אני בשבוע 10 וזוכרת שאסור ורמוקס.
מותר שמן לבנדר עם משחה כמו שכתבתן פעם?
אני בשבוע 10 וזוכרת שאסור ורמוקס.
מותר שמן לבנדר עם משחה כמו שכתבתן פעם?
פעמיים ביום כף גרעיני דלעת, אחרי כמה ימים הן נעלמות.
אבל חשוב להקפיד להמשיך עם הגרעינים כדי שלא יחזרו
התכוונת?
הרקולסיתזה שאצל ילדים זה לא נגמר - כי הם לא יודעים לשמור על היגיינה.
אם מקפידים על רחיצת ידיים עם סבון, בפרט מתחת הציפורניים - מחזור החיים שלהם נקטע וזהו.
אם את מרגישה תולעת - את יכולה לנסות להוציא אותה עם מגבון.
לעצמי לא לקחתי אף פעם ורמוקס, למרות שלצערי נדבקתי כמה פעמים מהילדים.
באופן אישי, לא הייתי חושבת אפילו לבדוק האם יש בעיה בטיפול חיצוני בהריון, אבל אני לא סמכות רפואית.
יש בבית מרקחת משחה רפואית ללא מרשם בשם 'נו ורם', אולי לא כתוב עליה מגבלה לגבי הריון.
הוא מתפתחים בפנים- איך זה עובר לבד?
ספורים.
בשביל להתרבות הן יוצאות החוצה מהגוף דרך פי הטבעת ומטילות בחוץ ביצים. כדי להשלים את מחזור החיים ולגדל דור חדש של תולעים שימשיכו להטריד, הביצים צריכות להגיע מהטוסיק אל הפה 🥴 ומשם אל מערכת העיכול, וחוזר חלילה.
אצל ילדים שמגרדים בישבן/מתלכלכים בשרותים ולא שוטפים היטב ידיים הביצים מגיעות חזרה למערכת העיכול ללא בעיות מיוחדות. אצל מבוגרים שמקפידים על היגיינה - הביצים לא יגיעו אל הפה ומחזור החיים יקטע. התולעים לא יכולות להתרבות בתוך מערכת העיכול עצמה.
חידשת לי!
הייתי בטוחה שהביצים שהן מטילות בוקעות שם והתולעים נכנסות בחזרה
בהרגשה בדיוק כמו תולעים...
אוף איזה סיוט זה חיבוק!
בעיקר בלילה ולפעמים הרגשה שמשהו מטייל שם..
סליחה על התיאור
ולצערי אצלי זה לא עובר כל כך
גם אצלי היה ככה בלילות וזה היה טחורים.
תנסי לראות אם מקלחת שם תעזור לך.
לי זה היה מקל...
מישהי יודעת?
העלים אצלנו תולעים לגמרייי..
או שאת לא זוכרת איזו משחה?
ממש אשמח לשמוע
שמן אתרי הדס עושה פלאים! תעשי חיפוש בגוגל ותראי..
אפשר גם לערבב בשמן קוקוס ולשים..
אלא אם עם היא רק מחומרים טבעיים
אפשר בשמן קוקוס שיאה..
אבל בהריון לא מומלץ בכלל שמנים אתריים באזור שקרוב לנרתיק
ואמר שאין עם זה בעיה...
הקטע הוא שאחרי שלקחתי
פתאום התגלה אצל אחד מהילדים והייתי צריכה לקחת שוב
השבוע פותחים חומש חדש, עם פרשת ויקרא.
נלמד הפרשה על דיני קרבנות שונים - עולה, חטאת, קרבן עולה ויורד, ואשם.
מוזמנות לשתף בלימוד, מחשבה, שאלה או תובנה מהפרשה.
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
(ואם מישהי רוצה שנפסיק לתייג אותה - גם מוזמנת לכתוב לנו)
וכל מי שרוצה להצטרף...
1 - נשירת שיער אחרי לידה, עד מתיייי
אני ארבעה חודשים אחרי, התחיל בערך חודשיים אחרי ועדיין נושר! מפחדת שעוד רגע ייגמר לי השיער:/ יש מה לעשות עם זה?
2 - הקטנציק היה ישן יפה מאוד בלילות, קם אולי פעם פעמיים לאכול. מהשבוע האחרון התחיל לקום כל איזה שעה וחצי
מה עושים הצילו.. הוא גם לא כלכך חוזר לישון אחרי וצריך להישאר איתו עד שנרדם.. חזרתי לעבודה,אולי זה קשור... איך אפשר לעזור לו לישון רצוף?
תודה לעונות!
זה ממש יכול להיות בגלל שחזרת לעבודה, והוא צריך להשלים שעות אמא.
ואולי גם המעבר לשעון קיץ שיבש אותו.
תרוויח שזה יסתדר בקרוב.
לא יודעת מה אפשר לעשות.
אין לי טיפים, רק שזה נורמלי, נראה לי לפחות 8 חודשים...
תודה
אבל השאלה האמיתית היא לא אם זה ציר, אלא אם זה ציר לקראת לידה.
כי יכולים להיות צירים גם כמה חודשים...
בהצלחה ♥️
השבוע הבת שלי (בת 3 חודשים + )מתעוררת בלילה כל שעתיים-שעה להנקה. בדרך כלל מתעוררת כל 3-4 שעות
ככה שהשבוע יצא שאני ישנה שעה בערך בין הנקה להנקה וזה שובר אותי. בלילה היא נרדמת בהנקה ואם לא אז עם מוצץ/בעלי מרדים..
אני פורקת לכן לפעמים אני מרגישה שאני שלילית בנושא הנקה וזה מבאס.. לפעמים אני אומרת לבעלי בכעס למה התחלתי עם ההנקה בכלל קשה לי התלות הזאת..זו ילדה ראשונה מה יהיה בילדים הבאים בע״ה ככה יהיה כלפי ההנקה? מבאס
אני רק מחכה לרגע שנתחיל טעימות והיא תאכל ארוחות כדי שאני לא אניק הרבה שלא תהיה תלויה רק בי
לפעמים אני אומרת אם אני ככה מחכה ששלב ההנקה יסתיים אז למה אני מניקה בכלל?! לפני הלידה אמרתי שאשלב הנקה עם תמל ואז אחרי הלידה החלטנו הנקה כי אנחנו לא מחסנים וגם כל נושא ההנקה בהתחלה היה קשה.
אולי היא לא שבעה בלילה ובגלל זה מתעוררת כל פעם? היא יונקת 10-20 דק גג
* רוצה להתחיל טעימות בגיל 4+ חודשים.. איך מתחילים?
* אתן מחליפות טיטול בלילה אם זה רק פיפי?
עוד משהו מרגישה שההנקה מגבילה אותי תמיד שאני יוצאת אני שוברת את הראש איפה אניק בחוץ ותמיד מוצאת את עצמי מתכננת מראש איפה אניק וזה מגביל אותי ביציאות כי יש מקומות שאין איפה להניק… איפה אתן מניקות שאתן בחוץ? רק אני ככה ?
תודה לכל מי שקראה🙏🏼
אני שואבת כל בוקר צד אחד וצד שני מניקה ויוצא לי 90-100 מ״ל ומקפיאה
אם ארצה לצאת עם בקבוק אני צריכה לשאוב עוד במהלך היום כדי להגיע למנה..
הפסקת בגיל חצי שנה? איך? אכל ארוחות?
אבל את יכולה יומיים לשאוב ולא להקפיא, אם את רוצה לנסות לצאת. ולהקפיא את מה שלא תשתמשי בו (בהנחה שזה יישמר קר מספיק)
ואין לזה קשר להנקה.
מה הכוונה בדרך כלל ישנה 3-4 שעות?
זה ככה מאז שהיא נולדה? היום והלילה הפוכים? ניסית להפוך לה? יש סדר יום?
עריכה:
אם זה רק שבוע ככה-נשמע כמו קפיצת גדילה. לנשום עמוק זה יעבור- אין קשר להנקה. להשתדל לשמור על שגרה, קלףחי עזרה שתוכלי לישון ביום לפחות 4 שעות ברצף ותתפללי, בעזרת השם תוך שבוע שבועיים היא תחזור לעצמה והיא עשויה אפילו לישון לילות שלמים. אל ייאוש!
