פורום הריון ולידה (עמוד 2563)

לא מושלם כמו כביסה. אבל עושה את העבודה. ואז תעבירי מגבון

על המגבון, יצא מבריק
תודה

הלכתי על זה לפזיותרפיה של רצפת אגן..צריך להתמיד בתרגילי חיזוק של רצפת אגן. ועם הזמן זה עובר, זה חלק מהתהליך של ההחלמה(אצלי זה היה עוד שנה אחרי הלידה...)

באזור בו הרקמה בריאה זה פחות מורגש אבל איפה שהרקמה עדיין משתקמת מרגישים את המתיחה שהלחץ יוצר

הרגשתי לחץ בנרתיק בעמידה ממושכת.
הגיוני שזה ורידים.

את יכולה פשוט להעתיק ולהדביק בשורה למעלה

וזה בעיקר פרסומת ל'למה אתם צריכים את ייעוץ השינה שלי'

מרגישה שלא רק שלא עזר לי אלא גם בזבזו לי זמן שיכולתי לישון עוג

או טאקי ומשחקי קופסה בשבילם אם אין ילדים

זה הצלה ממש

או דיסק אונקי עם סרט...
משהו תעסוקה בשבילה

משחק טוב לילדים

לא אוכל , אבל משהו מפנק שלא כל אחד יביא... עוגה שווה, קינוח מפנק

ספר בשבילי

בגל הראשון דודה שלי מאוד התגעגעה לילדים ואלינו
עשתה לנו משלוח גדול מחנות צעצועים הילדים כל כך התלהבו
וכל כך התרגשנו. (אוי כמה אני מתגעגעת... הלב כואב)
לא חייב משהו גדול יש קופסאות יצירה ב 30שח שמאוד
מעסיקים את הילדים.
בלי קשר מאחר וזה מצב שלא יגמר לצערנו הרב בקרוב באוגוסט הזמנתי הזמנה גדולה של ציוד מאמזון פלוס קניתי ועטפתיי מארזים כאלה של ה 30 שח ככה שיהיה לי לתת לילדים שלי או כמתנה לאחרים במקרה ונאלץ להכנס שוב לבידוד או סגר (מה שהתברר כנכון לצערי הרב)

מגש פרות מעוצב
הם ממש שמחו כולל הילדים

יש להם תינוקת בת שנה..
נראה לי שאקנה להם אייזה ספר לקריאה

בבטן הריונית שיוצאת קשה לשלוט.. וזו לא בטן "שמנה". את לא יכולה להיות בטוחה שלא תצא לך בטן בשבוע 15. תהני מזה, זה ממש משמח וגם יפה ונשי

אני בתחילת רביעי (היריון ראשון) לא רואים כלום ולא השמנתי (אפילו ירדתי 2 קילו)
כי אין לי תאבון..
אם החתונה עוד חודשיים וחצי זה אומר שאת ממש בהתחלה.. איך את מרגישה?
אני באופן כללי לא הייתי עושה דיאטה או משהו אלא זורמת עם עצמי, ולובשת בגד עם בד קשיח ורחב כדי שלא יראו,
התינוק שלך יותר חשוב!!!
והיריון זה לא זמן לדיאטות למיניהן..
בהצלחה!

וגם לא עליתי בכלל במשקל, וגם אני בהריון ראשון חודש רביעי, והבטן כבר כמה שבועות בחוץ ורק גדילה, ב"ה. אז ממש אי אפשר לדעת איך הגוף שלה בנוי ואם הבטן תצא או לא. פשוט לשמוח בהריון וזהו

איך אפשר לאכול עם בחילות?

וגם מי שכן, הרבה לא כל היום מבוחלות.. ואפשר להרשות לעצמך יותר בגלל ההריון ולאכול בצורה לא מבוקרת.. ברור..

מה אני יגיד לך, ה' לא מחלק את הסבל שווה בשווה 😅
בהמשך ההריון בהחלט אכלתי בצורה לא מבוקרת... אבל בעייני זה מותר, זה הריון, אחכ עובדים קשה ויורדים...

לי כמעט ולא היו בחילות, אבל סבלתי בהחחט מדברים אחרים.
ויש נשים שההריונות שלהן דבש אבל קשה להן בתחומים אחרים.

חמתי עברה היריונות חלום ולידות סופר חלום.
אבל מה שהיא עוברת אחרי....
אמלה אמלה.
לא פיזית, נפשית!

אבל שתדעי שיש שמלות מהממות שלא מבליטות את הבטן להיפך. והכי חשוב לאכול בריא ולתת לעובר ולך את כל האנרגיה שאתם צריכים

רוב הסיכויים שעוד יהיה בסדר. אצלי בראשון רק לקראת חודש שישי ראו בכלל שאני בהיריון.
לגבי התזונה- אני בהתחלה לא אכלתי בגלל הקאות ואחרי שזה עבר לא הצלחתי לאכול מה שבא לי א. בגלל שהמון דברים לא היו לי טעימים כמו לפני. ב. יש מין תחושת מלאות בהיריון ואני אישית לא הצלחתי לאכול בבת אחת הרבה..הייתי אוכלת בכמויות ממש קטנות (ואני לא ככה בדרך כלל)

כמובן במידה והכל תקין, ואין הקאות יתר שגורמות לגוף לאבד הרבה משקל...
גם אם תצא לך בטן היא כנראה תהיה קטנה אז, אם תהיי כבר בשלב שאת לא מסתירה את ההריון אז תלכי בגאון עם הבטן ותלטפי אותה כיאה לאשה הריונית וזרמי עליה, יש בתוכה תינוק...
ומזל טוב על החתונה! איזה כיף.

