פורום הריון ולידה (עמוד 2576)

יום טוב, שבוע טוב, שיהיה בקלות היום (ובכלל) עם הפוצית...

תכתבי לנו משהו, שיר, חרוזים, על הקיץ שהולך ודועך... השקיעה שמתחילה להקדים מיום ליום...

בדרך כלל אני מעלה לבלוג שירים מהקובץ שכבר קיים...

(זה בלוג שירים על המסע של מגרושה לאמא)

כל כך משמח לשמוע שאת פותחת ככה את השבוע.

גלוית לב: מקוה

 

והיה יום בסדר ב״ה

עם כמה התרחשויות מקדמות ממש.

איך את קוראת את הכותרת? 

(איזה ניקוד= איזו משמעות)

מה את קוראת בכותרת: 

1. מקוה מלשון מלאת תקוה. 

2. מקוה מלשון מקום עם הרבה מים שאפשר לטבול בו... 

מקוה- מלשון טבילה...

אבל אחרי שקראתי את השיר יותר התאים לי מקוה מלשון תקוה

וזה לפני שקראתי את השיר...

עזרתן לי בהתלבטות האם לנקד.

בפנים התחלתי להתבלבל, עד שהבנתי את כפל המשמעות

אם זה סדיר ורציף או רק מדי פעם

אם זה מתחיל להיות סדיר- ללכת להיבדק! שח״ו לא תתפתח לידה מוקדמת

אם זה לא סדיר- יש הרבה נשים כמוני עם צירים מדומים כבר מהשלב הזה ואפילו קודם לכן, אולי לא היה לך פעמים קודמות אבל אף הריון אינו דומה למשנהו...

בקיצור-לעקוב!

תרגישי טוב

אצלי במחזור, יחד עם כאבי המחזור יש גלי בחילות. אבל עוצמתיות מאוד ולא 'קצת בחילות' יכול להיות שהם באים ביחד , ויכול להיות שלא...

ואצלי מגיעות בחילות עם עצירות 😕

ממש מעניין אותי אם יש פעילות רחמית, אבדוק את זה, בד"כ אצלי אין צירון עד חודש עשירי

כמו שכבה של עור שקוף?
אם כן אז זה נורמלי, ראיתי המון תינוקות ככה.
לא יודעת אם זה מההנקה

היניקה, ואין שום בעיה.
זה עוזר לה לייצר ואקום.

באמת מצטיינת🤗

אל תקחי על הסף...
תחכי שזה יעבור, לפחות הניתוח.
ואז לאט לאט, והתשיעי לגשר תחצי אותו. את לא שולחת את הילדים למסגרות עכשיו? ב1. 9?

האיש לא קובע תאריך
דוחה
ודוחה
ודוחה
כל יום אומר לי:
מחר כך

הוא כבר מרגיש טוב
קבל אנטיביוטיקה
אבל הוא מפחד

ו..... אני מיואשת כבר
אחת הילדות עולה לכתה א
ואני מרגישה שאני פשוט לא יכולה להשאיר אותה בחוץ! מוכרחה לתת לה להשתלב. היא מפחדת ומרגשת ואנחנו בתהליך הכנה רגשי ארוך.

ו.... אם אני שולחת אותה
אז אין ממש עניין להשאיר את האחרים

אוף
אוף
אוף
אוף אחרון


נראה שבעלי מעוניין להישאר בבית לנצח
בהמתנה לניתוח שלו
ואני כבר
פחות יכולה

אתם חייבים לדבר על זה...
קחי אותו לשיחה רצינית בעניין, תחליטו ביחד על תאריך.
אם הוא מעדיף לדחות, תסבירי לו את ההשלכות - שתצטרכו לשלוח את הילדים ללימודים וזה סיכון יותר גדול בשבילו.
זו החלטה שלו בסופו של דבר, אבל הוא צריך להבין שאי אפשר להמשיך ככה לנצח. את מתרסקת, הילדים צריכים מסגרת, צריכים להמשיך עם החיים, אי אפשר שכולם ישבו בנחת ויחכו לניתוח שלו. אם הוא דוחה, אז אי אפשר להמשיך להתחשב בו, זה הכל.
וחיבוק לך יקרה! זה קשה בטירוףףף

וזה מכאיב לי
ומפחיד אותי
נורא

אבל.
גם לא להחליט- זו החלטה.
וזה לא החלטה רק על כצמו- משמעותית מאוד, זה לב!
הוא צריך להבין כמה הקרבת ואת ממשיכה להקריב בשביל הנוחות שלו, עם כל הכאב והקושי וההשכלה של הדבר הגדול וה מפחיד הזה.
הילדים צריכים חברה.
ולימודים.
לשגרה
וגם את, אפשר להשתגע מזה.
אם הוא רוצה להמשיך כך לא להחליט- שיתבודד...
צריך לבחור את המלחמות שלנו.
אולי לא לשלוח לחוגים/חברים/גינת משחקים, לצמצם מפגשים חברתיים.
אבל מסגרות בשלב הזה לדעתי זה מאסט. אי אפשר לדעת כמה זמן זה יימשך...

הרי ברור שעם התקופה שאת עוברתת כרגע לא באמת היית פנויה לעוד הריון ותינוק עכשיו
זה רק מעין סוג של בריחה מהמצב הנוכחי
שיהיה בהצלחה ושהכל יהיה מאחוריכם בשלום בעזרת ה

לא יצירת תינוק אולי לצייר, לסרוג, לצבוע, קרמיקה וכאלה? משהו שימצה את הפוטנציאל האדיר שיש בך

איך?
איך עם 5 ילדים?
שכולם בבית כ-ל הזמן?
הבי לי עצה טובה

אה, ושכחתי.
כולם אולם - רוצים את אמא
אבא יכול להיות בבית יום שלם
בלי שאף ילד יגש אליו (כמעט)

אבל נסי להתחיל ברשימה של מה שהיית רוצה... תכתבי לנו אפילו... נשמח להיות אוזן קשבת

עם כל הקושי לחשוב על ילד נוסף
כמה טוב שאת אוצה להביא לעולם
זה מרגש

הרבה בהצלחה עם ההחלטות..
מה בעלך אומר על לשלוח את הילדים?

מבת ה-6 שלי את תחילת כתה א'
בינתיים הוא טומן את הראש בחול
ואני מניחה לו
אבל עומדת בתקיפות על זכותה ללכת לביהס

ובמשתמע - על הזכות של כולם
אם אני שולחת אותה
אני מחזירה את כולם למסגרות

זה שלנשים אחרות זה נשמע הזוי , אזמה? יש כאלה שילד 1 קשה להן , ויש כאלה שיותר ,כל אחת והכוחות שלה. ואם יש לך את הכוחות , אז למה לא?
את צריכה לחשוב עם עצמך - את מסוגלת ? וכו' וכו' ... 
אם כן - יאללה 
אם לא - זה משהו אחר.
בהצלחה. אני בעד שתעשי מה שעושה לך טוב , ואם הריון יעשה לך טוב , אז...

