פורום הריון ולידה (עמוד 253)

אמרתי לבעלי שעוד שנתיים כשיגיע שוב תורם אני מכשירה את המטבח שלי ומביאה אוכל איתי. אמא שלי תקבל את זה כעזרה.. היא לא תפגע

אני באופן אישי לא מתחברת לקונספט

טוב שנגמר

ואומרת שתכלס, אתם לא חייבים ללכת אם לא מתאים לכם

אם יש הזדמנויות אחרות פחות המוניות - אולי עדיף ללכת אז 

ספציפית הפעם היו אחים שלו שהגיעו שנתיים ברציפות בגלל אילוצים ולכן היה כזה עמוס

אני מבינה שהסדר הקבוע נוח (גם לי), אבל אם שנה אחת מחליפים זה גם בסדר.

צריך כמובן לכבד את ההורים משני הצדדים והכל בצורה מתאימה ויפה. אין חייבים.

אנחנו בשלב מסוים עשינו סדר עם הילדים בבית ואיבדנו את הספירה.. ולא חוזרים לזה.

כמובן נפגשים עם שני הצדדים בכל חג ושמחים ביחד אבל לאו דווקא לפי סדר מסוים.

מניחה שזה לא מתאים לכל משפחה..אבל מציעה לנסות כיוונים יצירתיים.

אני כבר מזמן לא הולכת לפי מה ש״חייב״ אלא לפי מה שמתאים

לא יודעת, נראה לי גם מאוד קשה להיות המארחת בתנאים האלה.. 

גם לי החג עבר לא בטוב ויצאתי פגועה ממש מגיסות שלי, ברמה שחמי שאל את בעלי אם נפגעתי ממשהו וגם שאל אותי. והם עוד רוצים שנחזור בחלק מהימים של חול המועד לטייל איתם וממש לא באלי, אבל אני אעשה את זה כדי לכבד את בעלי.

סליחה על הנצלוש, אבל מה עושים עם זה שכל האחיות של בעלי הרבה יותר מפטפטות בניהן, עוזרות לאחותם הנשואה, קונות מתנות אחת לשניה וכו, ואני הגיסה היחידה ומרגישה שדי מוציאים אותי,למרות שאני סופר אבל סופר משתדלת להיות שם בשבילן,לדבר איתן,להזמין אותן, לעזור לחמותי בבישולים לפני החג למרות שאני בהריון, ומרגישה אפס הערכה בחזרה.

אופ כמה בכיתי החג.

שיש קשר בין היזרה לחמתך להתנהגות של גיסות שלך

אלו מערכות יחסים נפרדות בעיניי וטוב לשמור עליהן ככאלה ולא להשליך מאחת לאחרת

לגבי הגיסות, כמה זמן אתם נשואים? לפעמים לוקח זמן עד שמתברגים במשפחה 

מי יהיה עם הילדים?

קרה ללא תכנון מראש

תקשיבי זה כיף ללדת בפסח..

אני ממש אהבתי

ילדתי אמנם בחול המועד

אבל זה היה מושלם.. מעלה בי זכרונות טובים ושמחים

גם אני ב38😁ובלחץ ללדת בחג

אבל כנראה שאין לי פתיחה 4

בהצלחה!

כן אבל לכי תדעי

בגלל זה באמת נסענו לחג שבת שיהיה לנו איפה להשאיר את הילדים

אבל ממש לא זורם לי

שילדתי פעמיים בפסח😏

כל פעם הייתי בלחץ לפני איך יצא ומתי יצא ומה נעשה וכו’...

בפועל היה מושלם וכיף☺️.

מאחלת לך גם שיצא הכי טוב ורגוע עבורך והעיקר בקלות וידיים מלאות💞

עדיין סוחבת… קצת כאובה אבל שום דבר לא בכיוון של צירים. מודאגת להסתובב ככה, דודה שלי הלחיצה אותי שלהסתובב עם פתיחה יכול להוביל לזיהום בנרתיק…

וזה קרה לי לפני כמה וכמה שנים בעקבות לידה לא ממש סטרילית… אז מתפללת כבר שיהיו צירים

לא יודעת אם להיבדק או לא

גם ככה אף אחד לא יכול להיות היום ומחר עם הילדים

אמא שלי בכלל אומרת לי אם אין לך צירים אל תלכי אין לי כח אחרי יומיים חג לשמור עליהם, ונפגעתי ממש.

(גם אמרתי לה תקשיבי אשמח לקחת כמה ימי נופש על סך הריון אחרי הלידה כי כל ההריון בסיכון לא יכלתי) והיא אומרת לי אני לא אקח חופש מהעבודה סעו עם כל הילדים אם בא לכם ועוד כל מיני חוסר תמיכה לאחרונה

וחמותי נופשת רחוק

ומשפחה גרים רחוק

השכנים נופשים או מטיילים…

בקיצור ממש אחלה לי

לא לגבי הזיהום

ןלא לגבי המשפטים של אמא שלך.

