לא בדיוק הנושא של הפורום...
אבל אולי מישהי מכירה מנסיון אישי - קרם הגנה 45 SPF שאפשר סתם כך למרוח כל בוקר, בלי שיהיה שומני בטירוף?
קרם הגנה לא שומני*אורחת
כןכןןןחגהבגה
50 spf
קליניק
א ל י פ ו ת
קליניק
א ל י פ ו ת
וזה לא עושה לך שמוניות על הפנים, מין זוהר כזה?*אורחת
לא!!!חגהבגהאחרונה
אני שמה קרם הגנה לפנים של תינוקותאורוש3
מזמינה מהאינטרנט במחיר טוב thank you farmeranonimit48
אני ממש נגעלת מקרם הגנה והוא מדהים
גם מתחת לאיפור הוא פצצה ורוב קרמי ההגנה גרועים בעניין
גם מתחת לאיפור הוא פצצה ורוב קרמי ההגנה גרועים בעניין
אני ואמאהריון ולידה2
שבוע טוב
יש לי קושי מול אמא שלי שאני לא כל כך יודעת איך להתמודד איתו ואשמח לשמוע מנשים בפורום שהיו במצבים דומים או גם מסתם כאלה עם חכמת חיים שיש כאן בשפע איך כדאי להתמודד.
העניין הוא כזה. אמא שלי ואני מאד שונות באופי ובתור מתגברת שחיה בבית לא תמיד הצלחתי לשתף אותה בצורה חלקה בחיים שלי. אני טיפוס יותר עמוק ופלספן ואמא שלי מאד פרקטית ופשוטה. אני מביעה רגשות ומוחצנת ואמא שלי יותר סגורה. מצד שני אמא שלי מאד חכמה ואכפתית ולי תמיד היה חשוב שהיא תהיה מעורבת בחיים שלי אז איכשהו הצלחתי לגשר על הפער הזה.
אחרי שהתחתנתי הדברים נהיו יותר מורכבים. אני לא מצליחה לשוחח איתה נורמלי בטלפון(אני לא כל כך מנסה, כי בעבר שהיתי תקופות ארוכות מחוץ לבית השיחות לא זרמו והיתי ממש מתוסכלת) הקשר העיקרי הוא לדברים טכניים דרך הוואצאפ או ביקורים שלנו אצלם בערך אחת לשבוע. לפעמים שבתות ולפעמים ימי חול. הבעיה היא שכשאני מגיעה אליהם הביתה לא תמיד אני מצליחה ליצור איתה שיחה משמעותית. מנסיון העבר השיחות המשמעותיות איתה היו כשהיה זמן רגוע ללא המולה בבית. עכשיו תוסיפו לזה את העובדה הבאה שבגללה בעיקר אני כותבת-היא נמצאת כבר תקופה בסוג של דכאון. אני לא יודעת כל כך פרטים. היא אף פעם לא דברה איתי על זה. אבא שלי זרק לי פה ושם מילים אבל אני לא מעודכנת על בסיס קבוע במצבה. העובדה שהיא בדכאון עוד יותר מקשה על התקשורת איתה. היא יכולה לשבת סעודות שלמות בלי להוציא מילה. אבל מעבר לזה שקשה *לי* לתקשר איתה, כואב לי *עליה* מאד מאד. וקשה לי שאין לי את היכולת להיות שם בשבילה. אני יודעת שהיא נסתה כל מיני דברים הן בתחום הרגשי והן בתחום הכדורים אבל לכאורה שום דבר לא מתקדם. ברמה התפקודית היא מתפקדת מצוין אבל מבפנים היא כבויה ושום דבר לא מסב לה שמחה. יש זמנים שכלפי חוץ הכל נראה בסדר ויחסית אליה היא תקשורתית וצוחקת אבל יש זמנים שהיא ממש ממש בדאון. לפני כמה ימים היתי שם ולא יכולתי להתעלם מהמצב שלה. אז שאלתי אותה "אמא את מרגישה טוב?" אז היא ענתה לי "לא". ואני לא ידעתי איך להמשיך. כי כאילו לשאול מה יש לך? זה לא באמת יוביל למשהו. הינו ליד עוד אנשים ואני גם בכלל לא בטוחה שהיא תרצה לדבר איתי על זה. אז רק שאלתי "זה ככה הרבה זמן? " אז היא ענתה שכן. וזהו. נתקעתי. לא היה לי איך להמשיך...
מאז זה לא עוזב אותי. אני מרגישה שאני צריכה לתמוך בה. אבל לא יודעת איך? זאת לא חברה. זאת אמא. לא יודעת איך מתאים ומה מתאים ואם היא בכלל מעונינת? ואם אני מעונינת להכנס לעובי הקורה??
היתי שמחה אם היה לנו קשר פתוח מספיק כדי שאוכל לחבק אותה ולהגיד לה "אמא אני חושבת עליך המון ושולחת לך כח". היתי שמחה אם היא היתה מסוגלת להרגיש בנח להגיד לי " אני בדאון רציני היום וקשה לי" ואני בתמורה יגיד לה שאני מרגישה את הקושי שלה ורוצה לדעת אם יש דרך להקל עליה....אוף הלוואי שאני אמצא דרך לעשות את זה...
יש לי קושי מול אמא שלי שאני לא כל כך יודעת איך להתמודד איתו ואשמח לשמוע מנשים בפורום שהיו במצבים דומים או גם מסתם כאלה עם חכמת חיים שיש כאן בשפע איך כדאי להתמודד.
העניין הוא כזה. אמא שלי ואני מאד שונות באופי ובתור מתגברת שחיה בבית לא תמיד הצלחתי לשתף אותה בצורה חלקה בחיים שלי. אני טיפוס יותר עמוק ופלספן ואמא שלי מאד פרקטית ופשוטה. אני מביעה רגשות ומוחצנת ואמא שלי יותר סגורה. מצד שני אמא שלי מאד חכמה ואכפתית ולי תמיד היה חשוב שהיא תהיה מעורבת בחיים שלי אז איכשהו הצלחתי לגשר על הפער הזה.
אחרי שהתחתנתי הדברים נהיו יותר מורכבים. אני לא מצליחה לשוחח איתה נורמלי בטלפון(אני לא כל כך מנסה, כי בעבר שהיתי תקופות ארוכות מחוץ לבית השיחות לא זרמו והיתי ממש מתוסכלת) הקשר העיקרי הוא לדברים טכניים דרך הוואצאפ או ביקורים שלנו אצלם בערך אחת לשבוע. לפעמים שבתות ולפעמים ימי חול. הבעיה היא שכשאני מגיעה אליהם הביתה לא תמיד אני מצליחה ליצור איתה שיחה משמעותית. מנסיון העבר השיחות המשמעותיות איתה היו כשהיה זמן רגוע ללא המולה בבית. עכשיו תוסיפו לזה את העובדה הבאה שבגללה בעיקר אני כותבת-היא נמצאת כבר תקופה בסוג של דכאון. אני לא יודעת כל כך פרטים. היא אף פעם לא דברה איתי על זה. אבא שלי זרק לי פה ושם מילים אבל אני לא מעודכנת על בסיס קבוע במצבה. העובדה שהיא בדכאון עוד יותר מקשה על התקשורת איתה. היא יכולה לשבת סעודות שלמות בלי להוציא מילה. אבל מעבר לזה שקשה *לי* לתקשר איתה, כואב לי *עליה* מאד מאד. וקשה לי שאין לי את היכולת להיות שם בשבילה. אני יודעת שהיא נסתה כל מיני דברים הן בתחום הרגשי והן בתחום הכדורים אבל לכאורה שום דבר לא מתקדם. ברמה התפקודית היא מתפקדת מצוין אבל מבפנים היא כבויה ושום דבר לא מסב לה שמחה. יש זמנים שכלפי חוץ הכל נראה בסדר ויחסית אליה היא תקשורתית וצוחקת אבל יש זמנים שהיא ממש ממש בדאון. לפני כמה ימים היתי שם ולא יכולתי להתעלם מהמצב שלה. אז שאלתי אותה "אמא את מרגישה טוב?" אז היא ענתה לי "לא". ואני לא ידעתי איך להמשיך. כי כאילו לשאול מה יש לך? זה לא באמת יוביל למשהו. הינו ליד עוד אנשים ואני גם בכלל לא בטוחה שהיא תרצה לדבר איתי על זה. אז רק שאלתי "זה ככה הרבה זמן? " אז היא ענתה שכן. וזהו. נתקעתי. לא היה לי איך להמשיך...
מאז זה לא עוזב אותי. אני מרגישה שאני צריכה לתמוך בה. אבל לא יודעת איך? זאת לא חברה. זאת אמא. לא יודעת איך מתאים ומה מתאים ואם היא בכלל מעונינת? ואם אני מעונינת להכנס לעובי הקורה??
