המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום הריון ולידה (עמוד 2663)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
שאלה לדיון.. מה אומרות?mango
אז אחרי דיון ארווווך בשבת,
האיש ואני נשמח לשמוע את דעתכן.. (:

נשואים ב'ה כבר כמה שנים
אוהבים, שמחים, מבסוטים סה'כ על החיים
ומידי פעם מנתחים את מה שקורה לנו.. מה גורם להרגיש אהובים. מה מחדש את האהבה בינינו. מה מוביל למריבות. איך טוב לנו להתפייס.. וכו'

השבת עלינו על זה שיש דפוס מסוים למריבות,
אחד מאיתנו נפגע
לא אומר מה קרה, הולך עם זה יום יומיים שלושה.
השני מנסה להבין.. מה קרה? על מה הכעס? ממה הפגיעה?
הראשון שותק. קשה לו לשתף. בינתיים החיים כאילו כרגיל אבל שנינו עצובים כי משהו לא טוב לנו..
ואז זה יוצא
השני: די, אני לא יכול להמשיך ככה, בא לי ללכת מכאן.. זה ככ קשה
הראשון: משתף..
טוב. סליחות הדדיות (השני: סליחה שפגעתי. הראשון: סליחה שמשכתי את זה הרבה זמן ויצרתי תחושה לא נעימה)
וממשיכים הלאה.

אז איפה הדיון?
זה שנפגע טוען שהוא צריך זמן כדי להתפייס, לעכל, ללכת עם הדברים. גם אם זה יקח שבוע אפילו
והשני אומר- אי אפשר לסחוב ככה שבוע. זה לא נעים. יוצר תחושה קשה.. אי אפשר, זה קו אדום- לא סוחבים מריבה יותר מיומיים.
והראשון- מה זה ''קו אדום''.. אני לא יכול אחרת.. אי אפשר להגיד ללב ''טוב עברו יומיים, זהו..' אלא צריך לתת ללב קצת יותר זמן..

בקיצור
מה אומרות

מי צודק או- טיפים לקיצור זמן המריבה? (איך לעזור לא לשמור טינה ולהעביר את זה אחרי שמדברים ומתנצלים וזה..)

תודה יקרות
לא מתייגת אבל ממש ממש אשמח לשמוע מחכמת כל אחת כאן (:
מקסימים אתם שיש לכם כזה שיחבתי 123
אני אישית חושבת שאם נפגעים כדאי להגיד ישר ולא לסחוב בבטן
אבל לכל אחד יש אופי שונה אז אין תשובה אחת נכונה
אממ באמת בעיהאמאשוני
אם הנפגע אומר סליחה שמשך הרבה זמן אז הוא מבין שזה לא טוב..
כבר פתיחה טובה.
הגיוני לקחת זמן אבל ערב/ לילה ואח"כ יש אירועי שגרה (לפזר ילדים למסגרות, עבודה..) אז מקסימום יממה, לא יותר מזה..
לדבר על מה שמפריע. לא הבנתי מה זה "להגיד ללב עברו כבר יומיים" זה להגיד לפה עברו יומיים...
הלב יגיב להתפייסות כשתקרה.
מצד שני אם פתיחה מוקדמת של נושא המריבה תביא להטחת האשמות הדדיות אז באמת עדיף לחכות עוד ובסוף תהיה ההתפייסות, לא?

זה גם ממש ממש תלוי מה התדירות של המקרים האלו והאם על מקרים "קלים" אתם יודעים לדבר או מדחיקים אותם.
וואו קודם כל! מדהימיםמק"ר
הטיפ הכי טוב בעיני בזוגיות זה לא ללכת לישון בריב.
זה כלל מכליל מאוד כי לפעמים הריב הוא לא על דבר של מה בכך, לפעמים הוא נמשך יותר מיום כי הוא גדול מזה.
אבל, ושוב זו דעתי... לא ללכת לישון לפני שלפחות התחלתם לדבר על זה, בדרך להבנה, פיוס וכ'ו.

מזדהה נורא עם הקושי של לפתוח דברים לפני שעיבדתי אותם, לפני שהתבשלו, אבל עם הזמן למדתי כמה אני חייבת לעשות את זה וכמה זה טוב וכמה זה עושה את הפיוס כרגע ואת הזוגיות לאורך זמן יותר טובה.

זה הנקודה הכי חזקה בעיני לעבוד על תקשורת זוגית

בהצלחה!
לדעתי- גם יומיים זה המוןאורי8
אנחנו אומרים מייד, מקסימום, הכי מאוחר - בערב.
אני אישית לא מסוגלת להתאפק, אם משהו מפריע לי - צריכה לומר, כאן ועכשיו.
שמעתי פעם טיפ- ומאז שהתחתנו ,משתדלים ליישם- לא ללכת לישון עם כעס.
לברר ולסגור מריבה, באותו יום. יומים זה המון, שבוע זה נצח
מבין שנינו לי קשה יותר לסלוח , מה שעוזר לי זה לברר את העניין ולהבין את המניעים של בעלי, כשאני מבינה מאיפה הפגיעה באה, מה היה הלך החשיבה שלו , זה עוזר לי להרגע.
אפילו אם הלב לא סולח, קודם כל מדברים, מסבירים, ומתוך זה באה סליחה, ממש לא בריא למשוך כמה ימים ורק אז לומר מה הפריע.
כל כך מוכר.הריוניסטית
בעלי הוא בקטע שמבקש סליחה, וישר מצפה ממני לחייך ולהתנהג כרגיל.
ואני פשוט חייבת את הזמן שלי.לא ימים ולא שבועות, אלא שעה שעתיים טובות. תלוי ברמת הפגיעה וההבנה שלו שהוא פגע.
מבחינת מידות ללא יודעת אם זה טוב,
אבל זה אופי וזה מה שיש.

וטיפ שבעלי משתמש ומעצבן אותי כל פעם מחדז-
לספר בדיחה מטומטמת.
שובר את הקרח ועוזר לכעסים להתפוגג.

וזה מקסים שיש לכם שיח רגוע על זה. ממש.
גם אצלנו ככהמאוהבת בילדי

בעלי ישר מבקש סליחה ולי קה להתפייס.

אנחנו לא ברוגז, אבל קורה שהולכים לישון בלי יותר מדי חיוכים וחיבוקים...

כתבת באופן מאד כלליתוהה לי
ברור שזה משנה מה רמת הפגיעה, מה היתה חומרת "הפשע" שבוצע.. כמובן שזה יחסי אבל אני לא מצליחה לדמיין "פשע" סביר שלוקח שבוע לסלוח עליו.. וגם לא שלושה ימים..
ואם זה דפוס אז אולי יש כאן רגישות מאד גבוהה של הצד הנפגע? או שיש פגיעה מאד משמעותית ש הצד הפוגעשקוראת שוב ושוב, שזה נשמע פחות סביר..
יש הבדל גדול בין לסלוח על פגיעה לבין לספר שהיתה פגיעה ולמהמיואשת******
לי גם לוקח זמן לפעמים.
צריך לסכם שהצד שלוקח לו זמן לסלוח יגיד- נפגעתי מזה וזה, ואחרי בקשת הסליחה- תודה שביקשת סליחה, אני רוצה לסלוח אבל יקח לי קצת זמן עם זה

להסתובב בפרצוף חמוץ בלי לספר ממה נפגעת באופן קבוע זה על הפנים. משגע פילים ממש.
טיפלנו בבעיה כזאת, הלוואי שיעזור לכם...נוניש
אנחנו גם כאלה, לוקח לנו זמן לעבד את הדברים ולפתוח ולבנתיים התחושה מאוד מאוד לא נעימה ומרחיקה.
העלינו את זה בייעוץ זוגי והנקודה היא שכדי שדפוס ישתנה מישהו צריך לזוז מההרגל והכל יזוז איתו.

אצלנו גילנו שמאוד עוזר שהצד הפוגע ברגע שהוא שם לב שהשני פגוע יראה לו שהוא רואה אותו משהו בסגנון-'אני רואה שאתה פגוע/כועס/לא בטוב/משהו יושב... מתי תרצה שנדבר?' ואז קובעים זמן מתאים ומאשרים את הפגיעה.
ככה זה מצד אחד נותן זמן לעכל ולפתוח את הדברים בצורה רגועה וגם לא מרחיק וסוחבים את זה לאורך ימים ומנסים את כל האמצעים שהשני ירגיש שמשהו לא בסדר.
בסוף כולנו רוצים שיראו אותנו וכמה שהמשפט הזה לא ספונטני הוא מאוד מאוד טוב.

הלוואי שיעזור לכם, אתם מדהימים שיהיה בהצלחה
תודה רבה, החכמתי!!אם_שמחה_הללויה
הפורום הזה! פשוט ייעוץ זוגי חינמי!!תודה על השיתוף
כל האנשים שוניםיעל -ND

צריך זמן עד שתלמדו אחד את השני ותלמדו להבין, לסלוח ולקבל בהבנה אחד את השני, בקיצור - לחיות אלד עם השני.

זה חלק מעבודתכם על הזוגיות שלכם.

בהצלחה!