מה טוב לך? את רוצה לעשות זירוז?

רוצה להיות כבר אחרי, אבל אם אין סיבה ממשית או רפואית לזרז אז לא. מאמינה בלתת לגוף ולקב״ה להגיע לזמן הנכון.

פשוט מלא דאגות.

אני גם קיבלתי תגובות כאלה....

לידה אחת הייתי עם פתיחה 4 חודש

וגם זה היה ערב פסח...

ואז אמא שלי עוד הודיעה לי שאני לא אבנה עליה ושזה לא מתאים לה עכשיו לעזור לי....

עד היום כואב לי הלב להזכר בזה.

אני מבינה שגם אצלה ערב פסח והיא עובדת גם והכל.( באותה שנה היא גם עזרה לסבא וסבתא שלי להכין פסח וגם לבית שלה)

הצורה שבה זה נאמר פגעה כל כך.

וכן גם למדתי לא להסתמך על הסביבה  ולא לצפות לעזרה.אני מתכננת את עצמי כך שלא אצטרך לבקש,ואז גם לא אתאכזב.

במיוחד לא שניה לפני לידה, כשאת גם ככה הורמונלית, לחוצה, דואגת, ומתוחה...

גם לי היו משפטים דומים לפני אחת הלידות, ועד היום זה ממש כואב לי להזכר בזה.

כל מה שאנחנו רוצות לפני הלידה זה לדעת שיש לנו מישהי להישען עליו, או לפחות להשעין עליו את הילדים... ולא תמיד זה מתאים להורים, שהם כבר עברו את השלב הזה... חיבוק! 

לא תמיד אנחנו בנעליים שלהם ורואים גם אותם.

הרבה פעמים בגילאים האלה יש הורים מבוגרים לדאוג להם,עבודה טובענית בבית ובחוץ.

והרבה פעמים יש גם ילדים ומתבגרים בבית שדורשים את שלהם וההורים פשוט בעומס מטורף גם פיזי וגם נפשי.

ונכון הם לא בשלב של לדאוג לילדים קטנים לא נפשית ולא פיזית.

לגבי אמא שלך זה ממש ממש כואב ומבאס לשמוע אמירה כזאת. חיבוק ענק 🩷🩷🩷

לפני יותר מעשור, ילדתי סמוך לפסח ונסעתי ישר מבית חולים לבית ההורים בליל בדיקת חמץ ואמא שלי לא הפסיקה לקטר שבן השנתיים איתי,

לא עזרו לי בכלל, ועוד ביקשו ממני לעזור להם.

מילא היה צריך לעזור בהכנות חיוניות לפסח, אבל אמא שלי רצתה שאעטוף איזה צנצנות ואקשור בבד מיוחד, אמרתי לה שאני בקריסה ולא יקרה כלום אם לא יהיו צנצנות,

והיא התרגזה שהיא בקושי מבקשת ממני משהו..

הרבה מים עברו בנהר מאז אותו פסח,

השנה אמא שלי לא הפסיקה להשוויץ שאותו ילד (שלבינתיים גדל) בא לעזור לה,

וכמה מרץ ואנרגיה יש לו וכמה הוא עזר לה..

מבטיחה שהייתי צריכה ממש להחזיק את עצמי כדי לא להזכיר לה שלפני כמה שנים היא לא רצתה אותו לפני החג.

בע"ה יבואו ימים אחרים,

שתהיה לידה קלה בבריאות איתנה ושתצליחו להתמודד לבד בכוחות עצמכם, זה לא קל בכלל אבל אפשרי בע"ה!

וגם לנסות להניק בתנוחה אחרת מהצד הזה. (בסגנון פוטבול) אם מתאפשר לנסות להניק בחדר כדי להתרכז עד שהאזור יתרפא, עדיף.

נסי לשים לב האם זה כאב של סדק או של גודש או אולי של פטריה.

שמעתי גם על שימוש בחבישת "פולימם" אבל אין לי ניסיון אישי.

נראה לי שאקנה ישירות דקטרין, כי אין לי כוח לשלבים...

תודה גם @חרות

תבדקי את ההודעה של התינוקת

אני ככה גיליתי שיש לו פטריה.

האמת שהיא עצבנית כזה בהנקה וגם בכלל. לא יודעת להחליט אם זה חריג או לא (כי זה בא אצלה בתקופות).

בכל אופן, נראה לי שאקנה דקטרין אורל ג'ל ואתחיל טיפול משולב לשתינו...

דרמקומבין וטבעקוטן כן

ולא, זה לא יעבור לבד אם זו פטריה

לפי מה שידוע לי.