היתי שמחה אם היה לנו קשר פתוח מספיק כדי שאוכל לחבק אותה ולהגיד לה "אמא אני חושבת עליך המון ושולחת לך כח". היתי שמחה אם היא היתה מסוגלת להרגיש בנח להגיד לי " אני בדאון רציני היום וקשה לי" ואני בתמורה יגיד לה שאני מרגישה את הקושי שלה ורוצה לדעת אם יש דרך להקל עליה....אוף הלוואי שאני אמצא דרך לעשות את זה...
לא פשוט.אין לי ממש עיצות אבלאני זה א
רוצה להגיד לך שאת מקסימה שככה את רוצה לדאוד ולעזור לאמא שלך.
שולחת לך חיבוק ומאחלת לך שתמצאי את דרככן המשותפת בקלות..
שולחת לך חיבוק ומאחלת לך שתמצאי את דרככן המשותפת בקלות..
תודה על האמפתיההריון ולידה2
עונהאר
לגבי הדיכאון
אבא שלי לאחרונה בסוג כזה של דיכאון
והקשר שלי איתו הוא טוב אבל לא הכי פתוח
ולי קשה להחצין רגשות
אבל כן דיברתי איתו על זה לפני כחודש
וסיפר לי על הטיפול ודלא ממש עוזר
אמרתי לו שאשמח להיות שם בשבילו/לעזור במה שצריך
אולי יותר לשוחח טלפונית או לבקר לבד בלי המולת ילדים ואמר שאולי יכול לעזור.
דיברתי עם אמא שלי למחרת ואמרה שהוא דיבר איתה ואמר לה שדיבר איתי זה עשה לו טוב,
עצם האיכפתיות והדאגה
אז מבינה אותך מאוד
ולדעתי אמא שלך תשמח שתדברי איתה
ממש קשה לראות ככה את ההורים שלנו....
שולחת לך חיבוק גדול
אבא שלי לאחרונה בסוג כזה של דיכאון
והקשר שלי איתו הוא טוב אבל לא הכי פתוח
ולי קשה להחצין רגשות
אבל כן דיברתי איתו על זה לפני כחודש
וסיפר לי על הטיפול ודלא ממש עוזר
אמרתי לו שאשמח להיות שם בשבילו/לעזור במה שצריך
אולי יותר לשוחח טלפונית או לבקר לבד בלי המולת ילדים ואמר שאולי יכול לעזור.
דיברתי עם אמא שלי למחרת ואמרה שהוא דיבר איתה ואמר לה שדיבר איתי זה עשה לו טוב,
עצם האיכפתיות והדאגה
אז מבינה אותך מאוד
ולדעתי אמא שלך תשמח שתדברי איתה
ממש קשה לראות ככה את ההורים שלנו....
שולחת לך חיבוק גדול
תודההריון ולידה2
טוב לשמוע איך זה מתקבל מהצד של ההורה
וואי יקרהמחי
לא פשוט בכלל, ואת מקסימה שכל כך אכפת לך.
נשמע שאמא שלך לא אחת שנפתחת בשיחה, אז במקומך הייתי מחפשת דרכים אחרות להתקרב אליה ולשמח אותה.
איזה דברים משמחים אותה? שתקפצי באמצע שבוע? לעזור בבישולים לשבת? לקנות לה איזה משהו שהיא אוהבת? להזמין אליכם? שובר למסאז'? להציע לאבא לצאת איתה לחופשה זוגית?
הייתי מנסה להתמקד יותר בכיוון הזה, לדאוג שתהיה אווירה שמחה ורגועה בסביבתה, לבוא יותר אם צריך ולהראות שאת שם ושמחה לעזור, וזהו, בלי לנסות לדבר אם היא לא מעוניינת, פשוט להיות שם בשבילה.
נשמע שאמא שלך לא אחת שנפתחת בשיחה, אז במקומך הייתי מחפשת דרכים אחרות להתקרב אליה ולשמח אותה.
איזה דברים משמחים אותה? שתקפצי באמצע שבוע? לעזור בבישולים לשבת? לקנות לה איזה משהו שהיא אוהבת? להזמין אליכם? שובר למסאז'? להציע לאבא לצאת איתה לחופשה זוגית?
הייתי מנסה להתמקד יותר בכיוון הזה, לדאוג שתהיה אווירה שמחה ורגועה בסביבתה, לבוא יותר אם צריך ולהראות שאת שם ושמחה לעזור, וזהו, בלי לנסות לדבר אם היא לא מעוניינת, פשוט להיות שם בשבילה.
תודההריון ולידה2
בהחלט נתת כיוון, אם כי אני כן מחפשת גם לפתוח את זה ממש
אני חושבתאמא ל6 מקסימים
שאם היא ככה ענתה לך, ולא הסתירה, אז היא כן רוצה ומוכנה לפתוח את זה איתך, והיא רק מחכה שתראי לה שאת רוצה ומוכנה לדבר ולשמוע אותה.
אני הייתי מתקשרת אליה אומרת לה שמאז הפעם האחרונה שהיית אצלה את חושבת עליה מלא, ואת ממש רוצה לבוא ולדבר איתה ולשמוע אותה..
ומתי/האם מתאים לה. שתבואי אליה, או שתצאו יחד לכוס קפה בוקר אחד או היא תבוא אלייך?
וגם כן תתני לה חיבוק. ותגידי לה כמה מילים טובות. אני מבינה מה את אומרת שזה מוזר לך, אבל זה בסדר, גם אם את לא רגילה לעשות את זה באופן קבוע, זו הזדמנות לתת לה את זה וזה יעניק לה הרבה, דווקא בגלל שאתן לא תמיד מחבקות ומנשקות...
אני הייתי מתקשרת אליה אומרת לה שמאז הפעם האחרונה שהיית אצלה את חושבת עליה מלא, ואת ממש רוצה לבוא ולדבר איתה ולשמוע אותה..
ומתי/האם מתאים לה. שתבואי אליה, או שתצאו יחד לכוס קפה בוקר אחד או היא תבוא אלייך?
וגם כן תתני לה חיבוק. ותגידי לה כמה מילים טובות. אני מבינה מה את אומרת שזה מוזר לך, אבל זה בסדר, גם אם את לא רגילה לעשות את זה באופן קבוע, זו הזדמנות לתת לה את זה וזה יעניק לה הרבה, דווקא בגלל שאתן לא תמיד מחבקות ומנשקות...
תודההריון ולידה2
הלוואי שאצליח!
ממש מסכימה איתךמיואשת******
פותחת יקרה, כמו עם ילדים- את פתח לו.
שבי תספרי לה דברים קטנים על עצמך, ממש תכיני לך בראש סיפורים קטנים מעניינים ומצחיקים. תספרי סיפור, תשאלי שאלה עליה, מה את היית עושה , יצא לך פעם כזה דבר, דברים כאלו. לאט לאט. תשתפי אותה היא תשתף אותך בחזרה.
ובהחלט חיבוק גם אם זה לא טבעי.
בנוסף אני שואלת בזהירות, אולי תנסי לחשוב יותר לעומק למה הקשר לא זורם. הסיבות שכתבת פה לא נשמעות מספיקות. לא צריך אמא פלספנית ועמוקה בשביל קשר טוב. הקשר עם אמא הוא לא לשיחות נפש בנושא ביאת המשיח וכאלו... קשר טוב עם אמא הוא קשר יומיומי של מה נשמע מה שלומך הילד עשה ככה בעבודה קרה לי ככה אבא חוזר היום מאוחר ולשכנים יש נזילה. זה קשר רגיל, ונשמע שאין לכן אותו ואולי כדאי לחשוב קצת לעומק למה זה באמת, כי זה יכול לעזור לך להגיע לפיתרון יותר מעמיק.
נשמע ששתיכן נשים מקסימות ולא הבנתי מספיק למה אין לכן קשר ברמה שלא יכולת לשאול אותה אפילו מה קרה אחרי שהיא אמרה לך שהיא לא מרגישה טוב.
בהצלחה!
שבי תספרי לה דברים קטנים על עצמך, ממש תכיני לך בראש סיפורים קטנים מעניינים ומצחיקים. תספרי סיפור, תשאלי שאלה עליה, מה את היית עושה , יצא לך פעם כזה דבר, דברים כאלו. לאט לאט. תשתפי אותה היא תשתף אותך בחזרה.
ובהחלט חיבוק גם אם זה לא טבעי.
בנוסף אני שואלת בזהירות, אולי תנסי לחשוב יותר לעומק למה הקשר לא זורם. הסיבות שכתבת פה לא נשמעות מספיקות. לא צריך אמא פלספנית ועמוקה בשביל קשר טוב. הקשר עם אמא הוא לא לשיחות נפש בנושא ביאת המשיח וכאלו... קשר טוב עם אמא הוא קשר יומיומי של מה נשמע מה שלומך הילד עשה ככה בעבודה קרה לי ככה אבא חוזר היום מאוחר ולשכנים יש נזילה. זה קשר רגיל, ונשמע שאין לכן אותו ואולי כדאי לחשוב קצת לעומק למה זה באמת, כי זה יכול לעזור לך להגיע לפיתרון יותר מעמיק.
