פורום הריון ולידה (עמוד 2572)

כי היא כן רשומה אצלי בת"ז.

אבל בעיקרון זה צריך להתעדכן אוטומתית עם משרד הפנים...

חושבת, לא בטוחה בכלל^^^^

 

על הילד כן, את אמורה לקבל אם רשום במשרד הפנים.

שלום לך

ת'אקשן שאת שוב הרווחת

או שבדיוק הפוך....

אני רק יודעת שזה לא נכנס ביחד

אני ובעלי לא קיבלנו יחד...

בעלי קיבל לפניי בכמה ימים

האשה קבלה ראשונה🙂

זה500 על כל ילד

שיהיו מסריחות יותר או תכופות יותר

כאשר מחכים להריון כמעט כל חודש יש תחושות שמרמזות על הריון,

כפי שכבר כתבת בעצמך, שזה יכול להיות פסיכלוגי...

 

ביוץ מאוחר הוא ביוץ רגיל,

רק שבגלל שהביוץ קורה בשלב מאוחר, המחזור מתארך, והדימום מופיע יותר מאוחר.

 

בעז"ה שתקלטי מהר! הריון קל ומשעמם וידיים מלאות

ידעתי על כל תסמין הגיוני, וגם תמיד הרגשתי אותם עד המחזור...

בתכלס, בתקופה משוחררת אחת, בלי חשד ותסמינים, הרגשתי כאבי מחזור, וכבר הצטיידתי בפדים כשנסעתי מחוץ לעיר, אבל המחזור לא הגיע, וזה היה לי מוזר, כי הייתי במעקב אחרי הביוץ

יום אחר כך בדקתי הריון, והוא היה שם...!

התסמינים האלה לא חייבים להופיע. והשחרור מהם בריא יותר, ומעלה סיכויים...

וזכתה למשפחה ברוכה (גיל 35 בכורה, היום עם 5 ילדים). האחרון הגיע בהפתעה גמורה (חופשה עם 4 ילדים ב-2 חדרים, כולל תינוקת יונקת..... מי בכלל תכנן/דמיין
נפלאות ה'!!
מאז אני הולכת ומתחזקת באמונה ומרגישה שיש עליי השגחה פרטית. משפחה (גדולה) תמיד היה החלום האמיתי הגדול שלי, לא מאד מקובל במחוזותיי, מה עם הקריירה??????)

כייף לקרוא את הסיפור שלך..
וכמובן תודה על המילים.. הם אכן מעודדות,
אני רק עכשיו רואה את התגובה אז סורי על האיחור,
המחזור בחודש הקודם כל כך ביאס שכבר ויתרתי על נחמה שבתשובות פה- ולמרות הכל.. הנה העלת לי חיוך

7 חודשים מנסים ... אני גם רוצה 4 ילדים וכבר ראיתי את החלום מתפורר לו... הלוואי שגם אני אביא את כמות הילדים שאני רוצה.. לא חשבתי שזה יקח לי כל כך הרבה זמן.. ואני בלחץ מהגיל כל כך שחשבתי אפילו ללכת להקפיא ביציות ..

ויש לה ב"ה כבר 6 ילדים

אז בהחלט כדאי לשים לב, ואולי להתייעץ עם רופא פוריות, אבל לא להילחץ יותר מדי.

כל התסמינים שציינת בכלל לא חייבות להיות בהריון.

כלומר, יש נשים מסוימות שיש להן את התסמינים הללו, אך ממש לא לכולן וזה בכלל לא חלק הכרחי של ההריון.

 

מצד שני, כל התסמינים הללו עשויות להיות תוצאה פסיכולוגית מרצון שלך כרגע להיכנס להריון בשילוב עם מחשבה שאלו הם תסמיני הריון. אמרת שכמה חודשים לא הצלחת להרות.

 

לא צריך לעשות מיליון בדיקות, את רק מלחיצה את עצמך.

 

תופעות שתיארת, יכולות להיות תופעות רגילות של ווסת. יש נשים שמדוות עליהם כל חודש.

 

אם את רוצה לבדוק מתי יש לך ביוץ - עשי מדידות חום, ואם תעשי אותן כמו שצריך, תקבלי מידע ברור ומדויק. אם עינך יודעת איך - את מוזמנת לפנות אלי ואשמח להסביר.

 

"תיאור של תחושות פיזיות מהרגעים הראשונים" - של מה? ובכל מקרה, כל אישה חשה בדרכה היא.

ואם את מדברת על הריון, אז בתחילת ההריון לא צריכות להיות שום תחושות מיוחדות. תחושות אלה או אחרות מגיעות במהלך ההריון ככל שהוא הולך ומתקדם. והן שונות לא רק אצל כל אישה, אלא אצל אותה אישה מהריון להריון. אין 2 הריונות זהים.

עצם הרצון פוגע לך בסיכויי ההריון

אני יודעת שאת מאוד רוצה ומצפה אבל זה בדיוק מה שלא מאפשר לך להיכנס להריון.

גם לי היה פעם חודש שהיה איחור ועשיתי בדיקה אחרי בדיקה וחיפשתי תסמינים וכו וכו ובסוף המחזור הגיע.

חודש אחרי, התבאסתי שהמחזור עומד להגיע, כשבקושי היינו ביחד, ואז היה איחור, יום ועוד יום. חיכיתי שבוע ואז בדקתי כדי לא סתם להתאכזב. ולא היו תסמינים בכלל, הבחילות התחילו בערך חודש אחרי

וזו התקופה הכי טובה של ההריון- שום הרגשה מגעילה ובלי מחזור, רק הידיעה שאת בהריון וחוץ מזה הכל כרגיל

 

אני רואה פה מדי פעם פוסטים של נשים שמאוד רוצות וחוות כל מיני דברים, אבל הרצון הזה מתעתע 

וזה לדעתי מה שמונע מהן להיכנס להריון, חייבים ללמוד לשחרר ולהאמין שזה יבוא, שאת ראויה להיות אמא, ולשחרר

וההמתנה, אוי.. כמה היא קשה..
וגם אם זה כמה חודשים זה מרגיש כמו נצח
אז קודם כל חיבוק 💖
לא נשמע לי הגיוני שאלו תסמיני הריון... 😔
האם את עושה מעקב אחרי הביוץ? אומנם אין מה להלחץ בנתיים, אבל את יכולה גם לא לחכות ולבקש מהרופא נשים הפנייה למעקב זקיקים
או להסתפק במקלוני ביוץ
אני שמתי לב שאלו של תשובה כנה די אמינים גם במצבים של מחזור לא סדיר

בהצלחה ענקית מחכה לבשורה הטובה שלך 🧡💛💚

האמת שכבר פירסמתי כאן את השאלה אך משום מה אני לא מוצאת אותה, אסביר:
המחזור האחרון שלי היה ב 20/7 ... ואני מקבלת כל 28 ימים באופן עיקבי, הביוץ שלי היה ב 3 לחודש.. והלילה אחריי שבוע כשנכנסתי לשרותים זיהיתי כתם קטנטן של דם על התחתונית (בהיר).. כמובן שוידאתי שוב ושוב בניגוב ואכן ישנו דימום של טיפטופים ממש קטנטנים אבל ללא רטיבות (יבש בהיר ומעט)
המחזור שלי צפוי רק שבוע הבא..
והחודש באמת שהייתי פחות לחוצה ורגועה כי קבעתי תור לרופאים הנחוצים.. וגם כי גיליתי שכל סימפטום שקישרתי להריון בעצם היה תופעות לוואי של כדורי הברזל שהתחלתי בחודשים האחרונים ( יצאתי פיתה )..
השאלה שלי היא האם ייתכן שזו השרשה בשלב כזה מוקדם??

אני מנסה לקחת הכל בעירבון מוגבל ולא להתלהב יותר מידיי... אבל הסקרנות משגעת אותי..

