בפטמה...
מניקה תינוק בן כמה חודשים
בחודשיים האחרונים סובלת מפטריה נוראית, בעיקר בפטמה אחת ובקטנה גם בשניה
בחודש + האחרון הכאבים בלתי נסבלים, ברמה שממש מפריע לי לישון.. ובמהלך היום, שלא לדבר על בזמן ההנקות, רואה כוכבים. סובלת מאד מאד 😭
כבר יותר מחודש אני מטפלת בפטריון לפטמה+ דקטרין אורל ג'ל לפה של התינוק ואין שיפור
תצילו אותי כואב לי ברמות ואני תוהה לעצמי אם הפתרון היחיד זה להפסיק להניק אפילו שממש לא באלי או אולי אפילו גם זה לא פיתרון.....
חד משמעית אצלי הדבר היחיד שעזר
צריך לנקות לפני ההנקה
וזה כואב ממש. חיבוק
האמת שגם פטריון
הייתי אצל הרופאה מזמן מזמן והיא נתנה פטריון
בדיוק כתבתי לה פנייה שהוא לא עוזר ואם יש משהו אחר שיכול לעזור והיא לא עונה...
אבדוק
תודה🩷
אנטי פטרייתי+ סטרואידים
אחרי תקופת הטיפול צריך להפסיק בהדרגה
ומזל טוב! לא ידעתי שילדת...
הרופאים לא ממהרים לתת את זה
תסבירי את עוצמת הכאב הבלתי נסבל
מבינה לליבך מאוד
זה היה כאבי רצח על תחילת הנקה
וזה היה הדבר היחיד שעזר לי.
כמה ימי טיפול והייתי חדשה
בדיוק הרופאה רשמה לי טבע קוטן
עוזר גם?
משחה מעולה למגוון בעיות, למשל שפשפת, פטרת חיתולים שלא עוברת עם משחות שאינן במרשם וכדו'.
בעיני משחה ששווה להחזיק בבית, ושווה נסיון לבעיה הנוכחית אם הרופאה רשמה...
תינוק בן חודש, סובלת מהפטריה ברמה שרואה כוכבים.
עד שגיליתי שזה פטריה פשוט בכיתי מכאבים, כמו דקירות עמוקות בשד, ברמה היסטרית
מה שעזר לי להפחית את הכאב ולגרום לפטריה להרגע (עוד לא עברה לי וסובלת ממנה בהנקה ממש הרגע הזה)
קודם כללל הכי חשוב- להוריד סוכר לגמרי!!! לפחות בימים הראשונים. עדיף גם להוריד קמח, או להפחית משמעותית. (אני עברתי לפיתות כוסמין)
וגם:
1. ניקיתי לתינוק את הפה עם מים וסודה לשתיה מס פעמים ביום
2. ניקיתי את הפטמות עם חומץ תפוחים מהול במים (בערך חצי חצי)
בהתחלה עשיתי כמעט אחרי כל הנקה והורדתי בהדרגה.
3. מרחתי משחת פנגיקרם , ולתינוק עבר דרך מערכת העיכול לטוסיק מסכןןן, אז מרחתי חו אגיסטן בייבי (שהיא משחה פסטה, לא יורדת בקלות)
ממש מקווה שזה יעזור לך ❤️
קיבלנו עכשיו תמונות מהחתונה של גיסתי ואני בהלם.
לא ידעתי שאני כזאת חסרת מודעות, דווקא חשבתי שאני נראית טוב.
כמה סנטרים ה'???
פוסט פריקה. זהו הנחתי את זה
אני מנסה עכשיו לא לאכול בשעות הערב, אוכלת רק אם אני ממש רעבה
זה מוריד
גם אני ראיתי את עצמי השבוע בתמונה מארוע והייתי בשוק...
זוועה. פשוט זוועה.
המקוריתאת מזכירה לי אותי לפני 3 חודשים בערך
אין לי מראת גוף בבית, הצטלמתי בעבודה לאיזו פעילות וכשראיתי את התמונה הייתי בשוק
בראש שלי אני בכלל רזה😅
ואז נשקלתי והבנתי שיש לי 19 קילו לרדת🙄
התחלתי תהליך וירדתי כבר 6 ב״ה, והיד עוד נטויה
ככ מזדהה עם חוסר המודעות
אני הולכת לי בעולם בתחושה שאני רזה, וראיתי גוף ענק ופנים נפוחות. בחיי שלא זיהיתי את עצמי
וואי בהצלחה לך!
המקוריתהורדתי גלוטן, לחמים, בצקים (באמצע שבוע)
יותר חלבון ושומן מפחמימה
הרבה מים
ומשתדלת לא לאכול סמוך לזמן השינה
אני כבר לא אוכלת פסטה/ פתיתים וד'
אבל שניצל עם פירורי לחם כן
אולי שוקולד וכזה
וכן בשבת. עוגות/ לחם וכו
בקיצור, זו הפחתה משמעותית בשבילי. בתור אחת שהייתה פותחת את הבוקר עם 4 פרוסות צנימים
ולהוריד את האוכל לפני השינה. לפחות שעתיים לפני השינה גם עושה את ההבדל
עכשיו קבלנו תמונות של ארוע שלנו
ולא זיהיתי את עצמי 
אתמול אפילו שאלתי את האחות אם יכולה להביא לי תפריט דיאטה להריון
אז אני במחזור ובשבת הקרובה כל המשפחה שלי מתארחים יחד במלון.
ידענו על המלון הרבה זמן מראש וידענו שזה כנראה יפול על זמן שאסורים.
מעניין אותי, האם זה פשוט או מורכב הלכתית לקחת גלולות רק כדי להיות מותרים בזמנים כאלו?
מציעה פשוט לשאול רב.
ועשיתי את זה כמה פעמים
גם אם זה היה דורש שאלת רב. נפל על טיימינג מעצבן נורא (בנוסף למלון, סביר מאוד שהמקווה יצא בליל הסדר, אחרי שבת... אצל ההורים. אז שינינו תוכנית ובמקום להיות אצל ההורים שלו אנחנו אצל ההורים שלי, טיפה פחות קשוח אבל עדיין מאתגר)
הי, הקטן שלי בן חודשיים ואני מחפשת המלצה למנשא קל נח ולא גדול ל5 חודשים הקרובים.