נשמע ששתיכן נשים מקסימות ולא הבנתי מספיק למה אין לכן קשר ברמה שלא יכולת לשאול אותה אפילו מה קרה אחרי שהיא אמרה לך שהיא לא מרגישה טוב.
בהצלחה!
יש כאן כמה דבריםהריון ולידה2
אני אבהיר את עצמי. יש לנו קשר ברמה יומיומית. היא יודעת מה אני עושה במשך השבוע, לאן יצאתי מה למדתי את מי פגשתי כי כשיש משהו משמעותי אני מספרת לה בדכ כותבת לה, וגם כשאני מגיעה הביתה אני מספרת. הקושי בקשר היומיומי קשור ספציפית לקושי לדבר בטלפון כי אחד הדברים שהכי מחרפנים אותי בקשר איתה זה שאני מספרת לה משהו שדורש תגובה והיא שותקת. כאילו מבחינתה אם זה לא שאלה אין צורך שהיא תגיד משהו. כשזה פנים אל פנים זה גם מעצבן אבל לפחות את רואה את ההבעה. בטלפון יש שתיקה ולכן אני נמנעת משיחות טלפון וזה מפריע לי כי אני לא אגור לידה לנצח...
מה שכתבתי שאין לנו ממש קשר זה יותר בלשתף אותה בדברים אישיים מהעולם הרגשי שלי.
ספציפית לגבי זה ששאלתי אותה איך היא מרגישה ולא המשכתי זה קשור לזה שמדובר בדכאון שזה משהו שאני לא יודעת אם היא רוצה לדבר איתי עליו.. אני מאמינה שאם היה מדובר בהרגשה פיזית כמו כאב בטן או רגל היתי ממשיכה בטבעיות..
לגבי מה שכתבת בהתחלה שממש צריך לדובב אותה זה מה שאני עושה הרבה פעמים וזה מתיש...
מה שכתבתי שאין לנו ממש קשר זה יותר בלשתף אותה בדברים אישיים מהעולם הרגשי שלי.
ספציפית לגבי זה ששאלתי אותה איך היא מרגישה ולא המשכתי זה קשור לזה שמדובר בדכאון שזה משהו שאני לא יודעת אם היא רוצה לדבר איתי עליו.. אני מאמינה שאם היה מדובר בהרגשה פיזית כמו כאב בטן או רגל היתי ממשיכה בטבעיות..
לגבי מה שכתבת בהתחלה שממש צריך לדובב אותה זה מה שאני עושה הרבה פעמים וזה מתיש...
את מקסימה שאת ככה דואגת לה.. אני חושבת שאת צריכהבתי 123
להפריד בין הדאגה אליה והעובדה שאת רוצה לעזור לה לבין הקשר הכללי ביניכן
לפעמים צריך לראות את התמונה איך שהיא ופשוט להשלים איתה אנחנו לא בוחרות את האופי אחת של השנייה אמא שלי הייתה חולמת שאשתף אותה במה שאני מרגישה שנים הרגשתי שהיא נלחמת על זה ואני יכולה להגיד לך שביום שהרגשתי זהיא משחררת גם אצלי משהו נפתח.
תשחררי! זו אמא שלך זה האופי שלה את צריכה להפתח בפני מישהו שיגיב כמו שאת רוצה כנראה שאמא שלך היא לא הכתובת לזה אני חושבת שאם פשוט תשחימי עם העובדה שקשר לא חייב להיות מושלם או כמו שאת רוצה פשוט יהיה לך הרבה יותר קל.
בקשר לדאגה שלך.. אמרת שהיא מתחברת יותר לשיחה בהודעות אז פשוט תכתבי לה את יודעת שהיא יותר זורמת אם שאלות אז תשאלי.. תשאלי למה התכוונה שהיא לא מרגישה טוב ואיך אפשר לעזור ..
לפעמים צריך לראות את התמונה איך שהיא ופשוט להשלים איתה אנחנו לא בוחרות את האופי אחת של השנייה אמא שלי הייתה חולמת שאשתף אותה במה שאני מרגישה שנים הרגשתי שהיא נלחמת על זה ואני יכולה להגיד לך שביום שהרגשתי זהיא משחררת גם אצלי משהו נפתח.
תשחררי! זו אמא שלך זה האופי שלה את צריכה להפתח בפני מישהו שיגיב כמו שאת רוצה כנראה שאמא שלך היא לא הכתובת לזה אני חושבת שאם פשוט תשחימי עם העובדה שקשר לא חייב להיות מושלם או כמו שאת רוצה פשוט יהיה לך הרבה יותר קל.
בקשר לדאגה שלך.. אמרת שהיא מתחברת יותר לשיחה בהודעות אז פשוט תכתבי לה את יודעת שהיא יותר זורמת אם שאלות אז תשאלי.. תשאלי למה התכוונה שהיא לא מרגישה טוב ואיך אפשר לעזור ..
את צודקתהריון ולידה2
האמת שדי השלמתי עם זה שהקשר איתה לא כמו שהיתי רוצה. אבל פתאום בהקשר הזה זה שוב עלה לי... אני מרגישה כאילו שלא מספיק שהקשר היומיומי הוא מתאמץ קצת, אז אמא שלי עוברת תקופה כל כך קשה ואני אפילו לא מתענינת בה..
כשאני בעצמי היום אמא אני נחרדת מכמה שאתה יכול להשקיע בילדים שלך ויום אחד לא נשאר מזה הרבה...
השאלה אם אמא שלי מעונינת לקבל ממני תמיכה. יש שלב בחיים שההורים נותנים לילדים בלי סוף והילדים בכלל לא רואים את הצורך של ההורים, יש שלב שזה מתהפך והילדים נהפכים להיות המשענת של ההורים, השאלה מה היא מצפה ממני עכשיו?
כשאני בעצמי היום אמא אני נחרדת מכמה שאתה יכול להשקיע בילדים שלך ויום אחד לא נשאר מזה הרבה...
השאלה אם אמא שלי מעונינת לקבל ממני תמיכה. יש שלב בחיים שההורים נותנים לילדים בלי סוף והילדים בכלל לא רואים את הצורך של ההורים, יש שלב שזה מתהפך והילדים נהפכים להיות המשענת של ההורים, השאלה מה היא מצפה ממני עכשיו?
בכל שלב תמיכה היא דבר טובמיואשת******
גם אם היא לא מצפה ממך לזה היא תתירם מזה מאד.
יש שלב שילדים לא רואים את הצורך של ההורים, אבל זה לא שלב טוב ולא מקום טוב להישאר בו. זה אמור לעבור בגיל 17-18 אולי 20 פלוס למי שלוקח לי הרבה זמן להתבגר.
זה לא אומר שילדים הופכים למשענת של ההורים בהכרח אבל בהחלט מצופה מבן אדם בוגר לראות את ההורים שלו ולנסות לתת מה שיש לו להציע.
אני לא יודעת אם אמא שלך בהכרח מצפה ממך להיות משענת או לא וגם את לא תדעי עד שתדברי איתה יותר פתוח. אבל בטוח לי שגם אם היא לא מצפה למשענת ממש, היא תקבל ותיתרם וישמח אותה שתתענייני בה בכל דרך שתצליחי. ולו גם פרחים לשבת עם פתק אני אוהבת אותך.
אם התקשורת במילים לא זורמת לפעמים מעשים משלימים את זה. פרחים, עודה לשבת, ספר נחמד שראית, ציורים מהילדים עם סבתא אני אוהב אותך ובעצם כל דבר שישמח אותה. הפשוט ביותר.
בן אדם בדיכאון צריך דברים שמחים. גם אם שיחת נפש זה לא המקום שלכן כרגע יש עוד הרבה חוץ מזה.
כל הכבוד לך על האהבה והרצון. בהצלחה!
יש שלב שילדים לא רואים את הצורך של ההורים, אבל זה לא שלב טוב ולא מקום טוב להישאר בו. זה אמור לעבור בגיל 17-18 אולי 20 פלוס למי שלוקח לי הרבה זמן להתבגר.
זה לא אומר שילדים הופכים למשענת של ההורים בהכרח אבל בהחלט מצופה מבן אדם בוגר לראות את ההורים שלו ולנסות לתת מה שיש לו להציע.
אני לא יודעת אם אמא שלך בהכרח מצפה ממך להיות משענת או לא וגם את לא תדעי עד שתדברי איתה יותר פתוח. אבל בטוח לי שגם אם היא לא מצפה למשענת ממש, היא תקבל ותיתרם וישמח אותה שתתענייני בה בכל דרך שתצליחי. ולו גם פרחים לשבת עם פתק אני אוהבת אותך.
אם התקשורת במילים לא זורמת לפעמים מעשים משלימים את זה. פרחים, עודה לשבת, ספר נחמד שראית, ציורים מהילדים עם סבתא אני אוהב אותך ובעצם כל דבר שישמח אותה. הפשוט ביותר.
בן אדם בדיכאון צריך דברים שמחים. גם אם שיחת נפש זה לא המקום שלכן כרגע יש עוד הרבה חוץ מזה.
כל הכבוד לך על האהבה והרצון. בהצלחה!
