פורום הריון ולידה (עמוד 2661)

פשוט מרגישה קצת מוזר בבטן ובכללי

כתמים חומים קצת
ויש לי כמו כאבי מחזור קלים עדיין בבטן התחתונה?

לצערי לא נראה פס ברור
רואים שהיה משהו אבל כרגע לא נראה מבטיח
🙏

את אחרי האיחור?

הריון.. הווסת הייתה יומיים עד היום בבוקר ואני עם כאבי ראש ובטן כמו במחזור... אז סתם בדקתי עכשיו ויש פס חלשלוש ממש ואני לא מבינה אם יש או שדמיינתי

אולי דימום השתרשות אם היה מעט וחריג

לק"י

שבמקרה של הריון נצבע בורוד.
תעשי שוב בשתן ראשון של הבוקר.

בשורות טובות!

אני אוהבת את הילדים שלי
הכי הכי הכי בעולם
פשוט
נגמר לי הכוח

זה לא יפה, אני יודעת
זכיתי
זכיתי
זכיתי
זכיתי
זכיתי
אני לא שוכחת

לא יודעת איך להתמודד עם המצב הזה
שאין לו סוף

את מתמודדת כבר תקופה ארוכה מאוד עם הילדים בבית, את אמא מקסימה ורעיה נפלאה.
הרגשות שלך הן לגמרי מובנים ולגיטימיים וגם לך האישה האלופה והגיבורה שמתמודדת עם הכל כמו לביאה מותר להרגיש חלשה לפעמים ולרצות את השקט שלך והשגרה.
פה בשבילך תמיד!!
מתפללת שיהיו בשורות טובות בקרוב, שתעברו את הניתוח במהרה ותעברו לשגרה ברוכה בבריאות ובשמחה

את פשוט בן אדם!!!!

מותר לך להרגיש כך

מותר לפעמיפ ליפול

מותר לך לעיתים להיות חלשה

אבל אנחנו תמיד כאן בשבילך!!!!

אוהבות ומתפללות!

בשורות טובות בקרוב!!!

חוסר וודאות זה באמת קשה.
ועוד עם הילדים בבית כל כך הרבה זמן זה פשוט קשה!!
ברור שאת אוהבת אותם וזה בכלל לא קשור זה פשוט שאת צריכה קצת זמן לעצמך בשקט
ובעיקר שגרה..
מאחלת לך שהחוסר ודאות תיגמר בקרוב ממש
ובנתיים שולחת לך חיבוק גדול גדול גדול

כולי הערצה הצדעה ו... מה לא. באמת.

לא מבינה איך את שורדת ולא יודעת מה לומר לך

חוץ מ..

אהמ.

בדקו קורונה?

כי  לאבא שלי כשהיה חולה קורונה היה קודם חום גבוה מאד שבוע ואז חום רק בערב למשך איזה שבועיים שלוש. 

סליחה על הביאוס אבל.. ישר קפץ לי.

והאמת, נראה לי שאת כבר צריכה לשלוח למסגרות. הוא ממילא חולה, ואולי הוא ילך להורים שלו להתבודד שם איזה שבוע?

אי אפשר באמת להמשיך לחיות ככה (אומרת את זה כמטופלת פוריות מבוהלת שזהו. הפנמתי שאי אפשר לחיות ככה וצריך לבטוח בה. ולשחרר וזהו. פשוט אי אפשר מה לעשות. אם ה' ירצה שיהיו לי עוד ילדים בקורונה הוא ידאג שלא אדבק גם אם הילדים ילכו למסגרות. )

בטח, דבר ראשון בדקנו קורונה
שלילי!
עכשיו הוא על אנטיביוטיקה
מרגיש יותר טוב
אני חושבת שאשלח למסגרות
עייפתי. מאד.

ברור. ברור שנגמרה לך הסוללה. ברור. אוף שירגיש טוב כבר ושהכל יהיה מאחוריכםם. חיבוקים!
לא יודעת מה לומר על המסגרות. אחרי ניתוח לב זה לא זמן טוב להסתכן. אבל את גם זקוקה ותזדקקי למירב הכוחות שלך. ממש בעיה קשה ואמיתית.

לפעמים פשוט צריך להמשיך לחיות איך שאפשר. 

והכוונה בלחיות זה לחיות

ולא נשמע שאת מצליחה לחיות כרגע. 

אני עובדת על זה עכשיו גם. על לשחרר. קשה איימים

אפס אופק כרגע
משחררת את ההחלטות
את הידיעה
את הוודאות
נאחזת בדברים מאד קטנים
מבינה שזה מה שיש
ואולי -
אומרת בזהירות -
תמיד זה מה שיש
ורק נדמה לנו שיש
וודאות
תוכניות
אחיזה

זה רק נדמה לנו

בדיוק אתמול אמרתי למישהו, שליטה זה אשליה אחיזת עיניים.

אולי זה מה שהקב"ה רוצה שנלמד מהתקופה הזו.

