פורום הריון ולידה (עמוד 265)

לא ממש היתה הסתגלות. הייתי עם גלולות משולבות שנה ורירית הרחם כבר היתה דקה, לכן כשעברתי למירנה היו כמה ימים כתמים וזהו.

ממליצה ממש

אז התקנתי והמשכתי לקחת עוד חודש במקביל גלולות וזהו.. ב"ה לא היו בעיות עם דימומי הסתגלות. 

אני הייתי עם קיילינה (כמו מירנה רק קצת פחות הורמונים)

לפני זה לא הייתי עם הורמונים בכלל, לא יודעת אם רלוונטי

לא הייתה לי כמעט הסתגלות - התקנתי במהלך מחזור, הדימום המשיך שבוע או שבוע וחצי אחרי, אח״כ היה שקט מדימומים/הכתמות, חודש בדיוק לאחר ההתקנה קיבלתי וסת (סופר קצרה, איזה 2-3 ימים). לאחר מכן העלים לגמרי.

אבל הוצאתי אחרי חצי שנה בערך (מסיבות אחרות, מבחינת הורמונים ומחזור היה לי נדיר), אז לא יודעת להגיד לך לכמה זמן זה מעלים את הוסת. 

בכל הפעמים כמעט ולא היה דימום הסתגלות.

לפי הפסיקה שלנו ההכנסה לא אוסרת, והיו רק כתמים אז לא נאסרנו בכלל. אבל הכנסתי ממש קרוב ללידה (בבדיקת רופא הראשונה), והרופאה שלי אומרת שזה בזכות זה.

לי גם יש כתמים כל חודש. ברוב החודשים מצליחה לא להסתכל ולא להיאסר מהם. לפעמים זה קצת מעבר, וכן נאסרים (אחת לחצי שנה בערך).

עבורי זה מושלם.

שמתי אותו פעם ראשונה לפני כ9 חודשים, הייתי 5 שבועות אחרי לידה.

היה ממש קשה להיטהר איתו (אצלנו ההתקנה אוסרת)

אבל אחרי שנטהרתי נזהרתי מאוד מהכתמים

עד שנעלמו לפני כמה חודשים.

לפעמים יש קצת כתמים אבל לא ממש יודעת כמה ומה כי לא מסתכלת ולובשת כהה.

עבורי זה מצויין בתור אחת שהיתה מקבלת מחזור סדיר בהנקה וזה היה מאוד מבאס.

אם היית בשמירת היריון, זה לא בהכרח אומר שלא עבדת בשנתיים האחרונות ברציפות. שמירת היריון נחשבת לתקופה שבה קיבלת גמלה מביטוח לאומי, אבל ייתכן שלפני הכניסה לשמירה כן עבדת.

כשאת מגישה תביעה לדמי לידה, ביטוח לאומי בודק אם עבדת מספיק חודשים מתוך תקופה של 14 חודשים לפני חופשת הלידה (או 22 חודשים במקרים מסוימים, אם זה מגדיל את הזכאות).

לכן:

1.אם עבדת ברציפות לפני שמירת ההיריון – תסמני שעבדת.

2.אם לא עבדת תקופה משמעותית לפני הלידה (כלומר, היית רק בשמירה ולא הייתה לך עבודה קודמת) – ייתכן שתצטרכי לסמן שלא עבדת רצוף.

לגבי תלושי שכר – ביטוח לאומי יבקש אותם בהתאם לצורך. בדרך כלל, מבקשים את התלושים של 6 חודשים אחרונים לפני חופשת הלידה, אבל אם יש תקופות לא רצופות בעבודה, ייתכן שיבקשו גם משנתיים אחורה.

מומלץ לבדוק באתר של ביטוח לאומי או לפנות אליהם ישירות כדי לוודא אילו מסמכים בדיוק נדרשים במקרה שלך.

פניה למוקד ביטוח לאומי:

מוקד טלפוני ארצי - סניפים וערוצי שירות | ביטוח לאומי,%3A%20%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%2C%20%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%AA.

תודה רבה!

אלא אם הבטא ממש נמוכה (מתחת ל25, או לא הרבה מעל)

מעל 1000 זה כבר לא רלוונטי לבדוק הכפלה כי זה לא אמור להכפיל

אני זוכרת שנשלחתי לבטא גם בעשרות אלפים, לא יודעת האם המטרההייתה בדיקת הכפלה\ עליה 

השיש.

לא הייתי מנסה עם חומרים נוספים.

אולי קצת לשפשף עם לימון.

יש לה בית קטן ולא כל כך נח לאירוח במיוחד כשגדלים בכמות… ועוד עם ניו בורן שמתעורר וכל הצרכים

נגיד יש לי גיסות (שזו גם החמות, לא האמא) שבאות ישר פחות מחודש אפילו ואז חמותי מציקה לי למה אני לא ובלה בלה.

חושבת שצריך לעמוד על שלך ולסמוך על התחושות שלך

לידה ראשונה אחרי בערך שלושה שבועות..