אני קיבלתי מרשם למשחות האלו כשלבת שלי היתה פטריה בישבן שהמשחה נגד פטריות לא עזרה להוריד, והרופא אמר שצריך 5 ימים משחה חזקה יותר עם סטרואידים.

אבל הזהירו אותי לא לשים יותר מ-5 ימים ברצף.

לא הייתי שמה מהמשחות האלו בלי התייעצות עם רופא. 

כי לא נראה לי שיהיה לנו זמן וכוח לנסוע רחוק...

ממש תודה!

לק"י

אותי זה מרדים לפעמים.

אולי מוזיקה מרגיעה או נשימות?

איזה מתסכל זה כשלא נרדמים🤦‍♀️

הבת שלי באותו גיל והיא טרפה אותם

אני לא מבסוטית מדי כי אני פוחדת שזה יעשה לה כאבי בטן, ואין לזה באמת ערך תזונתי כלשהו, אבל זה נתן לה את תחושת הנשנוש והאכילה שחסר כל כך.

וגם טונה היא אכלה היום.

זה מזכיר קרקר ממש?  מזכיר לחם?

צריכה משהו בתור ארוחה ממש, נישנוש יש ופלה/עוגיות

הבת שלי בת שנה וקצת אוכלת בשר דגים תפוא בעיקרון כמעט כל דבר

אולי היא תרצה חביתה עם תפוא? 

עוף טחון עם אורז, זה יוצא רך מאוד.

כתבת שהיא אוכלת יפה דייסת שיבולת שועל, וזה אין בפסח, אבל מה בעצם אוכלת בשאר הארוחות? תמיד לחם?

לגבי תחליף לשיבולת שועל, אולי דייסה ייעודית לתינוקות כשל"פ?

ומה לגבי סתם אורז, רגיל או מבושל בהרבה מים למרקם יותר דייסתי?

אפשר גם פנקייק או בלינצ'ס מביצה וקמח תפוחי אדמה,

או קורנפלקס בחלב, יש של פסח, לתת לו להתרכך בחלב ואז לתת, לא בריא במיוחד אבל נראה לי נשנוש סביר. 

יש דייסות לתינוקות כשרות לפסח - אפשר לתת תחליף לשיבולת שועל + סילאן וטחינה כמו שהיא רגילה

פנקייקים עם קמח תפו"א/ קמח מצה במרקם רך ממש עם ממרח שוקולד / ריבה

אורז היא אוכלת? נראה לי אפש רגם להכין לבד דייסת אורז במרקם ממש דביק עם סוכר

אפשר לקנות / להכין לחמניות כשרות לפסח במרקם ממש דומה למוכר

היא עושה חתיכות בפה ומוציאה הכל. לכן היא אוכלת עדיין טחון ומרוסק. אפילו דג היא לא יודעת לאכול

רציתי להכין קציצות דגים שזה היא כן יכולה כי המרקם שלו מאוד מאוד רך אבל לא הספקתי ואני גם לא יספיק

גם לחם היא לא אוכלת בעיקר משחקת עם זה.

ביום יום היא בגן אז אוכלת שם יחד עם כל התינוקות בבית זה שיבולת שועל , מעדן , מרק ומטרנה.

אורז היא תאכל כמה כפיות וזהו, זה לא יכול להיות ארוחה בשבילה.

שנה שעברה הבן שלי היה בגיל הזה בדיוק כמוה ומסכן אכל כל הזמן פירות , גרבר ומעדן, לא רוצה שהסרט הזה יחזור שוב על עצמו

איזה דייסות יש עוד? דייסת אורז רעיון השאלה איך מכינים 😅

של ניקי ב

דייסת אורז - דייסה קרמית רכה ועשירה בדיוק כמו שהסבתות היו מכינות

אפשר גם לקנות מוכן ורק להוסיף מים.

גם אם היא יורקת תנסי לאט לאט כן להביא לה

גיל שנה הם לגמרי יכולים לאכול בצורה הרגילה

זה יותר בריא להם ככה.. מבינה שזה קשה איתה ולא שופטת, סתם בשבילך אומרת שתנסי לאט לאט לחשוף אותה למרקמים האלה

גם אם בהתחלה זה משחק

נניח פשטידת קישואים, פשטידת בטטה… יוצאות ממש רכות ובגלל שכמות הקמח ששמים בדרכ קטנה, מניחה שיעבוד גם עם קמח תפו״א או תחליף קמח לפסח (אמרת שאתם אוכלים קטניות)

את שמה בפשטידה גם ביצה בתכלס, אז זה גם חלבון וגם ירק כלשהו (בטטה זה פחמימה אבל לא משנה זה משביע)

בנוסף, מנסיוני היוגורט פרו של דנונה ממש משביע, הרבה יותר מיוגורט רגיל. והוא מרקם קצת יותר מוצק, אבל זה עדיין קרמי. (רק אל תקני לה את הטבעי כי הוא חמוץ, תקני לה וניל/תות/משהו בסגנון). ובטח אם היא תסכים לאכול את זה עם בננה בפנים זה בכלל ארוחה.

