פורום הריון ולידה (עמוד 2555)

מלא זמן. קראתי על זה בזמנו וזו תופעה מוכרת. שימי לב אן ה"שריר הקופץ" זה לא בעצם פעימות של דופק של אחד מכלי הדם שעוברים שם

אני זוכרת איך זה מרגיש הדופק, מה שיש לי זה יותר חזק. וזה קפיצה אחת בכל פעם של תנועה מסוימת עם מאמץ בינוני..
תודה בכל מקרה.
עוד מישהי אולי??

גם אני קמתי הבוקר עם כאבים שמרגיש כמו שריר תפוס בישבן ברגל ימין

זה למיטב זכרוני מיועד לכאבי שרירים תפוסים וכאלה...

אמן שיעבור❤️

חשבתי שיעבור לבד.מחר אלך לקנות משחה באמת

אולי לחץ על איזה דיסק או משהו בעמוד השדרה. אולי פיזיותרפיה? אבל בכל מקרה תצטרכי הפניה מרופא אז נראה לי אין מנוס. אל תלחצי.

קצת מתחת לברך בצד .. אני אקבע תור לרופא באמת או שאלך למוקד אורטופדי שיש אצלנו בקופה כי להשיג תור לאורטופד זה בדרך כלל זמן

יש את עצב הסיאטיק..
זה בעצם בגב התחתון יש שם עצב שכאבים בו יכולים להקרין לישבן ולרגל.
אני סבלתי מזה ממש ולקחת סתם תרופות חזקות שלא עזרו שאורתופדים נתנו לי.. בסוף מה שעזר זה תרגילי פיזיותרפיה (די פשוטים אבל קיבלתי הדרכה מפיזיותרפיסתית) התרגילים העלימו את הכאבים לגמרי.

באופן מפתיע הבוקר קמתי עם שיפור קל ואין תור לאורטופד אז בנתיים מחכה לראות אם ממשיך להשתפר אם לא אלך למוקד אןרתופדי

אולי לנסות למצוא זמן שקט ביחד בערב לדבר קצת. לראות סרט. ללמוד מאיזה ספר. לרוב כשמחזקים את הקשר מפלס העצבים מתאזן.

ובזמנים כאלה הוא מתרחק ממני במקום לחבק אותי ולהרגיע אותי.

גברים ממאדים ונשים מנגה

מה שכתבת זה קלאסי ביותר

אבל במצב כזה נפיץ פשוט הצעתי פעילות משותפת שמקרבת.

להגיד שאת מתבאסת שאת ככה ולהאשים את ההורמונים.
וכמובן לאחר מעשה אם את יודעת שלא היית בסדר, להתנצל..

ואת ממש לא גרועה! קורה להרבה מאיתנו, בהריון וגם בהנקה, בזמן וסת וגם לפני וסת.. אנחנו צריכות ללמוד לחיות ולהכיל את עצמנו בצורה הזו. כשנהיה שלמות עם עצמנו יהיה לנו יותר קל לשדר את זה גם לסביבה

זה מה-זה קורה בהריון, בהנקה, ובשעות עייפות.
מיואשת הטביעה פה ביטוי חדשה הורמלית.
את לגמרי נורמלית, אלו ההורמונים.
מבינה אותך ממש ושולחת חיבוק
ממני, שבתחילת ההריון הראשון פשוט לא הבינה מיהי ומה קורה לה, וזה עוד יותר מלחיץ וגורם לתחושות רעות ומעורר רגשות אשמה.
תנשמי, תקבלי את עצמך, את עובדת מאוד קשה בלייצר חיים חדשים, וזה משפיע על הנפש ועל התגובות שלך.
וגם- אני בתור נערה תמיד חשבתי שהעניין עם מצבי רוח במחזור זה שטויות. כאילו - קצת נכון, אבל אפשר להתגבר על זה, ולמה כל הסביבה שלך צריכה לסבול מהמצב רוח שלך רק בגלל שאת במחזור. וכשהייתי בהריון- גילית שזה אמיתי! כמובן שעדיין משתדלת לשמור שהסיבה שלי לא תסבול אבל הרבה פחות מצליחה. כנראה בוסת אני יחסית רגועה, אבל בהריון ואי ואי איזה מצבי רוח...
חיבוק גדול!!
מזדהה

בגלל שזה הורמונים עבודת המידות הרבה הרבה יותר קשה!!
ממש מבינה אותך.
תסבירי לו שזה לא את, זה ההורמונים וכמו שאת יכולה להיות עצבנית פתאום- ככה רגע אח"כ את יכולה לצחוק ולהיות מאושרת.
תקופה קשה, ועוברת
חיבוק יקרה.

אז למה כ"כ מאושרים בהיריון ברגע שיש מצבים נוראיים לא טובים לזוגיות?

יש בהריון הרבה קשיים, ובעיקר אחרי הלידה..
אלו תקופות שהן אבן דרך משמעותית בזוגיות, לטוב ולמוטב. תקופות שדורשות הרבה יותר עבודה, המון יותר סבלנות והכלה.
בנוסף להורמונים- אני מאמינה גם שהיצר הרע מזהה כל דבר טוב שעומד לקרות ומנסה לחבל את השמחה.
זה ממש לגיטימי להרגיש באסה על זה, אבל באמת שגדלים מהכל, אם רק מצליחים להכיל את התקופה המשוגעת הזאת.