אני מתעכבת על המשפטהריון ולידה2
"בן אדם בדכאון צריך דברים שמחים" בתור אחת שחוותה דכאון, דברים שמחים עשו לך טוב?
כי אני יודעת שאצלה הדכאון מתבטא בקושי לשמוח מדברים משמחים. כמו חתונה של ילד, לידה של נכד. משהו בלב שלה לא נותן לה לשמוח באמת.
כי אני יודעת שאצלה הדכאון מתבטא בקושי לשמוח מדברים משמחים. כמו חתונה של ילד, לידה של נכד. משהו בלב שלה לא נותן לה לשמוח באמת.
מאד תלוי בסוג הדיכאון ובבן אדםמיואשת******
זה לא שיש ״דיכאון״ אחד.
אני מניחה שהניסוח צריך להיות- צריך דברים מסיחי דעת.
אבל כן, יש דיכאון שנובע ממשהו מסוים שקורה ואז דברים טובים/ שמחים/ מעניינים בתחומים אחרים עוזרים להתמודדות.
לדיכאון כללי אולי פחות.
אני כן חושבת שעצם העובדה שתראי לה במעשים קטנים שאת חושבת עליה ואוהבת אותה תעזור. כמה תעזור והאם את תוכלי לשים לב לזה שזה עוזר אני לא יודעת. אבל ברור לי שמשהו זה יעשה. גם אם לא תראי את זה בכלל.
זו דעתי.
❤️
אני מניחה שהניסוח צריך להיות- צריך דברים מסיחי דעת.
אבל כן, יש דיכאון שנובע ממשהו מסוים שקורה ואז דברים טובים/ שמחים/ מעניינים בתחומים אחרים עוזרים להתמודדות.
לדיכאון כללי אולי פחות.
אני כן חושבת שעצם העובדה שתראי לה במעשים קטנים שאת חושבת עליה ואוהבת אותה תעזור. כמה תעזור והאם את תוכלי לשים לב לזה שזה עוזר אני לא יודעת. אבל ברור לי שמשהו זה יעשה. גם אם לא תראי את זה בכלל.
זו דעתי.
❤️
עונהאמאשוני
קודם כל את בת מהממת וקוראים את האכפתיות שלך מכל מילה!
אני לא יועצת בתחום אבל ממקרה אחר שקרה לי עם אמא שלי (גם אצלנו יש פערים שמקשים על ניהול שיחה נורמלית)
התייעצתי אז עם גורמי מקצוע שאמרו לי חד משמעית לא להפוך את ההיררכיה. את הבת שלה ולא אמא שלה.
את לא אחראית על מה שקורה או יקרה לה בחיים. ומאוד חשוב קודם כל בשבילך להפנים את הנקודה הזאת.
ב"ה היא נשואה אז יש בעל בתמונה ומקווה מאוד מאוד שהיא מטופלת רפואית אז יש גם גורמי מקצוע בתמונה (ואם לא אז חייבים לדחוף לכיוון)
אז אחרי שאמרנו מה לא,
מה שכן אפשר לדעתי לעשות, הוא פחות ללכת לכיוון של שיחה (בכלל לא בטוח שהיא הייתה רוצה לפתוח את הנושא איתך)
אלא ללכת לכיוון של עשייה. אין לי ניסיון עם דיכאון אז אולי מה שאני כותבת הוא לא רלוונטי אבל לדעתי אם זה ילך- לנסות כמה שיותר עשייה.
לצאת איתה ליום כיף נשים בספא או משהו.
ים המלח מאוד מרגיע...
גם בלי לדבר. פעם ישבתי עם אמא שלי שעתיים(!) בלי להוציא מילה.. זה עדיין שווה את זה.
וגם ביום יום לנסות לשתף ולחשוב עליה יותר.
לשלוח הודעות ודברי חיזוק כל בוקר
לשלוח יותר תמונות של הילדים (לא לחכות לתגובה...)
לחשוב מה יכול להניע אותה לעשייה.
למשל סבתא שלי אחרי שנפלה פעם, ירד לה הביטחון העצמי לרצפה וגם פיזית היה לה קשה
ובעידוד הבנות שלה הייתי מבקשת ממנה דברים.
מבקשת תיקונים לבגדים, עוגיות לנינים. בהתחלה היא סירבה בתוקף אבל לא התייאשתי עשיתי לה מצפון יחד עם פתרונות (כשהמטפלת תבוא..)
או שבאתי אליה הביתה ואז "ביקשתי" שתראה לי איפה כל מיני דברים וזה הכריח אותה לקום...
(כמובן הכל בהתייעצות)
זה גרם לחוש האמהי לפעול כשמרגישים שצריך אותך..
לא יודעת אם זה מתאים לכל מקרה, אבל זאת נקודה ששווה לשקול אותה.
אולי תבקשי ממנה לבוא איתך לקניות, לעזור בשמירה על הילדים בבריכה.. לא יודעת- מה שנראה לך.
מצד אחד לא להקשות מצג שני לא לוותר לה על ההתחפרות בעצמה.
בהצלחה ורפואה שלמה!
אני לא יועצת בתחום אבל ממקרה אחר שקרה לי עם אמא שלי (גם אצלנו יש פערים שמקשים על ניהול שיחה נורמלית)
התייעצתי אז עם גורמי מקצוע שאמרו לי חד משמעית לא להפוך את ההיררכיה. את הבת שלה ולא אמא שלה.
את לא אחראית על מה שקורה או יקרה לה בחיים. ומאוד חשוב קודם כל בשבילך להפנים את הנקודה הזאת.
ב"ה היא נשואה אז יש בעל בתמונה ומקווה מאוד מאוד שהיא מטופלת רפואית אז יש גם גורמי מקצוע בתמונה (ואם לא אז חייבים לדחוף לכיוון)
אז אחרי שאמרנו מה לא,
מה שכן אפשר לדעתי לעשות, הוא פחות ללכת לכיוון של שיחה (בכלל לא בטוח שהיא הייתה רוצה לפתוח את הנושא איתך)
אלא ללכת לכיוון של עשייה. אין לי ניסיון עם דיכאון אז אולי מה שאני כותבת הוא לא רלוונטי אבל לדעתי אם זה ילך- לנסות כמה שיותר עשייה.
לצאת איתה ליום כיף נשים בספא או משהו.
ים המלח מאוד מרגיע...
גם בלי לדבר. פעם ישבתי עם אמא שלי שעתיים(!) בלי להוציא מילה.. זה עדיין שווה את זה.
וגם ביום יום לנסות לשתף ולחשוב עליה יותר.
לשלוח הודעות ודברי חיזוק כל בוקר
לשלוח יותר תמונות של הילדים (לא לחכות לתגובה...)
לחשוב מה יכול להניע אותה לעשייה.
למשל סבתא שלי אחרי שנפלה פעם, ירד לה הביטחון העצמי לרצפה וגם פיזית היה לה קשה
ובעידוד הבנות שלה הייתי מבקשת ממנה דברים.
מבקשת תיקונים לבגדים, עוגיות לנינים. בהתחלה היא סירבה בתוקף אבל לא התייאשתי עשיתי לה מצפון יחד עם פתרונות (כשהמטפלת תבוא..)
או שבאתי אליה הביתה ואז "ביקשתי" שתראה לי איפה כל מיני דברים וזה הכריח אותה לקום...
(כמובן הכל בהתייעצות)
זה גרם לחוש האמהי לפעול כשמרגישים שצריך אותך..
לא יודעת אם זה מתאים לכל מקרה, אבל זאת נקודה ששווה לשקול אותה.
אולי תבקשי ממנה לבוא איתך לקניות, לעזור בשמירה על הילדים בבריכה.. לא יודעת- מה שנראה לך.
מצד אחד לא להקשות מצג שני לא לוותר לה על ההתחפרות בעצמה.
בהצלחה ורפואה שלמה!
מנסה..אם_שמחה_הללויה
ממש מסכימה עם המשפט שאמאשוני הביאה ״אני לא אחראית על מה שקורה לאמא שלי בחיים״. ממש לשנן את המשפט הזה.
את לא יודעת כמה עול זה יוריד מהכתפיים שלך.
זה קורה אצל הרבה בנות, הרצון הזה לרצות את אמא, לשמח אותה. גם לי לקח הרבה זמן לשחרר את זה ועד היום אני עובדת על זה.
קשה לשנות בן אדם, קשה לשנות את מערכת היחסים שקיימת, אבל כן אפשר לשנות את הגישה שלך. הרצון הזה לשיחות עומק זה הרצון שלך, לא של אימך. גם הרצון להפגין ולקבל אהבה..היא פשוט לא יכולה לתת לך את מה שאין לה לתת..אבל זה חסר לך!
תראי איפה את יכולה לקבל את זה. אולי חברה שקצת בוגרת ממך..
כן יכולה לתת לך את המקום הזה..
ובבקשה אל תבזבזי את כל האנרגיות והכוחות שלך על זה, בעלך וילדים שלך (אם יש) צריכים אותך.