יהיה לכם בטוב, בבריאות ובשמחה!
🙂🧡💚❤️

אם ברור לך שזה חלום כי סתם, לעתיד אחר , ולא רצון אמיתי אז זה משהו אחד
ואם זה רצון אמיתי, אז תחשבי עליו.
החלון נסגר תכף וזכותך להרגיש שאת רוצה עוד אחד בלי קשר למצב העכשוי.
בנוגע לבעלך, כבר אמרו לפני אז אין מה להוסיף. תודיעי לושבראשון לחודש כולם חוזרים למסגרות. זהו.
את יכולה גם להרים טלפון לרופא ולדבר איתו על המצב. חלק מהתפקיד של רופאים זה לנדנד לחולים שלהם שיעשו פרוצדורות חשובות ולא נעימות. אני קיבלתי עכשיו פעם בשבוע טלפון מהרופא שלי לעשות בדיקה שדחיתי ודחיתי ודחיתי. והלכתי. כי הוא התקשר שוב ושוב והתביישתי.
אז הרופא הוא לגמרי כתובת. תגידי לו שאת לא יכולה יותר ושירים טלפון לבעלך ויגיד לן שהניתוח דחוף ויקבע מיד.

נקודה אחרונה- הריון בגילנו זה סיכון לא קטן. מה תעשי אם יתברר שזה עובר עם תסמונת או משהו אחר? האם תפילי? ואם לא, האם כשאת חושבת על עוד הריון את מבינה שזה יכול להיות ילד כזה? יש לך כוחות ויכולת לטפל בו? גם אז את חושבת שזה יהיה ״עתיד טוב יותר?״ כי אם לא... אז מה זה לא. אל תחלמי על זה.

חיבוק גדול גדול! את אמא מדהימה ואשה מופלאה 💕💕💕

אני חושבת שזה יותר מחלום
אני חושבת שזה רצון אמיתי
אני בטוחה שהוא רק שלי
ואני יודעת שכבר אין ככ זמן
ושצריך נס
או השגחה פרטית

לגבי הח"ו -
לא מזמן המלצתי למישהי לעבור דיקור מי שפיר, פה בפורום, ואמרתי לה שהיום אני לא יודעת מה הייתי עושה.
פעם הייתי נחרצת.
לא יודעת לענות. מראש.


אבל לכתחילה יש הרבה דברים שלא הייתי עושה, ובדיעבד כן.
נניח:
חיה בדירה שכורה
בוחרת בנזוג עם OCD
עוברת 2 ניתוחי מח

מראש???
מה, השתגעת???
אני???
לא ולא!
בדיעבד:
כן. אני.
ויש עוד מליון.

אם זה רצון אמיתי וממילא צריך נס ואת מוכנה להתמודד עם כל האפשרויות, אז, לדעתי האישית, אני לא הייתי מונעת. לא הייתי מנסה טיפולים ובלאגן, אבל כן הייתי מפסיקה מניעה.
זה לגמרי דעתי האישית, take it or
Leave it
שיהיה בהצלחה רבה רבה עם הכל 💕💕💕
מה שבטוח שאם אלוקים ישלח לכם עוד ילד הוא יזכה באמא הכי שווה בעולם 😍

הכל כאילו סומן .. החשק אמיתי או לא
ועוד.
ומה עם עם בעלה?
הוא רוצה בכלל? בשל לזה?
עם כל הבעיות הרפואיות והocd
לא מקבלים כזו החלטה בלי שהבעל שותף מלא בה ותומך..

חיבוק @תפוחים ותמרים

אצלי זה חלומות ביעותים..
מצד שני אם הייתי סביב גיל 40 הייתי הולכת עכשיו על עוד ילד..
אבל כרגע בגלל שהשעון הביולגי עדין לא נושף בעורפי. אני מסכימה לעצמי להגיד בעז"ה אחרי הקורונה!

אני חושבתשבמקומך אם הייתי רוצה באמת עוד ילד! אבל מכל הלב והשכל. הייתי הולכת על זה עכשיו!

הביטוחים הגבוהים יותר נותנים יותר החזרים על שירותי שר"פ יעוצים ניתוחים פרטיים וכו (אמן שלא תצרכו)
טיפולים רגשיים שזה לגיל גדול יותר אבל ממש שווה
משקפיים
קחי בחשבון שלרוב הדברים דרוש שנה של המתנה

קודם כל חיבוק גדול
ואז אין לי עצות אבל מחזקת שזה עובר!!!!!
גם לי זה היה והיום הפינוקי בת 7 חודשים יונקת מלא וזה אושר גדול!!

1. נשמע כואב ברמות אם זכור לי נכון, עד חודש-חודש וחצי זה עדיין קורה, הזרמים הפנימיים האלה של התמלאות החלב. במיוחד אם את מניקה 3 שבועות, אז עוד יותר הגיוני שזה עדיין קורה. זה כואב ומציק מאוד! אבל לא ממשיך לנצח... תנסי להתעודד שעוד שבוע-שבועיים זה יעבור או לפחות יחלש.
לגבי הפטמות - תמשיכי למרוח לנלונין אחרי כל הנקה, וכדאי גם לעסות עם שמן קוקוס/זית, לאט לאט זה ירכך אותן והכאבים יפחתו.
חיבוק גדול, הכאבים האלה כל כך מתסכלים! אבל גם מעודד לדעת שזה משהו שעובר...
2. מעייף ממש... כמה זמן הוא יונק? צד אחד או שני צדדים כל פעם? הילדים שלי ינקו כל שעה וחצי, אבל ינקו מהר אז לא הפריע לי כל כך... (בהתחלה יותר זמן אבל מהר מאוד הזמנים התקצרו) יש מצב להניק על הספה ליד הילדים, שלא תצטרכי להיות מושבתת כל פעם?

יונק לפעמים שני צדדים, לפעמים צד אחד.
הבעיה היא שאני מזיעה בטירוף כשאני מניקה, וסינר הנקה ושמיכה פשוט מסרבלים אותי.
ככ קשה. אוףףףףף

ובלי סינר הנקה? גם אני שונאת להניק איתו... הייתי מניקה בסלון (רק בבית שלי...), מכסה בחיתול דקיק כשהתינוק מתחבר/מתנתק, ושאר הזמן בלי כלום, התינוק והחולצה מכסים הכל...

אני מניקה בבית בלי סינר הנקה.
יד עוד בת שנתיים, אין לי בעיה שהיא רואה, לפעמים אפילו היא מבקשת גם,
ואז אני מרימה אותה והיא רק מכניסה את הפטמה לשניה לפה ומוציאה, חחח אין לה באמת מושג איך עושים את זה, שכחה..
אפדר אפילו על ספה מול המזגן, ואז לא חם לי..

ניסיתי היום את הסינר הנקה. באמת עוזר.

מסתימות באיזור הפטמה כאבים נוראיים
מה שיועצת הנקה אמרה לי לעשות לפני הנקה לסחוט טיפונת חלב וללחוץ (לפמפם) את הפטמה ואז לתת לינוק זה פותח את הסתימות ומרכך את הפטמה
בנוגע להנקות הדחופות זה ממש נורמלי זה ככה בהתחלה ואז מתחיל להתרווח

נשמע שהכאבים מעבר לנורמה...