אפשר גם את דרך האמצעאנונימית לרגע1
לומר תראה/י ממש נפגעתי עכשיו אני לא יכול לדבר כרגע על מה שאני מרגיש/ה. מבינה שאת/ה רוצה אבל אני פשוט לא מסוגלת כרגע
משם והלאה מתגברים ומדברים על זה, במקסימום יום אחרי
לסחוב את הפיוס זה לא טוב
ואם סולחים אבל לוקח לזה זמן להתמוסס- זה עדיף על פני לא לדבר בכלל ולהישאר בתחושה לא נעימה
אנחנוווו!הריון ולידה2
זה מה שקורה לנו מתחילת הנישואין.

ומיד לפני חודש התחלנו טיפול רגשי זוגי.
פשוט עזר ועוזר לנו.

לנו היה שווה את הכסף..
תודה לכולכן.. חמודות, שימחתן בתגובות(+תובנה בפנים)mango
ממש הלכתי עם דברים שכתבו כאן..
והרבה מחשבות

טוב, כמובן שאני הנפגעת בדכ והשומרת בלב עד שהוא שם לב ושואל מה קרה
והיום התחדד לי שזה שני שלבים
שלב ראשון הפגיעה עצמה
ואז יש את הסליחה, ומדברים ומתנצלים וזה
והשלב השני שלוקח לי יםם של זמן לפעמים זה ה'אחרי'
כאילו אוקי לא כועסת עליך.. הכל בסדר כאילו
אבל באמת הלב שלי סגור.
סגרנו את הפגיעה.. הסברת.. התנצלת. וגם אני אמרתי וכו וכו
אבל תכלס בלב אני הולכת עם תחושה של 'לא בא לי'

וזה חידוד משמעותי
כי לשלב א צריך סליחה, ודיבור ופיוס
ולשלב ב צריך.. צריך משהו אחר
אולי ליזום איזה טיול או יצירה או יציאה או כל דבר שכיף לנו ביחד
כי המטרה היא לא להתפייס אלא לפתוח את הלב

וואי מתחשק לי לבכות מהתובנה הזו..
מרגישה שפתאום מצאתי איזה מפתח לדלת השנייה בזמן שתמיד ניסיתי עם המפתח של הדלת הראשונה.. (:

תודה על החידוד ועל המקום לשתף(:
דבר ראשון,,,רויטל.אחרונה

צריך לדעת שכל אחד נפגע ממשהו אחר,יש דברים שלא מזיזים לך בכלל

ויש דברים שזה בנשמתך ואת נפגעת,כמובן אני מתכוונת גם הפוך שבעלך

גם נפגע,ברגע שאת יודעת מה הכי מרגש או קשה, לא להתחיל וכמובן גם

הוא,ככה לפחות ניצלים מסתם מריבה מיותרת,לפעמים הכל טוב בבית ודווקא

יצר הרע נכנס משטות עושה מריבה העיקר שלא יהיה שלום בין בני הזוג,כדאי

ומומלץ לקרוא בספרים על שלום בית,הכוונה מה שקשור לך תקראי ומה שקשור

לו שהוא יקרא,לעשות הכל העיקר שיהיה שלום בבית,כל הברכות בבית בזכות

השלום,שוב אני ממליצה לקרוא בספרים של שלום בית,בהצלחה רבה רבה אמן.

מה הייתן עושות במקומי?הודלה
בן 8 חודשים הנקה מלאה, סרבן בקבוקים מוצצים ומוצקים🥴🥴🥴
נכנס למעון מצאתי לפני שבועיים בקבוק שהוא הסכים לאכול ממנו והיה מסיים מנות של חלב שאוב ביום הראשון למעון אכל מהיום השני לא אוכל כלום הוא יכול להיןת 8 שעות במעון בלי לאכול כלום כלום מה לא ניסינו פשוט כלום לא עובד לא ירקות לא שאוב טרי לא קפוא הוא גם לא נרדם שם לבד.

בשבת ממש כל השבת ניסינו נון סטופ ירקות פירות שאוב, עד עכשיו הוא היה מוציא את הלשון ועושה פרצוף נגעל ממוצקים ועם הבקבוק היה משחק עם הלשון עכשיו הוא נועל את הפה חזק ועושה לא עם הראש!!! מה עושים? קראו לי כבר מהמעון לקחץ אותו הוא לא מפסיק לצרוח

התכנון שלי שאם עד ראש השנה הוא לא יתחיל לאכול להפסיק להניק בבום בר''ה כי יש 3 ימי חופש (אני לא רוצה לעשות לו את זה במעון) ולא משננה מה לא להניק רק להציע מטרנה אבל אי אפשר להמשיך ככה עד ר''ה המטפלת אמרה לי מסכן הוא מחפש ציצי כל היום ואולי פשוט אני יפסיק עכשיו

מה אני אמורה לעשות?
אז המלצתי....בימבה אדומה
אני הכנסתי בגיל 3 וחצי חודשים וגם היא היתה סרבנית חבלז.
אז בתקופה שעד שהתחלנו מוצקים, היו מחממים לב ממש, ואפילו בכפית..

בקיצור, ממליצה לא להפסיק להציע, בנחת
כל יום אפילו רבע כפית. לא בארוחה אחת 300 סוגים שונים של בקבוקים /מאכלי מוצקים....
וזה יגיע. הוא יאכל מוצקים לאט לאט. תאמיני בו. כשאת מניקה אותו, תשחררי, תגידי לו בלחש אוהב שזה מגיע לו. ואת מניקה אותו באהבה.
ובזמנים של ארוחת מוצקים, לא להניק, להציע מוצקים וזהו. כמה שאוכל אוכל... ככה עוד יום ועוד יום. בנחת לגמרי. במעון תני למטפלות לנסות גם, הם בחזית שלהן ואתם בחזית של הבית....

בהצלחה רבה
תודה מאמי אבל אני כבר לא בשלב של לעשות דברים בנחתהודלה
הילד בן 8 ח' במסגרת רוב היום צורח זה לא כמו בגיל 5 חודשים שאין לי מה להלחץ
אני חושבתבימבה אדומה
שבאמת אין לך מה להילחץ... יעידו כאן אימהות שבגיל 8 חודשים המוצקים ממש לא דיבר לתינוק שלהן...
הוא יודע להשלים בהנקה מה שצריך. אגב, מה אומרים על זה בטיפת חלב?
מה ההבדל בים הגילאים?יעל מהדרום
לק"י

בשניהם הגיוני שהילד יבכה ויתקשה להתרגל לבקבוק/ אוכל.

כמה זמן הוא במסגרת?
מה1.9הודלה
וההבדל הוא שבגיל 5 חודשים זה עוד בסדר שתינוק לא מתעניין באוכל ולא מבסס ארוחות אבל בגיל 8 חודשים הוא כבר כן צריך לפחות ארוחה 1 אם לא 2 ואם לא ארוחה אז מינמום טעימות פה גם את זה הוא לא אוכל.

וגם העבודה שעד עכשיו היה איתי בבית אז יכולתי להניק במקום ובמעון אין לו ברירה אם לא אוכל אין שם הנקה
כמו שכתבו לך, יש תינוקות שלא אוכלים ארוחת מוצקים בגיל הזהיעל מהדרום
לק"י

אני הייתי מנסה להרגיל לבקבוק, אפילו לשלב תמ"ל (אם השאיבות מכבידות).
ומנסה להרגיל למוצקים בלי לחץ.

בהצלחה!!
הוא ממש לא חייב לאכול מוצקים בגיל 8 חודשים.מוריה
עד גיל שנה זה בסדר.
ואפילו אחרי בחלק מהמקרים.

בזמן שאת אוכלת, הוא נמצא ליידך? יושב לידכם? יש לו אוכל במגש?
כן אבל זה לא מעניין אותוהודלה
אם מציעים לו הוא מסיט את הראש הצידה
לא להציע. רק להניח לו על השולחן חתיכות.מוריהאחרונה
בלי נחת כלום לא יקרה וזה יהפוך למאבק כוחלפניו ברננה!
הוא יותר ויותר לא ירצה ואת יותר ויותר תילחצי.
דבר ראשון את צריכה להיות שלמה עם עצמך מצד אחד, ואמפתית אליו מצד שני.
אם תנסי להכריח אותו לאכול הוא רק יכול לפתח טראומה מאוכל.
לדעתי מה שנכון זה להגדיר זמנים של ארוחות מוצקים, שבהם את מציעה מוצקים, כמה שאוכל אוכל, ועוזבת את זה. משחררת לגמרי ומבינה אותו שקשה לו לוותר על ההנקות...
יהיו זמנים של הנקה/בקבוק, תלוי לפי המקום שבו הוא נמצא.
אפשר אפילו להגיד לו, מתוק עכשיו מקבלים אוכל, ואחר כך תקבל לינוק. לדעתי הם מבינים..
לבן שלי לקח הרבה זמן להשלים עם זה, אבל עכשיו הוא יודע שבבית יש הנקה ובמעון בקבוק, ולוקח יפה בקבוק כשאני לא בסביבה. לא הצלחתי להרגיל אותו בעצמי, וזה הגיוני כי הוא יודע שאני יכולה להניק.
אני חושבת שחבל לך להפסיק להניק לגמרי, כי הם לומדים לעשות את ההפרדה בין הבית למעון, גם בנושא הזה וגם בנושא השינה.
עשיתי את זה שחררתיהודלה
אמרתי במשך שבועיים לא מציעה לו כלום ואז שוב ניסתי וזה לא עבד אני מסכימה איתך על הקטע שלא טוב לדחוף אוכל ואני גם לא יעשה את זה אני רוצה שזה יבוא ממנו ושיאכל בכיף הלוואי שזה היה ככה
ואי קשה.. אולי הוא רוצה להיות עצמאי?לפניו ברננה!
לבן שלי יש קטע שהוא לא מוכן לאכול טחון, רק אוכל שהוא יכול להחזיק ביד (ואז גם אני יכולה להשחיל לו קצת לפה...) הוא לא אוכל הרבה ככה, אבל בכפית הוא לא מוכן בכלל...
אולי מבעלך הוא כן יסכים לקחתאם הבנים12
אולי תנסי להציע לו אוכל חתוך קטן אבל לא טחון?אנונימיות
יש תינוקות שלא אוהבים טחון
להתמקד רק בפירות מתוקים וטריים בתור התחלההתמסרות
בננה מרוסקת, אפרסק ונקטרינה טיפה לטחון בבלנד.