את לא יודעת כמה עול זה יוריד מהכתפיים שלך.
זה קורה אצל הרבה בנות, הרצון הזה לרצות את אמא, לשמח אותה. גם לי לקח הרבה זמן לשחרר את זה ועד היום אני עובדת על זה.
קשה לשנות בן אדם, קשה לשנות את מערכת היחסים שקיימת, אבל כן אפשר לשנות את הגישה שלך. הרצון הזה לשיחות עומק זה הרצון שלך, לא של אימך. גם הרצון להפגין ולקבל אהבה..היא פשוט לא יכולה לתת לך את מה שאין לה לתת..אבל זה חסר לך!
תראי איפה את יכולה לקבל את זה. אולי חברה שקצת בוגרת ממך..
כן יכולה לתת לך את המקום הזה..
ובבקשה אל תבזבזי את כל האנרגיות והכוחות שלך על זה, בעלך וילדים שלך (אם יש) צריכים אותך.
עונה לך ולאמאשוני ביחדהריון ולידה2
מאד מסכימה עם זה שאני לא אחראית למה שקורה לאמא שלי בחיים. רק שיש פה משהו שקצת לא ברור לי אם הסרת האחריות קשורה לכך שזה נושא רגיש כמו דכאון או שאם היה מדובר בנושא אחר היה מתאים שאהיה יותר מעורבת ..?
בעצם עניתי לעצמי. אחראית אף פעם לא. מעורבת אולי יותר...
בה יש לי קשר מצוין עם בעלי ויש חברות ככה שאני מקבלת את הצורך הרגשי במקומות אחרים וזה כבר שנים ככה....
ושלא תבינו לא נכון. אני לא כל היום חושבת על זה ועסוקה מאד בעצמי ובקן הפרטי שלי. אבל משגע אותי שאני לא עושה אפילו את המינימום. וניסיתי כאן להבין מה נדרש ממני...
קבלתי תשובות שונות כצפוי ואצטרך לחשוב בעצמי מה אני לוקחת ומה הכי מתאים בשבילי.
תודה.
בעצם עניתי לעצמי. אחראית אף פעם לא. מעורבת אולי יותר...
בה יש לי קשר מצוין עם בעלי ויש חברות ככה שאני מקבלת את הצורך הרגשי במקומות אחרים וזה כבר שנים ככה....
ושלא תבינו לא נכון. אני לא כל היום חושבת על זה ועסוקה מאד בעצמי ובקן הפרטי שלי. אבל משגע אותי שאני לא עושה אפילו את המינימום. וניסיתי כאן להבין מה נדרש ממני...
קבלתי תשובות שונות כצפוי ואצטרך לחשוב בעצמי מה אני לוקחת ומה הכי מתאים בשבילי.
תודה.
!את מדהימהאם_שמחה_הללויהאחרונה
באיך שענית לעצמך
מה נדרש ממך?
להיות בעצמך שמחה, לדאוג לשלום בית שלך, לילדים שלך.
אמא שמחה כשלילדים שלה טוב.
לכבד אותה, לשאול לשלומה, לשמוע לעצות שלה , לשמח אותה במחוות ( פרחים בשבת, מתנות קטנות, הודעות, תמונות דל נכדים, שיחות וידאו, ארוחת בוקר ביחד..)להיות במקום של הבת ולא של הפסיכולוגית ..
מה נדרש ממך?
להיות בעצמך שמחה, לדאוג לשלום בית שלך, לילדים שלך.
אמא שמחה כשלילדים שלה טוב.
לכבד אותה, לשאול לשלומה, לשמוע לעצות שלה , לשמח אותה במחוות ( פרחים בשבת, מתנות קטנות, הודעות, תמונות דל נכדים, שיחות וידאו, ארוחת בוקר ביחד..)להיות במקום של הבת ולא של הפסיכולוגית ..
היי לכולן, האם מישהי לקחה כדור לטרוזול?ספיר308
אשמח לשמוע קצת חוות דעת אם מישהי לקחה.
תודה ושנתבשר בבשורות טובות 🙏🏼
תודה ושנתבשר בבשורות טובות 🙏🏼
בדיקות ביוץ שליליותתותין
שלום בנות,
למישהי קרה שכל בדיקות הביוץ שעשתה היו שליליות?
אני מנסה להיכנס להריון וכיוון ובהריון הקודם אמרו לי שהיה לי ביוץ מאוחר, החלטתי לבדוק ממש כל החודש (המחזור שלי לא סדיר בין 29-40 יום).
זה כבר החודש השני שאני בודקת ממש כל החודש ואין פעם אחת שהבדיקה יצאה חיובית.
חשוב לציין שבהריון הקודם גם המחזור היה מאוד סדיר ונקלטנו אחרי חודשיים.
למישהי זה קרה?
בעיקרון קראתי שהבדיקות כן אמינות אז זה קצת מטריד אותי.
תודה רבה לעונות
בדיקות סטיק?מוריה
אני שמעתי שהן לא תמיד אמינות.
כן סטיק ביתיותתותין
קראתי מלא כי נלחצתי שיוצא כל הזמן שלילי ולא ראיתי שקורה שיוצא כל הזמן שלילי..
מלחיץ אותי כי הרופא זרק שאם המחזור לא סדיר אז אפשר גם לא לבייץ חודש חודשיים
מה ששוב נשמע לי מוזר כי פעם שעברה המחזור היה עוד יותר משוגע ונקלטתי מהר יחסית
אני לא מכירה יותר מידי. בהצלחה! בשורות טובות!מוריה
תודה בכל מקרה תותין
ניסית לא לשתות שעתיים לפני ?בעזרתו!
בגדול לדעתי בשביל שזה יצליח נורמאלי צריך ממש להקפיד על לא לשתות לפני
ולעשות בשעה קבועה
השעה המומלצת זה בסביבות אחת וחצי שתיים
כי ההורמון מופרש בבוקר אבל אפשר לזהות את העליה שלו בשעות האלה
ולעשות בשעה קבועה
השעה המומלצת זה בסביבות אחת וחצי שתיים
כי ההורמון מופרש בבוקר אבל אפשר לזהות את העליה שלו בשעות האלה
לגבי השתיה אני מקפידה, אבל לא ידעתי על השעות אזתותין
דווקא הייתי עושה יחסית בשעות הבוקר.
אעביר את הבדיקות לצהריים.
תודה רבה!!
אז זה הסיבה...מרווה כחולהאחרונה
ההורומון מתפרק בלילה, אז לכן בבוקר הרמה שלו נמוכה ואת לא מקבלת תוצאה חיובית...
לי.אודיה.
עשיתי במשך כמה חודשים וגם אח''כ, במקביל למעקב זקיקים. והן היו כולן שליליות.
הן היו שליליות, אבל לפי מעקב זקיקים כן היה ביוץ?תותין
אכןאודיה.
אוקייתותין
אולי באמת אבקש גם מעקב כי לפי הבדיקות הביתיות אי אפשר לדעת
בהצלחה!!אודיה.
תודה רבה לכולן! נתתן לי קצת תקווה תותין
שאלה דחופה על פרימולוט נור- למישהו היה ממש דימום עם זה?מיואשת******
אני אמורה לקחת עוד כמה ימים...
שלושה ימים אחרונים היו כתמים כל בוקר (קטע מוזר, לוקחת את הכדור פעמיים ביום בשעה מדויקת. ורק בבוקר כתמים)
ועכשיו ממש דימום!
יש מצב שזה מחזור? יש טעם לקחת את הכדור הבא ולקוות לטוב? יכול להיות דימום שלא מחזור? אני ממש לא יודעת מה לעשות.
שלושה ימים אחרונים היו כתמים כל בוקר (קטע מוזר, לוקחת את הכדור פעמיים ביום בשעה מדויקת. ורק בבוקר כתמים)
ועכשיו ממש דימום!
יש מצב שזה מחזור? יש טעם לקחת את הכדור הבא ולקוות לטוב? יכול להיות דימום שלא מחזור? אני ממש לא יודעת מה לעשות.
אין לי ניסיוןאמאשוני
אבל אם זה דימום אוסר נראה לי כדאי כבר להפסיק
ואם הוא עוד לא אוסר אז שווה לנסות למשוך עוד קצת...
מקווה בשבילך שיסתדר לך בתאריכים שרצית 😘
אצלי שנה שעברה לקחתי כדור אחר (דופסטון, משהו כזה..)
והאמת שלא השפיע בכלל. קיבלתי ביום שהייתי אמורה לקבל.
מבינה שזה קשור לטיפולים? אולי תתייעצי עם הרופא אולי יש מה לעשות מעכשיו לדחיית ביוץ? (אולי טבעת נוברינג באופן חד פעמי??)
בהצלחה!!
ואם הוא עוד לא אוסר אז שווה לנסות למשוך עוד קצת...
מקווה בשבילך שיסתדר לך בתאריכים שרצית 😘
אצלי שנה שעברה לקחתי כדור אחר (דופסטון, משהו כזה..)
והאמת שלא השפיע בכלל. קיבלתי ביום שהייתי אמורה לקבל.