אשמח לדעתך

חכי עוד שבוע לפחות
בהצלחה!! 🌷🌸🌻💐

אז החודש שמרתי על איפוק וריסון בנוגע לכל התחושות (הרגשתי מפגרת כל חודש לגלות שטעיתי) .. אבל הפעם משהו סידיעה שכבר קבעתי תור למומחה פוריות ורופא נשים הרגיע אותי והייתי פחות קפיצית בחודש, אפילו כבר ציפיתי להתאכזב,

אבל רצה ה' והיום התחילו בחילות... בלוטות רוק לא נעימות.. ורצתי לבית מרקחת.. ברוך ה' שתיהן אישרו שנקלטתי בשעה טוב ובחסד ה'

הייתי חייבת לעדכן.. הפורום הזה ליווה אותי ולימד אותי הכל על התהליך ומורכבותו. ואת בדרכך הנעימה הרגעת ועודדת אז אלפיי תודות ❤

מאחלת לכולן כך שפע ופוריות שתביא פרי בטן .. בריאות וים הצלחה, 🙏

מאחלת לכולן כאן פרי בטן ובית מלא, ❤
🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼🍼

כל כך משמח לשמוע
שימשיך בקלות, הריון בריא ותקין שתצאי ממנו בבריאות ובידיים מלאות בעז"ה!!!

בשעה טובה, בקלות ובבריאות!!
💜💚🌹

איזה בשורות משמחות
שיהיה בקלות

אני בת 31.. 7 חודשים מנסים .. והייאוש כל חודש והאכזבה... הלוואי שאזכה להקלט כבר החודש.. בפעם האחרונה היו לי בחילות.. וכאבי בטן וגם יצא פס חלש חלש חלש בבדיקה וספרתי לבעלי והתרגשנו (בדקתי יום אחרי המחזור כי היו לי את ההרגשות שלך היו) ויצא פס חלש בדיקת בטא שלילית ובדיקת שתן אחרת שקניתי הראתה שלילי... (החיובי היה מאליאקספרס ..) ואני בלחץ מהגיל בת 31. שחשבתי אפילו ללכת להקפיא ביציות ..
והחודש שחררתי ממש.. עשינו יום כן יום לא אפילו לא בדקתי ביוץ... ולא עזר...
כמה זמן עד שנקלטת? אנחנו 7 חודשים מנסים כבר...☹

שיעבור בנחת ויהפוך אותך לאמא
שתצמחי ותגדלי בהריון ובאמהות
❤

שתזכי להריון קל ומבורך. בבריאות ובשמחה

חשבתי עלייך... כיף שחזרת לעדכן
מאחלת לך הריון קל ולידה קלה, וילד בריא והורות מאושרת

שיהיה הריון קל ובע'ה לידה בזמנה בידיים מלאות💗💗

חיממת לי את בלב

מזדהה עם התחושות...(לא בחודש תשיעי אבל רוצה כבר שוב)

מדהים שעוד רגע יוולד תינוק

אני כל כך עייפה שממש לא מעניינות אותי רשימות והכנות
מחפשת את המיטה כל היום, ואת הכרית כשההורמונים מחרפנים אותי
יותר מזה שום דבר לא מעניין אותי

אם עכשיו ככה עייפים, מה יהיה אחרי הלידה עם תינוק שידרוש אותי כל הזמן?!

רק אני ככה עייפה לקראת הסוף או שזה תקין?
הברזל שלי 13.1 אז אל תשלחו אותי לבדוק אותו

כייף שאת פה! וב"ה שמצליחה לסחוב עד כה
תקין תקין, גמני כל היום רוצה לישון ולא לזוז מהספה... התיק לידה עומד ליד המיטה שלי ריק ואין לי כח לארוז אותו.
רק מרגיעה שאחרי הלידה זו עייפות מסוג אחר. לא יודעת להגדיר את ההבדל, אבל בהתחלה זו תשישות מהלידה, ובהמשך זה עובר לעייפות נורמלית של חוסר שינה, שאת מרגישה הבדל אם ישנת טוב או לא. לא העייפות הזו שאת מרגישה עכשיו שלא משנה כמה תשני, בוקר צהריים ערב לילה, תמיד נשארים עייפים...

אני בשבוע 38
ואמרתי לבעלי שבטח עם כל הצירים המוקדמים שהיו לי, אסחב עד 42 😅
אין זכר לצירים... (מחיקה 60 אחוז ואין פתיחה, אין לי מושג מה זה אומר)

אז אני הכנתי תיק לידה, אבל יום אחד התעצלתי להביא בגדים והתיק היה לידי אז לקחתי ממנו, מה שאומר ששוב אין לי תיק לידה מוכן

אה כן? מעודד!
כי עכשיו כמה שאני ישנה העייפות לא נגמרת וקמה בדיוק באותו מצב כמו לפני שישנתי

את מקדימה אותי בשבוע
אבל אם את הולכת לסחוב עד 42 אני אקדים אותך, לא מתכננת להגיע לתאריך הזה
אבל לפחות יש לך קצת מנוחה מהצירים, ב"ה!
והיי, זה לא חוקי להוציא בגדים מהתיק לידה מה שנכנס לשם צריך להישאר שם!
והעייפות, פשוט ככה. אין לה התחלה ואין לה סוף, ישנים רק כי זה לילה אבל קמים בבוקר בערך באותו מצב כמו שהלכנו לישון... זה המצב כרגע

שמחה. פחד. בלבול. רשימות. הכנות. נפש רוח נשמה . גוף. בעל. בכי.
הכל בייחד.....

בדיוק!! מילה במילה

מאחלת לך שההריון יסתיים בעיתו ובזמנו בקלות ובידיים מלאות באושר

לעשות בדיקת דם וגם בדיקת דם מספיק אחת וצריך לחזור רק במקרים מסויימים

אני אישית מעדיפה בדיקת דם כי זה תשובה ברורה וודאית.

בעיקרון מספיק בדיקה אחת

אלא א"כ הבטא לא מספיק גבוהה ואז צריך לבדוק הכפלה

בהצלחה רבה ובשורות טובות

אמנם הפס היה חלש מאוד ולא הופיע מיד ( אבל בטווח התקין)

לכן פתאום מעורערת וחוששת:/

בעז"ה שזה אכן ודאי כמו בהריונות הקודמים. תודה רבה!

הוא טוען שאני סתם מתחרפנת מזה... מאמין רק לבדיקת דם...

 

לק"י

אבל מה זה משנה בדיקת דם או ביתית?
אם יש הריון, גם אם הוא ייפול, שניהם יראו הריון, לא?

אצלי בזמנו זה היה באזור 19

נכון שלפעמים יש בטא תקינה ועדין ההריון לא מחזיק.

אבל אין ספק שבדיקת דם היא אמינה יותר

בוודאי למי שחוותה את החוויה של 2 פסים וודאיים ובטא לא תקינה...

לק"י

ולא בניתי על ההריון הזה יותר מידי. לא יודעת למה.
ב"ה מיד אחר כך נכנסתי להריון של הקטנה.

בדיקות ביתיות מזהות מבטא 50 ומעלה

אבל היה פס חלש בצורה מחשידה אז עשיתי בדיקת דם שבאמת הראתה שהבטא יורדת
לדעתי אם פס ממש ברור אפשר להמתין לבדיקת דופק

אצלי ב"ה לא היו לחצים או בעיות, אז אני לא הולכת לעשות בדיקת דם לזה בד"כ.
אם יש איחור ויצא חיובי הולכת לרופא לקבל הפנייות לאולטרה סאונד הערכת גיל עובר- שליש ראשון (לרופא שלי אין או"ס בחדר), וכל שאר הבדיקות.
בדכ יש בבדיקת דם גם בדירת הריון, ואז אני יכולה לראות "כמה" אני בהריון... (הערכת גיל משוערת, לפני או"ס, לפי הבטא)

אם את בלחץ אם כן או לא - אז לעשות בדיקת דם.
אם את חוששת שלא מתפתח כראוי או שיש דימומים/כאבים מוזרים או משהו לא ברור, אז כדאי לבדוק גם הכפלה.