אצלי כבר בסוף חודש שלישי התחילו לראות. 

קודם כל מזל טוב!! פעמיים😁💓💞
בכללי אי אפשר לדעת מה יהיה איתך.. אני בשתי ההריונות ממש השמנתי בחודשים הראשונים (הורמונים) ודווקא סוף שלישי כבר יותר טוב..
תמיד ראו לי בטן אבל זה גם הרבה אשמתי כי אני ממש אוהבת לאכול וגם בשביל להעביר את הבחילות אני אוכלת..
נראה לי בכללי אין כ"כ מה לעשות חוץ מלנסות לשמור על תזונה בריאה ומסודרת.. והכי חשוב זה לא להתבאס בסוף גם אם רואים בטן/ צריך להחליף שמלה.. בהצלחה!!😙

את כן יכולה לקנות שמלה מחמיאה מאוד שמטשטשת את המקומות הנכונים

מעולה!!! מומלצת ממש. הייתה מקבלת בהדסה הקטנה ובאגריפס, תבדקי איפה עכשיו כי אני לא מעודכנת
בהצלחה!

בגדול שלושה חודשים אחרי לידה והתקן הכל יכול להיות והכל עדיין תקין.
מבחינה הלכתית זה מאוד עדיין וצריך לשאול רב עד מתי זה כתמים שמספיק שאת לא רואה על לבן/ בניגוב קרוב למתן שתן וזה לא אוסר. בייחוד שיש לך התקן לפעמים תולים בפצע בתוך הרחם וכו
וממתי זה כבר נחשב "שטף" של דימום שיאסור

יש בזה המון דעות וחשוב לקבל הנחיה ולא להאסר סתם.

מבחינה רפואית- השאלה היא בעצם אם בייצת לפני שבועיים, א"א כ"כ לדעת. וגם אם כן- זה לא מחייב שיחזור להיות מחזור סדיר כך שזה לא באמת משנה

בהצלחה!

מד חום שבודק בדיוק של 2 ספרות אחרי הנקודה.
שונה ממד חום רגיל שמציג תוצאה בדיוק של ספרה אחת אחרי הנקודה.

במדידת חום השחר לזיהוי ביוץ ואיתור יום הביוץ המדוייק - חשוב לדייק בזיהוי השינוי בטמפרטורת הגוף (כמה עשיריות מעלה בלבד) - ומד חום רגיל לא מספיק רגיש לשינויים קטנים מאוד בטמפרטורת הגוף.

יש דברים טבעיים שמסדרים את המחזור?

מה זה טיהורית?
יש עוד משהו טבעי ששכחתי את שמו... אשמח לשמוע

מוצרים שעוזרים למצמצם את מספר הימים דימום הוסת, על ידי מניעת הכתמים והדימומים הקלים שממשיכים ומאריכים את הזמן עד שאפשר לעשות הפסק.


על שיח אברהם היו כאן שרשורים רבים, בחלקם נראה שהיתה הטבה ובשרשורים אחרים - להיפך. החמרה.

שיח אברהם - הריון ולידה

יש פה בנות ששתו שיח אברהם - הריון ולידה

מסטיק תימני:
אהלן בנות . חוות דעת על מסטיק תימני ומאקה פרימיום - הריון ולידה

טיהורית:
טיפות לקיצור הוסת.
בד״כ אחרי לידות. שהדימום ממשיך וממשיך וממשיך.
טיהורית - אושר טבעי

לא לעבוד קשה מעבר למה שהגוף מסוגל לסחוב.
בעז"ה התקופה הזאת תעבור ויהיה אפשר לעשות הרבה דברים. עכשיו- לנוח כמה שיותר.
הגוף שלך מייצר עוד בן אדם.

נחים ככל האפשר

איך נחים?

יש עצת פלא?

כשהן ישנות?
מדי פעם מנוחה של לשכב על הספה כשהן משחקות או עסוקות במשהו?
בנות כמה הן???

2.8 ו1.3 

להשאיר אותן ולשכב בספה זו בעיה 

תדאגי שאין דברים קטנים או מסוכנים בסביבתם. שימי להן משחק מעניין ותשכבי לידן. אפילו בלי לעצום עיניים.
תצ'פרי את הגדולה יותר כשאת רואה שהיא דואגת לקטנה ומשחקת איתה יפה.

פיציות+הריון
ווואווווו 👸
איזה שפע. ב'ה

בדקת ברזל? בי12? ממש קשור לעייפות
ו.. כן.. ב'ה
לגדל תינוק זה מעייף וצריך לנוח, נקודה

לי היו תקופות בהריונות שהרגשתי שאני לייבת לישון שעתיים בצהריים
זה היה נראה לי מופרך אבל הבנו שזה מה שהגוף שלי זקוק לו... ובמשך תקופה האיש היה עם הילדים שעתיים או שדאגנו לסידור אחר עבורם. אבל אני- ישנתי 🙃
זה צורך חיוני (:
בהצלחה לך יקרה!

שחררי את הצורך שהבית יהיה נקי ומסודר.
מותר שיהיה בלאגן...
תשתמשי בכלים חד פעמיים.
הן יכולות לאכול גאנק פוד או כריכים וסלט- דברים פשוטים שלא מצריכים התעסקות ודורשים כח והכנה ארוכה.
תבצעי מטלות יחד איתן- כמו כביסה, בישולים,כלים... וכך בזמנים שהן ישנות את יכולה לנוח בשקט בלי לחץ שאת צריכה להספיק ולעשות דברים.
וכמובן אם יש אפשרות תביאי מישהי שתהיה איתן בזמן שאת נחה.