שאנחנו לא מחליטים כלום. פשוט כלום.

ואנחנו בידיו

משתדלת כל כך להתחזק בזה

מה ששלנו שלנו ויגיע.

ומה שלא לא.

 

אנחנו רגילים לתכנן ולתכנן ולתכנן, ולרוב דברים הולכים לפי התוכניות אז נדמה לנו שהתכנונים שלנו עוזרים.
כאן ה' מנסה להגיד לנו שלא, גם כשנדמה לנו שזה התכנונים שלנו, יש מי שעומד מאחורי כל זה, ואנחנו רק שוגים באשליות שלנו.
אז עכשיו אנחנו לא יכולים לתכנן כלום ולצפות לכלום, כל רגע דברים משתנים, נשאר לשחרר ולהאמין שהכל באמת בידיים שלו...

שאין לי מילים
רפואה שלימה!
כמה קשה ככה

המנהלות עורכות
אבל אולי באמת כדאי לחדד את זה במיוחד כשזה שרשור שלא ממש קשור לנושא של הפורום

לפחות לא רק אני מרגישה ככה

לפעמים לפי תגובות מנחשת במה מדובר ולא נכסת

זה באמת יכול להקל על החיים של הקוראות כאן...

(אבל בפורום פתוח קשה יותר לאכוף כללים בסגנון הזה)

באמת אני לא נמצאת בפורומים הסגורים...
וזה באמת ידרוש מהמנהלות יותר לעבוד ואולי לא מתאים להן

חלום שלי להכנס להריון טבעי, הלוואי!

כ"כ רוצה גם להיכנס להריון טבעי... מאמינה שזה יקרה בע"ה!!!

העיקר תינוק בריא,

כל רגע של הריון אני מודה לה', וחושבת על מי שלא מצליחה באופן טבעי וסוג של בוכה עליה. הלוואי שה' יעזור לכל מי שצריכה לקבל לתוכה פרי בטן באופן הכי טבעי וקל בעולם!
❤❤❤

חייב לשחרר ברגים בשביל לכבס...

ממליצה לנסות עם מסיר כתמים לשפשף ולשים בשמש.
לפעמים זה יורד ככה.

ואם לא אז לפרק.

חוץ מזה אחלה עגלה!

אני משפשפת את הריפוד עם מים ואבקת כביסה במברשת קשה, שוטפת עם הטוש ומניחה במרפסת לייבוש...
סתם כי יותר פשוט מלהתחיל להתעסק עם ברגים...אבל מכירה כאלו שממש מפרקות הכל...ואז מחברות...

זה לא הגיל.
תאספו יחד איתה.

אוספים איתה ומנסים גם "להשאיר" לה מעט משחקים כדי לא ליאש אותה, פעם היא כן היתה אוספת לבד.
היום כשאוספים איתה, ולא רוצים מבחינה חינוכית שאנחנו נעשה הכל והיא פשוט תתרגל שהכל מסתדר לו לבד, מבקשים שתשתתף בארגון והיא "לא רוצה!"

אני לא רואה סיבה הגיונית להכנס למלחמה גם בנושא הזה.
תבחרי לך קווים אדומים שעליהם נלחמים, ואת השאר תנסי לעקוף מהצד.
לא משאירה לבן השנתיים כלום לאסוף.
קוראת לו לבוא לעזור לי לאסוף.
לפעמים מציעה לו לאסוף למשל בתוך כלי של משחק. לפעמים מוותרת ומסדרת לבד.
סה"כ בלאגן של ילדים זה לא בלאגן בשבילם.

מאיזה גיל אתכן מצפה שיאספו לבד?

של לא רוצה...
תמשיכו להזכיר לה לאסוף בנועם ולא בלחץ

הבן שלי בגיל הזה
הרבה פעמים עובד לאסוף יחד איתו
אני כן חושבת שיש חינוך לסדר בגיל הזה, אבל מצד שני זה פחות גיל של לקחת אחריות ולסדר לבד, אפילו אם אומרים לו.

כשאני רואה שהוא מוציא משחק נוסף/כבר נהיה הרבה בלאגן, אני באה לידו ואנחנו אוספים ביחד, וברוח טובה
לפעמים אני בוחרת לשחרר, אם הוא עייף למשל. לא רוצה להפוך את זה למוקד מאבקי כח.

נכון, בגלל זה אני מתלבטת, כי כמובן הרבה יותר קל לי לאסוף טיק טק שניה ולסיים עם זה.
לפעמים היא עושה אתזה יחד איתנו ולפעמים היא פשוט מחליטה להפגין ולא לעזור..
מרגיש לי שזה מתוך הבנה מלאה שלה בגלל זה אני לא יודעת.
אם היא יודעת להגיד לא רוצה, למה זה לא הגיל? מתי זה כן הגיל?
אנחנו גם תמיד משתגלים לאסוף הרבה מזה כדי שלא תראה המון משחקים ותתיאש, אלא שתהיה לה אחריות לבצע משהו שביקשתי ממנה.

