המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום הריון ולידה (עמוד 2662)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
מחשבות שעלו לי בעקבות שרשורים פהמרווה כחולה
בעקבות השרשור של @גל מלי אבל לא רק בגללו, קורה פה הרבה אז רציתי לשמוע מה דעתכן ולהעלות למודעות...

זה פורום הריון ולידה ולזה הוא מיועד, אבל יש פה הרבה כמוני שעוד לא זכו ומחכות... ועולות פה הרבה שאלות שמבקשות להיאחז בתקווה... בדיקת הריון שלילית לפני האיחור, אחרי האיחור, או פס חלש ללא צבע, דימום השתרשות, זיהוי הריון ע"י בדיקת ביוץ, בחילות, עייפות, רגישות בשדיים וסימנים מסימנים שונים. גם אני חוויתי ושאלתי על זה פעם...
והשואלת שכל-כך רוצה שזה יהיה זה, שואלת בטון שמבקש תענו לי כן, תגידו שעוד יש תקווה, נאחזת בתקווה בכח ובסוף נשברת כשמגיע הדימום ומוריד לטמיון את כל הציפיות, התפילות והתקוות... וככל שהתקווה גדולה יותר האכזבה גדולה יותר...

אז רציתי לומר גם לנו ששואלות, אל תפתחו ציפיות מוגזמות, אם עוד לא היה איחור אין סיבה לחשוב שזה הריון ואם הבדיקה יצאה שלילית כנראה היא שלילית...
ולאלו שעונות, שזכו וקיבלו הריון וגילו אותו בדיוק ככה, עם הפרשות חומות/ בדיקת ביוץ/ בדיקה ארבעה ימים לפני האיחור/ בחילות מרגע ההשתרשות/ בדיקה שלילית וחיובית לאחר מכן ועוד כיד הדמיון הטובה... אני שמחה בשבילכן, אבל אל תטפחו את התקוות האלה, אל תגידו בטח זה יכול להיות! בכזה ביטחון אפילו שבטח זה יכול להיות, לך זה קרה... עדיף שהשואלת לא תקווה ותתאכזב ומקסימום אם יקרה הנס? אז היא תגלה שהיא בהריון שלושה ימים אחר כך, בסוף היא תשמח עד לב השמיים...

מעניין מה דעתכן, וגל מלי יקרה, זה לא אישי אלייך, פשוט השרשורים שלך כל-כך נגעו בי והזכירו לי את עצמי...
יקרה במשפטים הראשונים רשמת בדיוק את העניין.. מיבתי 123
שפותחת שרשור כזה זה בדיוק מה שהיא רוצה תקווה.
את האמת ששום דבר לא בטוח היא כבר יודעת בעצמה ומי שחושבת שזה שלילי תעדיף לא להגיב כדי לא לבאס
ושאר המגיבות לא משקרות הן משתפות את הסיפור האמיתי שלהן.
לפעמים קשה לדעת מה פותחת השרשור מצפה לשמוע אז הכי טוב להיות ברורים ובהירים
נכון, ולא נכוןמרווה כחולה
אני יודעת רק על עצמי, אני רוצה תקווה, בטח ובטח כשאני פותחת שרשור כזה, אני רוצה בכל ליבי שזה יהיה הריון.
אבל אם הייתי יודעת שזה לא הריון הייתי רוצה שיאמרו לי כנראה שזה לא, הייתי מעדיפה לוותר על הדמיונות האלה ולא ליפול אחר כך...
מי שפותחת שרשור כזה עוד לא יודעת וזאת הבעיה, אבל מנקודת מבט אובייקטיבית, כדאי לספר שהסיכוי נמוך...
בתור אחת שנמצאת פה בפורום כבר די הרבה זמןבתי 123
למדתי שיש נשים שזה מה שהן רוצות לשמוע וממש לא רוצות שיבאסו אותן אני בטוחה שכמוני יש עוד נשים שלא קשה להן לנחש מי רוצה תגובות כאלו ומי רוצה לשמוע בצורה יותר אובייקטיבית. וכמו שאמרתי אף אחת לא משקרת פשוט נשים שיש להן ניסיון אחר לא תמיד מגיבות כדי לא לבאס.
בכלליות לא רק בנושא הזה ממש חשוב להבהיר לאיזה תשובה מצפים.
תודה שאת פותחת לי כיוונים שלא חשבתי עליהם,מרווה כחולה
טוב לראות איך נשים אחרות רואות את זה... אז תודה!
אני מסכימה איתך ולכן כמעט לא עונה בשרשורים האלומיואשת******
ממש מסכימה איתך. ממש ממשאורוש3
ולפעמים אני מרגישה מכשפה משביתת שמחות כשאני אומרת למקוות את כל מה שכתבת. ולפעמים אין לי כח להיות הרעה הזאת.
אני חושבת שזאת את שאמרת לי אז, לפני כמה חודשים כששאלתימרווה כחולה
שזה כנראה לא זה והרבה פעמים מדמיינים תופעות... אז תודה, זה היה קצת הכנה לאכזבה שאחר כך...
אז שתדעי שזה ממש לא ה'רעה הזאת'מרווה כחולה
תודה נשמה. בע''ה מאחלת לך שני פסים מושלמיםאורוש3
הריון קל ותינוק מתוק!! תחל שנה וברכותיה.
יש לי דמעות בעיניים.. תודה!גל מלי
לא ידעתי שיקח לי כל כך הרבה זמן להכנס להריון
הייתי בטוחה שאקלט תוך חודש , חודשיים...
סתם לקחתי גלולות 8 שנים..
אני בת 30.. הייתי בטוחה שאהיה אמא בגיל יותר צעיר..
אני כל כך רוצה את זה ...
אז אני מאלה שהכי מעלות את כל הפוסטים ״שטויות״ האלהanonimit48אחרונה
וכן כולנו מחפשות תקווה
ויחד עם זאת כולנו רוצות לשמוע את האמת

וגם כש @אורוש3 כותבת (ואני בכוונה מזכירה אותך כי הגבת גם לי) שזה לאו דווקא וכו- אין ספק שהיא לא הרעה היא פשוט הריאלית. וקשה להאחז בזה, קשה מאד.
הציפיה קשה קשה, והשבועיים האלה בין לבין קשים עוד יותר.
אז נאחזים במה שאפשר אבל קוראים גם את התגובות הריאליות והן גם חשובות אפילו יותר...
מתי מומלץ לעשות צילומי הריון בתאומים? איזה חודש? יש המלצות?Batyam


כלומר להצטלם חיצונית? לעשות בוק?סלט
לדעתי אם זה תאומים עדיף בחודש שביעי בערך.
הבטן בגודל סביר וגדול, מזהים כבר שזה הריון, וזה עוד לא כבד מידי מכדי להסתובב בשדות עם כתר מפרחים ולהסתכל על הבטן במבט אוהב כאילו לא בא לך להקיא עוד רגע

אם את מתכוונת לצילומים פנימיים יותר, ככל שהחודש יותר מתקדם רואים יותר.
חח את קורעתאין לי הסבר


קרעת מצחוקBatyam


תלוי מה גודל הבטן...אין לי הסבר

אני עשיתי בתשיעי וברוב התמונות לא רואים בכלל הריון...

 

אבל את עם תאומים, אז את צריכה לעשות לפני שהבטן תהיה ממש ממש גדולה...

אנחנו עשינו בשקדיות ליד מבוא חורון, ויצא מהמם. אבל זו לא העונה אז לא רלוונטי

חחח יפה ךךשני30
תכף תשיעי עם תאומים נראית כמו הר געש מתפרץ
אם הייתי עושה שביעי זה סבבה
חחחBatyam


שביעי תאומים זה כמו סוף הריון ביחיד או אפילו יותרתאומיםאחרונה


אז התחלתי היום את החבילה האחרונה של פומיניק...הריון ולידה2
קצת רקעי זוגיות נפלאה, 4 ילדים בריאים ושמחים בבית, הפיצי בן 10 חודשים..

הכדורים עשו לי ג-ר-ו-ע!! אפס חשק, מצבי רוח ירודים מאוד, תחושה כללית ממש לא טובה לאורך זמן (בד"כ יש לי כמה ימים כאלה של דיכדוך באמצע החודש, עכשיו עם הכדורים אלו הימים הקבועים שלי😔)

בעלי ממש ממש לא רוצה שנקנה עוד חבילה.
בעיקר בגלל ההשפעות של הכדורים וגם מבחינתו אפשר להפסיק מניעה.

(ולפני שיגיעו הבנות שיזרקו עליו עגבניות, אני מאמינה שזכותו המלאה להביע את דעתו בנושא, אומנם אני זו שהתינוק אצלה בבטן, אבל ההריון של שנינו באופן שווה!)