קודם כל מזל! המעבר לאמהות הוא שינוי דרסטי, פתאום מישהו תלוי בך, ואין שניה חופש מהתפקיד. זה קשה, אתה כל כך רוצה בזה ומבקך את זה אבל זה רצף של אתגרים. את בסדר. לאט לאט.
תתמקדי כרגע בתינוקת ובעצמך ולא בעתיד. כל ילד זה עולם וחוויה אחרים.
אין ספק שהנקה דורשת הרבה. אל תצטערי, היא הרוויחה עד עכשיו, וגם את.,ץ אבל זה בסדר לחשוב כל כמה זמן איך ממשיכים.
יש כאן את הלילות, ויש אחר הנקה בחוץ.
לגבי לילות: לא, אני לא מחליפה פיפי בלילה.
הרדמות: אני אישית הנקתי לפי צורך של הילד, בחודשים הראשונים שיונקים חוזרים לישון פחות מפריע לי אבל זו עייפות מצטברת .. יש שיגידו שאת כבר תכף יכולה להרגיל אותה להירדם בצורות אחרות.בעיקרון זה קצת מוקדם לגמול מהנקת לילה אלא אם היא לא מתעוררת (וגדלה תקין כמובן). אולי אם תרגילי אותה להירדם אחרת בערב היא גם תתעורר פחות בלילה. שווה להתייעץ עם טובים ממני בתחום.
הרבה בסביבתי שואבות ונותנות לאבא לתת בקבוק אחד בלילה, לי אישית היה קשה יותר לשאוב מלהננק, וההתעסקות עם בקבוק מעיקה עלי לא פחות מהנקות...
טעימות, ממש לא לפני 4 חודשים. ואז רק כשהיא מראה עניין-סקרנית כשאת אוכלת, מוציאה לשון ולקחת מכפית וכו'. טעימה ממש, כשמה, לא מורידים הנקה (או בקבוק) זו רק חשיפה. בערך ב6 חודשים אפשר כבר לתת ארוחה ולאו לאט ההתאמה לצמצם הנקות. לא מובטח שתרגישי את הירידה בהנקה בהתחלה. סבלנות...
אולי אם יש מיש שיכול להיות איתך ולהחזיק אותה כשהיא צריכה ידיים ולא הנקה יכול להקל. במיוחד ביציאות... אני הסתדרתי להניק בגילאים האלה בכל מקום. שוב, אצלי אף פעם לא היו שעות הנקה קבועות כך שתכנון לא עזר; הנקתי באוטו/על ספסל/ מבקשת כיסא ומפנה אותו מול קיר ליצור פינה שקטה. יצא לי בתא מדידה, בחדרי הנקה ייעודיים. אבל זה בהחלט לא מתאים לכולן. גם כאן נכנסת אופציית השאיבה, הנקה לפני יציאה והגבלת משך היציאה אם רלוונטי, או סינרי הנקה ענקיים שהם כמו עיגול ענק עם חור באמצע שהכל מכוסה אם יעזור לך להרגיש יותר בנוח.
תתייעצי עם חברות, קרובות משפחה, לפי צורך עם יועצת שינה או יועצת הנקה. בהצלחה למצוא את המסלול שלך!
ובעיקר לדבר ולגלות שהתחושות וההתלבטויות.. נורמאליות...
אני הרגשתי שהנקה מגבילה אותי בלילות/ ביום/ בחוץ
לכן שלבתי מראש תמ״ל ומאד מהר הפסקתי להניק
את הילד האחרון לא הנקתי בכלל
לא רציתי לשלם את מחיר המגבלה הזו
לגיטימי לגמרי להרגיש רגשות שליליים כלפי הנקה, יש בה בהחלט צדדים פחות טובים.
אקח את הטיפים שלכן
יצאתי הבוקר עם הקטנה לקניות זה עשה לי טוב למרות כל העייפות (הנקתי לפני יציאה וחזרתי בזמן ההנקה הבאה)
אני גם חושבת שזה הצטברות של חוסר שינה
אראה איך היא עד סוף השבוע.. במידת הצורך אתייעץ עם יועצת שינה/הנקה
יש סדר יום של הנקה-משחק-שינה
פחות שעות קבועות אבל אני מכוונת לשעות קבועות כמה שאפשר
כותבת לך איך זה אצלי -
אני ישנה יחד עם היונק, ולא מתעוררת כמעט וגם אם כן זה רק כדי לחבר וממשיכה לישון.
ממששש לא מחליפה טיטול בלילה.
מיניקה בכל מקום. כמובן מעדיפה בישיבה אבל כמעט תמיד אפשר לשבת על משהו, אפילו על הרצפה.
המקום היחיד שבו אין לי מקום נורמלי להיניק זה רמי לוי.
אז גם זה קיים.
אני טיפוס חברותי מאז ומתמיד אהבתי לפגוש חברות
בפרט בתור רווקה וגם בתחילת הנישואים
לאחרונה מרגישה תחושה מוזרה
מעדיפה לוותר על מפגשים עם חברות בבית קפה
הסיבה? מרגישה שזה פולשני
תמיד החברה/חברות מתעניינת וכאילו מרגישה שבא לי לשמור על החלקת אלוהים הקטנה שלי
נכון יש כאלו שאני יכולה לשתף באמת אבל יש הרבה שזה פייק ולא בא לי שכולם ידעו עלי/על בעלי/. על הילדים
וגם יש לי תחושה שזה הרבה פעמים תחרות והשוואה עם חברות
כשהייתי רווקה לא היה אכפת לי אבל כשיש לך גרעין שלם מסביבך אז ככה מרגיש לי
זה מוזר?
אבל אני כן מתחזקת חברויות
כשאני מדברת עם חברות אני לא נכנסת לנושאים אישיים מדי. מה שלא בא לי לשתף - לא משתפת
יש לך עכשיו משפחה גרעינית וזו חלקת האלוהים שלך..
תהליך טבעי ביותר.
ברווקות זו תקופה עדיין של בירור והתבגרות ויש הרבה עיסוק בשאלת זהות, רצונות, ערכים
וחלק מזה זה גם חוויות עם חברות ושחנשים.
אפשר לצאת עם חברות לבילוי קליל, לא חייב עכשיו שאלות שנוגעות לחיים עצמם.
אין לי סבלנות לתחזק קשרי עבר אז רוב החברות שלי הן מהעבודה ולא פגישת חברות בבית קפה
בגדים וציוד לתינוקות שאת שומרת, שמיכות נוספות לאורחים, משחקים של הילדים שכרגע שמה בצד?
פחות הבנתי את 'מה אפשר לאחסן בארון גדול שלא הורס את הארון'. מה כן הורס את הארון? אני חושבת שכל מה שנכנס בצורה טובה מבחינת גוגל במדפים אפשרויות לאחסן בבטחה, לא?
בהנחה שלא מדובר באוסף סלעים או לבנים או דווקא בארגזים עמוסי ספרים.
ולא רואה סיבה שהארון ייהרס מאחסון של דברים במשקל סביר
את צריכה לאחסן בכלל?
אחד הדברים הכיפים בתאומים מאותו המין שזה חוסך מקום בארון, כי הם ביחד בבגדים... ככה זה אצלנו לפחות
אני באופן אישי לא אוהבת ארונות גדולים, כי הם תופסים מקום לדעתי... (אוהבת שמקומות האחסון מפוזרים בחדר)
בכל אופן, אפשר לאחסן שם מצעים, מגבות, בגדים ישנים, מעילים, תיקים, תחפושות, אולי גם טישו ומגבונים אם אין לכם מקום אחסון אחר בשבילם...
עכשיו ארגנו מחדש את חדר הבנות. בהתחלה לא ידעתי איך נעשה את זה, עד שהבנתי שאפשר לוותר על הארון (ארון של שתי דלתות, שגם הוא בא במקום ארון של ארבע דלתות שנפטרנו ממנו כבר לפני כמה שנים), ולהשתמש במקום זה במגירונים שנכנסים לכל מיני פינות קטנות בחדר.