היה לי מנשא של ארגו בייבי שהרגיש לי ממש גדול ומורכב ולא ישב עדין על הגוף..
אשמח להמלצות, גם על מנשאי בד.
תודה!
משתמשת בו מגיל אפס עד גיל שנה בערך, שהילד כבר לא רוצה מנשא.
קל ונוח, מבד אריג שלא נמתח.
צריך ללמוד איך שמים אותו ואחרי קצת תרגול תוך רגע קושרים.
טוב גדולבכלל לא הכרתי...
מעניין לבדוק.
יש לי אותו ומרוצה
הוא יקר שווה לקנות אותו יד 2
אבל מבד נושם ונוח
והוא גם מהמם וצבעוני
ראיתי הרבה איתם.
איך הם?
אם אני לא טועה הוא גם לא פיזיולוגי אבל הכי טוב תבררי
לא חושבת שיש הבדל גדול בינו לבין הארגו אומני 360
שיש לי גם אותו אני פחות אוהבת אבל בעלי דווקא מעדיף ויותר מסתדר איתו...
הדיוה יש לו בד מאוד נוח במיוחד לתינוקות מגיל לידה ולא צריך מתאם כמו בארגו
כל מי שסביבי מוכרת מחוסר שימוש...
לי יש מאי טאי חלום
ויש לחברה בזו עוד דגמים, חלקם עם סגירה של קליפסים (בשונה מהמאי טאי שהוא של קשירה).
זו חברה שכל המנשאים שלה נחשבים פיזיולוגיים מותאמים להתפתחות של התינוק.
אני ממש אוהבת את המאי טאי שלי, משתמשת בו מגיל לידה בערך (הוא מתאים ממשקל 3.5 קילו, בכל מקרה משתדלת לא להשתמש בשישה שבועות של המשכב לידה), ועד גיל שנה וחצי בערך (אחר כך התינוקות שלי כבר פחות רוצים להיות בו).
אני קניתי יד שניה (עלה לי כ-400, השווי המקורי היה יותר כמובן. יש שם מגוון מחירים, בעיקר לפי איכות הבד והיכולת שלו לסחוב משקלים גבוהים. אני קניתי מהסוג היותר איכותי, אבל במחיר זול יותר כי זה היה יד שניה).
אני רואה שהרוב פה ממליצות עליו אז אבדוק אותו לעומק.
תודה רבה ממש לכל מי שטרחה והגיבה!
למנשאי בוטיק יש חיסרון רציני שיש עקומת למידה איך ללבוש אותם, בשונה ממנשאים מסחריים שהם מיועדים לשימוש מיידי ולא מתוכננים לפרנס גם יועצת מנשאים בדרך...
בקיצור לפני שאת רצה לקנות, תבדקי שזה אכן מתאים לצרכים שלך
כמו כל המנשאים המסחריים.
השתמשתי בו המון בלי שנעזרתי ביועצת מנשאים.
איך ללבוש אותו.
זה לא איזה מדע מורכב... רואים סירטון, מנסים פעם פעמיים ודי...
לא חייבים לפרנס שום יועצת מנשאים כדי להבין איך לשים תינוק במנשא
ממישהי מקסימה שיש לה גם גמ"ח מנשאים שאפשר להתנסות איתם לפני שמחליטים לקנות.
מי שרוצה פרטים, אשמח לתת בפרטי (היא גרה באזור מזרח בנימין).
הייתי אצלה לפני כמעט 10 שנים, לימדה אותי לקשור נכון ולקחתי מנשא מהגמח.
אחרי זה קניתי מנשא בסגנון.
ממש ממש מומלץ.
ונסעתי למעלה משעה כדי להגיע אליה, שווה את זה..
עלה לי 850 במקום 900
לא יודעת אם זה זול
פשוט היתי אחרי לידה וכמו ילדה קטנה ראיתי אשה בסופר עם מנשא שאהבתי ושאלתי אותה איזו חברה וכזה הלכתי לקנות
משמש אותי המון
ועזר לי מאוד עם אותו תינוק (היום הוא בן 8 כאמור
שומרת אותו גם לתנוק הבא
הייתי אצל מתאמת לפני שנתיים וחצי
מנעתי ככה בערך שנה וחצי
ב"ה עכשיו אני אחרי לידה -
ללכת שוב למתאמת לוודא שהדיאפרגמה מתאימה?
לא השתנה לי המשקל משמעותית
אחרת אין לך אינדיקציה שזה באמת מונע
לידה יוצרת שינויים
אבל יש כאלה שכן
את יכולה לסרב אם מרגישה ורואה שהכל בסדר
אנונימית בהו"לאת יכולה לשאול אותה למה זה נצרך ולהחליט אם את רוצה או לא.
היא אמרה לי את הסיבה והחלטתי שאני מסכימה. אפשר תמיד לסרב
*אולי זה שונה אם יש הרבה תפרים.
לא קשור לדימום בלידה, גם אני דיממתי הרבה...
זה תלוי אם כשהגעת אליו אין דימום
גם לא בלידה הראשונה כשהיו תפרים..
רק אולטרסאונד פנימי
עשיתי הרבה פעמים או"ס וגינלי
לא כאב לי
אולטרסאונד לא אמור לכאוב.
התכוונתי שלא כואב, יותר כדי להסביר שזה לא אמור לכאוב..
מקווה שתמצאי לזה פתרון כדי שגם לך לא יכאב❤️
וכואב לך גם באישות כדאי לא להישאר עם זה וללכת לטפל..
פזיותרפיה של רצפת אגן יכולה ממש לעזור
כדי להבין מה הקושי
ולפי זה מטפלים
יכול להיות טיפול פיזי ויכול להיות תרגילים
ורגישה
יש בניהן נשות מקצוע רגישות ומקסימות
ממליצה לנסות למרות החששות❤️
האגן.
וכשתרצי לשחרר ולאפשר למקום להיות משוחרר ולא מכווץ כמו בבדיקה פנימית אז תצליחי
ואז גם לא אמור לכאוב (אם כי זה עדיין לא נהיה נעים ונחמד... אבל לא כואב)
הייתי כמה פעמים ובאמת פגשתי נשות מקצוע מהממות רגישות ועדינות.
