פורום הריון ולידה (עמוד 253)

לא היה לי אישית.

בדרך כלל הכל בסדר.

ממליצים על סקירה מכוונת כדי לבדוק שאין עוד דברים.

ועל מעקב גדילה, כי במצב כזה יש חשש שהועבר לא יגדל מספיק.

בהחלט גם לי המליצו.

תודה רבה 🙏 

נקרא גם iugr.

חוששים שיהיה פער בגדילה.

בפועל הבחור נולד בשבוע 40 במשקל 4 קילו (בניתוח! מרוב שהיה שמן!).

היום הוא בן 8 ובסדר גמור

ככה שזה לא השפיע עליו..

לק"י

כי אני ילדתי בן במשקל של כמעט 4 קילו בלידה רגילה. והוא לא היה שמן, אלא ארוך. ולא חשבו על ניתוח בכלל.

אבל אני לא זוכרת מה היתה הערכת המשקל האחרונה (אני כמעט בטוחה שהיה פער של 300 גרם פחות ממה שנולד בפועל. רק לא זוכרת אם זה היה אצלו).

נוספים אולי שמצטרפים

אבל סתם ככה ממש לא הנוהל..

ילדתי מעל.. ויש לי חברות שילדו 4.5 טבעי

הכי חשוב להיות רגועה ולהאמין. גם בתוצאות וגם בבדיקה עצמה. זאת בדיקה שעושים המון והרופאים כבר ממש מיומנים.

כואב לכמה דקות וזהו והכל יהיה בסדר. ותקחי לך את היום יומיים שאחרי לנוח גם בשביל הנפש. 

עם המיומנות של הרופאים והטכנולוגיה שמתלווה לזה הוא ממש נמוך

זה פשוט סתם בדיקה ממש חשובה עם יחסי ציבור ממש גרועים

היה ממש קליל

(התינוק ממש לא נולד בזמן ולא בריא אבל זה מאותה סיבה שעשיתי את הבדיקה ולא בגללה)

עבר בטוב, נחתי יומיים בבית

וב"ה נולדה תינוקת מתוקה מתוקה

שתי העובריות ב''ה בריאות ושלמות.

אבל, תנוחי אל תנסי להיות גיבורה, פשוט תנוחי

כן חשוב להקפיד על המנוחה אח''כ.

הסטטיסטיקות של ההפלות בעקבות הבדיקה כוללות גם בדיקות שנעשות במדינות עולם שלישי.

פה בארץ די נדיר מקרים של הפלה בעקבות הבדיקה.

אז אם זה הדבר הנכון לעשותו סמכי על הקב''ה. הוא דואג עבורך לטוב ביותר.

מתכננת לנוח כמה ימים. לחוצה כי שמעתי על שני מקרים שזה נגמר לא טוב. אני מבינה בשכל שסטטיסטית זה חסר משמעות, אבל בטוחה שלנשים האלה הסטטיסטיקה כבר לא משנה.....

אני כל כך מתפללת על הילד הזה ולא יכולה לשאת את המחשבה שמשהו רע יקרה.

אתפלל לטוב, מרגיע שהרבה נשים עברו את זה לפניי בטוב

תכלס אם תשאלי במוקד יגידו לך לנסוע..

כי אף אחד לא ייקח אחריות על זה

אבל אם זה לא הריון ראשון אז הייתי שומכת על ההכרות שלי עם הגוף שלי

אמרו לי הערב במוקד.

ראו צירים סדירים במוניטור.. שבוע 31

הרופאה אמרה שעברתי כמה לידות. אני יכולה לסמוך על עצמי כדי לדעת אם זה צירי לידה.

אצלי למדתי שהמדד זה עוצמת הכאב ולאו דווקא ההתקשויות.

נתנה הפנייה למיון אבל חזרתי הביתה.

אם זה הריון ראשון/משהו שונה שאת לא רגילה להרגיש/במעקב על הצוואר רחם, זה משהו אחר.

ההתלבטויות האלה כל פעם מחדש משגעות אותי

משמעותי

עכשיו זה אמנם תכיפות גבוהה אבל לא כואב כמעט..

אז תודה שכתבת שהיא אמרה זה מרגיע ממש!

וכן ההתלבטויות והדאגה משגעות... אני מפחדת לזוז..