זה לא התחננויות אלא הודעה ספציפית- עכשיו מסדרים.
וקצת להפוך למשחק.. כזה אוי איפה יש עוד מגנטים? הנה! יופי! מגנטים מתאימים בארון? לאאאאא.. מגנטים בסלסלה!
וכו.
וזהו. ברוח טובה, מה שזורם ובא לו. בגיל הזה אין לו טיפת אחריות ואני גם לא מצפה ממנו לאחריות. לפעמים הוא פתאום יאסוף לבד וזה מקסים..
אין לנו המון משחקים נגישים כל פעם, והמקום נגיש לו והקופסאות נוחות לו. לפעמים אם אני רואה שהוא פיזור כמה משחקים וממוקד עכשיו באחד, אני שואלת אותו אם הוא סיים לשחק באחד אחר(נגיד הוא משחק עכשיו בכלי מטבח והמגנטים מפוזרים על השטיח, אז אשאל אותו אם הוא סיים לשחק במגנטים ושנאסוף, לרוב הוא אומר כן, אני מתחילה לאסוף והוא מצטרף אלי.) וזה גם מחנך לסדר לדעתי- כי זה מחנך למודעות לארגון, למודעות לזה שאם סיימתי להשתמש במשהו אני אשים אותו במקום..

מאיזה גיל כן? אין לי מושג. לא הגענו לשם עדיין..
מניחה שבגיל שש כזה זה כבר יותר אחריות של הילד, לפחות כשמזכירים לו.. ובטוחה שזה הדרגתי.

עושה יחד איתו ומה שהוא לא עושה במקביל אלי אז לבד..

ואם אבא לא מצליח אז איך אני אצליח?

יש לי ילד בן 4 שעדיין לא אוהב את המלאכה הזו ומשתל להתחמק ממנה בכל פעם מחדש...

אז אנחנו משחקים משחק---

כאילו היד היא מגנט ומנסים "למגנט" אליה כמה שיותר חלקים....

או שסל המשחק הוא סל כדורסל ואנחנו קולעים לסל....

חינך לאיסוף משחקים צריך לבוא ברוח כיפית וטובה

וכמובן כל פעם רק מעט משחקים/ רק משחק מסוים אחד מכל המשחקים שפזורים

כדי לא להקשות עליה

בהצלחה רבה

וגידול קל ונעים

אז קודם כל תודה על התגובות והשיתוף ❤

אז לא התכוונתי שמשאירים לה והולכים.
התכוונתי שאני אוספת מהר הרבה שלא תבוא ותתיאש שיש עוד מלא לסדר. ואז מצפה שתמשיך לאסוף יחד איתי.. וכמובן הכל בשירים וצחוקים ונסיונות להפוך את החוויה לנחמדה.
פשוט בסיטואציות שאני קוראת לה לאסוף איתי ומנסה לגרום לה להצטרף אלי, לפעמים היא פשוט מסרבת בתוקף..
לרוב אני מעבירה, כי מרגיש לי שהיא קטנה..
אבל עדיין מתלבטת עם המחשבה, שאם היא מבינה את המשמעות, האם זה נכון לתת לה להבין שהיא סירבה אז לא עשתה כלום והכל הסתדר לבד? (כלומר ששוה להתעצל) או לא להתיחס ופשוט להבין שזה לא הגיל והיא לא תקבל עכשיו מסר שישפיע על האופי שלה..?

אני חושבת שהיא פשוט תינוקת.
היא מבינה כן, אבל זה לא אומר שיש לה את היכולת לעשות זאת.

אין לו את המושג של להתייאש מרוב בלאגן, הוא לא רואה את זה ככה..

אבל מבחינתו יותר כיף לסדר בהתחלה מאשר בהמשך, עכשיו מסדרים- אחלה הוא יסדר איתי, ויפרוש לענייניו לפעמים באמצע.. אבל הפוך נדיר שהוא יצטרף אם אני כבר לקראת הסוף

אין לי הסבר מדעי לזה, סתם ככה זה קורה.

את הצבע הזה (גם אם לא ממש יודעים צבעים זה טוב להראות להם)/ תביאי לי בבקשה את הבובה הזו"...
"לפני שאוכלים ארוחת ערב/צהריים/מוציאים משחק חדש צריך להחזיר כל דבר למקום"
חושבת שזה חשוב ללמד אותם לאסוף וזה גיל שהם יודעים לאסוף יופי! ובכלל, חינוך מגיך צעיר זה טוב, את יכולה להתחיל ולמצוא כל מיני רעיונות...

אבל זה גיל ממש פיצי כדי שהיא תאסוף. את יכולה לאסוף איתה יחד

או לעשות את זה בצורת משחק: אנחנו מכניסים לקופסא- והופ נקודה..וכו.

אקט חינוכי וכו, ממש לא רלונטי לשלב הזה בהקשר הזה

בנחת

את כל התגובות.

אצלינו האיסוף הוא חלק מהמשחק, כבר מגיל שנה.

