זו פעם 5 שבמיון! נמאס ממוניטורים, מפחד מקיצור צוואר, מעירוי.
היום הצוואר התקצר ל25 + נצפו צירים...
עד עכשיו היה מיון, מוניטור, עירויים למיניהם וישנתי לילה לביקורת בבית חולים.
בעקבות זאת יש מצב שיתנו צלסטון אבל לא בטוח כי מצד אחד זה גבולי ומצד שני אם הצירים ישתפרו בעקבות העירוי אולי ניתן לדחות זאת לדברי הרופאה לשבוע מאוחר יותר.
אני אשכרה כל יום יומיים במיון של ביה"ח מרגישה מיחושים.
תודה לאל על כל הטוב וצריך שמחה ואןרך נשימה העיקר שישארו בבטן כמה שיותר אבל זה מלחיץ אותי ואת כל הסביבה מסביב שלחוצים, מתקשרים ושואלים ואנחנו צריכים להרגיע אותם.
המצב במדינה מעפן ואני חצי צוחקת כי גם ככה אין מה לעשות בסגר אז יש לי פה פעילות ותעסוקה אבל מצד שני המתח האישי לא מוסיף.