ואני... אני בעיקר מפחדת.
הייתה לנו שנה קשוחה (כמו לכולם) ובא לי קצת שגרה רגועה, קשה להיות אמא בהריון, מפחדת שלא יהיו לי כוחות.

וגם, התחלתי ממש דיאטה וכושר ולא בא לי שזה יהרס.

בפעם הקודמת שהפסקתי מניעה לקח זמן עד שנכנסתי שוב להריון, אבל לא מחייב שזה יקח זמן כבר עכשיו.

הלוואי והיה אפשר להמשיך למנוע בלי כדורים (התקן לא רלוונטי)

אוף, לא יודעת מה אני רוצה מכן, בעיקר חיזוקים.
אשמח לשמוע את דעתכן!!

אתמול אמרתי לבעלי שאני ממש מרגישה חוצפנית וכפויית טובה מזה שאני לא רוצה עכשיו הריון.. כאילו נותנים לי מתנה שווה ואני פשוט לא מושיטה ידיים לקחת אותה.
השורות האחרונות שלך מעציבות אותימיואשת******
כן, אני מאותגרת ונלחמת ומשלמת עשרות אלפי שקלים להביא ילד.
אבל זה צא סותר שמאד מעציב אותי שאשה כלשהי מרגישה חוצפנית ועוד שלל תיאורים רק כי היא רוצה לנוח
ילד צריך להביא מרצון. מרצון שבוער בך עד שהיית מוכנה לשלם עבורו . להיות אמא זה באמת זכות ענקית ודווקא לכן לא אמורים לקחת את זה בקלות של - זה קרה לנו , אלא זה צריך לבוא כ- אנחנו ממש רוצים את זה ותודה לה שזיכה אותנו.
זו הגישה שלי (לא מתאימה לכל אחת. זה בסדר)
אני חושבת שאמא צריכה לבוא מלאה ביכולת רגשית ופיזית לילד עד כמה שניתן וזה בסדר גמור לעשות הפסקה ולמלא את המאגרים.

וזה טוב שיש לך שיח עם בעלך ובאמת טוב שהוא אומר לך מה הוא אישית מרגיש אבל בדיוק באותה צורה את צריכה להרגיש נוח עם התחושות שלך והרצון שלך.

יש כל מיני צורות מניעה וגם כל מיני סוגי כדורים וקשה לי להאמין שלא תמצאי את זו שמתאימה לך. או לפחות זו שפחות גרועה עבורך.
שיהיה בהצלחה במה שתחליטי וחיבוק גדול!
האמת?אורוש3
לא הכי הבנתי. אם את לא מרגישה במקום הזה אז תחשבי איך כן אפשר למנוע. זכותו להביע את דעתו. אבל לא שרק תחושותיו יתקבלו.
את מניקה? אם לא, אז למה לא גלולות משולבות רגילות? לרוב אחרי החודש הראשון הן אחלה. אפשר לחבר חפיסות ולא לקבל מחזור כל חודש. גם המחזור נחלש.
ולשקול שוב התקן.
או אם את חצי חצי כזה אז לשים אמצעים מקומיים. יעילים בשבעים אחוז. אבל אולי זו פשרה טובה. רק את יודעת.
ההחלטה שלך. אני לא מחליטה בשבילך בכלל. אבל תופעות לוואי של כדורים זו לא סיבה כל כך טובה להביא לעולם עוד נשמה. יש לך תינוק קטן.
החלטות טובות
או מוסיפהאורוש3אחרונה
עוד אמצעים- נובה רינג, כמו גלולות משולבות אבל יותר מקומי ומשפיע פחות על הגוף. לא ניסיתי. ככה אומרים. או דיאפרגמה אם יש התר. מונע יותר מרק קוטלי זרע. אבל פחות מגלולות והתקן.
ילד צריך לבוא רצוןנחכה לך

מתוך רצון.

ככה שמעתי מהרב בורשטין

 

כתבת בעצמך-

הלוואי שהיה אפשר להמשיך למנוע

אז נראה שזה מה שאת רוצה

 

אולי תעברי לטבעת נובהרינג?

יקרהתוהה לי
לא נכנסים להריון כשיש תחושות של פחד וחוסר פניות ורצון. אין בכך שום כפיות טובה, כי הריון זו לא רק מתנה, זה קשה, זה מחויבות ענקית, זה נתינה אינסופית, שוחקת, סיזיפית, מאתגרת בטירוף. זה ללהטט בין מליון משימות במקביל כולל להמשיך לגדל את שאר הילדים, ולהיות אשה, ויולדת ועובדת וזה קשהההההה.
אס כדי שיהיה כוח ליבור את כל זה באהבה צריך פניות, בריאות ורצון. הרצון מניע אותנו להיות מוכנים לשאת את העבודה.
אם גלולות לא משולבות לא עשו לך טוב יש אמצעים אחרים..
אם בעלך רוצה.....רויטל.

תשמחי שרוצה, יש המון בעלים ממש נודניקים והפוך מבעלך,

בעזרת השם יבאו עוד ילדים ואין ספק יהיה לכם רק טוב,כל

ילד זה נשמה ומביא את המזל שלו,תתחזקי ותשמחי שיש לך

בעל נפלא שמחזק אותך לילדים,בהצלחה רבה רבה לך.

עדכון קצרצרשמרית31
עברתי היום ניתוח (לא קשור להריון), ויש לי מילים חמות על בית חולים השרון,

הופתעתי לגלות מנתח / רופא חרדי.. מעבר למיומנות הרבה, הוא הביע יחס אנושי ואמפטי ובא לקראתי במובן שהוא הסכים לשחרר אותי באותו היום. הסברתי לו שבעלי בתקופת הקורונה עובד באבטחה (לילות) ואין לנו סידור לפעוטה. יצאתי משם בתחושה טובה שבאמת מקשיבים למטופל ולרצונות שלו.
טוב לשמוע. תודה על העדכון ורפואה שלמהשלומצ'
התאוששות מהירה. טוב שעבראורוש3
רפואה שלמה אמןרויטל.


מצטרפת. בית חולים מעולהאביולאחרונה
אחיין שלי היה שם בפגייה במשך הרבה זמן, וקיבל יחס נפלא
אפשר עידוד לאישה שמנה??נחכה לך

אני שמנה

התחתנתי רזה ויפה (לא רזה במיוחד.. אבל ממש ממוצעת)

כמה הריונות וכמה לידות וכמה הנקות...

והנה אישה שמנה ולא יפה

שוקלת יותר מ20 קילו יותר ממה ששקלתי כשהתחתנתי

 

ואני נראית שמנה!!

הכל

ידים 

רגלים 

מותנים

פנים

 

אוףףףף

 

מסתכלת במראה ורוצה לבכות

שונאת את מה שאני רואה

שונאת

שונאת

 

לא רואה בזה שום יופי

ונמאס לי מדיבורים של דימוי גוף חיובי וכו

 

רוצה להוריד את הסנטר הכפול

את הצמיגים בגב

את הכרס הזאת

 

אוףףףףףףף

 

כמה ששאני מנסה... לא עוזר

 

כבר ירדתי כמה פעמים בחיים- אבל הוף, משמינה בחזרה

 

אני בת 30, כל חברותי מסביב יולדות וחודשים אחכ כבר קלילות ויפות במידה 38.

 

מודה שמקנאה בהן

 

אוף

 

מרגישה מכוערת

 

(ולא רוצה לדמיין מה בעלי חושב)

הוא מפרגן מילולית אבל אני בטוחה שזה מפריע לו

הי, בול אני. חח את אני במקרה?אורוש3
עשרים וקצת מעל החתונה. גיל דומה שתי דיאטות בעבר. חח. תני כיף. התחלתי עכשיו דיאטה. שנה וארבע מהלידה האחרונה. הייתי רוצה לרדת ולשמור וזהו. כי הדיאטות האלה עינוי. אבל זה כל כך קשהההההההה. אז חיבוק. לא מצאתי פיתרון. ההתמודדות גם עולה ויורדת. בגדול השנאה העצמית לא מקדמת. את כבר יודעת. אם מצליחים להסתכל על החיובי ולספור הצלחות ולא כישלונות זה קצת עוזר. בהצלחה לכולנו. יש פה עוד הרבה מתמודדות בקהל. היו שרשורים בעבר. לבד את לא. תיהי בטוחה.
הי חמודהמצטרפת למועדון
בטוחה שאת מהממת . ובטוחה שאת שונאת את השומנים שלך. לא סותר בעיני.
אני לא ידבר איתך על דימוי גוף חיובי כשזאת לא הנקודה. אובייקטיבית את לא אוהבת איך את שאת נראית וזה ממש הגיוני. באמת יותר יפה להיות רזה..
אני אמנם עברתי רק לידה אחת אבל הכיוון חיובי. המשקל הולך להיות התמודדות חיי... האמת? באסה.
אבל זאת המציאות והיא תוצאה של הרבה דברים טובים שאני עשיתי ויעשה...
לי באופן אישי עוזר להכיר במציאות הזאת. לא לצפות שבאמת תהיה דיאטה שתהפוך אותי להיות דוגמנית מעתה ועד עולם (בטח כל עוד אני מתכננת ללדת). להפנים ולהסכים להיות אקורדיון. לסמן לי יעד של לרדת עכשיו כך וכך ולהחזיק בזה עד ההריון הבא/ עד הקיץ הבא/וואטאבר.
כן לחתור לרדת אבל לדעת שזה לא הולך להיות לנצח. בתקופות שאהיה רזה-להנות, להתפנק מבחינה זוגית ואישית. ולקבל בזרועות פתוחות את הקילוגרמים הבאים מתוך שלווה נפשית..
תודה לכן. כתבתן דברים ששימחונחכה לךאחרונה