חברות ילדתי בשבוע 26 ולא הרגשתי ציר אחד אפילו כואב!!!!!!

הגעתי עם דימום ומשם נכנסתי לחדר לידה ליומיים ואז ניתוח חירום כשרגל הייתה כמעט בחוץ (מצג רגליים)

לא באה להפחיד אבל חייבת לעורר!!

אני כרגע כמעט בשבוע 35,מודה ומתוודה שלא הולכת על כל התקשות למיון אבל רק כי נבדקתי מלא פעמים ולא הייתה פתיחה צוואר ארוך וסגור וזה בערך אותו דפוס כאב

אלא אם יחמיר כן ללכת להיבדק גם באמצע הלילה

גם לשים לב אם משתנה במנוחה,האם מדובר בכאב של התקשות שמקשה עת תפקוד,מקשה על שינה

סורי אם הפחדתי מישהי...פשוט בכל כלל יש יוצא מן הכלל

הרופא אמר שהכל תקין ב"ה וכנראה ברקסטונים  ואפשר להתעלם... 

תודה לכולכם!!

מעודד אותי שהמחזור לא הגיע, מתפללת ומקווה לא להתאכזב

בהצלחה לשתינו

ובינתיים הגיע רק הפרוגסטרון - 6.19

כנראה שזה לא הריון, נכון?

יש סיכוי להריון תקין?

זה משמח שהתחיל משהו (הריון קודם לא היה לגמרי טבעי), אבל זה נמוך

זה יכול להיות התחלה מוקדמת מאוד,

ויכול להיות הריון כימי...

אם הייתה לך דרך מדוייקת יותר לזיהוי זמן הביוץ, היה אפשר לדעת אם זה כבר מאוחר כל כך שאם זה היה הריון תקין - היה צריך להיות מספר יפה יותר.

העיקר בבריאות ובעז"ה בקלות 😀

אני לא אופטימית

ולא יודעת מה לחשוב

אם זה כימי תוך כמה זמן אמור להגיע מחזור?

מאוד מאוד נמוך

זה אומר שכנראה תיכף הרירית תנשור ויגיע מחזור

חיבוק

עברתי את זה כמה פעמים ואני יודעת כמה זה כואב ומאכזב..

התגובה שלך מאד עזרה לי

והלוואי שנזכה בקרוב להריון תקין וילד בריא ושלם

והסתבר בדיעבד שהוא היה אלרגי לאחד הרכיבים שם,

לא בטוח לי שזה הסיבה אבל שווה לבדוק

ולא עושים דבר כזה, מי שמציע בעצם מתחייב להכין. ואמור לתת לך גם מאוכל שלו. העיקר לא להשאיר אותך בלי אוכל לשבת.

בעיניי זה קודם להכל.

אבל האמת שקרה לי מקרה דומה כמשפחת מילואים וממש סמכתי על ארוחת צהריים שבסוף לא הגיעה.. וזה היה מתסכל ברמות והוסיף לי מלא עבודה.

פשוט תעבירי את התחושות שלך. במקרה הראשון פשוט לומר - חיכינו לאוכל, לא הכנו כי סמכנו עליכם ובסוף לא היה.

לגבי המקרה השני, מה האוכל שהיה במקפיא כמה חודשים?

למען האמת כל אוכל שבמקפיא כמה חודשים נשמע לי זוועה, באופן אישי. ובוודאי לא הייתי מביאה כארוחה ליולדת.. 

לרוב אין לי בעיה עם אוכל מההקפאה,

בעצמי יש לי לא מעט בתקופות רגילות (עכשיו פשוט לא מבשלת כי את הכוחות שלי מעדיפה להשקיע בתינוק ובגדולים, אז אוכלים את מה שיש במקפיא + אוכל קנוי ותוספות שבעלי יודע לבשל)

רק אורז ותפא באמת לא יוצאים טוב מההקפאה.

וזה בהחלט בסדר גמור לא להביא. גם לי לא תמיד מתאים להכין לאחרים. יש תקופות שזה קל יותר ותקופות שקשה ולא מתאים, ואף אחד לא חייב לי כלום...

אין סיכוי שהייתי אוכלת מזה.