מבינה שזה קשור לטיפולים? אולי תתייעצי עם הרופא אולי יש מה לעשות מעכשיו לדחיית ביוץ? (אולי טבעת נוברינג באופן חד פעמי??)
בהצלחה!!
אני לצערי...123456789
קיבלתי יותר מפעם אחת דימום תוך כדי שלקחתי.
גם כשכבר התחלתי לקחת ממש מוקדם הבנתי מהרופא נשים שלא לכולם ז מחזיק.
אם הדימום אוסר אין טעם להמשיך לקחת כמובן...
כן זה לטיפולמיואשת******
ולא משנה לי שהדימום אוסר
אבל
יתכן שבכל מקרה הטיפול לא יקרה החודש (תודה קורונה, באמת תודה)
וזהו
בא לי רק לבכות
אז אני בוכה
אבל
יתכן שבכל מקרה הטיפול לא יקרה החודש (תודה קורונה, באמת תודה)
וזהו
בא לי רק לבכות
אז אני בוכה
זה באמת לא קל אני רק חיבוק.123456789
הדימום הזה שבא בהפתעה ולא מתכוננים זה גרוע...
ותתייעצי עם רופא לגבי המשך נטילת כדורים.
הרבה כח...
אוף אוף אוף!!אמאשוני
😭😭😭
בוכה פה יחד איתך.. איזה קשה זה השיבוש בתוכניות...
אאההה!!!
(אם את במקום לקבל קצת עידוד.. אז.. מי שהביא את הקורונה הוא זה שאחראי על פרי בטן.. הלוואי ובקרוב ממש תוכלי להביט אחורה ולהבין איך כל דבר מתחבר ולמה המסלול שלך היה נראה ככה ולא אחרת...)
אבל עד אז הכי מותר לך לבכות!!
❤️❤️❤️❤️❤️
בוכה פה יחד איתך.. איזה קשה זה השיבוש בתוכניות...
אאההה!!!
(אם את במקום לקבל קצת עידוד.. אז.. מי שהביא את הקורונה הוא זה שאחראי על פרי בטן.. הלוואי ובקרוב ממש תוכלי להביט אחורה ולהבין איך כל דבר מתחבר ולמה המסלול שלך היה נראה ככה ולא אחרת...)
אבל עד אז הכי מותר לך לבכות!!
❤️❤️❤️❤️❤️
אוף איזה קשה אהובה הלוואיאני זה א
שבקרוב ממש תוכלי להסתכל על כל התקופה הזו ולצחוק עם תינוק/ת בריא/ה בידיים
לאא אוף!! זה לא פייר!😪😪😪מק"ר
תודה יקרות. אני הרוסהמיואשת******
מרגישה מטומטמת וחכמולוגית. ניסיתי לדחות, להקדים, כדורים, בלאגן, ובסוף....
אם לא הייתי מנסה לדחות אז הטיפול היה נדחה בשבועיים, ועכשיו זה ידחה בחמישה שבועות.
למה? למה ניסיתי להתערב?
ומצד שני, זה נורמלי לנסות לדחות מחזור בשביל סבב טיפולים, עושים את זה כל הזמן
לא יכולה יותר עם הקורונה הזו.
די
די
די
הרוסה לגמרי.
זה לא נורמלי כמה צער ועוגמת נפשמק"ר
חיבוק גדול!
שהקב"ה ימלא משאלות ליבך בקרוב ממש ובקלות בלב שמח!
שהקב"ה ימלא משאלות ליבך בקרוב ממש ובקלות בלב שמח!
תודה יקרה!מיואשת******
בטח שאת הרוסה מאמי זה לא הוגןאני זה א
אוף אנינכאן כדי לתמוך..
מאחלת לך מכל הלב שהטיפול הזה ישא פרי ובעזרת ה בקרוב כל כך תהיי מאושרת ותשכחי מהכל
מאחלת לך מכל הלב שהטיפול הזה ישא פרי ובעזרת ה בקרוב כל כך תהיי מאושרת ותשכחי מהכל
אוישים...
פרימולט נור בד"כ משבש קצת את המחזור הבא, ממה שראיתי שהרבה כתבו וגם אצלי וזה בלי קשר לטיפולים
לא נורא, הכל לטובה
לפעמים לא לכולם זה מחזיקאני זה א
בגדול מה שהכדור עושהההוא בעצם מחזיק את רירית הרחם שלא תתפרק וזה בעצם מה שגורם לדחיית המחזור.
לכן אם הדימום אוסר אין טעם להמשיך לקחת.
בגדול ממכ שאני יודעת זה לא נועד ללקיחה לזמנים ארוכים אני לקחתי חודש ואז התחילו כתמים אז הפסקתי והגיע דימום אבל זה היה בהנקה אז לא יודעת איך זה לא בהנקה
לכן אם הדימום אוסר אין טעם להמשיך לקחת.
בגדול ממכ שאני יודעת זה לא נועד ללקיחה לזמנים ארוכים אני לקחתי חודש ואז התחילו כתמים אז הפסקתי והגיע דימום אבל זה היה בהנקה אז לא יודעת איך זה לא בהנקה
אני הבנתיאמא וגם
שאם מתחילים לקחת את זה לפני הביוץ זה עלול לעשות כתמים.
תשאלי רב לגבי הכמות.. לי זה גם קורה עם גלולות ואז אני מפסיקהאמא בשעה טובה
יכול להיות שיש דימום אם לקחת הרבה זמן ברצף
אופפפפפפ!!!!חיכיתי חיכיתי
שולחת לך חיבוק ענק!!!
ממש מבאס...
מאחלת ל שבעז"ה בקרוב מאוד הקב"ה ימלא חסרונך וכל משאלותיך לטובה
ממש מבאס...
מאחלת ל שבעז"ה בקרוב מאוד הקב"ה ימלא חסרונך וכל משאלותיך לטובה
ישלי נסיון ארוך עם הכדור הזה..לא מחוברתאחרונה
את יכולה ממש עכשיו לנסות לקחת 2 ולקוות שזה יעצר.. לפעמים זה מחזיק לפעמים לא.. לא ככ בריא אבל שווה לך לנסות ..
בחילות בשליש השלישיGinger
שבוע 31 מרגישה בחילות כמו בתחילת הריון
מה יכול לעזור ? מישהי נתקלה בזה?
התנועות שלו ממש מחמירות את זה
אוף, עד שסיימתי את השליש הראשון
לא מצליחה לעבוד
איכסה!!!
גם לי חזרו הבחילות בסוף ההריון. זה קורהיעל מהדרום
הגיוני. הרחם גדל ולוחץ על מערכת העיכול.מוריה
פתרונות למישהו?Ginger
לאכול כמויות קטנות הרבה פעמים.מוריה
אני כמעט 34 וגם סובלת נורא מבחילות והצרבותדובדובהאחרונה
שהחמירו בחודש האחרון ומזכירות את ההתחלה. ומבינה את התחושה שהם זזים זה מחמיר.. סיוט מזדהה כל כך.. תוך כדי בחילה נוראית ורצון להקיא
איזו מדהימה את!!!!אין לי הסבראחרונה
מהמם ממש!!
הפלות חוזרות ובדיקותתוםלו
היי
אני שואל בקשר לאשתי.
אנחנו מנסים להכנס להריון ובחצי השנה הראשונה היא עברה 2 הפלות: הפלה ראשונה בבדיקת דופק שראו שק בלי עובר שמתפתח ולכן לקחה ציטוטק, והפלה שניה בשבוע 6 ע"י דימום טבעי.
עכשיו היא אחרי מחזור אחד אחרי ההפלה האחרונה. כמובן שהבטא התאפסה.
בבדיקת קרישיות יצא:
PT-INR 1.18
PT-SEC 14.2 (מעט בוה כי הגבול העליון הוא 13.5)
PT% 76% (מעט נמוך כי הגבול התחתון 85)
בנוסף כל הבדיקות של לופוס אנטיקואגולנט וLAC יצאו תקינות, גם בטא 2 גליקופרוטאין ואנטי־קרדיאוליפין יצא תקין.
השאלות שלי:
1. האם הערכים של הבדיקת קרישיות שיוצאות מהגבול הן תקינות? בהריון הראשון היא עשתה בדיקת TSH יצא תקין וB12 יצא 368. האם עליה לבדוק שוב את הTSH ? כי ראיתי שאחת הסיבות להפלות חוזרות זה בעיות בבלוטת התריס.
2. המליצו לה לעשות היסטרסקופיה כדי לראות שאין מחיצות או בעיות אחרות ברחם אך היא לא עשתה. האם כדאי לעשות?
3. האם יש משהו שניתן לעשות כדי למנוע שוב את האכזבה, כדי להקטין את הסיכויים לקראת עוד הפלה?
תודה.
לא מבינה בזה כלוםמיואשת******
אבל כן כדאי לעשות היסטרוסקופיה ואם אני לא טועה זה גם לא כואב.
בשורות טובות!
בשורות טובות!