לק"י

אצלי לא בכל אופן (3 הריונות).

בשורות טובות בעז"ה לכולן

אבל עם פס ברור ואמיתי בטווח הזמן הנכון. לא פסים חלשלושים, מדומיינים או שהופיעו אחרי חצי שעה. פעמיים שהיו לי פסים ברורים לא עשיתי בדיקת דם. באחד ההריונות בדקתי מוקדם מדי ובסוף עשיתי בדיקת דם אחת.
בעקרון אם אין היסטוריה של הפלות או חוץ רחמי או משהו מדאיג לדעתי אין צורך בבדיקת דם.

היה פס מאוד ברור וחד משמעי

אולי אם הפס היה חלש הייתי מתלבטת.

אני לא מסתמכת על בדיקה ביתית לבד
עושה בדרכ גם בדיקת דם, וגם אחרי יום 14 מהביוץ ואם זה נמוך כבר לא תולה תקוות להריון תקין,
אצלי כשההריון תקין הבטא בסביבות 200

לא עשיתי ב.דם
אחריו כן. לא באמת יודעת למה.

בשילוב איחור כמובן🤗

והתוצאה הייתה יחסית נמוכה (80), אז הייתי צריכה לעשות בדיקה חוזרת...

ממש לא כדאי למהר עדיף להיות מהגדולים בגן מאשר מהקטנים
רק שזה עוד כסף למסגרת לעוד שנה..

כי לא היה מקום בגן.
בגנים במיוחד הדתיים באיזורי ביקוש ממש לא קל למצוא מקום.
(היה חבל לנו להתפשר על גן רחוק יותר כי הוא היה הבכור מה שנתן לנו בהמשך עדיפות לאחים לאשכול הגנים שרצינו)

ילדי דצמבר ינואר יכולים לעלות לגני עירייה כבר בשנתיים ושמונה. ילידי פברואר כבר לא נכנסים.... היתרון הוא שהם מגיעים לגני עירייה גדולים ובשלים יותר

אולי באמת כדאי לחפש לה מסגרת שהיא גם פעוטון.
יש ילדים בגיל של גן עיריה שולחים אותם לפעוטון פרטי על אף המחיר בגלל שזה יותר קטן והיחס יותר אישי.
במבט לאחור הייתי מעדיפה לשלם יותר ולשלוח לפעוטון כזה מאשר להשאיר את הילד שנולד בינואר במעון לעוד שנה.
(בגלל שיש קבוצת בוגרים היא תשתלב שנה הבאה יותר טוב ואם יתנו לה לא לישון צהריים זה בכלל ברכה.
ילדה בגיל 3 שישנה צהריים כשהיא לא צריכה זה סיוט.
עברנו את זה שנה שלמה. לא מומלץ בכלל)

לפחות את הינוארית שלי חא הסכימו חרשום בכלל, בגן אחד אמרו שהיא על בסיס מקום פנוי ובשני אמרו שגם אם יהיה מקום פנוי השנה יצאה הנחייה לא לקבל ילידי ינואר. מתסכל מאוד.

גם אנחנו משאירים במעון ילדת ינואר...
בע"ה זה יהיה הכי טוב להם!

במעון מה שאין לילדי סוף השנה גם אם הם עדיין לא מוכנים לגן ערייה

לא הגיוני שתשלום נמדד לפי תאריך לידה ולא לפי התשלום המקובל במסגרת אליה הוא שובץ לפי רמת התפתחותו.
ילדים שקטנים בשנתון הגיוני לסבסד להן מעון
בדיוק כמו שהגיוני שילדים ינואר שעולים לכן עיריה יקבלו אותו בחינם...

ואם לא נותנים לילד ינואר בשל להירשם לגן עיריה זה קיפוח מעצבן.

הבן שלי עד עכשיו סובל מזה (ילד ינואר בן 8.5 תואם התפתחות פיזית, התנהגותית ונפשית של גיל 10 שנמצא בשנתון של ילדי 8)

הבכורה שלי נכנסה לכתה א' בגיל 5+9 חודשים.
בשלה לגמרי נפשית וחברתית.
אבל התקשתה בהתחלה בכתיבה בגלל חולשה של האצבעות וגם היתה קצת מאחור בלימודים. בכתה ב' בביהס כבר רצו לשלוח אותה לאבחון ולהעלות אותה על רטלין.
אני סירבתי בתוקף. עבדנו קשה, סגרנו את הפער, ועכשיו אני מקפידה שתהיה קצת מעל הכתה בחומר.

ושואלת ברצינות: למה לא להקפיץ אותו כתה?

אבל בגלל שהוא היה ילד "מופרע" בגן אז הגננת כתבה המלצה שלילית ואין פסיכולוג שהיה מוכן לתת אבחון מתאים.
(בטח שהוא יהיה מופרע אם הוא כמה רמות מעל כל הילדים ועוד עם אופי טמפרמנט ומנהיגותי...)
היום היא מסיים ב' וחשבנו על זה שוב.
הבעיה שגם הקפצה לד' לא תעזור כי הוא ברמה של שנתיים מעל הכיתה שלו אז צריך להקפיץ לה' כדי לסגור פערים,
ככה שהוא בכל מקרה יצטרך להתמודד גם עם הפער מול החברים ובנוסף יצטרך להתמודד עם מעבר למעגל חברים חדש וכו'.
הקפצת כיתה זה לא עסק קל.

ממש מרתיח אותי שלא יכולנו להקפיץ לפני א'
זה היה הדבר הכי נכון עבורו.

(את האבחנה הרשמית על ההתפתחות הפיזית קיבלנו עכשיו, תמיד הוא היה גבוה, אבל עכשיו הוא גם מפותח פיזית גם מבחינות אחרות)

וכל הכבוד לכם שהתעקשתם על מה שטוב לילדה שלכם!

שנתיים פער = תסכול יומיומי ברמות על.

הבן שלי (אותו גיל כמו שלך) ברמה לימודית מאד גבוהה (כרגע לא מאפשרת לו ללמוד חומר של אחותו אבל זה רק כדי שלא ישתעמם מדי), אבל מבחינה חברתית הוא לא מספיק בשל וגם פיזית הוא גבוה אבל לא מאד חזק.

מה לגבי תנועת נוער?
חוג טיולים בארץ?
חוג מיוחד רק שלו- אסטרונומים? כל דבר שמהווה מוקד עניין.


הרי החומר של היסודי בכל מקרה לא בשמים, העיקר הוא החלק החברתי, ושם אני מבינה שהוא משולב היטב, נכון?

בזכות המורה המדהים שלו הוא הצליח להשתלב חברתית בכיתה ומרגיש בנוח גם על ילדים שמגיעים לו למותניים. לכן זה גם שיקול לא להקפיץ כי המחנך ממשיך איתם שנה הבאה והוא כבר מכיר את הראש..
כל המסביב אנחנו משקיעים בו.
חוג השרדות, כדורגל וכו'
אתגר לימודי יש בבית בשוטף.
בעלי מגיע ממשפחה של גאונים אז זה בדנא שלהם. החל ממשחקי ילדים ועד שיחות סמול טוק.
יש לו מנוי לחוברות העשרה ומנוי לספריה שהוא חורש על ספרים.

תנועת נוער זה משנה הבאה (ג') ובכל מקרה לפי שכבת גיל..
חוג אסטרונומיה וכו' זה באמת רעיון
הלוואי רק שיפתחו החוגים שנה הבאה בצורה נורמלית (איזה פנטוז.. לא יקרה)
רשמנו אותו בקיץ לקורס אווירודינמיקה וירטואלי, הוא נהנה אבל מרחוק לדעתי זה מתפספס...