ואם אכן זה מהמקפיא ואכן זה מאירוע שנשאר לה ( אגב , למה את חושבת כך? ) -

נשמע כמו שכנה שפינתה מקפיא לחגים.

להבא הייתי אומרת מראש שאם לא מסתדר שיתריעו מראש.

לגבי אוכל מהמקפיא , קשה לי להאמין שיקרה שוב.

לק"י

בכל מקרה, לא הייתי תורמת את זה לאנשים בלי לשאול אותם מראש אם זה בסדר.

וכשאומרים לך עוד לפני הלידה שאל תדאגי ובישלתי לך לשבועיים, ובסוף את מגלה שהרוב זה תפא ואורז מוקפאים (ועוד מאירוע, הייתי באירוע- אני זוכרת את האוכל וראיתי שכל מה שהגיע זה דברים שהיו בו. והם גם ממש לא סיגנון הבישול של המביאה) זה מעצבן.

כי היא טרחה סתם להביא לי ותפסה לעצמה מקום במקפיא,

ואני בניתי על זה סתם כי ידעתי שיש כמות של אוכל שמביאים לי.

נכון- זה חריג ממש.

אבל זה גרם לי לחשוב אחרי כמה דברים חריגים שקרו לי שאולי הסביבה מרגישה מאוד צורך לעזור וב"ה אני מרגישה טוב ואנחנו בהחלט יכולים להסתדר. בעלי יודע להכין תפא/ אורז/ פסטה/ קוסקוס בהכוונה שלי, ואני לא לגמרי בניתי על כולם ומילאתי את המקפיא בבשרי מוכן (הכנתי כל פעם עוד קצת בחודש תשיעי) ובהחלט לא מפריע לנו שבתקופה הראשונה לא נשטוף יסודי את הבית אלא רק נעביר שואב שוטף. הקושי היחיד הוא עם כביסות, ואני פחות בקטע לשחרר בזה.

אז נכון שמפנק שמביאים לי אוכל טרי, אבל מבחינתי מי שמביאה זה בגדר פינוק ולא בגדר חובה.

ובטח שלא רוצה שהסביבה תרגיש חייבת

וגם מי שבישלתי לה או שמרתי על הילדים לא חייבת לי כלום. עשיתי את זה בשמחה, כי זה היה בכוחות וביכולת שלי. ואם זה לא בכוחות וביכולת של הסביבה שלי זה באמת בסדר. אנחנו גם בתקופת חגים, שזה בכלל עמוס לכולם... ואני טיפוס כזה שבאמת מסתדר ואם אני צריכה עזרה ואין לי אני אקח אותה בתשלום.

רק שאני לא מוצאת את המילים להגיד את זה לסביבה שלי, ובמיוחד למשפחה הקרובה.

ניסיתי לשלוח הודעה של תודה רבה לכולם על העזרה עד היום וב"ה אנחנו מסתדרים מעולה ומאורגנים לכל תקופת החגים. אבל יודעת שההודעה לא תספיק (כי מגיעים לפה לבקר ולעזור בלי התראה מוקדמת... וזה מעמיס עלי ולא מאפשר לי לנוח) ואני תוהה לעצמי איך לומר בצורה ברורה יותר שעזרה זה מאוד כיף, אם זה מתואם איתנו ועם הצורך שלנו. ואם זה לא מתאים לנו אז עצם הרצון מחמם את הלב אבל עדיף לוותר על העזרה.

הי, ההצעה שלך מחממת את ליבנו מאוד, אבל בימים שאחרי לידה אני צריכה הרבה מנוחה ולפעמים זה אומר שאני לא יכולה שיהיו פה אנשים אחרים.

עם המון הערכה לרעיון שלך, אשמח שלא תגיעי במיוחד לפני שאת קובעת איתי/ עם בעלי זמן, ואם יצא לנו לציין טווח של שעות זה, שוב, כדי לשמור על האיזון של הבית בין מנוחה לפעילות במציאות החדשה וחלק מהעזרה מבחינתי זה לעמוד בזמנים האלה.

ותודה רבה על ההצעה הזו שוב, כמה נעים להרגיש שמשתתפים איתנו, אפילו אם בסוף זה לא יסתדר זה כבר משמח ממש.

פשוט הגיעה אלינו הביתה ודפקה בדלת.

