מבטיחות לתמוך בע"ה
וממש חשוב לנו לשמוע!!!
(כותבת ברבים כי אני בטוחה שהרבה איתי במחשבה עליכן!!)
מבטיחות לתמוך בע"ה
וממש חשוב לנו לשמוע!!!
(כותבת ברבים כי אני בטוחה שהרבה איתי במחשבה עליכן!!)
אז הוא חזר בשישי ב"ה, צריך לחזור בשלישי, אז שמחתי שזכינו גם בשבת וגם בחג❤️
הספקתי להנות ממנו קצת ואז הוא ממש נפל למשכב😔
מרגיש זוועה, חום וכל הסיפור...
אז במקום שאני אשתבלל לעצמי, ואתן לי מנוחה כמו שקורה כשהוא חוזר. עכשיו אני צריכה להמשיך לטפל בילדים (שהגדול שממש עוזר גם חולה) וגם בבעל חולה😥
וכדי להוסיף עוד קצת, היינו אמורים לסוע לחג להורים שלו. אבל אחיו גם יהיה ואישתו יילדה לפני פחות מחודש, אז אין סיכוי שאנחנו ניסע לשם עם החיידקים שלו🥴
אז גם צריך לבשל, מזל שנשאר בשרי משבת, נמחזר.
וחלבי אני אוהבת לבשל אז אפנק אותנו דברים שווים😋
ותודה לאל שהחג מגיע אחרי שבת, כי הבית כבר מסודר💪
ואיזה כיף שהבית נשאר מסודר...
ואיזה ראיית הטוב!!!!
וואו מעריצה אותך!
מאחלת שיהיה רפואה שלימה ומהירה!!!
ושיצא לטובה ובנוסף מחג שקט וכייפי בבית!!!
ותפנקי גם את עצמך במשהו שאת אוהבת!
את אלופה ברמות!!!!!
מדליות!!!🥇🏅🏆🎖
אשת חיל את.
כזה מבט אופטימי!!
בהצלחה רבה ורפואה שלמה במהרה ❤️
מחרפן שדווקא כשמגיע הזמן שלך להתפרק הוא נהיה חולה🙄
ולגמרי תפנקי גם אותך!
אני כבר קצת על הקצה, עם ארבעה ילדים קטנים בבית..
בוכה מכל שטות
ובאמת שאני לא צריכה עזרה, אני מסתדרת.
רק שיתעניינו, שירימו טלפון בשעות הערב לדרוש בשלומי♡
, אני משתדלת להיות בעיקר עם הילדים..
ולכן מצליחה לנשום ולחשוב על עצמי רק בערב.
וזה מאוד שואב.. יכולה להיות בחוסר מעש המון זמן בערב. ולכן שיחה קטנה יכולה להוציא אותי מהלופ הזה.
אבל באמת כל אחת ומה שמתאים לה
חיבוק ענק ענק ענק!!!!!
שיחזור מהר ושהחג יעבור בטוב!!!!
אולי תצאי לך לזמן קצר לאיזה התאווררות אחרי שהוא חוזר?
או שהוא חוזר עייף מדי?
אם את גרה באיזור ירושלים תגידי ואשמח לעזור!!!❤️❤️❤️❤️
חוזר עייף אבל אחרי יום כבר מתאפס..
באמת זה רעיון לנסות לקבוע מפגש עם חברה או משהו כזה
בבית עכשו עד רביעי אז מתרגלים להסדר החדש😉
והכנתי כמעט הכל ביום חמישי- שישי והקפאתי אז עכשו נשאר להכין בקטנה😀
ואתן פשוט מהממות שככה אתם מתעניינות! נותן מלא כח!
וואו כן זה כ"כ להתרגל כל הזמן, השינויים הם מאתגרים ודורשים התגמשות כזו כל הזמן..
מאחלת שיעבור לכם ממש בטוב!!!
ואיזה כיף ששיתפת!!!!
תודה לכן!!!!
אתן הלביאות בשביל כולנו❤️❤️❤️❤️
התגיסנו במפתיע לסבב הזה מעכשיו לעכשיו
(טלפון בא תגיע... בלי שום הכנות)
והוא לא נגמר וגם אין צפי או כיוון (התחיל לפני פסח)
מזל שהם עושים סבבים בניהם אז היציאות סבירות
אבל גם בזמנים האלו הוא הולך לעבוד
(הבוסים של שנינו ממש ממש בסדר ולא מצפים לכלום אבל שנינו מבינים שאם אנחנו רוצים להמשיך להתקדם ולהמשיך להחזיק בפרויקטים שלנו זה מצריך נוכחות כל שהי)
אני אפילו לא יודעת איזה סבב זה
חושבת חמישי... אולי אפילו שישי
וואי תודה ענקית לכן בשם כל עם ישראל!
כמה הקרבה
כוחות
מחירים
מאמצים יומיומיים
הכלה
התגברות
ועוד המון שזה דורש..
תודה ענקית ענקית על כל זה ועל עוד הרבה שאת ואתם עושים בשבילנו!!!!
שולחת לך המון כוחות ושתהיה הרבה סיעתא דשמיא וטוב בכל!!!!
בחג הוא בבית?
ואני לא מצליחה להסביר את זה
גם בשגרה הוא בקושי בבית
ועדיין הכל מרגיש אחרת
אפילו אם היה חוזר רק ללילה היתי מרגישה הבדל ענק
לא יודעת להסביר
שבוע שעבר ממש התיאשתי
נגמר לי הכח
כמה שפיסית קשה לי עם כולם וההריון במקביל
בעיקר קשה לי הבדידות הנפשית
שעוברים שבועות שלמים שאני חיה בעצם עם עצמי . והילדים..
ונחלשתי כי הסוף לא מתקרב...ויש עוד נצח .
הוא חזר
וכאילו שכחתי כמה נורא הרגשתי
פתאם הכל מרגיש נורמלי
לחלוטין בהכחשה מול אחרי החג
החשש מאחרי..
איך היה לך יקרה?
לק"י
יודעת שזה לא תמיד מרצונכם, אבל תודה ענקית!!
בעז"ה שתקבלו על זה שכר גדול בעולם הזה ובעולם הבא!
עושים כמה ימים פעם בשבועיים..
אבל מקפיצים אותו ממש מעכשיו לעכשיו..
אתמול בלילה הודיעו לו ששלישי עד חמישי צריך אותו וזה זמן שממש קשה להתארגן בו על עזרה..
במיוחד שיש לי איזה משהו בשלישי לשעתיים שחייבת ללכת והוא היה אמור לשמור על הקטן..
מתי ילדת? יכול להיות שפספסתי?
ומזל טוב גם ממני ללידה!!!
בהצלחה ממש!
שולחת הרבה כוחות🥰🥰
מרגישה שזה קצת מוגזם אצלנו, ורוצה לקבל קנה מידה.
והמלצות לחיזוק המערכת החיסונית יש למישהי?
מודה שאנחנו לא אוכלים הכי בריא, קשה לי עם זה נפשית (גדלתי בבית מאוד מאוד מאוד בריא).
הילדים ב"ה בסדר
ויטמין די וסי
חשיפה לשמש
ואוכל מאוד משפיע על הבריאות. גם פעילות גופנית. ושמחה כמובן🙃
ויש את הילדים שיותר נדבקים ואלו שפחות.