לגבי עוד דייסה - אני אחפש לך בלי נדר, אבל מחשבה קצת מוזרה שאולי תעבוד - מה עם דייסת קמח מצה? (על משקל של דייסת סולת)

מאוד מאוד מאתגרת עם האוכל, בסוף הסכימה לאכול רק קציצה עם תפו"א שמעכתי עם היד.

לא קניידלעך, מצה עם חלב, מצה מטוגנת, לא מרק

אה, ומעדן עם גבינה לבנה אכלה מצויין,   מחר אעשה לה דייסות למינהם מקווה שתתחבר למשהו

עקשנית זאתי 😅

קציצות מכל הסוגים

פשטידות כנ"ל

אנטיפסטי

בטטה במיקרוגל/תנור/מבושלת

חביתה רכה - מערבבים חלב בביצה לפני הטיגון

מרקים

אני חושבת שכדאי לתת לה גם מה שהיא לא מסתדרת איתו או לא אוהבת. ההתנסות היא הדרך הכי טובה שיש להרחיב את מגוון וסוג האוכל.

כדי לשחרר את הגודש...

בצורה מסודרת כי:

א. התינוק יכול להעדיף בקבוק על פני ההנקה ואז תתחיל לך ההנקה

ב. מניעת דגשים ודלקות

אני שואבת

או סוחטת קצת ביד

לק"י

שזה המעשה הנכון😂

הקור הזה באמת קצת מעיק.

אבל אני מעדיפה אותו על פני החום והיובש שהיו בשבוע שעבר🥵

מקווה שמזג האוויר יתאזן לו.

מקסימום אחרי החג בעלך יביא.

תעודה של בעלך יש? אולי זה מספיק?

או תעודה מזהה אחרת?

יש לך צילום של התעודה במייל/ טלפון שאת יכולה להדפיס?

אז אוקי טוב לדעת

תודה רבה!! 

וגם לא ימנעו מאשה ללדת כי אין לה😅

אבל לרישום במשרד הפנים בטוח צריך.

באמת לא פשוט

אבל בעז"ה יצליח בפעם הבאה!!! היה ביוץ?

בסבבים הראשונים כן היה , הסבב האחרון הזה בבדיקות  הבית בשתן לא היה קוו חזק בכלל ,.

בטח לא בטיפולים ותרופות

וצריך לזכור שגם כאשר יש ביוץ והכל תקין יש אחוז מסויים סיכוי להריון ואחוז שלא

לכן לרוב לוקח כמה סבבים עד שנקלט.

שצריך לנסות כמה סבבים כדי לאשר/לשלול סוג של טיפול

זה מאוד קשה ההמתנה וכל חודש נראה כמו נצח.

מאחלת שתזכי בקרוב בעז"ה 

לא נשמע מקצועי לתת כדורים כאלה בלי מעקב זקיקים אמיתי (בדיקות דם ואולטרסאונד)

מומלץ לעבור את התהליך הזה עם רופא פוריות ומעקב זקיקים, אני לא הייתי מתייחסת לבדיקות ביתיות.

אני חושבת שבד"כ אחרי 3-5 סבבים עם ביוץ כשלא הולך עוברים לזריקות (לפעמים עם תזמון יחסים ולפעמים ישר עם הזרעה גם) אבל תלוי גם בזוג וברופא ובמצב שלהם וכו', לא כדאי להסיק מהפורום

לפותחת

תעברי לרופא פוריות

שיעשו לך מעקב זקיקים נורמלי...

זה יכול לקחת כמה סבבים

גם במצב טבעי זה לא שכל פעם שיש ביוץ יש הריון

זה קצת חסר אחריות....

ממליצה גם לכי לרופא פוריות

כדאי לך לעבור לרופא פוריות והכל יהיה מסודר ומובן יותר

ממה שאני יודעת אחרי לטרזול עוברים לאיקקלומין (לי נתנו ישר איקקלומין) אבל זה מחייב מעקב זקיקים מסודר לוודא שאין יותר מידי זקיקים

עברתי לאיקקלומין ונקלטתי מיד ב"ה.

הלטרוזול מאד עדין....

לכן מעדיפים להתחיל קודם עם הלטרוזול

שנית - יקרה, את לא אמורה לתפקד *בכלל*. את אמורה לנוח כדי שתוכלי להתאושש, ורק לטפל בתינוקת.

שלישית - תנודות נפש אחרי לידה הגיוניות לגמרי. כמובן, יש מצבים שהן מגיעות לקיצוניות שדורשת עזרה מיידית, אבל לאו דווקא כזו ש*את* צריכה להגיע לאנשהו בשביל זה, אלא שמישהו יבוא אלייך (כי בכל זאת, את אחרי לידה, ועוד קיסרית).