אבחון מחוננים לא עשינו לו ולא רואה ממש טעם אם ממילא לא נקפיץ אותו כיתה ולא נשלח אותו ללמוד במוסד חילוני (גם לא ליום בשבוע)

מה שכן, הוא בביה"ס ברמה גבוהה. גם מבחינת לימודי הקודש וגם לימודי החול
אבל הדגש הוא על הקודש והוא מעמיק וחופר בשאלות.. ממש למדן קטן.
מה שלי גורם לכאב ראש, למורים שלו זאת הנאה.
פעם המחנך שלו אמר שעם השאלות שלו הוא מרגיש בלימוד חברותא

אני אומרת לעצמי שגם רבי עקיבא למד עם ילדים קטנים...

נשמע מעוללההההה
משולב, אהוב, חברתי
פעיל בביהס (שאפו למורים!)
ומיליון חוגים+אבא גאון
=
ילד מוקף גירויים תואמי רמה ויכולת
לא נורא כפי שהצטייר ברגע הראשון

ובאמת המחוננים זה מעורב,
אבל יש במכון דוידסון בויצמן המון אפשרויות העשרה, אם הכיוון שלו (גם) ריאלי

אבל זה עדיין מעצבן שבכלל נאלצנו להתמודד עם זה כשיכולנו למנוע את הבעיה מלכתחילה בגיל 3!!
(אם מראש הוא היה משולב עם ילדים תואמי רמת התפתחות הוא היה משתלב ולא מייצר בעיות התנהגות)

וגם החשש לגבי העתיד תמיד קיים. תחשבי ילד בכיתה ב' שהתחיל להשתנות לו הקול.. מבינה?
כרגע הוא לא מודע בכלל לנושא הזה.
יום יבוא ויצמח לו שיער פנים
וזה לא רק השינויים הפיזיים. תחילת גיל ההתבגרות כשהחברים שלך משחקים בחול...
מקווה מאוד שלא יגרום לו ללכת לאיבוד.

את נשמעת אמא מדהימה ומסורה ממש.
(רק אומרת שגם לילד בכיתה ג זה מאוד מוקדם שהקול מתחלף)

הוא מתאים פיזית לגיל 10 ומבחינת הרפואה זה כן מתאים. (החל מגיל 9)
החשש הרפואי שהוא יתן קפיצה בגובה עכשיו וייעצר אח"כ ויישאר נמוך..
זה לא קורה ב"ה לפי המדדים שבדקו (הוא תמיד היה ראש מעל כל החברים, הוא לא נתן קפיצה משמעותית עכשיו) אז לא מתערבים.
החשש שלי הוא מהמשך ההשתלבות.
אבל זה מה שיש כרגע וה' יעזור.

ונכון, הוא לא מתאים גם למחזור מעליו לכן לא מקפיצה כי גם שם הוא יפתח פער. אבל אם מראש היו מקפיצים אז הפער היה קטן יותר ומכאן התסכול.

אני חושבת שיש דברים שעדיף להתמודד איתם בילדות ולא בבגרות. כי בילדות אתה גדל עם הקושי, ובהתבגרות הוא עלול לגרום למשבר זהות, כי זה גם ככה גיל כל כך מורכב, עמוס וקיצוני.

תוכניות מכון דוידסון לחינוך מדעי

מן הסתם חלק מהדברים יהיו מקוונים השנה, ואם זה משהו שמעניין אותו במיוחד הוא יהנה, למרות שזה לא פנים אל פנים.
שנה נורמלית לא תהיה לנו.....

יש בכמה איזורים, שווה לבדוק אם רלוונטי. הבנתי שהם ממש ברמה.

של יום בשבוע
ויש כאלו גם דתיים

ביד בינימין יש את ברקת

נבדוק אופציות

זה באמת אינדווידואלי לכל ילד.אני ילידת דצמבר ונשארתי שנה בגן כי בדיוק עברנו דירה והייתי מהגדולות בכיתה לדעתינזה ייתרון

ההורים של ילדי ינואר לא. זה ההבדל.

לק"י

וגם היה לי בסדר.

כנראה משתנה מילד לילד.
(על אף שאני שמחה שליליד שבט שלי יש עוד שנה בגן).

לק"י

לכן יש לה עוד שנה במעון.
האמת שאני לא מצטערת על זה (חוץ מזה שזה יותר יקר.....). היא ילדה פלפלית, מדברת יפה, מבינה עניין. אבל נראית לי עדיין קטנה בשביל גן.
במעון אצלינו הם לומדים יפה ממה שהתרשמתי.

גם הגדול שלנו נולד בינואר. הוא ילד חכם, לדוגמא: בשנה השניה במעון הוא כבר זיהה ושיים את כל האותיות וידע להגיד אות פותחת של מילה (לא מהמעון).
ועדיין נראה לי שזה לטובתו שיש לו עוד שנה בגן. הם לומדים בגן הרבה מעבר לאותיות, מספרים וכו'.
מה גם שרגשית הוא מתאים לגילו.

בקיצור, זה תלוי מה עושים במעון/ משפחתון.
אצלינו אני מרגישה שעובדים איתם יפה. אני לא צריכה אוניברסיטה....

מנסיוני טוב להיות מהגדולים במחזור (יש לי את שני הקצוות, 3 מתוך 4 ילדיי נולדו בדצמבר ינואר)

הבת שלי ילידת פבואר ואכן נכנסה לגן בגיל 3 וחצי לפנינכן היתה במשפחתון.דוקא מצויין להכניס לגן עירייה בכזה גיל הם הרבה יותר בשלים ולגבי זה שאת חייבת מסגרת לפני גן עירייה ממש לא קשור לגיל בעיני זה תלוי בך ביכולות שלך ובילדה.יש ילדים שזקוקים למסגרת לפני גיל 3 אבל זה לא קשור לגן עירייה.

מנחמת את עצמי שיספיק הרבה בחיים.
מה שלומכם? מה עם הניתוח? המסגרות?

במידה והשנה באמת תיפתח.
הבהרתי את זה לבעלי באופן חד משמעי (רגוע ומתון. ונחמד. גאה בעצמי!)

ניתוח..... לא יודעת. זה שלו. בידיו בלבד. לא מדברת. לא שואלת. מקווה שבשבוע הבא.

1. מכירה מאוד. אההההה
לי עוזר לתת לו לכתוב ואפילו לצייר קומיקס על כל מה שרוצה לספר.
ב"ה יש לו שפה גבוהה אז תענוג לקרוא
א. יותר מאמץ אותו לכתוב מאשר לדבר אז הוא מוציא יותר אנרגיה ונרגע
ב. יותר קל לקרוא מלהקשיב אז זה מוציא ממני פחות אנרגיה 😁
וגם ממש כיף שיש מה לשמור למזכרת והילד קולט שזה הרבה יותר מגניב אז זורם על זה.

2. אני מכניסה את בת ה3 לאווירת שינה ע"י אמבטיה טובה ו"נעימי". יושבת לידה ומלטפת ומלטפת עד שאני שומעת לפי הנשימות שהיא בשלה לישון ואז יוצאת. לא מחכה שהיא תירדם.
אבל זה פתרון מעייף..
בת כמה היא? זה גיל שיש מה לדבר איתה? כי אם היא מודעת לבעיה אז אפשר למצוא פתרונות. יש רעשים ואורות ייעודיים שהמטרה שלהם להכניס לאווירת שינה.
תחשבי שיום אינטנסיבי כמה שהוא מעייף פיסית הוא גם עמוס בחוויות, הגיוני שיהיה קשה להיכנס לשינה.

בהתחלה... חשבתי שזה כי היא עדיין שונצת (גדולה במחזור.....)
ולאט לאט
בחלוף השנים
אני מגלה שהיא...