אחרי שראש השנה וביום כיפור היינו אצל ההורים שלי, בסוכות היינו אצל ההורים של בעלי.

בלידה השלישית קפצנו, גם אחרי שלושה שבועות. שבת, אני לא זוכרת מתי.

בלידה השנייה, אני לא זוכרת.

בלידה הרביעית גם לא זוכרת, אולי חודשיים אחרי.

זה משתנה לפי הנסיבות.

וככל שעובר הזמן אנחנו פחות נוסעים להורים, אז גם אחרי לידה נוסעים פחות.

כל פעם מסיבה אחרת... היו אירועים משפחתיים, תקופה ארוכה שלא היינו לפני ועוד כל מיני סיבות.

לדעתי חוץ מלידה אחת בכולן היינו בפועל שבועיים אחרי הלידה אצלם למרות שתיכננתי חודש +.

ברור שאם לא הייתי מסכימה בצורה נחרצת אז לא היינו נוסעים

אבל יהיו לזה השלכות זוגיות

בעיה כשהגברים לא מבינים מה זה להיות אחרי לידה והאישה שלהם נראית רגיל לגמרי אחרי לידה ולא מתנהגת כמו אחת שילדה🙄

אבל אני לא מקרה קלאסי.

היא גם הייתה איתי בלידות.😅

היא לא היתה איתי בלידה

לידה ראשונה...

ובלידה האחרונה הגעתי לבקר אותם (למפגש משפחתי מורחב) שבועיים וחצי אחרי הלידה.

חמותי מקסימה ממש, ונתנה לי את כל התנאים הנוחים לאירוח אצלם.

למפגש שהיה אחרי הלידה האחרונה אני מיוזמתי רציתי להגיע, וסיכמתי עם בעלי שאם ארגיש צורך אז אפרוש מוקדם.

אבל בשאר הלידות למיטב זיכרוני חמי וחמותי הגיעו אלינו לבקר. בחלק מהפעמים זה היה גם ממש כדי לעזור, בחלק רק ביקור.

אבל שוב, חמותי מקסימה ובעלת טקט. ברור שלא נוח לי איתה כמו עם אמא שלי, אבל ממש לא ברמה שלא ארצה לראות אותה אחרי לידה... ב"ה!

ב2 הלידות.

היה אחלה

בלידה השניה יצאתי מהבי"ח בחמישי, ובשבת הייתי אצלה.

ההורים שלי גרים רחוק אז חמותי היא האופציה הקרובה והנוחה

אבל רק קפצנו להגיד שנה טוב

ולהתארח ממש זה היה בגיל חודש וקצת כי היה סוכות

זה יותר קשור ליחסים ולדינמיקה בניכם

לתנאי אירוח

לנתונים כמו זמן נסיעה וגודל הבית

מי עוד נוכח בבית?

בילד הראשון נסעתי מיד לאמא שלי ובהסכמתי אמא שלי הזמינה אותם לשבת הראשונה

(לכולם היה ברור שאני לא מארחת ואני ממשיכה בשלי ולא צריכה לבדר אף אחד וכך היה)

בלידה השניה חזרתי הביתה, שבועיים אחכ התחיל אחד הסגרים של הקורונה, ההורים שלי היו בקבוצת סיכון והבית שלהם היה סגור ומסוגר

אז נסענו אליהם לתקופת הסגר וזה היה ממש ברכה

מלון עם פנסיון מלא- כולל שירותי בייביסיטר לגדול

רוב הלידות נסענו לשבת מתישהו בין שבוע ל3 שבועות אחרי הלידה.

אבל יש אצלם יחידה עם שירותים ומקלחת, אחרת אין מצב שהייתי נוסעת בחודש הראשון כשיש עוד דימום.

וגם חמותי אדם עם טקט ונעים בסהכ להתארח אצלם.

אם היו תנאים אחרים או אם היה לי לא נח זה לגיטימי לדעתי לחכות יותר זמן..

אני כן חושבת שראוי לנסות להזמין לביקור ביום חול, או לנסוע בעצמכם לביקור קצר.. גם ההורים של הבעל סבא וסבתא ומתרגשים לראות את הנכד/ה... אבל רק אם זה מסתדר בטוב יחסית, אם הקשר מורכב יותר וזה לא מתאים לאשה לדעתי בחודש+- אחרי הלידה יש לאשה זכות וטו על הכל. 

בשתי פעמים שהתחזקתי אחרי חודש וחצי הייתי צריכה לטבול שם. כל פעם שוכחת שזה כבר השלב שיכול להיות טבילה וקובעים מראש שמגיעים-שבת משפחתית ובאחת היה שביעי של פסח...

פעמיים ביום כף גרעיני דלעת, אחרי כמה ימים הן נעלמות.

אבל חשוב להקפיד להמשיך עם הגרעינים כדי שלא יחזרו

התכוונת? 