מחפשת המלצה על קבוצות תמיכה להורים של מתמודדים עם אובדנותבאורך
אם קיים בכלל. משהו בסגנון מה ש׳שלווה׳ מספקת להורים של ילדים עם נכות ו׳זכרונן מנחם׳ להורים של ילדי חולי סרטן. תודה רבה רבה על עזרתכן.
מקפיצהבאורך
אם לא קיים, נאלץ ליצור אחת כזאת...
מה עם יה"ל?חמניה
זה יותר התמודדויות נפשיות בכללי,אבל אולי להם יש קבוצות ממוקדות יותר. שווה לבדוק
אודות מרכז יה"ל - איכות בשיקום
תודה רבה! אני חדשה בכל התחוםבאורך

עוד לא מכירה את מה שקיים. הסתכלתי עכשיו. נראה ממש טוב. אנחנו מירושלים, ואני רואה שאין להם סניף אצלנו. ניסיתי לשלוח פנייה בכל זאת אבל משום מה משהו נתקע. אנסה שוב במועד אחר.

 

אם יש למישהי עוד כיוונים, אשמח לקרוא.

אולי תבררי דרך עמותת "חיים של טובה"נפש חיה.
אבדוק, תודה רבהבאורך


הילד מטופל איפשהו?בבוקר
הייתי מתייעצת עם המטפל או המטפלת אם הם מכירים קבוצה או כמותה כזאת
רעיון מעולה, תודהבאורך


כבר מבררת לך עוד אופציהשלומצ'
תבדקי עם "בשביל החיים"שלומצ'

זו עמותה שעוסקת באבדנות ובמניעת אובדנות.

לא הצלחתי למצוא משהו ספציפי באתר שלהם, אבל ממה שהבנתי מחברה שמכירה אותם יש להם קבוצות להורים/אחים וכד'. 

 

תודה רבה רבהבאורך

מעריכה מאד שהלכת לברר.

אין על מה, רק שאלתי חברה שלומצ'
מה גם שהנושא קרוב לליבי.


בשורות טובות.
מיל"ם בירושליםתיתי2
גם בבתי חולים יש מרפאות לבני משפחה.

עמותת "לב ונפש" זו עמותה טריה לתמיכה בהורים ואחים... בדומה לזכרון מנחם.
חבל שעד עכשיו לא היה כמוהם!
תודה ממש!באורך


מצטרפת להמלצה על מיל"ם ירושלים_עדינה


תודה!!באורךאחרונה
יולדות לאחרונה מ/באזור פתח תקווה-כפר סבא - לכאן:🙂🎉רבע ל7
אשמח לשמוע על בתי חולים באזור פתח תקווה-כפר סבא (בלינסון, מעיני הישועה, תל השומר,...)

- על ההתנהלות בקורונה
- על אפס הפרדה (יש חדר עם שידה וכל הציוד? אפס הפרדה זה באמת אפס הפרדה?)
- על התנהלות הלידה באופן כללי


תודה ובשמחות בע"ה
קפץ..רבע ל7
...
ילדתי במאיר והיה מקסיםאמא11
אפס הפרדה מרגע הלידה. רק 2 בחדר. יש בחדר שידה עם כל מה שצריך לתינוק ובשבילך. הבי"ח לא עמוס. בזכות הקורונה אין מבקרים וממש שקט וגם לוקחים את הארוחות במגשים לחדרים שזה פלוס גדול. לארוחת צהריים הם נותנים מראש תפריט לבחירה ואז מכינים לך מגש עם מה שבחרת. אני מאוד נהניתי
תודה על התגובה שלך רבע ל7

בדיקת קורונה עושים לכולם?
מה עם מסכה בלידה?
כמה זמן נשארים במחלקה?

כיף לשמוע שיש להם מחלקה של אפס הפרדה עם הציוד ושנהנת שם
לא עושים בדיקת קורונה. רק ממלאים שאלון הצהרת בריאותאמא11
בזמן הלידה ממש לא צריך להיות עם מסכה. רק המלווה צריך. אחרי הלידה בחדר צריך לשים מסכה כשאיש צוות נכנס. מחוץ לחדר שמים מסכה.
נשארים 2 לילות אחרי הלידה.
נשמע מעולה. תודהרבע ל7
ילדתי בתל השומרנירה22
עושים בדיקות קורונה לכל יולדת, אבל ממשיכים כרגיל ולא מחכים עד שתגיע התשובה
הייתי בלידה עם מסיכה - רק כשמישהו מהצוות נכנס (ואם שכחתי הם הזכירו לי). לי זה לא הפריע.
האוכל מחולק בצורה ארוזה ואסטתית בחדר אוכל (סלטים בקופסאות אישיות) ולוקחים לחדר
לא הייתי באפס הפרדה, אלא בביות מלא. נתנו לי חיתולים ומגבונים וכשנגמר באתי לקחת עוד. לא היה משהו מסודר...
שמעתי שמועהרבע ל7
שמעתי שמועה שבתל השומר יש בתקופה הזאת (קורונה) חדר לבד לכל יולדת, היה לך?

תודה רבה!
ממש לאנירה22
להפך
יש להם ממש עומס, נראה לי שבגלל שהרבה יולדות אצלהם במקום במעייני הישועה.
אז אני לדוגמא חיכיתי 4 שעות בחדר לידה (במקום שעתיים) עד שיתפנה מקום במחלקה. ראיתי אחרות ששמו אותן בחדר זמני (שבדר"כ משמש כחדר הנקה) מחוסר מקום.
הם משפצים ומוסיפים חדרים, אבל יקח זמן...
אהה הבנתירבע ל7אחרונה
תודה רבה!
הנקה משולבתהריון ראשון123
אני 7 שבועות אחרי לידה, לצערי התינוקת הייתה בפגייה שבוע בגלל סוכרים נמוכים ובגלל זה הורגלה לבקבוקים כי לא הסכימו לי להניק אותה שם כי רצו למדוד כמה היא אוכלת ולראות שאוכלת מספיק. מאז כל ארוחה שלה מתחילה בהנקה של בערך 10 דקות ואז מוסיפה לה עוד בערך 40 של חלב שאוב. כולם אמרו לי שבגיל חודש היא תהיה יותר חזקה ותינק כמו שצריך אבל זה לא קרה. ניסיתי שבוע אחד להוריד בקבוקים ופשוט לתת לה רק ממני מתי שרעבה אפילו שזה יהיה בהפסקות (רק בבוקר ולפני השינה נתתי גם בקבוק), באותו שבוע שקלתי אותה והייתה לה עלייה נמוכה בהרבה מהשקילה הקודמת אז החזרתי את הבקבוקים.
יש למישהי אולי רעיון מה אפשר לעשות? למישהי היה מקרה דומה?
אציין שהתייעצתי עם יועצת הנקה אז פיתרון כזה לא רלוונטי.
יש בקבוק שמחובר לו צינורית שמדביקים לשדGinger

וככה מניקים והתינוק מקבל גם הנקה וגם שאוב ביחד

אני לא זוכרת איך קוראים לו

אבל הוא אמור לעזור במקרים כאלה

אולי מישהי פה תדע

 

תודה אחפש אולי בגוגלהריון ראשון123אחרונה
אני מבינה שזה לא מה שרצית לשמוע אבל יועצת הנקה מוסמכתמיקי מאוס
יש המון פתרונות להגברת חלב ומעבר מבקבוק להנקה ישירה.
אבל לפעמים העצה הלא נכונה יכולה להרוג לך את ההנקה.
אנחנו מקבלות חצי תמונה.
אפשר לתת לך כל מיני עצות אבל רק יועצת שבאה ורואה ושומעת את כל הפרטים וכמובן שומרת על קשר יכולה באמת לעזור כמו שצריך.
הם מתעסקות לא רק בהנקה אלא באמת בלוודא שהתינוק מקבל כמה שצריך ועולה במשקל.