זאת בדיוק הבעיה.

אם יש הצעה- יש איך להגיב. לאשר או לסרב.

כששכנה מגיעה פשוט עם ארוחת ערב (ומתבאסת לראות שבדיוק סיימנו לאכול והכלים עוד על השולחן...)

או גיסה מופיעה לעזור בבית ועם הילדים

זה אחרת...

לא להגיע ללא תיאום מראש

והאמת, במצב כזה של הגזמה - הייתי תולה שלט על הדלת: שלום, כאן יולדת טרייה! נבקש לא להגיע ללא תיאום מראש. ההודעה תקפה גם אם כבר הגעתם 

לבוא לעזור עם הילדים (שלה אני מבינה?) בלי התראה מוקדמת זה באמת לא לעניין🤦‍♀️

לק"י

כמה דקות זה בסדר בעיני.

(אלא אם כן קולטים שזה לא הזמן לביקורים ונשארים בכל זאת...).

וואי, חבל שלא תיאמת איתי מראש. אפילו להתקשר רבע שעה לפני לבדוק.

ואם מגיעים בלי התראה- אפשר להיות נחמדים כמה דקות ואז להגיד שאת הולכת לישון או להניק בחדר... ומי שהגיע שיסתדר

לא לסמוך יותר על עזרה בדברים שהם קריטיים.

שתמיד יהיה לך שניצלים במקפיא וקוסקוס משקית. תמיד יש לי גם שעועית קפואה, ובזמנים שלא יכולה לבשל דם תערובת ירקות קפואה שמכניסים לתנור עם זילוף שמן זית ומלח.

אם מביאים משהו שתשתמשי, השניצלים ישארו בהקפאה,

אם לא, יש לך בשלוף.

ומשפחה שבאה לבקר ושואלת מה להביא אני מבקשת נשנושים בריאים (גרנולה, תערובת פיצוחים או אגוזים לא קלויים, פירות, עוגיות קווקאר לחמניות ביתיות מקמח מלא או כוסמין וכד')

זה ממש כיף שיש את זה כאקסטרה, אבל אם לא מגיע או לא לטעמי, לא סוף העולם..

לא למותרות

כשמישהי אמרה לי שהיא תדאג לי לעוגה לשבת

הסתמכתי על זה כדי לא לטרוח

אם אני אכין בעצמי אני לא צריכה ממנה כלום

אם מבריזים ולא מביאים בסוף, זה מבאס אבל לא תוקע אותך בלי אוכל לשבת.

בשרי אם לא מביאים זה חתיכת תקיעה ולכן אני אוהבת שתמיד תהיה לי מנה במקפיא לכל מקרה.

לי קשה לסמוך על אוכל של אחרים, תמיד דואגת שיהיה את הבסיס הממש בסיסי בבית לכל מקרה.

בסיס יכול להיות גם סלט טונה עם מיונז או ביצים קשות או פסטרמה.

בנוסף גם קובה או סיגרים קפואים שממש מהיר להכין ברגע האחרון וקוסקוס משקית.

חייבת לדעת שאני מסודרת ולא סומכת על מישהו ברמה הזאת שאחרת אין אוכל בבית.

במקום תפו"א שעברו הקפאה, אפשר להכין אטריות נודלס אם יש לך.

אני קונה במצבי קצה כשאני יודעת שהולכת להיות תקופה מאתגרת עם יותר חוסר וודאות מוודאות. פסטרמה יכולה להיות בהקפאה חודשיים ויותר, העיקר שאני יודעת שיש משהו בשלוף מה שלא יהיה.

למשל בתחילת המלחמה למרות שבד"כ התארחנו אצל משפחות בקהילה בשבתות, תמיד היה לי משהו בשלוף אם פתאום יהיה משהו (יותר חששתי מהחמרה בטחונית)

ובאמת כשהבן שלי היה חולה ממש ולא היה מצב לצאת מהבית אלתרתי ארוחות ממה שיש בבית תוך כדי השבת עצמה בלי לבשל שום דבר מראש.

בשבת שבעלי נפצע במלחמה, הוא ביקש שלא יודיעו לי עד מוצש אז אמנם המשכנו את השבת כמתוכנן, אבל אז בדיעבד עוד יותר הבנתי כמה זה נכון שתמיד יש לי משהו בבית בשלוף והילדים היו יכולים להסתדר לבד בבית, מה שלא יתפתח..