את בתחילת הריון? זה כ"כ כ"כ נורמלי. השינויים ההורמונליים גורמים לרכבת הרים של רגשות. בזמן של נחת תסבירי לו שזה לא את, או הוא, שזה ההורמונים שמשתלטים עלייך, ותחשבו ביחד איך מתמודדים כשזה קורה.

אומגה 3 במצבים של עצבים...
ממש ראיתי שיום שאני לוקחת אומגה 3 זה אחרת...

ובליי קשר מומלץ לקחת את זה בהריון....

עייפות? לפני מחזור? גם לי קורה המון.. בעיקר עייפות....

בנות מהממות שלי. כ"כ חיזקתן אותי ובזכותכן היה לי את הכח להתפייס ולחזור לעצמי בלי תחושות אשמה מיותרות.

תודה מעומק הלב

 

בעז"ה שימשיך תקין ובקלות ועם מצב רוח בשמיים

  

וזה קרה וקורה גם לי המון, ולכל יצורי האנוש בעולם.

 

הגוף שלנו חכם, והוא מוציא בכל מיני דרכים את הכאב או הקושי שיש לו בפנים, בין אם זה בבכי, בצעקות, בשתיקה, בשינה, בדיבור, אבל העיקר שיצא כל ה"איכסה" שיש לנו בלב.

 

אם פגעת בלי כוונה בבעלך היקר - את יכולה תמיד לומר לו את זה, לבקש סליחה, בטוחה שהוא יבין אותך,

ואפשר גם לומר שאם פעם הבאה דבר כזה קורה שיבין וידע ויזכור שזזה רק בגלל שזו הדרך שלך להוציא תסכול וכאב וזה לא אומר עליו ח"ו שום דבר רע ושאת אוהבת אותו מאוד תמיד...

 

אפשר לאט לאט למצוא עוד דרכים איך להוציא את הקושי הזה בצורות אחרות, אבל גם אז וגם בינתיים ואם זה קורה - לזכור שאת בנאדם ואישה טובה ונהדרת ויקרה שפשוט קשה לה ולא חס וחלילה שהיא אישה גרועה!

 

יש קשר בין שחלות פוליציסטיות לתנגודת לאינסולין (אני לא זוכרת כרגע את המנגנון).
דיאטה שמתאימה לטרום סכרת ופעילות גופנית עשויים לסייע לך להסדיר את המחזור וגם ישמרו על בריאותך לטווח הרחוק.

(יש מצב שרופא נתן לך איקקלומין בלי לדבר איתך על זה?!)

מה כוללת הפעילות הגופנית למשל?

 

כן. שתי רופאים שנתנו לי איקקלומין לא דיברו על זה. בד"כ הם מדברם על זה?..

לי זה נראה מופרך.

שבי תקראי קצת על התסמונת, ידע זה כח.

קשור ללאכול מתאים.
אגב, יש רזות שעושות דיאטת השמנה..
בכל מקרה, רופאים מאמינים בכדורים ולא בדיאטות, זה ברור.
ואגב, לא ממליצה כל כך לקחת איקקלומין, אבל אם כן, רק במעקב הדוק..

מכירה מישי שאם הנחיות לתזונה ושיטת אביבה (תגגלי) עזרה לכמה להיות באיזון ולהכנס להריון

עם מכון פועה והקפידה על תזונה מסויימת...

ואחרי דיאטה הכל הסתדר. נהיה לי ביוץ כל חודש ונכנסתי בלי בעיה להריון. הרופא שלי אמר שאפילו 5 אחוז ירידה במשקל עוזרת מאוד. כמו כן תנסי לצרוך כמה שפחות סוכר. 

ממני, שהתחלתי תירגול של שיטת אביבה לפני כמה חודשים ונדהמתי מהתוצאות ב"ה!!

עוד משהו שעזר לי בעבר ושמעתי מעוד חברה, אבל הצריך יותר זמן והקפדה- טיפות צמחי מרפא של דוד דייני. יש לו אתר שאפשר להזמין.

אלופה ומקצועית ברמות. מליון הצלחות

הבנתי שממש ממש עוזרת!!
בהצלחה!

לא ניסיתי אז לא יכולה להגיד מניסיון..

ובאמת מישהו שישמור עליהם בטווח תגובה מינימלי

חוצמזה לא הייתה לי שום דרך לדעת שזה מגיע

סידור לכל רגע נתון זה הפיתרון היחיד. הייתי עושה לוז כל זמן את מי אני יכולה להקפיץ

בכל זאת, לא פחות משעה מהציר הראשון עד שהתינוק/ת בחוץ.
אז ככה הרגעתי את עצמי שיש איזשהו מרווח זמן.
ברור לבקש מהשכנים וממי שאפשר להקפיץ להיות מוכנים להקפצה. להכין תיק לעצמך
ותיקים לילדים, אם יש מצב לשלוח אותם לאנשהו.
אני גם לקחתי בחשבון שבמקרה הכי גרוע אני אסע לבית חולים בלי האיש. באסה ממש, אבל אם אין ברירה....
וגם -
בלידה האחרונה הגעתי לחדר לידה מוכנה ללחיצות, אבל אז התחילו לשאול אותי מיליון שאלות על ההריון ולידות קודמות ועוד, ותכל'ס מינימום 10 דקות יכולתי כבר ללחוץ וחיכיתי ש'יאשרו' לי להתחיל... אז הסקתי מזה שאם הייתי מתעכבת עוד בדרך כנראה לא הייתי יולדת, אפשר כנראה 'למשוך' קצת.