הגיוני שיכאב לך פחות ממה שכאב לפני
רק א"וס
אבל לא מאור לכאוב באופן מיוחד
בחברה הדוסית זה נראה כאילו אין כל כך מגוון מקצועות (או אולי תלוי דוסיות? אז נניח בדוסיות הסגורה יותר)
וגם מבחינת לימודי ליבה (שהם השלב המקדים למקצוע) שזה נראה שככל שיותר דוס אז לכאורה הרמת אנגלית וחשבון לא גבוהה או ששוב זה רק אני? (בחרדי אני יודעת שיש מקומות עם רמת אנגלית מעולה)
יוצא לי לראות קבוצות ווצאפ של מדעי המחשב וכו' וקולטת מלא אנשים שאשכרה לומדים מקצועות שאני לא מרגישה שהיו בכלל אופציה בשבילי או שאי פעם האמנתי שאצליח ללמוד אותם..
הרמת אנגלית וחשבון שלי לא בשמיים (ממגוון סיבות) וזה קצת מתסכל.. נראה באופן שטחי שהעולם עובד ע"פ שכל, כלומר:
שכל= תעודת בגרות טובה= מקצוע טוב= פרנסה בשפע= רווחה כלכלית..
ופליז אל תגידו לי שיש כאלו בלי בגרות שמרוויחים מלא כי רוב העולם לא שם!
אני מרגישה שאפילו שאני בתחילת החיים עם תואר שיש כמעט לכל דוסית בגילי זה לא נותן לי את האופציה להשתלב בדברים האלו..
ומה המטרה שלי בעצם? כסף? אז לא רק.. בעיקר תחושה שאני יכולה להשתלב ולהיות כמו כל אדם אחר.. אולי זה קטע דוסי לרצות להרגיש שייך? לא יודעת.
אבל באמת שיש פה רצון להצליח, לתת, לא להישאר רק בקוביה שלי, אלא באמת להיות שווה בין שווים, וזה עצוב לי שאני מרגישה שזה לא בהכרח פתוח בפניי,
נכון, קיבלתי במסגרות האלו המון דברים שלא הייתי מחליפה, ב"ה!! ועדיין..
אני כן מרגישה את זה
כי כשחיפשתי מסלול חרדי/ דתי ללימודים המאוד ריאליןם שלי, לא היה כזה. נפתח אחד רק כשקיבלתי דיפלומה😅
אבל בכל זאת לא וויתרתי ולמדתי במעורב, אבל אני לא דוגמה כי למדצי במסגרות חילוניות
אני בכל אופן לא אסליל את הבת שלי כנראה. שתהיה מה שבא לה
אגב, חלק מהאחים שלי שלמדו גם במסגרות חילוניות גם לא מצוינים באנגלית ומתמטיקה. אלה שלומדים במסגרת דתית, דווקא כן ויש שם הרבה דחיפה למצוינות
בכל אופן, לא רואה עניין בלהסתכל אחורה. זה לא מקדם אותך. תמיד אפשר לשפר.
אחותי למדה 3 פעמים לפסיכומטרי ולא קיבלה אצ הציון שרצתה אז הלכה לעשות מכינה והיום יש לה תואר שני
יכול להיות שזה ידרוש ממך, אבל זה לא בלתי אפשרי. תחשבי אם בכלל מתאים לך מסלול כזה. לא לכוחם מתאים.
אחות אחרת שלי לא רצתה לשמוע על השכלה גבוהה בכלל, שכנעתי אוצה לעשות קורס חשבי שכר והנהח והיא מרוויחה יותר מכולנו😅
השאלה שלך אז רק אשתף ממחשבותיי שאני חושבת שבעיקר הענין פה הוא ההכוונה התעסוקתית של האדם כלומר ה"נוסחה" שלך של שכל, בגרות וכו היא נכונה בעיני בערך מהשלב השלישי, של המקצוע. אבל הענין הוא לא שכל ובגרות טובה (זה לא הקטע של להרוויח בלי תעודת בגרות כמו ההבנה שאפשר להשלים ולשפר או לעשות מכינות וכו) אלא יותר הכוונה תעסוקתית נכונה שנגזרת מהיכרות עם הביקושים והתנאים של כל מקצוע והצרכים של האדם (נגיד אני היום במקצוע נחשב ונוצץ ולעולם לא הייתי מכווינה את הילדים שלי לשם בשוק דומה אלא למקצועות פחות נחשבים אבל מבוקשים ומפרנסים מאד).
בעיניי מה שעצוב בזה שלא כולם מקבלים את ההכוונה זה כמובן גם הרווחה הכלכלית ומתוך זה הנפשית שבאה ממקצוע טוב ופרנסה טובה, אבל יותר מזה הפגיעה בשוויון ההזדמנויות. אני לא ככ מאמינה בשוויון, אבל מאמינה גדולה בשוויון הזדמנויות והוא פשוט נמנע מכל מי שלא מקבל הכוונה תעסוקתית איכותית, כי כמו שכתבת המון מקצועות בכלל לא נמצאים ברדאר של אנשים (אני בדיעבד הייתי הולכת ללמוד מקצוע אחר לגמרי שלמרות ששם המקצוע די מוכר, לא היה לי מושג מה עושים בו או שאהיה טובה בזה וזה פשוט עבר לידי)
עובדת בהייטק במשרה טובה למרות החסר באנגלית והחסר בתואר
עשיתי דרך מלמטה למעלה, צברתי ניסיון ולמדתי ממשרות פחות מבוקשות.
הכרתי הרבה אנשים ונשים שעשו דרך דומה בעולם ההייטק
גם במקצועות אחרים מכירה נשים בגילאים שונים שיצאו לעשות תואר במקצוע שרצו (והשלימו אנגלית, מתמטיקה ובגרויות)
בעיניי מי שמאד רוצה מקצוע ופועלת בנושא (זו עלולה להיות דרך ארוכה וקשה) כנראה שתשיג אותו
לראות את קבוצות הוואצאפ האלה אז נשמע שאת גם כן משיקה לתחום הריאלי... או שפספסתי משהו.