זה שאצל ילדים זה לא נגמר - כי הם לא יודעים לשמור על היגיינה.

אם מקפידים על רחיצת ידיים עם סבון, בפרט מתחת הציפורניים - מחזור החיים שלהם נקטע וזהו.

אם את מרגישה תולעת - את יכולה לנסות להוציא אותה עם מגבון.

לעצמי לא לקחתי אף פעם ורמוקס, למרות שלצערי נדבקתי כמה פעמים מהילדים.

באופן אישי, לא הייתי חושבת אפילו לבדוק האם יש בעיה בטיפול חיצוני בהריון, אבל אני לא סמכות רפואית.

יש בבית מרקחת משחה רפואית ללא מרשם בשם 'נו ורם', אולי לא כתוב עליה מגבלה לגבי הריון.

הוא מתפתחים בפנים- איך זה עובר לבד?

ספורים.

בשביל להתרבות הן יוצאות החוצה מהגוף דרך פי הטבעת ומטילות בחוץ ביצים. כדי להשלים את מחזור החיים ולגדל דור חדש של תולעים שימשיכו להטריד, הביצים צריכות להגיע מהטוסיק אל הפה 🥴 ומשם אל מערכת העיכול, וחוזר חלילה.

אצל ילדים שמגרדים בישבן/מתלכלכים בשרותים ולא שוטפים היטב ידיים הביצים מגיעות חזרה למערכת העיכול ללא בעיות מיוחדות. אצל מבוגרים שמקפידים על היגיינה - הביצים לא יגיעו אל הפה ומחזור החיים יקטע. התולעים לא יכולות להתרבות בתוך מערכת העיכול עצמה. 

חידשת לי!

הייתי בטוחה שהביצים שהן מטילות בוקעות שם והתולעים נכנסות בחזרה

בהרגשה בדיוק כמו תולעים...

אוף איזה סיוט זה חיבוק! 

בעיקר בלילה ולפעמים הרגשה שמשהו מטייל שם..

סליחה על התיאור

ולצערי אצלי זה לא עובר כל כך

גם אצלי היה ככה בלילות וזה היה טחורים.

תנסי לראות אם מקלחת שם תעזור לך.

לי זה היה מקל...

מישהי יודעת?

העלים אצלנו תולעים לגמרייי..

או שאת לא זוכרת איזו משחה?

ממש אשמח לשמוע

שמן אתרי הדס עושה פלאים! תעשי חיפוש בגוגל ותראי..

אפשר גם לערבב בשמן קוקוס ולשים..

אלא אם עם היא רק מחומרים טבעיים

אפשר בשמן קוקוס שיאה..

אבל בהריון לא מומלץ בכלל שמנים אתריים באזור שקרוב לנרתיק

ואמר שאין עם זה בעיה...

הקטע הוא שאחרי שלקחתי 

פתאום התגלה אצל אחד מהילדים והייתי צריכה לקחת שוב

זה ממש יכול להיות בגלל שחזרת לעבודה, והוא צריך להשלים שעות אמא.

ואולי גם המעבר לשעון קיץ שיבש אותו.

תרוויח שזה יסתדר בקרוב.

לא יודעת מה אפשר לעשות.

אין לי טיפים, רק שזה נורמלי, נראה לי לפחות 8 חודשים...

אבל השאלה האמיתית היא לא אם זה ציר, אלא אם זה ציר לקראת לידה.

כי יכולים להיות צירים גם כמה חודשים...

בהצלחה ♥️

אני שואבת כל בוקר צד אחד וצד שני מניקה ויוצא לי 90-100 מ״ל ומקפיאה

אם ארצה לצאת עם בקבוק אני צריכה לשאוב עוד במהלך היום כדי להגיע למנה..

הפסקת בגיל חצי שנה? איך? אכל ארוחות?

אבל את יכולה יומיים לשאוב ולא להקפיא, אם את רוצה לנסות לצאת. ולהקפיא את מה שלא תשתמשי בו (בהנחה שזה יישמר קר מספיק)

ואין לזה קשר להנקה.

מה הכוונה בדרך כלל ישנה 3-4 שעות?

זה ככה מאז שהיא נולדה? היום והלילה הפוכים? ניסית להפוך לה? יש סדר יום?

עריכה:

אם זה רק שבוע ככה-נשמע כמו קפיצת גדילה. לנשום עמוק זה יעבור- אין קשר להנקה. להשתדל לשמור על שגרה, קלףחי עזרה שתוכלי לישון ביום לפחות 4 שעות ברצף ותתפללי, בעזרת השם תוך שבוע שבועיים היא תחזור לעצמה והיא עשויה אפילו לישון לילות שלמים. אל ייאוש!

קודם כל מזל! המעבר לאמהות הוא שינוי דרסטי, פתאום מישהו תלוי בך, ואין שניה חופש מהתפקיד. זה קשה, אתה כל כך רוצה בזה ומבקך את זה אבל זה רצף של אתגרים. את בסדר. לאט לאט.