לידה אחת סופר מהירה, בחסדי ה הייתי צמוד לבי"ח בציר הראשון, והחלטתי לבדוק מה קורה וילדתי כמעט בקבלה (יום לפני אפילו לא פתיחה 1)
לידה אח"כ הגעתי לזרוז.. אז לא יודעת אם היא הייתה מתפתחת מהר טבעי
בעיקר לסמוך על ה ולהתפלל. ולצאת לפי הרגשה ולא לפי מספרים.
הייתי גם בחששות כמו שלך בלידה שאחרי הלידה המהירה.. ומתתי מפחד שאלד בבית/,ברחוב.

משפחה אחת.
ולא לקוות שיהיו זמינים בלילה. לתאם איתם מראש שיהיו זמינים בלילה ולסכם איך מתאמים איתם בשבת.
חוץ מזה פינוי באמבולנס (לרוב מזניקים כונן עוד לפני הניידת) ולקחת בחשבון שלא בטוח שבעלך יהיה איתך בלידה.
לא נעים, לא נורא.
תיק ללידה בשבילך רק מה שהכרחי ולא כבד. בעיקר מסמכים רפואיים, ת.ז ופלאפון.
בתיק נוסף כל שאר הדברים שבד"כ לוקחים ללידה. אם הלידה מהירה ממילא אין צורך בהם ואם היא מתעכבת בעלך יספיק להביא לך.
מקסימום בבי"ח ידאגו למה שצריך.
אבל תיק כבד בלידה מהירה זה סרבול מיותר ליולדת/ לצוות האמבולנס.

כמה תגובות!
תודה רבה לכולכן!!
אתן מהירות גם בעוד דברים

כרגע בסגר כולנו בבית. אחרי הסגר באמת יהיה צורך לתכנן לוז וסידור לכל רגע.

@אמאשוני - מתכננת פינוי באמבולנס. אח''כ לבעלי יהיה קשה לחזור הביתה אבל נסתדר בע"ה... או מקסימום נקפיץ הורים שישמחו לעזור למרות המרחק.

הרגעתן אותי באופן כללי
אני עדיין לחוצה מזה שלא יהיו זמינים בלילה מאלף סיבות. בע"ה יהיה בזמן הכי טוב ובבריאות

חג שמח!

"מעכבים" בשביל לבצע בדיקת קורונה או שאפשר אחרי הלידה?
(או שממש כל הציוד מוכן וזה לוקח כמה שניות?)

מניחה שזה תלוי בבית חולים. תבדקי איפה שאת מתכננת ללדת אם עושים

עשו לי תוך כדי שחיברו נוזלים ומוניטור...
אין מה להילחץ בכלל מהפן הזה

היה תלוי באיזה שלב של הלידה הגעת.

מי שהגיעה ממש בלידה עשו לה בדיקה אחרי הלידה ובינתיים המתינה בחדר מעבר עד לקבלת תשובה.

לי עשו בדיקה במיון יולדות יחד עם שאר הדברים שעשו כהכנה ללידה (עירוי, מוניטור), הכניסו לחדר לידה ובהמשך הגיעה התשובה

@חיהל'ה
@אמא יקרה לי*

גם תודה לכן

מרוב שהלידה שלי הייתה מהירה, ילדתי בבית.

תהיי מוכנה להכל .

בהצלחה 

איך מתכוננים לכזה דבר?

מה מכינים?

תפילות והרבה תפילות שיעבור בשלום, במקום הנכון 

ולקרואמידע על מה עושים .....

לחמם את החדר, להכין מגבת נקייה, ולנשום עמוק.

 

גם לך @נביעה

א. לדעת שיש שכנים זמינים לעוף בציר ראשון מהבית
ב. תיק לידה מוכן בתחילת תשיעי
ג. לקרוא מה קורה אם במקרה את יולדתבבית/ בדרך. איך לילד את עצמך, איך לתפוס את התינוק בלי לפגוע בו

יש ספר/אתר מומלץ?
לשלוח את בעלי ל"שיעור" אצל פרמדיק?

איך את ממליצה לעשות את ג ?

תודה רבה!

אבל מחברות שילדו בבית / בדרך
חוץ מלמצוא סידור לילדים למצוא רופאה / מיילדת / פרמדיק אפילו אישה מנוסה (אפילו אמא) שיהיה אפשר להקפיץ אותה לעזר...

בעל זה גם אופציה אבל לפעמים לא הכי מוצלחת בכל סיטואציה

בסוף פרק לבעל במקרה של לידה מהירה.


ואני הכנתי מגבות נקיות, מצעים נקיים ומפות ניילון. גם בבית וגם באוטו.