ולגוף העניין מצטרפת למי שכתבה מטה על חשיבות החשיפה להזדמנויות, לראות מודלים שונים סביבי, בעיקר של נשים - כי גם מי שכן נחשפה למקצועות שונים, הרבה פעמים זה נראה לה רחוק ולא קשור כי רואה רק גברים בזה.
קחי את זה לכל מגוון המקצועות שאת יכולה לחשוב עליו...
בכל אופן יותר מהרמה הלימודית צריך ללמד את הבנות להעז, לנסות דברים חדשים, לחשוב מחוץ לקופסא ולהתייעץ עם מי שצריך, ולא להיות מוסללת רק כי כולן הולכות לאותו כיוון.
ויש מחקרים שמראים למשל את רמת האנגלית הנמוכה במוסדות דתיים.
כשאני הייתי באולפנא ובנות ביקשו לפתוח מגמת מחשבים ענו להן שזה לא מקצוע שמתאים לאמהות ועודדו אותנו להיות מורות (אגב היום גם בחינוך הדתי מתחיל חוסר במורות וזו בעיה רצינית).
היום בתור הורים אנחנו מאד דוחפים את הילדים (בנים ובנות) שלנו להצטיין בלימודים, כך שזה מגיע גם מהבית ולא רק מבית הספר.
קראתי את ההתחלה. חייבת לומר שדווקא ההבדלים שהוא מציין סביב בתי הספר הדתיים לחילוניים לא כאלה דרמטיים בעיני, אלא יותר הפער בציון האנגלית בפסיכומטרי וזה בקלות יכול לנבוע מהעובדה שביומיום חילונים משתמשים/נחשפים יותר לאנגלית והיא נשמרת אצלם עד הגיל לפסיכומטרי לעומת דתיים שפחות נחשפים והאנגלית שלמדו מתנוונת אצלם.
בואי נגיד שהפער באנגלית שאני רואה בסביבה הדתית-ישראלית שלי גדול בהרבה ממה שהייתי מצפה לראות על בסיס המחקר הזה.
אגב לדעתי זה אומר שההוראה בבתי ספר דתיים טובה לפחות כמו בחילוניים אם לא יותר, ושהתלמידים דווקא לוקחים את זה ברצינות, כי אם בגיל פסיכומטרי, שבו גם אין חשיפה וגם אין לימוד בביהס הפער הוא איקס, ובזמן ביהס שיש אותו פער ברמת החשיפה אבל יש ביס הםער קטן מאיקס, זה אומר או שההוראה מאד טובה, או שהתלמידים מאד משקיעים (או גם וגם), אחרת אין סיבה שבגיל צעיר יותר הפערים יהיו קטנים יותר.
יש רצון למצוינות בכל התחומים
כמובן למי שיש יכולות
זוכרת באולפנה שלמדתי
היתה דחיפה ללמוד כמה שיותר וזו היתה חברה דוסית יחסית, עירונית.
גם עכשיו עם ילדי
אחד בישיבה שדוחפים ל5 יחידות באנגלית, מתמטיקה, פיזיקה וכו במקביל ללימודי קודש ברמה מאוד גבוהה. ב"ה יש לו יכולות
הבת באולפנה, עם קצת קשיים אז פחות דוחפת בתחום הלימודים
אולי את מתכוונת לחברה דוסית באזורים מסוימים?
ברור.
אצל החרדים האישה חייבת לפרנס יפה כדי שהבעל ילמד תורה
אצל החילונים האיזה חייבת לפרנס יפה כדי לעמוד בזכות עצמה,
ובחברה הדתית אין סיבה לדחוף בנות לנסות תפקידים שהם פחות מתאימים ללוז האימהי (לפחות התיאורטי)
ממילא להיות אישה בחברה גברית זה קשוח
אז אין סיבה להתאמץ על זה.
אם כי זה דברים שמשתנים עם הדורות.
לגבי מה שאמרת על השכל זה לא נכון. העולם כבר לא שם.
פעם זה היה חלום של כל אמא שהבן שלה יהיה רופא או עו"ד או מהנדס.
היום מסתכלים על הדברים אחרת.
הבנתי שבלק גל גם מרוויחים יפה 😉
בכל אופן כדי להתפרנס טוב את צריכה לזהות את החוזקות שלך.
אם יש לך שכל טוב ושאיפה להיות שכירה אז המקצועות הריאליים מתאימים לך
ואם את יצירתית את יכולה לעשות ימבה כסף מדברים אחרים.
ואם את יזמת אז בכלל שם הכסף הגדול.
ועוד לא התחלנו לדבר על הכנסות פסיביות שיכולות להשתוות למשכורת משכר עבודה אם עושים דברים נכון בתחילת החיים.
א. אצל דוסים הרבה פעמים יש הרבה דגש על צד חברתי וערכי, ולכן יכול לצאת שפחות מחשיבים 5 יחידות. לא הרבה מסוגלים לעשות 5 יחידות מתמטיקה, אנגלית, מגמה... וגם להדריך בסניף, להתנדב וכו'.
אנגלית זה גם עניין של תפיסה תרבותית - דוסים פחות יתחברו לרעיון של חשיפה לשפה זרה ולתרבות כמו שירים, סרטים וכו'
ב. באופן בסיסי יש משהו במשוואה שהצגת, אבל זה גם לא חייב להיות ככה. אפשר לבחור - להשלים או לשפר בגרות, לחזור על פסיכומטרי, לחזק אנגלית, לעשות מכינה... נכון שזה דורש יותר מאמץ, אבל זה לא בלתי אפשרי.
ג. אני בהחלט חושבת שמרוב חינוך לערכים, יש הסללה מקצועית בהתאם. לי אישית זה צורם. לא שערכים זה לא חשוב וחינוך הוא לא עבודת קודש, אבל יש מגוון כישורים ויכולות, ולא כל אחת תהיה מורה טובה (או עו"סית).
בתור מי שעובדת בהייטק, מצאתי את עצמי לא פעם מול החברות הדוסיות שהדבר הראשון שיש להן להגיד בתגובה לעבודה שלי הוא: אז את בטח עושה הרבה כסף.
זה נכון יחסית למקצועות שלהן, ומבאס אותי שזה נחשב דבר רע. כאילו אני שם רק בגלל הכסף. וכאילו שכסף זה דבר אסור.