תתמקדי כרגע בתינוקת ובעצמך ולא בעתיד. כל ילד זה עולם וחוויה אחרים.

אין ספק שהנקה דורשת הרבה. אל תצטערי, היא הרוויחה עד עכשיו, וגם את.,ץ אבל זה בסדר לחשוב כל כמה זמן איך ממשיכים.

יש כאן את הלילות, ויש אחר הנקה בחוץ.

לגבי לילות: לא, אני לא מחליפה פיפי בלילה.

הרדמות: אני אישית הנקתי לפי צורך של הילד, בחודשים הראשונים שיונקים חוזרים לישון פחות מפריע לי אבל זו עייפות מצטברת .. יש שיגידו שאת כבר תכף יכולה להרגיל אותה להירדם בצורות אחרות.בעיקרון זה קצת מוקדם לגמול מהנקת לילה אלא אם היא לא מתעוררת (וגדלה תקין כמובן). אולי אם תרגילי אותה להירדם אחרת בערב היא גם תתעורר פחות בלילה. שווה להתייעץ עם טובים ממני בתחום.

הרבה בסביבתי שואבות ונותנות לאבא לתת בקבוק אחד בלילה, לי אישית היה קשה יותר לשאוב מלהננק, וההתעסקות עם בקבוק מעיקה עלי לא פחות מהנקות...

טעימות, ממש לא לפני 4 חודשים. ואז רק כשהיא מראה עניין-סקרנית כשאת אוכלת, מוציאה לשון ולקחת מכפית וכו'. טעימה ממש, כשמה, לא מורידים הנקה (או בקבוק) זו רק חשיפה. בערך ב6 חודשים אפשר כבר לתת ארוחה ולאו לאט ההתאמה לצמצם הנקות. לא מובטח שתרגישי את הירידה בהנקה בהתחלה. סבלנות...

אולי אם יש מיש שיכול להיות איתך ולהחזיק אותה כשהיא צריכה ידיים ולא הנקה יכול להקל. במיוחד ביציאות... אני הסתדרתי להניק בגילאים האלה בכל מקום. שוב, אצלי אף פעם לא היו שעות הנקה קבועות כך שתכנון לא עזר; הנקתי באוטו/על ספסל/ מבקשת כיסא ומפנה אותו מול קיר ליצור פינה שקטה. יצא לי בתא מדידה, בחדרי הנקה ייעודיים. אבל זה בהחלט לא מתאים לכולן. גם כאן נכנסת אופציית השאיבה, הנקה לפני יציאה והגבלת משך היציאה אם רלוונטי, או סינרי הנקה ענקיים שהם כמו עיגול ענק עם חור באמצע שהכל מכוסה אם יעזור לך להרגיש יותר בנוח.

תתייעצי עם חברות, קרובות משפחה, לפי צורך עם יועצת שינה או יועצת הנקה. בהצלחה למצוא את המסלול שלך!

ובעיקר לדבר ולגלות שהתחושות וההתלבטויות.. נורמאליות...

אני הרגשתי שהנקה מגבילה אותי בלילות/ ביום/ בחוץ

לכן שלבתי מראש תמ״ל ומאד מהר הפסקתי להניק

את הילד האחרון לא הנקתי בכלל

לא רציתי לשלם את מחיר המגבלה הזו

לגיטימי לגמרי להרגיש רגשות שליליים כלפי הנקה, יש בה בהחלט צדדים פחות טובים.

אקח את הטיפים שלכן

יצאתי הבוקר עם הקטנה לקניות זה עשה לי טוב למרות כל העייפות (הנקתי לפני יציאה וחזרתי בזמן ההנקה הבאה)

אני גם חושבת שזה הצטברות של חוסר שינה

אראה איך היא עד סוף השבוע.. במידת הצורך אתייעץ עם יועצת שינה/הנקה

יש סדר יום של הנקה-משחק-שינה

פחות שעות קבועות אבל אני מכוונת לשעות קבועות כמה שאפשר

כותבת לך איך זה אצלי -

אני ישנה יחד עם היונק, ולא מתעוררת כמעט וגם אם כן זה רק כדי לחבר וממשיכה לישון.

ממששש לא מחליפה טיטול בלילה.

מיניקה בכל מקום. כמובן מעדיפה בישיבה אבל כמעט תמיד אפשר לשבת על משהו, אפילו על הרצפה.

המקום היחיד שבו אין לי מקום נורמלי להיניק זה רמי לוי.

אז גם זה קיים.

אבל אני כן מתחזקת חברויות

כשאני מדברת עם חברות אני לא נכנסת לנושאים אישיים מדי. מה שלא בא לי לשתף - לא משתפת

יש לך עכשיו משפחה גרעינית וזו חלקת האלוהים שלך..

תהליך טבעי ביותר.