קודם כל- לא עוברים לפעילות אחרת לפני שהמשחק במקום.

אבל בדרך חוויתית- את הכלי מטבח אוספים ל"כיור" שזו בעצם הקופסא שלהם.

את המגנטים אוספים לפי צבעים/ צורות 

וכו'

כך שמסיימים לשחק הרצפה מסודרת.

 

בימים שאין לי כח להתמודד עם האיסוף אני  מוציאה משחק שכשגומרים לשחק בו- הכל אסוף. למשל- קוביות להשחלה, חרוזים, קליקס (עושים מהקליקס קופסא ולתוכה מכניסים את שאר הקליקסים...)

להגיד לה בכל פעם לאסוף.אבל להבין שהיא עוד קטנה, היא לא יכולה הכל לבד. אז תעזרו לה קצת בכל פעם

הרבה מעבר..
לדעתי כל בכל דבר אפשר לשלב
התחלה אמצע סיום ..
היא אוכלת?
התחלה לשטוף ידיים ולהתלהב עם שיר יכול להיות גם משפט או ואי איזה אוכל
אמצע: היא אוכלת
סיום: מדגישה : היא צריכה להישאר בכיסא.. את לוקחת לה את הצלחת היא נפרדת ממנה ..
היא רואה מהכיסא.. שאת שוטפת את הצלחת...
ואז את מביאה לה מגבון.. וביחד אתן מנקות את השולחן שלה..
אם יש לה עדיין סבלנות את מטאטא בזמן שהיא בכיסא..
ואז אומרת לה זהו נקי..

ראית מה מסתתר מאחורי פעולה של אוכל?
שגרה
סדר
להסתכל איפה מלוכלך..,מה אני צריך לעשות עכשיו.

אי אפשר לגרום לה לאסוף משחקים אם אין סיום .. בשום פעולה אחרת


היא משחקת משחק?
התחלה : ואי איזה משחק את רוצה.. להתלהב מהמשחק ..
לא להביא לה את המשחק מחוץ לקופסא..
היא צריכה להבין שזה שייך לקופסא..

נניח היא קמה ולא רוצה יותר.. שזה קורה לתינוקות בגיל הזה יש קשב קצר פתאום משהו אחר מסיח אותם..
אז להגיד לה סיימת?
את נגשת למשחק ואומרת לה בנועם ..אז תגידי ביי ביי למשחק?
ככה היא גם מבינה .. יש מצב שהיא רוצה עוד..
אם היא לא רוצה את מתחילה לשים בקופסה ואז היא לאט לאט תפתח הרגל לאסוף אחריה .

אבל כן זה מיומנות שלא יכולה להיות בלי מסגרת ושגרה הגיונית שאת בונה

לחייב אותם לסדר 

את מראה לה ששאת לא עוברת לדבר הבא שתכננתם לעשות לפני שמסדרים

בגיל הזה נראה לי שאם תבקשי הם בדווקא לא ירצו לסדר 

א. אני חולקת על כל מי שכתב שהיא קטנה מדי ולא יכולה לאסוף. (אני אמא ל6, ומטפלת במעון)

ב. זה שהיא מסרבת זה כנראה כדי לקבל ממך יחס כלשהו (מעשי או רגשי).

ג. הצעתי- לבקש ממנה לאסוף. אם היא לא אוספת- לאסוף בעצמך בקלות, מתוך ידיעה ברורה שיום אחד (או בעוד דקה) היא תצטרף אלייך.

שאני משתמש כדי שבאמת יאסוף
1.בתור משחק,איפה הצהוב,איפה היאוק, אתה יכול לאסוף המון המון בחולצה, טוי איפה הוא מתחבא אני לא מוצאת אותו.
לפעמים זה שובר את ההתנגדות של האנטי,כי זה לא שהם כאלה עקביים בגיל הזה.
2. עוזבת באותו רגע,משאירה מבולגן,לפחות חלקית,וחוזרת לזה אחר כך לסדר יחד.

3. מתעלמת לחלוטין ומתמקדת בזה שלפחות רוב הפעמים מסדרים יחד. גם אם חלק מהפעמים לא

ומביאה לה הוראות ממש ממוקדות "שימי את המגנט האדום הארגז", "קחי את הבובה לעגלה" וכו..

לא חייבת לראות רופא, אם הטיפול הבא יעזור לך:

לקנות בבית מרקחת טבליות אגיסטן V + קרם אגיסטן.
יש מקומות שמוכרים זאת ביחד.

בטבליות משתמשים שלוש פעמים, שלושה ימים בערב, לפני שהולכת לישון. מכניסים טבלית לעומק הנרתיק.
את הקרם מורחים חיצונית ובשפתיים.



להמעיט בימים הקרובים קמח לבן, סוכר - כל מה שקשור לפחמימות פשוטות.
להקפיד על תחתונים מכותנה.

הטבלית נמסה בגוף ויש הפרשה לבנה ממנה. לשים פד לשמירת הניקיון שלך.