היה תקופה שבעלי היה במשך חצי שנה כל חודש עם דלקת במקום אחר
גרון, אזניים, עיניים, ראות
משהו הזוי
הלכתי לחנות טבע קניתי לו
ויטמין די
ויטמין סי
אבץ
Coq10
וקומפלקס בי
ב"ה השתפר מאוד מאוד
התינוק היה המון חולה
לקחתי אותו להומאופתיה והשתפר מאוד
אני שמעתי שיש אנשים שלא מכניסים חלב הביתה
הם טוענים שהרבה פחות חולים ככה.
אולי שווה לנסות?
וב"ה לא חולים הרבה
בלי עין הרע
אני שמתי לב שאם אני לא ישנה מספיק גוף שלי לא מצליח להתמודד עם ווירוסים וחיידקים, אני נהיית חולה.
גם בעלי ככה. ילדים שנה ראשונה -שניה במסגרת חולים הרבה. אחר כך מתאזן. מצד שני אם יש שפעת באזור או משהו אחר , בטוח מישהו מהילדים יידבק ויביא הביתה. בגלל זה בהתפרצויות קורונה ישר השארתי בבית , לא הייתי עומדת בבידוד הנצחי...
אני כמעט לא חולה ב"ה (אף שיש לי גוף די חלש בתפקוד היומיומי) ויש לי גם ילדים כאלה. ויש ילדים שחולים הרבה... (בחורף בעיקר, בקיץ הרבה פחות)
אנחנו גם לא אוכלים בריא לצערי...
ב"ה אלף פעם בקושי חולים אצלנו (לא מחשיבה צינון בלי חום).
אנחנו לא כאלה בריאים ולא הנקתי שני ילדים שבקושי היו חולים גם בתור תינוקות.
יותר משתנה לפי מקום המגורים אצלנו
מכלום ועד כל חילופי עונה
מדי פעם, והם מעדות המזרח (כלומר - בעלי חצי והבת שלי רבע).
אנסה לגגל מה זה fmf...
הכי הרבה פעם פעמיים של צינון וכאב ראש אבל לא חולה ממש
הילדים לרוב פעם אחת בשנה, גג פעמיים
הקטן קצת יותר, אולי שלוש
בשנה הראשונה במעון הם תמיד חולים יותר אבל השנה ב"ה כולם גדולים יותר
עם וירוס בערך פעמיים בשנה.
יש לי ילד בלי עין הרע פעם בארבע שנים בערך עם וירוס... שאר הילדים כמה פעמים בשנה, התינוק איזה 10 פעמים בשנה... סיוט. אנחנו אוכלים הכל, אבל משתדלת שיאכלו כל יום ירקות טריים/ מבושלים. חלבי חופשי (חוץ מהאלרגי שלי). חטיפים וממתקים רק בשבת, בגדול...
2 ילדים מגיל שנתיים
ו2 ילדים מגיל 6
חולים 1-3 פעמים בשנה
אני חולה 3-4 פעמים בשנה בתקופות טובות
כשהיו לי בעיות במערכת העיכול או חרדות, הייתי חולה הרבה.
אני רואה שאצל תינוקות וילדים קטנים זה בעיקר מושפע ממשהו מולד
אצל מבוגרים התזונה ואורח החיים משפיעה באופן ישיר
סביב המחזור, אבל לא בהכרח רק כאבי בטן. זה משפיע לי על כל המערכות. לא כל חודש מגיעה לרמה של חוסר תפקוד והיעדרות מהעבודה אבל נגיד פעם בחודשיים שלושה בממוצע מגיעה לזה.
הילדים בחורף חולים מלאאאא יוצא לי שבועות שלמים להיות איתם בבית, רק השנה לדעתי הייתי עם כל הילדים במצטבר משהו כמו 4 שבועות, אבל בעונות האחרות לא ככ חולים.
לא משהו ארוך מידי, עדיף חינמי
ואם יש משהו שמדבר יותר לנשים עוד יותר טוב.
תודה!
לרב שניאור אשכנזי
מעניין ומדבר מהר
שלחתי פה קודם אבל בעצם לא בטוחה שהקישורים להפצה, אז מחקתי...
אפשר להירשם פה כדי לקבל אותם למייל.
ואם זה לא מסתדר (הבנתי שיש איזו תקלה במערכת הדיוור אז לא יודעת אם הקישורים יגיעו) - אני יכולה לשלוח את הקישורים בפרטי בשמחה.
אני כל שניה רצה מהמיטה לשירותים
איך מתפקדים ככה עם כמה ילדים בבית תודה לה'
אני קורסת
שני כדורים ביום.
ואם זה לא מספיק, אפשר לשלב דברים אחרים.
תרגישי טוב ❤️
ומחר יהיה לי חופש מהמטבח (בערך) לפחות מהדברים שלוקחים זמן
מעשית, לא בא לי ואני נמרחת
אבל יכול להיות כיף מחר עם הילדים מחוץ לבית למרות שבטוח אהיה עייפה כי שנצתי היום אבל בכל זאת.. ואני שונאת להיות בבית
תנו לי כח
לק"י
כי גם ככה במוצ"ש אני ישנה מאוחר.
אבל חוץ מלהפעיל מכונת כביסה לא עשיתי כלום (כמובן שארגנתי ילדים לשינה, וישבתי איתם).
עד ששבת יוצאת וכו'.
אבל אם יש לך כח, אז ממש כדאי לך לסיים היום כמה שיותר. אני פשוט עייפה.
ילדים לישון
והוצאתי את ההכנות
אין לי הרבה עבודה כי חלק מההכנות היו במקפיא, ואת הקינוחים החלביים כבר הכנתי אתמול למזלי
אנסה לצאת לדרך בכל זאת
השאר יסתדר
כשאני לא ישנה בלילה היום למחרת נדפק...
חח ראיתי על זה בדיחה .
כמות האנדרלין וערנות והתכננוים שלי ב1 בלילה
100%
כמות הכוחות ב8 למחרת
0%
משהו כזה.. לא זוכרת בדיוק..
לק"י
ויש לי רצף בעבודה.
אבל בשביל צריך את ההתנעה הראשונית, ולא תמיד מגיעים אליה...
ותלוי אם משכימים אותך מוקדם בבוקר גם בחופש....
אז אני קרובה לסיום של החלק הבשרי ב"ה (מחכה לראות איך ייצא הניסוי של הכיסונים שעשיתי)
אולי רק את הרוטב לרביולי אשאיר למחר
אני בהלם שלא ניסיתי לפני
הולכת לאמץ את זה
ועשיתי כיסוני בצק ממולאים בבצל וחזה עוף קצוצים
פשוט ממש
בספונטניות עקב בלתם יצא שחמי וחמתי יבואו היום. אז הוספתי עוד דברים, וזה ממש ממש עוזר שחלק גדול מאחוריי!
שהשם יברך לי את הזמן כי יש מלאא מה לעשות
אני בישורת האחרונה בעז"ה
מטבל אבוקדו
2 קינוחים פרווה
להשרות חסה
לשטוף, לנקות מה שיש כח ולהתקלח
בטח שכחתי עוד מלא דברים😂
זה לא אמור לאזן אותם?