(גם ככה אנחנו לא מקפלים כביסה ועד עכשיו הבגדים היו בסלסילות בארון, אז מגירות זה מצוין. נשאר רק ארון של דלת אחת בשביל הבכורה שכן מקפלת לה, ושאר הילדות קיבלו מגירון כל אחת. ואת בגדי החורף העבים הנחנו לאחסון בארגז המצעים של אחת המיטות.)
הארונות שלנו לצערי מהר מאוד איבדו את המגירות שלהם
בכל אופן, זה גם תלוי כמה מיטות צריך להכניס בחדר. כשיש הרבה מיטות כל קיר משמעותי...
שבוע 25 ישתבח שמו,
העובר המתוק פעיל וחמוד, זז הרבה בדרך כלל.
אתמול שתיתי מלאאא ועדיין כנראה התייבשתי, מ22 בערך לא הפסקתי להקיא כל מה שנכנס, כולל את הארוחת ערב שאכלתי קודם.
בלילה קמתי כמה פעמים והקאתי.
בבוקר לא הקאתי אבל הייתי מאוד חלשה, ב"ה אכלתי ושתיתי הרבה ואני מרגישה שהתאוששתי מהאירוע.
אממה, פתאום אני שמה לב שהקטני זז הרבה הרבה פחות מהרגיל, כן יש קצת תנועות אבל חלשות ועדינות.
מה דעתכן? לגשת להיבדק? בשבוע הזה לדעתי עוד לא עושים מעקב תנועות אבל אולי אני צריכה להתייחס גם להייבשות?
תודה מראש לכל מי שתגיב!
במיוחד שיש סיבה לפיחות תנועות, שלא הרגשת טוב בימים האחרונים והקאת הרבה.
אם אין תנועות אז כמובן לגשת דחוף למיון
אבל אם יש אני אישיתי, ובלי לקחת אחריות, לא הייתי נלחצת
כן הייתי מקפידה על שתיה מרובה ולאכול הרבה היום ומחר
ואם את דואגת תתקשרי למוקד להתייעץ
אבל כן בתשומת לב
שותה מיץ ענבים-שוקולד שוכבת במחת על צד שמאל
אם יש תנועות זה בסדר
ותשתי...
ואם זה מעודד אני בשבוע 20 בקושיייי מרגישה
אחת לכמה ימים בקטנה
לרגע
שליה קדמית ועוברית כנראה רגועהההה
'בוע שעבר נבדקתי והכל היה תקין ובאו''ס זזה מלא
אז הבנתי שאין לי מה להלחץ
ושבהמשך...
מי גנב את האפיקומן.
מתלבטת אם להזמין אותו לילדים. כתוב שזה מתאים מגיל 7
הילדים בגילאי 5 וחצי, 7, 8
הריון תאומים
הרופאה נתנה לה לקחת אספירין?
קרה לכן?
לקחתי בגלל עבר של עוברים קטנים.
נותנים לפעמים במצבים שבהם יש סיכון לקרישיות יתר.
כן כי תאומים
הורתה לה ככה.
זה רופאה של הריון בסיכון?
אולי כדאי להתייעץ עם רופא מומחה.
זה לא ויטמינים שכדאי סתם לקחת.
מצד שני אולי יש לה איזה רקע רפואי שמצריך את זה
אני חושבת שכדאי לה להתייעץ עם המטולוג. הוא הכתובת לכך.
כל היריון תאומים שונה מרעהו. זה תלוי אם מדובר בהיריון תאומים זהים או לא (וגם בזהים יש כמה מצבים), מה המצב האישי של האישה, איך העוברים גדלים, ועוד ועוד...
אם היא חושבת שהרופאה הגזימה בהוראה שלה, שתנסה להתייעץ (בעצמה, עם כל הנתונים שלה) עם רופא נוסף.
זה למניעת רעלת הריון
אין שום תופעות לוואי
אבל זאת לא סיבה לא לקחת אם צריך.
גם לי לא היו שום תופעות.
הרופא אמר לי שזה יכול לגרום למשהו בקיבה, ואז לוקחים עוד משהו בשביל זה.
אני לוקחת וים תופעות לוואי
אבל אולי זה אינדודואלי
איך לקחת את זה?
הוזמנו לאירוע של המשפחה הקרובה (יומולדת לאחיין של בעלי). לפני כשבועיים היה אירוע דומה של אחיין אחר ועשינו מאמצים להגיע עם בת החודש. בסוף היא ככל הנראה נדבקה מאחד הילדים שם, שלשלה והצטננה חבל על הזמן.
עכשיו אני ממש מתלבטת אם להוציא אותה..
אין לנו יחסים מאוד קרובים איתם, אבל כן חשוב לנו להגיע.. מצד שני אני לא רוצה להיכנס שוב לבלאגנים של הידבקויות.. לפחות להשתדל עד גיל חודשיים בע"ה..
מה אומרות?
לא מוזמנים ולא מזמינים
זה לא נגמר
ואין לי ככ הרבה זמן פנוי שאני רוצה לבזבז על ימי הולדת לילדים
אני הולכת רק לימי הולדת של ההורים שלי. או אם מדובר במשו משמעותי - ברית/ בר מצווה וכו
נניח רק בעלך והילדים?
אם לא אז הייתי מתנצלת אולי שולחת מתנה ומסבירה בפשטות שמאוד רציתם להשתתף אבל בגלל שהיתה חולה עכשיו אז צריך לתת לה עוד קצת להתחזק.
עם הרבה אנשים...
ואם אין ברירה ממש- מתחקרת את המצב הבריאותי של כולם כולל כולם, לא מרשה להרים, לילדים להתקרב...
אבל האמת היא, שאני ממש היסטרית בעניין, ככה שכבר כולם מכירים אותי...
לא הייתי הולכת ליומולדת של אחיין אחרי חודש מהלידה... זה מאוד הגיוני ולגיטימי
הייתי אולי שולחת רק את בעלי, ואם יש לכם עוד ילדים אז גם אותם
עם עדיפות להתמחות בלידת ויב"ק
והקאץ': שתהיה פנויה ללידה בחודש הקרוב
בעקבות בלת"מ
תודה לכולכם מראש
חרדית, מנוסה וסופר נחמדה.
אני לקחתי אותה פעמיים ללידה רגילה ולא ויב''ק.
052-681-9805
באופן כללי לפני שאת סוגרת, תעשי שיחה כדי לוודא שיש כימיה טובה
לא יודעת לגבי שאר הפרטים שכתבת.
יעל ברמן
אודליה גור אריה
אביה רייכנר
יושיביה כץ
אין לי מושג אם פנויה. תבדקי
(כחברה, לא כדולה. אבל אני יודעת שיש לה הרבה לקוחות מרוצות).
לא יודעת אם היא פנויה, וגם לא יודעת לגבי ניסיון עם לידת ויב"ק. יכולה לבדוק איתה אם רלוונטי. מוזמנת לפנות בפרטי (מהניק שלך, או מניק חדש אם את מעדיפה) אם תרצי.
תודה רבה לכולן, אנסה לדבר איתן
מה חשוב לשאול? חוץ מכמטבן מחיר ומקרים של ביטולים..
מקובל לקבוע פגישה לפני?
ממתי שאת מרגישה רך/ ממתי שיש פתיחה רצינית וכו'... יש כאלה שפתאום מגלים מאוחר מידי שהם מגיעות מאוחר מידי בשבילך וחבל.
מאד מקובל. תראי שבכלל יש כימיה. באיזה שיטות היא עובדת. תיאום ציפיות מה את מצפה ממנה וכו.
מוזמנת לפרטי בשמחה
(הייתה איתי בלילה הראשון אחרי הקיסרי)
היא מתוקה ממש ממש.
(אבל כמובן, לא ראיתי איך היא בלידות...)