אני לא מכירה פה בכלל אפחת..

והקטנה שלי היא מתפסת קטנה לכל מקום עולה, כבר כר כמה פעמים שהיא נפלה וקיבלה מכה בראש.

אז ממש מפחדת מזה... 

ולכן כל הכסאות והשרפרפים בבית- על השולחן...

כשלי היו צמודות כאלה הייתי משכיבה אותן ביחד לישון צהרים
ולבדוק בדיקת דם אולי חסר לך ברזל

את חייבת חייבת את העזרה שלו. או להשיג בייביסיטר אצלכם באזור.
ושאת תקבלי כל יום זמן מנוחה...
2 קטנות זה מתיש גם בלי הריון, והריון זה מעייף גם בלי עוד ילדים בבית. אז כשהכל כ"כ צפוף את חייבת למצוא מנוחה לפני שתקרסי, פיזית ח"ו.

הוא חייב לקחת אחריות, רבה ככה האפשר.

אבל לדגמים אחרים מתאימים סלקלים של ג'ואי וסייבקס, עם מתאמים. (קונים את המתאמים בכל חנות עגלות...)

אז בעצם גם המתאמים הם ספציפיים וגם הסלקלים?

לדעת.

כשהפס יהיה ככה כמו פס ביקורת זה יום יומיים לפני הביוץ

התוצאה שרואים עם סיכויים טובים אך אינה מספיק ודאית.

כמו שכתבו לך תעשי שוב ביוזם שלישי

ואם יש אפשרות לבדיקת דם הכי טוב.

שוב עוד יומיים

בעז"ה שיהיה הריון בריא, תודה רבה לכל העונות ⁦♥️⁩

בעז"ה המשך הריון קל ותקין ומשעמם!

איזה יופי לשמועע

רק שהיא בת שנה ושמונה חודשים 🤦‍♀️

מנסה להפסיק הנקה אולי יעזור

אבל נראה לי שבין השאר זו תגובה שלה לסגר ולכל השינויים. 

לא באמת יודעת, יש להן איזה גלים כאלה של לאכול טוב, לצום, לאכול טוב, לצום 

אני הרפיתי. מכינה להם אוכל, מציעה.
אוכלים ? נהדר! לא אוכלים? שישתו מטרנה!עייפתי מכל המלחמות והכוחות נפש שזה שואב ממני.

אבל לא מצליחה באמת באמת להיות ברוגע עם זה. מקווה שזה לא עובר אליהן

אבל היי, לפחות הקפצנו את השרשור למעלה

היא יונקת

זה באמת קשה. אולי תנסי להציע לו יותר אוכל במשך היום. לפזר את זה על פני כל היום. הרבה חלבונים ופחמימות כדי שבאמת יהיה שבע.
יכול להיות שכל פעם שהוא מתעורר הוא זקוק להנקה כדי להרדם וזה לאו דוקא נובע מרעב?

האם כל התעוררות כזו הוא אוכל הנקה שלימה? או יונק קצת ונרדם?

אין שום וודאות לדעת על פי דופק..

בשבוע 8 לא ניתן לזהות...
ובכמ לא מזהים מין עובר עפי דופק!!🙈

אבל בהחלט לא להסתמך על זה

מעניין אם היה לה איזשהו מקור מחקרי.

בכל מקרה לא הייתי מסתמכת על זה

בשעה טובה והריון תקין בידיים מלאות

בהקיון עם הבן שלי בשבוע 8 כבר אמרו לי שזה כנראה בן. לא זוכרת בדיוק מה ההבדל בדופק... לדעתי דופק שנשמע כמו דהרות של סוסים במקצב זה בן ודופק מאוד מהיר זו בת.
אשאל מחר את אמא שלי.. היא בטוח זוכרת את ההבדל בקול של הדופק

שיהיה בבריאות בעז"ה

אין דבר כזה.

יש שאומרים שאפשר לקבוע לפי דופק אבל ממש לא להסתמך על זה וזה בכללללל לא וודאי...
אני אישית הייתי לפי ה"סטיגמות" (של חשקים וכו') וזה פעל עלי יופי ויצא נכון לגמרי
לא על כל אחת זה ככה

לא הייתי בונה על זה...

היה לי אגב פעם עובר עם דופק איטי וזו הייתה בת

אצלי בשבוע 18 הרופא אמר עם חשש.
אז שבוע 8 ועל פי דופק בלבד?
לדעתי ממש לא להסתמך על זה.
יש הרבה יוצאי דופן לכלל הזה.

מין על פי דופק זה מידע שנוצר מסטטיסטיקה.
זה לא מדע מדויק בשום צורה.
זה כן מבוסס על משהו, אבל שוב, לא להסתמך על זה.

שמעתי מרופא

הוא היה רופא נשים בקום המדינה.

כשנשים הגיעו אליו לשאול האם זה בן או בת הוא היה עונה "בן" אבל בכרטיס הריון רושם "בת".

אם נולד בן האשה היתה מרוצה שהוא זיהה נכון.

אם נולדה בת היא היתה באה אליו להתלונן, הוא היה מוציא את הכרטיס ומראה לה שרשום שיש לה בת..

נראה לי שבערך ככה מזהים לפי דופק..