משום מה אני מרגישה הרבה פחות בצקתית ברוך ה'
אבל הלחצי דם ממש מוזרים ולא אופייניים לי בשלב זה של ההריון
שאחת המטרות של אספירין זה בשביל למנוע רעלת.
ואחד התסמינים לרעלת זה לחץ דם גבוה.
אבל האספירין לא מונע ישירות לחץ דם גבוה.
נראה לי כדאי לברר עוד ממה נגרם הלחץ דם הגבוה.
הי!
האם מעבר לשימוש בנובה רינג ברצף לאחר נטילת סרזט, מצריך אמצעי מניעה נוסף בשבוע הראשון?
היה זכור לי שלא, אבל בעלון של הנובהרינג כתוב שכן...
להכין אותו לארוחה למחר בצהריים,
מה הכי הגיוני לעשות?
סביר לשים אותו קפוא בסיר ולבשל במים תבלינים וכו' , כמו שאני עושה בנתח מופשר?
עדיף לוותר על הרעיון?
אולי לשים בקערה עם מים לאיזה שעתיים ואז לבשל עד ריכוך בסיר לחץ ואז לבשל עם רוטב.
את מבשלת בחג? אם כן אז אולי רק לבשל עד ריכוך היום ומחר לבשל פרוס ברוטב
ומחר לפרוס ולבשל ברוטב,
תודה 👍
הי יקרות
מה מציעות להרגעה לוורידים
לרגלים כואבות ומלאות ורידים בולטים
אני לא מסוגלת גרביים אלסטיות
זה לא מתאים
תחושתית לא מסוגלת
זה לוחץ וממש מעיק.
השאלה אם מכירות משחות להרגעה או משהו אחר????
אבל לא ממש עזר. (גם אני תחושתית ולא מסוגלת לחשוב על גרביים אלסטיים)
הדבר היחיד שעוזר נראה לי הוא מנוחות ולהרים רגליים למעלה.
מסייגת שלי ב"ה לא תמיד כאב, ובמפתיע בהריונות הבאים לא חזרו לי הוורידים.
ושווה לחפש פיתרון
לגבי גרביים- יש כל מיני סוגים, יש מידות לחץ שונות ויש בהתאמה אישית מבדים נעימים יותר. לי הפיזיותרפיסטית שלי הזמינה וזה אפילו לא עלה לי כסף (אני לא בהריון, צריכה מסיבות אחרות. כדאי לך לבדוק)
כדאי לך להרים רגליים על כרית כשאפשר, זה עוזר לזרימת הדם
תרגישי טוב והריון קל ותקין🙏🏽
אז מסתבר שאני צריכה טיפול שורש וכתר🥴
הביאו לי הצעת מחיר של כמעט 2,000 ש"ח לכתר אחד (כולל כתר זמני עד שעושים מבנה קבוע)
כששאלתי אם יש מחירים יותר נמוכים אמרו שיש אבל הם פחות מומלצים, אבל המזכירה בתכלס לא ידע להגיד לי מה ההבדלים, נתנה לי קצת הרגשה שאני לא משקיעה בעצמי.. מרגישה שקצת עושים עלי קופה🙄
מישהי מבינה בזה? עשתה לאחרונה? זאת של שכן רואים בחיוך, היא לא ממש מאחורה, אז רוצה שתראה נורמלי...
אבל הבנתי שיש גם כתרים שנראים בדיוק כמו שן במחיר הרבה יותר זול.
לק"י
לא הלכתי על הכי יקר (זרקון אולי?).
לא זוכרת אם הסבירו לי מה ההבדלים. וגם לא זוכרת כמה זה עלה.
בהצלחה!!
הטיפול שורש עבר בשלום
אבל הכתר.. פחות
לא ידעו לבנות את הכתר כמו שצריך
והוא תמיד נפל עוד במעלית של הקופה...
ככה הלכתי וחזרתי 8 פעמים!!
בסוף דרשתי מהם את הכסף חזרה, בזמנו זה היה סביב ה 1500 שח
החזירו הכל והלכתי לפרטי באותו מחיר בדיוק.
רופא מעולה שבעלי הולך אליו מגיל קטן
ב2 תורים, אחד כדי לקחת מידות והשני להדבקה, יצאתי עם כתר כמו שצריך וזהו.
על טיפול שורש+ כתר (זמני +קבוע)
כ3000 ₪ במכבי (בלי ביטוח משלים)
לא יודעת איזה כתר, לא ידעתי שיש סוגים, הסכמתי להצעת מחיר הראשונה שנתנו לי.
היה לי שבוע קשה עם הרבה מאמץ.
לא הרגשתי טוב.. חולשה, כאב ראש, סחרחורת בטוחה בגלל המאמץ ויום שני היה רותח.
היום כל היום מרגישה התכווצויות בבטן תחתונה ולחץ בישבן שבא והולך.
לפי מה שידוע לי אין צירים בשבוע כ"כ מוקדם. ב"ה אין דימום.
נחתי היום שעתיים וזה עבר. אבל ברגע שאספתי את הילדים זה חזר..
יש מה לדאוג או לבדוק בשבוע כזה? כל עוד ב"ה אין דימום ...🙏🙏
שמעתי בום בזמן שבדקתי מבחנים
ניגשתי אליו הילד לא בכה ועמד ואמר שנפל
מוזר כי המיטה של עצמלה (מיטת ילדים) עם מעקה אז איך אפשר ליפול???
בכל מקרה הוא מייד חזר לישון
קצת מפחדת ועוד לא התעורר הבוקר
תרגיעו אותי?
אם לא, לא הייתי חוששת.
הכי הרבה תעקבי רק לוודא שהוא מפעיל את כל הגפיים כרגיל ולא מתלונן על כאבים.
יש לי ילדים שהיו נופלים קבוע אבל ממיטת מעבר שזה יותר נמוך מיטה רגילה.
אצלי זה היה בנוהל ילדה שנפלה שוב ושוב ממיטה רגילה
היתה ממשיכה לישון אפילו
מקומותיים צריך לראות איפה המכה
אם בגוף או בראש
נפילה ממיטה רגילה לא אמורה להיות מסוכנת.
הייתן מנקות איתו רצפה של שירותים?
(מסריחה משתן כי יש לי בנים 🤐)
אח"כ מנקה אותו טוב במתקן שלו, ומנקה את המתקן עצמו (גם ככה עושה את זה כל כמה זמן...)
מנקה איתו הכל הכל, גם קיא🙈 ואז מיד מנקה וכו'
באנונימי כי זה יעשה לי זהוי סופי לניק
וואהו, לא יכולה ענות לך מה הכי מומלץ! השוק מפוצץ בזה! תלוי מאוד מה התקציב שלך ומה חשוב לך בשואב.
אנחנו בגדול מאוד מרוצים, ברור שיש דברים שהייתי משנה משדרגת, אבל בטווח ההשקעה הכספית שלנו הוא אחלה לנו!
הוא ספוג במים וחומר ניקוי בעצמו..
לא מיועד לאיסוף של נוזלים.
בדרך כלל מייבשת עם סמרטוט מיקרופייבר ואז עושה מגבון רצפה, ומדי פעם שטיפה רצינית יותר.
אבל יותר קורה שפשוט מסריח אצלינו..
עדין לא פתחתי, כדאי בכלל או לנסות למכור???