לא אוהבת לישון!
דיבורים לא עוזרים
לשכב לידה - רק כשהיא ממש בסוף הכוח (ואז אני כבר ממילא הולכת לישון)
מיואשת

לגבי הכתיבה - זה קשה לו
אז הוא מבקש שאני אכתוב והוא יצייר 😁

לצייר גם טוב!
אפשר לקנות לו מיקרופון ושיקליט את עצמו...
לצייר זה שווה וגם שיצבע אח"כ ויקשט, ויכין מסגרת וכו' וכו'

לגבי הילדה, זה גיל ממש באמצע. איזה תסכול. גדולה מדי כדי שיעזרו לה לישון אבל קטנה מדי בשביל להצליח למצוא פתרון בעצמה.

למה בעצם מפריע שהיא לא ישנה? את מרגישה שהיא עייפה ולא מצליחה להכניס את עצמה לשינה או שפשוט נראה לך מוזר שילדה בת 6 ערה עד 12 בלילה?
אם אני מבינה נכון היא עולה לכיתה א'. הגיוני שהבעיה תיפתר מעצמה ברגע שתיכנס למסגרת. (תני לזה שבוע לפחות)
אם לא, והבעיה מחמירה הייתי מתייעצת עם יועצת שינה. להיות עייפים ולא להצליח להירדם זה זוועה והופך את החיים...

כשאני הייתי בת 20 בערך בתקופת לימודי התואר היו לי חיים מאוד אינטנסיביים וסבלתי מבעיית שינה שאת מתארת. אמא שלי לקחה אותי לכל מיני רפואה משלימה. תכלס לי לא ממש עזר אבל היה נשמע שמאוד יעיל לאנשים אחרים.. כדאי לבדוק.
(רפלקסולוגיה, יוגה, דמיון מודרך וכד')
רק לא שינוי תזונה. זה סתם בלוף ומתסכל. אם מנסים משהו אז שיהיה מהתחומים שאם לא מועיל לפחות לא יזיק (לכיס זה מזיק בכל מקרה 😣)
תבדקי מה יש לקופת חולים להציע

אפשר גם לתת לו להציג הצגה עם תחפושות או תיאטרון בובות (לצייר דמויות ולהדביק על מקלות)
לשים מצלמה ולתת לו להסריט את עצמו...

משחק דמיון אחד ארוך סופו להתפוצץ,
אבל אם אחרי שנמאס לך להשתתף תציעי לו פעילות דומה אבל אחרת אז זה לא מעליב..

אה וגם אפשר להפנות אותו להתקשר לסבא וסבתא. או לבן דוד או חבר.
אני קוראת לזה בייביסיטר טלפוני.
אבל האמת ששני הצדדים מורווחים...

סביר להניח שגם הבעיה הזאת תנמיך להבות כשיחזרו למסגרות, זה כבר אוטוטו קורה!!

אמא אלופה שאת!!

מיקרופון - גאונה שאת!!!
רצה לקנות
ומסגרת
וקישוטים
וכריכה
הידד!
הוא מת על ספרים.

ולגבי בת ה-6
תמללת לי בול.
היא גדולה מדי להתערבות אקטיבית.
והיא קטנה מדי להיות ערה ככ הרבה שעות.
אני חושבת שזה קצת ביולוגי וקצת פסיכולוגי (כמו ש @סימן אינסוף כתבה (לא מוצאת את הסימן כדי לתייג.... סליחה)

@oo (זה שני o, רק נראה כמו סימן אינסוף (האות O באנגלית, קטנה...)

(לא שהתיוג קריטי, אבל גם הסתקרנתי איך מתייגים את השם משתמש הזה, אז החלטתי לעשות ניסיון ויצא טוב... )

משמעות נחמדת מצאתן ליוזר שלי

יש לי כמה בנות כאלה (מעניין שדווקא הבנות...)
מאוד חשוב לי שהכללים יהיו ברורים.
מעבר לזה- אני משחררת, ההירדמות של הילדה ממש לא תלויה בי ולא משנה מה אעשה.
הכללים- הקפדה על שעת הליכה לישון. אחרי שנכנסים למיטה לא יוצאים ולא מדברים. יש ילדים שאני מרשה להם לקרוא במיטה- גם זה רק עד שעה מסוימת. אחכ אפשר לשכב במיטה ולחשוב מחשבות.
ואם באה אלי ומתלוננת שלא נרדמת- אני אומרת: לא נורא, לאט לאט תירדמי, אבל לא יוצאים עכשיו מהמיטה, אקשיב לך מחר.

אני מודיעה ש"אמא סגורה"
ודאי אפשר יותר מילים
יוצאים מהמיטה רק לפיפי ולמים

אני פשוט דואגת לה.
אבל היא גם אלפית ומרגשת
וגם חצי שנה כמעט בבית
הלוואי שתהיה איזושהיא חזרה לשגרה

יש לי ילדה שמדברת בצורה אינסופית,אבל לא כל כך נעלבת

אני מציעה להגדיר מראש פרק זמן קצוב ואחריו לעצור וזהו! זה הרי לא קשור רק לדיבור,תמיד ילד יכול לרצות עוד ועוד ועד משחק מאבא ואמא,והם לא תמיד יכולים או רוצים.

מותר שיהיו לך הגבולות הפנימיים שלך,ושתשחקי עד הגבול שלך. משם את כבר לא נהנית. 

לגבי הילדה שלא ישנה, מכירה גם את זה

יש לי ילד כזה שמגיל מאוד צעיר היה ככה

מה שעזר כשהוא קצת גדל זה למר שנכנסים לחדר ולמיטה עם ספר ולא יוצאים. משהו בזה הרגיע אותו קצת וזה קצת עזר. וזה עדיין התמודדות כי כאילו יש לו המון התנגדות לעזוב את היום ולעבור ללילה ולא ברור לגמרי המהות של הדבר הזה

יפה על הקשב שלך, שלי פחות, הסברתי לילד בזמן רגוע שיכולת הקשב שלי פחותה מיכולת הדיבור שלו, ומאז הוא מבין שאני אומרת שאני צריכה שקט או שהוא מדבר יותר מידי. אבל זה ילד עם אנטלגנציה רגשית של מבוגר

אולי לתת לו לצייר/לכתוב/להקליט את עצמו.. בהתאם לרמה

1. גם לי יש כזה. הלוואי שה' ייתן לי שכל להבין את הצורך שלו, ולב לתת לו את התשומת לב שאותה הוא צריך, ואוזניים שיקשיבו...
2. מנסיוני, זו ילדה חכמה מאוד, ויש לה הרבה מחשבות, ולכן, גם כשהיא במיטה, היא עסוקה בלחשוב, ולכן לא נרדמת. לנסות מוסיקה שקטה ומרגיעה, אולי סיפור פשוט ולא עמוק מידי

כי לילדים כאלו באמת קשה להרדם.
אנחנו מכריחים להכנס למיטה. אפשר לקרוא שם עם מנורת לילה או כל פעילות שקטה אחרת.
בתשע וחצי כיבוי אורות.
אם ממש לא נרדמת אנחנו שמים לה ביוטיוב הרפיה/ דמיון מודרך שעוזר להרדם (מומלץ!)

אבל היא מאד חכמה, חדה, עירנית וגם ממש פיזית. כמו כדור אנרגיה ענק שאחוז למימדים קטנים.
את יושבת לידה בדמיון מודרך/הרפיה?

אין סיכוי (אצלי היא גדולה יותר מגיל 6).

"כדור אנרגיה ענק"- היפראקטיבית? קושי בויסות חושי? (סליחה שאני תוקעת כל הזמן הגדרות מלחיצות, פשוט אצלנו זה כ"כ הקל שנהיה שם לכל התופעות המעצבנות שחווינו).