ואלופה אחת שאת ככה מתקדמת ונלחמת!!
חביוקים

אולי פטריה? אומנם זה בדרכ לא מגיע כזה מהר אבל לא זה קרה שהיה פטריה איזה שבועיים אחרי הלידה וסבלתי מלא זמן כי שייכתי את הכאבים לתחילת הנקה ובסוף גיליתי שזה פטריה..
וגם אולי סדקים או פצעים יכולים להכאיב ככה

ההנקה אבל זה מתייצב אחרי חודש חודשיים ונהיה כיף..
אז בהתחלה אני 'מתאבדת' על ההנקה כי זה כ"כ חשוב לי.. ועכשיו אני מניקה בת 9 חודשים מתוקה וכיף לה ולי!! זה שווה את זה..
אצלי הכאבים הם לא בתפיסה או לשון קשורה.. אלו כאבים שפשוט צריך להתרגל כי הגוף לא רגיל..
אולי אצלך זה אחרת.. בדקת.?

ועד שהצלחת להניק זה ככ קשההה

 

רק מעודדת שאצלי אחרי חודשיים של כאבים זה הפך להיות הכי כיף שיש

היא יונקת רוב שעות היום וב"ה תופחת בהתאם

 

מה שעזר לי--

לשאוב. שאבתי למשך שבוע וכל הכאב נעלם!!

(אבל היה לי סדק...)

אולי לשון קשורה? בדקו לו בביח?

בדכ זה צריך לעבור תוך מקסימום חודש וחצי...

 

חיבוק לך

אין לו לשון קשורה,
ואין לי סדק...

זה הכאבים של תחילת ההנקה.
אתן אומרות שזה עובר תוך חודש-חודשיים?
יותר סוג חודש או יותר חודשיים?
אני גם זוכרת שזה בסוף כיף גדול. השאלה עוד כמה זמן נשאר לי לחכות...

וגם אם חודשיים, זה שווה את הסבל

 

ב"ה שלא ויתרתי על ההנקה!!

אני זוכרת כל כך את ההרגשה הזו בתחילת ההנקה של "לא זכרתי שזה כזה סיוט, מתי זה יהפוך כבר למשהו הכייף וזורם שזכרתי"??
מקווה שעוד טיפה וזה יעבור!

תדעי שזה יחלוף ואת ממש קרובה לזמן הזה שזה יהיה פחות מציק וכואב..

עצה שלי תאווררי הרבה

תני לאוויר לייבש את הלחות ולתת לעור לנשום בלי חלב אם או רוק של התינוק עליך ורק אחרי חצי שעה של יובש טבעי מהרוח תשימי את הלנולין .

 

אני סבלתי המוןןןןן ורק זה עזר לי וכמובן ההרגל של העור אחרי כמה שבועות .

תנסי לנוח כמה שיותר ובהצלחה רבה נשמה טובה זה יעבור

מבינה אותך כל כך

ונשמע דוקא שיש מה לעשות עם ההנקה, כי ככל שמשפרים את החיבור,זה פחות כואב ("הכאבים של תחילת ההנקה" זה לא ממש הגדרה מדוייקת,כי לרוב הנשים כואב כי החיבור לא מספיק טוב)

הכי טוב יועצת הנקה. יש אפילו מפגשי הנקה מאוד מוזלים, של מתלמדות, בטיפת חלב, בקופות חולים. איזה קופה את ואיפה את גרה. יכולה לנסות לברר לך. 

דבר אחד שאת יכולה לנסות שעוזר זה לנסות להצמיד כמה שיותר את התינוק מהעורף שלו אלייך,ומהצד השני לסחוט את השד ולהזרים לו חלב,זה מחבר עוד קצת יותר עמוק. 

 

לפעמים שיפור של החיבור ויעוץ של יועצת הנקה

זה לפעמים עושה את ההבדל בין כואב לכואב הרבה פחות או אפילו בכלל לא.

ועוד דבר,אם את ממש פצועה,אז לנסינו לא מספיק, אולי שווה לבדוק לגבי משחה אחרת? או רפידה טיפולית רפואית.יש ללנסינו רפידת ג'ל, יש לנרסיקר רפידה טיפולית. ואפשר לשאול רופא ולקבל משחה במרשם. 

ואת בטוחה שזה לא פטריה? (אם קיבלת אנטיביוטיקה,יש סיכוי שזה זה)

 

בקיצור,הייתי מבררת עוד קצת לגבי הכאבים האלה, זה כל כך כואאאאב, וכל כך קשה להניק כל ששעה וחצי ככה בכאבים האלה. 

 

ולגבי החופש ושכולם איתך,זה כל כך קשה ואינטנסיבי גם תינוק וגם להתאושש וגם חברה גדולים, וחם, מבינה אותך כל כך 

 

זוכרת את הכאבים האלו מהילדים הקודמין.
העשרים שניות הצורבות בתחילת הנקה...

הייתי אצל יועצת והיא אמרה שנראה לה שהלשון בסדר (האמת שהיא קצת התלבטה בזה).

זה לא פטריה ואין סדקים בה.
אבל אולי באמת אלך לבדוק מה עם הלשון שלו. אצל מי בודקים חוץ מיועצת הנקה?
רופא ילדים?

הסתדרתי איתה. וגם לא הנקתי המון ( 3 חודשים) ולא מלא (שלבתי תמ"ל ) והיה לי לא פשוט.. מחכה לחוויה מתקנת🙂
אז ממש מעריצה ומקווה בשבילך שיסתדר מהר וחלק ובלי כאבים, שהתינוקי יהיה שבע ורגוע ואת נינוחה וללא גודש🙂

אין לי ניסיון גדול אבל על סמך העצות של הבנות פה שמתי פיטריון והיה נראה לי שעזר בזמנו. אבל חזרה על הזמן..
לנולין כנראה עלול להחמיר את זה אם זה פטריה.

ואני איתך בהזעה : - )
זה נורא ואיום, כולם יכולים למות מקור, ואני - רטובה. ניסיתי להסביר לבעלי שאני כל הזמן מרגישה כאילו אני במסע קניות ברחוב רבי עקיבא בבני ברק ביום שישי בקיץ.
אני מוותרת על צניעות לחלוטין..

בחיים לא היה לי ב"ה.
מה אמורים להרגיש או לראות?
הייתי נחרצת שאין לי, אבל אולי באמת כן יש לי?
מה מרגישים?

לפחות לפי מה שהבנות פה תיארו.
יכול להיות שאלה כאבים של תחילת ההנקה, אבל אם זה כואב יותר פנימי ולא רק בפטמה ממש, אז אולי זה פטריה.

אבל עדיף שעוד בנות תכתובנה, כי אני לא בטוחה. אני רק יודעת ממה שאמרו לי פה..

לא נשמע לי בדיוק מה שהפותחת מתארת.
מבחוץ אמור להיות אדום ולפעמים גם קילופים

לפעמים לא רק בזמן ההנקה

לפעמים ההילה מבריקה,לפעמים יש קילופים (לא מחייב)

לפעמים הלשון והפה של התינוק לבן וגם לו יש פטריה

קיבלת אנטיביוטיקה? כי אם קיבלת יש סיוכי שזה מעודד פטריה

יש לך פטריה במקום אחר בגוף?וגינלי?או היתה?

הטוסיק של התינוק אדום ומגורה? 

 

פטריה מאבחנים גם על פי מה שרואים וגם על פי סיפור המקרה מסביב

בעיקרון צריך רופא, הבעסה זה שלא כל הרופאים מבינים בהנקה .אבל שווה להבדק ולשאול את דעתו של רופא

ייתכן ביוץ מאוחר או בדיקה פחות רגישה.
העצה היחידה היא להמתין בסבלנות כמה ימים ולבדוק שוב.
הלוואי שתקבלי את התוצאה שאת מייחלת לה!