קניתי את זה. ראיתי את ההוראות, יש מין נר עם מוליך. אני יכולה להחדיר אותו בלי המוליך כמו טמפון? אף פעם לא הסתדרתי עם טמפון ומוליך....

המוליך של הטבליה הוא דק יותר וארוך יותר ממוליך של טמפון.
ונועד כדי להכניס את הטבליה עמוק עד כמה שאפשר, הרבה יותר עמוק מאשר הכנסת טמפון.

שמתי לב שההפרשות הלבנות התמעטו.
קצת צורב לי שאני מטילה שתן, יש הפרשה נוזלית מסריחה.
יכול להיות שזה בכלל דלקת בשתן ולא פיטריה?
אופפפפפפ שונאת שזה קורה. אנחנו בחופשה והתחושה ממש לא נעימה שם למטה....

מה שאת מתארת, הפרשה מאוד נוזלית ומסריחה - מתאימה לפטריה.
בפטריה יש לפעמים גם הפרשה לבנה בגושים כמו קוטג׳ - גם נוזלית וגם בגושים. שני הסוגים יכולים לבוא במקביל.

ואולי חלילה גם חטפת דלקת בדרכי השתן.
לשתות הרבה הרבה הרבה.

לי בכל זאת לקחת את הטיפול באגיסטן?
מותר לי לשאול אם הידע שלך הוא מקצועי(את אחות/רופאה) או מניסיון אישי?
ובהזדמנות זאת אגיד לך קרן הפוך שאני תמיד נהנת לקרוא את ההודעות המחכימות שלך פה בפורום.
תודה על הזמן, הסבלנות שאת מקדישה כדי לענות לי ולעוד רבות אחרות פה בפורום.
כיף שיש אותך פה ♥️

וממליצה לקחת את הטיפול.

בימים של הטיפול צריך להתנזר מיחסים.

הטבעת לא אמורה להפריע ביחסים.
ואם כן, מוציאים ומחזירים מייד אחרי. אפשר להוציא עד ל-3 שעות מהגוף.
וממש אין מה לחשוש שתיבלע ותעלם....

את כותבת שהמדבקות נוחות לשימוש, ואני תוהה בקול אז למה אני עם גלולות ולא עם מדבקות. האם יש לגלולות יתרונות על המדבקות? אולי אעבור אליהם ולא אצטרך לגלות כל פעם מחדש ששכחתי לקחת גלולה...

אמצעי מניעה

״החיסרון״ - קצת עבודה להסיר עם צמר-גפן ושמן תינוקות את הלכלוך הדביק שתמיד נשאר על העור בשוליים של המדבקה.

הכוונה מדבקה רק עם פרוגסטרון ?

פרוגסטורון.

יקרות בהרבה מגלולות? אפשר לחבר כמו גלולות ואז להמנע מלקבל מחזור לתקופה?

העלות סביב 40 ₪ לחודש - חפיסה של 3 מדבקות שבועיות (לחודש - 3 מדבקות לשלושה שבועות ואז שבוע הפסקה).

אם את מחברת - תצטרכי יותר חפיסות בחודש.

יש לי עריסה מתחברת מיוחדת כזאת והוא איכשהו עוד שם. 8.5 חודשים...

ואני עדיין שמה אותו בעריסה..

כשהוא מסתובב אז אין שום בעיה
אם יש רק חלק עליות זה ממש מסוכן וחייבים להעביר
עוד דבר ברגע שהם מתחילים לטפס ולהעמד יכולה להיות כבר סכנת התהפכות אז לדאוג שיהיה בין הקיר למיטה או משהו כזה

עריסה קטנה, בגובה נמוך.
אבל הילדים שלי די קטנים.

הוא עוד לא נעמד על 6, אז לא קופץ ממנה.
קצת צפוף לו, אבל מחכים שנקבל מיטה חדשה לגדולה, והמיטת תינוק תתפנה.

הגדולה היתה עד חצי שנה.

בפועל העברנו ב4 חודשים, גם כבר הרגיש שקצת צפוף לו..

הייתה לי עריסה מעץ לגיל לידה (של יד שרה) אצלי ספציפית הן היו פגות, אז עד שהתיישבו עדיין היו שם...

אבל כעת הן עדיין ישנות בעריסת פלסטיק בגודל סטנדרטי (בנות שנה ו8), פשוט אין לי מקום למשהו גדול יותרX2 

היה לה אפשרות של גובה נמוך אז הוא לא יכל ליפול.
העברנו כשהעברנו חדר כי בשלנו לא היה מקום למשהו גדול יותר..

לק"י

אבל היה נוח שהם איתנו בחדר (חוץ מזה שחלק מהלילה הם ישנו איתנו במיטה).

עריסה שהקרש נמוך כמובן.