עם ילד בן ארבע וחצי...
נרדם רק כשכל הבית ישן.
ומתעורר עם עלות השחר וקם במרץ מהמיטה. לא ישן צהריים.
לא יודעת מאיפה יש לו כל כך הרבה אנרגיות ומרץ.... לפעמים אני נשכבת לידו ונרדמת בעצמי.
יש לו אחים גדולים יותר ואח קטן שישן במעון אז נרדם מאוחר, מחכה לכולם ונרדם בעצמו בסביבות עשר וחצי.
עכשיו בחופש הקטן לא ישן צהריים אז נרדם בסביבות שבע וחצי ולכן הוא קצת הקדים את שעת השינה שלו כי הבית שקט בשעה מוקדמת יותר....
ליבי איתך! לפעמים אני כל כך זקוקה לשקט שלי בערב,או שצריכה לעשות דברים ולא מתאפשר לי עד שכולם ישנים וזה נהפך לסיוט!!!
עכשיו כל כך טוב....עוד שנה במעון...לא בא לי שיחזור לשנת צהריים ולחגיגות בערב....

ברגעים קשים תחשבי על העתיד שלו ואיזה אדם עם כוחות הוא יצמח להיות.
שרק יצליח בחיים!

אני שונאת משחקי דימיון. זה משעמם אותי נורא. אני יודעת שזה משמעותי ומפתח וחשוב אבל זה מוציא ממני כאלה רגשות שליליים שזה לא שווה את זה. אז הילדים שלי יודעים שמשחקים דימיון משחקים עם חברים או אחד עם השני. לא תשובה חינוכית במיוחד אבל זאת גם אופציה שקיימת...

פשוט שונא לישון אני קוראת לזה חרדת שינה כשהיההקטן יותר היה כל הזמן שואל הולכים לישון?
אצלנו היתה בעיה של שקדים גדולים והפסקות נשימה עשינו לפני שנתיים כמעט ניתוח ומסתבר שזה היה קשור מאז אין קושי להרדם וגם פחות מתעורר בלילה .עדין בתקופות של שינויים קיצונייםנכמונקורונה םמשל זה גורם לו להתעורר מלא בלילה ולהחליט שבוקר כבר בארבע וחהדליק לנו את כל האורות... חח...
הוא בן שש כן

כמעט בן שש

בסביבות 9 חודשים כבר אפשר מעדן, כך שכשתפתח השנה כבר יהיה בגיל, אבל לא בטוחה שיסכימו במעון למעדן( אלא אם כן זה מעון פרטי, וגם לא בטוח)
אגב את יכולה לנסות יוגורט במקום מעדן. הרבה יותר בריא. או חצי גבינה לבנה חצי מעדן..
בהצלחה!

למעון את צריכה לשלוח טיטולים, מגבונים,בגדי החלפה, מוצץ, בקבוק ובחלק מהמעונות צריך גם לשלוח מטרנה... כמובן לרשום על כל דבר את השם.
לגבי הארוחות, מניסיון שלי עם ילדים בררנים איכשהו במעון הצליחו ללמד אותם לאכול הכל, התפריט היה מגוון ועשיר ואף ילד לא נשאר רעב. אני יודעת שאצלנו במעון היו אמהות ששלחו מעדן או יוגורט לבוקר או כדי שיתנו לאכול בצהריים אחרי השינה.
ממש מרגש להכניס לראשונה 2 ילדים למעון, שיהיה בהצלחה רבה והסתגלות קלה לילדים ולהורים.

יש גבינות/ אשל/ יוגורט בטעמים ומרקמים שונים.
מעדן זה פשוט בתוספת סוכר לא בריאה בעליל.
חבל מגיל קטן להרגיל למתוק הזה.

תחליף לשאיבות זה תמ"ל. הרבה מתחילים לשלב עם הכנסה למסגרת. זה בסדר גמור.
איך הוא על דייסה בבקבוק ודייסה בכפית?
קחי בחשבון שבמעון רואים את החברים ולומדים לאכול. בואי בראש פתוח.
נכון בהתחלה 90% נזרק ו10% מגיע לפה, אבל ככה הם לומדים.

ציוד למעון יגידו לך מה להביא. משתנה ממקום למקום.
בגדול:
בקבוק, מוצץ, שמיכה, סינר, משחה, טיטולים, מגבונים, חיתולי טטרה. בגדי החלפה (3 סטים) לפי העונה המתאימה.
תמל/ חלב שאוב.
יש מקומות שצריך סדינים.
מד חום
אני גם משאירה סוודר חם וכובע כי לפעמים מבוקר נעים הופך לאחרצ סוער אז תמיד טוב שיש.
רשימת טלפונים ברורה למקרה חירום (לא רק של ההורים)
ליידע על כל צורך רפואי
לרשום שם על כל הפריטים.

מד חום? וואו
מעניין מה יבקשו אצלנו

אף פעם לא ביקשו ממני כל כך הרבה.בדרך כלל סט אחד מספיק, כשמתלכלכים מחליפים ולמחרת אני מביאה סט נקי.
לעיתים מבקשים מד חום אישי, כיום יש מעונות שעברו למדחום ללא נגיעה ואז במקרה הצורך אפשר למדוד בו לכולם

בעיקר בגדי גוף ורגליות.
לפעמים הילד מתלכלך כמה פעמים ביום ולפעמים שוכחים להביא כל יום.
אני מעדיפה להיות מסודרת מראש במיוחד שמי שלוקח הוא לא מי שמחזיר ולא תמיד יש סנכרון מלא.
בגיל 8 חודשים מתלכלכים מלא במעון. גם מהאוכל גם מזחילה וגם מטיטול. אי אפשר לשמור על הבגדים של הילדים כמו בבית... (לפחות מהמעונות שאני מכירה)

רוב הזמן חזרו נקיים, לרוב ההחלפות היו כי יצא להם מהחיתול...

אנחנו מביאים
סדין, שמיכה, מוצץ, בקבוק, בגדי החלפה (סט אחד.. אם מתלכלך מביאה למחרת ואם מתלכלך פעמיים יש בגדי ספייר למעון...)

תמל צריך להביא רק אם לא אוכל את התמל שמקבלים במעוו...

ממש משתנה ממקום למקום יגידו לך בתחילת שנה מה צריך.
לגבי 2 יכול להיות שדוקא בעקבות שאר החברים יתחיל לאכול מוצקים לגבי מעדן לא בטוח שבמעון יסכימו שתביאי.תשאלי פשוט

1. תשאלי אצלכם. כל מעון זה אחרת.
בגדי החלפה- אני מעדיפה להביא בגדים ישנים שפחות אכפת לי מהם וגם אם לא יהיה צורך, לא אכפת לי שלא יהיו בשימוש.

2. נסי יוגרוט במקום מעדן. ואפשר להוסיף לזה שיבולת שועל, פירות מגרודים.
אל תדאגי, במעונות הם רגילים לבעיות מעיין אלה. יעזרו לו עד שיתרגל או ימצא פתרון.
עם הבת שלי היתה פעם תינוקות בקבוצה שלה שאכלה חלב אם בכפית כי לא הסכימה בקבוק.
העיקר להיות בקשר עם המטפלות ולשתף אחת את השניה לטובת הילד כדי לעזור לו.

לק"י

אם זה כי אין תורים לרופא, את יכולה לבקש הפניה לאולטרסאונד מרופא משפחה, ולעשות אותו אצל טכנאית.

זה לפי ווסת אחרון לא?
אני פשוט עובדת ביום שהרופאה פה
ולא נעים לי לקחת חופש....
אמורים לקבל את הימים האלו?

לק"י

על האישור מחלה את כותבת שיורידו מהשעות של ההריון (או שתבררי איך זה אצליכם).

לא יקבלו אצליכם שתצאי לשעה שעתיים לבדיקה?
ואת יכולה לעשות מה שכתבתי. לבקש הפניה מרופא משפחה דרך האתר.

שבוע 12 זה לא כזה מאוחר, אבל לא בטוחה שיוכלו לקבוע את גיל ההריון כל כך במדוייק (בודקים את זה לפי הגודל של העובר, ולפעמים קובעים תאריך ווסת חדש כביכול).

עדיף גג שבוע 9

היה לי ממש קשה ללכת קודם

מה גיל ההריון עדיף עד שבוע 10 כך המדידה יותר מדוייקת

אוף.

רק חיבוק.