שבעז"ה ימשיך כך. הריון משעמם וידיים מלאות!

שיהיה המשך קל ותקין!

מדוע בכלל את חושבת שיש קשר בין הדברים?

אני חוששת שזה שאני עדיין עם תחבושות מראה על ילדותיות.
ושזה יקשה עלי בטיפולי פוריות, כי נשים שהחדירו טמפון כבר יותר מנוסות ממני, ויותר קל להן.

מקווה שאני ברורה

הרוב משתמשות בתחבושות.

שימוש בטמפונים לא מעיד על שום בגרות.

אמא שלי לא אוהבת טמפונים ומשתמשת רק בפדים. אני ההפך.. לא אומר כלום.

שבחיים שלי לא הכנסתי טמפון, אפילו לא ניסיתי,
עניין של נוחות והעדפה אישית אין שום קשר לילדותיות

ממש אין שום בעיה אני משתממשת רק בתחבושות 

גם יותר נוח למתי שבבוקר את מתחילה מעקב זקיקים

אני יודעת שיש גם משחה שקוראים לה bengay שעןזרת
תרגישי טוב!

לחמם את המקום- כרית חמה או בקבוק חם, לשים צעיף- למרות החום... לעשות קצת את האיסור, ולבדוק משלה של שרירים שיכולה להתאים בהנקה..
אולי אפילו משככי כאבים...
תרגישי טוב!

-אמולג'ל.
טראומיל מצויינת אבל קצת יותר יקרה מוולטרן. תרגישי טוב!!

אחד הדברים הקשים לעשות

למרוח שם אפילו סתם שמן או קרם, ולנסות להזיז, כל פעם טיפה להרגיל את הצואר לנוע שוב

זה כואב,אבל ככה זה עובד

ואפשר גם ללכת לפיזיוטרפיה אם זה חמור

לבדוק כל דבר שאת מורחת אם מותר בהנקה

קחי את הזמן, אבל תזיזי את הראש לצדדים לאט לאט.. מדיי פעם... אל תתנגדי לזה גם אם כואב. בעדינות זה יעבור בע"ה.

אני רק עם אחד, והוא בן שנתיים
אבל אני דיי כל היום סביבו
גם כשאני עושה דברים כמו בישולים ונקיונות(תכלס בקושי נקיונות אבל נגיד להכנס כביסה)- אז זה רק איתו
אין לי ברירה אחרת..
זה נחשב זמן איכות?

מפטפט איתי בזמן שטיפת כלים

מגיע להראות לי יצירה ואני מתפנה אליו מהסירים (או מהפורום) ואומרת לו ״ איזה יופי״

נדירים באמת הזמנים של יצאה משותפת רק עם ילד אחד, ישיבה רק על משחק אחד

כי זה בלתי אפשרי עם 3 ילדים בעלי צרכים שונים

אז זה הזמן איכות שלנו. על הדרך. ולא צריך להרגיש מצפון על זה.

ולפני השינה מנסה להקדיש לכל אחד כמה דקות - אני משכיבה כל אחד בנפרד אז יש אפשרות להתמהמה 5 דקות ולפטפט או לשיר

בהתחשב בכך שאנחנו בחופש גדול של 5 חודשים כבר... ובכך שאני עובדת מהבית עכשיו בעקבות המצב, אז כל יום הוא שונה.
יש ימים שאני יכולה להיות איתם 3-4 שעות, ויש ימים שבקושי חצי שעה-שעה.

ושעתיים עד ארבע שעות אחר"צ שכוללות יציאה.
בגדול אני בגישה של עשה טוב וע"י כך סור מרע.
כלומר משקיעה בעשייה כדי למנוע את הוויכוחים והמריבות.
זה לא 100% אבל זה הרבה יותר מאשר כשאין תכנון.

סדר החופש שלנו נראה ככה:
1. קייטנות
2. קייטנות סבה 2
3. שלושה שבועות אחרונים של יולי זה קייטנת אמא שהולכת ככה:
מתוך 5 ימים בשבוע יש יום אבא (לוקח אותם לפעילות שווה ומתישה בחוץ ליום שלם)
יום סבא וסבתא- כל שבוע צד אחר. לפעמים רק סבא לפעמים רק סבתא. כמעט תמיד זה גם איתי.
אבל לפחות יש עוד מבוגר שזה גם מגוון לילדים וגם מקל עלי.
שלושה ימים שאני איתם לבד: בבוקר קייטנה בבית. יש לוח עם סדר יום:
1. דפי צביעה עד שאמא קמה
2. מתלבשים ותפילה
3. מכינים ארוחת בוקר ביחד
4. מרכזים בסבב של חצי שעה (כמו בגן) קריאה, חשבון, מדעים. (מדפיסה דפים מראש מחולק לניילוניות עם נושאים ורמות לכל ילד או קונה חוברות, בעיקר אלה מהשקל אבל גם מושקעות יותר לגיל יסודי)
מדעים- דף ניסוי של מכון דוידסון או מעיתון גלילאו או מאנציקלופדיה לילדים- יש דברים מגניבים ממש)
5. פעילות אמא- אפיה/ספורט/ קריוקי/ יצירה שווה וכו' כל יום משהו אחר- פעילות בתכנון מראש.
6. תעסוקה עצמית לפי אפשרויות מוגבלות (בד"כ משחקי קופסה או דמיון) בזמן זה מארגנת ארוח"צ וארגונים דחופים
7. אוכלים ארוחת צהריים
8. בייביסיטר בתשלום לילדים- לגדול הכי הרבה, לקטנים על התנהגות יפה שהגדול מחלק.
התשלום מבוצע ע"י כרטיסים. שמתורגמים אח"כ לפרסים.
בזמן זה אמא תינוקי ופעוטות הולכים לישון.

אחרי מנוחת צהריים בד"כ יוצאים החוצה לפעילות חוץ (מתנפחים/ משחקי מים בפארק/ נסיעה לפארק משחקים גדול/ חנות צעצועים/ פיצה/ ספרייה/ אטרקציה קרובה לבית- מקסימום 10 דקות נסיעה)

חוזרים הביתה שמחים ומותשים לאבא שעושה בהתארגנות ערב הכל (!) מתאמת איתו מראש שעוזר לי להעלות אותם הביתה אחרי חצי שעת מנוחה שלו בבית.
עושה הכל כולל כלים ומקלחות ולילה טוב ונשיקה ואבא פיפי...

כביסות מפעילה בבוקר, תולה במהלך היום ומקפלת פעם בשבוע/ שבועיים.
ממש לא מבזבזת כוחות על מטלות בית שאפשר לדחות לאחרי קייטנת אמא.