נשמע שאת מחפשת סיבה טובה לחיזוק הקשר בכללי ללא קשר להריון
אם הקשר עם ההורים רופף לא בטוח שהם גם יתרגשו מאוד מילוי ההריון ,אומרת לך מניסיון
אני פשוט סיפרתי כדרך אגב בטלפון , לא ראיתי סיבה לספר באופן מיוחד ואז לקבל ייבוש רציני

ההורים ישמחו לדעת כזה דבר,
ורק זה חסר לי שהם ידעו כבדרך אגב, הם עוד יעלבו ואז באמת זה יוכל להוביל למשבר.
הם לא שמים לב שהם מנותקים מאיתנו.
להתקשר ולספר קשה לי. שלוש פעמים עשיתי את זה בפשטות. הפעם אני לא במקום הזה.

אני לא בטוחה שיש דרך לגרום לה להתרגש איתך אם היא כל כך מנותקת

אולי הדרך הנכונה פה זה לצפות לכמה שפחות?

אולי לשלוח תמונת א.ס. עם כיתוב כמו - אנחנו מאושרים כל כך, אם בא לכם להיות מאושרים איתנו נשמח מאד.

או משהו כמו

רצינו לספר לכם משהו שישמח וירגש אתכם מאד! נכון שהוא\היא יפהפיה? ידענו שתשמחו לדעת שהמשפחה המושלמת שלנו מקבלת עוד נסיך\ה

 

או משהו כזה, שיבהיר שאתם מוכנים לקבל רק תגובות שמחות ומאושרות.

 

ובינתיים - חיבוק גדול!!!

לא מצפה לקבל שיחות טלפוניות יומיות של איך את מרגישה...
אבל טלפון של שתי דקות של וואו איזה יופי איזה מרגש היא כן תתקשר.
יכול להיות שתוך כדי שיחה מישהו ידפוק בדלת עם סיפור חדש ואני כבר יהיה היסטוריה.
בסדר אני מכירה את זה.
אבל לפחות היא תתקשר בשבילי!!!!! זה המון! זה ישמח אותי ממש!
הבעיה שאם אני אתקשר היא מיד תספר לי על כל העולם ואני לא אצליח להשחיל מילה.

היא לא טיפוס עם בעיות להבין רגשות, להיפך, מרוב שהיא חושבת על כל העולם היא שוכחת שיש בצד השני בת קטנה וחמודה שגם תשמח להיות איפשהו לכמה רגעים במחשבות שלה.
פשוט מה שקורה זה מה שמעסיק אותה עד שקורה הדבר הבא שאיתו היא תהיה עסוקה.

(אחותי ילדה, ואז אחות אחרת עברה דירה, ואז חברה טובה בקבוצת סיכון נדבקה בקורונה, ואז יש עומס בעבודה שלה (צוות רפואי) ואז יש בלאגן עם סבתא שלי, ואז יש שיפוץ של משהו,
ואז יש שיפוץ של המטבח (יופי! תהנו! באמת! מגיע לכם ממש ממש!!!!)
ואז יש גיסה של מישהי שיושבת שבעה ופאדיחה לא היה זמן לנסוע אליה (מישהי באמת מדהימה שקל לי לפרגן את אמא שלי בשבילה)
ואז יש אירוע לבנות השירות הלאומי שהיא ארגנה. (גם להן מגיע, באמת!)

כל היום היא עסוקה... ומה איתי, מה?

אני לא מחפשת משהו שנון בהכרח, יותר משהו מרגש..
אולי ציור שהילדים יציירו לתינוק הקטן? אולי תמונה שהם מחבקים לי את הבטן?

לא ביקשת את זה... אבל בכל זאת🤗🤗

רציתי בשביל הבעל אבל גילינו בתחילת קורונה ביחד אז לא יתה שום הפתעה ממה שתכננתי

איזה רעיונות יפים. ה'. אני רוצה תינוק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אם תרצי עוד רעיונות אוכל לחפש לך

נחכה לפעם הבאה בע"ה...
(אני מוסיפה, אני לא יודעת מה מצבך אבל בע"ה בקרוב אצל כל מי שרוצה... מקווה שלא אמרתי משהו לא טוב....)

סתם אני במצב שביר קצת. תודה לה' על הכל הכל הכל. 

רק עם ידיים (בגואש) ושמות הילדים.

אחשוב על משפט עם ידיים

אז תשלחי תמונה של המקל בדיקה....
או של האולטרהסאונד

לא יודעת לומר לך אבל למקרה שתעשי שוב, אני עשיתי לי שעון מעורר כבר ליד האחות לשעה שהיא אמרה לי שצריך לעשות את הבדיקת דם

אני משערת שזה תלוי בתוצאה.

במכבי יש אפשרות לשלוח שאלה/בקשה לרופא דרך האפליקציה

רק אומרת, לי הוא עונה בדכ אחרי כמה ימים

אני ממש אשמח לאופציה כזאת בלי קשר יש לי הרבה פעמים שאלות..

תראי באפליקציה אם יש אפשרות כזאת
ותכף יבואו בנות מכללית ויגידו לך אם יש

אבל זה מגיע רק לרופא משפחה, לא לרופאים אחרים.