כואב ככ!!!

מאחלת לך ומתפללת עבורך שיתמלאו ידייך מהרה, ותכתבי לנו את זה כאן באושר עצום!!
🧡❤️💜

מאחלת לך שבקרוב ממש תשתפי פה בכל השמחות

שהקב"ה ישפיע עליך שפע עצום ורק טוב!!!

לא מצליחה להשתחרר..

שבורה.... 

מזעזע.

כבר לא יכולה לראות נשים בלי לחשוב על איזה ניק הן

סיכוי בעולם שמכירה אותי.
ולכן אני כותבת פה כאלו אאוטינגים מטורפים, כי אני ממש בהכחשה כזו מוצלחת.

הולכת בירושלים ותוהה לעצמי האם מישהי מכאן...

סתם מישהי רנדומלית שאחרי דקה לא אזכור איך היא נראית בכלל...

אם זו אחת מהפורום,
ואם כן האם היא חושבת עלי שאני השם בשימוש כבר??

אנו ב8 וחצי כבר הייתי עם הילדים הרחק מהבית במקום מרכזי והומה דוסיות חח

את הפורום במקומות ציבוריים.. כי בטוח זאת שיושבת לידי בתחנה גם קוראת בפורום ועכשיו היא תעלה עלי🤣

אצלי דווקא המחשבות על כך שאולי גם מי שיושבת מולי מהפורום עולות כשאני פותחת את הפורום במקומות ציבוריים...

והאמת שגם ב5+משהו, הרופאה עשתה בטני, ראו שק רק שלא ראו עדיין דופק.

אבל זה תלוי מה הסיבה לבדיקות.
יש בדיקות שאפשר רק וגינלי אם אני זוכרת נכון.

וכידוע אני שוקלת 80+
כך שאם זה אפשרי אצלי, שה אפשרי לנשים רבות.

תמיד אפשר לבקש לנסות
ואם לא הולך עושים וגינלי.

באולטרסאונד ביטני. אף פעם לא עשיתי וגינלי.

והוא עשה לי אולטראסאונד בטני וראה מה שצריך. רק הסקירה הראשונה הייתה לי וגינלית

הצלחת לישון?

מתיש זה מדויק.

סיוט! באמת לפעמים כשצריכים להקיא מתחילים להרגיש נורא בכל הגוף...
שמחה שעבר לך!
בהצלחה בניתוח מחר!! רפואה שלמה!

בהצלחה בניתוח היום!!! שיעבור בקלות

והחלמה מהירה!

שיהיה הרבה בהצלחה!!!!!

בריאות איתנה והתאוששות קלה ומהירה

כולנו כאן איתך מתפללות ומקוות

אני חושבת שזה אבל שילוב של מתח ועייפות.

בטח אם משולב עם מתח.
והדיקור אולי באמת השפיע..זו הבעיה עם רפואה משלימה, שההשפעות הכוללות שלה על הגוף לא נחקרו ואי אפשר לדעת למה זה יגרום.
בכל אופן העיקר שעבר! ומקווה שהניתוח יעבור לכם בקלילות, עברנו אותו גם והיה ממש בסדר

ולגבי הטיפול פעם ראשונה שזה ככה דוקא תמיד זה בדיוק הפוך..

שיהיה בריאות הוחלמה קלה

מקווה מאוד שזה לא אומר שנצטרך להישאר באישפוז אני כבר חולמת על מקלחת בבית

תרגישו טוב! מתפללת בשבילך שהחום ירד והכל יהיה בסדר!

זהו הולכים לישון ומקוה שהימים הקרובים יעברו בקלות

בלהגיע למיטה בכוח.
ואני לא עושה את זה.
אם אני צריכה קצת להתגבר על עייפות - בסדר
אם טיפה התווכחנו - לא נורא
אם הראש שלי במקום אחר - אני יכולה להסיט את המחשבה

אבל - (אצלי) ---
אם ממש ממש
ממש
ממש
אין חשק
אז פשוט אין מיטה. וזהו.

**לי** עושה רע להכריח את עצמי
וגם לו.

זה כמובן רק המצב הפרטי שלנו
וההשקפה הזוגית שלנו.

לאורך 14 שנות הזוגיות שלנו היו פה ושם הפסקות, והן לא העמו את האהבה שלנו ולא פגעו בקשר שלנו.

היה לי מאוד מאוד קשה עם החשק. וזה ממש לא אופייני לי. כך שאני מאוד מזדהה עם מה שכתבת. האם יתכן שמהלחץ לאן הדברים יתפתחו את לא נהנית ואפילו לא נעים לך המגע שלו? אני שמתי לב לכך שאם אני מראש מורידה את הציפיות שלו ואומרת בבירור, תקשיב כרגע ממש ממש לא בא לי לקיים יחסים, אבל מאוד אשמח לחיבוק קרוב ואוהב (ליטופים, עיסוי נעים, סתם לשכב קרוב וצמוד) אז משהו בתוכי נרגע ומרפה ולא לחוץ יותר. ואם אני לא במתח ואני סתם נותנת לעצמי להתפנק אז טוב לי ונעים לי המגע. ואז דברים יכולים להתפתח בתוכי, או גם לא. וזה בסדר, כי הוא יודע ששמתי מראש גבול, והוא שמח אם אני מאותתת שאפשר להמשיך מעבר, ואם לא אז הוא לא מתאכזב. 

הלוואי שיסתדר לך בקרוב. מסכימה עם המגיבות מעלי, וכמו ש @שושנית78 אמר- מראש להוריד ציפיות, לשוחח בברור, להסביר ולהבהיר. הרבה יותר עדיף מלהיות יחד באי רצון.
בהצלחה, הלוואי שיסתדר מהר!! 💜

מההורמונים של ההנקה
זה נורמלי, נפוץ ולא אומר שלא תאהבי יותר את המגע השלו. זה יחזור באיזה שהוא שלב... או בסיום ההנקה. מקווה בשבילך שלפני...
אצלי זה משתפר כמה חודשים אחרי הלידה, ועייפות מחמירה מאוד את התופעה

קודם כל תודה שהרגעתן אותי שזה קורה.
לא יודעת איך להסביר לו את זה בלי שיפגע
שיש סיכוי שלא נהיה יחד תקופה..
זה חסר לו ממש
אוף

קודם כל, מוכר בתקופות הנקה.
ההורמונים משנים את הנעימות של המגע.
אולי מטבע הדברים המינון ירד
אבל לא לנצח.
זו תקופה
וגם בתקופה הזו אפשר למצוא פתרונות.
להפעיל את הראש והיצירתיות, לנסות דרכים אחרות.
לגעת איפה שנעים
ולחפש עוד אפשרויות נעימות.

אני אישית לא מתחברת לגישה שמוותרת על הקשר האינטימי מראש למשך תקופה.
לא בשביל הגבר שקשה לו, כביכול
גם בשביל האישה שקשה לה. ממקום אחר
בשביל הזוגיות
בשביל למצוא דרכים לעורר חשק או לאפשר מפגש נעים
כי תקופה של ויתור ונסיגה יכולה להביא איתה עוד ריחוק, עוד חוסר חשק...



מעבר לזה שהגישה שלי לגבי הנקה קצת חריגה...
מבחינתי אם הנקה פוגעת בזוגיות, אז אפשר לוותר עליה.
לא מיד
רק אם לא מוצאים פתרונות. ורק אם המצב ממשיך לאורך תקופה.
אבל הזוגיות, השמחה, השלווה, הרוגע והאהבה בבית
חשובים יותר מהנקה.
ויודעת מה? אם לזוג מסויים קשה לעמוד בהשלכות של הנקה גם חודש אחרי לידה, אז שיפסיקו וזהו. במיוחד בלידה ראשונה.
קודם שפיות לאמא היולדת ולבית, אחרי זה להשתגע על משימות מורכבות ומתישות.

קודם כל זאת לא לידה ראשונה אבל פעם ראשונה שזה ככה...