שילדים לא צריכים (ולא רוצים...)
שיתפעלו אותם כל היום
מסגרת בסיס זה מצויין, אבל לא מעבר.
מאז שסיימו אצלינו קייטנות אני מרגישה שאני כמעט צריכה למשוך אותם בכוח כדי לעשות פעילות יזומה כגון שעת יצירה.
ב"ה הם משחקים זה עם זה באופן טבעי וזורם ובצורה מדהימה וכיפית! כולם ביחד, או בקבוצות, או לבד.
משחקים, קוראים, מציירים, וכו וכו
מידי פעם כן מציעה 'פעילות יזומה' או מציעה לשחק איתם יחד משחק קופסא, לפעמים הם רוצים ולפעמים לא. לפעמים אחד או חלק רוצים ואחרים לא.
לפעמים הם- מישהו או כמה מישהם - פונים אלי בבקשה לפעילות כזו או אחרת, ולפעמים אני יכולה ורוצה, ולפעמים לא. וזה גם בסדר גמור בעיני.
כן כמעט כל ערב לפני השינה יושבת וקוראת להם סיפור, לכולם או לחלקם, לפעמים כמה סיפורים בהתאמה לגילאים ורצונות שונים..
שאר היום זורם (מבחינת האם אני איתם או שהם מעסיקים את עצמם). כמובן יש מסגרת בסיסית של סדר יום.
בעבר היינו יוצאים לגינה באופן קבוע פעם אחת ביום לפחות, לפעמים פעמיים. בקורונה זה ירד משמעותית...
כנל לגבי בכלל יציאות, טיולים, בריכה, אטרקציות וכו.
הרבה יותר בבית. ב"ה בשמחה

שזה יותר עניין של גישה...
כל גישה לגיטימית, הצגתי את שלי

זו פחות או יותר הגישה שלי והבן שלי בן שנתיים..

יכול להיות שה תלוי גם באופי של הילדים... אצלי הם מעסיקים את עצמם נהדר, בין אם לבד ובין אם בפעילויות משותפות.
לפעמים יש לי נקיפות מצפון שאני כמעט לא עושה איתם פעילויות, אבל בסופו של דבר הם נהנים ולא משתעממים לרוב...

היה לי מעניין ומעשיר 🙏🏻❤️

אני נותנת את כולי לילדים ולא משקיעה בכלל בכביסות ונקיונות. הייתי רוצה להשקיע יותר אבל הם בגיל כזה שאי אפשר באמת לעזוב אותם לרגע

לחלק את היום
חלק פעילות מובנית- יציאה, פעילות שאני מכינה מראש, יצירה משותפת ןכד'
חלק זמן בלי כלום- יכולות לשחק, לקרוא, לריב ..
בזמן הזה אני נחה, מבשלת וכד' והם גם עושות חלק מהדברים.
ועוד חלק- מחוץ לבית. עם חברות, בגינה, בחצר. לא קשור אלי .אני עם הקטנים, ולפעמים שולחת אותם עם הגדולות.


מעבק לזה- זמן איכות זה גם לתפוס שיחה של כמה דקות עם מי שפונה, או לפתור ביחד תשבץ כשאני נחה במיטה, או ללמד ילדה איך מכינים אורז או פסטה לארוחת צהריים וכד'. .כל נק' זמן שנוצר בה משהו אישי ביני לבין ילד, זה זמן איכות
וכשמו כן הוא- זמן איכות, לא זמן כמות...

לפחות עד עכשיו היה..(הגדולה תילך השנה לגן בעזרת ה׳)
כשהילדים כל יום כל היום בבית זה לא שבוע של קייטנה שאפשר להזיז את כל ענייני התחזוקה בבית, וגם כשזה רק שבוע לא מבינה איך אפשר..במיוחד שהם קטנים וכל הזמן מלכלכים ומתלכלכים.
אז אולי אין לי ׳זמן איכות׳ מוגדר, אבל אני משתפת את הגדולה( בת 3) בענייני הבית וזה כיף ותעסוקה בשבילה ובזמן הזה גם מדברות וצוחקות..ברור שזה דורש סבלנות (שלא תמיד יש לי) ולוקח יותר זמן מאשר לעשות לבד, אבל זה שווה את זה!
השנייה בת שנתיים ב״גיל המרד״ עכשיו, אז קצת קשה לשתף אותה במטלות הבית, עושה הרבה בלאגן, זמן האיכות שלי איתה זה בהנקה, בלהקריא לה סיפורים, לשיר לה שירים בזמן שמבשלת או שוטפת כלים..
מה שכן , מרגישה שהפלא׳ גוזל לי מהזמן איכות איתן, מנסה להפחית וגם להגדיר לזה זמן , אבל זה כבר נושא לשרשור אחר..

למצוא לכל ילד זמן...אז אפשר פה ושם לשבת לשחק או לעשות משהו קטן יחד..במטבח למשל..או ללכת רק איתו לקניות..

יהיה נקי אני לא מנסה לנקות ולעשות הפסק בכוח גם אם טיאורטית אולי אצליח
לי לקח חודש ושבוע עד להפסק נורמלי שיהיה דימום עד 6 שבועות

כדאי לתת לגוף לעשות את שלו.
את מניקה?
מתכננת מניעה?

בגלל שלא מצליחה, נחשב להנקה?
ובאמת שלא חשבתי על מניעה, בגלל שאני לא יודעת איך זה הולך עם ההלכה...

ליןתר התכווצויות של הרחם וככה נעצר הדימום וחוזר שוב
לגבי מניעה פשוט לשאול את הרב שלכם ואם אין לכם ספציפי או שאתם לא משתייכים לזרם מסויים את יכולה להתקשר למכון פועה הם יסבירו לך בדיוק אילו אמצעים מותרים על פי ההלכה
את מרגישה שאת צריכה/ רוצה למנוע או שגם בזה את מתלבטת?

אם בכלל אני אקלט מהר שוב...
🙄

את צריכה קודם לברר / להחליט אם את רוצה מניעה ואיזו.
ובנתיים זה ממש מוקדם. לתת לגוף להתנקות ולא לחשוב על זה בכלל.
לקראת 6 שבועות תראי מה המצב. לחכות שיהיה נקי כל התחתונים, בניגוד, חבל לנסות כל יום ולהתבאס.
קשה מאוד אבל עוברים את זה בסוף...

לפי ההלכה את יכולה להשתמש בגלולות או בהתקן, רק לא בקוטלי זרע. ( בכל מקרה הם פחות יעילים )
התקן כדאי אם המניעה היא לשנה ויותר

באמצע שבע נקיים, במקווה
שתהיי מוכנה נפשית
זה תקופה לא פשוטה בכלל. חיבוק

שבוע אחרי לידה זה כלום.....הדימום הולך ובא בשלב הזה.
בדרך כלל נשים מצליחות לעשות הפסק בין חודש-חודשיים אחרי הלידה.
תנוחי המון, תהני מהבייבי ותאפשרי לעצמך להתאושש מהלידה. בעז"ה גם זה יבוא....זה מוזר וקשה פתאום לשמור על כל ההרחקות אחרי חודשים ארוכים שמותרים, אבל הגוף צריך את הזמן....

אני ב״ה יפה פלוס פלוס. בעלי- לא חתיך הורס. בכלל לא.

אצלי זה קצת שונה כי הייתה משיכה מאוד גדולה על ההתחלה בגלל חיבור באופי ובאישיות שממש לא היה לי ספק על ההתאמה,

למרות המראה החיצוני...

כיום אחרי מס׳ שנות נישואים אני עדיין חווה מדי פעם את הפלשים הללו- מה שאת מתארת, ללכת ברחוב לראות מישהו שנראה ככה ממש טוב ואז המחשבות האלה....

אני חושבת שזה מגיע לא ממקום רע, אלא מזה שב״ה את אישה בריאה בגופה ובנפשה והגיוני שתהיה משיכה כי כך ה׳ טבע את הטבע האנושי. מצד שני - העובדה שזה לגיטימי להרגיש, אינה אומרת שא״א לעבוד על כך.