(אין לנו קרובי משפחה באיזור וגם אצלנו יש נטיה להבטחות מנופחות חסרות בסיס.. אצלנו זה מוגזם אז יודעת לא לבנות על זה כבר ברגע ההבטחה, מקסימום אופתע לטובה)

זוכרת גם שסבתא שלי נפטרה לפני כמה שנים בחמישי בלילה,

בשישי הייתה הלוויה ובהמשך היום התגלגל שהייתי שבת מחוץ לבית ובעלי נשאר עם הילדים, בדרך הוא קנה דברים של הרגע האחרון והסתדרו. הכי חשוב שתמיד יש איך להסתדר לבד.

מהנקודה הזאת, כמה שיותר קרוב לשבת נורמלית, יותר טוב. ואם יש עזרה משכנים מה טוב ומה נעים. ואם יש פינוקים כמו עוגות בכלל מוסיף לאווירה ולהרגשה טובה וקצת נורמליות בתוך התקופה המתאגרת. אבל אם אין, בכל זאת מסתדרים.

שכשאומרים לך שיכינו מיד תגידי תודה רבה ושזה מאוד עוזר וחוסך ממך

ושאם בסוף לא מכינים תשמחי לדעת כמה שיותר מוקדם שתוכלי להתארגן על חלופה.

רוב האנשים שאני מכירה ישארו בעצמם בלי אוכל במקום להבריז ליולדת

אבל הן גרמו לי להבין שצריכה דרך להגיד לסביבה שלי שזה מאוד מחמם את הלב שמציעים עזרה, אבל כנראה פחות מתאים לי.

מעדיפה להתכונן מראש, לדעת שאני מסודרת באוכל שטעים לנו ומפנק אותנו, ובטח שלא לארח פה אחרי לידה ליום שלם, גם אם עוזרים לי עם הילדים.

אני לא מוצאת את המילים להסביר את זה בלי לפגוע,

ובנתיים שני הצדדים מפסידים...

מקווה שהצלחתם להתאושש!

נשמע די חריג השכנות..

ולגבי ביקורים מרחוק באמת אפשר ללמוד מזה שעדיף שלא.. כי איך שלא יהיה זה בסוף אירוח ולזמן ארוךךך ויקרררר..

חיבוק יקרההההה

האמת שאחרי לידה סיכוי טוב שהייתי בוכה מזה 🫣

זה לא משהו נפוץ... די מוזר ולא בסדר... מקווה שלא תחווי כאלה דברים שוב! 

לגמרי

בתור יולדת גם

יש אפשרות לעזור שזה באמת עוזר 🤭

במילואים קרה כמה פעמים שהבטיחו ארוחת ערב ואז היא התעכבה והגיעה מאוחר, וזה היה פשוט הפרעה יותר מאשר עזרה.. ממש סיוט. הייתה פעם שהייתי גמורה במיוחד ובאיזשהו שלב הבנתי שאני צריכה לאסוף את עצמי ולהכין ארוחה. וזה רק היה מעצבן יותר. מאז באמת הפסקתי להירשם כשחילקו מהמערך ההוא..

אבל כשזה פרויקט של הכנה למלא משפחות זה באמת הגיוני ומתבקש שיהיו עיכובים.

אם יש לכם אחראית לתיאום ארוחות ליולדות הייתי פונה אליה ומעדכנת במה שרלוונטי (גם כדי שתדע שאי אפשר לסמוך על המשפחה ההיא בפעם אחרת. שליולדת אחרת זה לא יקרה.)

לגבי המשפחה, ממש תרגישי חופשי להגיד שאת עייפה וצריכה לנוח ותשמחי שיעשו א-ב-ג

או שיקחו את הילדים למתקנים ויקנו להם לחמניות וגבינה לארוחת ערב.

אני ממש לא הייתי מנסה לארח מיד אחרי לידה, במיוחד אם מישהו היה מגיע לבקר בלי לתאם איתי.. כאן לדעתי הציפיות שלך מעצמך גבוהות מדי...

או מגוייסות, ואני מתנהלת אחרת לגמרי.