לא מבינה בזה אבל מאחלת בשורות טובות ❤️ ושבת שלוםanonimit48
אתם בברור של מרפאת הפלות חוזרות?ברכת ה
מי הפנה לבדיקות הראשוניות שציינת?
שתי הפלות זה גבולי מבחינת הגדרה אבל באמת מקובל להתחיל ברור. כדאי להיות בטיפול של מרפאת הפלות חוזרות והם יחליטו על פי מדרג ונתונים שונים איזה המשך ברור לבצע. יש כל מיני.
מה שממליצים כדאי לבקש שיסבירו לכם מה הרציונאל, סיכונים, סיכויים וכו ואז לקבל החלטות.
אפשר ורצוי תמיד גם להתייעץ עם מכון פועה.
בהצלחה רבה ובשורות טובות!
שתי הפלות זה גבולי מבחינת הגדרה אבל באמת מקובל להתחיל ברור. כדאי להיות בטיפול של מרפאת הפלות חוזרות והם יחליטו על פי מדרג ונתונים שונים איזה המשך ברור לבצע. יש כל מיני.
מה שממליצים כדאי לבקש שיסבירו לכם מה הרציונאל, סיכונים, סיכויים וכו ואז לקבל החלטות.
אפשר ורצוי תמיד גם להתייעץ עם מכון פועה.
בהצלחה רבה ובשורות טובות!
אחרי שתי הפלות רצופות -קרונפלקס עם חלב
הי.
אני אחרי שתי הפלות רצופות.
ממליצה מאד לעשות היסטרוסקופיה, זו בדיקה שתבחן את מצב הרחם והאם המבנה שלה עלול לגרום להפלות.
הבדיקה לא נעימה אבל לא נוראית בכלל.
ממליצה מאד על דר פוס. מקבל גם דרך מאוחדת.
מקצועי ורגיש.
מאחלת בריאות ותינוק בריא ושלם בקרוב.
אני אחרי שתי הפלות רצופות.
ממליצה מאד לעשות היסטרוסקופיה, זו בדיקה שתבחן את מצב הרחם והאם המבנה שלה עלול לגרום להפלות.
הבדיקה לא נעימה אבל לא נוראית בכלל.
ממליצה מאד על דר פוס. מקבל גם דרך מאוחדת.
מקצועי ורגיש.
מאחלת בריאות ותינוק בריא ושלם בקרוב.
כדאי לבדוק קרישיות יתר.שקדיה#
^^^כדאי ללכת להמטולוגירושלמית טרייהאחרונה
אז ככה...שירוש16
1. הבדיקות יצאו תקינות. PT מעט גבוה וזה מעיד על הארכה בזמן שלוקח לגוף ליצור קריש. ההפך מקרישיות יתר.
2. TSH בהריון יורד מעט. תפקוד בלוטת התריס יורד על מנת לא לפגוע בהריון. אם יש לה היפו/היפר תירודזם זה היה מופיע בבדיקות הקודמות. (אאלכ הרופא חושב שמדובר באבחנה חדשה לאור נסיבות חדשות)
3. כן. גם לא יימצאו אם הבעיה זה עוזר לשלול בעיות ויקרב אתכם לפיתרון הבעיה.
4. אני רוצה להגיד לכם משהו מאוד חשוב לגבי הפלה: זה לא אשמתכם! לא עשיתם שום דבר כדי לפגוע בהריון. אישתך לא אשמה ואתה גם לא. רוב ההפלות המתרחשות בטרימסטר הראשון הן בגלל בעיות כרומוזומליות בעובר. ואין לכם איך לתקן את זה.
יש לכם אפשרות ללכת למרפאת הפלות חוזרות אבל תדעו לכם שבהרבה מקרים לא מוצאים בעיה ספציפית שאפשר להצביע עליה ולתקן אותה. הרבה פעמים לא מוצאים סיבה להפלות ונותנים בכל זאת תמיכה רפואית בתחילת ההריון הבא.
הפיתרון לאכזבות זה לא לצפות.
לזרום...
אתם סך הכל מנסים 6 חודשים זה ממש מעט זמן. אלא אם כן יש לכם חשש שיש בעיה ספציפית (תסמונת/היסטוריה רפואית כלשהי במשפחה) לא כדאי להתחיל לאכול סרטים ולהיכנס ללחץ.
בהצלחה!
2. TSH בהריון יורד מעט. תפקוד בלוטת התריס יורד על מנת לא לפגוע בהריון. אם יש לה היפו/היפר תירודזם זה היה מופיע בבדיקות הקודמות. (אאלכ הרופא חושב שמדובר באבחנה חדשה לאור נסיבות חדשות)
3. כן. גם לא יימצאו אם הבעיה זה עוזר לשלול בעיות ויקרב אתכם לפיתרון הבעיה.
4. אני רוצה להגיד לכם משהו מאוד חשוב לגבי הפלה: זה לא אשמתכם! לא עשיתם שום דבר כדי לפגוע בהריון. אישתך לא אשמה ואתה גם לא. רוב ההפלות המתרחשות בטרימסטר הראשון הן בגלל בעיות כרומוזומליות בעובר. ואין לכם איך לתקן את זה.
יש לכם אפשרות ללכת למרפאת הפלות חוזרות אבל תדעו לכם שבהרבה מקרים לא מוצאים בעיה ספציפית שאפשר להצביע עליה ולתקן אותה. הרבה פעמים לא מוצאים סיבה להפלות ונותנים בכל זאת תמיכה רפואית בתחילת ההריון הבא.
הפיתרון לאכזבות זה לא לצפות.
לזרום...
אתם סך הכל מנסים 6 חודשים זה ממש מעט זמן. אלא אם כן יש לכם חשש שיש בעיה ספציפית (תסמונת/היסטוריה רפואית כלשהי במשפחה) לא כדאי להתחיל לאכול סרטים ולהיכנס ללחץ.
בהצלחה!
מיקרופירין מישהי השתמשה?שירה28
האם היו תופעות לוואי?
אניהודלה
לא היו תפועות לוואי בכלל ב'' ה
אני השתמשתי מספר פעמיםרעותוש10
לא זוכרת תופעות לוואי
תודה בזמן הריון?שירה28
אני בשבוע 27 קראתי שזה יכול לעשות דימומים חוששת מזה
אני לקחתי כל יום משבוע 12 עד 36הודלה
ולא היה שום דימומים
אני גםדפני11
לא היו ת"ל
למה את לוקחת? וממתי?
למה את לוקחת? וממתי?
מעכשיושירה28
בגלל hcg גבוה בחלבון עוברי
לקחתי, שימי לב למערכת העיכול שלךירושלמית טרייהאחרונה
עלול לעשות דימומים במערכת העיכול. לא אסון, אבל אם יש כאבים בקיבה שימי לב לקחת רק עם אוכל. אצלי זה עשה צרות צרורות אבל אני רגישה לזה במיוחד וזה היה בצירוף קלקסן, בעקבות הפלה וכימיים.
ב"ה ילדתי תינוקת מתוקה מתוקה ❤מרגרינה
טוב להיות אחרי!
ב"ה שתינו מרגישות נהדר😘
ב"ה שתינו מרגישות נהדר😘
איזה משמח ומרגש!!!!!!!אין לי הסבר
מזל טוב ענקקק
יאא מזל טוב!! מרגש ❤מיוחדותאינסופית
מזל טובאם כל חי
מרגש! מזל טוב!!!הריוניסטית
מזל טוב!!חצילוש
שימשיך כך! התאוששות מהירה בע"ה!
מזל טוב!בתי 123
מזל טוב !!! מלא שמחות וגידול קל ובריאות!מיואשת******
איזה יופי! משמח לשמוע❤️ מזל טוב גדול!!חדשה ישנה
יאאאא מזל טוב. איזה כיף לשמוע! התאוששות קלה ובריאהאורוש3
מזל טוב!!מחי
מרגש! שתזכו לגדלה מתוך שמחה ונחת! המון בריאות!!
אז כולם יוצאים בסוף, אה?
אז כולם יוצאים בסוף, אה?
יאאאא מזל טוב!!!!!קמה ש.
איזה יופי!!!חיכיתי חיכיתי
בשעה טובה, הרבה מזל טוב, נחת ושמחה
והתאוששות מהירה מהלידה
והתאוששות מהירה מהלידה
יאא משמח!!!! המון נחת💗דפני11
ב״ה !מזל טוב*כוכבית*
הי מותק!!!!תפוחים ותמרים
שמחה לקרוא שאת אחרי!
איזו הקלה, בה!
מאחלת לך ולה טוב ועוד טוב ועוד, שתזכי לשפע של אהבה ונתינה וקשר מצמיח 💜
איזו הקלה, בה!
מאחלת לך ולה טוב ועוד טוב ועוד, שתזכי לשפע של אהבה ונתינה וקשר מצמיח 💜
מזל טוב!!!!!בימבה אדומה
תרוו ממנה המון נחת!!!!