אז דבר ראשון - תפסיקי לנהל את הבית לגמרי, לפחות עד שבועיים אחרי הלידה, וגם אז לחזור לגמרי בהדרגה, כשרק אחרי חודש וחצי ואפילו חודשיים את חוזרת לתפקוד מלא.

יש סיכוי גדול שהמנוחה (גם הנפשית) כבר תעזור לך עם מצבי הרוח.

דבר שני - בקשי מבעלך שלא יחזור לעבודה עד שאת מתאוששת, ושיעקוב אחרי מצב הרוח שלך. אם צריך, שיבקש מבריאות הנפש שיבואו *אליכם* הביתה כדי לבדוק אותך. אבל לדעתי מספיק שרופאת המשפחה תשמע בטלפון את מצבך ותיתן לך טיפול ראשוני (של כדורים). אחר כך תוכלי לראות אם צריך משהו יותר אקוטי...

ערבי חגים עם כל הלחץ והבלאגן שלהם מוציאים החוצה דברים לא נעימים.. בעז"ה תעברו את זה ותלמדו מזה🤗

וכל הכבוד לך שהצלחת ככה לשנות את מה שראית בבית!

עומס מטורף של עבודה ולחץ של ערב חג מביא אותנו לקצה שלנו.

חוץ מלהזדהות ולהעריך אותך על השינוי העצום שעשית בבית שלך אין לי הרבה מה להגיד.

אתם אלופים בהתנהלות שלכם הכללית וזה שיש מעידות לא מעיד על הכלל....

חיבוק חזק.

בעזרת השם הכל יעבור בסוף...

זוגיות זה לפעמים רכבת הרים...

פעם למעלה ופעם למטה.

קטע, בדיוק היום חשבתי ביני לבין עצמי, שנראה לי הדור של האמהות שלנו היו הרבה נשים שצועקות על הבעלים שלהן בצורה ממש לא מכבדת, והיום בדור שלנו, אני חושבת שנשים יותר למדו לכבד ולדבר ולא לצעוק על הבעלים כאילו הם סמרטוטים. יש יותר יחס של חברות מכבדת.. סתם תאוריה שחשבתי לעצמי, לא יודעת כמה זה נכון. אני רואה הרבה פעמים נשים בגיל של אמא שלי (60+) מדברות על או עם הבעל שלהן בצורה שאני בחיים לא אעיז לדבר ככה לבעלי, אם אני קצת מרימה את הקול הוא מיד מאפס אותי, ותכלס טוב שכך. 

ליבי איתך

גם לנו היו ויכוחים של הרגע האחרון

כאילו יצר הרע ממש התאמץ לחרבש

וכאן גם הצליח

כל הגבולות שלא ליד ילדים ולא מילים מסויימות נפרצו

ומבחינתי זה חירבש לי את החג

כי עשיתי המון לא להגיע לזה

הם ילדים ויעבירו- כמו שאת אומרת הם לא חווים על בסיס יומיומי

חג מלא בשמחה אמן!

בבוקר של שישי אחרי שבעלי ישן 8 שעות רצוף (שזה יקרה בחלומות שלי בערך ..חחח)

הוא בא אלי נתן חיבוק וביקש סליחה על ההתנהגות שלו. הוא אמר שהיה גמור מעייפות. ומאז היינו בטוב. בערב שבת ביקש ממני סליחה לפני כל הילדים וביקש גם מהם שהיה עצבני. הלוואי יהיה לי אומץ כמו שלו. ליל הסדר עבר בכיף ושיתןף פעולה של הילדודס. המתבגרים הפתיעו לטובה. היו ממש חמודים ושותפים.

האוכל היה אחלה. תודה לה'. שעבר בטוב.

וכמה כיף זה רק משפחה גרעינית אצל חמותי תמיד עמוס והיא נהיית עצבנית. ואתה מרגיש לא נעים. היא אישה מדהימה וטובה. אבל כשיש עומס בבית שלה. היא מנסה להיות בשליטה ועם ילדים ובלאגן זה בלתי אפשרי

היה שווה להיקרע רק בשביל הביחד עם הילדים שלי ובעלי לבד.. ממש נהנינו. והכל בקצב שלנו. ממליצה בחום

תודה לכולכן על החיזוקים אתן מקסימות

שניהנתם כך מהחג.

בהחלט יכול להיות שזה יתגבר ויאסור, אני גם חושבת שיש קשר להפחתה בהנקה..

במידה וזה יקרה- אני חושבת שזה יהיה כמו וסת רגילה, אולי 5-6 ימים כמובן שמתחיל בשפע ואחכ הכמות יורדת...