מכינה ביומיים מרוכזים בשבוע.

מציעה 2-3 אפשרויות של דברים שאני מכינה באותו יום, ומעדכנת באיזה שעה אביא. וכמובן שולחת הודעה אם מתעכב.

אז יש את מי שאחראית, אבל לרוב היא פונה אלי ישירות כי יודעת שאני אוהבת להכין.

לא ניסיתי לארח.

פשוט התנחלו פה בבית לכמה שעות, ותכלס לא עשו כלום. לא שיחקו עם הילדים או דאגו להם למשהו.. ואז זה סתם עוד אנשים בבית שמדברים איתי ולא מאפשרים לי לנוח.

כנראה שאני באמת צריכה לומר ישירות, פשוט לא נעים לי...

דבר ראשון- עברה רק חצי שנה של נסיונות. מתוכן היו כמה חודשים עם מחזור משובש. אז זה ממש הגיוני שעוד לא נקלטת. זה לא אומר שמשהו לא בסדר, פשוט לפעמים לוקח קצת זמן. כשרוצים, כל חודש נראה נצח, אבל באמת זה לא הרבה.

כמה זמן לוקח לך מהטבילה עד המחזור הבא?

אם זה פחות משבועיים, אז יכול להיות שאת מפספסת ביוץ. אם זה שבועיים ויותר, אז כנראה שאת לא מפספסת. (אם זה גבולי, כדאי לבדוק בדיוק).

אני בדרך כלל עושה הפסק טהרה ביום החמישי, אבל היו גם תקופות שלקח יותר זמן. לא יודעת להסביר למה, אבל אם זה 6-7 ימים זה לגמרי תקין.

בדרך כלל ההנקה אצלי מונעת כל עוד לא קיבלתי מחזור. פעם אחת קרה לי שהמחזור חזר יותר מוקדם, אבל לא סדיר, ולקח לי יותר זמן להכנס להריון. אני משערת שההנקה כן עדיין מנעה לי, למרות שחזר המחזור. ולא הנקתי בלילה באותה תקופה.

יכול להיות שבהתחלה, כשהמחזור היה משובש, ההנקה עדיין מנעה. ואז זה אומר שהיו לך פחות הזדמנויות להיקלט. ויכול להיות שההנקה עדיין מונעת, למרות שהמחזור נהיה יותר סדיר.

את יכולה בינתיים להמשיך לנסות, ולקוות שזה יקרה בקרוב.

וגם לפרולקטין (לא כלול אוטומטי... צריך לבקש)

זו בדיקת דם שעושים ביום 2-3 למחזור, ויכולה לתת תמונה האם המצב תקין.

פרולקטין זה הורמון של הנקה, הוא אמור להיות גבוה בהנקה ולמנוע אפשרות של הריון. בפועל כיום להרבה נשים הוא לא מספיק גבוה כדי למנוע הריון, אבל ייתכן שזה המצב למרות שיש מחזור.

לרופא פוריות אבל

נשמע שאם זה קשור לעובר ודאי שזה ירד מסל ההריון

לעשות

אצלינו הן עושות בדיוק את הדברים האלה

עברתי סניף כי בשכונה ליד יש מזכירה אלופה שלא מתיאשת ומשיגה לי אישור למה שצריך...

ויש פקח עירוני שאמור לטפל בזה.

אם הפניות למוקד לא עזרו אז לנסות למצוא מי הגוף המדויק בעיריה שמטפל בזה ולפנות אליהם.

מכירה ממקומות אחרים שמשפחות שהביאו חיות משק לחצר של בית פרטי הכריחו אותם להעביר הלאה כי הרעש הפריע לשכנים, ומדובר בחצר של בית פרטי, אז כשמדובר בבנין בטח שזה בעיה.

גם לגבי החזקה של בעלי חיים צריך תנאי מחיה מינימליים בשבילם.

בקיצור נראה לי שצריך למצוא את האדם הרלוונטי בעיריה ולדבר איתו ישירות. ואם זה לא עוזר אז להתלונן לנציב תלונות הציבור על ההתנהלות של העיריה כי זה אחריותה.