אם זו שהתיעצת איתה לא עזרה כנראה היא לא היתה מספיק מקצועית...

ומזל טוב! לא קל להתחיל ככה עם תינוקת פיצית
חלב יש בלי עין הרע, זה לא הבעיההריון ראשון123
וגם יועצת ראתה, יש הנקה פעילה מאוד, הבעיה היא זה זמן היניקה וההתנתקות המוקדמת ואז יש צורך בבקבוק משלים. אני בקשר עם היויצת גם עכשו
כדורי serpafar לביוץהריון ולידה

הרופא נתן לי מרשם לclomid. הרוקח אמר שאין לו את זה, ואמר שserpafar זה אותו דבר רק חברה אחרת.
לקחתי את הכדור הראשון בצהריים. בשעה האחרונה מרגישה התכווצויות חזקות ודי כואבות ברחם.
זה תופעת לוואי הגיונית?

מודאגת. ואין לי כוח כבר

 

 


נא לא לכתוב לי את כל הסיכונים של כדורי ביוץ. הם ידועים לי. וכמובן שאעשה את זה עם מעקב זקיקים.
 ב"ה יש לי ילד מכדורי איקקלומין ואני לא מתחרטת על לקיחתם לרגע)

אז בסוף זה התפתח לדימום ממש. כמו מחזורהריון ולידה

מאתמול בלילה.

מה זה אמור להיות??

לא לקחת את הכדור השני, נכון? עוד רגע זה הזמן שאני אמורה לקחת..
מקווה ממש להצליח לדבר עכשיו עם הרופא אבל קשה להשיג אותו..לא יודעת אם אצליח..

רופא שנתן לך את ה מרשם עשה בדיקות לפני?הריון ראשון13


הסתמך על ההסטוריה שלי שעשתה הרופאה שלפניוהריון ולידה

זאת שנתנה לי את האיקקלומין לפני ההריון הראשון. שגילתה שאני פוליציסטית.
וגם סיפרי לו את הסטוריית המחזורים שלי לאחרונה.

 

אני לא מצליחה להשיג אותו.
בינתיים הדימום טיפה נרגע.

נכון עדיף שאני לא אקח את הכדור היום? לא נראה לי שדימום כזה זה תוצאה הגיונית ותקינה..

אוףף דואגת.

אני לא יודעת... האמת..הריון ראשון13

@YaelL אולי תוכלי לעזור?

לא מכירהYaelLאחרונה

תופעת לוואי כזו של דימום בעקבות הכדור הזה, כאבים לעומת זאת זה יכול לעשות. בגדול הכדורים האלה מגבירים את הפרשת ההורמונים שגורמים להתפתחות זקיקים ובעצם לביוץ. אם את באמצע התהליך לא בטוחה שנכון להפסיק. אבל את צריכה לשאול את מי שמטפל בך. בהצלחה!

אולי תתקשרי למטקד אחיות?אמא חדשהה
הן לא מוכנות לתת ייעוץ על תרופותהריון ולידה


כמה שאלות לקראת לידה_עדינה

שלום לכן נשות הפורום החכמות,
אני כמעט בשבוע 37, לקראת לידה ראשונה בעז"ה.
אשמח אם תחכימו אותי:

  1. יש סיבה להרשם ללידה? הבנתי שזו דרישה רק בבתי החולים בירושלים. זה חוסך משהו? עוזר במשהו? 
    אני עוד לא יודעת איפה אלד ומניחה שאחליט רק בסמוך לפי הנהלים המשתנים בבתי החולים
  2. בהמשך לשאלה הראשונה - הדסה או שערי צדק?
    מניחה שהיו פה אינספור שרשורים בעניין, אבל הפעם זה קצת שונה בגלל הקורונה. הבנתי שבהדסה עושים בדיקת קורונה לכל יולדת ובשערי צדק לא. אשמח ממש לשמוע תובנות שלכן וחוויות שלכן. שמעתי שהגישה בהדסה יותר גמישה ליולדת, במיוחד בלידה ראשונה, ובכל זאת אני נוטה לשערי צדק ולא מסיבות רציונאליות במיוחד (אמא שלי ילדה שם את כולנו...) 
  3. רופאת הנשים שלי נכנסה לבידוד, הייתי אמורה לפגוש אותה בשבוע 36 וזה ככל הנראה כבר לא יקרה עד הלידה. באולטרסאונד האחרון של הערכת המשקל שעשיתי בשבוע 33 הכל היה תקין ב"ה, והעוברית היה עם הראש למטה. ובכל זאת אני חוששת להגיע ללידה ולגלות פתאום שהיא התהפכה חלילה. מה הסיכוי שזה יקרה? כמה חשוב בכל זאת לעשות עוד אולטרסאונד לפני הלידה?
  4. שאלת הזהב: 
    מה הייתן רוצות לדעת לפני לידה ראשונה ולא ידעתן? מה הייתן שמחות שיגידו לכן? אשמח לטיפים מכל הסוגים (טכניים, מנטליים, רוחניים וכל דבר )

 

תודה מכל הלב!

היי לגבי הרישום זו לא דרישה אפשר להרשם ואפשר שלאבתי 123
לידה ראשונה נרשמתי לא ראיתי הבדל גדול מבחינת הפרוצדורה חוץ מזה שהרישום לא מחייב אותך אז את יכולה להרשם.
בקשר למצג עובר אני לא זוכרת מה ההמלצה אבל לדעתי כדאי לך לעשות שוב עכשיו אם תחכי עוד במילא כבר לא יהיה ניתן לעשות היפוך.
אני באופן כללי ממליצה על הר הצופים אבל ילדתי לפני הקורונה אז אני לא יודעת מה קורה עכשיו.
לגבי השאלה האחרונה אני לא הרגשתי שחסר לי ידע כן חשוב לדעת מראש על פרוצדורות ולדעת מתי זה סתם לפי הפרוטוקול שלהם ואפשר להתעקש שלא
עונה על האחרוןחגהבגה
כי אין לי נסיון בשאר.
מה שהייתי רוצה לדעת זה ככה:
1. לא משנה כמה אקרא, אלמד ואבדו-, לא אדע לעולם מה הולך לקרות ואיך. אני עושה את מקסימום ההשתדלות בללמוד מה יכול להיות ומה יכול לעזור ומגיעה בידיעה שאני פשוט הולכת את הלא נודע ומתפללת.
2. עם כמה שהלידה היא אירוע מכונן וחשוב- היא עוברת בע"נ, והתקופה שאחריה ממש ממש קשה. לא כדי להפחיד או לייאוש, שלא תהיי בשוק.
החיים משתנים לגמרי- וברור שזה הכי שווה את זה בעולם, אבל יש לא מעט רגעי משבר.
תעזרו כמה שאפשר- אין בושה. כל מי שמבקש עזרה- קחי.
כל פעם שממש קשה- תשנני לעצמך- זה עובר. עכשיו קשה אבל עוד קצת זמן ממש זה עובר ומסתדר בע"ה! אז הקושי הוא גדול ואמיתי- אבל עובר ומסתדר.
3. לנוח לנוח לנוח. כל הזמן, כמה שאת יכולה. ואם אנשים רוצים לבקר ולא נעים לך- תגידי.
4. דברים שלקחתי לבי"ח וממש שידרגו את השהייה שלי שם-
נשנושים- האוכל בשעות קבועות ולפעמים רעבים אחרי/לפני
אוזניות
תחתונים של אלוויז- וואו ליגה אחרת לגמרי שווה את המחיר המופקע
כפכפים לא לשכוח
טיפוח- שמפו, מרכך, סבון, קרם (אני שמתי על הבטן בשביל סימני המתיחה) , סבון וקרם פנים וקרם עחניים- נתן לי הרגשה טובה קצת רעננות
מטפחת נוחה/ברט
משחה
דאודורנט
בהצלחה ממש ושיהיה בבריאות, קלות וידיין מלאות!
מצטרפת להמלצה על תחתונים אני קניתי של קוטקסבתי 123
ואטמי אזנים טובים
מסכימה מאווווווד עם סעיף 2סורבה
הי!-הריונית
1. למה לא? זה לא מחייב אותך לשום דבר.. אני נרשמתי לשניהם
2. אני לא רציתי הדסה כי אז היו מפרידים בין היולדת והתינוק אם הייתה תשובה חיובית אז העדפתי חא לדעת.. תבדקי את זה..
3. הייתי הולכת עוד איזה שבוע שבועיים לעשות אולטרסאונד ולבדוק את המצג כדי להיות רגועה

שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות!!
ועל האחרון-הריונית
לא להגיע עם החלטות ומקובעות, לזרום עם מה שיש גם אם תכננת אחרת..
עונה על האחרון..באר מרים
לא בטכני..