אחרי שאמר את זה ובעלי ואני הסתכלנו עליו בשוק ושאלנו איך הוא כבר יודע? אז הוא ענה שזה 80% ולפעמים הוא גם טועה... אבל כשהוא אמר את זה הוא נשמע מאד בטוח בעצמו! חחחח מצחיק

מה זה משנה? העיקר שיהיה בבריאות הגוף והנפש הכל ברכה!

תחכי עוד .. 

אולי יהיה פה לבנות רעיונות איך אפשר לעשות קצת אווירה בבית
תרשמי אולי גילאים של הילדים?

לגיטימי לתת מקום לכאב.
אל תכעסי על עצמך.

אבל בנוסף
תחשבי על הערך.
לא נוסעים להורים כדי לשמור עליהם, כדי לשמור עליכם.
אולי כשרואים את הערך זה מקל קצת עח הקושי

לא בטוח שיעזור לך...

 

הסוכה שלנו למטה ודי גדולה...

 

יש לנו שטיח, אז פשוט אחרי הארוחה נשכבנו כולנו על הגב, בסוכה, מכירה כל אחד על השני 

שמנו מוזיקה נעימה

ופשוט דימיינו שאנחנו על הים...

 

 

וואו, זה היה כל כך כיף!

אולי תנסי משהו כזה?

 

בהצלחה מותק. 

איזה כיף!

לא זורם לי כי אני בבאסה
והקטנים כמובן קטנים בשביל ליזום בעצמם..

האמת שאני פחות תקועה בקטע של תעסוקה
כמו שכתבתי, בעלי באמת מהמם ואיתם המון ומעסיק אותם נהדר

זה אני שלא מצליחה להשתחרר
לזרום איתם
לכייף

פשוט תקועה בבאסה הזאת שלא משחררת 😣

אבל, קחי את זה אבל בקטע שלך... אולי אוזניות ומוזיקה טובה, לשכב עם ספר?

אבל זה נשאר לי ביני לביני
מבינה?
ומה עם שמחת החג של בעלי והילדים?
הם לא מבינים למה אמא לא איתם, עצובה בחדר...
(כי לקרוא בסביבה שלהם זה לא שייך כלל וכלל 😅)

יש לי עוד כמה רעיונות, אבל כולם יתחילו מזה שתזוזי קצת ותזיזי את הגוף, כי תכל'ס זה מעביר אנדרנלין לגוף, ולאט לאט המצב רוח חוזר לעצמו

זה אולי קשה
אבל אם אשמע את זה ממכם
אולי זה מה שייתן לי את הפוּש הרציני להתחיל להזיז ת'צמי 🙈

אז תכל'ס... 

לשים שירים ממש חזק (אמל'א עדיין בין 2 ל4)

להגיד לילדים ולבעל (המדהים שלך) בוא נעשה עכשיו שמחת בית השואבה/שמחת תורה/סתם שמחת חג. 

 

ולהתחיל פשוט לרקוד איתם, סוג של לשכוח את עצמך (את בהריון, נכון? אז כמובן רק איך שמותר)

 

יש מצב, אני גם הייתי אומרת לבעלי, תשמע המצב רוח שלי בקנטים, בוא ביחד ננסה לעזור לי לצאת

 

יש מצב?

 

לדבר איתו בהכי דוגרי.
אולי באמת?

כי כן כבר דיברנו והוא מוּדע למצב ומבחינתו עושה הכל בשביל לעזור לי
אבל מבחינתי- המצברוח הוא כזה:
כלום לא יעזור.
רק שניסע להורים.

טיפשי אני יודעת אבל לא יוצאת מזה 😣

ואני לא בהיריון ששש הרגע ילדתי 😅

כאילו, יש לנו המון שיתוף פעולה בנושא...

 

ואם את אחרי לידה, זה קצת מסביר, לא?

 

יאללה, לכי דברי איתו, וביחד תחשבו איך גורמים לך לזוז לנוע מדברים כיפיים ואז פתאום בערב, תביאי לנו איזה שרשור שמח

גם את המצברוח וגם את הרצון להורים
לא?

אני הולכת לנסות
כבר דיברנו ולא הרגשתי שעזר בכלל בכלל
אפילו תיסכל אותי שהוא לא מבין במאה אחוז את הרצון הזה

כאילו- זה המצב, את לא מסוגלת להניח את הרצון הזה, ולחשוב- הכי שיכלי שיש- שאנחנו עכשיו פשוט בבית ושכיף לנו? (בתמיהה)

גברים ⁦🤦🏼‍♀️⁩

קיצר אני אנסה אולי יותר מדוייק. יותר מפורט. הכי פשוט, כמו שכתבת.
אני בבאסה רצינית מה עוזר לי לצאת מזה?? 😳

הלוואי הלוואי שאכתוב פה הערב שזה עזר

בנתיים באמת משתפר לי המצברוח! אפילו רק לכתוב פה ולקבל ממכם את התמיכה והפרגון זה כבר כיף כל-כך!!
תודה לכולכן ⁦♥️⁩⁦♥️⁩⁦♥️⁩

נראה לי שגם מאוד קשה לבעל להבין שאשתו רוצה עכשיו משהו שהוא באמת לא יכול לתת לך. 

 

כי הרצון שלו זה שיהיה לך מושלם וטוב, 

אז בקטע הזה אם את יכולה, תנסי דווקא לא להתעקש (שוב, המלצה שלי...)

 

אבל, מהמקום שאולי הוא יוכל לעזור לך כן להכניס את השמחה אליך פנימה ללב למרות הקושי. 