במידה ותעשי מעבר למשולבות עלול להגרם ירידה ביצור חלב. אז לשקולך- כמה את מניקה וכמה את מעונינת להמשיך...

אבל אולי תשקלי גרידה? נראה לי שזה מה שרופא יגיד לך..

או לחכות שהגוף יוציא את זה לבד. זה יכול לקחת עד מה שבועות ועם סיכון לזיהומים.

ועד כמה זה מסוכן?

כמובן שאם אין ברירה אז גרידה, השאלה היא כמה ברירה יש.

לגבי זיהומים לא יודעת.

זה באמת שאלה לרופא

לשאלתך בסוף לא יודעת אם אצלי זה היה בגלל שהציטוטק לא עבד אבל את הרופא שהפנה זה לא עניין... אז אין קשר לדעתי לסיבה... ההפלה היתה בסוף שבוע 7 ואחרי כמה שבועות באתי והוא הפנה וקבעו לי די מהר. כבר הספקתי גם לעשות, וזה לא כאב.

נשמע לי עדיף בהרבה על גרידה

בינתים לא הצליח לי כ״כ... לפחות יש שאיפה...

וגם המודעות

הרצון

לאט לאט

זה חלק מהדרך ❤

בינתים זה לא כזה הצליח לי...

אכן הגעתי עם הלשון בחוץ

ההורים שלי הנפלאים הגיעו ותקתקו הכל. 

היה מאתגר

היה משמח 

תודה ה׳. 

והנה עכשיו עובדת על הקובץ שלי,

שכמובן לא יצא לפני החג... 

אחרי יומיים חג צריך להתאוורר

ואנחנו גאים במקום קר...

בסוף לא קפוא היום, בחורף היה יותר קר ויצאנו החוצה

לק"י

אבל אין לי תוכניות לצאת היום.

יודעת רק שלא הצלחתי וזה היה לי עצוב מאוד מאוד

וגם התחליף לא הכי בריא בעולם... תסתכלי ברכיבים

אני מסתכלת על הנקה כפשוט אוכל שהכי מומלץ לתינוק והכי הייתי רוצה בעולם שיהיה לו את זה. זה בפשטות...

כל הקטע עם החיבור, נחמד והכל, אבל בסדר, מצליחה להתחבר לתינוק גם בלי ... 

שאין עליהם חולק (כמובן בתנאי שזה הולך בטוב ולא גובה מהאמא מחירים של סטרס או מחסור שינה מוגזם..) -

ההנקה היא קסם של חיבור. החיבוק הממושך, ההורמונים של אהבה שזורמים והכח-על להיות מסוגלת לעשות טוב לתינוק שלך בכל מצב..

לפעמים כשהקטנה מוצפת ולא רגועה אני לוקחת אותה להנקה ובתוך כמה דקות היא רפויה, מאושרת ומרגישה בטוחה ואהובה.

אם את לפני לידה ראשונה- מוזמנת להגיע פתוחה להתנסות הזאת. אם וכאשר תרגישי שלא מתאים- תשחררי.

מניקה כבר 3 חודשים ב״ה

לאט לאט מתחילה להתחבר להנקה

אז ככה היתרונות…

זמין בכל רגע

מזין- בזמן חולי זה ממש תרופה לתינוק

חסכוני

אין התעסקות של שטיפת בקבוקים, חימום מים

הנקת לילה- זה נוח מאשר לקום ולהכין בקבוק

עוקבת לעוד תגובות…

בהצלחה

היו לי תקופות מאתגרות סביב הנקה

לפעמים הנקתי בכיף

ולפעמים זה היה עול ומגביל. (תינוק לא קל שדורש הרבה או שהולך קשה איתו בלילות, כשכולם היו קטנים הינ לי קשה להתמסר להנקה אז לא כ"כ אהבתי)

עכשיו מניקה את החמישי ונהנית מאוד מאוד

לא יכולה לחשוב על להפסיק

אבל שוב זה כי יש דברים סביב זה שעוזרים לי להנות

הילדים גדלו

הוא תינוק נח יחסית

ועוד כמה דברים..

זוכרת שבמחקלת יולדות כתוב מה הרכיבים של חלב אם, וזו רשימה ענקית, ומה הרכיבים של תמ''ל וזו רשימה קצרה יותר.

הגוף מתאים את החלב לילד ולמה שהוא צריך, כשילד חולה אז הגוף קולט את זה דרך הרוק ומתאים את הרכב החלב באופן מיוחד. גם בקיץ החלב מכיל יותר נוזלים כדי שהתינוק יהיה רווי.