מנגו, אבטיח

ללכת על הפירות הממש טעימים, להניח בצד את.הדייסות והירקות כרגע.

להתמקד בזה שיהיה לו ממש טעים וכייף!
אפשר גם לתת למצוץ אננס.

כל יום להציע. אני דווקא לא ממליצה לך להפסיק עם ההנקה. זה כרגע הביטחון שלך לזה שהוא מזין את עצמו.
הכניסה למסגרת היא ממש קשה בגיל הזה אז הגיוני שירצה להשלים זמן אמא.

ולגבי הבקבוק מישהו אחר יציע לו אותו ולא את.

בהצלחה רבה רבב!!
לא חושבת שזה פיתרון.מוריה
יש תינוקות שלא אוכלים ארוחות מוצקים עד גיל שנה.

אגב, ר"ה הוא רק יומיים.
אבל זה שלושה ימי חופש, כולל ערב חגיעל מהדרום
אה. לא חשבתי על זה.מוריה
אולי הוא לא אוהב טחון. מכירה כמה תינוקות כאלו שלא רצו טחוןאם ל2

עברו ישר לאוכל רגיל חתיכות קטנות 8 עיניים ובזהירות.

בדיוק לפני שנה הייתי במצב זהה לשלך. הכנסתי למעון תאומות בנותאמהלה

9 חודשים סרבניות מובהקות!!!! לא מוצץ לא בקבוק!!! כלום!!!!

אחרי שבוע וחצי של בכיות שלי ושלהן

הן לאט לאט התחילו לקחת בקבוק (רק שאוב)

אחרי בערך חודשיים גם הסכימו מטרנה

 

והן לא אכלו מוצקים עד גיל די מאוחר

ניסיתי את כל סוגי הבקבוקים

בסוף רק MAM עבד אצל שתיהן

 

לא הייתי מפסיקה הנקה בגלל זה

לנסות לנסות ולנסות

 

הרבה הצלחה

סיוטאורוש3
לנו עבד דייסת דגנים של מטרנה בתוך חלב אם מחומם. עם כפית. וגם פירות מגורדים. בהצלחה רבה רבה!
הוא מצליח לשתות מבקבוק?אל הר המוריה
או שהוא לא רוצה?
אני גיליתי בגיל הזה לשון קשורה לבן שלי, שלא הצליח לקחת בקבוקים ומוצצים, אחרי ההתרה עברנו להזנה בלעדית על בקבוקים (עם האוכל חיכיתי, שלי מתחילים עם מוצקים רק באשור גיל שנה, לא משנה מה..)
הוא יודע לשתות מבקבוקהודלה
כי הוא כן הסכים כמה פעמים אחרי שכנועים רבים רק בימים האחרונים הוא מתנגד לבקבוק אחרי שמלא זמן לא הסכים ממש רק שרואה אותו מתחיל לבכות ובדקנו לשון קשורה ואין לו תודה
ניסיתם דייסה על בסיס חלב שאוב בכפית?מיואשת******
עוקבת בנוגע למוצקים גם שלי סרבןאניחדשהכאן
חוששת שלילד יש תולעים מותר לשלוח למעון?תמרי.
בגדול אני בבית היום אז זה פשוט מבחינתי להשאיר אותו עד שנלך לרופא בצהריים לקבל ורמוקס
לא שמעתי על מניעה לשלוח ילד עם תולעיםיעל מהדרום
לק"י

אם הוא עם טיטול זה בכלל פחות סיכון להדבקה, לא?
אין כלל כזהברכת ה
אסור לשלוח עם חום/שלשולים/ הקאות...
אגבברכת ה
את לא צריכה לקחת את הילד איתך למרפאה בשביל זה, ואפילו לא ללכת בכלל. את יכולה טלפונית.
אוף לא נעים לי לשלוח ילד ככה, זה מאוד מדבק..תמרי.
לגבי בקשה למרשם לתרופה, אני יודעת תודה
אם את לא עובדת לא הייתי שולחתאנונימית לרגע1
זה מדבק מאוד ומספיק שהוא מגרד ונוגע בצעצועים כולם בפוטנציאל הדבקות
אם את עובדת הייתי שולחת, ומטפלת בזריזות
ילד עם טיטול לא יכול לגרד... ולכן באמת פחות מדבק.יראת גאולה
יכול גם יכול. הם מכניסים יד פנימהאנונימית לרגע1
ילד עם כינים היית שולחת?לבי ובשרי
אפילו בתולעים קל יותר לטפל מבכינים
חחח... לגמרי....44444אחרונה
בסוף השארתי אותו היום בבית..תמרי.
לא מזיק יום עם אמא(:
באמת אולי פעם הבאה כן אשלח.
לגבי הכינים- אם כל אחד היה משאיר בבית ומטפל בהם ורק אז היה שולח למעון/גן/בית הספר התופעה היתה קצת פחות נפוצה ממה שהיא היום.
כל הכבוד לך! באמתאמא חדשהה
מקווה שנהנתם
מטפלים התופעה!!!בימבה אדומה
אבל ממשיכים לשלוח למוסד... זה לא סותר. יש סדרי חיים שצריכים להמשיך.
^^לבי ובשרי
לפעמים פשוט אין זמן לטפל באותו יום.

העיקר שהרויח פינוק עם אמא 🥰
העניין בכינים וגם בתולעים שהחומרים לא הורגים את הביצים....44444
לכן מאד קשה לפתור את הבעיה ב-100%.
בכינים מסרקים והכל אבל זה לא 100%....
בתולעים נותנים אחרי 10 ימים אבל זה גם לא 100%..

בעקרון אין מניעה....44444
לא רציתי להשבר , נסיתי וזהו נשברתי!!!!! אין לי כוח!!!!!!!!גל מלי
האמנתי, רציתי, התפללתי, התחננתי, קיוותי, עשיתי הכל..
8 חודשים שאני מנסה להכנס להריון ואין כלום.. כלום.. שוב דימום
שוב המוות הזה.. שוב פס אחד חזק על גבי משטח לבן..
עד הרגע האחרון לא הפסקתי לקוות ולהאמין שהפעם תתן לי
זה לא פייר , אני כועסת , אני שונאת , אני מיואשת, אני שבורה
אנע חסרת אמונה כבר.... דיי.. אני עושה הכל.. למה אחרות כן ואני לא ??? למה??? למי למי לא נותן אובר למה
חיבוקאורוש3
ממש מצערלאה1234
אני מבינה את התסכול והצער. אבל תדעי זה לא קשור אלייך. אין כאן איזה טריק שאחרות עושות ואת לא. הריון זה מתנה גמורה מה', ואין לנו שום יכולת להסביר למה היא כן והיא לא.
לא ציינת את גילך, אבל מקובל שעד שנה אחרי החתונה זה הזמן הסביר להיקלט להריון. אז יש לך עוד ארבעה חודשים עד אז. תנסי להירגע ולהרפות.
ממש ככה- זו מתנה מה'שלומצ'
לא קשור אליך בכלל.

כמו קלפים במשחק. כל אחת מקבלת משהו אחר.