מיועדת לקיסרי
יש לי חרדות מהניתוח עצמו.. ז״א מעצם העובדה שאני ערה בכל הפרוצדורה
אני שבוע לפני.. יכולה לרחוץ כלים פתאום להיזכר בזה ולהתחיל לבכות את חיי .. מצד שני יכולה לשבת בספה ולשקוע בבכי
בנוסף.. בחרדות לחזור הביתה עם תינוק קטן
הגדולה שלי בת 6 .. אני לא זוכרת מה זה בקבוק מטרנה או גרעפס תקוע.. הכוונה שהתחלתי לנשום ולחיות ועכשיו אני חוזרת אחורה ..
כל מחשבה שאני מביאה חיים לעולם באמת
ממלאת אותי אבל זה לא מחזיק מעמד להמון זמן
המחשבות והחרדות גורמות לי לכאב ראש נוראי .. לחץ מטורף
אני ממש מתפללת
בלי הפסקה אבל עדיין צריכה משהו להירגע
ממי שמנוסה.. אשמח אשמח אשמח לטיפים
אם ככ מלחיץ אותך להיות ערה בניתוח..
לי יצא להתנתח במשהו שלא קשור ללידה, אמנם הרדמה מלאה אבל חוויתי את הדקות הראשונות שנכנסתי לחדר ניתוח עד שהרדימו אותי בתור משהו מגניב, כמו בסרטים, בסקרנות לראות סביבי מה קורה. אולי שווה לחשוב על דימיון מודרך או משהו בסגנון, כי באמת הרדמה מלאה זה יוצר קשוח מהרדמה חלקית. יש אח''כ הרבה הקאות וסחרחורות מכל החומרי הרדמה.
בניתוח אלקטיבי אפשר להכניס מלווה שזה גם יכול לעזור לך ללחץ.
לגבי החזרה הביתה
לא יודעת מה להגיד לך זה באמת קשה.
תנסי להעזר בכל מי שאת יכולה..
לי היה לחץ סביב הלידה ותינוק חדש (הקטן היה בן 9)
ידעתי שאין מה לעשות עם זה כי זו אכן סיטואציה מלחיצה עם הרבה חוסר שליטה
אז הסחתי את הדעת עם הרבה נטפליקס וזו זכורה לי כתקופה רגועה יחסית שצברתי בה כוחות לקראת הלידה
יכולה להגיד לך שאני ילדתי לפני חודשיים בקיסרי, לידה ראשונה, התינוק היה מצג עכוז ועשו לי ניסיון היפוך בבית חולים שלא צלח כמה פעמים, וקבעו לי ניתוח, בכיתי את חיי וחשבתי שזה הגרוע מכל, לבסוף היה מדהים!! לא הרגשתי כלום, ובעלי היה איתי, ודיברתי לפני עם הרבה נשים שעברו את זה והרגיעו אותי, במהלך הניתוח עצמו הייתי ערה עם הרדמה ספינלית, ודיברתי וצחקתי עם הצוות תוך כדי הניתוח! הצוות היה מדהים! היה חוויה כ"כ טובה שלידות הבאות אני רוצה רק קיסרי!! אפילו שיש כאלה שיגידו שעדיף לידה רגילה וכו וכו.. זה פשוט מושלם!! גם החתך עצמו עשו בשיטה אסתטית שלא רואים!!! היום אחרי חודשיים לא רואים! לגבי הכאבים אחרי הניתוח , זה נכון אבל אם כל הזמן לוקחת משככי כאבים ובלי לנסות להרגיש גיבורה שאת לא לוקחת, את בקושי תרגישי!! וככל שתנסי ללכת יותר אחרי הניתוח ככה תחלימי מהר יותר!
לגבי מה יהיה שתחזרי הביתה, את תראי שמהר מאוד תזכרי בהכל ותסתדרי, כשאני יצאתי מבית חולים לא הבנתי איך אני הולכת להלביש ולקלח זה היה ניראה לי מפחיד ההתעסקות בתינוק כזה קטן , ובסוף יום יומיים והייתי בשליטה בכל הטיפול בו.
בקיצור למדתי שסתם בזבזתי הרבה אנרגיות על הפחדים והבכי שאם הייתי יודעת מראש הייתי שמחה ורגועה וישנה בלילה בראש שקט🤗
הלכתי לפגישה אחת עם יעל גריינר (מיילדת ודולה), והיא עשתה לי הרבה סדר וגם הרגיעה אותי.
ממליצה לך גם❤️
את מדברת אליה אל השכל, ומבחינת השכל את בהחלט צודקת.
אבל הפחד הזה הוא לא רציונלי.
ויש כאלה שעצם המחשבה על זה שחותכים אותן, או עצם המחשבה על שכיבה בחוסר אונים מול מלא אנשי צוות - מלחיצה אותן, ולא יעזרו דיבורים אל השכל.
(עברתי את זה ארבע פעמים, וזה היה טוב יותר מפעם לפעם, אבל עדיין זו חוויה קשה בשבילי...)
יש דרכים להקל על התחושות הרגשיות הבלתי נשלטות האלו, ולכן המלצתי לפותחת על יעל גריינר, אבל אי אפשר להמעיט בעוצמת החוויה הקשה❤️
לדעתי, מההיסטוריה שלך שקראתי פה, שימי לב לנפש שלך אחרי הלידה
אם את מרגישה שכבד לך - תדאגי לעצמך לעזרה ולטיפול

לק"י
וסך הכל היה בסדר. לא היה מפחיד, רק שהרגשתי את תחילת הניתוח, כי כנראה המקום לא נרדם לגמרי (אבל מאמינה שלרוב זה לא קורה). וגם היו לי בחילות (בפורום אמרו לי שזה מחומרי ההרדמה).
אבל נראה לי שלקבוע ניתוח מראש באמת היה מלחיץ אותי יותר.
יש מצב שגם הייתי מתה מפחד מלידה רגילה.. מליון חששות ופחדים ממש מלווים אותי
אני משתדלת להיות בעשייה אבל הפחד שלי זה אותו היום.. השעות שלפני הניתוח ההמתנה בבית החולים עצמו .. המחשבות מה עם הילדה שבבית 😔
אולי אתן מכירות משהו טבעי שאני יכולה ליטול בימים האלו? אולי טישטוש בחדר הניתוח יעזור? אשמח אם מישהי יודעת 🙏🏻
עברתי 4 ניתוחים קיסריים.
אני שמחה על ההרדמה החלקית. נחמד לראות את התינוק אחרי שמוציאים אותו ולדבר אליו, ולי אישית גם חשוב להיות מודעת במהלך הניתוח. לשמוע, להתפלל עד שהתינוק יוצא, לשמוע מה מצבו.
גם אותי הפחיד עד שיצא, אבל אחרי כבר ממש לא איכפת לי ואני שוכבת רגועה במהלך התפירה..
אני יודעת שזה לא אינדיקציה .. אבל מהרגע שאת שוכבת בשולחן הניתוח ועד שהתינוק יוצא?
מהרגע שיצא ועד שהגמר?
בהנחה שהכל בסדר 🙏🏻
אבל את שוכבת על מיטה לא על שולחן, כן? כבר תחושה טובה יותר לדעתי 🙂
אצלי זה היה חירום בגלל ירידות בדופק אז לא יודעת אם זה ממש מדד.. הוציאו אותה ממש מהר, ממש כמה דקות(פעם שמעתי שצריך להוציא תוך איזה 3 דקות אבל לא זוכרת איפה אז זה לא מבוסס) אח"כ לקחת זמן לתפור וזה, לא הייתה לי כ"כ תחושת זמן ולא הייתי עם שעון אז לא באמת יודעת להגיד כמה זמן זה לקח.. אולי חצי שעה-שעה, ואחר זה יש עוד זמן בהתאוששות
או מיותר? 🥺 קבעו וזהו ..
אבל רק מכיוון שיום כיפור יצא כמה ימים אחרי התאריך שקבעו לי (ואז היה לי אסור לצום אותו במלואו).
מעבר לכך הרופאים בדרך כלל קובעים את התאריך לפי הצורך הרפואי (וקצת לפי שיקולי בית החולים - באיזה ימים יש קיסריים מוזמנים), אז אין סיבה לשאול רב...