ברווקות זו תקופה עדיין של בירור והתבגרות ויש הרבה עיסוק בשאלת זהות, רצונות, ערכים

וחלק מזה זה גם חוויות עם חברות ושחנשים.

אפשר לצאת עם חברות לבילוי קליל, לא חייב עכשיו שאלות שנוגעות לחיים עצמם.

אין לי סבלנות לתחזק קשרי עבר אז רוב החברות שלי הן מהעבודה ולא פגישת חברות בבית קפה

בגדים וציוד לתינוקות שאת שומרת, שמיכות נוספות לאורחים, משחקים של הילדים שכרגע שמה בצד?

פחות הבנתי את 'מה אפשר לאחסן בארון גדול שלא הורס את הארון'. מה כן הורס את הארון? אני חושבת שכל מה שנכנס בצורה טובה מבחינת גוגל במדפים אפשרויות לאחסן בבטחה, לא?

בהנחה שלא מדובר באוסף סלעים או לבנים או דווקא בארגזים עמוסי ספרים. 

ולא רואה סיבה שהארון ייהרס מאחסון של דברים במשקל סביר

את צריכה לאחסן בכלל? 

אחד הדברים הכיפים בתאומים מאותו המין שזה חוסך מקום בארון, כי הם ביחד בבגדים... ככה זה אצלנו לפחות

אני באופן אישי לא אוהבת ארונות גדולים, כי הם תופסים מקום לדעתי... (אוהבת שמקומות האחסון מפוזרים בחדר)

בכל אופן, אפשר לאחסן שם מצעים, מגבות, בגדים ישנים, מעילים, תיקים, תחפושות, אולי גם טישו ומגבונים אם אין לכם מקום אחסון אחר בשבילם...

עכשיו ארגנו מחדש את חדר הבנות. בהתחלה לא ידעתי איך נעשה את זה, עד שהבנתי שאפשר לוותר על הארון (ארון של שתי דלתות, שגם הוא בא במקום ארון של ארבע דלתות שנפטרנו ממנו כבר לפני כמה שנים), ולהשתמש במקום זה במגירונים שנכנסים לכל מיני פינות קטנות בחדר.

(גם ככה אנחנו לא מקפלים כביסה ועד עכשיו הבגדים היו בסלסילות בארון, אז מגירות זה מצוין. נשאר רק ארון של דלת אחת בשביל הבכורה שכן מקפלת לה, ושאר הילדות קיבלו מגירון כל אחת. ואת בגדי החורף העבים הנחנו לאחסון בארגז המצעים של אחת המיטות.)

הארונות שלנו לצערי מהר מאוד איבדו את המגירות שלהם

בכל אופן, זה גם תלוי כמה מיטות צריך להכניס בחדר. כשיש הרבה מיטות כל קיר משמעותי...

במיוחד שיש סיבה לפיחות תנועות, שלא הרגשת טוב בימים האחרונים והקאת הרבה.

אם אין תנועות אז כמובן לגשת דחוף למיון

אבל אם יש אני אישיתי, ובלי לקחת אחריות, לא הייתי נלחצת

כן הייתי מקפידה על שתיה מרובה ולאכול הרבה היום ומחר 

ואם את דואגת תתקשרי למוקד להתייעץ

אבל כן בתשומת לב

שותה מיץ ענבים-שוקולד שוכבת במחת על צד שמאל

אם יש תנועות זה בסדר

ותשתי...

ואם זה מעודד אני בשבוע 20 בקושיייי מרגישה

אחת לכמה ימים בקטנה

לרגע

שליה קדמית ועוברית כנראה רגועהההה

'בוע שעבר נבדקתי והכל היה תקין ובאו''ס זזה מלא

אז הבנתי שאין לי מה להלחץ

ושבהמשך...

לקחתי בגלל עבר של עוברים קטנים.

נותנים לפעמים במצבים שבהם יש סיכון לקרישיות יתר.

כן כי תאומים 

הורתה לה ככה.

זה רופאה של הריון בסיכון?

אולי כדאי להתייעץ עם רופא מומחה.

זה לא ויטמינים שכדאי סתם לקחת.

מצד שני אולי יש לה איזה רקע רפואי שמצריך את זה

אני חושבת שכדאי לה להתייעץ עם המטולוג. הוא הכתובת לכך.

כל היריון תאומים שונה מרעהו. זה תלוי אם מדובר בהיריון תאומים זהים או לא (וגם בזהים יש כמה מצבים), מה המצב האישי של האישה, איך העוברים גדלים, ועוד ועוד...

אם היא חושבת שהרופאה הגזימה בהוראה שלה, שתנסה להתייעץ (בעצמה, עם כל הנתונים שלה) עם רופא נוסף.

זה למניעת רעלת הריון

אין שום תופעות לוואי

אבל זאת לא סיבה לא לקחת אם צריך.

גם לי לא היו שום תופעות.

הרופא אמר לי שזה יכול לגרום למשהו בקיבה, ואז לוקחים עוד משהו בשביל זה.