אגב, יצא לי לשמוע מחברות שעשו מגמת מחשבים (זתומרת יש להו קצת היכרות עם התחום) ואח"כ בחרו במקצוע דוסי קלאסי, שהן בכלל לא חשבו על השיקול הכלכלי כשבחרו מקצוע. ופתאום היום עם 2 ילדים ובעל שעדיין בישיבה - הן מסתכלות אחרת על העניין וקצת מצטערות. ואני ב"ה במצב כלכלי טוב שמאפשר לי דברים בחיים (גם לימוד תורה).
אז בהחלט הייתי שמחה שיחנכו לתפיסת עולם רחבה יותר בהקשר המקצועי. גם מבחינת הכישורים שלנו וגם מבחינת התפיסה של הכסף.
ותנסי לחקור קצת, להיחשף ולחשוב מה את רוצה לעשות בהמשך החיים ומה זה דורש ממך.
לכל מקצוע ולכל בחירה יש מחירים... לפעמים נדמה לנו שמה שאין לנו הוא כולו נפלא וזה יוצר תסכולים, אבל גם למקצועות האלה יש מחיר - בדרך להגיע אליהם וגם בעבודה עצמה.
זה נקרא חברות אימפקט. שלא לדבר על התחום הביטחוני.
אם כי אני לא רואה בעיה בלעסוק במקצוע כלשהו נטו בשביל להתפרנס בכבוד.
וסליחה שמעירה
אבל גם אני חוזרת בתשובה
וזה מאוד תלוי
במסגרות שלמדתי והיתי בחרדי מאוד- היו מגוון מקצועות
תמיד יש מכללות אחר כך שמשלימות בגרות
לי עצמי יש בגרות מלאה
ויש כאלה שהיו צריכות לעבור במכינה כדי לשפר ציונים בשביל להתקבל למסלול למכללה
גם אצל בנים- יש ויש
יש בתי ספר שיש מגוון של מקצועות חול ומדברת איתך על זרם חרדי
באופן אישי- משלימה הרבה ידע לילדים וחושפת המון לידע נוסף מעבר לבית ספר
שאני מסתכלת עלי ועל אחים/אחיות שלי- כי אני למדתי בחרדי וכל אחד במה שהוא בחר בסופו של דבר
הבגרות/אין בגרות לא היתה שום פקטור בשום שלב שחסם אותי בחיים
אני היחידה עם תואר ולימודי תעודה
ועוסקת כיום במשהו שונה לחלוטין
הם לא - מתקדמים בתחומים שלהם בדרך שלהם
בגן אמרו לי היום ב-4 וחצי שמאז שהתעוררה מהשנצ סירבה לקום ונחה על מזרון וסירבה לשתות.
אין חום.
בבית שתתה ואז הקיאה את ארוחת הצהרים ואז חזרה להיות שמחה ושוב שתתה, אך לא רצתה לאכול, וביקשה לישון מוקדם, 7. כן בלי א. ערב אחרי שגם הקיאה את א. הצהרים.
מאז התעוררה כבר פעמיים מהקאה במיטה. נראה שעדיין אין חום.
אחרי ניקיון והחלפת סדין אנחנו מחזירים אותה תשושה והיא נרדמת בשניה. אין לנו במצב כזה איך להשקות אותה.
מודאגת ממש מהמשך הלילה ומהתייבשות,
וגם על מה זה אולי מעיד.
קבעתי תור לרופא מחר ב-4:30 אחהצ, זה הכי מוקדם, אבל מה עושה עד אז? ובעיקר הלילה? מה אם ההקאות ימשיכו כל שעתיים?
נשמע לי קצת מפחיד לחכות עד אחה"צ מחר.
אולי כדאי להתייעץ עם מוקד אחיות?
אולי יש טרם באזור שלכם?
(לא יודעת אם לנסוע כבר הלילה או שאפשר לחכות למחר. אבל לדעתי כן כדאי כבר בבוקר לראות רופא. הייתי מבקשת שיקבלו בין התורים, או אפילו נוסעת למרפאה רחוקה יותר)
אם היתה ישנה ברצף, הייתי מחכה לבוקר.
בגלל שאת מתארת שהיא מתעוררת כדי להקיא כל שעתיים, אני מתלבטת אם לא עדיף לנסוע כבר הלילה.
אני לא מרגישה שיש לי מספיק ידע כדי לענות לך מה נכון...
מקווה שתקבלי מענה במוקד אחיות (ונראה לי שהם גם יוכלו להוציא לך הפניה לטרם/מיון, שזה גם יוכל לעזור במקרה הצורך).
מים קרים, כל פעם כמות ממש קטנה כי אחרת זה מעודד הקאות ....
אם היא תמשיך להקיא כן הייתי פונה למוקד חירום...
אבל בסוף זה כנראה וירוס, קורה, אנחנו נתנו לו כשהוא חצי ישן מים קרים
נתנו לו בערך רבע שעה אחרי שהוא הקיא, אם הצלחנו-השארנו אותו ער, אם לא-חצי הערנו אותו בכוח, הוא היה מותש, אבל התעקשנו איתו על זה, והוא כן חצי ישן תוך כדי אבל לא לגמרי, ובישיבה...ונתנו בערך פעמיים בין הקאה להקאה ....
פעם רופא המליץ לנו על שלוק, אבל זה פחות עובד מתוך שניה-אבל אם תצליחי להעיר, הוא אומר שהקרח מרגיע, וגם זה מציצות איטיות, כי לא טוב לשתות הרבה בבת אחת כשהבטן גם ככה גועשת....
תירוש או תפוזים.
סכנת התייבשות ..
רפואה שלמה
טוב שקבעתם שיחה עם רופא.
מהניסיון שלי, בעיקר צריך לדאוג שלא תתייבש. כדאי גם לקחת לבדיקה רפואית כדי לשלול כל מיני בעיות, אבל אחרי שישללו אותן בעז"ה, הדבר היחיד שידאיג את הרופאים זה שלא תתייבש.
מה עושים?
שתיה -
מנסים לתת קצת שתיה כל פעם. הכי נוח לתת שלוק (איגלו. פופאיייס) אם יש לכם.