התאריך הלועזי שנקבע לקיסרי האחרון שלי יצא השבעה באוקטובר - זה באמת התאריך שהכי התאים גם מבחינה רפואית וגם מבחינת הזמנים של החגים והשבתות.
ולגמרי ראינו בזה סימן משמים...
בפטמה...
מניקה תינוק בן כמה חודשים
בחודשיים האחרונים סובלת מפטריה נוראית, בעיקר בפטמה אחת ובקטנה גם בשניה
בחודש + האחרון הכאבים בלתי נסבלים, ברמה שממש מפריע לי לישון.. ובמהלך היום, שלא לדבר על בזמן ההנקות, רואה כוכבים. סובלת מאד מאד 😭
כבר יותר מחודש אני מטפלת בפטריון לפטמה+ דקטרין אורל ג'ל לפה של התינוק ואין שיפור
תצילו אותי כואב לי ברמות ואני תוהה לעצמי אם הפתרון היחיד זה להפסיק להניק אפילו שממש לא באלי או אולי אפילו גם זה לא פיתרון.....
חד משמעית אצלי הדבר היחיד שעזר
צריך לנקות לפני ההנקה
וזה כואב ממש. חיבוק
האמת שגם פטריון
הייתי אצל הרופאה מזמן מזמן והיא נתנה פטריון
בדיוק כתבתי לה פנייה שהוא לא עוזר ואם יש משהו אחר שיכול לעזור והיא לא עונה...
אבדוק
תודה🩷
אנטי פטרייתי+ סטרואידים
אחרי תקופת הטיפול צריך להפסיק בהדרגה
ומזל טוב! לא ידעתי שילדת...
הרופאים לא ממהרים לתת את זה
תסבירי את עוצמת הכאב הבלתי נסבל
מבינה לליבך מאוד
זה היה כאבי רצח על תחילת הנקה
וזה היה הדבר היחיד שעזר לי.
כמה ימי טיפול והייתי חדשה
בדיוק הרופאה רשמה לי טבע קוטן
עוזר גם?
משחה מעולה למגוון בעיות, למשל שפשפת, פטרת חיתולים שלא עוברת עם משחות שאינן במרשם וכדו'.
בעיני משחה ששווה להחזיק בבית, ושווה נסיון לבעיה הנוכחית אם הרופאה רשמה...
תינוק בן חודש, סובלת מהפטריה ברמה שרואה כוכבים.
עד שגיליתי שזה פטריה פשוט בכיתי מכאבים, כמו דקירות עמוקות בשד, ברמה היסטרית
מה שעזר לי להפחית את הכאב ולגרום לפטריה להרגע (עוד לא עברה לי וסובלת ממנה בהנקה ממש הרגע הזה)
קודם כללל הכי חשוב- להוריד סוכר לגמרי!!! לפחות בימים הראשונים. עדיף גם להוריד קמח, או להפחית משמעותית. (אני עברתי לפיתות כוסמין)
וגם:
1. ניקיתי לתינוק את הפה עם מים וסודה לשתיה מס פעמים ביום
2. ניקיתי את הפטמות עם חומץ תפוחים מהול במים (בערך חצי חצי)
בהתחלה עשיתי כמעט אחרי כל הנקה והורדתי בהדרגה.
3. מרחתי משחת פנגיקרם , ולתינוק עבר דרך מערכת העיכול לטוסיק מסכןןן, אז מרחתי חו אגיסטן בייבי (שהיא משחה פסטה, לא יורדת בקלות)
ממש מקווה שזה יעזור לך ❤️
קיבלנו עכשיו תמונות מהחתונה של גיסתי ואני בהלם.
לא ידעתי שאני כזאת חסרת מודעות, דווקא חשבתי שאני נראית טוב.
כמה סנטרים ה'???
פוסט פריקה. זהו הנחתי את זה
אני מנסה עכשיו לא לאכול בשעות הערב, אוכלת רק אם אני ממש רעבה
זה מוריד
גם אני ראיתי את עצמי השבוע בתמונה מארוע והייתי בשוק...
זוועה. פשוט זוועה.
המקוריתאת מזכירה לי אותי לפני 3 חודשים בערך
אין לי מראת גוף בבית, הצטלמתי בעבודה לאיזו פעילות וכשראיתי את התמונה הייתי בשוק
בראש שלי אני בכלל רזה😅
ואז נשקלתי והבנתי שיש לי 19 קילו לרדת🙄
התחלתי תהליך וירדתי כבר 6 ב״ה, והיד עוד נטויה
ככ מזדהה עם חוסר המודעות
אני הולכת לי בעולם בתחושה שאני רזה, וראיתי גוף ענק ופנים נפוחות. בחיי שלא זיהיתי את עצמי
וואי בהצלחה לך!
המקוריתהורדתי גלוטן, לחמים, בצקים (באמצע שבוע)
יותר חלבון ושומן מפחמימה
הרבה מים
ומשתדלת לא לאכול סמוך לזמן השינה
אני כבר לא אוכלת פסטה/ פתיתים וד'
אבל שניצל עם פירורי לחם כן
אולי שוקולד וכזה
וכן בשבת. עוגות/ לחם וכו
בקיצור, זו הפחתה משמעותית בשבילי. בתור אחת שהייתה פותחת את הבוקר עם 4 פרוסות צנימים
ולהוריד את האוכל לפני השינה. לפחות שעתיים לפני השינה גם עושה את ההבדל
עכשיו קבלנו תמונות של ארוע שלנו
ולא זיהיתי את עצמי 
אתמול אפילו שאלתי את האחות אם יכולה להביא לי תפריט דיאטה להריון
אז אני במחזור ובשבת הקרובה כל המשפחה שלי מתארחים יחד במלון.
ידענו על המלון הרבה זמן מראש וידענו שזה כנראה יפול על זמן שאסורים.
מעניין אותי, האם זה פשוט או מורכב הלכתית לקחת גלולות רק כדי להיות מותרים בזמנים כאלו?
מציעה פשוט לשאול רב.
ועשיתי את זה כמה פעמים
גם אם זה היה דורש שאלת רב. נפל על טיימינג מעצבן נורא (בנוסף למלון, סביר מאוד שהמקווה יצא בליל הסדר, אחרי שבת... אצל ההורים. אז שינינו תוכנית ובמקום להיות אצל ההורים שלו אנחנו אצל ההורים שלי, טיפה פחות קשוח אבל עדיין מאתגר)
הי, הקטן שלי בן חודשיים ואני מחפשת המלצה למנשא קל נח ולא גדול ל5 חודשים הקרובים.
היה לי מנשא של ארגו בייבי שהרגיש לי ממש גדול ומורכב ולא ישב עדין על הגוף..
אשמח להמלצות, גם על מנשאי בד.
תודה!
משתמשת בו מגיל אפס עד גיל שנה בערך, שהילד כבר לא רוצה מנשא.
קל ונוח, מבד אריג שלא נמתח.
צריך ללמוד איך שמים אותו ואחרי קצת תרגול תוך רגע קושרים.
טוב גדולבכלל לא הכרתי...
מעניין לבדוק.
יש לי אותו ומרוצה
הוא יקר שווה לקנות אותו יד 2
אבל מבד נושם ונוח
והוא גם מהמם וצבעוני
ראיתי הרבה איתם.
איך הם?
אם אני לא טועה הוא גם לא פיזיולוגי אבל הכי טוב תבררי
לא חושבת שיש הבדל גדול בינו לבין הארגו אומני 360
שיש לי גם אותו אני פחות אוהבת אבל בעלי דווקא מעדיף ויותר מסתדר איתו...
הדיוה יש לו בד מאוד נוח במיוחד לתינוקות מגיל לידה ולא צריך מתאם כמו בארגו
כל מי שסביבי מוכרת מחוסר שימוש...
לי יש מאי טאי חלום
ויש לחברה בזו עוד דגמים, חלקם עם סגירה של קליפסים (בשונה מהמאי טאי שהוא של קשירה).