הייתי רוצה שיסבירו לי שהחיים משתנים ממש.

משתנים לאו דוקא לרעה, אפילו לטובה במובנים מסויימים, אבל הם פשןט אחרים.

שלוקח זמן להתאפס אחרי הלידה
הזוגיות לא אותו דבר
ושהחיים עם תינוק נראים אחרת לגמרי מהחיים בלי.
שינוי יותר גדול אפילו מהחתונה..

אני זוכרת את עצמי לפי הלידה הראדשנה מניחה שיקח כמה שבועות להתאפס, ואז אחזור לקצב החיים הקודם שלח.

לא.
הקצב נהיה אחרת.
יש מישהו שתלוי בך.
דברים בסיסיים כמו שינה, אוכל, מקלחת מקבלים מקום אחר לגמרי בחיים שלך.
כל יציאה מהבית הופכת לפרוייקט.
מישהו אחר מכתיב לך את סדר היום ואת קצב החיים.
סדרי העדיפויות משתנים.

לאט לאט תוכלי להחזיר לעצמך בהדרגה מרכיבים מהחיים הקודמים שלך, אבל בעצם את בונה עולם חדש.

בהצלחב!
מנסהאורוש3
1. זה חוסך שהבעל ילך להרשם ולהוציא מדבקות וכו'.
2. אני ילדתי בעין כרם. לא בקורונה. אבל לכי עם הלב שלך.
3. הייתי הולכת למוקד של הקופה.
4. להיות פתוחה לאיך שהדברים מתגלגלים.
לידה קלה!
אולי בהדסה לנרשמות יש לילה במלונית?סופי123
אולי לכולן יש בלי קשר. לא נראה לי קריטי להרשם.
הייתי שמחה שיגידו לי שהכל יעבור, ויסתדר, והגוף שלי יהיה שלי שוב, ואני אשן שוב, ואצא שוב מהבית, ואדבר שוב עם מבוגרים, ולא יכאב לי ככ לעשות פיפי. כי כל הדברים האלה נכונים אבל אני הייתי בטוחה שהחיים שלי נגמרו. ובכנות, הם רק התחילו
בקשר לשאלת הזהב, הייתי רוצה שיגידו לי איך מרגישים אחרי ניתוחמיואשת******
ושזה עובר. ושזה משתפר
כי ניתוח חירום זה אופציה ועם כמה שלימדו איך להתמודד עם תפרים אחרי לידה וכאלו אף אחד לא דיבר על איך מרגישים אחרי ניתוח וזה עולם אחר לגמרי של התאוששות.
וגם הנקה. ממש לא קיבלתי מספיק הכנה להנקה
עונהכי כל פה
לא רואה סיבה לא להרשם.. אנחנו נרשמנו מאוחר מידי אז בסוף לא עזר אבל נרשמים מספיק מראש זה ממש יכול לחסוך את כל הזמן של הרישום וכאלה..

אני ילדתי לפני הקורונה אז לא יודעת איך זה עכשו אבל הייתי ממש ממש מרוצה מעין כרם מכל הבחינות!! (צוות, מקצועיות, גמישות, תנאים וכו'...)

לגבי הבדיקה- חושבת שהייתי הולכת למרכז של הקופה כדי להיות רגועה אבל אם מסובך מידי לא נראה לי לחוץ כל עוד אין משהו מאוחר מידי..

ולגבי 4- הכי הייתי רוצה לדעת שבסוף מתרגלים לחיים ככה וטוב בהם ולא חייבים לרצות לחיים לפני הלידה.. וחוץ מזה, שאחרי הלידה לא צריכים להיות כל הזמן מנומסים ונחמדים לכולם- מתאים לך מה שהם מציעים? מעולה! לא מתאים? אז פשוט לא!!
בהצלחה!!
הייתי רוצה לדעתמכחול
1. שהנקה זה לא קל. ההתחלה קשה להרבה נשים (אם לא לכולן), וצריך לדעת את זה ולא להיבהל. כדאי להיעזר ביועצות הנקה בבית החולים, ואם צריך אז גם אחר כך.
2. שהכל עובר. יהיו תקופות של קושי, וזה בסדר, אבל תוך כמה שבועות/חודשים (תלוי לגבי מה) דברים משתפרים.
3. שאנחנו גדלים לתוך ההורות, וזה בסדר אם את לא מרגישה מוכנה בהתחלה.
4. שיש הרבה פעמים לילה לבן בלילה השני אחרי הלידה, שבו התינוק כל הזמן רוצה לינוק. זה לא אומר שמשהו לא בסדר, זה רק אומר שזה מה שהוא צריך. תהיי מוכנה מראש ואל תיבהלי.
5. שהגוף שלך יודע ללדת, ויודע להפריש חומרים שיעזרו לך לעבור את הלידה בטוב.

לידה קלה בבריאות!
וואי לגמרי על הלילה השני!אמאשוני
^^^באר מרים
ממש..

אפילו האחיות לא תמיד יודעות ומלחיצות למה התינוק לא רגוע.

בתור אמא למשפחה דו ספרתית:
בלילה השני אחרי הלידה אף אחד מהתינוקות שלי לא ישן!
כולם לא היו רגועים ורצו כל הזמן לינוק.
אצל כולם היה נראה שאין מספיק חלב.
אצל אלה שממש הנקתי המון בלילה הזה הגיע למחרת בבוקר החלב האמיתי ובשפע! (באחת הלידות השתחררתי צבית החוחים כבר עם גודש..)
וגם!הריון ראשון13

בלילה השלישי, עדיף שהתינוק יהיה לידך - כי זה הזמן ש"בא" החלב ויכול להיות גודש...
 

תשובות על 3+4אמאשוני
3. לדעתי חשוב לעשות אולטרסאונד נוסף (סביב שבוע 37-38) בשבוע 33 הוא יכול עוד להתהפך זה קצת מוקדם לביסוס. אפשר גם לבקש הפנייה מקוונת לאלולטרסאונד ולהיבדק,מלא חייב רופאת נשים עם העובר אכן ראש.
4. מבקרים- זה נושא שלא הייתי מוכנה אליו בלידה ראשונה אבל עכשיו זה פחות רלוונטי בגלל הקורונה.
דימום- כבד, מלכלך, לא נעים, מתקשר כל לצורך בפרטיות.
נפילת הורמונים- כמה שמדברים על זה לא הייתי מוכנה. כולן מסביבי צוהלים ומתרגשים על הבייבי החדש. ורק אני, אמא שלו, מרוחקת מהסיטואציה.
הקושי העיקרי היה בגלל תגובות האחרים זה כאילו מחלק את העולם לשניים, כל העולם ואני בצד השני וזאת תחושה מאוד לא נעימה.
בעל- לי היה קשה שבעלי היה מנותק (אופי) לא לקחתי בחשבון. תמיד שמעתי על הבעלים שתומכים ועוזרים וזה היה נשמע לי כמו חוויה זוגית רומנטית ללדת...
ובכל הגברים מגיבים ככה.
בפועל.. אממ קצת פחות.
מצטרפת..באר מרים
בלידות הראשונות שלי היה לי ממש משבר בזוגיות עם בעלי אחרי הלידה.

מבחינתו - היה מה שהיה ונגמר וממשיכים הלאה.

מבחינתי - היתה חוויה כל כך מיוחדת ומכוננת ויש לי צורך עצום לשחזר שוב ושוב גם את מה שהיה טוב וגם את מה שפחות והוא ממש לא הצליח להיות שם איתי.

מלידה ללידה הוא למד יותר את הצורך שלי, ואני למדתי יותר את המוגבלות שלו...
וואו! תודה לכולכן!_עדינה

וואו, רק כמה שעות חלפו והצטברו פה כל כך הרבה עצות טובות! אני מודה לכולכן אחת אחת. למדתי מכולכן! 

תודה! 

לא תמיד מתאהבים בתינוק ברגע הראשוןאמא חדשהה
וזה בסדר לגמרי
גלולות של מניעה יכולות לגרום לדיכאון
לא תמיד מסתדרים עם ההנקה, כדאי להשקיע אבל לא לשכוח את השפיות, אפשר להיות אמהות טובות גם בלי
את האמא הכי טובה לתינוק שלך, הכל מכוון מלמעלה, לא להיות כל היום עם ייסורי מצפון אלא להאמין בעצמך, וגם בבעלך כאבא.
החיים הולכים להשתנות, לוקח זמן להכל
נקודה טובה לגבי הבעל!מכחול
בעז"ה את תהיי אמא, והוא יהיה אבא. וזה לא אותו דבר, וגם אתם שני אנשים שונים, אבל צריך לזכור שזה התפקיד שלו כמו שזה התפקיד שלך.
אל תפקיעי ממנו את הטיפול בתינוק, שניכם תפסידו מזה.
(למשל - אמא שכל הזמן מעירה לבעלה שהוא לא מחליף חיתול טוב, לא מאכיל טוב, לא מלביש יפה, לא מקלח טוב, שלא תתפלא שהוא ירגיש שהוא לא יכול לטפל בתינוק)
ממשאמא חדשההאחרונה
קיום יחסים כל יומיים?שירה לוי הכהן
בגלל שהמחזור שלי לא הכי סדיר, חשבתי אולי לקיים יחסים כל יומיים. יכול לעזור להיכנס להיריון?
כדאי לעקוב אחרי הביוץהריון ולידה

עם השיטות השונות..