לילדים בבית- כל ערב בגדים למחר (ותיק לגן..לא רלוונטי כרגע)

ממני שבלידה 2 הגעתי למיון נשים וישר ילדתי. פחות מ3 שעות מתחילת הצירים.
זאת הייתה חוויה ממש מיוחדת, אבל אני כבר עכשיו לחוצה כמה זמן תיקח הלידה הבאה...

כשמתחילה לידה, להתקשר כמובן למד"א, 
להיות איתם על הקו, הם אמורים להדריך ולסייע. 
כמובן שאם הלידה בבית הם גם שולחים אמבולנס. 
אם הכל תקין בעז"ה, אז הבעל מסייע בעיקר אחרי הלידה- לעטוף את התינוק במגבת, להדליק חימום, ולחכות למד"א.
 

מתי להתקשר למדא?
מה שחשבתי להתקשר ברגע שיש צירים לתת להם כתובת ולהגיד שיקח לי 10דק לגמור להתארגן ושבעלי יקרא לשכנים. כי פעם קודמת הם באמת היו על הקו והיה קשה להתארגן עד שהם באו. נראה לכן הם יסכימו שאני אגיד להם להגיע עוד 10 דק ואז לנתק?

אם את מרגישה שהלידה מהירה אז להתקשר מיד, וכשהם באים לבקש כמה דקות.

הזמנו אמבולנס אמרנו צירים סדירים כל 5 דקות.
הקפיצו אמבולנס אבל לא נשארו איתנו על הקו.
קצת פחות מתאים להגיד בטלפון אנחנו מתארגנים ויוצאים...
אם לא תספיקו אז זה החלטה של הכונן בשטח. אם הוא רואה שהלידה מתקדמת ממש מהר הוא לא יחכה לבעלך
אם הוא רואה שהצירים מצטופפים אבל בגדר הסביר ולא לידת חירום אז הוא יחכה כמה דקות כשאת שוכבת בהשגחה בפנים.
בכל מקרה כל הפינוי לוקח זמן אז אין לך מה לדאוג.

אצלי למשל (בלידה אחרת) כשפינו אותי מהאוטו הפרטי לאמבולנס וחנינו את האוטו בצד אז עצרו שוטרים ואמרו שאי אפשר להשאיר את הרכב זה מסוכן לתנועה, עוד השוטר מדבר הפראמדיק סגר לו את הדלת בפרצוף וטס. (הייתי בפתיחה מלאה עם צירי לחץ כשרואים את ראש התינוק)

תכלס מצחיק השוטר הזה, בשניה הוא מאתר את פרטי בעל הרכב, מה הוא צריך לעכב אמבולנס בשביל זה...

בע"ה יהיה טוב...

ואיזה סיפורים היו לך... נשמע מעניין
(אם יש לך קישורים לסיפורי לידה שלך, אשמח

את לא יודעת כמה זמן ייקח לאמבולנס להגיע, לא תמיד יש בדיוק באזור..

מהציר הראשון תוך שעה כבר יולדת אבל---דווקא בלידה האחרונה נסעתי לבית חולים מיד כשהתחילו הצירים והחזירו אותי הביתה אחרי כמה שעות כי לא התפתח כלום. הייתי בשוק כי לא תכננתי כזה דבר. אז סתם תכיני את עצמך שגם זה יכול לקרות

הכוונה שאין לי דרך לדעת בציר הראשון כי זה קורה 5 פעמים ביום בחודש תשיעי. ועד שאני קולטת שזה לידה ולא צירים מדומים מתבזבז עוד רבע שעה לפחות ואז יורדים המים וזה ברור.
א. להפנים שיכולה להיות לידת בית. וזה ממש כיף ולא מלחיץ בכלל עם נושמים עמוק לתוך זה. (קרה לי כמה פעמים...)
ב. להקפיץ אמבולנס ישר שאתם קולטים שזה קורה. לוקח בדרכ לפחות 10 דקות עד שמגיעים וגם שמגיעים מתשאלים קודם מה המצב כדי לדעת באיזה מהירות לפנות. אז יש כמה דקות להתארגן. (עדיף להגיד שאת יולדת מהר ואם הם יכולים לשלוח ישר נטן.)
ג. להיות מאורגנים עם תיקים ברמה של רק להכניס פלאפון. ולזכור לפני שבת לעשות את ההנחיות המיוחדות כדי שיהיה מותר לטלטל. ומצד שני לקבל את זה שיכול להפתיע במקום אחר ולא יהיה לך על השניה את כל מה שאת צריכה. (לי לדוגמא לא היה נעליים ילדתי באמצע הלילה ושכחנו לקחת. אז לקחו אותי בכיסא גלגלים למחלקה... עבר בשלום..
ד. לסגור עם 2 משפחות על הקפצה לקחת את הילדים. ואז יש ברירה אם אחת לא עונה. עדיף שאחת המשפחות תהיה קרובה ברמה של לדפוק על הדלת במקרה שלא עונים בטלפון שבת/אמצע הלילה (עדיף להקפיץ את השכנים הקרובים ביותר אפילו אם הם לא החברים הכי טובים. אפילו לשמור על הילדים לשעה. עד שסבתא/דודה/מכר קרוב יותר יקח אותם).
ה. להודות לה' כי זה חסד אמיתי(נשארים בגוף הרבה כוחות להתאוששות אחרי הלידה. מה שהרבה פעמים לא קורה בלידה ארוכה וקשה) וניתן להיות בשליטה עצמית על עצמך ועל מהלך הלידה גם אם היא מאוד מהירה.
שה' ישלח לך את סיפור הלידה המדוייק לך. ובעיקר שיהיה בבריאות וידיים מלאות.