זו חברה שכל המנשאים שלה נחשבים פיזיולוגיים מותאמים להתפתחות של התינוק.
אני ממש אוהבת את המאי טאי שלי, משתמשת בו מגיל לידה בערך (הוא מתאים ממשקל 3.5 קילו, בכל מקרה משתדלת לא להשתמש בשישה שבועות של המשכב לידה), ועד גיל שנה וחצי בערך (אחר כך התינוקות שלי כבר פחות רוצים להיות בו).
אני קניתי יד שניה (עלה לי כ-400, השווי המקורי היה יותר כמובן. יש שם מגוון מחירים, בעיקר לפי איכות הבד והיכולת שלו לסחוב משקלים גבוהים. אני קניתי מהסוג היותר איכותי, אבל במחיר זול יותר כי זה היה יד שניה).
אני רואה שהרוב פה ממליצות עליו אז אבדוק אותו לעומק.
תודה רבה ממש לכל מי שטרחה והגיבה!
למנשאי בוטיק יש חיסרון רציני שיש עקומת למידה איך ללבוש אותם, בשונה ממנשאים מסחריים שהם מיועדים לשימוש מיידי ולא מתוכננים לפרנס גם יועצת מנשאים בדרך...
בקיצור לפני שאת רצה לקנות, תבדקי שזה אכן מתאים לצרכים שלך
כמו כל המנשאים המסחריים.
השתמשתי בו המון בלי שנעזרתי ביועצת מנשאים.
איך ללבוש אותו.
זה לא איזה מדע מורכב... רואים סירטון, מנסים פעם פעמיים ודי...
לא חייבים לפרנס שום יועצת מנשאים כדי להבין איך לשים תינוק במנשא
ממישהי מקסימה שיש לה גם גמ"ח מנשאים שאפשר להתנסות איתם לפני שמחליטים לקנות.
מי שרוצה פרטים, אשמח לתת בפרטי (היא גרה באזור מזרח בנימין).
הייתי אצלה לפני כמעט 10 שנים, לימדה אותי לקשור נכון ולקחתי מנשא מהגמח.
אחרי זה קניתי מנשא בסגנון.
ממש ממש מומלץ.
ונסעתי למעלה משעה כדי להגיע אליה, שווה את זה..
עלה לי 850 במקום 900
לא יודעת אם זה זול
פשוט היתי אחרי לידה וכמו ילדה קטנה ראיתי אשה בסופר עם מנשא שאהבתי ושאלתי אותה איזו חברה וכזה הלכתי לקנות
משמש אותי המון
ועזר לי מאוד עם אותו תינוק (היום הוא בן 8 כאמור
שומרת אותו גם לתנוק הבא
הייתי אצל מתאמת לפני שנתיים וחצי
מנעתי ככה בערך שנה וחצי
ב"ה עכשיו אני אחרי לידה -
ללכת שוב למתאמת לוודא שהדיאפרגמה מתאימה?
לא השתנה לי המשקל משמעותית
אחרת אין לך אינדיקציה שזה באמת מונע
לידה יוצרת שינויים
אבל יש כאלה שכן
את יכולה לסרב אם מרגישה ורואה שהכל בסדר
אנונימית בהו"לאת יכולה לשאול אותה למה זה נצרך ולהחליט אם את רוצה או לא.
היא אמרה לי את הסיבה והחלטתי שאני מסכימה. אפשר תמיד לסרב
*אולי זה שונה אם יש הרבה תפרים.
לא קשור לדימום בלידה, גם אני דיממתי הרבה...
זה תלוי אם כשהגעת אליו אין דימום
גם לא בלידה הראשונה כשהיו תפרים..
רק אולטרסאונד פנימי
עשיתי הרבה פעמים או"ס וגינלי
לא כאב לי
אולטרסאונד לא אמור לכאוב.
התכוונתי שלא כואב, יותר כדי להסביר שזה לא אמור לכאוב..
מקווה שתמצאי לזה פתרון כדי שגם לך לא יכאב❤️
וכואב לך גם באישות כדאי לא להישאר עם זה וללכת לטפל..
פזיותרפיה של רצפת אגן יכולה ממש לעזור
כדי להבין מה הקושי
ולפי זה מטפלים
יכול להיות טיפול פיזי ויכול להיות תרגילים
ורגישה
יש בניהן נשות מקצוע רגישות ומקסימות
ממליצה לנסות למרות החששות❤️
האגן.
וכשתרצי לשחרר ולאפשר למקום להיות משוחרר ולא מכווץ כמו בבדיקה פנימית אז תצליחי
ואז גם לא אמור לכאוב (אם כי זה עדיין לא נהיה נעים ונחמד... אבל לא כואב)
הייתי כמה פעמים ובאמת פגשתי נשות מקצוע מהממות רגישות ועדינות.
הגיוני שיכאב לך פחות ממה שכאב לפני
רק א"וס
אבל לא מאור לכאוב באופן מיוחד
בחברה הדוסית זה נראה כאילו אין כל כך מגוון מקצועות (או אולי תלוי דוסיות? אז נניח בדוסיות הסגורה יותר)
וגם מבחינת לימודי ליבה (שהם השלב המקדים למקצוע) שזה נראה שככל שיותר דוס אז לכאורה הרמת אנגלית וחשבון לא גבוהה או ששוב זה רק אני? (בחרדי אני יודעת שיש מקומות עם רמת אנגלית מעולה)
יוצא לי לראות קבוצות ווצאפ של מדעי המחשב וכו' וקולטת מלא אנשים שאשכרה לומדים מקצועות שאני לא מרגישה שהיו בכלל אופציה בשבילי או שאי פעם האמנתי שאצליח ללמוד אותם..
הרמת אנגלית וחשבון שלי לא בשמיים (ממגוון סיבות) וזה קצת מתסכל.. נראה באופן שטחי שהעולם עובד ע"פ שכל, כלומר:
שכל= תעודת בגרות טובה= מקצוע טוב= פרנסה בשפע= רווחה כלכלית..
ופליז אל תגידו לי שיש כאלו בלי בגרות שמרוויחים מלא כי רוב העולם לא שם!
אני מרגישה שאפילו שאני בתחילת החיים עם תואר שיש כמעט לכל דוסית בגילי זה לא נותן לי את האופציה להשתלב בדברים האלו..
ומה המטרה שלי בעצם? כסף? אז לא רק.. בעיקר תחושה שאני יכולה להשתלב ולהיות כמו כל אדם אחר.. אולי זה קטע דוסי לרצות להרגיש שייך? לא יודעת.
אבל באמת שיש פה רצון להצליח, לתת, לא להישאר רק בקוביה שלי, אלא באמת להיות שווה בין שווים, וזה עצוב לי שאני מרגישה שזה לא בהכרח פתוח בפניי,
נכון, קיבלתי במסגרות האלו המון דברים שלא הייתי מחליפה, ב"ה!! ועדיין..
אני כן מרגישה את זה
כי כשחיפשתי מסלול חרדי/ דתי ללימודים המאוד ריאליןם שלי, לא היה כזה. נפתח אחד רק כשקיבלתי דיפלומה😅
אבל בכל זאת לא וויתרתי ולמדתי במעורב, אבל אני לא דוגמה כי למדצי במסגרות חילוניות
אני בכל אופן לא אסליל את הבת שלי כנראה. שתהיה מה שבא לה
אגב, חלק מהאחים שלי שלמדו גם במסגרות חילוניות גם לא מצוינים באנגלית ומתמטיקה. אלה שלומדים במסגרת דתית, דווקא כן ויש שם הרבה דחיפה למצוינות
בכל אופן, לא רואה עניין בלהסתכל אחורה. זה לא מקדם אותך. תמיד אפשר לשפר.
אחותי למדה 3 פעמים לפסיכומטרי ולא קיבלה אצ הציון שרצתה אז הלכה לעשות מכינה והיום יש לה תואר שני
יכול להיות שזה ידרוש ממך, אבל זה לא בלתי אפשרי. תחשבי אם בכלל מתאים לך מסלול כזה. לא לכוחם מתאים.