מה שלי עוזר- לחשוב על התכונות הטובות שלו. על האהבה שלי אליו ולמה יש לי אותה. להתמלא ברגשות החיוביים האלו. לחשוב ממש בפרוטרוט על חוויות שעברנו יחד, על הילדים, עוזר לי גם לחשוב על הפן המיני שב״ה ממש טוב בינינו וכמה כיף לי איתו בלי קשר למראה ומבנה הגוף הכללי.

וזה עובר.

לא לשקוע במחשבות אובססיביות כמה אני חושבת ולמה אני חושבת, אחרת באמת לא מצליחים לצאת מזה. אצלי זה ברמה של מחשבה קטנה מדי פעם, אני אומרת לה שלום, ״מדברת ״ איתה כמה דקות ואז היא הולכת לדרכה. כי נתתי לה קיום ונתתי לה גם מענה.

המון הצלחה

זה עבודת חיים

והסיפוק מההצלחה הוא רב

כל הכבוד שפתחת את זה❤️

זה עוזר לי לשמוע ממי שיכולה להבין את הנקודה הזאת אצלי.. ואחשוב על דברייך!
תודה על השיתוף הכנה!!

1. אני משתדלת להעצים את הטוב שיש לו (אפילו מה אני כן אוהבת באמת, בחיצוניות. מאוד מסכימה איתך שזה חשוב. לאהוב את המראה של מי שמולי) לכן כתבתי הטוב שיש *לו*
מה אני כן אוהבת *אצלו* אפילו אם זה האף או הגומת חן.. להתמקד בדבר הקטן החמוד ואז אולי זה יכול להשפיע על החביבות הכללית של האדם.

2. אולי שייך כאן האמירה שאמרי המעשים נמשכים הלבבות? זאת אומרת אחרי שאני מתרגלת לחשוב מחשבות טובות עליו ומשהו טוב שאני אוהבת בחיצוניות שלו
אז לאט לאט זה משפיע על המחשבה ? לא יודעת... זה מחשבות שאני נתקלת בהם גם לפעמים.



3. תדעי לך שאת ממש בנאדם כנה וזה ממש יפה.



לפעמים קורה לי שאני חושבת מה היה קורה אם הייתי מתחתנת עם גבר אחר ממש יפיוף כזה כמו שיש מסביבי (בהמוניהם... למה כשהייתי רווקה הם התחבאו?...;))

ואז אחרי שיקלול של מי הם והבנה שאינלי מושג מה הולך בחיים הפרטיים שלהם
אני ממשיכה בתקווה שאני יומאחד אהיה שלמהעם עצמי ועם בחירותיי.


אבל ההרגשה הזאת של יכולתי יותר ממש מוכרת....

תודה רבה לך על הרצון להיטיב

מראה חיצוני זה משהו שרואים מייד, וזה באמת מתסכל כי את אומרת: אוך, אני גם רוצה כזה. לגיטימי מאד שאת רוצה גם כזה. אבל בוא נביא עוד דוגמאות שיותר קשורות לתכונות אישיות שלא רואים מייד. בוא נגיד שאת נמצאת עם כמה חברה ויש בחור ממש מצחיק, כזה זורם, כיפי ומצחיק שעושה כזה טוב על הלב. ובוא נגיד שבעלך פחות מצחיק וזורם. אז זה גם עושה צביטה בלב. ובוא נגיד שאתם הולכים לחברים לשבת והבעל שם עושה הכלללל בבית,אחראי ויוזם ומבשל ומנקה, ובוא נגיד שבעלך טיפוס יותר בטטה, הופ, צביטה בלב.
וזה לא נגמר.. רק באמת מראה חיצוני, זה הרבה יותר קל להשוות כי את תוך שניה רואה את זה..
אז כמה נקודות. כשאת רוצה משהו שאין לך, זה אומר שיש לך חסר במקום הזה, וזה בסדר להתעצב על כך ולהפנים שאת הנקודה הזו א י ן בבעלך. אבל. אבל. אבל. כל בעל שאי פעם היה למישהי, חסר בו דברים. וגם לך, כאשה, יש חסרים שמרגיש בן זוגך. אין בן זוג מושלם. החכמה היא כל פעם לבחור מחדש בבן זוגך, על תכונותיו הטובות והחסרות, ולדעת שהאנשים האחרים שאת חושקת בהם זה רק בגלל תכונה ספציפית שהם הקרינו החוצה ובחרו שתראי, ויש להם עוד מכלול שלם בנפש שאין לך מושג מה הוא, ואין לך מושג איך זה לחיות איתם.
אכתוב פה משהו שכתבתי בעבר על השוואות בין בני זוג. אנחנו רוצים שהבעל שלנו יהיה מקבץ של תכונות טובות, ורק הטובות, שמצאנו ב15 גברים שונים.. שהוא יהיה חתיך כמו א, ומצחיק כמו ב,ומשתף כמו ג, ורגשי כמו ד..
לי יש את הנקודה הזו בכך שבעלי לא דברן גדול וכל פעם שאנחנו יוצאים למסעדה נגיד ואני רואה בן זוג שמדבר חאשתו, מסתכל לה בעיניים, ואשכרה מדבר הרבה, צביטות בלב ואז אני מזכירה לעצמי את כל הדברים האלו.

ספציפית הצביטות על מראה חיצוני לא קורה לי כי בעיניי הוא כן חתיך הורס אבל יש הרבה דברים אחרים שכן. כמו שכתבת @תוהה לי מלבד חיצוניות לכל אחד יש גם תכונות ואופי ובכל אחד יש נקודה חסרה יותר...
ממליצה לך גם @אנוונימית1
לזכור שלכל אחת (לעניות דעתי כמובן) יש משהו שחסר לה בבעלה
ובהצלחה!! את אלופה שאת רוצה לעבוד על זה ⁦💪🏻⁩

(לא מתמודדת עם זה בעצמי - ולא בגלל שבעלי "חתיך הורס")
אולי את יכולה לומר לעצמך ברגע שעינייך נחות על מישהו יפה: "הוא יפה רק בחיצוניות. מבפנים הוא יכול להיות בן אדם מגעיל ורע שמתייחס לאשתו כמו זבל."
זה קצת קיצוני, אבל נראה לי שבמקרה כזה צריך לנקוט צעדים קצת קיצוניים...
ובאמת תזכרי שלא סתם בחרת בבעלך... בסופו של דבר התכונות הן אלה שהכי חשובות והן אלה שצריכות הכי להתאים לך...

כמו לומר שכל העשירים לא באמת טוב להם..
האמת הפשוטה היא שלכל אחד יש מעלות ויש חסרונות..