חיבוק גדול יקירה.
אני יודעת כמה האכזבה הזו קשה, וכמה קשה לקבל שאין לנו הרבה שליטה על זה (אפשר רק קצת לעשות השתדלות)
עוד תקראי את השירשור הזה בעתידחלווה
ותיהי עם תינוק ביד עם חיוך מאוזן לאוזן.
דברים טובים קורים בדיוק בזמן הכי מתאים רק צריך סבלנות. והרבה.
הייתי במקום שלך. מבינה ומזדהה כל כך. תיהי אופטימית ואל תתני לזה להציף אותך. בסוף זה יגיע :-*
דברים קורים בזמן הכי נכון!!!משתמשחדש1
תשחררי לחץ, תאמיני ואל תפסיקי להתפלל...
שזה יהיה נכון עבורכם זה יקרה! עם כל הקושי אל תסתכלי על אחרות אף פעם. את לא יודעת מה כל אחת מהם עברה. נכון שתמיד נראה שלאחרים הכל זוהר והולך בקלות, אני בטוחה שזה לא כככ
יש לי ביום שלישי רופאת פוריותגל מלי
מקווה שאין כלום..
יקרה, למה רופא פוריות אם עדיין לא חלפה שנה?אנונימית לרגע1
כי זה לא נראה לי הגיוני שאני לא נקלטתי ועברו 8 חודישםגל מלי
ניסינו כל יום, יום כן יום לא, עם מקלות ביוץ, בלי מקלות ביוץ, להרים רגלים, לחכות רבע שעה בשכיבה, לקום יישר אחרי.. ניסינו הכל..
אני בת 30 וחצמ מחכה להריון ראשון..😭😭
יקרה! זה קשה כל-כך!מרווה כחולה
אני ממש מזדהה איתך ושולחת לך חיבוק
אני הרבה יותר צעירה ממך אבל מנסה הרבה יותר זמן ולא נראה שיש בעיות פיזיולוגיות אצלינו... זה הגיוני, גם שמונה חודשים וגם שנה וחצי, זה מתיש וקשה ומתסכל אבל הגיוני...
לכל חודש יש סיכוי בין 20% ל30% להיכנס להריון אם אין בעיה, לפי זה תוך חמישה חודשים כבר בטוח צריך להיות הריון, לא? אז זהו שלא... כי כל חודש הסיכוי מתחיל מחדש בלי קשר למה שהיה קודם... כמו שזורקים קוביה ויש סיכוי של 1/6 שיצא 6 זה לא אומר שבתוך 6 זריקות בטוח יהיה 6, נכון? ההמלצה היא להתחיל לברר אחרי שנה או שנתיים, בגילך אולי אפשר קודם אבל אל תתיאשי, זה שלא הגיע עד עכשיו לא אומר שיש בעיה...
ועוד משהומרווה כחולה
ראיתי שהחודש הזה נאחזת בתקווה עד הרגע האחרון, מנסיון זה הופך את האכזבה לקשה הרבה יותר... חודש אחד היה לי הפרשה שהייתי בטוחה שהיא דימום השתרשות והיה איחור של יומיים והייתי בטוחה לגמרי שהפעם זה אמיתי, הרגשתי את כל התופעות האפשריות וכבר ממש השתכנעתי, את הבדיקה שיצאה שלילית תירצתי בזה שזה מוקדם מדי... את בטח מכירה את התחושות... ואז כשהגיע המחזור כל כך נשברתי שהבטחתי לעצמי לא לעשות את זה יותר אף פעם, מקסימום לבדוק ואם הבדיקה שלילית להאמין לה...

עכשיו את בנקודת שבר, דווקא כי התקווה הייתה כל כך חזקה, אבל זה יעבור ואת לאט לאט תמצאי את הכוחות שלך ובעזרת ה' גם ההריון יגיע בקרוב ובקלות!
ממש מבינה את הקושי וההמתנה וואוווו כמה קשהאנונימית לרגע1
אבל בקטעים האלה, לצערי, לא אנחנו קובעים..
ולכן זה שעשית השתדלות זה מעולה, אבל זה שלא הצלחת בעקבות זה- לא אומר בהכרח שיש בעיה
קחי בחשבון שיש רופאים שפשוט לא יבינו מאיפה נפלת עליהם..

אולי בקרוב ההמתנה תהפוך למתנה

מתפללת איתך 🙏🙏
מזדהה ושולחת חיבוק😘אנחנו גם כמעט 8 חוד' וכרגעחצי שני
ממש ממש כלום. וזה קשה ומתיש ומעצבן!! רוצה שנתפלל אחת על השניה? זורקת רעיון אם מתאים לך..
בטח בכיף למה לא? אשמחגל מלי
מעדיפה שם מלא בפרטי או להתפלל על מי שמאחורי הניק?חצי שני
❤️
אני רק חיבוקאביול
רוצה להגיד שאני כל כך איתך!הריון ולידה2אחרונה
גם אני מנסה 8 חודשים, וגם אני נאבקתי והאמנתי שהנה החודש זה פה, ושאלת על כתמים ואמרתי ואללה גם לי יש! וקיוויתי ממש, והופ, התעוררתי לבוקר של דם.. בנוסף קיבלתי בשורה שמישהי קרובה אליי בהריון, ואני אכולת קנאה! למה רק לי תמיד קשה? מנסה לעבוד ולהגיד לעצמי שהיא! היא לא נוגעת בחבילה שלך! את תקבלי את הכי טוב שיש לך! (כותבת לעצמי, ומקווה שגם את תצליחי להפיק מכאן טיפת אופטימיות)
הגלולות משפיעות על הכניסה להיריון?שירה לוי הכהן
היי שבוע טוב
אני הפסקתי גלולות לפני 5 חודשים והגוף עוד לא לגמרי חזר לעצמו. המחזור לא הכי סדיר (אבל לא בהגזמה. הכי הרבה איחר בשבועיים), קצר ולא מסיבי מבחינת דימום וכאב.
בגלל שלא יודעת לזהות ביוץ (מתבססת בעיקר על הפרשות) משתדלים לקיים יחסים פעמיים בשבוע..

יש אפשרות שהגוף עוד לא התאושש מהגלולות?
בטח שיש אפשרות...בימבה אדומה
גלולות זה טלטלה הורמונלית לגוף... לוקח זמן לגוף להתאזן. אפשר לזרז את האיזון עם ספורט ותזונה בריאה.
כןפשיטאאחרונה
אם ממשיך ככה אולי שווה לך ללכת לעשות בדיקות דם לראות מה רמות ההורמונים בגוף. לפעמים יש חוסר איזון בהורמונים שאפשר לסדר אותו בקלות.
התיעצותתותית ואגסית
אנא אתבשם מחוכמתכן -

חודשיים אחרי לידה. טבלתי כבר חמישה שבועות אחרי.
מניקה מלא.
אנחנו רוצים למנוע תקופה (ההריונות שלי קשים, היפרנמזיס פלוס שתי הריונות רצופים קודמים שהסתיימו בהפלות...)

בעלי טוען שלא כדאי לשים התקן עכשיו שיאסור אותנו. (אני שמה גניפיקס וההתקנה אוסרת).
הוא אומר שכשאני מניקה מלא, אין מחזור (ככה היה בילדים הקודמים) ולכן אפשר להסתפק בקוטלי זרע בתקטפה הקרובה.

אני קצת חוששת.

מה דעתכן?
זה קצת מצחיק.. מה זה משנה אם לא תאסרי עכשיובתי 123
מההתקנה תיאסרי אח"כ
הוא מתכוון שתחכי עד המחזור? זה אמנם סיכוי קטן בזמן ארוך של טהרה גם לא לפספס ביוץ ועוד 70 אחוז מניעה אבל אם את בשול אופן לא מוכנה להריון עכשיו למה לקחת סיכון?
החשש שלך מוצדקקרן-הפוך
ההתקנה - אירוע חד פעמי.

מניעה רק עם קוטלי זרע - מסתכנת כל פעם מחדש.
(אם גם דיאפרגמה בתוספת - זו כבר מניעה טובה מאוד).

הגוף משתנה. כמו שכל לידה היא משהו אחר ולא שכפול מדוייק של לידה קודמת, וגם כל הריון והתופעות שלו והמשך שלו, כך המערכת ההורמונלית בכללותה. אי אפשר להסתמך בוודאות שלא יהיה ביוץ כל עוד את מניקה ולהסתמך רק על קוטלי זרע.
אם את רוצה למנוע תשימי את ההתקןאורוש3
זה די עצימת עיניים ו''סמוך''. ברור שאולי לא תיכנסי. אבל אולי גם כן והיו פה ובכל מקום לא מעט סיפורים. להאסר זה מבאס. הסתגלות זה מבאס. אבל מה לעשות
כשאת מציבה במשוואהמקרמה
הריון לא מתוכנן מול תקופת הסתגלות להתקן
מה יותר נורא בעיניכם?

רק את תוכלי לענות לעצמך
כי הריון בהנקה הוא אפשרי

(רק רוצה.להגיד שכשאני באתי לשים התקן 5 שבועות אחרי הלידה הנקתי מלא כל 3 שעות, בלי מוצץ, בלי בקבוק, "הכי בטוח"
וראו באולטרסאונד ביוץ...)
זה ממש חמוד בעיניתוהה לי
איך הוא לא רוצה להיאסר מבינה אותו..
אבל הגניפיקס יאסור אותך מסתבר רק ל12 יום.. ואז אם ההנקה מונעת לך מחזור יש לך שקט ארוךךךךך.
קוטלי זרע זה סיוט, לפחות לי. הורס את הספונטניות כי צריך לשים רבע שעה קודם, סיכון מוגבר לדלקות בדרכי השתן, יקר! מגעיל למגע ורק 70 אחוז מניעה.
תזכירי לבעלך כמה את מלאת תשוקה עם ההיפראמזיס 😁מיואשת******
ומה הוא מעדיף, שבועיים להיאסר עכשיו או לקחת סיכון אפילו קטן של חצי שנה חא להתקרב אלייך?
לפעמים צריך להיזכר בפרופורציות
תודה לכולכן!תותית ואגסית
קבעתי לי תור להתקנה! השם יעזור.
שיהיה בהצלחה!!!❤️מיואשת******
שאלה קצת אחרת- למה דווקא גניפיקס?מיקי מאוסאחרונה
התקן אחר לא אוסר לפי הפסיקה שלכם?
אם זה המצב אפשר לנסות התקן אחר (זה כמובן לא רציונלי, להאסר פעם אחת בשביל כל התקופה אבל כאלה אנחנו. ואם בשביל לא להאסר את חושבת לקחת כזה סיכון. אז לנסות התקן אחר זה סיכון מאוד נמוך, סביר להניח שגם הוא יהיה טוב)

ואני מצטרפת לכל מה שנאמר- קצת באסה עכשיו בשביל לעשות את ההשתדלות המקסימלית למנוע הרבה באסה בהריון קשה לא מתוכנן
(אם היית כותבת שלא נורא הריון זה היה אחרת כמובן..)
סלק עוזר לעיבוי הרירית??שירה לוי הכהן
יש חיה כזו?
מכל הדברים שמתישים אותי, הזמן שעובר הוא הכי קשהמיואשת******

כמה זמן אלוקים כמה זמןןןןןןןןןןןן

בירוקרטיה

טפסים

אישורים

הי, שביתת אחיות! יש!