וממש נכון לגבי הכוחות להתאוששות!! 👍

תודה על האופטימיות, כיף לקרוא

ולא למשהו ספציפי שתעשי או לא תעשי...
הרופאה לא נתנה לך הנחיות?

אחרת היא הייתה נותנת לך עוד הוראות..
מקווה שאני לא מטעה🙈

מה הנחו אותך?

נתנו לי רק הנחיה במקרה של דימום מוגבר... לא במקרה של חוסר דימום..

חוץ משלשולים וכתם אחד לא עשה לי כלום. אחרי שבוע חזרתי לרופאה ושלחה אותי למיון ומשם נאלצתי לעשות הרדמה וכו'....
אמרו לי שבגלל שזה שבוע קצת גבולי אז לא בטוח שיצליח...

כדאי להתייעץ עם גורם רפואי - רופא הנשים שלך אם אפשר, או אפילו עם מיון נשים עצמו של בית חולים (אני עשיתי את זה פעם), מוקד אחיות, רופא המשפחה... נשמע הגיוני שיהיה צורך במנה נוספת או גרידה אבל רק איש מקצוע יוכל להנחות אותך.

ההנחיה היא שאם תוך 3-4 ימים לא קורה כלום, צריך לגשת לבדיקה. בדרך כלל במצב כזה מפנים לקבוע תור לגרידה. 

אני לקחתי ציטוטק פעמיים

פעם בשבוע 9- מעט דימום ולא קרה כלום, לקחתי פעמיים ובסוף הלכתי לגרידה...
בשבוע 7- לילה מלה התכווציות ולמחרת בצהריים יצא השק הריון, היה לא קל אבל נגמר בזה

זה עדיין יכול לקרות ביום יומיים הקרובים, אם כואב לך- קחי משכך כאבים אין סיבה לסבול בגוף מספיק בנפש זה לא קל...

אם זה לא קורה עד חמישי בבוקר ואין דימום לפחות כמו מחזור עם קצת גושים תפני שוב למיון נשים

משתתפת בצערך.
התחיל כמו מחזור, ביום החמישי השק נפלט. לקחתי אופטלגין.

כדאי לחזור לרופאה..
תרגישי טוב!

אם את אמא למופת- תנקי הכל כמו גדולה

אם את כמו בעלי- תצררי את הכל לצרור בתוך השמיכה, שימי בתוך קערה על החלון ויחכה לו למחר בבוקר

ממתינה לעדכון

 

(אבל את הקטנה תרחצי, כן?! מסכנה....)

זה באמת הדבר הכי דוחה בעולםםםם

אם את באמת לא מסוגלת אולי תלכי אליו לסוכה לקרוא לו?

 

נ.ב. מה שנאמר למעלה היה בצחוק והומור בלבד. אין קשר בין אמהות טובה לבין ניקיון מצעים מסריחים

לפעמים כשמורידים אותה מגלים שהריח קצת התנדף.. הריח החזק נשאר בפנים

בטח את עסוקה עכשיו בשיקום הנזקים?
מה עשית בסוף? ומה שלומך? מקווה שלא הקאת..

קודם כל כשקורה דבר כזה, את התחתונים עצמם לפעמים פשוט עדיף לזרוק מאשר להתעסק שעות כדי להוציא מזה את כל הקקי.

לגבי השאר. לגמרי דוחה.

לעזור ולעשות חסד כ"כ גדול עם הילדה שלך!! שאף אחד לא אחד אחר לא יכול..
חזקי ואמצי!!, נשימה עמוקה, אפילו זרקי הכל לפח...ותכף זה יהיה מאחורייך

אבל לא כמו גדולה כי עם המצעים עשיתי כמו בעלך😝
@אם כל חי
וגיליתי תגלית מרעישה- במקלחת זה לא מגעיל! רק כשמנקים פספוסים עם מגבונים

מוזר לי לכתוב שקקי מגעיל אותי, אני בערך הבן אדם הכי לא איסטניסט בעולם, גם לא בהריונות, לא יודעת מה קורה לי פתאום בהריון הנוכחי🙄

תודה יקירותי

כל המצעים בגדים שמיכה ישירות למכונת כביסה

בדרך כלל למרות שזה שנאת חיי אני מצליחה להתמודד עם הקאה של ילד פחות או יותר. בהריון לא מסוגלת. פשוט לא.

ומותר לכבס כאלה דברים..
אחרי שטיפה של הג'יפה ישר למכונה

ההזדהות...
עבר בשלום? ז"א, ללא גועל יתר על המידה?

עבר בשלום, גיליתי שבמקלחת זה לא מגעיל

אם מישהו מקיא לידי אני ישר בורחת כדי לא להקיא גם...
וככה זה גם עם קקי. מהסיבה הזו לא נתתי לילד סיר,
רק ישבנון.. לא מסוגלת לנקות מסיר ואת הסיר. מילא פיפי, אבל קקי? למעלה מכוחותי שאינם לעניין זה..