אני לוקחת וים תופעות לוואי

אבל אולי זה אינדודואלי

איך לקחת את זה?

לא מוזמנים ולא מזמינים

זה לא נגמר

ואין לי ככ הרבה זמן פנוי שאני רוצה לבזבז על ימי הולדת לילדים

אני הולכת רק לימי הולדת של ההורים שלי. או אם מדובר במשו משמעותי - ברית/ בר מצווה וכו

נניח רק בעלך והילדים?

אם לא אז הייתי מתנצלת אולי שולחת מתנה ומסבירה בפשטות שמאוד רציתם להשתתף אבל בגלל שהיתה חולה עכשיו אז צריך לתת לה עוד קצת להתחזק. 

עם הרבה אנשים...

ואם אין ברירה ממש- מתחקרת את המצב הבריאותי של כולם כולל כולם, לא מרשה להרים, לילדים להתקרב...

אבל האמת היא, שאני ממש היסטרית בעניין, ככה שכבר כולם מכירים אותי...

לא הייתי הולכת ליומולדת של אחיין אחרי חודש מהלידה... זה מאוד הגיוני ולגיטימי

הייתי אולי שולחת רק את בעלי, ואם יש לכם עוד ילדים אז גם אותם

חרדית, מנוסה וסופר נחמדה.

אני לקחתי אותה פעמיים ללידה רגילה ולא ויב''ק.

052-681-9805
 

באופן כללי לפני שאת סוגרת, תעשי שיחה כדי לוודא שיש כימיה טובה

לא יודעת לגבי שאר הפרטים שכתבת.

יעל ברמן

אודליה גור אריה

אביה רייכנר

יושיביה כץ

אין לי מושג אם פנויה. תבדקי

(כחברה, לא כדולה. אבל אני יודעת שיש לה הרבה לקוחות מרוצות).

לא יודעת אם היא פנויה, וגם לא יודעת לגבי ניסיון עם לידת ויב"ק. יכולה לבדוק איתה אם רלוונטי. מוזמנת לפנות בפרטי (מהניק שלך, או מניק חדש אם את מעדיפה) אם תרצי.

תודה רבה לכולן, אנסה לדבר איתן

מה חשוב לשאול? חוץ מכמטבן מחיר ומקרים של ביטולים..

מקובל לקבוע פגישה לפני?

ממתי שאת מרגישה רך/ ממתי שיש פתיחה רצינית וכו'... יש כאלה שפתאום מגלים מאוחר מידי שהם מגיעות מאוחר מידי בשבילך וחבל. 

מאד מקובל. תראי שבכלל יש כימיה. באיזה שיטות היא עובדת. תיאום ציפיות מה את מצפה ממנה וכו.

מוזמנת לפרטי בשמחה

(הייתה איתי בלילה הראשון אחרי הקיסרי)

היא מתוקה ממש ממש.

(אבל כמובן, לא ראיתי איך היא בלידות...)

אם ככ מלחיץ אותך להיות ערה בניתוח..

לי יצא להתנתח במשהו שלא קשור ללידה, אמנם הרדמה מלאה אבל חוויתי את הדקות הראשונות שנכנסתי לחדר ניתוח עד שהרדימו אותי בתור משהו מגניב, כמו בסרטים, בסקרנות לראות סביבי מה קורה. אולי שווה לחשוב על דימיון מודרך או משהו בסגנון, כי באמת הרדמה מלאה זה יוצר קשוח מהרדמה חלקית. יש אח''כ הרבה הקאות וסחרחורות מכל החומרי הרדמה.

בניתוח אלקטיבי אפשר להכניס מלווה שזה גם יכול לעזור לך ללחץ.

לגבי החזרה הביתה

לא יודעת מה להגיד לך זה באמת קשה.

תנסי להעזר בכל מי שאת יכולה..

לי היה לחץ סביב הלידה ותינוק חדש (הקטן היה בן 9)

ידעתי שאין מה לעשות עם זה כי זו אכן סיטואציה מלחיצה עם הרבה חוסר שליטה

אז הסחתי את הדעת עם הרבה נטפליקס וזו זכורה לי כתקופה רגועה יחסית שצברתי בה כוחות לקראת הלידה

יכולה להגיד לך שאני ילדתי לפני חודשיים בקיסרי, לידה ראשונה, התינוק היה מצג עכוז ועשו לי ניסיון היפוך בבית חולים שלא צלח כמה פעמים, וקבעו לי ניתוח, בכיתי את חיי וחשבתי שזה הגרוע מכל, לבסוף היה מדהים!! לא הרגשתי כלום, ובעלי היה איתי, ודיברתי לפני עם הרבה נשים שעברו את זה והרגיעו אותי, במהלך הניתוח עצמו הייתי ערה עם הרדמה ספינלית,  ודיברתי וצחקתי עם הצוות תוך כדי הניתוח! הצוות היה מדהים! היה חוויה כ"כ טובה שלידות הבאות אני רוצה רק קיסרי!! אפילו שיש כאלה שיגידו שעדיף לידה רגילה וכו וכו.. זה פשוט מושלם!! גם החתך עצמו עשו בשיטה אסתטית שלא רואים!!! היום אחרי חודשיים לא רואים! לגבי הכאבים אחרי הניתוח , זה נכון אבל אם  כל הזמן לוקחת משככי כאבים  ובלי לנסות להרגיש גיבורה שאת לא לוקחת,  את בקושי תרגישי!! וככל שתנסי ללכת יותר אחרי הניתוח ככה תחלימי מהר יותר!