התפיסה האולי שגויה שלי (כלומר, ככה זה אצלי אבל מבינה שזה חריג) היא שגברים נמשכים ממראה חיצוני ונשים נמשכות מהאישיות
מבינה שיש אנשים בודדים שקשה להסתכל עליהם וזה יכול להפריע (בעיני לא למשיכה אלא סתם ככה) אבל באמת לא מצליחה להבין מה מושך יותר בגבר חתיך, הרי ההנאה שלנו היא לא מהגוף שלו
אני לא שופטת ומבינה לגמרי את הקושי וזה צאוד הגיוני למי שכן נמשכת מזה רק לא מבינה את זה

איזה מזל שבעלי לא כתב את ההודעה הזאת
כי גם אני רחוקה מלהיות "חתיכה הורסת"
ורוצה לדעת שלא כל פעם שהוא מסתכל על מישהי זה מה שהוא חושב

כאילו. אמרתי שאני לא שמחה במחשבות האלה...
אני לא זקוקה לתוספת מצפון.
אבל אני מאמינה שפשוט לא שמת לב שזה לא הכי מעודד מה שכתבת...
אבל תודה בכל זאת אם הייתה לך כוונה טובה

חוץ מהחיצוניות.. הכל בסדר בינכם? רגשית. יחסים וכו?
זה פשוט עניין של אופי כמו שיש גברים שיותר מסתכלים אני מאמינה שבאותה מידה גם נשים.
אבל במקום לשקוע בהרהורים את יכולה להסיח את דעתך לדברים הטובים אצל בעלך ולדמיין כמה לא טוב זה אצל הגבר היפה.
אולי יש לגבר היפה הזה בעיות כל מני תדמייני משהו שדוחה אותך. לא רוצה לתת לך רעיונות פה אבל כיד הדמיון הטובה

תהיי בטוחה שגם הגברים מסכלים על נשים

לדעתי חלק מהתחושה שעולה בך בעקבות המחשבות על גברים אחרים היא חוסר הוגנות כלפי בעלך. כאילו התחתנת איתו ואת נאמנה לו ומשהו במחשבה הזאת אולי פוגעת ברמת הנאמנות שלך אליו. אז לדעתי אם תחשבי שכמעט כל גבר מתמודד עם מחשבות מהסוג הזה כלפי נשים שהוא פוגש(כי גם אם לא כל הנשים מזדהות איתך ביחס למשיכה חיצונית לגברים זרים, אצל גברים כמעט ואין אפשרות להתמחק ממשיכה כלפי נשים שנראות טוב) והוא לא מרגיש שבזה הוא בוגד באשתו כי זה ממש מובנה בתוכו יהיה לך יותר קל לקבל את זה בעצמך.
לגבר אין ציפיה כזאת שמהרגע שהוא התחתן הוא לעולם לא יימשך לנשים אחרות שנראות טוב. כן יש לו ציפיה לשמור על נאמנות לאשתו, לא לתת למחשבה הזאת להתפתח אצלו לרגש מעשי ולהשקיע את כל הכוחות המיניים בקשר עם אשתו. ולדעתי את גם צריכה לאמץ לעצמך את דפוס המחשבה הזה. ראית גבר שנראה טוב וזה עשה לך משהו בלב? אוקי. זה נורמלי. לא קרה כלום. תתחזקי באהבה שלך לבעלך ובקשר איתו ותמשיכי הלאה...

לצערי אין לי משהו כדי לעודד אותך.אני הייתי נשטאה לגבר חתיך הורס פלוס פלוס פלוס-מראה של דוגמן,שחקן כדורגל תקופה מסויימת,בקיצור,אין פעם שלא היינו מסתובבים ומול העיניים שלי היו מנסות להתחיל איתו..נו ו? היום מה? היום אני גרושה(ונשואה שוב ב"ה),כי מראה חיצוניני זה כל כך מתעתע ומשלה.גם ליופי מתרגלים ואז מסתכלים על יותר יפה.וברוך השם,אני נראית מעולה פלוס,ויצאתי כל חיי עם גברים יפים,אבל שורה תחתונה: יופי זה הבל הבלים!!!

אני גם חושבת שפנטזיה היא דבר חשוב , כי ככה זה בני אדם , וכנראה מעטים האנשים שלא מפנטזים על משהו (לאו דווקא משהו מיני) היופי בהבנה הזו - זו האמת שמאחורי הפנטזיה.
נגיד אם תדברי עם בוגדים תגלי שמתחת לפני השטח הדברים לא כמו שהם חלמו עליהם , שלפנטזיה שלהם בסוף יש חיים רגילים ועבודה וימים קשים ועצבים וכו'... וברגע שממשים את הפנטזיה מגלים שהדשא הפרטי שלנו דווקא ירוק ונעים ומוכר ובטוח....
ובשורה התחתונה - אל תחמירי עם עצמך ,מותר לפנטז אבל צריך לעבוד על מה שיש לנו , כל הזמן לעבוד ולדבר ולהציף את הטוב ואת הפחות....בהצלחה

שנוגעות למהות.
כשקראתי את ההודעה שלך לי עלתה נקודה יותר מעשית קצת. לקנות לו בגדים שאת אוהבת ומושכים אותך. אולי שיסתפר בצורה קצת אחרת. לסדר את הזקן אם יש איך שאת אוהבת.
לנסות את מה שיש לשפר יותר לכיוון שעושה לך טוב. כי בסוף עם כל העבודה הפנימית על המחשבות, זה גם יכול קצת לעזור.
וחוץ מזה, גם גבר 'חתיך הורס' לא יראה טוב עם בגדים מעפנים ושיער לא מסודר

גם גבר רגיל יראה חתיך עם תספורת טובה ובגדים מחויטים יותר;)

זו לא אופציה,ב.להגיד לעצמך שכמו שאת לא רוצה שהוא יסתכל על אחרות אז גם את.

( לא ניסיון אישי, חברה+אחות)

מתוכן 1 בניתוח, ואומרות שבמחלקה החדשה (כבר 4 שנים או קצת יותר ) החוויה טובה ממש, היו מרוצות מאוד מהמיילדות, מהרופאים מהאחיות, ובכלל מהצוות, היחס נעים ומסביר פנים, וגם היה להן כיף בחדר האוכל ונעים בחדרים החדישים (2 יולדות בחדר). קחי בחשבון שבנות דודינו מעכו, נהריה ומה שמסביב יולדות שם בהמוניהן, אבל נראה לי שזה קורה בעוד הרבה בתי חולים, בעיקר פריפרייאלים.
באופן כללי שתיהן ממליצות + על בי"ח נהריה. נותרו להן חוויות טובות משם.
בהצלחה לך ולידה קלה וטבעית עם שליחים טובים בכל בית חולים בו תהיי🙂

מהמיילדות היתה לי חוויה טובה בסך הכל. יש שני חדרי לידה טבעיים שווים אם את בקטע אבל זה על בסיס מקום פנוי אז זה עניין של מזל (אני רק ביקרתי בג'קוזי בלידה הראשונה שלי שם, גיסתי היתה לידה שלמה בחדר ומבחינתה היה חלום). הרופאים קצת נוטים לה ערבויות ופחות בגישה טבעית, ממה שאני פגשתי גם במעקב פוסט דייט וגם בלידה עצמה.