וזה אמור להיות לי יותר קל

אם החלטת לא להניק בלילה כי חשוב לך השינה שלך ואני לגמרי מצדדת בכך, אז כן אולי ההנקה תיפסק אבל תמיד צריך לבחור מה יותר חשוב. חגיתה ושבוראה לי שזה

מה יותר חשוב?

אז לא נורא אם תפסיקי להניק בגלל זה,

לק"י

לפעמים הנקתי גם לקראת הבוקר.
בעצת @מתואמת

וביום את יכולה להציע לה לינוק ביוזמתך.

הכי כיף להניק ואז הם נרגעים מהר.
אני גמלתי מהנקות לילה בערך בגיל שנה וחודש חודשיים, כי היא פשוט לא הפסיקה לקום.
היה קשוח מאוד.
אבל אחרי הרבה זמן כשהיא התרגלה- החיים נהיו הרבה יותר טובים והיא התחילה לישון יותר טוב.
זה כ"כ קשה הלילות הלבנים האלו

אני קמה באפיסת כוחות ועכשיו שהילדים בבית צריך הרבה כוחות נחת וסבלנות
במשך היום היא לא מחפשת
אבל חשבתי שלפנות בוקר כן אתן ופחדתי שזה יבלבל אותה אבל אני רואה שיעל גם עשתה ככה אז כנראה המחשבה שלי לא כזו מוזרה

הוא פשוט קם אליה והביא מים, שר שירים, ליטף, הרגיע...
לקח הרבה זמן, לא ביום יומיים, אחרי כמה שבועות הפסיקה באמת להתעורר לאכול.
מתעוררת כשכואב לה, כשהיא צמאה, או כשמשהו אחר מציק לה...

לכן כשאני מפסיקה להניק, זה תמיד תהיה הפסקה מלאה,
כי אני לא מצליחה לעשות לילד את ההפרדה הזאת בין הלילה ליום.
ותמיד נעזרת הרבה בבעלי בתקופה הזאת. לכן אני מפסיקה להניק רק בבין הזמנים- סוכות. פסח או חופש הגדול,

בעלי ממש מדרבן ומשתדל לעזור רק שהוא עובד תמיד
אז קצת יותר קשה

פשוט כי זה באמת מציב אותם במצב לא הוגן..הם ככ רגילים לנחמה שבהנקה והם חצי ישנים את באה להרים אותם והופ- לא תקבלו..הם לא מצליחים להבין את זה.

עם ההגדרה 'לא הוגן' ו 'לא מבינים'.
בטח בגיל כזה, אפשר להסביר, והם מבינים.
אצלינו למשל בעלי לא חלק מהתהליך הזה. לא כי הוא לא מוכן, זה פשוט לא עובד.
אצלו הם פשוט צורחים בלי סוף, ואיתי מצליחה לעבור איתם את תהליך הגמילה.
מבינה את מי ששולחת את בעלה, אבל לא תמיד דווקא זה המענה.

וכמו כולנו, גם להם יותר קשה להבין בלילה מתוך שינה. זו החוויה שלנו...

הילד העדיף את החיבוק והמגע שלי גם אם זה לא כולל לינוק על פני אבא שלו.
כאילו ביקש נחמה/הוכחה שאמא עדיין שם בשבילו

גם מצד הילד היה נראה לי שיותר נכון ככה (כמובן אחרי שדיברנו על זה ביום מראש).
וגם מצד בעלי היה נראה לי שיהיה לו קשה להרגיע כי הוא בעצמו יילחץ.

א. איך היא נרדמת בתחילת הלילה?
ב. האם היא לוקחת מוצץ?

אני מאוד מאמינה ש:
א. את צריכה להיות לגמרי שלימה עם התהליך.
ב. הפרדת הירדמות מהנקה זה מאוד חשוב לתהליך הגמילה
ג. זה קשה, אבל זה עובר ונהיה יותר טוב לכולם
ד. הבכי חלק מהתהליך, אבל ברוב מוחלט של הזמן אני נשארת לידם באופן רצוף עד שנרגעים ונרדמים ולרוב זה משתפר מיום ליום.

בהצלחה רבה!

לא היא לא לוקחת לא בקבוק ולא מוצץ
בסופו של דבר אני הייתי איתה חיבקתי הסברתי
בסוף עברנו לעגלה ולסלון
מקווה שמלילה ללילה יהיה יותר קל
לפני שבועיים כבר עשיתי 2 יממות שלמות
אבל אז היא הביתה חולה עם חום גבוהה אז נשברתי
מקווה לטובת כולנו הפעם להצליח אני אחת שקשה לי לתפקד בלי שנת לילה

יהיה יותר קל בינתים זה רק נראה שיותר מתסכל אותה יותר

להם עיניים אדומות אחרי טיפול כינים ב"הדרין". לא נימים אבל כעיניים אדומות, רק דוגמה לרגישות לחומר.
רק בעין אחת?

שאפשר ללבוש שאמור להקל על הכאב..

כלום לא עוזר😞

יש השפעה על הלידה?
אשמח לשמוע ממי שיודעת או שיש לה נסיון עבר בעניין.
ממש מטריד אותי...