אם לא אפשר באמת קצת מים/מיץ מכוס, בכפית או במזרק. כמות קטנה כל פעם.
מינרלים -
אני מכירה משהו שנקרא אלקטרורייס. אבקה שקונים בבית מרקחת בלי מרשם, מערבבים בכוס מים, ונותנים לשתות (כמו בסעיף הקודם. קצת כל פעם).
זה עוזר לגוף לקבל גם סוכרים ומלחים שהוא צריך כדי לא להתייבש, וגם קל לעיכול ולא מעורר הקאות (יחסית).
תחזיקו מעמד, זה לא קל...
היא מעט מאד חולה אבל כשהיא כן חולה אני אובדת עצות. וכמובן מתווכחת עם הבנזוג שמבחינתו כלום בלילה לא סובל דיחוי לבוקר אם אין דם חח...
פשוט הגלידריה צמודה למרפאה.וואי ואכלה לאט לאט ומעט מעט... הכל במצטבר לא יותר מכפית... אבל בעיני יש בגלידת שמנת קצת נוזל אז זה טוב...
היי בנות צריכה את עזרתכן(:
המחזור שלי כל 30-35 יום והיום אני נמצאת ביום 37 מרגישה התכווצויות ,בחילות ועייפות גדולה ביומים האחרונים
עשיתי בדיקה ביתית יצא שלילית לצערי! ואני ממש מתבלטת אם לעשות בדיקות דם?יש סיכוי פשוט שזה יהיה הריון שאני קרובה ליום ה40
אולי תחכי עוד יום-יומיים ותעשי בדיקה נוספת?
ואם אין לך בעיה להדקר אז תעשי בטא...
בשורות טובות יקרה
מאנונימי כי אני חופרת על זה הרבה עכשיו עם הסביבה שלי🙈
מאז ומתמיד הייתי נגד לעשות בגיל קטן. הרגיש לי קצת התעללות.
לגדולה עשינו בכיתה א', כשזה לגמרי בא ממנה. היא ממש רצתה. לעשות את העגילים לא כאב לה בכלל (שמנו חומר מאלחש). אבל אח"כ ההתעסקות הייתה זוועה!!! היא הייתה היסטרית כל פעם שרצינו לנקות/להחליף.
רק אחרי כמה שנים נרגע קצת המצב. והיא נהנת מהחורים.
הקטנה שלי עכשיו בת 7 חודשיים. הבנתי שבגיל הזה אין בכלל התעסקות וזה עובר חלק לגמרי. בהנחה שלעשות את החור עצמו לא ייכאב לה (חושבת לעשות באותו מקום, עם חומר מאלחש) אז בעצם למה לא? אולי עדיף לעשות בגיל קטן ולחסוך את כל ה"דרמה" כשכבר יותר גדולים.
אשמח לשמוע מאמאהות שעשו בגיל צעיר איך היה🙏
האם באמת עובר חלק? אין התעסקות? לא מפריע לתינוקת?
פתוחה לשמוע הכל!
ואם כבר, אז מה עדיף? זהב אמיתי או ציפוי זהב? זה הבדל של יותר 100 ש"ח.
אחת הבנות שלי מאוד רצתה, עשינו לה בגיל 8 בערך.
אחרי יותר מידי התעסקויות וכאבים היא הורידה עגילים ולא רוצה יותר.
אני רגישה מאוד באוזניים, אחרי שנים של ניסיונות של עגילים מסוגים שונים התייאשתי, התופעות לוואי והכאבים היו בלתי נסבלים, הקרינו לאיזורים רחוקים, גם משלוש שעות עם עגילי זהב.
כבר המון שנים לא שמתי עגילים, ועדיין מידי פעם החור כואב ומפריש.
אין שום סיכוי שאקח סיכון על תינוקת או ילדה קטנה שסתם בשביל היופי תסבול את הכאבים האלו.
חודש ניסן, זמן לברכת האילנות - ברכה על ראיית שני עצי פרי פורחים.
זכיתי מיד ביום ראשון בבוקר לברך עם ילדי הגן של פוצונת, בהתרגשות.
תודה ה׳ על היופי בעולם
על היופי שבאנשים
תודה על התזכורת.
היום חוגגים לפוצונת יומולדת 6 (!!) בגן.
איפה הייתי ואיפה עכשיו...
מצרפת עבודה שעשיתי לפני כמה שנים...
והפוקוס בתמונה? לא יצא טוב. אולי זה כדי להזכיר לי על מה באמת כדאי לשים את הפוקוס בחיים.
תודה ה'
מלא בהשגחה פרטית.
חודש רביעי
מותר?
מספרים שזה יפה ו-וורוד, התינוק צמוד לאמא ישר וכו וכו. נשמע מהמם. באמת. באלי.
אבל תכלס, להיות שם זה אומר שאני מקלחת לבד את התינוק? תמיד מחליפה לו? נמצאת איתו? ובאים רק לעשות בדיקות לידי?
ואם המלווה שלי צריך/ה לצאת וכן אני נשארת לכמה שעות לבד? ואם אני צריכה שירותים או מקלחת אז זה לחפש עכשיו אחות ולהתבייש לבקש? ואי אפשר לצאת החוצה להתאוורר עד השחרור? ואם אני רוצה לנוח מהלידה?
פתאום נשמע לי דווקא קצת קשוח ומלחיץ…
עשיתי תמיד ביות חלקי - בשעות הראשונות התינוק היה בתינוקייה ורק אחרי שהתאוששתי לקחתי לחדר.
ומאז הם איתי באפס הפרדה בבית תאמינו לי ;)
אבל מתלבטת הפעם דווקא לגבי אפס הפרדה.
אז בנות שהיו באפס הפרדה תרגיעו אותי ותאירו את עיני ל-מה זה באמת באמת אומר?
התנסיתי בכל האופציות
1.אפס הפרדה+ ביות מלא
2.ביות חלקי
3.טרום המושג ביות- כמה שעות ביום עם התינוק
היו יתרונות וחסרונות בכל אופציה
אבל סעיף 3 היה הכי קל עבורי, טיפלו לי בתינוק ואני נחתי, לא היתה שום התרוצצות, הליכה לתינוקיה כמה פעמים ביום ותו לא.