על מחלקת יולדות לא עפתי בכלל. זה שלוש בחדר, וכל המחלקה מעורבבת - זה נקרא 'ביות גמיש' ובגדול אומר שאת יכולה לעשות עם התינוק מה שאת רוצה חוץ מ: בין 5 ל-8 בבוקר הוא חייב להיות איתך, ובין 8 ל-9 הוא צריך להיות בבדיקות בתינוקיה. יכול להיות שאני לא זוכרת את השעות בדיוק אבל זה העיקרון. ככה שאת יכולה להיות היחידה בחדר עם תינוק צורח בלילה, או מהצד השני לשים את התינוק שלך בתינוקיה כדי לישון ולסבול צרחות של תינוק אחר. הבנתי שיש גם אופציה של אפס הפרדה שמרוכזות בשני חדרים או משהו, מעין אהבה טענה פה שגם מי ששם יכולה תכל'ס לשים בתינוקיה אם היא ממש צריכה כי אף אחד לא באמת שואל... אז אולי זאת האופציה הכי טובה.
הצוות בתינוקיה ובמחלקה לא אחיד, יש מקסימות ויש לא משהו. האוכל נחמד. יש מנות מהדרין בחמגשיות שהן פחות אבל עדיין בסדר.
אם יש לך שאלות ספציפיות שלא עניתי עליהן תשאלי ואני אנסה להיזכר...

הייתי בחדר של ביות מלא,
המעלה היא שכמעט את כל הבדיקות עשו לידי.
תכלס זה תלוי באחות - הייתה אחות אחת שלקחה (איתי או בלעדי, מה שרציתי) את התינוק לתינוקיה לבדיקות.
אפשר לשים בתינוקיה חופשי.

בכלל, הרושם שלי שם היה שאין מדיניות החלטית ועקרונית, ומאוד זורמים עם היולדת. יש אחיות /מיילדות שזורמות בקלות, ויש כאלו שרק אחרי התעקשות קלה.

גם לגבי מועד השחרור הגמישות חוגגת. אפשר כמובן לחתום ולהשתחרר קודם, אבל בניגוד למקומות אחרים, לא הייתי צריכה להתחנן / לשכנע. בעיקרון משתחררים בדיוק 48 שעות מהלידה (ילדתי בערב, כנראה שזה לא כך לגבי לידה באמצע הלילה).

ושמן שקדים בלידה אמרו לי שאין צורך להביא, הם מביאים.

בסופו של דבר ילדתי בצפת, מוזמנת לפנות אליי בפרטי

למרות שאני לא בהריון...
מכירה ממש את התופעה בסוף ההריונות זה פשוט סיוט מסוייט. תנסי לקרוא אולי? מעייף את העיניים

אבל רוב הזמן מה שצריך זה לעייף את המחשבות, רק את העיניים
בסוף נרדמתי אתמול אחרי שטפטפתי כמה טיפות של שמן לבנדר על הכרית
תודה על ההזדהות!

לקום, לעשות סיבוב בבית. לשתות כוס תה או שוקו, ולחזור למיטה. זה בדר"כ עזר לי

😔😔😔
אין עונש כזה.
סיוט!!!

לא להיות במסכים כשעה לפני השינה

והבעל ליד נוחר במלוא המרץ...

אין לי פתרון. רק הזדהות.

ואולי לנסות לא לישון במשך היום

לשים כמה שיני שום קלופים בשקית עם מלח. לסגור היטב ולשים מתחת לכרית. קצת מסריח אבל שווה

האמת שהתחלתי לסבול מזה לראשונה בחיים מאז הלידה של בני הבכור ובעלי היה נוחר בזמן שהיתי ערה שעותת ומתוסכלת ובאיזשהו מקום זה היה קצת מלחיץ אותי
ופתאום אחרי חודש חודשיים גם בעלי התחיל לראשונה בחיים לסבול מנדודי שינה(נשמה תאומה חח) וקשיי הירדמות מאז המצב שלי די השתפר חחח כנראה זה פסיכולוגית הידיעה שאני לא לבד בזה עזרה לי ושאנחנו סובלים ביחד

אני פשוט אלך מחר

מהרה!
עזבי רגע את הבלגן, הבית והבישולים,
תכיני לך נס קפה, קחי קוביית שוקולד, שבי עם עצמך, תעשי משהו שאת אוהבת.. אולי לשמוע שיר אהוב? או לדבר עם מישהו/י שיעשה/תעשה לך טוב?
חיבוק גדול ממני, אהובה...
מחר יום חדש וטוב
❤️💚💜

את תמיד שם בשבילי
מעריכה ככ❤️

בעלך צריך לחזור מחר קרוב לשבת?

שפתוחים עד 12..

מחר בעה אלך

אז כבר אטבול מחר

התעודדת קצת? ירד קצת הדכדוך?

ושתלכי לטבול בנחת ובשמחה! ויהיה לך טוב על הלב
וגם נישב לכוס קפה ותפרקי כל מה שכואב לך.
בתכלס,
קחי חיבוק!

את מדהימה
ממש

מחר יום חדש .
לכי לישון מוקדם

התחלתי לסדר ולנקות לשבת
כביסות כלים אבק
מחר רק לשטוף ולבשל
ברוך השם
תודה לכולן

האם זה מסוכן בתחילת הריון?

לגרום לזה ןאם אין סימן נוסף שמתאים לפטרייה יכול מאוד להיות.
כל עוד ההריון תקין ההנקה לא מסוכנת אבל מכיוון שאי אפשר לדעת מראש אני חושבת שצריך לשקול את הסיכונים לפי גיל התינוק ולפי הכוחות שלך

תודה!

הבנתי שזה עוזר לריח מהנרתיק.
וכמובן תבדקי אם פטריה...

את מרגישה ממש שינוי? 

כי לנרתיק יש ריח אופייני משלו...

ואם זו פטריה אז יש משחה לפטריה,אפשר לעשות בדיקה על ידי משטח וגינלי

לא שיניתי תזונה..
ואני לא ישנה פחות ממה שהייתי ישנה לפני

אני יודעת שפיטריה יכולה לגרום להפחתה בחלב אבל אם לא כואב לך(דוק וכו) מניחה שזה לא קשור..

אז יש פטריה! לא כואבת, אבל לפי שיש לתינוק אני מתארת שגם לי..
וואי תודה על המידע

לי לקח חודשיים עד שעליתי על זה וסבלתי גם בהנקה וגם גילינו אחרי מלא זמן שזה מה שכנראה הפחית את החלב ובגלל זה היא הייתה רעבה

איך טיפלת? מה נתנו לך?
אני עם ניסיון מוצלח בהנקה, וראיתי בודאות שהחלב הופחת. ממש חידשת לי

וגם מה שנתתי לקטנה שלי אז שמתי עלי לפני ההנקה ומלא שטיפות עם חומץ תפוחים וגם לקחתי פרוביוטיקה..
צריך גם לשים לב לא לאכול מלא סוכר אולי אפילו להפחית סוכר ופחמימות שיכולים לגרום לפטריה

אני טוחנת שוקולד בהנקות:/

את יכולה גם את המשחה שלו למרוח עלייך לפני הנקה..
תעשי שטיפות עם חומץ תפוחים.. וגם תקחי פרוביוטיקה שממש עוזרת גם למנוע אח''כ

וואו איך עזרת לי ⁦♥️⁩⁦♥️⁩⁦♥️⁩

וכמובן לא להפחית הנקות כי זה יוריד את הכמות יותר..

גם המוצץ בעייתי בעצם? להרתיח אותו כל היום? מה עושים?

אפשר גם למרוח אותו ל עצמך.
יש כאלה שזה מספיק להן.

זה בדיוק השלב. לא להבהל. התינוק גדל והכמויות משתנות. אם תמשיכי להניק על אף החוסר הגוף ילמד תוך כמה ימים לייצר את הכמויות החדשות. תאכלי טוב תשתי הרבה ותנוחי.