בי בי לך החודש.

חודש שנופל בשבת והולך לו.

בדיקה שלא בתוקף וצריך לחזור עליה ו.. עוד חודש נעלם

וקורונה שנגסה פה ושם

וכאילו חצי שנה+ עברה ועוד לא הגענו להחזרה. (אה, בתקווה שיהיה מה להחזיר...)

 ועכשיו חגים.

שזה גם טוב

ר"ה, זמן להתפלל, לבקש, לבכות, שנקבל הזדמנות אחת נוספת בחיינו להיות מופקדים על אוצר

שנימצא ראויים

 

אבל קשה קשה קשה ההמתנה האינסופית הזו!!

כשאני בעשייה, גם אם זה עשייה כואבת שכוללת הזרקות והרדמה, אז אני מרגישה שאני מתקדמת בדרך להשגת המטרה,

זה מקל עלי

אבל כשאני בהמתנה זה הכי קשה לי נפשית

ואני יודעת אבא שאתה מלמד אותי ככה שאני לא אחראית לכלום. שלכל דבר יש את הזמן שלו. שהתינוק שלי יגיע כשיבוא זמנו

שאתה מלמד אותי שאני לא באמת מזיזה כלום בעשיה שלי, זה רק השתדלות. ואתה זה שמזיז. לא אני.

אבל אני אשה קטנה וארצית

וקשה לי כל כך ההבנה שמעכשיו עד אחרי החגים "סתם" נחכה 

תודה למי שהגיעה עד כה

סוף פריקה

 

 

מזדהה לגמרימיואשת******

במיוחד עם השורף.. דפפטיל נכון? ימח שמו...

העמסת סוכרהריון ולידה2

בוקר טוב

אשמח לשמוע מניסיונכן 

 

אני גרה במרחק נסיעה של בערך שעה ורבע נסיעה מהעבודה באוטובוסים.

בשבועות הקרובים אני צריכה לעשות העמסת סוכר (אני חושבת את הרגילה.)

השאלה שלי היא איך כדאי לפעול.

1 - לסוע לעיר העבודה שלי ולעשות שם את הבדיקה (אני מכירה את המרפאה וכבר הייתי שם כמה פעמים) ולאחריה להמשיך ישר לעבודה וכמובן באיחור שיצויין מראש (הבדיקה באזור השעתיים נכון?)

2- לעשות את הבדיקה בעיר מגוריי ולקחת בחשבון איחור גדול יותר לעבודה אבל עם אופציה להודיע שאני לא מגיעה באותו היום לעבודה ואני אסע הביתה לנוח , אני לא יודעת איך הבדיקה תשפיע עליי והבנתי שהיא יכולה להיות קשה

 

אז כמה שאלות -

מה דעתכן? מבין האפשרויות מה כדאי

כמה הבדיקה באמת קשה ומתישה ?

יכול להיות שישאירו אותי שם באותו הזמן לעשות העמסת סוכר גדולה יותר ? ככה שלא יהיה לי זמן להודיע מראש על עוד איחור בעבודה , או שאני אצטרך להגיע בהזדמנות אחרת לבצע ?

תודה

העמסה של חמישים היא לא נוראיתמיואשת******

ולא מודיעים על העמסה של מאה בהפתעה זה צריך להיות בצום, ועל פי הנחיית רופא וזה.

אני הייתי עושה את הבדיקה ליד העבודה, תאכלי משהו קטן בבית- תסעי, תיבדקי. קחי איתך משהו קטן לאכול אחר כך וזהו. אמור להיות בסדר.

שימי לב עד איזה שעה אפשר לשתות את הסוכר, זה תלוי בשעות הפתיחה של המעבדה, כי צריך להישאר שעה לבדיקת דם אז אם המעבדה נסגרת בתשע וחצי אז הכי מאוחר שאת יכולה לשתות סוכר זה שמונה וחצי למשל.

2 - ליד הביתרותי7
את לא יכולה לדעת איך תרגישי אחרי ההעמסה۔
אני אחרי ההעמסה חלשה ، שוכבת במיטה במרפאה מסוחררת והולכת הביתה לנוח۔
אז עדיף לדעתי שתעשי ליד הבית ותראי איך תרגישי - אם תרגישי טוב תלכי לעבודה، ואם לא - תנוחי בבית۔
בהצלחה!
אני אחרי העמסה מתפקדת כרגילאם כל חי

אז הייתי בוחרת ב-1

אם את לא יודעת איך תרגישי (ויש כאלו שמרגישות רע) ואת חוששת פשוט ליתר בטחון קחי לך את אופציה 2

אני מניחה שיש לך שעות הריון , זו ההזדמנות להשתמש בהם.

ואם צריך העמסה של 100 זה רק אחרי שיודעים את התוצאות של 50. זה בוודאי לא ביחד.

תלוי אישההריון ראשון123
אני אחרי העמסה הראשונה ביליתי בלילה במיון עם צירים. כל אחת מגיבה לזה שונה, אני לא הייתי לוקחת את הסיכון.
הבעיה היא הנפילת סוכר שאחרי קחי לך כריך מושקע לאכולבתי 123אחרונה
אחרי הבדיקה
מתי לדעתכם אפשר לעשות צילומי הריון בתאומים? איזה חודש?Batyam


אני בהיריון יחיד עושה בחודש 8,אהבתחינםאחרונה
לדעתי בתאומים סביב ה6-7 .
ממליצה לך על הרי ירושלים
יצאו לנו תמונות נדירות ממש.
מחפשת המלצה לקניית שמלה לחג, ממש עדיף שמלת הנקהליד ה'
ובמחירים שפויים!!!
לא מצאתי שמחה חגיגית ויפה שאני אוהבת.



ואולי אני המוזרה- כמה אתן משקיעות בשמלה לחג בתקופה זו?
שמלה? אולי פיג'מה חגיגית😂בתי 123
בדיוק מה שאמרתי לעצמי גם!מיואשת******


אני משקיעה בשמלות שבתאין לי הסבר

בד"כ עד 250. לפעמים גם חורג ל300.

רק במחיר הזה מצאתי שמלות הנקה יפות וחגיגיות.

לא קניתי שמלות שמיועדות להנקה,

אלא שמלות 2 חלקים כאלה, שהחלק העליון עולה, ושמלות שהלמעלה מין מעטפת כזה...

 

בשיין יש גם שמלות יפות,

אבל זה קצת הימור כי את לא באמת יודעת איך זה יגיע...

תחפשי ב"תאירי"- לרוב יקר אבל יש מציאות טובותאנונימית לרגע1
והנה דוגמאות מהאתר של זארהתוהה לי



לא יודעת אם תתחברי לסגנון- יש דבי שמלות הנקהמיואשת******אחרונה

חלק מלות בית חלק ממש חגיגיות יותר

Nursing/ הנקה

 

לי היה מאד נוח איתן

אישית לא קונה בגדים חדשים כרגע לא לי ולא לבנות, לכולנו יש בגדים יפים מהקיץ ואני לא מבינה למה צריך חדש, בטח כשלא הולכים לשום מקום...

איפה הטקט, רגישות????נענענע
למה לאנשים אין טקט, רגישות???
למה??
לאחרונה היו לי כמה ימים עצובים.
לפני כמה ימים גיסתי שאגדיר אותה כאחת שלא בורכה בשכל וטקט רב הוציאה לי משפט "מנסים ולא הולך.."
זה פגע בי וכאב לי מאוד,
כאילו שזה תלוי בי וכאילו שאני חייבת הסברים למישהו.
איפה הרגישות המינימלית?
אני בחיי לא הייתי אומרת ככה לזוג שממתין לתינוק.
ואז היה איזה יום הולדת משפחתי שהלכתי וליבי נצבט לראות את התינוקים של גיסותי , כן התחלתי לקנא וזה גם ממש ממש ממש כואב לי שאני מקנא!!!
ואחת הבנות הקטנות שאלה בתמימות : כמה זמן אני נשואה, ולמה אין לי תינוק, והאם אני בכלל אוהבת ילדים....
ולמרות שזה היה מתמימות של ילדה, זה ממש שבר אותי ולא הפסקתי לבכות באותו לילה.
קשה לי שאני נורא רוצה תינוק משלי ואיננו מגיע, ויותר קשה שאנשים שואלים, ומתענינים אם יש חדש, ואם אין בעיה....
עזבו אותי ואת נפשי בשקט.
אני חוזרת בוכה ממשפטים של הסביבה שבמתכוון או לא,
למה? עשיתי למישהו רע? עזבו את חיי דייייי!!!!
לכל אחד יש את מסלול חייוים...
כל דבר יגיע בזמן הנכון
את לא עשית משהו רע ואין לך על מה להצטער
תרפי, אל תשווי את עצמך לאחרים, תהי שלמה עם חייך כמו שהם כרגע. שלמה עם עצמך גם בלי ילדים.
הילדים יבואו בזמן הנכון, בינתיים תבני את הבית שלך ואת הבית של הילד שיתפתח בך- את עצמך!
יקרה שליי אנשים כאלו סובבים סביבך כל החייםהיושים
לוקח המון זמן עד שמפתחים שיריון ולומדים לא להתייחס
אני מאחלת לך שלא יעבור הרבה זמן ותיפקדי במהרה אבל לא משנה מה תזכרי שאנשים לא יישתנו וימשיכו להציק לך בנושא הזה..
אני כל כך מבינה אותך בתור אחת שמחכה ועברה הרבה ועם הטיפולים גם התחלתי להשמין נוראא אז בכלל זה נתן פתח לחשוב שאני בהריון וכו׳ אנשים סורקים אותי תמיד ותמיד יהיו חסרי טאקט שישאלו ישירות מה איתך יש משו או נותנים לך עצות לא להתייאש כאילו ביקשת מהם משו..
בקיצור הכי מבינה אותך תתעודדי את חזקה כי ככה השם חושב אם הוא מנסה אותך בזה..
חיזוקים וחיבוקיםם ..
צודקת פשוט מתסכלהתמסרות
קשה קשה!
שולחת לך כוחות!