מהן השיטות?שירה לוי הכהן
אשמח
מקלוני ביוץאשה שלו
הפרשות
חום השחר
וכו
מצרפת לך מאמר בנושא
חישוב ביוץ - שיטות לזיהוי ימי ביוץ | שירותי בריאות כללית
כן אם זה מתאים לכם כזוג מבחינת כניסה להריוןבתי 123
זה מגדיל את הסיכוי ומייתר את המעקב אחרי ביוץ שיכול לפעמים להיות קצת מעיק
גם לקיים יחסים כל יומיים כשהמחזור לא מסודר עלול להיות מעיק..אשה שלו
לכן רשמתי אם זה מתאים לכם יש?זוגות שזה מתאים להםבתי 123
ויש זוגות שמשהו אחר מתאים אבל אם בוחרים באופציה הזו פחות קריטי לעקוב אחרי ביוץ
עכשיו קראתי שובאשה שלואחרונה
לא שמת נקודה אחרי "כזוג" אז לא הבנתי כך
תגידו גם לכם האתר לא זז או רק אצלי?אורוש3
אתרים אחרים עובדים רגיל...
אצלי עובדיעל מהדרום
תודהאורוש3
גם אצלי תקועאהבתחינם
יכול להיות שיש לך יותר מדי חלוניות פתוחותמצטרפת למועדון
אצלי זה ממש מאט את הקצב כשיש כמה חלוניות פתוחות
לא. מוזראורוש3אחרונה
פה בשביל להודותמחכה עד מאוד
אתמול היה לי זוועה
בחילות,,,,
לא יכולתי לקחת חופש כי חייבת מחר.
הלכתי לעבודה היום סמרטוט.
כל הדרך התפללתי לה׳.
כמעט הקאתי מול כולם
אני שחקנית טובה.
עם הזמן הרגשתי יותר טוב!
סוף היום
הלכתי לקנות אוכל כי
שוב הייתי ממש חלשה..
קיבלתי ממש כח
מהטוסט!
אז יום שנועד לפורענות
בסוף עבר בטוב!!
מהממת!מטילדה
שיהיה המשך הריון טוב וקל
ישר כוח אין כמו להודות לשם יתברך.רויטל.אחרונה


מכירות קרם טוב להעלמת סימני מתיחה אחרי לידה?חלווה
קרם ברולהסלט
קרם נוגט
קרם קרמל

את אוכלת מלא כאלו והבטן כל כך גדלה שלא רואים את הסימנים הקודמים
😂😂😂😂😂השם בשימוש כבר
וואלה, צודקת !!קרן-הפוך
נושא שחייב להיות כלול בהדרכת כלות: אין פתרון שבאמת עובד להעלמת סימני מתיחה.

גנטיקה, גנטיקה, גנטיקה.
🤣🤣🤣🤣🤣פיצלוש לשאלה
😂😂😂😂😂😂מתה עליך!!מיואשת******
חחחחחחחחחחאהבתחינםאחרונה
בעיניי זה מהמםתוהה לי
ואן גוך לא יכול היה לצייר יותר יפה מזה.. להביא ילד לעולם זה כזה מסע מטורף מכלום להכל, ואם יש גם ציור שמלווה אתהמסע הזה, אותי זה ממש מרגש..
אז אולי במקום לחשוב איך להעלים את זה,לשנות את האמונות סביב זה..
אני מרחתי אלסטן. ונעלם לי לגמרירק להודות
אז כנראה שגם בלי זה היית חוזרת לעצמך....קרן-הפוך
הקרעים בשכבות העמוקות התת-עוריות, בשכבות הקולוגן - אלה שכבות שהתכשירים הקוסמטיים לא מגיעים אליהם.

ברור שהפרסומות מבטיחות שכן..
רק הזמןרסיס אמונה
וגם אז לא נעלם, רק דהה
בעלי אומר שאלו מדליות ושזה הכי יפה
ושנינו מתים עליהם 😍
וואי אתן מייאשות אותיחלווה
קשה לי להתחבר לגוף שלי אחרי לידה... הכל פתאום משתנה וזה נורא מבאס!!
נכון.סלט
אצל רוב הנשים הגוף לעולם לא יחזור להיות מה שהיה. לא יודעת למה לא מלמדים את זה בשיעורי הכנה ללידה...

יש דברים שכן משתקמים עם הזמן, ויש דברים שאפשר להחזיר חלקית עם ספורט ותזונה.
בקורס ההכנה ללידה - בשאלות על הגוף שיחזור לקדמותו,קרן-הפוך
יש דאגות משמעותיות יותר לרוב הנשים.
מניחה ששמעת סביבך - בעיקר האם הנרתיק חוזר לקדמותו.
משמעותי יותר מזה שכל הגוף מתפרק?סלט
הנרתיק חוזר לעצמו יחסית. בצורה לא כל כך, אבל המקום יחסית משתקם עם הזמן, ואם עושים פיזיותרפיה שיקומית לאחרי הלידה זה משמעותי מאד.
בהכנה ללידה ראשונה - אך אחת עדיין לא יודעת מה קורה ...קרן-הפוך
ואף אחת לא חושבת על התחושות שאחרי, כי רב הנסתר והנעלם, לפני הלידה הראשונה.

אז על מה שואלים, לפני הלידה הראשונה, מבחינת ההשלכות לעתיד?
על מה שהדימיון כן מגלגל וחושב.. - על מה יקרה לנרתיק שלי ולחזה שלי ....
מה פתאום.סלט
זה פשוט לא מעסיק נשים כי הן חוששות מהלידה עצמה.

עוד לא פגשתי בקורס שאומר את הדברים הנכונים-
הלידה היא יום אחד, וזה תמיד נגמר, אבל התקופה שאחר כך?
אליה באמת צריך להתכונן.


מותר לשאול כמה ילדים יש לך?
אצלי בקורס עלתה שאלה מה קורהקרן-הפוך
לנרתיק והאם חוזר לקדמותו (דאגה אמיתית האם חוזר להיות הדוק).
היתה שיחה על כך בעקבות השאלה של מישהי והמדריכה הרגיעה ושיתפה מניסיונה.

ויש לי יותר מילד אחד...
עשית את הקורס עם בעלך? או לבד?סלט
למען האמת, התחלתי קורס לפני הלידה הראשונה, וגיליתי שאני יודעת יותר מהמדריכה מרוב שקראתי פה בפורום...
עם בעלי.קרן-הפוך
המדריכה היתה אחות טיפת חלב.
ידעתי.סלט
הייתי שואלת אותך משהו באישי אבל לצערי אני עוד לא יכולה להשתמש בה.

תצטרכי לחכות בסבלנות
אין בעיה. נחכה ..קרן-הפוך
ומה עם הניק האחר שפתחת?
לא פתחתי ניק אחר סלט
זה הניק האחר.

צודקת..היושים
לא מעלים אבל עוזר לטשטש/למנועחגהבגה
קרם של תפוח לסימני מתיחה...
הציפייה...נופרי29
יש לי הפניה לבדיקת הריון.אמורה לקבל ביום חמישי
אם אעשה נגיד מחר יום שלישי יומיים לפני זה יגלה הריון? או עדיף לחכות(למרות שנורא קשה)
כדאי לחכותבתי 123
עדיף לחכות שלא תצטרכי לבדוק פעמייםים...

אין מה לעשות, הריון דורש סבלנות

גם הבדיקה לגילוי ההריון גם כל שאר הבדיקות ובטח ובטח שהלידה כשאת כבר מותשת בחודש תשיעי....

 

יומיים לפני האיחור?מתחדשת
אם יש איחור אני לא בעד לחכות ולטפח ציפיות, עדיף שתדעי..
כן,יומיים לפני איחורנופרי29
הייתי מחכה..מתחדשתאחרונה
למה ,למה לתעתע בי סתם ככה.. לא יפהאני זה א
מהיום הרביעי של המחזור חצי יום אין דימום חצי שוב יש למה ככה? אוף מתה כבר לעשות הפסק מקווה כל כך שמחר אולי אצליח... ולא בא לי להתחיל להיכנס ללחץ של טבילה בחג
הגיון של אישה עם בחילות😂 בחילות נוראיות בקושי אוכלת נכנסתהריון ולידה2
לאתרים של בישולים ומדמיינת מה אכין ואוכל כשארגיש טוב🤦‍♀️
מוכר....מאוהבת בילדיאחרונה


איפה אפשר לקנות נעלי ספורט טובות באינטרנט?בוקר אור
ובלי למשכן את עצמי?
דקאתלון...שמחהאחרונה
הריון מיד אחרי הפלהמצפה אחרי הפלה
בתאריך 31.7 עברתי הפלה טבעית בשבוע 6, היה דימום במשך שבוע, זיהיתי ביוץ ועכשיו גיליתי הריון בבדיקה ביתית.