😢😢

ואני פחדתי מאוד שזה יפריע לי ללחוץ
אבל לאור המתיחה והכאבים בלידה עצמה , זה כבר לא רלוונטי.
בטח עם אפידורל.

אולי אחרי, זה קצת יותר כואב וצריך להחלים.


בהריון זה סיוט.😔

כי רופא אמר לי שהורידים עלולים אולי לדמם בלידה כשהראש יוצא..

וממילא הכל מדמם שם🙈
אבל אני מדברת רק מהנסיון שלי
אז לוידעת...

תודה

וב'"ה כבר כמה לידות איתם והכל היה מעולה.
ב"ה

תודה!

לא היו לי בנרתיק... אבל בערך בכל מקום אחר
הצלה!

ראיתי את זה גם

קיוויתי שאולי מאז יוכלו להוסיף לי עוד מידע

השתמשתי במשחה תקופה בצורה נקודתית. והיא עשתה טוב. אל תמרחי אותה על כל הפנים

באמת נשמע לא נעים ומלחיץ לנסוע כל הזמן ולהיות בלחץ שלא יהיה לידה מוקדמת..
בהצלחה יקרה!
אין לי מה לעזור כי לא מבינה בזה..🙄
לגמרי מבינה את הלחץ הזה ומקווה שירד ותוכלי להיות יותר רגועה..

אולי תנסי עכשיו להיכנס לראש שאת עובדת קשה. קשה מאוד. בלהיות בהריון. כל יום בבטן מתנה. כל יום פחות בפגיה חלילה. מתנה. שווה את ההשקעה. וגם לטווח רחוק בשביל הקטנים. אין מחיר לזה.
בקשר לסביבה- אולי פשוט לא לעדכן כשאתם הולכים. אם זה רק מעמיס נפשית.

איזה לחץ. לא קל להיות בשבועות אחרונים של הריון תאומים...
ראיתי שכתבת בשרשור קודם שאת בעיקר נחה עכשיו ועושה קצת דברים בבית. אולי הגיע הזמן לשמירה מוחלטת? לשכב ולא לעשות כלום כלום, לקום רק לשרותים. שבעלך יביא לך אוכל והמון שתיה למיטה/ספה. זה קשה ומשעמם בטירוף, אבל שווה את התוצאה. כל יום וכל שבוע שתצליחי למשוך שווים זהב, והדרך היחידה להימנע מצירים או להפחית אותם כמה שיותר זה שכיבה מוחלטת

שמעתי שאסור רק לשכב
אמרו לי לנוח ומותר לשבת לקום ולהסתובב בבית העניין הוא לא רק לשכב...גם מסוכן.

אבל כן שהייתי מאושפזת בגלל קיצור צוואר אמרו לי שאפשר לזוז וללכת רק לא להתאמץ

אני לא זוכרת בדיוק את הימים אבל באיזור השבוע אחרי ההשפעה שלו יורדת ולא נותנים פעמיים ולכן מנסים לעשות את זה הכי קרוב לזמן שהם רואים שאת קרובה.
25 זה עדיין לא כ"כ קצר ולכן הם לא רואים צורך לתת לך את הצלסטון עכשיו.
אני( לא בהריון תאומים) הייתי הולכת כל פעם לקופ"ח לבדיקת אורך צוואר כל פעם אחרי צירים לראות איפה אני עומדת וגם פעם בכמה זמן בלי קשר לצירים הייתי בודקת (מראש הרופא היה נותן לי כמה הפניות לאולטרסאונד) ורק שהיה ממש קצר (פחות מ10 ) אז הרופא שלח אותי לבי"ח (גם את הצלסטון אפשר לתת במרפאה) . לא יודעת לגבי הריון תאומים אם במקרה כזה ישר צריך ללכת לבית חולים אבל מציעה לך לדבר עם הרופא שלך שיגידו לך מה לעשות ומתי ללכת אם זה יכול להפחית לחץ
וכמו שכתבת למרות כל הקושי תעריכי כל יום שהם בבטן. שיהיה בקלות ובזמן הכי טוב!

גם אם הרב שלכם לא מתלהב - יש רבנים אחרים ומוכרים מאוד שכן מתירים.
וכשמתרגלים - זה קל ולא משהו שמעצבן ומתסכל להשתמש בו.

דיאפרגמה - הריון ולידה

בכלל, הדימומים האילו... גם לי יש אותם עכשיו כל כך כל כך מדכדכים

באמת מעניין למה נועדו...

 

חיבוק

גם לי התחיל כתמים ,לקחתי פרמילוט והמשיך כתמים בקטנה,אבל עדיין..הוספתי עוד פרימולוט+ ביופורנואיד שעצר לי את הכתמים תוך יום ואז לאט לאט ובהדרגה רצינית של כל שבוע הורדתי רבע כדור עד שסיימתי עם הפרמילוט
בהצלחה רבה

אותי זה הציל . אפשר גם לקחת אץ ביו פורונואיד סתם ככה זה עוזר לכתמים
...