והמון תפילות שה' ימלא אתכם בתינוקות מתוקים
זה נורא פשוטט נוראאמחכה להריון

אני כלכך מבינה אותך גם עליי עברו הרבה ימים קשים עם בכי בגלל הערות של אנשיםם..אנשים חסרי טאקט בלי רגישות!!!!! למדתי לשמור מרחק מאנשים שעושים לי רע על הלב ולא לחשוב על זה כי זה מרתיח אותי באמת מרתיח ..תהי חזקה גם את תהי עוד מעט אמא 

❤️זה באמת מכאיב. קבלי חיבוק!!!אם כל חיאחרונה


איך מחליטים שזה הזמן לעוד אחד?תיתיל

הקטנה שלי בת שלושה חודשים (הדיון הוא לא על זה, זאת ההחלטה שלי להתחיל לחשוב על זה כלכך מהר ואני שמחה בה ובעלי ממש מתחיל לדבר על עוד אחד. עכשיו האמת שמאוד בא לי, אני ממש מקנאה בנשים בהריון ברחוב, כשאני רואה את הקטנה אני מפנטזת על עוד אחד כזה בקרוב, מחכה ללידה, להריון... מצד שני איך שאני מתחילה לחשוב על זה אני ישר נלחצת ונבהלת..אמאלה..עוד אחד??? הם יהיו צפופים ממש (אני די חיה בסרט כאילו לכו תדעו כמה זמן זה יקח מהרגע שאני אפסיק את הגלולות חחח) ואיך אני יקו בלילה עם עייפות של הריון ובחילות ואעעע. 

 

טוב זה די פריקה שהיא גם שאלה אבל עוד שאלה שעלתה לי בדרך, כמה זמן לוקח לגוף להתאפס אחרי גלולות? זה הרי לא יקרה ישר נכון?

איזה עצוב זהאביול
כותבת פה כי מרגישה הכי בנחהריון ולידה2
אין לי אמון יותר במושג הזה חברות. בכל פעם שיש לי חברה בשלב מסוים היא מתנתקת ונעלמת. אני בן אדם תמים מאוד ונותנת ברוחב לב, כנראה מידי. מרגישה שהחברות שהיו מנצלות את זה, נהנות מהעיצות וכשלא בא להן מתנתקות.
עם גברים לעומת זאת מעולם לא הרגשתי ככה (לא שיש לי ידידים אבל בכל מסגרת אליה נכנסתי עבודה, וכו הרגשתי שאצלם היחס אחר לגמרי)
אז זהו, איבדתי אמון. ואני אמא לילדים ב"ה ולא יודעת איך אעביר להם את המושג הזה שנקרא חברות אחרי כל כך הרבה צלקות בנושא הזה.בתור ילדה אמא שלי תמיד אמרה לנו אין לי חברות.החברות שלי זה המשפחה שלי.כאמא היום,אני מבינה אותה יותר מתמיד...
מקפיצה...הריון ולידה2
אוי, נשמע עצוב!!! אבל הייתי מנסה לא להעביר להם מסרים כאלואנונימיות
כן להגיד להם שמשפחה זה תמיד מקום ראשון כי משפחה תמיד תמיד תישאר לצידך
נשמה נשמע שאת זקוקה לאימון אישיאמאשוני
יש דבר כזה שנקרא חברות ולרוב הוא אינו אהבה שאינה תלויה בדבר.
רוב החברויות שנוצרות נועדו לענות על צורך משותף של הצדדים.
נשמע שאצלך את לוקחת את זה קצת רחוק מדי ולכן את נפגעת.
זה לא הכל או כלום,
תנסי בעזרת אימון אישי להבין איך ואיפה להציב את הגבולות שיהיה לך טוב בחברות אבל לא לפתח תלות בקשר...
וזה הכי טבעי בעולם שחברות נוצרת ודועכת.
נדיר מאוד שחברות ממשיכה לעולמי עד.
תשאלי פה בנות כמה חברויות יש להן שמחזיקות שנים על גבי שנים.
תגלי שזה נע בין 0 ל2 גג לדעתי. ובהחלט יש כאלו עם 0.
זה אומר שאין להן חברות? שאין לתת אמון במושג שנקרא חברות?
ממש לא. כנראה שגם החברות של הבנות שלך לא יחזיקו מעמד לעולמי עד וזה בסדר גמור.
היו לי המון חברות שבתקופות שונות בחיים היו שותפות סוד ופתחתי בפניהן את ליבי והן אלי,
היום אני לא בקשר עם אף אחת מהן (למעט מישהי שהכרתי לפני שנה)
ולא מתחרטת על שום חברות כזאת.
היה כיף ומועיל ונהדר כל חברות לזמנה. העיקר שהקשר הדדי וגם ההתרופפות עד הניתוק היא הדדית וככה אין פגיעה אלא רק זכרונות טובים.
אמנם לא הפותחת, אבל תודה!בתנועה מתמדת
היה חשוב לקרוא את זה
אצלי זה לא היה ככההריון ולידה2
לא מפתחת תלות. אני בן אדם מאוד עצמאי והכל בניתי לבד. העניין בחברויות שהייתי בהן, זה שהן מתנתקות בבת אחת, או בתרעומת עליי, מאיזשהי סיבה לא ברורה זה בקיצוניות כזו שיכול להיות שאתמול דיברנו עד השעות הקטנות של הלילה כמו ברוב הימים שלפני זה, וביום למחרת אני שולחת הודעה והן לא עונות, מתעלמות, או מרשות לעצמן להתנהג אליי באופן מזלזל
היו לי גם חברויות שדעכו לאט, וזה היה ברור שזה הכיוון אבל רוב רובן של החברויות היו כמו שתיארתי
ועוד ענייןהריון ולידה2
זה שהתחושכ שאני מסתובבת איתה זה שהן רוצות בעיצות שלי, בעזרה שלי וכשאני מבקשת פתאום הן נעלמות בבת אחת. בעבודה עם גברים למשל מעולם לא היה לי ככה. איבדתי אמון
מעלה נקודה למחשבהאורי8
את מתארת חברויות שמדברים בהן עד השעות הקטנות של הלילה. מאז שהתחתנתי לא היו לי חברויות כאלה, יש לי חברות במעגלים שונים. אבל רק עם בעלי אני מדברת עד אמצע הלילה.
החברות שלי הן חברות שכייף איתן , לפעמים משתפים בענינים שונים, אבל לא קשר נפשי עמוק וקרוב כ"כ.
מציעה כיוון חשיבה- אולי כנשים נשואות קשר כזה שמדברים בו לתוך הלילה הוא מעיק מידי, ואז גורם לחברה להתרחק.
אולי כדאי לחפש קשרי חברות קלילים יותר.
במיחוד שאת אומרת שזה דפוס שחוזר על עצמו אצלך.
נשמע שכשאת נכנסת לקשר את נותנת את כל הלב, ולהרבה נשים , במיוחד בשלב של משפחה וילדים קטנים ,זה מרגיש קרוב מידי, ומחייב מידי.
ובאמת את הקשרים שנותנים בהם את כל הלב , לשמור למשפחה- לבעל, לילדים. ולמצא חברות שנעים איתן, אבל בגבולות סבירים.לא לתת את כל הלב, לא לדבר עד אמצע הלילה.
מקווה שהייתי מובנת ולא פגעתי.
מציעה כיוון חשיבה
לא פגעת תודה על התגובההריון ולידה2
לוקחת את זה שלא לתת ברוחב לב מידי
לא חושבת שזה קשור לרוחב לב. אפשר לתת בהרבה אהבהמהמרחקים

אבל לשים לב ולהיות עם יד על הדופק.

 

בבקשה אל תיפגעי ממה שאני כותבת כי באמת מנסה להיות במקום נייטרלי.

נראה שהראייה שלך למושג "חברות" מעט שונה.

רוב הנשים הנשואות עם הילדים (וגם הרווקות) בשלב כבר של עבודה, וחיים וכו, החברות מסתכמת בשיחה בגינה, במשחק אחה"צ או אירוח משותף, סעודת שבת מידי כמה חודשים, מידי פעם לצאת יחד לשופינג או בית קפה. לתת מתנה נחמדה עם פתק ביומולדת לחברה קרובה, לבשל ארוחה אחרי לידה.

ככה אני רואה את זה מקשרים שלי ומסביבי עם חברות נשואות ורווקות.