קודם כל תודה לבורא עולם שממשיך להקשיב לתפילות שלי אני מאושרת אבל שומרת על אופטימיות זהירה..

אני לא יודעת איך לחשב את השבועות, איזה שבוע אני עכשיו? להתייחס ליום הראשון של תחילת הדימום של ההפלה כיום הראשון של המחזור? ומשם לחשב את שבועות ההריון?
במחשבונים שבדקתי זה יצא 5+1 נראה לכן תקין?

תודה
אם זיהית ביוץ תספרי שבועות מהביוץ ותוסיפי שבועייםanonimit48
זהו שאני לא בטוחה ביום הספציפימצפה אחרי הפלה
ערכת הביוץ הייתה חיובית במשך יומיים רצוף, אז מתי לדעתך היה הביוץ? יום או יומיים אחרי הבדיקה החיובית האחרונה?

זה הריון ראשון שלי אז אני ממש לא מבינה בדברים האלה
לדעתי יום או אפילו באותו יום אם היה יומיים חיוביanonimit48
תלכי שבועיים אחורה מהביוץגיברת
ותגידי שזה התאריך וסת אחרונה.
יום לפה או לפה לא קריטי.
שואלת 🙏🏼anonimit48
זה תקף גם על ביוץ מאוחר? להגיד לרופא פשוט שבועיים לפני הביוץ שזה התאריך וסת אחרונה או להגיע לו את התאריך וסת+הביוץ?
לדעתי כן.גיברת
ככה אני עושה.
לרוב רופאים לא מתייחסים ברצינות לביוץ שלא במהלך מעקב זקיקים.
אבל לדעתי אם אשה בטוחה בעצמה שזה התאריך אז עדיף ככה, כי תמיד גודל העובר תואם, ולא מלחיצים אם עוברים את התאריך.
אני לא רופאה.
תודה יקירהanonimit48
יקרה, קודם כל בשעה טובה, הריון תקין ומשעמם בידיים מלאות.אמהלה

קורה ממגוון סיבות שלא יודעים את התאריך המדויק של הווסת/ביוץ

וגם כשכן יודעים-

בערך בין השבועות 6-10 הולכים לרופא לבדיקת US ראשונה

ואז הרופא קובע את הגיל המדויק של ההריון

גם אם אישה יודעת בדיוק את תאריך הביוץ לפעמים הרופא משנה...

הUS בשבועות האלו הוא הכי מדויק בקביעת גיל ההריון.

בהריון האחרון שלי הגעתי לרופא אחרי חודשיים שלא קיבלתי מחזור...

בUS נקבע שהייתי בשבוע 6+7 ועפ"י קביעה זו התנהל כל המעקב הריון

הרבה הצלחה, בקלות ובשמחה ובידיים מלאות

בלי עין הרע!יעל -ND

עשי חישוב מהמקווה, אלא אם כן את יודעת שמסיבות שלכם הייתם יחד אחר-כך. אז חשבי מאותו לילה. 

בלי עין הרע! ושהפעם יהיה בהצלחה ובקלות!

בשעה טובה וידיים מלאות בע'ההריון ראשון13אחרונה

אאל תשברי את הראש, לכי עוד שבוע-שבועיים לUS

שאלה דחופה!!! איפה אפשר לקנות דיקלקטין בבודדים?אנונימית57
אני במאוחדת מחפשת באיזור המרכז (לא בבני ברק)
או שאולי למישהי יש למסירה? איזור המרכז או ירושליםאנונימית57
אני יודעת שאפשר לקנות בקופת חולים בבודדים.הריוניסטית
עשיתי כבר כמה טלפונים בשום מקום לא מוכרים בבקשהאנונימית57
עבר עריכה על ידי אנונימית57 בתאריך י"ז באלול תש"פ 19:10
מי דמכירה בית מרקחת של מאוחדת או סניף סופרפארם שזה אפשרי שם בבקשה תעדכנו
מוזר! אני רכשתי בסופר פארם בירושלים.הריוניסטית
אם זה מועיל לך איכשהוא...
תוכלי לרשום לי איזה? אם לא אמצא במקום אחראנונימית57
אגיע לשם
בסופרפארם ענו לי שהקופות חולים נתנו להם הוראה למכור רק אריזה שלימה
בית הכרםהריוניסטית
תודה זה כבר ממש רחוק ליאנונימית57
מקפיצה לעצמיאנונימית57
יש לי למסירה מהמרכזהודלה
אבל פתוח יותר מחודשיים אם תרצי בכייף
תודה אבל נראה לי שעדיף בתוקףאנונימית57
מקפיצה שוב אולי תבוא הישועהאנונימית57אחרונה
שאלה לדיון.. מה אומרות?mango
אז אחרי דיון ארווווך בשבת,
האיש ואני נשמח לשמוע את דעתכן.. (:

נשואים ב'ה כבר כמה שנים
אוהבים, שמחים, מבסוטים סה'כ על החיים
ומידי פעם מנתחים את מה שקורה לנו.. מה גורם להרגיש אהובים. מה מחדש את האהבה בינינו. מה מוביל למריבות. איך טוב לנו להתפייס.. וכו'

השבת עלינו על זה שיש דפוס מסוים למריבות,
אחד מאיתנו נפגע
לא אומר מה קרה, הולך עם זה יום יומיים שלושה.
השני מנסה להבין.. מה קרה? על מה הכעס? ממה הפגיעה?
הראשון שותק. קשה לו לשתף. בינתיים החיים כאילו כרגיל אבל שנינו עצובים כי משהו לא טוב לנו..
ואז זה יוצא
השני: די, אני לא יכול להמשיך ככה, בא לי ללכת מכאן.. זה ככ קשה
הראשון: משתף..
טוב. סליחות הדדיות (השני: סליחה שפגעתי. הראשון: סליחה שמשכתי את זה הרבה זמן ויצרתי תחושה לא נעימה)
וממשיכים הלאה.

אז איפה הדיון?
זה שנפגע טוען שהוא צריך זמן כדי להתפייס, לעכל, ללכת עם הדברים. גם אם זה יקח שבוע אפילו
והשני אומר- אי אפשר לסחוב ככה שבוע. זה לא נעים. יוצר תחושה קשה.. אי אפשר, זה קו אדום- לא סוחבים מריבה יותר מיומיים.
והראשון- מה זה ''קו אדום''.. אני לא יכול אחרת.. אי אפשר להגיד ללב ''טוב עברו יומיים, זהו..' אלא צריך לתת ללב קצת יותר זמן..

בקיצור
מה אומרות

מי צודק או- טיפים לקיצור זמן המריבה? (איך לעזור לא לשמור טינה ולהעביר את זה אחרי שמדברים ומתנצלים וזה..)

תודה יקרות
לא מתייגת אבל ממש ממש אשמח לשמוע מחכמת כל אחת כאן (:
מקסימים אתם שיש לכם כזה שיחבתי 123
אני אישית חושבת שאם נפגעים כדאי להגיד ישר ולא לסחוב בבטן
אבל לכל אחד יש אופי שונה אז אין תשובה אחת נכונה
אממ באמת בעיהאמאשוני
אם הנפגע אומר סליחה שמשך הרבה זמן אז הוא מבין שזה לא טוב..
כבר פתיחה טובה.
הגיוני לקחת זמן אבל ערב/ לילה ואח"כ יש אירועי שגרה (לפזר ילדים למסגרות, עבודה..) אז מקסימום יממה, לא יותר מזה..
לדבר על מה שמפריע. לא הבנתי מה זה "להגיד ללב עברו כבר יומיים" זה להגיד לפה עברו יומיים...
הלב יגיב להתפייסות כשתקרה.
מצד שני אם פתיחה מוקדמת של נושא המריבה תביא להטחת האשמות הדדיות אז באמת עדיף לחכות עוד ובסוף תהיה ההתפייסות, לא?