אני באמת מתלבטת על ההנקה אם זה שווה את זה..

הרבה פעמים זו התקופה שאחרי לידה בלי קשר להנקה.

הבעיה בתקופה שאחרי לידה התינוק יקום בכל זאת ואם ההנקה הולכת טוב הרבה יותר קל להניק מאשר להתחיל עם מטרנות באמצע הלילה.

אבל עקרונית מסכימה.
רק שזה נראה לי שיקול רלוונטי יותר אחרי גיל שנה+ שאז הפסקת הנקה סביר שתעזור יותר.

זוגיות טובה, אוהבת, קרובה עם אינטימיות נכונה לבני הזוג, היא הבסיס לילדים. היא מקור כוח לכל המשפחה.

הכי חשוב לדבר על זה ולהבין שזה נפוץ וזה מסיבות הורמונאליות- בגלל ההנקה ושזה יעבור.
להגיד לו עד כמה שאת אוהבת אותו ורוצה אותו וחושקת בו אבל פשוט אין לך חשק- עניין ביולוגי נפוץ שלא בשליטתך.
ברגע שמבינים שזה נפוץ מאד זה כבר הרבה פחות פוגע.

כל הכבוד לך שכל כך חשוב לך לתקן את המצב הזה
בהחלט קורה לעיתים
את נורמלית לגמרי
אבל בהחלט גם מבאס ולא אידאלי בכלל כמובן
ודאי שעייפות משפיעה מאוד
אבל ממליצה לך לבדוק אם יש לך חוסר בויטמינים
אולי אפילו ספציפית ויטמין
B12
חוסר בויטמינים יכול ממש לדפוק את תאי המח
ואם אכן חסר
תשלימי ובעזרת ה׳ יעזור ולא תצטרכי לוותר על ההנקה
בהצלחה בעזרת ה׳!!
ומזל טוב והרבה נחת וכיף!

לקחתי אותו למשהו אחר ובדיעבד ראיתי שהוא גם עושה נפלאות בענין.
הוא גם מאד טוב בהנקה

כי גם אצלי אני מפסיקה מניעה בדרך כלל רק בגלל החשק!!
ואחרי החלד קורונה שהיה לי והעבודה עם הקורונה שיש לי. לא חושבת שאפסיק למנוע נד שיעבןר הקורונה!

ואני פשוט בלי חשק😥
והוא כל כך טוב ובסדר.
ובטוח נעלב...
בעיקרון אני די בסדר עם היחסים. אבל לא מסוגלת ליזום. והרבה פעמים מעדיפה גם לא להתקשקש יותר מידי...
האמת זה לא רק המניעה... זה גם התקופה הנוראית הזו. שאין לנו זמן לחיות... והילדים ממרץ בבית או עם ביביסיטג בזמן שאנחנו בעבודה.
והבית והילדים שואבים מאיתנו הכל!

לקחתי למשהו אחר התפלאתי לנה החשק כמו של בת 16
עד שקראתי בנט....
מניקה בן שנה פלוס ...

בגלולות למניעה..
ידוע לך על זה משהו?

חפרתי המון כיון שאני וגלולות לא חברים טובים אז לא מספיק חפרתי בענין...

לא לוקחת סיכון להריון עכשיו עכשיו.. גם ככה מרגישה כאילו ילדתי לפני חודש!!

1. תבדקי, שאין לך זיהומים, דוגמת קנדידה, אך גם חיידקים" אם יש - זה פוגע מאד בעניין.

 

2.את מניקה הנקה מלאה, כלומר את לא פורייה כרגע. וזה אומר, שמצד הטבע אין שום עניין שיהיה לך חשק. כלומר, אין לזה עניין ביולוגי. במילים אחרות, זה טבעי, שאין לך, כלומר, אין סיבה לדאוג.

 

3.זה שאין לך חשק לא אמור לפגוע בבעלך.

תחשבי רגע על סבתא שלך. על סבתא של סבתא שלך. על אמהות...

את חושבת, תמיד היה להם חשק? הן לא שמעו מילה כזאת. הן פשוט דאגו לבעליהן.

מעשה אמהות - סימן טוב לבנות...

סבתא שלך כבסה ביד. לכן גם את?
סבתא שלך לא הכירה תרופות שהיום מצילות חיים. לכן גם את תתכחשי אליהם?
איהז טיעון מוזר!!!!!
מסכן איש שאשתו מקיימת איתו יחסים רק מתוך רצון לרצות אותו.

היה על זה דיונים בפורום נשואים.
אני חושבת שברןר שעדיף שזה יהיה מרצון הדדי אבל אם אין לאישה חשק וזה לא חד פעמי אלא תקופה ארוכה או אפילו תמיד אז לא שייך להשאיר את הבעל בלי
יחסים זה לא רק לעצמי אלא גם לתת לשני

זה מה שכתבה:

תחשבי רגע על סבתא שלך. על סבתא של סבתא שלך. על אמהות...

את חושבת, תמיד היה להם חשק? הן לא שמעו מילה כזאת. הן פשוט דאגו לבעליהן.

מעשה אמהות - סימן טוב לבנות...

את מסכימה עם זה שהז שסבתא לא שמעה על מילה של חשק אלא דאגה פשוט לבעלה אמור להיות מקור השראה עבורנו?

ברור שזוגיות היא הדדיות. אבל הניסוח הזה מאד הציק לי.

מסכימה עם השורה התחתונה

אולי לא ידעו להגיד לא?
אולי גדלו בסביבה ובזמן אחר.

יש דרך לכתוב כל דבר, מזועזעת ממה שכתבת

השקעה בבעל ובזוגיות מעלה את האוקסיטוצין שכמובן מגביר את החשק וגם מגביר את החלב...
בהשקעה נכונה מרויחים כפול

אני מרגישה שאצלי זה גם הרבה תלוי הכנה וכוונה. ממש דורש ריכוז ובירור ועבודה פנימית. לאורך כמה שעות.
מחליטה שאני מתחילה. חושבת על מה אני אוהבת בו, מה בזוגיות שלנו, חושבת מה אני רוצה להעניק לו בחיים, כמה הוא מעניק לי.. ממשיכה עם מחשבות חיוביות..פותחת את אלבום החתונה אם בא לי.
אלא לאט חושבת על מגע נעים, על נתינת ידיים, ליטוף.. וככה מתקדמת בראש שלי.
לפעמים כותבת לו משהו שמוציא ממני מחשבות ורגשות.
וככה כמה שעות ביום, עד הערב.

מרגישה שזו ממש עבודה שכלית נפשית רוחנית. ואז זה משפיע גם פיסית. .
זה חא תמיד עובד, זה לא תמיד עובד לגמרי. אבל זה בהחלט מקדם.
וגם אני אומרת לו על זה. ואז גם אם הצד הפיזי כבוי, הוא יודע שניסיתי, שרציתי לרצות.

המגע כבר פחות נעים,האם זה גופני נטו? האם את כועסת עליו על משהו? מאוכזבת ממנו? אולי באמת הורמונים או הנקה..לפעמים ההיצמדות לתינוק קצת חונקת או חוסמת מלרצות עוד מישהו להיות איתך בקשר גופני קרוב,כאילו הגוף שלך כבר לא פרטי שלך ואת חולקת אותו....תחשבי ותחפרי פנימה מה בעצם השתנה ואז משם תוכלי להתקדם

לפעמים אחרי שהנקתי כל היום, בא לי רק שאף אחד לא יגע בי.
לקבל את הגוף שלי קצת לעצמי

אבל תזכרי שגם שינויים בהנקה, לחץ וכדו' עשויים לגרום לאיחור במחזור.
ושמסתובבים כל מיני וירוסים, ומקווה בשבילך שזה וירוס ושלא נכנסת לסטטיסטיקה של הריון עם התקן.
כדי להיות רגועה הייתי עושה בדיקת דם.
תרגישי טוב יקרה!