והאם עשית הפסקה או שפשוט הוספת כדור? תודה

ממש ממש מזדהה, התחלתי גלולות לפני חודש ומאז אנחנו אסורים... חודש!!! אני כן מבררת על התקנים כרגע כי אני לא רוצה הורמונים בכלללללל ולא התעסקות עם זה יותר מידי. ממש מבאס שאין אמצעי מניעה אחר אפילו לגבר שמותר לפי ההלכה

לק"י

לא יודעת אם יכול להיות דימום הסתגלות אחרי חודשיים וחצי, אבל אולי.
לפעמים אחרי דימום הסתגלות יש שקט לתקופה ארוכה ארוכה.

הייתה לפני חודשיים וחצי

לק"י

אצלי היה דימום הסתגלות כמו מחזור קצר, כשזה נגמר היה לי שקט תקופה ארוכה ארוכה.

לפני הלידה פשוט סבלנו מזה..

שנראה כמו מחזור, ולאחר מכן שקט עד לסוף ההנקה, לא הייתי עושה כרגע כלום אלא מחכה לראות אם הדימום יסתיים...
לא מבינה למה להתחיל ישר עם שני כדורים ולמה להוסיף פרימולט נור לפני שעוברת תקופה ורואים איך הגוף מגיב לסרזט...
צריך לדעת שאין כ"כ קשר להלכה בזה שהמניעה תלויה בנשים, גם כל חברותי החילוניות מונעות ע"י גלולות או התקנים כשהן מונעות לאורך זמן...

שעלולים להמשך עם כתמים ולכי תדעי כמה זמן הכתמים יכולים להמשך בפרט אחרי תקופה ארוכה של הטהרות אחרי הלידה ...
אני בה הצלחתי למרות שהיו כתמים שיש מצב גדול שהיו מתפתחים לדימומים להגיע למצב שלא נאסרנו. בזכות זה שלחתי את הפרימולוט וכו'
כל אחת והשיקולים שלה אני עשיתי הכל בשביל לא להאסר אחרי תקוםה של חודשיים שהיינו אסורים אחרי הלידה,זה הדבר האחרון שרציתי שייקרה

אבל יתכן שזה חד פעמי, ולאחר מכן תהיה מותרת לתקופה ארוכה.
אני אישית מעדיפה את זה מאשר לקחת 2 כדורים לאורך זמן, לפני שבכלל מכירים את הגוף ואת תגובתו לסרזט.
המון נשים חוות דימום הסתגלות ולאחר מכן שקט לתקופה ארוכה, חבל לא להכיר את הגוף שלך וישר להעמיס עוד הורמונים. זה גם רלוונטי ללידות הבאות, כי לפי מה שאני מבינה זה פעם ראשונה שהיא לוקחת סרזט, חבל שלא תלמד להכיר את התמודדות הגוף שלה איתו...

לי זה עזר

לפי מה שידוע לי זאת לא אמורה להיות בעיה.

גם לי נשבר מהכתמים הלא נגמרים

הרבה פעמים פוסלים את האופציה בלי באמת להכיר את כל התמונה.
מבחינת מחיר?
מבחינת החשש מההתקנה?

בעיני אם זה האמצעי שיתאים לך שווה לשלם את המחיר אפילו למניעה קצרה. הרוגע ושלום בית שווים כל שקל לדעתי.
מבחינת התקנה- צריך למצוא רופא/ה טוב/ה עם המלצות, גם כאן- שווה להתאמץ.
ואז ההתקנה היא באמת פרוצדורה פשוטה, לא נעימה אבל חד פעמית.

שווה לך לברר...
וגם- למרות שאת מניקה, אם זה לא מסתדר לך שום אמצעי מניעה אחר אולי שווה לנסות נובהרינג, צריך להיות עם יד על הדופק( או על המשקל ;) ) ומקסימום לתגבר בקבוק או שתיים מטרנה. אבל זה לא אמור שיהיה לך אסור להניק. ואולי זה יהיה שווה את המחיר.

יותר,לא נשמע לי משתלם

מותרות בהנקה וללא דימומים. מניסיון שלי מומלצות מאוד

כי אחרי הלידה השניה עברתי להתקן. אז ייתכן בהחלט שדברים השתנו ( או שאני לא זוכרת מדויק)

יסמין משולבות.
הן עלולות להפחית חלב.
אני לוקחת יאז שזה המקבילה של יסמין והיא יבשה לי את החלב לחלוטין.

יכול להאריך את המחזורים הראשונים אחרי התקנה.
יש כאלה שעושה להן בעיות כמו שיש כאלה שסרזט עובד אצלן חלק.
הבעיה שא"א לדעת מראש

אם רק כמה חודשים יש פה מה לחשוב אבל עדיין אם לא מוצאים דרך טובה יותר בעיני שווה כל שקל.
תהיי עוד צ'אנס לעצות פה או של מישהו מומחה אבל תזכרי שיש עוד כמה פתרונות

הרבה הצלחה

אחרי ההתקנה דימום וזהו. המחיר היה יקר יותר אבל עדיף בעניי מכל ההורמונים

דווקא בעיני גלולות זה פתרון מצויין, נכון שלא לכולם, אבל לי ולרוב הדימום הוא רק בהתחלה ואז את יכולה להיות בנחת בלי דימום ובלי כלום עד להריון הבא... היה חודש אחד סיוטי של דימומים בהתחלה ואז כבר מעל שנה שלא ראיתי טיפת דם או כתם

לא קל עם כל ההורמונים האלו ומה שהגלולות עושות לגוף..