אומנם שירותים אני לא מנקה עם זה (גם בית של בנים ב"ה) כי אצלי זה מקום מאוד קטן מעדיפה לשפוך מים/אקונומיקה /חומר אחר
אבל בבית כן בשימוש של מס פעמים בשבוע. בהתחלה התלהבנו ועשינו יום יום אבל אחכ זה הפך לאחת לכמה ימים, אבל בהחלט זה עוזר בבית, ממליצה כן להשתמש
הכי נוח זה במוצש או שניה לפני שבת לעביר ויש על הבית בכמה דק
בעיני מכשיר מוצלח מאוד. אחת הרכישות הטובות שעשינו.
משתמשים בזה באופן יום יומי.
ובהתחחה התלהבתי וחיכיתי לזה.
אבל לא יודעת מה זה יתן לי. קניתי מגב שאפשר לשטוף את הריצפה בלי להתכופף. לא רואה מה העדיפות של המכשיר על פני זה. ודורש טעינה כל פעם וכו
הוא לנקות רטוב ויבש ביחד.
כמו קורנפלקס וחלב, קוסקוס ורוטב, מרקים עם ירקות... ועוד שלל הפתעות שילדים בריאים מפילים על הרצפה😅
לי זה שידרג לחלוטין את ניקיון הבית.
וגם מכניס בפעולה אחת גם את המטאטא וגם את המגבת, חוסך זמן וגורם להרגשה יותר נקייה בבית.
אצלי הוא לא מחליף את השטיפה הייסודית פעם בשבוע, אבל בהחלט מחליף את העברת סמרטוט בסוף כל יום. והעיף לי את הדלי והסמרטוט שהיו מחכים כל פעם כי התעצלתי למלא דלי מחדש כל יום🤦
מצד שני, בד"כ האלה שמביאים בשי לחג הם הרבה פחות איכותיים. כן ממליצה לך לבדוק באינטרנט את הרמה שלו לפני שאת פותחת.
ואחכ לעבור עם השואב שוטף? הוא ישאב אותם לגמרי? במקום לעבור הלוך חזור על כתם עד שירד
משהי פה המליצה
מקווה שבאמת אני לא הורסת את המכשיר
קחי בחשבון שזה ממש ממלא את המיכל של המים המלוכלכים..
אף פעם לא ניסיתי, זה לא שניסיתי ואני אומרת שלא.
אותי אישית זה היה מגעיל וזה מכשיר ממש יקר.
האם החיים עפי ינון עונה על זה? מישהי מכירה את הסדרה?
לק"י
אין שם אזכור של חברים וחברות (חוץ מזוג מאורס😉).
יש גם את "בראש של יהונתן"- גם ממש חמוד.
פוצולופופום- סדרה דמיונית.
עשינו לפני שנים, כשהיינו מאורסים והבנתי שיש המלצה כל כמה שנים לעשות מחדש כי יש דברים נוספים שבודקים.
כשהייתי מאורסת אמרו לי ללכת לבדיקת דם וב"ה הכל היה בסדר אבל בעלי לא עשה גם כן, והרופא אמר שההנחיה עכשיו היא ששנינו נעשה בדיקת דם.
אז בעלי צריך גם כן הפניה או מספיק שיש לי? ותוך כמה זמן בערך יש תשובות?
שתמיד מאשרים
ולעשות בקופה שלך
כל הזוגות בגיל הפוריות יכולים לגשת לבדיקה
מגיעים שני בני הזוג לקופה של האישה
כמובן צריך לקבוע תור מראש
האחיות וידאו כמה פעמים שאנחנו באותה קופה וכל פעם מחדש הן נשמו לרווחה...
כנראה שכן יש איזושהי פרוצדורה. אולי זה רק ברמת האחיות ולא משהו שאת צריכה לעשות..
ורק אם היא יוצאת חיובית למשו- מריצים בדיקות על הגבר
יש במרכזי בריאות האישה אחות יעוץ גנטי
תתיעצו איתה
אבל בודקים בהתחלה רק את האישה.
אם יש ממצאין בעייתיים בודקים גם את של הגבר
וכשהייתי בהריון וזה היה הרבה יותר מלחיץ
תעשו לפני ההריון
לק"י
ההריון כבר קיים.
ואם הסקירות וכו' תקינות, אני משערת שהסיכוי שקיימת בעיה קשה הוא נמוך. לא?
כדאי לעשות, כי אולי זה יצא מהסל, אז לדעת לעתיד.
שתיים אני חושבת שיש מחלות שהכל תקין ומגלים אחרי הלידה (לפחות בחלק מהמקרים) ואז זה מאפשר מעקב
תודה על ההסבר!
יש דברים שלא רואים ך, מניחה כמו טאי זקס וכדומה
דבר שני בהריון רוצים לדעת כמה שיותר מוקדם אם יש חשש לעובר, ואם כן אפשר לעשות בדיקת סיסי שיליה בשבוע מוקדם
מה שמשאיר יותר אפשרויות
הראשון
יכול להיות שיגלו מחלה שוואלה לא קריטית, אבל סבבה, אז אפשר להחליט לנסות להיקלט טבעי בכל זאת
וחוץ מזה, יש תסמונות ומחלות שנראות מבחוץ לא קריטיות, אבל לאדם עצמו הן כן משפיעות על דימוי עצמי, יחסים וכו… שווה בעיניי לבדוק ולהיות יותר חכמים אח"כ ולקחת החלטה מתוך ידע והבנה של המצב
זו בעיה.
מוזמנת לפנות לרבנים שמבינים בזה בשאלה
אלא לדברים לא קריטיים.
כמו שכתבה יעל @יעל מהדרום
אני הכי בעד לבדוק מה שצריך כדי לדעת ולהתכונן כמו שצריך, ואני גם בגישה למשל שאם יש המלצה בעקבות ממצאים לעשות מי שפיר, אז גם אם לא הולכים להפלה, לבדוק כדי להתכונן מראש ולהכין את הצוות הרפואי אם צריך (וככה עשיתי בעצמי) אבל דברתי על מחלות קלות, כמו ש@בארץ אהבתי כתבה, למשל על הגן של החירשות, זה לא פגיעה קשה באיכות החיים אז רק בגלל דבר כזה ללכת לpgd? איפה עובר הגבול?
חרשות זה בהחלט פגיעה משמעותית באיכו. החיים
אפשר להתגבר עליה אבל היא בהחלט לא פשוטה
זה נכון שלא על הכל כדאי ללכת ל pgd, אבל מקרים נניח שזוג כבר נמצא בטיפולי פוריות הם כנראה ילכו על זה יותר בקלות מאשר זוג שצריך ללכת להפריות רק בגלל גן ספציפי.
אני גם בגישה שלא הכל צריך לבדוק ולברור, קצת מזכיר את הסיפור ההוא על עולם שכולם בוחרים רק גנים של פסנתרנים בלונדינים עם עיניים כחולות לילדים שלהם, אבל לרשימה נוספו מחלות משמעותיות בהחלט. בסוף הזוג מקבל את המידע של מה הגן אליו הם נשאים בדיוק, ומחליט איך להתקדם עם זה.
אלא נותן לך ידע.
איתו תחליטי מה את רוצה לעשות.
וגם מכון פועה ממליצים לעשות את הסקר הגנטי המורחב.
כל המחלות שנבדקות פוגעות קשה באיכות חיים .