לפחות לא אלו שאצלנו

אם יש לך רופא נשים קבוע שמלווה אותך בהריון הזה. אני הייתי עושה את הרבה ודווקא בגלל הקורונה זה נהיה יותר נוח - מתייחסים אל זה כתור טלפוני וקובעים שעה, פעם סתם הייתי מחכה ומתפללת שיחזרו אלי...
בהצלחה!

הסוכר יורד לאט לאט... לכן זה יראה תוצאה יותר נמוכה אבל אם יראו תוצאה ממש ממש תקינה (נניח 80-90) אז אין מה לחשוש שעשר דק קודם היה לך 140 (שזה הטווח העליון), מבינה?

חכי לתוצאה ותיהי יותר חכמה. בע"ה שתהיה תוצאה ממש ממש נמוכה!!

יש רופאים שכבר מ130 שולחים להעמסה של 100.

אבל עבד לי לקחת אותו לאמבטיה על הבוקר כשפתח עיניים, לשטוף מהר (יותר סיכוי שיהיה סטרילי ולא ייפסל). לשים את הכוס של הבדיקה במקום הנכון ולהשאיר את המים זורמים (כן. אצל בנים קל יותר לשים במקום, אני יודעת...). יצא קצת פיפי והבדיקה הייתה טובה. בהצלחה.

תודה♡

שזאת השקית.
באמת קצת קשה עם בנות,
אבל זה אמור להיות סטרילי ולעבוד, כשמצליחים לאסוף מספיק שתן.
תשטפי טוב לפני עם מים זורמים וסבון, תייבשי היטב ואז תדביקי.
תבדקי כל חצי בערך אם עשתה כדי שתוכלי להוריד מיד. גם אם הכמות נראית לך ממש קטנה שווה להביא לאחות ולשאול. בעקרון צריך ממש מעט לבדיקה, ותלוי באחות חלקן ממש מתאמצות לאסוף את הטיפות...
בנצלחה!

לא תמיד יש מה לשפוך לכוס, וזה גם ממש יכול לפגוע בסטריליות...
תבקשי כוס סטרילית ותכניסי לתוכה את השקית ותביאי לאחות.

ב"ה לא עשינו בסוף כי החום לא חזר
אבל קיבלתי הנחיות.
נתנו לי מגבוני חיטוי, שקיות וכוס.
אמרו לשים את השקית בטיטול, ואחכ להעביר כמו שהיא לתוך הכוס ולהביא למרפאה.

בהצלחה ושתרגיש טוב!

בבוקר הרופאה אמרה לנו שהחום לא מהחיסון כי הוא גבוה מדי (39 מעלות+) והפנתה לבדיקת דם ושתן.
עכשיו ב"ה החום ירד סופסוף, אחרי 3 ימים.

ללכת מחר או לא?

לא צריך להיות חכם גדול כדי לדעת שכל ילד מעלה חום בצורה שונה
הגוף לא אומר רגע זה מהחיסון אז אני לא מעלה יותר את החום.
לילדים שלי היה חום מעל 39 מהחיסונים וגם אני שמעתי את השטות הזו אבל חיפוש קטן בגוגל וראיתי באתרים רשמיים שכן יכול להיות חום גבוה מאוד יכול להיות שזה קצת יותר נדיר

אם הלילה עובר בלי חום לדעתי אין צורך

ולבת שלי פעם עשו עם קטטר

זה היה נורא!!

היה לה חום גבוה מסיבה בלתי ברורה ולכן היה חשוב הבירור

לא עושה את זה עוד פעם בחיים!

4 בנות. אין ספור הפניות לאורך השנים. סיפורי הצלחה בודדים.
בגדול, סליחה שאני אומרת אבל מלא רופאים שולחים לבדיקת דם +שתן כרוטינה, ולא חושבים בכלל על זה שזה פשוט בלתי אפשרי.
הנסיון הראה לי שאם חיכיתי יומיים ירד החום כך או כך וזהו. הבדיקה כבר לא נצרכה.
בפעם היחידה שבאמת היתה דלקת בדרכי השתן גילו את זה בבית חולים כי הילדה התפתלה מכאבים ושלחו אותנו למיון מיד.
בקיצור... מה אני אגיד ... לרוב לא הצלחנו ולא קרה כלום 🙈

ופשוט עברנו הלאה
ולא היה צורך בסופו של דבר
גם הקטע הזה של להדביק להן שם משהו נראה לי תמיד אוי
לא שזה בהכרח נכון,פשוט כך היה
אצל קטנטנים יותר נפוץ וירוסים מאשר חיידקים,ככה הבנתי

אבל אני לא סמכות רפואית. אפשר להתקשר לרופא ולשאול

זה אומר שבעצם הגוף שלה גמר את העבודה בהצלחה, והיא כבר מחלימה.
כך שזה לא כ''כ משנה מה היה לה.
אם שוב מופיע חום, או שיש תסמינים אחרים שממשיכים- כדאי לבדוק.