אפשר לדבר גם עם משרד החקלאות, אאלט הם אלה שנותנים היתרים בנושא. ואולי אפילו פניה למשטרה שיבואו לראות אם מה שקורה אצלכם תואם את החוק

וחוצמזה- מדובר על שטח משותף

ברורהשהם לא יכולים לעשות בו כעל העולה על רוחם

ועד הבית לא צריך הסכמה שלהם

שיתנו דד ליין שאם עד מחר המפגע לא מתםנה הם פונים לארגון שיבואו לקחת את בעלי החיים

בקיצור יש חוקים ברורים וכל עוד אין להם אישור מגורמים מוסמכים זה עברה על החוק. 

שמטפל בזה, פקח שיבוא לדבר איתם או משהו.

אם עכשיו הריח מסריח, בחורף כשהכל רטוב זה עוד יותר גרוע.

אין דיון בכלל שזה דבר שצריך לפנות מהנכס עקב פגיעה בצורכי החי.

בלי קשר, אם הוועד מפריש תשלום לאגודה לתרבות הדיור, גם אליהם אתם יכולים לפנות כיוון שמדובר בשטח משותף שנגזל מכם

לק"י

אותי הפנו תמיד.

זו בדיקה פשוטה, ואת יכולה לעשות לעצמך.

זה בדיקה כל כך מהירה, פשוטה, את עושה אותה לעצמך שחבל לא לעשות אותה

זה מקרין בהמשך גם לכפות רגליים, כך אמרו לי אז בעבר וכך אני חווה כעת.
הורידים במחזור, בהריון כואבים יותר.
 

מגנטים ומכוניות..

לקצת יותר גדולים קוביות, פליימוביל, תחפושות (מבגדים ישנים שלי ושל בעלי, מטפחות, נעליים מחנות יד שנייה וכדו)

משחקי דמיון כמו שכתבתי למעלה

משחקי הרכבה לגיל הזה (עדיין בניה מאוד ראשונית)- צינורות, מגה בלוקס, מגנטים.

משחקי קופסא לגיל הזה אפשר לוטו, פאזל של 4-6-9 חלקים, משחקי התאמה של צורות וצבעים.

זה מאוד תלוי אופי של ילד כבר בגיל הזה למה הוא מתחבר. יש ילדים שיכולים לשחק מלא במגנטים למשל, הילדים שלי לא הילדים שלי יכולים לשחק שעות בכלי מטבח, ילדים אחרים לא יעיפו מבט...

הבן שלי כמעט בן שנתיים לאחרונה מאוד נהנה מפאזלים של חיות כאלה של לוח עץ וצריך לשים כל חיה בשקע שלה. אבל הוא בכללי בקטע של חיות עכשיו, ספר עם תמונות של חיות, פאזלים של חיות, בובות של חיות.

יש לי איזה 4 חבילות והם יכולים לשחק בזה שעות

גיל 3-4

מגנטים, קליקס

היא אוהבת גם פטריות אבל דורש השגחה

וגם משחקי השחלות

שלי ממש אוהב את הדוגן גלידות וכריכים של מליסה ודאג

מגנטים

המשחק של הקופה ברושמת

כל משחק דמיון שכילל להמציא תרחישים עם המכוניות והטרקטורים ומנופים (ממתיא שהאוטו מתהפך בא ןמחלץ עם מנוף כל מיני כאלה)

סט כלים "לתקן" דברים בבית/צעצועים

עכשיו בדיוק גם הזמנתי דוכן פיצות של מלחסה ודאג

כל מה שקשור במשחקי דמיון ותפקידים ממש ממש

מגנטים, קפלות, רכבת עם מסילה, מכוניות, מטבח וכלים אצלנו כמה שיש יותר דברים "אמיתיים" זה מענין יותר. ובובות. פאזלים עד 24 חלקים. פלמובייל. גם אוהבים פטריות, משושים, כלי נגינה.

כמובן לא הכל כל יום. יש ילדים שיותר זורמים שעות על משחק אחד ויש ילדים שכל 20 דק צריכים להחליף תעסוקה.

ואוהבים לעבור ממשחק למשחק.

אז עוברים הרבה ואז מתחילים מחדש את הסבב.

אצלי מאוד אוהבים חיות ומכוניות.

אבל ממש הרבה.

עשרות חיות ועשרות מכוניות.