זה לא סותר שסעיף 1 היה קסום, אבל פיזית הוא היה הכי קשה וגם היה קצת קושי רגשי.
אנחנו לא מרבים להתארח, בשנים האחרונות מאז הקורונה חגגנו בבית ליל הסדר, אירחנו משפחה מורחבת או התארחנו אצל משפחה במרחק הליכה מאיתנו.
השנה אין ברירה וצריך לנסוע למשפחה של בעלי, מקבלת את זה אבל מתבאסת.
זהו, אין לפוסט הזה מטרה מסוימת, סתם שיתוף..
המקורית( ההורים שלו כן מתארחים אצלנו וגם היו ליל הסדר אצלנו אבל אנחנו בקושי באים אליהם),
והשנה יוצא שכולם חוגגים יחד, ויהיה מוזר אם לא נגיע, ובעיקר, המצב הבריאותי של חמי לא מדהים וכאילו מלחיץ לפספס הזדמנות, נדירה יחסית, לחגוג כולם יחד.
זה לא באמת שאין ברירה, ואם אגיד לבעלי שאני לא מוכנה לנסוע הוא יקבל את זה( גם הוא לא הכי אוהב לצאת מהבית... ) אבל ההרגשה היא שהשנה מתאים שנתאמץ ונבוא.
כמו שכתבתי, אני מקבלת את זה, פשוט מתבאסת...
וזה כל כך ארוך ותמיד איכשהו אנחנו נוסעים עם חצי בית.
שלי רבעוש ראש השנה והשתגעתי😵💫 אז אצל הצד השני..
מקווה שיעבור בטוב❤️
לק"י
שאני אוהבת.
השנה אנחנו בצד שלי😅
במקום שכיף להיות באמת זה נחמד שיומיים, כי יום אחד באמת עובר מהר, אז תהנו בחג!
גם אנחנו בצד שלי אז יותר קל לי שזה יומיים. בצד השני הרבה יותר קשה לי, בטח אם זה יומיים.
מארחים
כמו כל שנה בליל הסדר
בטח השנה זה יהיה טו מאצ׳
אבל עברנו את ר״ה אז נעבור גם את זה 😉
ניסיתי לגשש איך ההורים מגיבים לרעיון שנהיה בבית והם הצטערו אז נהיה שם ובע"ה יהיה לטובה..
לילי סדר בבית הכי כיף
היא לא ישנה
עייפה מאוד משפשפת עיניים מפהקת... הכל
ולא נרדמת
אתמול כמעט ולא ישנה במהלך היום למרות שהייתה עייפה
נרדמה בסוף ב22 כשהלכנו לישון
התעוררה בערך ב3 (חוץ ממיליון פעם שאכלה וחזרה לישון)
וזהו. ערנית מדברת מקשקשת ולא נרדמת!!!
שינה לא טובה גוררת שינה לא טובה.
צריך לנסות לשבור את המעגל הזה.
מה שיכול לעזור זה להרדים אותה לפני שהיא עייפה מידי.
אבל התעוררה
מה אפשר לעשות?
לא הצלחתי בשום אופן להרדים אותה בחזרה
היתה לו תקופה שביום הוא לא היה ישן נורמלי.
(בלילה הוא דווקא ישן בסדר.)
הוא היה ישן ל 20-30 דקות ומתעורר. כל היום הוא היה עצבני כי הוא לא ישן מספיק. וכל היום הייתי סביב ההרדמות שלו.
התחלתי להרדים אותו אחרי שעה של ערות. הוא היה קם בבוקר, אחרי שעה הייתי מרדימה, ישן קצת ומתעורר, נותנת לו להיות ער ושוב מרדימה אחרי שעה.
מתישהו זה עבר לו והוא התחיל לישון יותר טוב. כבר לא זוכרת איך בדיוק. (זה היה לפני 5 שנים).
זה היה בדיוק בתקופה הזאת, לפני פסח. בקורונה, כשהילדים היו בבית ולא היו מסגרות. אני זוכרת שבעלי בעיקר ניקה לפסח, אני הייתי איתו הרבה במנשא. ובלילות הייתי נשארת ערה עד מאוחר.
אצלך זה קצת שונה.
לא יודעת מה יעבוד לך.
אם היא מתעוררת ולא חוזרת לישון, לפעמים עדיף לתת לה קצת להישאר ערה, ואז לנסות להרדים שוב.
התחלתי סמסטר
היא עברה מטפלת
כנראה זה קשור...
במשלוחי מנות קיבלנו מההורים של בעלי עוגיות קנויות בטעם לא קלאסי, העברנו את זה למשלוח של ההורים שלי בתקווה שאולי יאהבו, אבל כשבאתי עם בעלי אחרי כמה שבועות אל ההורים שלי וטעמנו מהעוגיות (שעוד לא נפתחו ונאכלו עד לרגע ההוא) אמרתי לו שזה לא כל כך טעים ושלא אהבו בבית פה כל כך, ואז קלטתי שזה מההורים שלו! (לפני זה לא זכרתי!!) ואז מבהלה/טיפשות גם אמרתי לו שזה מההורים שלו (יענו הזכרתי לו כי בראש שלי הוא בטוח זוכר ואולי נפגע) ושהעברנו להורים שלי כי לא ידענו אם נתחבר..
קיצער, ניסיתי לתווך את הסיטואציה ויצא קצת עקום..
כדי לצאת מהאי נעימות אמרתי לו שאכלתי איזה 5 וכו'
שורה תחתונה: העוגיות סבבה, פשוט טעם שלא כזה התחברתי, אבל יותר תסכל אותי שדיברתי בלי לחשוב..
קורה לכן?
אנונימית בהו"לזה בעלך, וזה סה"כ עוגיות.. לא נשמע לי כזה מעליב להגיד לו דבר כזה..
מניחה שאני הייתי אומרת לו מיד את דעתי על העוגיות והכל טוב ביננו ב"ה=)
המוזרים שאמא שלי הביאה לו (שוקולד מנטה ושות..)