נראה לי כדאי לך להתמקד בזה. 

 

חיבוקים

 

בכלל לא חשבתי לכיוון
וזה נראלי נותן לי עוד להתמודד!
⁦♥️⁩

מחכה כבר לשמוע ממך

מעדכנת לך ולכל האכפתיות החמודות שפה,
שאמנם לא יצאתי עם מי יודע מה כוחות
אבל מהשיחה שלנו הבנתי 2 דברים חשובים:
1. הוא האיש שלי ואיתו אני הולכת. באש ובמים (חח נסחפתי)
ואם הוא חושב שעכשיו נכון להישאר בבית (ובינינו... צודק) אני פה איתו. מבחירה. (הוא שאל אם בא לי ללכת להורים לכמה ימים עם הקטנה, לנוח ולהינות. תשובה מיידית וחד משמעית: לא!)
2. התמרמרתי למה הסגר הזה דווקא בחג, מילא בשיגרה.. אבל ככה הלכה לי כל השמחה של החג!
ואז אמרתי- וואלה?! כל השמחה שיש לך בחגים זה רק בגלל המשפחה? לא בגלל עצם החג?
וואלה בשביל התובנה הזאת הייתי צריכה את הקושי הזה, תאמינו לי
(יאללה לעבודה .. איך שמחים בחג מעצם החג??)

תודה לכל העונות והמפרגנות והדואגות
הרמתם אותי! ממש! 😘

כאילו תובנות יפות ועמוקות ברצינות!!!

 

בקשר לחג, לא יודעת אם יעזור לך או לא, 

אבל, אני הייתי בתקופה האחרונה גם עצובה על כמה דברים. 

ואז הגיעו החגים, ושמתי לב לתפילת "אתה בחרתנו מכל העמים"

וראיתי במחזור שלי שכתוב שממש צריך להתמלא שמחה מזה. 

 

והאמת שכבר זה עזר לי איזה פעמיים או שלושה. פשוט לעצום עיניים ולחשוב, 

וואו, אני כזאת קטנה, מי אני בכלל??? בכל זאת ה' פשוט בחר אותי!!! את הנשמה הזאת שקוראים לה XXX. 

וזה מרגש!! ובאמת משמח!

לא יודעת איך בדיוק להסביר לך... אולי אפילו את תצליחי למלא את זה אותי, אבל משהו כמו, 

איזה יופי, ה' בחר אותי מכל העמים, עם כל המגראות שלי, החטאים שלי (ביום כיפור חשבתי על זה) וכל הקשיים שלי. הוא פשוט אוהב אותי ממש ממש ממש!

 

תנסי, אולי יצליח גם לך?

 

חיבוקים

תודה שאת ככה מפרגנת
ומפרטת
ממש שמעתי אותך אומרת את זה!
בטוחה שיעזור. בעז"ה ⁦♥️⁩

וגם את!
מקווה שכל הדברים העצובים יהפכו לך לשמחים בקרוב ממש!! 💖

עכשיו אני מבינה אותך אפילו יותר מאשר ההודעה הראשונה שכתבת ..
לי אחרי הלידה היה ממש רצון שיעטפו אותי וידאגו לי.. להרגיש את לא רק אמא של.. אלא גם הבת של... ושאמא ושהמשפחה דואגת לך...
אז קבלי חיבוק🤗 והמון כוחות♥️

אני באותה בעיה... אז רק חיבוק וכוחות

בעלי עובד גם בימים וגם בחלק מהלילות. עבודה אינטנסיבית מאד מאד. אני המון המון לבד. (לא באמת לבד, עם הבן התינוק שלי ובהריון ב"ה)
וגם אלי לפעמים העצבות מתגנבת ורוצה למשוך אותי למטה.
ואז אני מזכירה לעצמי איך הרגשתי ברווקות. התחתנתי מעל גיל 30... הייתי מוקפת בהורים שלי ובאחים..
אבל הרגשתי כל כך לבד.
והיום ב"ה זכיתי שיש לי את המשפחה שלי
יש לי עדין חברות רווקות שלא זכו להתחתן ואין להם ילדים משלהם.
אז היום שבעלי עובד עד מאוחר למרות חול המועד וגם בהמשך השבוע ואפילו חלק מהלילות הוא לא יהיה, אני פשוט מנסה לשמח את עצמי.. שמה מוזיקה, רוקדת עם הבן שלי. השמחה שלנו חייבת להיות מהבפנים ... את יותר חזקה ממה שנדמה לך. זאת המציאות שלנו כרגע ובה אנחנו צריכים לשמוח... זה לא קל! אבל הרבה פעמים אני חושבת שבעז"ה בגיל 120 שאני אראה את סרט חיי אני רוצה להיות גאה באיך שניסיתי להתמודד גם שקשה. החיים הם לא תמיד קלים, אבל בתוכנו יש הרבה כוחות.

טברנה הפרקטית- מה שעוזר לי זה פשוט להתחיל לעשות דברים ולא לחשוב יותר מזה... צעד צעד
- להכין אוכל טוב
- לשים מוזיקה נעימה ברקע
- להכין עבודת יצירה , אפשר עם הילדים
- לדבר עם חברות
דבר גורר דבר וככה לאט לאט משפרים את המצב רוח, וזה בסדר שקשה אבל גם קצת יותר מצב רוח אפילו בקצת זה כבר טוב

התחברתי להרבה ממה שכתבת ⁦♥️⁩
הלוואי שאצליח!!