הדליפות הן בעיקר מקדימה, אבל אם את עושה שפיץ עם המסגרת הדביקה ומכניסה לחריץ שבגוף, זה יכול להיות כמעט אטום.
הצליח לי פעם אחת ומאז אני מרגישה מומחית.. לא ידעתי שקוראים לזה פיפיה..

סליחה, אבל זה ממש משפט מטומטם של הרופאה.

מה הקשר ביוץ פעיל, יש עוד מליוני גורמים ולפי א.ס. אחד אי אפשר לומר - אני לא רואה סיבה שמונעת כניסה להריון. ממש טמטום!

מינימום היא היתה צריכה לתת לך בדיקת דם לפרופיל הורמונלי ביום שלישי למחזור. מינימום!

באיזה גיל היה ההריון האחרון שלך?

בעיקרון תנסי עוד חודש טבעי ובינתיים תקבעי תור לרופאת פוריות 

שיהיה בהצלחה!

כמה ילדים יש לך אם אפשר לשאול? בן כמה הכי קטן
האם את בפרק ב'?
לדעתי תתחילי כבר מבדיקות דם ועם התוצאה תלכי לרופא פוריות כדי כן להתחיל בירורים

או מעצירות.

"אוי יש לי פיפי" עם חיוך שמתגנב לו...
שתהיה בריאה

כשהיא מפספסת בטעות אז היא מתבאסת שלא הספיקה

להשתדל להיות כמה שיותר ענייניים. יעבור.

עובר אחרי כמה ימים. שמעתי הרצאה מפיזיותרפיסטית רצפת האגן של ילדים והיא אמרה שזה ממש בסדר.

אל תתעקשו שדווקא את תקלחי.
כי שוב נהיה איזה קטע של קבלת תשומת לב.
ככל שיותר תחליקו היא תראה שזה לא נותן לה יחס והיא תפסיק
ו..
כל הכבוד לך על הרוגע שאת משדרת לה

אצלנו התחלנו עם גמילה בסיר ועברנו יפה לשירותים עם שרפרף כמה חודשים.
כשהיא חזרה לפספס החזרנו את הסיר שיהיה לה יותר קרוב וגם יזכיר לה להשתמש בו.
זה עצר את הפספוסים.

גם אצלנו זה קרה מ0 ל4 ביום- יומיים רצופים.

אם היא לא משתפת פעולה עם המקלחות הייתי מוותרת כמה אפשר להתעסק עם זה.. אם אתם בבית
הייתי מנגבת ונותנת לה ללבוש תחתונים וזהו.
שטיפה קלה במהלך היום ומקלחת בערב.

עשית גם בדיקת דם?
שתהיה תמונה יותר ברורה.

ש@מתואמת המליצה על רופאה שם.

אם היא תהיה עמוסה מדי, אז גם ד"ר תמר שלם וגם ד"ר נעמה סרבניק טובות. (מקווה שהאחרונה עדיין שם)

כנראה מרוב שהן עמוסות⁦☹️⁩
יש אולי עוד המלצות?
מישהי שמעה על ד"ר רויטל דרעי?

לא ידעתי שהיא בשע"צ...

אבל היא מקבלת באזורים שגם טובים לי בירושלים..
תודה!!

זה תור חודשיים קדימה במקרה הטוב

הייתי אצלה בסקירה והיא ממש מקצועית חמודה ורגישה.

ממליצה על רויטל ארבל. היא מלאך - תנסי להגיע אליה!

אבל חשבתי שהיא מטפלת רק במקרים שאחרי לידה וכו''... ולא בתור רופאת נשים למעקב הריון רגיל

היא מאד מאד מבוקשת ואולי יש הגבלה בתורים אליה...
תשאלי את המוקד או תנסי אותה בשר''פ שערי צדק

זה יכול לעשות כאבים ממש קשים בכל האזור
תאכלי המון שזיפים

הכאבי גב ובטן למטה חולפים.. לא פשוט
נסמקפה משחרר לי הרבה פעמים

אני גם סובלת מזה מאד נורא 

לשתות המון מים

מיץ תפוזים טבעי 

פרות יבשים בעיקר שזיפים

סיבים מלאים חיטה מלאה וכו'

פעילות גופנית

 

ועצה שממש קשה ליישם אבל עוזרת תנסי כמה שפחות לחשוב על זה פשוט להתעלם

כי כל הלחץ סביב לזה רק מחמיר את זה 

 

את לוקחת ברזל? או מולטיויטמין שמכיל ברזל?

אם כן כדאי להפסיק עד המצב משתפר ואז להחליף לסוג יותר טבעי כמו פלורויטל או ספאטון 

ואז גם להתייעץ עם הרופא שלך אם להוסיף ויטמינים אחרים בנפרד כמו חומצה פולית או B12

עצבים... הלוואי ותתבשרי בבשורות טובות במהרה..
בעזרת ה'