לגבי מה יהיה שתחזרי הביתה, את תראי שמהר מאוד תזכרי בהכל ותסתדרי, כשאני יצאתי מבית חולים לא הבנתי איך אני הולכת להלביש ולקלח זה היה ניראה לי מפחיד ההתעסקות בתינוק כזה קטן , ובסוף יום יומיים והייתי בשליטה בכל הטיפול בו.

בקיצור למדתי שסתם בזבזתי הרבה אנרגיות על הפחדים והבכי שאם הייתי יודעת מראש הייתי שמחה ורגועה וישנה בלילה בראש שקט🤗

הלכתי לפגישה אחת עם יעל גריינר (מיילדת ודולה), והיא עשתה לי הרבה סדר וגם הרגיעה אותי.

ממליצה לך גם❤️

את מדברת אליה אל השכל, ומבחינת השכל את בהחלט צודקת.

אבל הפחד הזה הוא לא רציונלי.

ויש כאלה שעצם המחשבה על זה שחותכים אותן, או עצם המחשבה על שכיבה בחוסר אונים מול מלא אנשי צוות - מלחיצה אותן, ולא יעזרו דיבורים אל השכל.

(עברתי את זה ארבע פעמים, וזה היה טוב יותר מפעם לפעם, אבל עדיין זו חוויה קשה בשבילי...)

יש דרכים להקל על התחושות הרגשיות הבלתי נשלטות האלו, ולכן המלצתי לפותחת על יעל גריינר, אבל אי אפשר להמעיט בעוצמת החוויה הקשה❤️

לדעתי, מההיסטוריה שלך שקראתי פה, שימי לב לנפש שלך אחרי הלידה

אם את מרגישה שכבד לך - תדאגי לעצמך לעזרה ולטיפול

לק"י

וסך הכל היה בסדר. לא היה מפחיד, רק שהרגשתי את תחילת הניתוח, כי כנראה המקום לא נרדם לגמרי (אבל מאמינה שלרוב זה לא קורה). וגם היו לי בחילות (בפורום אמרו לי שזה מחומרי ההרדמה).

אבל נראה לי שלקבוע ניתוח מראש באמת היה מלחיץ אותי יותר.

יש מצב שגם הייתי מתה מפחד מלידה רגילה.. מליון חששות ופחדים ממש מלווים אותי

אני משתדלת להיות בעשייה אבל הפחד שלי זה אותו היום.. השעות שלפני הניתוח ההמתנה בבית החולים עצמו .. המחשבות מה עם הילדה שבבית 😔

אולי אתן מכירות משהו טבעי שאני יכולה ליטול בימים האלו? אולי טישטוש בחדר הניתוח יעזור? אשמח אם מישהי יודעת 🙏🏻

עברתי 4 ניתוחים קיסריים.

אני שמחה על ההרדמה החלקית. נחמד לראות את התינוק אחרי שמוציאים אותו ולדבר אליו, ולי אישית גם חשוב להיות מודעת במהלך הניתוח. לשמוע, להתפלל עד שהתינוק יוצא, לשמוע מה מצבו.

גם אותי הפחיד עד שיצא, אבל אחרי כבר ממש לא איכפת לי ואני שוכבת רגועה במהלך התפירה..

אני יודעת שזה לא אינדיקציה .. אבל מהרגע שאת שוכבת בשולחן הניתוח ועד שהתינוק יוצא?

מהרגע שיצא ועד שהגמר?

בהנחה שהכל בסדר 🙏🏻

אבל את שוכבת על מיטה לא על שולחן, כן? כבר תחושה טובה יותר לדעתי 🙂

אצלי זה היה חירום בגלל ירידות בדופק אז לא יודעת אם זה ממש מדד.. הוציאו אותה ממש מהר, ממש כמה דקות(פעם שמעתי שצריך להוציא תוך איזה 3 דקות אבל לא זוכרת איפה אז זה לא מבוסס) אח"כ לקחת זמן לתפור וזה, לא הייתה לי כ"כ תחושת זמן ולא הייתי עם שעון אז לא באמת יודעת להגיד כמה זמן זה לקח.. אולי חצי שעה-שעה, ואחר זה יש עוד זמן בהתאוששות

או מיותר? 🥺 קבעו וזהו ..