זה יכול להיות מאתגר

אבל זה מחבר מאוד בין האמא לתינוק ויש בזה משהו מאד מרגש

בעיני ההנקה היא קסם

החיבור העוצמתי הזה לתינוק

התלות (ההדדית)

בחודשים הראשונים זה בעצם המשך של ההריון- השליש הרביעי

זה כמו שאם יציעו לי לוותר על לשאת הריון ויהיה רחם מלאכותי או פונדקאות בתנאים אידיאלים אבל בלי הרגש הזה של להיות בהריון- אני בוחרת בחווית ההריון על כל התופעות לוואי שלו

ככה אני בוחרת בהנקה, בקסם שלה על כל התופעות לוואי שלה

אני לא חושבת שזה משו שאפשר להסביר למי שלא חווה את זה

זה עוצמת רגשות ברמה אחרת

(ואין פה ביקורת למי שלא... להפף, אני מעריכה מאוד מאוד מי שמניקה מתוך אמונה שזה הכי טוב למרות שהיא לא מרגישה את ההי הזה כי זה הקרבה מאוד גדולה)

אני גם שמתי לב שכנראה בגלל ההנקה אני מרגישה את התינוק כ"כ חזק

יודעת מתי מתחיל להיות חולה עוד כמה ימים לפני שצץ משהו בכלל

יודעת מתי רעב, מתי זה פינוק

כמעט אף פעם לא טעיתי

אלו תחושות שאי אפשר באמת להסביר

וכל זה לא סותר שלפעמים יש מורכבות סביב ההנקה כמו שכתבתי קודם בתגובה אחרת  

לא היי מטורף

אני נהנית מהפלא שהקב"ה ברא

כל אחת חווה את זה אחרת

אני רואה בהנקה נס עין בעין

אבל לא הנקתי בלעדית ולא עד גיל מאוחר למרות זאת

לא היה לי נעים החיבור הפיזי

חיבור רגשי הרגשתי מצוין גם עם בקבוק

סבלתי מהדלקות ומהצורך בפרטיות ומזה שלא ידעתי כמה אכלו

בקיצור

חכי ותראי אם *את* אוהבת את זה או לא

יש כאלה שיראו בזה משהו טכני יותר

ויש כאלה שזה לא יתאים להן משלל סיבות ואז הן יברכו על זה שנולדו בדור שבו יש תחליפים.

מצטרפת לאלה שכתבו פה שתמיד טוב לבוא בראש פתוח, וגם להיות מודעים לזה שיכולים להיות קשיים.

חיבוק עמוק כזה

מתה על זה

ביחד עם זה יש רגעים מחרפנים

למה אוהבים ילדים? אין באמת תשובה.. מעל השכל

יש הי גדול בלי סיבה מספקת

יש נושאים הרבה יותר חשובים כמו ספורט ותזונה נכונה שאנשים מוותרים עליהם כלאחר יד ואף אחד לא בהַי עליהם

למרות שהם קריטיים לבריאות בלי השוואה להנקה

לא סותר שיש כאלו שלא מרגישות מזה הי גדול או בכלל..

ברור שהנקה יש יתרונות מיוחדים שאין בשום תחליף אחר. אפשר לגדל ילדים ללא הנקה אבל לעולם זה לא יהי שווה ב100 אחוז להנקה.

ולא מבינה מה ההקשר שעשית עם הספורט

זה חשוב וזה חשוב

האם שווה בגלל זה פחות להתאמן ויותר להניק בתקופות מסויימות בחיים? בעיני כן

לבין החשיבות

ספורט ותזונה חשובים לבריאות הרבה יותר מהנקה

כי

החיסרון שלהם פוגע בוודאות בבריאות

החיסרון של הנקה אינו פוגע בוודאות בבריאות

למרות זאת הם אינם נושאים מאד פופולריים ואף אחד לא בהי מהם

לאופי הדבר

שזה מזון מיוחד שמיוצר במיוחד עבור התינוק שלך. והאופי של ההאכלה, ישירות מהשד, קרוב ללב, לפי הדרישות והצורך של התינוק

קשר מיוחד בין אם לתינוק שלה

מי שלא מרגישה את ההי הזה כנראה לא יכולה להבין על מדברים.

וזה בסדר שיש כאלו שלא מרגישות את ההי הזה. זה כנראה תלוי בהרבה גורמים

וכל אחת והאופי שלה.

החלב של הפרה הוא מזון מיוחד שמיוצר עבור העגל שלה

והאופי של האכלה ישירות.. לפי דרישה

זה לא נושא שמביא הי לאף אחד

להפך

לרוב בני אדם מנצלים את הפרות ומכניסים אותן שוב ושוב להריון כדי שיהיה לבני האדם חלב

אנשים אכן בוחרים ממה להיות בהי

בעיניי צריך סיבה חשובה כדי להתלהב ממשהו, שהוא יהיה מספיק חשוב.

זה בהחלט בסדר גמור להתלהב ממשהו שאין לו מספיק חשיבות ולא להתלהב מדברים חשובים

כל אחד וסדרי עדיפויות שלו

עשה מה שנוח לך

ולא להקשיב למה שהסביבה אומרת.