כמה ילדים חרשים במשפחה זו פגיעה עצומה באיכות חיים של המשפחה, שלא לדבר על פגיעה באיכות חיים של הילדים עצמם.
יש גם דברים קלים יותר (לדוגמא - גן מסוים שגורם לחרשות, אבל חוץ מזה כל ההתפתחות תקינה).
האמת שניסיתי לחפש ברשת מה הקריטריונים לבדיקות שבודקים עכשיו, ולא ממש הצלחתי להגיע למידע מסודר.
בכל מקרה, אני די בטוחה שרוב המחלות שנבדקות הן כן מחלות שפוגעות באופן משמעותי באיכות החיים.
ובסופו של דבר, שמקבלים את התוצאות אפשר לקבל החלטה איך להתייחס אליהן. לא על כל דבר צריך לקבל החלטה שעושים PGD.
ובאופן כללי חושבת שיש הרבה רפואת יתר שכוללת בין השאר מלא בדיקות מיותרות
וכל המלצה רפואית כדאי לבחון אותה ולהחליט האם היא שווה בעלות תועלת או לא
ייועץ גנטי זה כשיש בעיה, זה משהו אחר.
והיא כבר נותנת הפנייה לבדיקות שצריך. תלכו את ובעלך ביחד
שכחתי הפסקקק
אוף זה מתסכל אותי כל כך
שמחתי והוא בא לי בול בזמן
לא באלי טבילה בשבת
לא יודעת איפה נהיה
רציתי להיות אחרי כבררר
ואני לא יודעת למה אבל הדחייה הזו למרות שהיא יום אחד, מצערת אותי כל כך...
וזה גם פשוט מפגר
אשכרה עשרים דקות אחרי נזכרתי
וארבעים דקות לפני זכרתי! אבל אמרתי שנחכה כי עדיף יותר צמוד...
ממליצה לפעם הבאה לשים תזכורת בפלאפון,
לי הרבה פעמים זה עוזר.
לפני? או אולי ניקית עם עד מוקדם יותר?
כי זה יכול להחשב כהפסק- עם שאלת רב כמובן
כי זה נפל על יום ממש בעיתי ועמוס הטבילה
והרק יום אחד קודם היה ערב זוגי פנוי וכיף
זה היה כל כך מתסכלללל
וגם אצלי זה התפספס ונשכח ברגע
אז באמת פשוט מותר להתבאס
העידוד שלי זה שדוקא כשנותנים לזה מקום
בסוף..עובר יום ועוד יום וזה יהיה מאחוריך..
ואחרי כבר תשכחי מזה ותעברי הלאה
ככה שזה הכי לגיטימי להתבאס
אבל זה באסה מאוד זמנית..שאחרי זה יפוג תוקפה..
תסכול לגמרי! אולי עשית איזשהי בדיקה שיצאה נקיה לגמרי? אם כן שווה לשאול רב..
מבאס הדברים האלה!
וממליצה תמיד לעשות הפסק *ברגע* שאפשר גם אם זה בבוקר ואם מסתדר לעשות אחד נוסף לפני ששקיעה..
הייתי אמורה לעשות בחמישי
ושחכתי והייתי מבואסת
ואז עשיתי בליל שבת
ושבת שהייתי אמורה ללכת לטבול
התחיל פתאום גשם חזק ממש
ולא היה שייך לעלות עם הילדים מהבית שלנו למקום ולבית הכנסת.
עמדנו אני ובעלי בהלם ולא ידענו מה לעשות
אחרי שנכנסה שבת ...
אז החלטנו שנדחה למוצש את הטבילה ונהיה בנחת .
ובמוצש נכנסתי להריון
שזה היה ממש בהפתעה ולא בתכנון.
וזה לימד אותי שהכל היה מושגח בקטע מטורף אלוקי.
מבאסססס
ביום של הפסק תמיד לעשות בדיקה בבןקר אם כבר אפשרי.
ןאז ליתר בטחון אם משהו מתפספס בערב, יש את זה
סתם מעניין אותי כל אלו שאומרות לעשות הפסק בבוקר ליתר ביטחון
כילו אם אני עושה הפסק והוא טוב, אין מצב שאני עושה שוב במהלך היום, כי אולי יפסול לי את הבדיקה הקודמת
ככה גם בבדיקות הפסק שיש לי בהם ספק, אני לא רוצה לעשות עוד פעם כי אולי בפעם השניה זה יהיה בוודאות אסור.
שהבדיקה תהיה בעייתית אם אני זוכרת. אולי אחרות ידייקו אותי
אצלי הבדיקות לא בעייתיות ב"ה אז אני כןעושה פעמיים כשאני זוכרת
בבוקר זה לא לכתחילה.
זה בדיעבד אם לא היה דימום באותו יום.
בכל מקרה, למה שהבא יפסול לך את הקודם? את עם בעיות כתמים/פצעים?
אני ממש ממש מסכימה שאנחנו טרודות היום מאוד ולגמרי לעשות בזמן הראשון שזוכרות (ושבאמת יוצא טהור).... טבל אם אני עשיתי בבוקר, יצא טוב, סימנתי לעצמי וי, אבל אם זכרתי שוב בשעתיים וחצי שעות זמניות שלפני השקיעה, אז צריך לעשות שוב, ולא לימר לעצמי "אה, עשיתי בבוקר לא צריך שוב פעם"
יוצא מן הכלל מי שקיבלה הדרכה פרטנית מרב לנהוג אחרת... למשל יש מישהי שסובלת מפצעים ורב הורה לה לא לעשות יותר מבדיקה אחת ביום ואם עשתה בבוקר, לא עושה בדיקה נוספת כדי לא לפצוע את עצמה.
אם זה יקרה כנראה זה יפסול בכל מקרה את הבדיקה של היום הראשון..
כמו שכתבתי ל@מדברה כעדן., עושים בדיקה ברגע שאפשר במהלך היום ואחכ משתדלים כן לעשות שוב..
האמת שאני אף פעם לא בטוחה שהפסק ילך טוב וגם לא בדיקה ביום הראשון
ובאמת קורה לא מעט שלא הולך ונדחה לי הכל ביום.
כנראה תלוי כל אחת.
בכל מקרה אני לא עושה בבוקר, עושה משעות הצהריים והלאה ופחות מקפידה על קרוב לשקיעה.
אממה
שתי בעיות:
1. בגן אין קרש לאסלה, היא אומנם קטנה, אבל כנראה בלי הקרש יותר קשה, בקיצור מלא פעמים הגננת אמרה לי שהיא הולכת בזמן יושבת, אבל מישום מה בורח הפיפי ומרטיב את המכנס
היא כאילו יושבת לא טוב
השבוע זה קרה גם כשהיינו מחוץ לבית, ברך בין הקרש לאסלה והרטיב את הבגד היא יושבת מאחורה אני לא מבינה מה קורה…
2. אתמול מסכנה התחילו לה שילשולים ובורח לה טיפה ההתחלה בתחתונים
יש איך למנוע אתזה?
היא אומרת לי אוי מאמי יש לי קצת פופו בתחתונים😅 אבל זה כבר מאוחר מידי
לקחת אותה כל כמה זמן שוב? לא יעשה לה רגרסיה? (כי רגיל כבר היא אומרת לי תמיד אני בקושי מזכירה)
אבל הילדים שלי לא היו בתמת.