 

מעבר לזה- שיחות נפש יומיומיות, שיתוף מתמיד בכל פרטי החיים, מרגיש לי מתאים יותר לקשר זוגי. או לקשר עם בת משפחה כמו אמא או אחות (וגם אז, צריך לבדוק מה הגבולות).

 

וגם כיום, כשאני מדברת עם חברותיי הטובות (וזה בדיוק אותן שתיים שגדלנו יחד בפנימיה כמו אחיות כל התיכון)
השיחה היא גג שעה-שעתיים בשבוע. וגם זה בדכ לא.

 

שימי לב שאת לא מייצרת קשרים "שואבים" מידי". אפשר כמובן לתת ברוחב לב ובאהבה, אבל להיות עם יד על הדופק בזמנים ובעומק השיחות..

הרבה בהצלחה!

תודה. לא אמרתי שאנחנו מדברות על בסיס יומיומי ושעתיהריון ולידה2
זה היה לצורך הדוגמא כדי שתובן הקיצוניות. אצלי זה כן קשור לרוחב לב. כי אני נותנת כשהן צריכות , גם בשיחה וייעוץ וגם פיזי, והן בין רגע נעלמות
אני נורא עצמאית, עושה הכל לבד, לא מקבלת עזרה מההורים וממש לא טיפוס שנתמך.במקרה הזה ,זה טיפה שונה.אני מרגישה ממך שלא חווית לכן נראה לך מוזר.. תודה בכל אופן על ההשקעה
לא נראה לי מוזר. אני פשוט אומרת שאם אצלך זה דפוס, כנראה צריךמהמרחקיםאחרונה

לשנות משהו...אולי לך זה נראה טריוויאלי כזה קשר ולאחרות זה מעיק באיזשהו שלב ולא יודעות איך לומר אז פשוט מתנתקות?

אני מנסה לעזור לך להבין ולפי זה לפעול להבא

האמת שאני מסכימה... כתבת יפה מאודדפני11
ואמיתי מאוד
יכול להיות שהעצות נגעו במקום אישי מדי?אמאשוני
מיואשת פעם כתבה על זה ואני מסכימה איתה שלפעמים אובר שיתוף מביא לפגיעה בחברות. (במיוחד בתחום הזוגיות אבל לא רק)
קשה לענות בלי להכיר את הכל אבל עדיין אני חושבת שאם ברוב המקרים יש דפוס שחוזר על עצמו, כל פעם עם חברה אחרת אז השאלה היא איזה שינוי צריך להיעשות מהצד שלך.
ואת זה כדאי לעשות עם מישהו מקצועי.
אולי כדאי לא לייעץ לחברה, לשמוע ולא לומר כלום, אולי כדאי לשים גבול על איזה תחומים לשמוע,
אולי כדאי להיות פעם היועץ ופעם המתייעץ ולא תמיד המייעץ.
אולי שיחות לתוך הלילה באופן תדיר הן לא מתכון נכון לקשר...
לא יודעת סתם זורקת כיוונים.
וזה בסדר גם לקחת פסק זמן מליצור חברות נוספת כזאת. רק חבל לאבד את האמון באנושות לפני שאת עושה עבודה יסודית להבין מה גורם לבעיה. במיוחד שזה עשוי להשפיע על האמון שילדייך יתנו בקשרים חברתיים.

בהצלחה!
תודה. ברור לי שאצטרך ליווי מקצועיהריון ולידה2
יכול להיות שעשיתי משהו לא נכון בדרך. אבל ממש לא אעשה את זה ממקום של האשמה עצמית (לא אמרתי שאמרת את זה, רק מחדדת לעצמי )
חיבוק גדול והזדהות גדולה!!פשיטא
אם את רוצה יותר לדבר על זה- מוזמנת בפרטי.
גם אצלך זה ככה? מנחם לדעת שאני לא לבד הריון ולידה2
בערך, אני יותר צעירה ויש לי ב"ה קצת חברותפשיטא
אבל עברתי איזשהו תהליך אישי לאחרונה שבמהלכו גיליתי שזה אחד הדברים שקשים לי.
שחברות פשוט פורחת ונעלמת למרות שאני משקיעה את כל כולי.
וזה דורש ממני לחשוב עם עצמי ולברור עם עצמי איך ובאיזה חברויות להשקיע, וכמה.
'שחררתי' ממני חברויות שהרגשתי שאני מנסה להחזיק בכוח ולהתעקש עליהן.
ובעיקר ניסיתי להשלים עם עצמי ולאהוב את עצמי.
ועכשיו לאט לאט אני לומדת איך ליצור לעצמי מעגל חברתי אמיתי וטוב שארגיש שייכת בו.
מקסים! נשמע שעברת תהליך. אם יתאים לךהריון ולידה2
אשמח לשמוע באיזה כלים השתמשת ומה הנחה אותך
באישי, את יכולה לפתוח ניק חדש אם לא נעים לך משלך...פשיטא
היי יקרה.. דבר ראשון חיבוק❤בתי 123
רצית רק לפרוק או שהיית רוצה להבין למה זה קורה?
אילו צפיות יש לך מקשר חברי? מה ההתנהלות? מה המעגל החברתי? מה הכוונה נעלמות?
הרבה פעמים נוצרים קשרים קרובים מאוד אבל מה שמחזיק זה דוקא הדברים מבחוץ ילד באותו גיל קרבת מגורים וכו' ואז כשזה משתנה החיים העמוסים גורמים למצב של נתק
יש גם הרבה נשים שאוהבות חברה אבל לא אוהבות חברות או קשר מאוד קרוב מכל מני סיבות.
יש מקרים שבקשר נהיה קרוב ומשתפים בדברים אישיים ואז צד אחד מרגיש חשוף ומובך בלי שהתכוון.
תודה רבה💞הריון ולידה2
בעיקר כדי לפרוק.. בעבר ניסיתי לחשוב למה זה קורה,היום אני מבינה שלפחות אצלי זו כנראה המציאות ולכן אני לא מצפה מראש..
שאלה קצת דחופה בקשר לחלב שאובחלום שיתגשם.
אם שאבתי אתמול חלב ושמתי במקרר והיום אני שואבת שוב ,האם אני יכולה לערבב את שתי השאיבות ביחד?
פשוט אני עוד מעט הולכת למטפלת ואני רוצה לדעת אם אפשר להביא לה את זה ככה שזה מעורבב או שצריך להפריד ביניהם.תודה
כן. מומלץ לקרר קודם את שניהם. שיגיעו לאותה טמפרטורה.מוריהאחרונה
ואת הימים סופרים מהחלב הישן.
כשיש דלקת אוזניים מה עדיף?הריון ולידה2
להניק או לתת בקבוק שאוב?
קטני ממש מתקשה לינוק וגם מסרב לאכול מוצקים. בקבוק עוד לא ניסינו. יכול להיות שיהיה לו קל יותר?
להניק בתנוחת עמידה. או ישיבה.מוריה
וואי,תודה, הוא באמת העמיד את עצמו כשינקהריון ולידה2
וזה עזר לו קצת!! איזה אלופות אתן, תודה! ⁦❤️⁩
רפואה שלמה!!מוריה
מסכן.
כאבי אוזניים זה כאבים איומים.
ממליצה לשקול לתת לו אקמול/נורופן לפני השינה.
בלילה זה יותר כואב.
במיוחד בשכיבה.
הוא קיבל... אחרת לא היה מוכן לאכול בכלל!!הריון ולידה2
עם חום גבוה... רפואה שלמה לכל עמ''י
וואי מסכן, רפואה שלמה!מק"ר
תודה, יקרה ⁦❤️⁩הריון ולידה2
ועוד שאלה: הוא כל הזמן מתעורר. יש מנחהריון ולידה2
שישן בו טוב יותר?
אולי להגביה קצת את הראש? לשים כרית מתחת למזרוןיעל מהדרום
בדיוק, לתת לו לישון מוגבה, מתחת למזרון לשים הגבההמק"ר
כרית או קלסר או ספר גדול
עגלה או סלקל 😏יראת גאולה
תכתביפלאי 1234
לי בפרטי אם בא לך.
יש לי רעיון שאולי יעזור לך ולקטנציק כמובן..
תודה לכולכןהריון ולידה2אחרונה
בסוף ישן עלי כל הלילה... איזה סיוט זה... ממש קשה לו לינוק.
האנטיביוטיקה מתחילה להשפיע, נקווה לטוב בעזרת ה'
ארוחה ליולדת - רעיונות? חוץ מעוף ואורז?סטלה100
קוסקוס עם ירקותבוקר אור
פסטה מוקפצת עם ירקות וחזה עוף
פירה
פסטה בולונז/בולונז טונה
אנטיפסטי
פלפלים ממולאים
שניצל ותפוחי אדמהברכת ה
קציצות ברוטב אדום עם אורז
מרק עשיר עם קטניות
חזה עוף בשלל צורות
בורגול
קינואה
מוקפץ
......
כמה שהשרשור מחזק את ההמלצה להתאים את האוכל למשפחה...קרן-הפוךאחרונה
אורז, קטניות - לא ממליצה ליולדת.
יולדת לא צריכה מאכלים שעלולים לגרום ליציאות קשות, ולא לגזים.

עוף בתנור, תפוחי אדמה בתנור, מרק ירקות, מרק עוף, ירקות מבושלים / מוקפצים.
שאלות על מסגרות פרטיות לקטנטנים- גילאי מעון- בגוש דןשלומצ'

מנהלת המעון העלתה את המחיר. 

