מתייגת אותך ליתר בטחון
@באר מרים
ועונה אחרי מחשבה:
1. טעם וריח - הוא חם ונדיב, חכם ומצחיק, איש שיחה, יציב, רגוע, לא מאבד את התמונה הגדולה, איש משפחה, מוכן ללכת איתי למקומות חדשים (למשל לשמור שבת).
2. רק טעם - קפדן מדי. אם נניח אבקש ממנו לסדר את הסלון (והוא באמת יעשה את זה....
) זה ייקח לו אולי 4 שעות ואני בקושי אשים לב להשקעה (כי אני עושה את זה 'על הדרך'). הנושאים שהוא הכי מבין בהם ומתעניין בהם הם כאלה שמעניינים אותי לכמה דקות ולא לשיחות ארוכות. לפעמים זה מצער אותי שדווקא שם אנחנו לא מתממשקים.
3. רק ריח - הוא לא יודע לנהל שיח רגשי מתמשך. כשאני צריכה כזה (מרגישה צורך ללעוס משהו טוב כדי לעכל אותו כמו שצריך) יש לי חברות ואחות. הוא יודע רק להציע פתרון. נניח: "אוף, היתה לי שיחה מבאסת עם אמא" הוא: "אז פשוט אל תדברי איתה על הדברים האלה"
???!!!
והדבר הכי קשה - הוא לא ככ יודע לעבוד בצוות. או שהוא מכין שבת או שאני. או שהוא משכיב את הילדים או שאני. קשה לו "לזרום" ביחד איתי (או עם כל אחד אחר, זה לא משהו נגדי, הוא בנאדם כזה).
אני מדברת על היומיום ולא על פרוייקטים גדולים. הוא מעדיף להיות מנהל יחיד. שונאאאאאאא שאני אומרת לו מה לעשות. ואני שונאת שהוא לא עושה (היי, מקלחים עכשיו 4 ילדים ברצף בשיא החורף, אתה לא יכול לפתוח לה את המים ולתת לה להסתבן לבד, יש לי עוד 3 אחריה, והיא בכלל מכינה שיקויים מהסבון ולא יודעת לשטוף את השיער....).
שנים חשבתי שאנחנו זוג ממש דפוק כי אני לא מצליחה לגייס אותו, והיינו רבים על זה הרבה, עד שבאיזששהוא שלב הבנתי והפנמתי שזה האיש והתחלתי לדאוג לעזרה בערב.
4 - לא טעם לא ריח -
הצד החומרי אצלנו מאד צנוע.
הוא לא קונה לי(וגם אני לא ככ קונה לי מעבר לדברים נדרשים): בגדים, תכשיטים, איפור, תיקים, נעליים, תמרוקים ובטח עוד דברים שנחשבים "נשיים" ופחות מעניינים אותי.
כשאנחנו משקיעים במשהו זה לרוב בחוויות - נופש עם הילדים. יציאה שווה במיוחד.
הוא גם לא מרוויח הרבה והדירה שלנו בשכירות ואני ישנה טוב בלילה.
בזה אני יודעת בוודאות שאנחנו מאד שונים מזוגותו אחרים.