כי זו המציאות עכשיו. אי אפשר לשנות. יש סגר וזהו. מה עושים????

לימונדה! תחשבו ביחד איך ניתן לעשות זאת. 

אולי תהיינה כאן כמה עיצות טובות כיצד לעשות זאת. 

בהצלחה וחיבוק

אולי תראו ביחד הרצאות על זוגיות?
יש כאלה שספרים פחות מדברים אליהם..
אם הוא לא מבין, וחושב שמביא מעל ומעבר, כנראה שבאמת אין לו מספיק הדרכה והבנה על הצרכים הנפשיים של האישה בנישואין.

תנסי לדחוף לכמה שיותר הרצאות ושיעורים בנושא. תשתפי אותו בתחושות שלך ותפרטי לו בדיוק מה יגרום לך להיות מאושרת.

התייעצות עם רב שמכיר אותו גם תעשה לכם טוב.

לפעמים צד אחד באמת לא מודע לצרכים של השני וחושב שמה שטוב לו - טוב גם לאחר. לימוד מעמיק על זוגיות ושיתוף ברצונות יכול לעשות רק טוב

יש רב ואני בהחלט שוקלת לפנות אליו כמוצא אחרון כי אם יש משהו שברור לי מאוד זה שהוא ממש לא מבין כלום בזוגיות.
ולשתף.. אני משתפת אבל הוא קצת מניפולטיבי ותמיד מושך לכיוון של כנגד ולא תמיד מקבל את זה טוב. אתן דוגמה. עכשיו ממש בערב החג הוא לא היה בבית בכלל עד השנייה האחרונה. וגם בערב שלפני חזר מאוד מאוחר כי התחייב למשהו חשוב. באמת חשוב. אבל חשוב בשבילו, ולא ידע שלא יצליח לעמוד בלוח זמנים סביר כדי לעזור לי ולפנות אותי קצת מהילדים כדי שיהיה לי קל.
אני כמובן התמרמרתי לי ועבדתי קשה נורא עד כניסת החג ממש עם 2 תינוקות סביבי שלא ישנו צהריים. הוא כמובן לא התנצל על אי נוכחותו אבל בהזדמנות הראשונה שהייתה לי אמרתי לו שהוא היה צריך לתכנן את הזמן אחרת (הייתי יוצאת עליו בפול ווליום מבחינתי אבל זה לא עובד איתו. הוא מסתגר ובורח) והוא בתגובה כמובן אומכ שהוא עשה מצווה גדולה וכו וכו
כאילו בוא.. העזרה לאשתך שקורסת יותר חשובה.אבל לא. על זה לא מקבלים כפיים ו'כל הכבוד'.
בסןוף כמובן שלא התאפקתי והתפוצצתי וכמובן שזה לא עזר והוא לא מבין מה לא בסדר כמובן.
פשוט הלך.
ואז כשמדברים ואני פותחת את שעל לבי הוא נבהל מזה שאני לא מרוצה ממנו (כי ברור לי שהוא משתדל רק לא במקומות הנכונחם לצערי) ותמיד אומר שאני אישה רעה שלא מפרגנת לו. מבחינתי לא סופרת אותו וכבר לא נעלבת כי אני מבינה שזו הדרך שלו להתגונן ולהמשיך לעשות מה שבא לו בלי להשתנות.
אבל תכלס.. די. אני אישה סופר משחררת. הוא צריך הרבה זמן לעצמו ומקבל. אבל בא לי לראות גם את עצמי. ולתת לעצמי מה שאני צריכה.

"והכי מצחיק זה שהוא מרגיש שהוא עושה בשבילי מעל ומעבר.. ומתאמץ.. ומצפה שאמחא כפיים ואפרוס שטיח אדום ואפרגן ושאר ירקות"

שאם תפרגני לו על הדברים הקטנים שהוא מתאמץ זה יתן לו יותר כול להמשיך....

גמלי קרה הרבה פעמים שבעלי אמר "אני מוסר עליך נפש" וכמעט צחקתי לו בפרצוף....אבל כנראה ככה הם מרגישים לגבי כל מאמץ קטן כלפינו...וצריכים הרבה מחמאות על המאמץ..

זה כמו הביצה והתרנגולת כזה. כשאני לא מקבלת פידבק חיובי או יחס חם גם לי אין כח לפרגן. אפילו שזה רק להגיד.

אני פשוט רשמתי לו מכתב תודה כזה על כל הדברים שהוא עשה כלפיי...(גם אם הם קטנים..)

אפילו סתם פתק קטן...
גם שהיה משהו שקשה לי ולא יכולתי לדבר איתו או שהיה נושא רגיש מידי (כי גם אצלי שהוא קולט קצת ביקורת/עצבים הוא בורח מהבית או מתנתק כזה מנסה להעביר נושא...)

רשמתי במכתב מה שמפריע וכמובן בצורה עדינה כמה הייתי רוצה כך וכך וכמה חסר לי ש....ככה הוא גם לא שוכחחחח ויכול לקרוא שובבב ולא צריך לחזור 100000 פעם על הדברים....

גם יעוץ זוגי מאוד יכול לעזור אם ישלך אפשרות...לפעמים שמישהו מבחוץ אומר להם מה צריך לעשות הם יותר מפנימים

זה העובדה שאני יודעת בוודאות שהוא מבין למה אני כועסת וגם חושב שאני צודקת אבל לא משנה את זה.
כאילו אני יכולה להבין שיש קושי אבל כבר לי אין לי סבלנות לשינוי.
אני מרגישה שהגיעו מים עד נפש ומבחינתי כבר לא בא לי לתקן. לא בא לי להיפגע שוב ולהחשף שוב.
גמככה בחודשים האחרונים אנחנו חיים כמו שותפים.לדירה. מרגישה כלכך מנותקת וחסומה רגשית שכבר אין לי אנרגיות לנסות להבין מה לשנות ובטח שלא לשנות בעצמי. פשוט מרוקנת..