זה גם ממש ממש תלוי מה התדירות של המקרים האלו והאם על מקרים "קלים" אתם יודעים לדבר או מדחיקים אותם.
וואו קודם כל! מדהימיםמק"ר
הטיפ הכי טוב בעיני בזוגיות זה לא ללכת לישון בריב.
זה כלל מכליל מאוד כי לפעמים הריב הוא לא על דבר של מה בכך, לפעמים הוא נמשך יותר מיום כי הוא גדול מזה.
אבל, ושוב זו דעתי... לא ללכת לישון לפני שלפחות התחלתם לדבר על זה, בדרך להבנה, פיוס וכ'ו.

מזדהה נורא עם הקושי של לפתוח דברים לפני שעיבדתי אותם, לפני שהתבשלו, אבל עם הזמן למדתי כמה אני חייבת לעשות את זה וכמה זה טוב וכמה זה עושה את הפיוס כרגע ואת הזוגיות לאורך זמן יותר טובה.

זה הנקודה הכי חזקה בעיני לעבוד על תקשורת זוגית

בהצלחה!
לדעתי- גם יומיים זה המוןאורי8
אנחנו אומרים מייד, מקסימום, הכי מאוחר - בערב.
אני אישית לא מסוגלת להתאפק, אם משהו מפריע לי - צריכה לומר, כאן ועכשיו.
שמעתי פעם טיפ- ומאז שהתחתנו ,משתדלים ליישם- לא ללכת לישון עם כעס.
לברר ולסגור מריבה, באותו יום. יומים זה המון, שבוע זה נצח
מבין שנינו לי קשה יותר לסלוח , מה שעוזר לי זה לברר את העניין ולהבין את המניעים של בעלי, כשאני מבינה מאיפה הפגיעה באה, מה היה הלך החשיבה שלו , זה עוזר לי להרגע.
אפילו אם הלב לא סולח, קודם כל מדברים, מסבירים, ומתוך זה באה סליחה, ממש לא בריא למשוך כמה ימים ורק אז לומר מה הפריע.
כל כך מוכר.הריוניסטית
בעלי הוא בקטע שמבקש סליחה, וישר מצפה ממני לחייך ולהתנהג כרגיל.
ואני פשוט חייבת את הזמן שלי.לא ימים ולא שבועות, אלא שעה שעתיים טובות. תלוי ברמת הפגיעה וההבנה שלו שהוא פגע.
מבחינת מידות ללא יודעת אם זה טוב,
אבל זה אופי וזה מה שיש.

וטיפ שבעלי משתמש ומעצבן אותי כל פעם מחדז-
לספר בדיחה מטומטמת.
שובר את הקרח ועוזר לכעסים להתפוגג.

וזה מקסים שיש לכם שיח רגוע על זה. ממש.
גם אצלנו ככהמאוהבת בילדי

בעלי ישר מבקש סליחה ולי קה להתפייס.

אנחנו לא ברוגז, אבל קורה שהולכים לישון בלי יותר מדי חיוכים וחיבוקים...

כתבת באופן מאד כלליתוהה לי
ברור שזה משנה מה רמת הפגיעה, מה היתה חומרת "הפשע" שבוצע.. כמובן שזה יחסי אבל אני לא מצליחה לדמיין "פשע" סביר שלוקח שבוע לסלוח עליו.. וגם לא שלושה ימים..
ואם זה דפוס אז אולי יש כאן רגישות מאד גבוהה של הצד הנפגע? או שיש פגיעה מאד משמעותית ש הצד הפוגעשקוראת שוב ושוב, שזה נשמע פחות סביר..
יש הבדל גדול בין לסלוח על פגיעה לבין לספר שהיתה פגיעה ולמהמיואשת******
לי גם לוקח זמן לפעמים.
צריך לסכם שהצד שלוקח לו זמן לסלוח יגיד- נפגעתי מזה וזה, ואחרי בקשת הסליחה- תודה שביקשת סליחה, אני רוצה לסלוח אבל יקח לי קצת זמן עם זה

להסתובב בפרצוף חמוץ בלי לספר ממה נפגעת באופן קבוע זה על הפנים. משגע פילים ממש.
טיפלנו בבעיה כזאת, הלוואי שיעזור לכם...נוניש
אנחנו גם כאלה, לוקח לנו זמן לעבד את הדברים ולפתוח ולבנתיים התחושה מאוד מאוד לא נעימה ומרחיקה.
העלינו את זה בייעוץ זוגי והנקודה היא שכדי שדפוס ישתנה מישהו צריך לזוז מההרגל והכל יזוז איתו.

אצלנו גילנו שמאוד עוזר שהצד הפוגע ברגע שהוא שם לב שהשני פגוע יראה לו שהוא רואה אותו משהו בסגנון-'אני רואה שאתה פגוע/כועס/לא בטוב/משהו יושב... מתי תרצה שנדבר?' ואז קובעים זמן מתאים ומאשרים את הפגיעה.
ככה זה מצד אחד נותן זמן לעכל ולפתוח את הדברים בצורה רגועה וגם לא מרחיק וסוחבים את זה לאורך ימים ומנסים את כל האמצעים שהשני ירגיש שמשהו לא בסדר.
בסוף כולנו רוצים שיראו אותנו וכמה שהמשפט הזה לא ספונטני הוא מאוד מאוד טוב.

הלוואי שיעזור לכם, אתם מדהימים שיהיה בהצלחה
תודה רבה, החכמתי!!אם_שמחה_הללויה
הפורום הזה! פשוט ייעוץ זוגי חינמי!!תודה על השיתוף
כל האנשים שוניםיעל -ND

צריך זמן עד שתלמדו אחד את השני ותלמדו להבין, לסלוח ולקבל בהבנה אחד את השני, בקיצור - לחיות אלד עם השני.

זה חלק מעבודתכם על הזוגיות שלכם.

בהצלחה!

אפשר גם את דרך האמצעאנונימית לרגע1
לומר תראה/י ממש נפגעתי עכשיו אני לא יכול לדבר כרגע על מה שאני מרגיש/ה. מבינה שאת/ה רוצה אבל אני פשוט לא מסוגלת כרגע
משם והלאה מתגברים ומדברים על זה, במקסימום יום אחרי
לסחוב את הפיוס זה לא טוב
ואם סולחים אבל לוקח לזה זמן להתמוסס- זה עדיף על פני לא לדבר בכלל ולהישאר בתחושה לא נעימה
אנחנוווו!הריון ולידה2
זה מה שקורה לנו מתחילת הנישואין.

ומיד לפני חודש התחלנו טיפול רגשי זוגי.
פשוט עזר ועוזר לנו.

לנו היה שווה את הכסף..
תודה לכולכן.. חמודות, שימחתן בתגובות(+תובנה בפנים)mango
ממש הלכתי עם דברים שכתבו כאן..
והרבה מחשבות

טוב, כמובן שאני הנפגעת בדכ והשומרת בלב עד שהוא שם לב ושואל מה קרה
והיום התחדד לי שזה שני שלבים
שלב ראשון הפגיעה עצמה
ואז יש את הסליחה, ומדברים ומתנצלים וזה
והשלב השני שלוקח לי יםם של זמן לפעמים זה ה'אחרי'
כאילו אוקי לא כועסת עליך.. הכל בסדר כאילו
אבל באמת הלב שלי סגור.
סגרנו את הפגיעה.. הסברת.. התנצלת. וגם אני אמרתי וכו וכו
אבל תכלס בלב אני הולכת עם תחושה של 'לא בא לי'

וזה חידוד משמעותי
כי לשלב א צריך סליחה, ודיבור ופיוס
ולשלב ב צריך.. צריך משהו אחר
אולי ליזום איזה טיול או יצירה או יציאה או כל דבר שכיף לנו ביחד
כי המטרה היא לא להתפייס אלא לפתוח את הלב

וואי מתחשק לי לבכות מהתובנה הזו..
מרגישה שפתאום מצאתי איזה מפתח לדלת השנייה בזמן שתמיד ניסיתי עם המפתח של הדלת הראשונה.. (:

תודה על החידוד ועל המקום לשתף(:
דבר ראשון,,,רויטל.אחרונה

צריך לדעת שכל אחד נפגע ממשהו אחר,יש דברים שלא מזיזים לך בכלל

ויש דברים שזה בנשמתך ואת נפגעת,כמובן אני מתכוונת גם הפוך שבעלך

גם נפגע,ברגע שאת יודעת מה הכי מרגש או קשה, לא להתחיל וכמובן גם

הוא,ככה לפחות ניצלים מסתם מריבה מיותרת,לפעמים הכל טוב בבית ודווקא

יצר הרע נכנס משטות עושה מריבה העיקר שלא יהיה שלום בין בני הזוג,כדאי

ומומלץ לקרוא בספרים על שלום בית,הכוונה מה שקשור לך תקראי ומה שקשור

לו שהוא יקרא,לעשות הכל העיקר שיהיה שלום בבית,כל הברכות בבית בזכות

השלום,שוב אני ממליצה לקרוא בספרים של שלום בית,בהצלחה רבה רבה אמן.