נשמע לי מוזר לשלוח ילד שרק עכשיו נגמל לשירותים רגילים גם אם קטנים בדרך כלל לוקח להם זמן להתרגל.
ולדעתי אם הגננת רואה שמפספסת בשירותים היא לא צריכה לשלוח אותה לבד אלא ללכת איתה ואולי לכוון אותה או לפחות להוריד לה את המכנס לגמרי.
שבא הקצין בטחון ואמר שבגלל שיכולות להיתפס של אצבעות או משו כזה זה לא בטיחותי ואין קרש
היא לא יכולה ליפוך פנימה כן?? זה אסלה פיצית כזו נמוכה היא עולה עליה לבד
מכירה את האסלות האלה, זה מגעיל וקר ולא נעים לשבת על אסלה בלי מושב
ובכל המעונות שאני מכירה יש מושב רגיל
וגם אצלנו אין קרש
אבל היא בעצמה הציעה להביא לימים הראשונים מקטין אסלה
לגבי 1- תלמדי אותה לרכון מעט קדימה עם הגוף לכיוון הברכיים אולי זה יעזור.
לגבי 2- אפשר לשים לה תחתון טיטול אן משהו עד שיעברו לה השלשולים.
אין איך למנוע את הבריחה היא לא מספיק מורגלת בשליטה על הסוגרים וזה מתאגר במצב שלשול,
מה תעשי, תאמני אותה לכווץ? 😄
יעבור..
לפני 5 שנים. אולי מאז השתנה משהו🤷♀️
לק"י
אז ללמד אותה באמת להוריד מכנסיים עד למטה.
ולבקש גם מהגננת שתראה לה או תזכיר לה.
תלמדי אותה לשבת 'בפנים' אצלינו זה עזר הייתי מזכירה כשהולכים- לא לשכוח להוריד עד לנעליים את הבגד
לגבי 2 עם הוירוס זה יעבור תארגני החלפות לא הייתי בגלל זה משגעת אותה
אנחנו עם אחד הילדים לקחנו הלוך חזור כל יום למעון והביתה את המקטין
אפשר גם להשאיר שם
הוא אמנם בן, אבל לטענת הגננת לא מגיע גם לאסלה הנמוכה, והיא אומרת שאי אפשר לשים כלום (לא יודעת אם זאת החלטה שלה או של מישהו אחר).
אז בגן הוא מתפנה רק בסיר.
ובבית רק בשרותים עם הישבנון.
שבת
זה מבאס אותי ככ
מוציא לי את הכוח
מבאסססס
כן אני מבינה אותו
מאוד קשה לו מסיבה כלשהי
אז זה ככה
אבל דיי זה ככה כבר כמה שבועות
פשוט מבאס לי את הסופש
כילו ניסיתי לבקש
להעיר
להתעלם
ממש להתעלם
הכל עדיין יצר לי מועקה קשה
לא יודעת מה לעשות
איפפפפפ
עד שסיימנו את השבוע
אני לא מקבלת שום יחס
זה תכלס הנקודה
ולא, אין לי חברות/משפחה לדבר איתן
תודה שהקשבתם
הפלאפונים האלה הם מכת הדור🤦♀️
שהוא לא עוזר בהכנות לשבת?
שהוא לא מתקשר?
אז אנחנו כבר עמוק (חודש פלוס) בסבב הרביעי של המילואים. נשואים פחות משנתיים (אם נספור את ימי המילואים זה יצא כמעט שנה), שנה של מניעה ושנה של נסיונות.
ולפני כמה חודשים גילו אצל בעלי אסוזפרמיה לא חסימתית שזה אומר חוסר בתאי זרע
היינו אז בשבר מוחלט, אבל ביחד הצלחנו לקום ולהתקדם
ואחרי כל הבדיקות והפרוטוקולים התחלנו השבוע תהליך של ivf, ושבוע הבא יש לנו בדיקה מכריעה אם הולכים לניתוח או לא.
מרגישה ילדה שהרגע התחתנה ופתאום העולם התהפך עליה, בלי כלים
ואני מפחדת. מהכל
ומרגישה בדידות איומה
לא יכולה לשתף כרגע אף אחד במה שעובר עליי
כולם חושבים שזה רק המילואים אבל זה רק עוד משהו שיותר מכביד על הכל
בעלי האהוב רחוק ולא איתי כדי לתת לי כוחות
אין לי תמיכה מאף אחד, אולי כי אני בלי ילדים אז אנשים לא חושבים שיש קושי בזה (ולפעמים זה יותר קשה)
אני לא יודעת מה לעשות ואיך להרים את עצמי
לא רוצה כרגע שידעו. זה אישי שלנו.
אבל הבדידות. הריק. הפחד, הפחד.
כותבת פה כמוצא אחרון, לא יודעת איפה להניח את הלב הסוער.
ניסיתי לשתף חברה טובה שאני עוברת תקופה מורכבת, אבל התגובה שלה הייתה קרה וחסרת רגישות. נמצאת בטיפול רגשי אבל מרגישה שזה לא מספיק.
קוראת פה מהצד ודי חדשה
ורואה שיש פה הרבה נשים מדהימות וחכמות
אולי תוכלו לייעץ לי איך לצלוח את הדבר הזה ולהשאר בחיים.
🙏
אני לא כאן הרבה אבל פתאום קפצתי..
זה נסיון ממש קשה כי בעצם הקושי שלך "שקוף" - מכיוון שאת לא רוצה לשתף אז בעצם אף אחד לא רואה קושי..
אני חושבת שפתרון אפשרי יכול להיות למצוא את "קבוצת השווים" של נשים וזוגות נוספים שמתמודדים עם אתגר דומה של קושי של פוריות.
איתן תוכלי לשתף, לפרוק וגם לקבל הבנה ותמיכה בתהליך.
אני חושבת שיש למכון פועה קבוצות כאלה.
יש ארגון שנקרא "אדוה" שמציע מפגשים של זוגות מאותגרי פוריות.
אני חושבת שגם למרכז "עדן" יש קבוצות מהסוג הזה..
אני גם חושבת של בת-חן וייל יש קבוצת ווטסאפ של נשים בטיפולי פוריות.
תבררי ותמצאי מה מכל אלה או משהו דומה מתאים לך - אל תישארי לבד!!
את חייבת מעגל תומך שיכול לעטוף ולחבק אותך!!!
אני חושבת שזה מסוג הקשיים שמי ש"מבחוץ" הרבה פעמים לא יודעת כיצד להגיב אליהם - מה לומר ומה לא, האם להתערב וכמה..
דווקא מי ששותפות איתך בתהליכים מקבילים יוכלו לתת תמיכה הרבה יותר מתאימה ומדוייקת...
ושוב חיבוק גדול!
יהי רצון שבזכות ר שמעון בר יוחאי תצליחו להיפקד בקרוב ממש ותראו ישועות גדולות!!!
פועה
קבוצה כזו לנשים
ברחבי הארץ
אולי בכל זאת אפשר למצוא את מי לשתף?
פשוט ממש קשה להחזיק את זה לבד בבטן... אם בעלך היה איתך בבית היה קצת יותר קל, אבל עם המילואים ביחד עם הכל זה ממש לבד 😕
את חושבת שתרצי לספר למישהי בלי כל הפרטים? אפשר לספר שאתם מתחילים תהליך של ivf גם בלי לפרט למה צריך אותו אם זה עוזר
כתיבה המילים שרציתי לכתוב לך)
זה באמת לא פשוט
זה מפחיד
זה לא מציאות נעימה בכלל.