אני רשמתי את השרשור הזה .... (אם תראי שרשורים קודמים שתינו אנחנו במצב דומה מאוד)

כבר נפגעתי המון
אין לי כוח...כבויה
..התייאשתי מלנסות....
תמיד אומר לי שאני צודקת ולא משנה
הוא טוען שהוא השתנה אני אישית לא רואה שינוי..
כל הזמן מצפה ומתאכזבת...מתרחקת...לא רוצה לנסות שוב ולהפגע....

אולי השינויים שהם עושים קטנים מידי לעומת הפגיעה שחווינו...כמו מינוס בבנק שאם תכניס קצת כסף זה יבלע...ולא יורגש....😣

ככ מזדהה איתך....כואבת איתך ביחד...

אולי תנסי לעשות משהו שאת אוהבת כדי להסיח את דעתך....תנסי לצבור כוחות...ולהחזיק עד שהמצב ישתפר....
גמאני מרגישה ככה אבל הכל בר תיקון
כל עוד הנר דולק....
לפחות ננסה לתקן כשיהיה לנו קצת כוח
שה' יתן לנו כוח🌹

יש מצב שקצת נעלמת לאחרונה?.. תהיתי איפה את...

אגיד לך מה לי הכי זעק לי מההודעה שלך?
אהההה פוּס משחק!!
זה מה שהכי הרגשתי.
כאילו וואו וואוו וואוו צריך פה הפסקה.
נשימה עמוקה.

את כותבת כמה את צריכה תשומת לב. ואח'כ נתת דוגמאות על הצורך בעזרה פיזית בבית והוא עסוק במצוות.
אני הייתי אומרת ככה
(אם מתאים לך קחי.. אם לא- תעברי הלאה וקבלי חיבוק)
מעכשיו, את מפנקת את עצמך.
שבי עם עצמך, תחשבי מה את צריכה.
מתנה לחג? תכשיט? זמן לצייר או לקרוא כל יום? שעה של שקט?
תבני לך לו'ז: נכנס בו קודם כל הצרכים שלך. ושל הילדים. ואח'כ הבית.
נגיד את מתארת את ערב חג. הייתי מכינה רק את הבסיס בסיס. למה? כי הילדים בכו והיו לא רגועים ולא היית כאן כדי לעזור. לא בהאשמה- ציון עובדה. לא היית- לא הייתה לי אפשרות לעשות.
בשקט, ברוגע. זה מה יש.

תפסיקי להיות מושלמת, אחותי
מבינה?..
את האישה המושלמת, האימא המושלמת, המבשלת המושלמת
שחררי!!
את לא מושלמת. את אישה
יקרה, אהובה, יפהפיה, מוכשרת בטירוף
מעניינת, (אני זוכרת אותך משירשורים שונים שממש התפעלתי ממך) ועכשיו את דואגת לעצמך,
לרוגע שלך.
שחררי מהצורך לעשות הכל, ועוד לבד.
תהיי מלכה... כי את האמת מלכה!
אני ככ מקווה שאני מצליחה להעביר את הנקודה-

נשמע שיש פה מעגל קסמים. הוא לא עומד בציפיות (את מדהימה שהסברת לו, ויואוו איזה תסכול שהוא לא מבין/קולט) ואת כועסת ומאשימה, הוא נפגע ובורח למקום של הוואו והכל הכבוד בחוץ והעשייה ושוב פגיעה וכעס ובריחה ואיכסה בלב.

ואת כ'כ פגיעה עכשיו כי חשפת בפניו צרכים ככ עמוקים והוא לאאא שם.. ואת שוב ושוב נפגעת
לכן הייתי מציעה כמו שכתבתי
לספק לעצמך מה שאת צריכה. לא בכעס, לא בהתקרבנות! מתוך אהבה גדולה וכבוד לעצמך
ו.. לעשות מה שאת מספיקה. אם לא הספקת לטוף כלים והגיעה השעה שהקטנים ישנים ואת צריכה עכשיו את שעת השקט/הליכה/ציור שלך, אז זהו, תשאירי ככה. שוב, בפשטות, לא בכעס ולא בדווקא.

הלוואי שזה מובן!!....

לפעמים נוצר דפוס של ''רדיפה'' - היא רודפת אחריו והוא בורח... ושניהם מגבירים מהירות ןכל אחד שוקע עמוק יותר בבוץ שלו
מציעה להתחלף קצת
לא לרדוף. לא לצפות.
לספק לעצמך את הצורך, להתמלא מבפנים.

בעז'ה אני מתפללת איתך שהשינוי הזה יגרום לו להתגעגע, לבדוק מה קרה, לנסות לחזר (כי את אומרת שכן דברים שהוא עושה... כלומר כן משתדל!) ובע'ה שיהיה לך את הכוח להתייחס למחוות שלו ולהודות עליהן, לסמן שזו הדרך הנכונה....

ככ מתפללת עלייך אהובה
ככ, ככ
ומזכירה לך שאנחנו בתקופה הזויה שיוצרת הרבה קושי..
חיבוקים ושמחה!!