בכללי סטים גדולים שימשו לאורך יותר שנים.

בובה ועגלה. בובות יש לנו מלאאאא והם משחקים בכולם בסבבים, עגלה הם מעדיפים דווקא את האיכותיות יותר, בפשוטות בקושי משתמשים🫣

וספרים. זה לא משחק אבל מעסיק שעות.

כבר בערך שנתיים מגיל שנה וחצי

והוא משחק בה כמעט כל יום

יכול לשבת לשחק שעתיים

חוץ מזה רכב של פליימוביל עם אנשים, פאזלים (קצת נמאס לו)

באיזשהו שלב בחיי כאמא הפסקתי לנסות לחדש ולקנות משהו אחר, ובמקום זה אני קונה עוד מאותו דבר.

עוד מגנטים, עוד פליימוביל, עוד מכוניות, עוד חיות, עוד כלי מטבח. הגיוון הוא לא במשחק מסוג חדש, אלא בתוך הקטגוריה. אני נוהגת לשאול את הילדים מה חסר להם במשחק- וככה יכולה לקנות דברים שבחיים לא חשבתי עליהם, אבל הם מדויקים לצרכים שלהם (נגיד מיטת רופא לפליימוביל, או טוסטר לכלי מטבח).

זה הפוך מהאינטואיציה, אבל גיליתי שזה מעסיק את הילדים יותר טוב מלנסות לגוון בכוח, ולראות שהם חוזרים שוב ושוב לאותו הבסיס, אז אני מעדיפה להמשיך ולהרחיב את מה שעובד. (ובונוסים חשובים מאוד- ככה קל לי למצוא מה לקנות ולחדש, וגם יותר קל לסדר את ארון המשחקים...).

בקיצור, ממליצה לך להסתכל מה הילדים שלך אוהבים, ולקנות משהו דומה למה שיש להם והם כבר אוהבים.

שיש ערך בעיני לגיוון ולהיכרות עם סוגי משחקים שונים, שיכולים לפתח מיומנויות שונות.

אבל פה בשרשור- המטרה היתה תעסוקה לילדים. ואת זה גיליתי שאני משיגה הכי טוב כשאני מרחיבה את מה שכבר מעניין אותם.

למנוע מריבות ובלאגן כשיש מספיק חלקים בשפע לשניהם והם לא מרגישים שהשני לוקח להם...

אפילו אם זה לא מגוון בכלל את המשחק. למשל במגנטים, שיהיה שפע מהריבועים והמשולשים הפשוטים בעיני יותר משמעותי מעוד מכונית או מסילות מגניבות וגשרים.

משפחת סילבניאן+ פליימוביל

מגנטים

משחקי הלבשה מגנטיים + לא מגנטיים של מיני מאוס

מטבח

יש לו פריחה? הוא עדיין עם חום?

הייתי מתחילה מרופא ילדים

לא מכירה תסמינים של חצבת חוץ מהפריחה,

אבל אם את חושדת כדאי להתקשר לייעוץ טלפוני ולא להגיע למרפאה ללא תיאום מראש.

אם זה לא חצבת ואתם באיזורים בעלי סיכון, אפשר לקחת אותו לחיסון.

האמת שאם יש לו חום הרבה זמן ועוד לא הגיעה הפריחה זה די מרגיע שזה לא חצבת.. השאלה מה זה הרבה זמן.

מעל 5 ימים של חום בלי פריחה?

גם אם זה חצבת, זה לא סוף העולם, רוב הילדים עוברים את זה בקלות יחסית גם אם יש סיבוכים של דלקות.

רפואה שלמה ובשורות טובות!

שהייתי מתחילה מלהגביר את הסיכוי של הגוף להקלט להיריון טבעי.

(ממילא אין לך שנה של נסיונות ואין לך מה לחפש אצל רופא, אלא אם את מעל 35)

האם את מיניקה?

את התזונה שלך?

פעילות גופנית סדירה?

וכן היתי לומדת קצת על שמ"פ ועוקבת אחרי ביוץ.

למרות שיש מחזור, אפילו סדיר.

אני לא סגורה דרך מה זה משפיע, נראה לי שלפחות אצל חלקן זה קשור בעובי הרירית אבל מניחה שיש סיבות נוספות.