אז אני מתחברת לזה בהרבה מאוד הקשרים, וככה אני פועלת לרוב.

אבל אני דוחה בתוקף את זה סביב נושא ההנקה. זה גם מאוד מזלזל להגיד ככה כאשר יש נשים (כמוני) שעושות את זה כי הם מבינות שיש לזה יתרונות. ויש לזה יתרונות ואי אפשר להכחיש.

ובתור אחת שמניקה והנקתי הרבה ילדים

אני יודעת להצביע בדיוק מתי זה הי ומתי זה לא.

יש בזה הי מטורף רק שלפעמים הוא מהול בהרבה מאוד קושי סביב זה ואז זה נהיה ממש ממש נעכס. ומעצבן ומגביל וכואב.

ועדיין לא הייתי אומרת שנשים בחרו להיות בהי ממשהו שהוא לא באמת חשוב.

גם אם הם נלהבים, קולם נשמע מעט יחסית לקולות אחרים.

אני לא מתאבדת על זה ממש

כן חשוב לי שתינוק יונק מכל מה שכתבת

אבל אם לא מסתדר וניסיתי את כל האופציות אז המטרנה נכנסת לתפקיד שלה...

שהיתה לי סכרת הירון בפעם האחרונה עם הקטנה- הי נולדה עם סוכר נמוך למרות שאצי היה מאוזן והיו צריכים לדוקר אותה ברגל כל 3 שעות לראות שסוכר עולה

וזה לא מחזה מרנין בכלל

וההנקה לא עזרה למרות שנהנקתי מלא

עד שהבאתי לה מטרנה ואז הסוכר עלה ברוך השם והפסיקו לדקור אותה ויכלנו להשתחרר

וחזרתי להניק אח"כ

נראה שאת לא מחפשת סיבות למה להניק אלא פורקת שמדברים איתך על זה יותר מידי

זה לא חייב להתאים לך

זה לגיטימי לחלוטין לבחור לתת מטרנה ולא להתנצל.

זאת החלטה רק שלך.. כי ההנקה דורשת התמסרות של האמא, ולפעמים זה לא פשוט.. יש לזה המון יתרונות ואני אישית מרגישה שהם עולים על החסרונות,

אבל זה באמת עניין של חוויה אישית.

זה כמו כל דבר טבעי

כמו שהשמש זורחת ויש אור בבוקר.טבע.

ככה גם הנקה , התינוק ממשיך להיות מוזן מאמא שלו , גם נפשית חיבור כן

ככה הקדוש ברוך הוא יצר את עולמו המופלא

זה דבר טבעי שמתפעלים ממנו

התינוק בלי שיניים מקבל מאמא שלו הכל בלי צורך לחשוב מה להכין לו

רק כשאדום

כי אין לי מושג אם זה אדום של גירוי או אדום כי התינוק עדיין אדום מהלידה. מניסיוני כשלא הייתי על זה נוצרה תפרחת בגיל קטן וזה ממש לא כיף. אז שמה כמניעה. לא צריך הרבה בכלל.

כשהצבע האדום התינוקי קצת מתבהר אני מפסיקה ושמה רק כשצריך

של שלוס, כמו טלק טבעי

אני שמה את זה כשצריך, גם מונע תפרחת וגם טבעי אז טוב לכולם במיוחד לתינוקות..

אם מתחילה תפרחת (נדיר)

מורחת שמן זית או מפזרת קמח תפו"א.

אבל התינוקות שלי בקושי עושים קקי ביטול אז אולי בגלל זה אין להם צורך?!

ואז העור ניהיה רגיש

אם לא אדום לא חייב

אם אדום אני מנגבת .אחרי המגבון עושה עם טישו לייבש( טפיחות )ואז את המשחה , אחרת היא פחות אפקטיבית .

הכי טוב מתחת לברז

לא היו צריכים אפילו פעם אחת

כשהתחלנו מוצקים זה הגיע למצבים ממש ממש רציניים לפעמים..

אם אני משתמשת במגבונים אז מאוד מהר נהיה להם אדום אז מורחת בכל החתלה.

כשעוברת לשטוף בלי מגבונים אז כבר לא משתמשת כמעט רק כשצריך.

יש חברות מסוימות של טיטולים שעושות רגישות לתינוקות מסוימים.

יכול להיות שחברה מסוימת של טיטולים ששמעת מחברות שהיא הכי מעולה, בשביל התינוק שלך לא תהיה טובה. לפעמים חוץ מפריחה זה גם עניין של מבנה גוף, שטיטול מסוים תמיד נוזל או לא מסתדר וחברה אחרת תהיה כן טובה. 

לא, זה לא בריא לעור.

ואם יש לך את הכוחות, עדיף לשטוף במים מאשר מגבונים.