אם תרצי איכשהו שאחת המנהלות תקשר בינינו ואכתוב לך מסר , זאת אפשרות.
בינתיים
תדעי שהפחד שלך מאד מובן
הבלבול
חוסר אונים בתוך הים הגדול הזה ש"נזרקת" אליו
ובעלך בכלל במילואים, שזו גם חתיכת הרפתקאה!
באמת באמת לא קל.
וכל הכבוד על העמידה בזה!!
מצדיעה לך, לשניכם .
בעיקרון
מנסיוני -
יש בחיים קלפים, בכל תחום, לכל יהודי בעולם הזה
ותאמיני לי שלכל אחד יש קלפים אחרים...
הבחירה שלנו (והברירה שלנו)
היא איך לשחק איתם
בצורה שתמקסם את הרווחים שלנו
ותמנף את היכולות שלנו להגיע למקום גבוה יותר
אם את בקטע של אמונה אז יש את העניין של
נס להתנוסס - הנסיון הוא כמו נס-דגל
המטרה שלו הוא לנוסס- להרים אותנו גבוה למקום שלא היינו בו לולא הניסיון הזה.
אם את בקטע של להפוך את הלימון ללימונדה- שיחות, הרצאות, למצוא את החיובי שבזה זה גם אפשר , אבל לא בכוח.
תמצאי את הדרך שעוזרת לך להירגע
ולהגיע ליישוב דעת,
כדי שתתבונני על המציאות החדשה שקצת 'נכפתה' עלייך, עליכם
ומכאן תצליחי לבחון איך יהיה לך , לכם הכי טוב להתקדם.
כי התקדמות תהיה. ואולי גם נסיגה , חשוב לדעת שהירידה היא תכלית העליה! כשיש ירידה - היא חלק מהמסלול , אחריה יש עליה
ורק אחרי מאמץ נגיע לפסגה ונראה את הנוף או השקיעה היפה.... ונרגיש הנאה ואפילו סיפוק מהעמל ש-הנה יש לו תוצאות. תוצאות לא חייבות להתבטא רק בצורה פיזית (אם יש או אין תגובה/ אם יש או אין מדד/ אם יש או חלילה אין ילדים כרגע)
בחיים, תוך כדי מסלול (ובפרט המסלול הפריוני)
אפשר למצוא את היופי גם בדברים קטנים שקורים לך בדרך (השגחה פרטית, תוצאות חיוביות, אוכל טעים , חוויה זוגית מגבשת, להפוך את האתגר לדבר שמקרב ביניכם מבחינה זוגית ומעשיר את העולם הפנימי של כל אחד מכם )
חשוב שתנסי למצוא לך את הדרכים להירגע, להתחזק מבחינה נפשית (אם את מתחברת לשיעורי תורה בנושאים של אמונה או כל נושא שקרוב לליבך)
לצאת לבריכה/ הליכה/ עיסוי/ שיחה עם מישהי שמבינה ויכולה לתת לך זווית ראיה טובה
על התקופה שאת , אתם עוברים.
בכלל, התקופה הזאת מורכבת מאד, וכדאי להתכונן כדי לא להילחץ מידיי , וכדי לא לפחד מידיי .
תזכרי שאת, אתם בידיים של הקב"ה!
"אי אפשר לאיש בלא אישה
אי אפשר לאישה בלא איש
אי אפשר לשניהם בלא שכינה"
כשאישה רגועה ושמחה ,
זה משפיע על האווירה בבית! אפילו שזה רק זוג.
הכח של האישה הוא גדול
הזכות שלך היא אדירה!
היכולת של זוג לזכות לשכינה בבית זאת מתנה!
וכן משמעותי למצוא זמנים של 'אי' זוגי של שניכם-
שבו יש פשוט כיף, קשר נעים, אהבה טהורה
שלא תלויה בשום מדד רפואי
ובשום דבר חיצוני .
זה מאד מחזק ונותן כח לבאות בבחינת חמצן לפני ש'צוללים לים' בחזרה.
את בטח יודעת לפי המקרה שלך מתי אפשרי להרוויח זמן כזה (גם שיחת טלפון טובה נחשבת
)
מדעית, רפואית, טבעית -
לגבי העניין שכתבת על האבחנה של האיש שלך
דבראשון, זה רק אבחנה. לא יודעת אם זה מוחלט
אבל את יכולה למנן לעצמך כמה את נלחצת או מפחדת.
בדרך כלל אנשים לחוצים או פוחדים ממשהו לא מוכר , שלא ידוע להם איך להתמודד איתו, הוא נראה מאיים....
אני חושב שהפתרון הוא ללמוד, לחקור קצת את הנושא , לקרא או לדבר עם מישהו (האחות/ הרופא אולי) שייתן הסבר פשוט בשפת העם מה זה אומר תכלס.
ודבר'ני, יש דרכים גם - איך את/ם מתמודדים
או מה אפשר לעזור לעצמכ/ם
מבחינה תזונתית/ התעמלות/ דפוסי שינה
שיכולים לשפר תוצאות בדיקות / מדדים
ככה שתמיד יש מקום לתקווה.
ותזכרי שעם ישראל הוא מעל לטבע!
וניתנה רשות לרופא לרפא - אבל לא לייאש !
את יכולה למצוא מאמרים בנושא הנ"ל וללמוד עליו, או לחפש מה אומרת הרפואה הטבעית
(נראה לי שאפשר לשלב את שתי הרפואות - הרגילה והטבעית ככה לא מפסידים כלום)
יש דרכים לעזור לשפר מדדים בשביל תוצאות טובות בעזרת ה
וגם תזונה עוזרת מאד (יש כמה דברים, אם תרצי אפרט ממה שאני יודעת, אם לא-דלגי)
היו מקרים של לידות טבעיות!
היו מקרים של הריונות כדרך הטבע!
בבקשה בבקשה
יקרה
אל יאוש!
אנחנו ביום הגדול של רבי שמעון
יהי רצון שזכותו תעמוד לך, לכם
ו תבשרי אותנו בשורות טובות!
אני לא מכירה מקרוב את הקושי הספציפי. אבל מכירה את התחושה של הקושי השקוף, שבפנים יש סערה, והכל קשה וכואב ומעורבב ומפחיד ולא ברור. ובחוץ אף אחד לא יודע. וכולם מתייחסים אלייך כאילו הכל בסדר. ובמקרה הטוב אפשר להפיל קושי על המילואים. כשבפועל יש כל כך הרבה יותר בפנים.
וזה כל כך קשה🥺
כל הכבוד לך שאת הולכת לטיפול רגשי!
נתנו עצות טובות לפניי, למצוא קבוצת תמיכה,
ואולי בכל זאת אפשר לשתף חברה, או בת משפחה בivf.
וחוץ מזה תהיי בחמלה כלפי עצמך, תפנקי את עצמך, תעשי כמה שיותר דברים שמשמחים אותך.❤️
ובעזרת ה' שתזכו לילדים במהרה! כמה שיותר בקלות ובשמחה! ובינתיים שתצליחו מתוך האתגר לצמוח ולהיות יותר קרובים ואוהבים!