יש מצב שהודיעה לנו מראש, יש מצב ששכחה (לא קריטי לי כרגע לצורך השאלה).

התגובות שלי ושל אישי שונות מאוד לההעלה הזו, אולי אפרט בהמשך אם זה יהיה משמעותי.

 

מה שאנחנו מנסים לברר כרגע (שימו לב שמדובר במסגרת פרטית ובגוש דן. בכוונה מצמצת את השאלה כדי לקבל מידע על מסגרות דומות בתנאי הפתיחה)-

1. כמה אתן משלמות לילד?

2. האם המחיר עלה מהשנה שעברה?

 

בבקשה תכתבו גם אם אתם אצל מטפלת/מעון עם כמה קבוצות.

 

ממי שאני מכירה כולן העלו את המחיר משנה שעברהבתי 123
בלא מעט
אם זה מעון טוב ואין לך ברירה אלא לשלוח למסגרת תבלעי את זה ואל תגידי כלום
אין לי ילדים במעוןאמאשוניאחרונה
אבל מאוד הגיוני שיעלו את המחיר,
הסגר שנה שעברה גרם להפסדים וצריך לכסות אותם וגם להתכונן לתרחיש של סגרים נוספים והגבלת מספר הילדים.
גם בלי קשר לקורונה, מסגרת פרטית בגוש דן זה יקר להחריד ואין סיבה שבאופן טבעי לא ימשיך לטפס.
אם יש ביקוש המחיר עולה, ככה הכלכלה עובדת
מכירות אולי חנות אינטרנטית לרכישת מטפחות במחירים שפויים?מצפה לישועות
גרביים עד הביתבתי 123
מישהי אמרה לי אליאקספרס... רק יקח לזה זמן..לפניו ברננה!
ניו יורקיעלללל
מטפחות בזיל הזול ומהממות
פרסמה מישהי בפנימה עד 100 שחרימון א"י
"מור ותפארה"
קמיליוןיעל מהדרום
גרביים עד הבית מומלץ מאוד!! יש גם בניו יורקרק להודות
הלן-לימון. טופ טן.מוריהאחרונה
מעבר מסרזט לגלולות משולבות-פמינטבלרינה
בעקבות כתמים .שלא אסרו
הבנתי שהמעבר יכול להיות מיד בלי הפסקה.
משהי עברה דבר כזה ויכולה לספר לי על התהליך
האם הכתמים הפסיקו?
האם הכתמים נהפכו לדימום?
האם הצלחת לחבר חפיסות? וכמה?

לא יודעת םמה לצפות...
שבוע טוב לכולן.
אשמח ממש לשמוע מנסיונכן.💞
ממש אשמח לשמוע , פליזזבלרינה
אני עברתי ממיקרולוט לפמינטמשמעת עצמית
לא היה לי שום כתמים או דימום.
לרוב חיברתי כמה תפיסות כי לא היה לנו עצבים למחזור...

אבל יודעת שזה לא מומלץ, וכדאי לתת לרחם להתנקות לפחות פעם בחפיסה (ז"א 3 דפים) לפחות.
יש רופאים שממליצים גם בין "דף" ל"דף".
הרופאה שלי אפשרה לבחור.
זהו.
היה לי ידידותי לחלוטין.
תודה לך , בוקר טוב שאלהבלרינה
האם עברת בעקבות כתמים?
לא.משמעת עצמית
עברתי ממיקרולוט שהיה לי בסדר, פשוט הפסיקו לייצר אותו.
אבל כן יכולה לספר שבעבר לקחתי סרזט
וכן היו לי הרבה דימומים וכתמים


פשוט אני כבר שנה עם סרזט ללא מחזורבלרינה
וכנראה התחילו לי כתמים . לכן אני נאלצת לעבור לפמינט
אבל ממש סקרנית לדעת מה אמור לקרות עם הכתמים
זה מאוד אינדיבידואלימשמעת עצמית
כל אחת, הגוף שלה מגיב אחרת.נראלי שצריך פשוט לנסות...
בהצלחה!
אני עברתי מסרזט לגלולות משולבות-זואליכבתחילה
מעבר בעקבות כתמים, שלא אוסרים, אבל מתמשכים.
אבל- הכתמים כנראה כי כמה ימים אחרי שהתחלתי לקחת את הסרזט הפסקתי להניק..

אחרי שהתחלתי עם הגלולות המשולבות, תוך יום נגמרו כל הכתמים והכל תקין ב"ה.

לגבי לחבר חפיסות, עדיין לא ניסיתי, הבנתי שזה לא הכי מומלץ.
סליחה על הניצלושלימונדה 123
למה לא מומלץ לחבר חפיסות ומה זה אומר בפועל ? לעשות הפסקה בין חפיסה לחפיסה ובנתיים לא להיות מוגנים ? תודה ;)
ברור שמוגנים בשבוע החסרה בין חפיסות.קרן-הפוך
וגם אין שום בעיה רפואית וחשש בחיבור חפיסות.
יש דיעה קדימה שצריך לשרש.. דיעה שאומרת שבריא לתת לגוף להתנקות.

לא, אין שום צורך לתת לגוף להתנקות.
כשלוקחים גלולות באופן קבוע, אין ביוץ, רירית הרים דקיקה מאוד (לעומת המצב הרגיל ללא גלולות) והדימום בין חפיסות אינו וסת.
אלא דימום שנוצר כתוצאה מהשינויים ההורמונליים, מעצירת הגלולות. זו לא וסת שאז הרירית מתפרקת ויוצאת.

אפשר לחבר חפיסות עד שהגוף מאותת ״די״.
עד שמתחילים כתמים ודימומים.

וברור שאין פערים ברציפות המניעה כל עוד נוטלים את הגלולות לפי ההנחיות שבעלון. גם בשבוע הפסקה יש הגנה מלאה ורציפה.
לא מבינהלימונדה 123
לפי ההנחיות צריך ליטול כדור כל יום .. אם שוכחים יום אחד ועוברות 12 שעות לפי הבנתי אין הגנה בטוחה ( 99.9) למשך שבוע.. אז איך עם הפסקה של שבוע נשארים מוגנים ? לא הבנתי .. תודה !!
העלון של הגלולות מפרט את מדרג ״הפספוסים״קרן-הפוךאחרונה


פספוס גלולה ב-7 ימים הראשונים, פוגע מאוד בהגנה, עם חשש שיהיה ביוץ בגלל הפספוס.

אחרי 21 יום של שימוש רצוף - הרמה ההורמונלית בגוף כבר הבטיחה שלא יהיה ביוץ, וההפסקה עכשיו תביא לדימום בתוך ימים אחדים.

אחרי 7 ימים של שימוש רצוף, הגוף כבר מוגן, ולכן גם לפי העלון - פספוס בין לבין, בין היום ה-8 והיום ה 21, לא מחייב שימוש באמצעי מניעה נוסף.

כדאי ללמוד ולהכיר את מנגנון המניעה של הגלולות....
הידע מעניק גם ודאות ושקט ...

אמורים להפסיק ולקבל מחזור, בינתיים בכל מקרה המניעה קיימתרעותוש10
תודה לכולן אתן ממש עוזרות ליבלרינה
הרופא ומכון פועה המליצו לי לא לחכות ולעבור ישר לפמינט...
מקווה שעשעיתי את ההחלטה הנכונה לגבי הפמינט מתוך כל שלל האפשרויות של כדורים משולבים
איך המחזור הראשון היה ארוך מהרגיל?בלרינה
אני עברתי מסרזט ליסמין פלוס. לא היו בעיותרק להודות
חלב שאובפה לקצת
איפה שומרים?
כמה זמן מותר לשמור?

איך אפשר להגביר את ייצור החלב, הוא בקושי ינק כמה ימים והתמעט החלב

וכל מידע שקשור יעזור
תחפשי בגוגל יש מליון טבלאותאורוש3
בקשה-מוריה

תודה!פה לקצת
להגביר חלב-ושוב אתכם
להניק הרבה, לשאוב הרבה
כמה זמן את אחרי לידה?
שבועייםפה לקצת
וואי, זה תורה שלמה הסיפור הזהנפשי חמדה

מזל שאני לא מתעסקת בזה כמעט כרגע

אם את רוצה לשמור על הייצור חלב כדאי להיות עם יד על הדופק. השעות של לפנות בוקר חשובות מאד
ואם את לא מניקה- תקפידי לשאוב במקום ההנקה כדי שלא יהיה בלי גירוי הרבה זמן.. אבל כמובן שהנקה מגרה יותר את הייצור..

אולי קפיצת גדילה? ולהגברת חלב- חילבה. עוזר מהראנונימית לרגע1


בגיל שבועיים?פה לקצת
הוא לא מרגיש טוב ולכן לא ינק טוב
אבל אולי אני טועה ולכולן בהתחלה יש מלא ואז פוחת
שבועיים זה עוד לא קפיצת גדילהאנונימית לרגע1אחרונה
אבל אם הוא לא מרגיש טוב זה בהחלט מסביר
בהתחלה יש גודש ובהמשך רק מלאות
גודש זה ממש תחושה של אבנים או אפונים קטנים שמרגישים בנגיעה קלה בשד
מלאות זו תחושה שיש חלב, אבל השד רך

איך את יודעת שהתמעט?