אחות אחרת שלי לא רצתה לשמוע על השכלה גבוהה בכלל, שכנעתי אוצה לעשות קורס חשבי שכר והנהח והיא מרוויחה יותר מכולנו😅
השאלה שלך אז רק אשתף ממחשבותיי שאני חושבת שבעיקר הענין פה הוא ההכוונה התעסוקתית של האדם כלומר ה"נוסחה" שלך של שכל, בגרות וכו היא נכונה בעיני בערך מהשלב השלישי, של המקצוע. אבל הענין הוא לא שכל ובגרות טובה (זה לא הקטע של להרוויח בלי תעודת בגרות כמו ההבנה שאפשר להשלים ולשפר או לעשות מכינות וכו) אלא יותר הכוונה תעסוקתית נכונה שנגזרת מהיכרות עם הביקושים והתנאים של כל מקצוע והצרכים של האדם (נגיד אני היום במקצוע נחשב ונוצץ ולעולם לא הייתי מכווינה את הילדים שלי לשם בשוק דומה אלא למקצועות פחות נחשבים אבל מבוקשים ומפרנסים מאד).
בעיניי מה שעצוב בזה שלא כולם מקבלים את ההכוונה זה כמובן גם הרווחה הכלכלית ומתוך זה הנפשית שבאה ממקצוע טוב ופרנסה טובה, אבל יותר מזה הפגיעה בשוויון ההזדמנויות. אני לא ככ מאמינה בשוויון, אבל מאמינה גדולה בשוויון הזדמנויות והוא פשוט נמנע מכל מי שלא מקבל הכוונה תעסוקתית איכותית, כי כמו שכתבת המון מקצועות בכלל לא נמצאים ברדאר של אנשים (אני בדיעבד הייתי הולכת ללמוד מקצוע אחר לגמרי שלמרות ששם המקצוע די מוכר, לא היה לי מושג מה עושים בו או שאהיה טובה בזה וזה פשוט עבר לידי)
עובדת בהייטק במשרה טובה למרות החסר באנגלית והחסר בתואר
עשיתי דרך מלמטה למעלה, צברתי ניסיון ולמדתי ממשרות פחות מבוקשות.
הכרתי הרבה אנשים ונשים שעשו דרך דומה בעולם ההייטק
גם במקצועות אחרים מכירה נשים בגילאים שונים שיצאו לעשות תואר במקצוע שרצו (והשלימו אנגלית, מתמטיקה ובגרויות)
בעיניי מי שמאד רוצה מקצוע ופועלת בנושא (זו עלולה להיות דרך ארוכה וקשה) כנראה שתשיג אותו
לראות את קבוצות הוואצאפ האלה אז נשמע שאת גם כן משיקה לתחום הריאלי... או שפספסתי משהו.
ולגוף העניין מצטרפת למי שכתבה מטה על חשיבות החשיפה להזדמנויות, לראות מודלים שונים סביבי, בעיקר של נשים - כי גם מי שכן נחשפה למקצועות שונים, הרבה פעמים זה נראה לה רחוק ולא קשור כי רואה רק גברים בזה.
קחי את זה לכל מגוון המקצועות שאת יכולה לחשוב עליו...
בכל אופן יותר מהרמה הלימודית צריך ללמד את הבנות להעז, לנסות דברים חדשים, לחשוב מחוץ לקופסא ולהתייעץ עם מי שצריך, ולא להיות מוסללת רק כי כולן הולכות לאותו כיוון.
ויש מחקרים שמראים למשל את רמת האנגלית הנמוכה במוסדות דתיים.
כשאני הייתי באולפנא ובנות ביקשו לפתוח מגמת מחשבים ענו להן שזה לא מקצוע שמתאים לאמהות ועודדו אותנו להיות מורות (אגב היום גם בחינוך הדתי מתחיל חוסר במורות וזו בעיה רצינית).
היום בתור הורים אנחנו מאד דוחפים את הילדים (בנים ובנות) שלנו להצטיין בלימודים, כך שזה מגיע גם מהבית ולא רק מבית הספר.
קראתי את ההתחלה. חייבת לומר שדווקא ההבדלים שהוא מציין סביב בתי הספר הדתיים לחילוניים לא כאלה דרמטיים בעיני, אלא יותר הפער בציון האנגלית בפסיכומטרי וזה בקלות יכול לנבוע מהעובדה שביומיום חילונים משתמשים/נחשפים יותר לאנגלית והיא נשמרת אצלם עד הגיל לפסיכומטרי לעומת דתיים שפחות נחשפים והאנגלית שלמדו מתנוונת אצלם.
בואי נגיד שהפער באנגלית שאני רואה בסביבה הדתית-ישראלית שלי גדול בהרבה ממה שהייתי מצפה לראות על בסיס המחקר הזה.
אגב לדעתי זה אומר שההוראה בבתי ספר דתיים טובה לפחות כמו בחילוניים אם לא יותר, ושהתלמידים דווקא לוקחים את זה ברצינות, כי אם בגיל פסיכומטרי, שבו גם אין חשיפה וגם אין לימוד בביהס הפער הוא איקס, ובזמן ביהס שיש אותו פער ברמת החשיפה אבל יש ביס הםער קטן מאיקס, זה אומר או שההוראה מאד טובה, או שהתלמידים מאד משקיעים (או גם וגם), אחרת אין סיבה שבגיל צעיר יותר הפערים יהיו קטנים יותר.
יש רצון למצוינות בכל התחומים
כמובן למי שיש יכולות
זוכרת באולפנה שלמדתי
היתה דחיפה ללמוד כמה שיותר וזו היתה חברה דוסית יחסית, עירונית.
גם עכשיו עם ילדי
אחד בישיבה שדוחפים ל5 יחידות באנגלית, מתמטיקה, פיזיקה וכו במקביל ללימודי קודש ברמה מאוד גבוהה. ב"ה יש לו יכולות
הבת באולפנה, עם קצת קשיים אז פחות דוחפת בתחום הלימודים
אולי את מתכוונת לחברה דוסית באזורים מסוימים?
ברור.
אצל החרדים האישה חייבת לפרנס יפה כדי שהבעל ילמד תורה
אצל החילונים האיזה חייבת לפרנס יפה כדי לעמוד בזכות עצמה,
ובחברה הדתית אין סיבה לדחוף בנות לנסות תפקידים שהם פחות מתאימים ללוז האימהי (לפחות התיאורטי)
ממילא להיות אישה בחברה גברית זה קשוח
אז אין סיבה להתאמץ על זה.
אם כי זה דברים שמשתנים עם הדורות.
לגבי מה שאמרת על השכל זה לא נכון. העולם כבר לא שם.
פעם זה היה חלום של כל אמא שהבן שלה יהיה רופא או עו"ד או מהנדס.
היום מסתכלים על הדברים אחרת.
הבנתי שבלק גל גם מרוויחים יפה 😉
בכל אופן כדי להתפרנס טוב את צריכה לזהות את החוזקות שלך.
אם יש לך שכל טוב ושאיפה להיות שכירה אז המקצועות הריאליים מתאימים לך
ואם את יצירתית את יכולה לעשות ימבה כסף מדברים אחרים.
ואם את יזמת אז בכלל שם הכסף הגדול.
ועוד לא התחלנו לדבר על הכנסות פסיביות שיכולות להשתוות למשכורת משכר עבודה אם עושים דברים נכון בתחילת החיים.
א. אצל דוסים הרבה פעמים יש הרבה דגש על צד חברתי וערכי, ולכן יכול לצאת שפחות מחשיבים 5 יחידות. לא הרבה מסוגלים לעשות 5 יחידות מתמטיקה, אנגלית, מגמה... וגם להדריך בסניף, להתנדב וכו'.
אנגלית זה גם עניין של תפיסה תרבותית - דוסים פחות יתחברו לרעיון של חשיפה לשפה זרה ולתרבות כמו שירים, סרטים וכו'
ב. באופן בסיסי יש משהו במשוואה שהצגת, אבל זה גם לא חייב להיות ככה. אפשר לבחור - להשלים או לשפר בגרות, לחזור על פסיכומטרי, לחזק אנגלית, לעשות מכינה... נכון שזה דורש יותר מאמץ, אבל זה לא בלתי אפשרי.