אני פשוט צוחקת יחד איתו
לא נשמע לי פוגע בכלל...זה לא שצחקת על אוכל שהם הכינו במו ידיהם
ואתן מסתובבות ביננו🫣
כמו אנשים רגילים😳
למה מפטרים את ראש השב"כ? בדיוק על זה
בטח אם זה עוגיות קנויות בכלל
אנחנו לפעמים יוצא לנו לומר אחד לשני אם אהבנו או לא את האוכל בבית של ההורים, שהם הכינו..
לא מרגיש לי חוסר טאקט
בסה"כ הם מבשלים טעים ומה שלא אוהבים זה לגיטימי, טעם וריח זה עניין אישי
זה שלא אוהבים לא אומר על הבנאדם
בעלי הרבה פעמים אומר לי על דברים שאמא שלי הכינה שלא היה טעים (וגם כשכן היה טעים)
גם אם אני עצמי אוהבת וגם אם לא זה לא מעליב אותי בכלל
עניין של טעם
כנ"ל הפוך אני אומרת לו כשמשהו לא טעים לי או שכן טעים
היי כולם.
ניסיתי לעשות הפסק
יצא לי כתמים ממש אדומים על העד.
מתלבטת אם יש למה לשאול רב.
מה אתם אומרות?
אז אני לא שןאלת
אם זה אדום על בדיקה בהמשך אני כן שואלת, זה להפסיד יותר ימים
אלא אם כן את אחרי לידה ויש תפרים או פצע שנראה לך שהדם יכול להיות מזה.. ושאת כבר מנסה המון זמן להיטהר..
אבל במצב רגיל אם הפסק יוצא אדום אז פשוט תנסי יום אחרי שוב . לדעתי
ועוד אנחנו נוסעים לחופש משפחתי ונהיה אסורים בכולו.
אנונימית בהריוןאני תמיד מחכה עם העד עד שהתייבש,
הצבע משנה ונראה משהו אחר
כבר התירו לי מוך דחוק עם כתם אדום אדום
רבנים בקיאים מאוד יודעים להבדיל בין דם לדם.
(מסכימה שהפסק יותר קשה להתיר. בפעם הבאה אם יש אפשרות כדאי לנסות שוב פשוט. כמובן לא להגזים
אבל כרגע זה המצב אז הדבר היחיד שיש זה לשאול)
גם לי התירו..
הרב שאל אם היה יובש חריג או שהייתי עם זה הרבה זמן כי הצורה של הכתם קלאסית לפצע.
ברגע שעניתי לו שהיה ממש יבש הוא התיר.
אבל על ההפסק עצמו הרגשתי שפשוט אין מה לשאול - זה מראה שהדימום לא נגמר...
ומקסימום יגיד שלא
קרה לי בפעם האחרונה שההפסק יצא לא טוב והעדפתי ממש דווקא לטבול באותו יום כי אחרת זה יצא על ערב גיבוש של העבודה של בעלי
שלחתי והוא אמר שזה לא טוב.. מה אכפת לי שניסיתי?
אז ב"ה הלידה מתקרבת
ואני רוצה להכין לבעלי מתנה/מארז חמוד לאחרי הלידה
רצוי הומוריסטי 😉
לא לידה ראשונה..
אשמח לרעיונות וכיוונים
זה יקרה גם ככה
אבל אולי אעטוף עם צלופן וסרט שירגיש מתנה 😉 חח
למשל:
שינה זה לחלשים
זה עזר?
הפסקתי לפני יומיים ובינתיים יש שיפור ממש קל.. זה עניין של זמן?אשמח לשמוע מהניסיון שלכן
זה תלוי מה גורם לתינוק להיות לא רגוע.
אמרו לי שכדאי לנסות שבועיים כדי לראות באמת אם עוזר.
אבל גם קפה ושוקולד וירקות כמו קולורבי כרובית כרוב
ושעועיות נגיד גם
וזה משתיק את הילד יש לך גידול נחת
לחודשיים-שלושה למרות שהיה לי סופר קשה. אני חושבת שעזר, קשה לדעת בוודאות... אבל אני חושבת שאחרי שהייתי אוכלת חלב הקטנה היתה צורחת יותר מהרגיל. לא פתר לגמרי אבל שיפר...
וכן לקח כמה ימים בלי מוצרי חלב כדי לראות שיפור.
ועזר לה מאוד
אז ככה
לא התחתנו צעירים וב"ה אנחנו אחרי לידה שניה עם שני קטנטנים צפופים
אנחנו בעניין למנוע לפחות חצי שנה
הרופאה נתנה כדורים אבל בגלל הגיל אני חוששת שתהיה להם השפעה על כניסה להריון עתידי
מאוד רוצים למנוע בדרך טבעית. עד כמה זה הגיוני לבדוק כל חודש ביוץ באולטרסאונד? נגיד לקבוע תור סביב הזמן שאני חושבת שהביוץ נגמר ולוודא את זה
מישהי פעם ניסתה ככה למנוע?
זה אומר לא להיות ביחד בליל הטבילה, ועד אחרי הביוץ!
מתכון לחיכוך ומתחים בזוגיות מידי חודש
את לא חייבת כדורים
מה עם התקן? ודיאפרגמה?
הייתי שמה את השיקול הכספי בצד. זה לא צריך להיות שיקול בבחירת אמצעי מניעה, שייתן לך איכות חיים.
אמצעי מניעה צריך להיות המיטבי מבחינת הנוחות, תופעות הלוואי והיעילות.
אני שמתי בזמנו לשנה.
ואני חושבת שזה פתרון מצוין גם לתקופה עוד יותר קצרה
ואם את מניקה ועדיין ללא מחזור אז לדעתי התקן לא הורמונלי הוא מושלם
כי החיסרון שלו זה מחזורים קצת יותר ארוכים וכואבים
וכשאין מחזור הוא לא מורגש בכלל
ובהנקה אני פחדתי לקחת אמצעים הורמונליים.
אם יש לך מחזור סדיר אפשר למנוע בשיטת מודעות לפוריות
אבל צריך ללמוד את זה כדי להבין טוב את הגוף (אני לא מכירה מספיק טוב)
פשוט כי אם לא חזר, לא תדעי מתי לבדוק ביוץ,
ומגיע ביוץ לפני מחזור ואז כבר אפשר להכנס להריון.
להריון עוד לפני שהמחזור חוזר, זה קורה.