בס״ד
חיבוק גדול גדול גדול.
ממש ״מבינה״ את הכאב הכפול והמכופל
ואת הבדידות שאת מתארת.
תחילת נישואין זה מורכב לרוב הזוגות.
מילואים אל תוך השנים הראשונות של הקמת הבית, זה בטח ממש לא קל!
ואם הוא בלחימה ממש אז קל וחומר……
גילוי קשיי פוריות זה כואב ומפחיד!
IVF זה סיפור גדול שמושקעים בהם המון משאבים פנימיים ופיזייים!
אז השילוב של הכל זה משהו קשה מאד!!!
הרצון לפרטיות בתחום כזה הכי מובן שיש.
זה באמת אישי שלכם. סוג של הכי אישי שיש.
וכשעוד ניסית לעשות צעד ולפתוח לחברה וקיבלת תגובה כזאת, מובן עוד יותר למה את לא רוצה ״להיכוות״ שוב 💔. (קרה לי משהו כזה, וזה באמת מפנצ׳ר ומיואש ברמות….).
הייתי בתקופה של קושי שקוף עצום פעמיים בחיים , כל פעם משהו אחר. באחת הפעמים כבר הייתי פה והשיתוף האנונימי בפורום, והתגובות, העניקו לי הקלה ענקית, אחרי חודשים רבים-רבים שסחבתי את הכל לבדי. ההקלה שהרגשתי דחפה אותי לשנות קצת את עמדתי וכן לשתף מעט כמה אנשים בסביבתי, וזאת הייתה החלטה שהתגלתה כהכי מבורכת שיש. הפעם ה׳ סייע לי ואלו היו אנשים נכונים לי לאותו הרגע, והכל באמת תמכו בי וזה עזר לי לסחוב את החבילה הכבדה הזאת.
תודה ענקית על המילואים שלכם!!!!!!
תודה שאתם שומרים על כולנו!!!!
שה׳ ישלח לכם את כל הישועות שאתם צריכים
ושתזכו בקרוב לחבוק תינוק מתוק שיהפוך את כל המסע הכואב הזה להכי שווה שיש.
חיבוק גדול גדול 🫶🏼🫶🏼🫶🏼🫶🏼🫶🏼
היי יקרה, שולחת לך חיבוקים וכוחות מרחוק.
אולי יש במקום שאת גרה קבוצות תמיכה לנשות מילואים? או לטיפולי פוריות?
אם את חושבת שיעזור לך הייתי מחפשת גם וגם, יש קבוצות פייסבוק, ווצאפ, לפעמים זה עוזר פחות להרגיש לבד. אולי אפילו המטפלת של הטיפול הרגשי מכירה קבוצות אם היא גרה באזורך.
מה לגבי משפחה או חברה אחרת, גם אם גרים רחוק אפשר לתמוך ואת יכולה לשתף רק את מה שנוח לך ולבקש תמיכה גם אם יש דברים אחרים שאת לא משתפת. הסיבה לתמיכה ממש לא משנה, הבדידות קיימת עם או בלי ילדים♡
תנסי לפנק את עצמך מידי פעם באוכל טעים, לעשות דברים שאת אוהבת, לקבוע משהו קבוע אחצה כדי שיהיה לך בלו"ז, תחביבים או כל דבר אחר שמשמח אותך.
בעזרת ה' בשורות טובות ושבעלך יחזור אליך במהרה ותתמלאי שוב בכוחות.
ובלי מישהו שיעזור לשאת אותו...❤️❤️❤️
קודם כול, מציעה לך כן לשתף מישהו בעולם האמיתי (אמא/אחות/חברה טובה) במה שעובר עלייך (כמובן אחרי אישור מבעלך), כי שה באמת קשה לעבור את זה לבד...
שנית, פרסמו אצלנו קבוצת ווטסאפ שתהיה בסיס לקבוצת תמיכה פרונטלית לנשות מגויסים בלי ילדים. הקבוצה מתאימה לירושלמיות והסביבה (בגלל המפגשים הפרונטליים). אם זה יכול לעזור לך, את מוזמנת לפנות באישי ואתן לך את הקישור❤️
הרבה כוחות ובשורות טובות!!
מובן לגמרי התחושות שתיארת.
כמה עברתם ואתם עוד סהכ ממש זוג צעיר. במיוחד שחצי מהזמן לא הייתם יחד.
ממליצה קודם לשתף בסביבה הקרובה מישהי אחת שאת סומכת עליה כדי להקל קצת ולצאת איתה בזמנים שקשה.
וגם אולי יועצת מפועה שתלווה בתהליך בעיקר נפשית אבל גם להבין מה האופציות שלפניכם.
בעה יהיה טוב ואתם תביאו עוד חיים! הכל אפשרי.ויש הרבה פתרונות היום ברפואה.
מאחלת לך מלא כוחות ותודה לכם על המסירות שלכם.מעריכה בלי סוף
אני אחרי מאות ימי מילואים ורטצה לומר לך שמילואים לפני שנולדים הילדים זה יותר קשוח.
זה לבד
וזה בודד
תדעי שה' אוסף את כל הזכויות שלכם מהמילואים.
ובעז'"ה תזכן לשפע עצום בקרוב
קראתי כל מילה וזה נתן לי המון כוחות! תודה! אתן מתוקות❤️
אני באמצע תואר ראשון ארוךך מאוד ואינטנסיבי מאוד + עבודה תובענית ובלי סמארטפון ברוך השם כך שלקח לי זמן להגיב..
התחלתי אתמול טיפול הורמונלי של זריקות וזה היה יחסית סביר ב"ה, אבל להזריק לבד ולעבור הכל לבד שם אותי כל הזמן על הקצה וזה קשה בטירוף
לא דמיינתי שזה יהיה ככה
וגם חג שבת לבד
וגם לא חשבתי שיש כל כך הרבה טפסולוגיה!! איפפפ
אבל לפחות התחלנו משהו שזה גם נחמה
ובאלי שמישהו יראה את זה ויגיד לי כל הכבוד🙈 כי זו מציאות הזויה מידי בשביל זוג ילדים בני עוד לא 24..
בקיצור.. פרקתי🙁
בס"ד
את פשוט לביאה שאת עושה את כל הדברים האלה,
למרות שכואב,
למרות שמתיש,
למרות שהוא נמצא יחד איתך כרגע.
בע"ה שתראו בקרוב פירות מדהימים מכל המאמצים האדירים שלך!!🫶🏼
ממש לא פשוט גם ביחד ועוד לבד!!!
את ממש גיבורת על
שולחת חיבוקים ומקווה שהפרות המתוקים יגיעו בקרוב ממש וכמה שיותר בקלות 🙏
בנוסף, אם מתאים לך יש קבוצת ווטסאפ שנקראת 'האושר שבדרך של נשים בטיפולי פוריות.
בעיקרון אלה גם קבוצות שמארגנות מפגשים לפי מקומות בארץ לנשים בטיפולי פוריות.
אפשר להצטרף לקבוצת הווטסאפ בשביל להתייעץ ולפרוק, ואולי אפילו למצוא חברות לדרך קרובות אלייך (לפעמים זה גם עוזר בפן הטכני אם נתקעת בלי הורמון/תרופה שאת צריכה דחוף)