היןם יום חדש. כוחות אחרים. אנרגיה אחרת.
אני לוקחת לתשומת לבי המלאה את כל מה שכתבת.
ומודה לך שוב.
נכון אני פרפקציוניסטית מעייפת. ואני עוד משחררת הרבה אבל יש לי עוד עבודה לעשות.
אנסה לנקוט בגישה שציינת ואראה אם יחול שיפור. מלבד העובדה שצריך הרבה סבלנות ואורך רוח והרבה שיחות נוספות

אני עפה עליך מיום ליום.. תגובה מקסימה...

והמקוריתוש
חיבוק גדול. אין לי הרבה מה לומר חוץ מזה שאולי באמת ייעוץ טוב יכול לעזור... לא צריך הרבה פגישות, 2-3 ואני מאמינה שאולי זה יספיק לכם...
לי נשמע שיש משהו בתקשורת שצריך להיות אחרת.. ושאתם אוהבים וטובים ורוצים ורק משהו קטן כזה ללמוד איך לדבר על רגשות ומה באמת הצרכים, ומה באמת התםקידים שנכונים לכל אחד מכם... משהו כזה.
מין בירור והחזרת כוחות ותפקיד ומעמד אחת לשני....
ונראה לי שייעוץ טוב יכול לעזור בזה..
אבל בכל אופן... חיבוקקק והרבה כח!

אל דחי ולא נראה שזה הולך לכיוון כרגע.
אנחנו אחרי תקופה ארוכה של הידרדרות ביחסים בינינו על כל המשתמע מכך ואני מרגישה שאני צריכה קצת לנוח מהמלחמות ולתת ללב ולנפש להבריא אחרת זה יגיע לנק אל חזור.
ייעוץ אולי היה מתאים לפני כמה חודשים אבל עכשיו בא לי קצת שקט. שקט מהציפייה ומהאכזבה ומהטון הכועס ומסערת הרגשות ומהניסיונות הכושלים לבוא לקראת. שקט מלזעוק שהכל פה לא עובד וצריך שינוי מהיסוד.
החלטתי שעכשיו אני נחה ונהנית מהילדים שלי ומתמסרת אליהם לגמרי כי גמככה אין משהו אחר לעשות בסגר הזה. עכשיו אני נרגעת ואחרכך נראה מה יהיה.

שאת קשובה לעצמך.
מצויין מאמוש. לכי עם הלב שלך. תני לעצמך מנוחה. בדיוק כמו שאמרת. להבריא...שקט מלזעוק.... כל מה שאת מרגישה. קדוש.

ומי יודע...
לפעמים..
דווקא כשנחים ושוקטים ומתרגעים...
פתאום הצד השני יכול להביע את עצמו בטוב ובנחת....
הלוואי💗
עד אז. שוב חיבוק. אנחנו איתך.....
בואי תמיד לשתף כאן מה איתך....

אין על הקהילה הזו. ממש בית חם.
אם הייתי יודעת לעשות אימוג'ים הייתי שולחת לך לב חח

גם אני לא יודעת לשלוח אימוגים נגיד באלי לשלוח חיבוק, אבל צריכה רק לכתוב את זה....

יאללה שולחת מלאאא כוחות
תכלס
אני רואה פה
דווקא פה, בפורום...
שלכללל הנשים בעולם שבזוגיות. תמיד יהיה קושי... הזוגות הכי מדהימים. הנשים הכי טובות. הגברים הכי סבבה. ויש קושי.. וכל קושי הוא קושיייי. קשה ככ. הרגשה של סוף העולם לפעמים...
אבל.. ממה שאני רואה פה..
וגם קצת ממה שחוויתי על עצמי...
זה כמו איזה ספירלה כזאת... של קושי. עוברים אותו. אפילו צומחים קצת ממנו כזוג. ואחרי כמה זמן שוב הנקודה הקשה הזאת, הלמות הזאת, שוב עולה. ומרגישים רחוקים שנות אור אחד מהשני..... ואז, איכשהו.. שוב מתקרבים.. ומדברים... וחוזרים להיות בטוב שלנו... עוד יותר בטוב שלנו. ושוב.....
בקיצור. מה שרציתי לומר. שזה קורה לכולם.
ואותי זה מנחם לדעת. שגם נשים טובות ואוהבות ועם נסיון עצום ממני, גם להן יש קשיים בזוגיות שיכולים להביא אותן לקצה.
זה מנחם אותי כי אני מבינה שזה קורה לכולם, ובכל זאת הזוגיות נשארת. מתעצמת. נהיית קרובה יותר.
ואם להן זה קרה והן שם... אז אני גם כנראה אגיע איכשהו.. יום אחד.. לזוגיות אוהבת שלמרות הפערים אוהבת אוהבת חזק.

בקיצור
רק רציתי לומר לך
שאת בחברה טובה (אם זה מנחם אותך... אותי זה מנחם לדעת שלמשל גם אישה מדהימה כמו תפוחים ותמרים או באר מרים המהממת מתמודדות עדיין עם דברים וסיטואציות זוגיות שיכולות להביא לקצה ... ותראי איזה חיים מדהימים וזוגיות יפה יש להן אחרי, לפני ותוך כדי הכל...)

כתבתי המון...
בעיקר מה שעל ליבי... לעצמי... מקווה שזה גם יעודד אותך

אבל לא רק לתוצאה הנכספת. אלא לחוות את הדרך וללמוד ולהתעצם ממנה בצורה נכונה לכל אורכה

זה חייב להיות.
בשביל להגיע לשם באמת אין קיצורי דרך....