ג. אני בהחלט חושבת שמרוב חינוך לערכים, יש הסללה מקצועית בהתאם. לי אישית זה צורם. לא שערכים זה לא חשוב וחינוך הוא לא עבודת קודש, אבל יש מגוון כישורים ויכולות, ולא כל אחת תהיה מורה טובה (או עו"סית).
בתור מי שעובדת בהייטק, מצאתי את עצמי לא פעם מול החברות הדוסיות שהדבר הראשון שיש להן להגיד בתגובה לעבודה שלי הוא: אז את בטח עושה הרבה כסף.
זה נכון יחסית למקצועות שלהן, ומבאס אותי שזה נחשב דבר רע. כאילו אני שם רק בגלל הכסף. וכאילו שכסף זה דבר אסור.
אגב, יצא לי לשמוע מחברות שעשו מגמת מחשבים (זתומרת יש להו קצת היכרות עם התחום) ואח"כ בחרו במקצוע דוסי קלאסי, שהן בכלל לא חשבו על השיקול הכלכלי כשבחרו מקצוע. ופתאום היום עם 2 ילדים ובעל שעדיין בישיבה - הן מסתכלות אחרת על העניין וקצת מצטערות. ואני ב"ה במצב כלכלי טוב שמאפשר לי דברים בחיים (גם לימוד תורה).
אז בהחלט הייתי שמחה שיחנכו לתפיסת עולם רחבה יותר בהקשר המקצועי. גם מבחינת הכישורים שלנו וגם מבחינת התפיסה של הכסף.
ותנסי לחקור קצת, להיחשף ולחשוב מה את רוצה לעשות בהמשך החיים ומה זה דורש ממך.
לכל מקצוע ולכל בחירה יש מחירים... לפעמים נדמה לנו שמה שאין לנו הוא כולו נפלא וזה יוצר תסכולים, אבל גם למקצועות האלה יש מחיר - בדרך להגיע אליהם וגם בעבודה עצמה.
זה נקרא חברות אימפקט. שלא לדבר על התחום הביטחוני.
אם כי אני לא רואה בעיה בלעסוק במקצוע כלשהו נטו בשביל להתפרנס בכבוד.
וסליחה שמעירה
אבל גם אני חוזרת בתשובה
וזה מאוד תלוי
במסגרות שלמדתי והיתי בחרדי מאוד- היו מגוון מקצועות
תמיד יש מכללות אחר כך שמשלימות בגרות
לי עצמי יש בגרות מלאה
ויש כאלה שהיו צריכות לעבור במכינה כדי לשפר ציונים בשביל להתקבל למסלול למכללה
גם אצל בנים- יש ויש
יש בתי ספר שיש מגוון של מקצועות חול ומדברת איתך על זרם חרדי
באופן אישי- משלימה הרבה ידע לילדים וחושפת המון לידע נוסף מעבר לבית ספר
שאני מסתכלת עלי ועל אחים/אחיות שלי- כי אני למדתי בחרדי וכל אחד במה שהוא בחר בסופו של דבר
הבגרות/אין בגרות לא היתה שום פקטור בשום שלב שחסם אותי בחיים
אני היחידה עם תואר ולימודי תעודה
ועוסקת כיום במשהו שונה לחלוטין
הם לא - מתקדמים בתחומים שלהם בדרך שלהם
בגן אמרו לי היום ב-4 וחצי שמאז שהתעוררה מהשנצ סירבה לקום ונחה על מזרון וסירבה לשתות.
אין חום.
בבית שתתה ואז הקיאה את ארוחת הצהרים ואז חזרה להיות שמחה ושוב שתתה, אך לא רצתה לאכול, וביקשה לישון מוקדם, 7. כן בלי א. ערב אחרי שגם הקיאה את א. הצהרים.
מאז התעוררה כבר פעמיים מהקאה במיטה. נראה שעדיין אין חום.
אחרי ניקיון והחלפת סדין אנחנו מחזירים אותה תשושה והיא נרדמת בשניה. אין לנו במצב כזה איך להשקות אותה.
מודאגת ממש מהמשך הלילה ומהתייבשות,
וגם על מה זה אולי מעיד.
קבעתי תור לרופא מחר ב-4:30 אחהצ, זה הכי מוקדם, אבל מה עושה עד אז? ובעיקר הלילה? מה אם ההקאות ימשיכו כל שעתיים?
נשמע לי קצת מפחיד לחכות עד אחה"צ מחר.
אולי כדאי להתייעץ עם מוקד אחיות?
אולי יש טרם באזור שלכם?
(לא יודעת אם לנסוע כבר הלילה או שאפשר לחכות למחר. אבל לדעתי כן כדאי כבר בבוקר לראות רופא. הייתי מבקשת שיקבלו בין התורים, או אפילו נוסעת למרפאה רחוקה יותר)
אם היתה ישנה ברצף, הייתי מחכה לבוקר.
בגלל שאת מתארת שהיא מתעוררת כדי להקיא כל שעתיים, אני מתלבטת אם לא עדיף לנסוע כבר הלילה.
אני לא מרגישה שיש לי מספיק ידע כדי לענות לך מה נכון...
מקווה שתקבלי מענה במוקד אחיות (ונראה לי שהם גם יוכלו להוציא לך הפניה לטרם/מיון, שזה גם יוכל לעזור במקרה הצורך).
מים קרים, כל פעם כמות ממש קטנה כי אחרת זה מעודד הקאות ....
אם היא תמשיך להקיא כן הייתי פונה למוקד חירום...
אבל בסוף זה כנראה וירוס, קורה, אנחנו נתנו לו כשהוא חצי ישן מים קרים
נתנו לו בערך רבע שעה אחרי שהוא הקיא, אם הצלחנו-השארנו אותו ער, אם לא-חצי הערנו אותו בכוח, הוא היה מותש, אבל התעקשנו איתו על זה, והוא כן חצי ישן תוך כדי אבל לא לגמרי, ובישיבה...ונתנו בערך פעמיים בין הקאה להקאה ....
פעם רופא המליץ לנו על שלוק, אבל זה פחות עובד מתוך שניה-אבל אם תצליחי להעיר, הוא אומר שהקרח מרגיע, וגם זה מציצות איטיות, כי לא טוב לשתות הרבה בבת אחת כשהבטן גם ככה גועשת....
תירוש או תפוזים.
סכנת התייבשות ..
רפואה שלמה
טוב שקבעתם שיחה עם רופא.
מהניסיון שלי, בעיקר צריך לדאוג שלא תתייבש. כדאי גם לקחת לבדיקה רפואית כדי לשלול כל מיני בעיות, אבל אחרי שישללו אותן בעז"ה, הדבר היחיד שידאיג את הרופאים זה שלא תתייבש.
מה עושים?
שתיה -
מנסים לתת קצת שתיה כל פעם. הכי נוח לתת שלוק (איגלו. פופאיייס) אם יש לכם.
אם לא אפשר באמת קצת מים/מיץ מכוס, בכפית או במזרק. כמות קטנה כל פעם.
מינרלים -
אני מכירה משהו שנקרא אלקטרורייס. אבקה שקונים בבית מרקחת בלי מרשם, מערבבים בכוס מים, ונותנים לשתות (כמו בסעיף הקודם. קצת כל פעם).
זה עוזר לגוף לקבל גם סוכרים ומלחים שהוא צריך כדי לא להתייבש, וגם קל לעיכול ולא מעורר הקאות (יחסית).
תחזיקו מעמד, זה לא קל...
היא מעט מאד חולה אבל כשהיא כן חולה אני אובדת עצות. וכמובן מתווכחת עם הבנזוג שמבחינתו כלום בלילה לא סובל דיחוי לבוקר אם אין דם חח...
פשוט הגלידריה צמודה למרפאה.וואי ואכלה לאט לאט ומעט מעט... הכל במצטבר לא יותר מכפית... אבל בעיני יש בגלידת שמנת קצת נוזל אז זה טוב...