אבל רק מכיוון שיום כיפור יצא כמה ימים אחרי התאריך שקבעו לי (ואז היה לי אסור לצום אותו במלואו).

מעבר לכך הרופאים בדרך כלל קובעים את התאריך לפי הצורך הרפואי (וקצת לפי שיקולי בית החולים - באיזה ימים יש קיסריים מוזמנים), אז אין סיבה לשאול רב...

התאריך הלועזי שנקבע לקיסרי האחרון שלי יצא השבעה באוקטובר - זה באמת התאריך שהכי התאים גם מבחינה רפואית וגם מבחינת הזמנים של החגים והשבתות.

ולגמרי ראינו בזה סימן משמים...

חד משמעית אצלי הדבר היחיד שעזר

צריך לנקות לפני ההנקה

וזה כואב ממש. חיבוק 

האמת שגם פטריון

הייתי אצל הרופאה מזמן מזמן והיא נתנה פטריון

בדיוק כתבתי לה פנייה שהוא לא עוזר ואם יש משהו אחר שיכול לעזור והיא לא עונה...

אבדוק

תודה🩷

אנטי פטרייתי+ סטרואידים

אחרי תקופת הטיפול צריך להפסיק בהדרגה

ומזל טוב! לא ידעתי שילדת...

הרופאים לא ממהרים לתת את זה

תסבירי את עוצמת הכאב הבלתי נסבל

מבינה לליבך מאוד

זה היה כאבי רצח על תחילת הנקה

וזה היה הדבר היחיד שעזר לי.

כמה ימי טיפול והייתי חדשה

בדיוק הרופאה רשמה לי טבע קוטן

עוזר גם?

משחה מעולה למגוון בעיות, למשל שפשפת, פטרת חיתולים שלא עוברת עם משחות שאינן במרשם וכדו'.

בעיני משחה ששווה להחזיק בבית, ושווה נסיון לבעיה הנוכחית אם הרופאה רשמה...

תינוק בן חודש, סובלת מהפטריה ברמה שרואה כוכבים.

עד שגיליתי שזה פטריה פשוט בכיתי מכאבים, כמו דקירות עמוקות בשד, ברמה היסטרית

מה שעזר לי להפחית את הכאב ולגרום לפטריה להרגע (עוד לא עברה לי וסובלת ממנה בהנקה ממש הרגע הזה)

קודם כללל הכי חשוב-  להוריד סוכר לגמרי!!! לפחות בימים הראשונים.  עדיף גם להוריד קמח, או להפחית משמעותית. (אני עברתי לפיתות כוסמין)

וגם:

1. ניקיתי לתינוק את הפה עם מים וסודה לשתיה מס פעמים ביום

2. ניקיתי את הפטמות עם חומץ תפוחים מהול במים (בערך חצי חצי)

בהתחלה עשיתי כמעט אחרי כל הנקה והורדתי בהדרגה.

3. מרחתי משחת פנגיקרם , ולתינוק עבר דרך מערכת העיכול לטוסיק מסכןןן, אז מרחתי חו אגיסטן בייבי (שהיא משחה פסטה, לא יורדת בקלות)

ממש מקווה שזה יעזור לך ❤️

אני מנסה עכשיו לא לאכול בשעות הערב, אוכלת רק אם אני ממש רעבה

זה מוריד 

גם אני ראיתי את עצמי השבוע בתמונה מארוע והייתי בשוק...

זוועה. פשוט זוועה.

את מזכירה לי אותי לפני 3 חודשים בערך

אין לי מראת גוף בבית, הצטלמתי בעבודה לאיזו פעילות וכשראיתי את התמונה הייתי בשוק

בראש שלי אני בכלל רזה😅

ואז נשקלתי והבנתי שיש לי 19 קילו לרדת🙄

התחלתי תהליך וירדתי כבר 6 ב״ה, והיד עוד נטויה

ככ מזדהה עם חוסר המודעות

אני הולכת לי בעולם בתחושה שאני רזה, וראיתי גוף ענק ופנים נפוחות. בחיי שלא זיהיתי את עצמי

וואי בהצלחה לך! 

הורדתי גלוטן, לחמים, בצקים (באמצע שבוע)

יותר חלבון ושומן מפחמימה

הרבה מים

ומשתדלת לא לאכול סמוך לזמן השינה

אני כבר לא אוכלת פסטה/ פתיתים וד'

אבל שניצל עם פירורי לחם כן

אולי שוקולד וכזה

וכן בשבת. עוגות/ לחם וכו

בקיצור, זו הפחתה משמעותית בשבילי. בתור אחת שהייתה פותחת את הבוקר עם 4 פרוסות צנימים 

ולהוריד את האוכל לפני השינה. לפחות שעתיים לפני השינה גם עושה את ההבדל

עכשיו קבלנו תמונות של ארוע שלנו

ולא זיהיתי את עצמי

אתמול אפילו שאלתי את האחות אם יכולה להביא לי תפריט דיאטה להריון