מזל-טוב ענק 😚כי לעולם חסדו
תודה לכולכן!! פורום שהוא משפחה ❤❤❤מרגרינה
מזל טוב מזל טוב!! תגדלו אותה בנחת בע"ה!! 🙂💜השם בשימוש כבר
מזל טוב!!!אמא יקרה לי*אחרונה
תחושה של דגים שוחים ברחם- שבוע 12+. הגיוני? 😳הריוניסטית
בהחלט חחאוהבת את הקב'ה
תכף תתחילי להרגיש תנועות ממש בעה:*
אני שבוע 15 ולא מרגישה כלום.. 
זכיתי_לאהוב
אני תמיד מתחילה להרגיש בערך משבוע 20.אחתפלוס
זה גם תלוי במיקום הרחם-אם היא קידמית התנועות פחות מורגשות
איך יודעים אם השיליה קידמית?זכיתי_לאהוב
רןאים את זה באו"ס..טארקו
לי הרופאה אמרה פשוט..
באולטרסאונד הראשון ובשקיפותזכיתי_לאהוב
לא אמרו לי כלום..
איך עומדים במתח הזה לדעת שהכל בסדר עד הסקירה עוד שבועיים? 😥
איך עומדים במתח הזה לדעת שהכל בסדר עד הסקירה עוד שבועיים? 😥
אני הרגשתי באיזור שבוע 23-25טארקו
הרופאה שלי אמרה שזה תקין לגמרי, במיוחד אצלי(זה היה הריון ראשון, שיליה קדמית והיפרמאזיס שגם ממסך תחושה לפעמים)
מוקדם מאודבת 30
ייתכן.מוריה
אבל יכול להיות גם פעילות מעיים.
עדיף דגים על פני נניח נחיל דבוריםבוז
דגים זה כל כך בסבבה...
לא עוקצים ולא דוקרים.
לא עוקצים ולא דוקרים.
חחחחחחצמיד זהב
הגיוני. כל אחת עם תחושותיה.
אני לא הרגשתי עד שבוע 24
אני לא הרגשתי עד שבוע 24
כל אחת והזמן שלה...בוזאחרונה
לפעמים זה בכלל המעיים, ולא הרחם. קצת קשה להבדיל
גם אני הרגשתי מאוד מוקדם.. סביב שבוע 14-15דובדובה
איפשר היה לפספס... אולי כי אני דקה נורא...פעם אמרו לי שזה קשור... אבל אינני יודעת אם באמת יש קשר... מעניין למה חלק מרגישות מוקדם וחלק מאוחר?!. אבל בהחלט שמעתי על הרבה שגם בשבוע 12-13 התחילו להרגיש..
איך אני יוצאת מהטראומהשקדיה#
הי לכולן. ילדתי את הילד הראשון שלנו לפני שנה ב"ה
בלידה קיסרית חירום.
לכן עד עכשיו לא ה תה לי התלבטות אם להפסיק למנוע או לא כיון שלפי ההנחיות הרפואיות צריך להמתין שנה.
כשאני נזכרת בלידה אני פשוט נלחצת ממש.. הגעתי עם ירידת מים ובלי צירים, חיכינו יום כדי שאולי יגיעו צירים ולא הגיעו. התחילו לתת לי פיטוצין כי זה הזירוז היחיד שמתאים לי. קיבלתי זירוז מלא זמן ולא היו לי צירים חוץ מטיפה כאבי בטן שמזכירים כאבי מחזור. אחרי כמה שעות עשו הפסקה כדי לתת לי להתקלח ולנוח וכשחזרו לתת לי פיטוצין התחילו ירידות בדופק כמה פעמים.. עד שהגיע מצב שנכנסו מלא אחיות לחדר מתחילות לסובב אותי וללוש אותי כמו בצק כדי שיחזור הדופק של העובר.
בגלל שלא היו לי עדיין בכלל צירים ואיכשהו הגעתי לפתיחה 4 זה לא הספיק ושלחו אותי לקיסרי שגם זה היה מאוד מלחיץ בגלל הירידות בדופק ופתאום ניתוח.
לסיכום אני פשוט חוששת.. גם מההריון גם מהלידה. אני רוצה עוד תינוק או תינוקת. הבן שלנו זה הדבר הכי מדהים שקרה לי . אבל פשוט קשה לי.
הייתי כמה פגישות בעיבוד לידה וזה כן קצת עזר לי.. אני יודעת שמהלך הלידה היה לטובתי אבל עדיין אני לא מדמיינת את עצמי חוזרת לבית חולים הספציפי הזה ולא יודעת מה יהיה. קיצר ממש מפחדת.
אשמח לעצות
בלידה קיסרית חירום.
לכן עד עכשיו לא ה תה לי התלבטות אם להפסיק למנוע או לא כיון שלפי ההנחיות הרפואיות צריך להמתין שנה.
כשאני נזכרת בלידה אני פשוט נלחצת ממש.. הגעתי עם ירידת מים ובלי צירים, חיכינו יום כדי שאולי יגיעו צירים ולא הגיעו. התחילו לתת לי פיטוצין כי זה הזירוז היחיד שמתאים לי. קיבלתי זירוז מלא זמן ולא היו לי צירים חוץ מטיפה כאבי בטן שמזכירים כאבי מחזור. אחרי כמה שעות עשו הפסקה כדי לתת לי להתקלח ולנוח וכשחזרו לתת לי פיטוצין התחילו ירידות בדופק כמה פעמים.. עד שהגיע מצב שנכנסו מלא אחיות לחדר מתחילות לסובב אותי וללוש אותי כמו בצק כדי שיחזור הדופק של העובר.
בגלל שלא היו לי עדיין בכלל צירים ואיכשהו הגעתי לפתיחה 4 זה לא הספיק ושלחו אותי לקיסרי שגם זה היה מאוד מלחיץ בגלל הירידות בדופק ופתאום ניתוח.
לסיכום אני פשוט חוששת.. גם מההריון גם מהלידה. אני רוצה עוד תינוק או תינוקת. הבן שלנו זה הדבר הכי מדהים שקרה לי . אבל פשוט קשה לי.
הייתי כמה פגישות בעיבוד לידה וזה כן קצת עזר לי.. אני יודעת שמהלך הלידה היה לטובתי אבל עדיין אני לא מדמיינת את עצמי חוזרת לבית חולים הספציפי הזה ולא יודעת מה יהיה. קיצר ממש מפחדת.
אשמח לעצות
מבינה את החשש אם נשים לא היו מתעלמות או שוכחותבתי 123
רוב הנשים לא היו מביאות עוד ילדים לעולם.
יש נשים שאחרי לידה טראומטית עוזר להם לקחת דולה מאוד מנוסה או רופא פרטי במיוחד שמדובר על לידה לאחר קייסרי.
יש נשים שאחרי לידה טראומטית עוזר להם לקחת דולה מאוד מנוסה או רופא פרטי במיוחד שמדובר על לידה לאחר קייסרי.
אני חשבתי על לקחת רופא או דולה או שניהםשקדיה#
פשוט כי הרגשתי כל כך קטנה ולא מבינה כלום בלידה. הייתי חסרת אונים ברמות שאני לא יכולה לתאר. פשוט חיכינו משבת בצהרים עד יום שני לפנות בוקר שילדתי.. וזה לא שהייתי בלידה כך הזמן הזה. סתם לא ידעתי מה לעשות. וזה כל כך מתסכל. כל הזמן חושבת אולי אם דולה היתה באה וקצת עוזרת לי לעשות כל מיני תרגילים או משהו היו מגיעים צירים
נראה לי שחלק מהמטרה של עיבוד לידה היאבתי 123
להשלים עם מה שהיה.. אחד הדברים שהכי מקשים הוא לחשוב מה היה קורה אם
זו הייתה הלידה כך השם כיוון העיקר אמא בריאה ותינוק בריא ושלם.
דולה או רופא פרטי או שניהם יוכלו לתת לך יותר בטחון אחרי שחווית כזו טראומה אם היית לוקחת בלידה ראשונה אף אחד מהם לא היה יכול לשנות את מה שקרה
זו הייתה הלידה כך השם כיוון העיקר אמא בריאה ותינוק בריא ושלם.
דולה או רופא פרטי או שניהם יוכלו לתת לך יותר בטחון אחרי שחווית כזו טראומה אם היית לוקחת בלידה ראשונה אף אחד מהם לא היה יכול לשנות את מה שקרה
מתואמת
מזדהה איתך... (מניסיון של שתי לידות שהתחילו בירידת מים בלי צירים והסתיימו בקיסרי...)
ממליצה לך, גם בלי קשר להיריון ולידה עתידיים, ללכת לעשות עיבוד לידה אצל דולה שמתמחה בזה. זה עוזר מאוד לנפש...
הרבה כוחות!
ממליצה לך, גם בלי קשר להיריון ולידה עתידיים, ללכת לעשות עיבוד לידה אצל דולה שמתמחה בזה. זה עוזר מאוד לנפש...
הרבה כוחות!
ממש ממליצה לךחיכיתי חיכיתיאחרונה
לעשות עיבוד לידה. יש הרבה דולות שמומחיות בזה. ברגע שתעבדי את הדברים זה יסייענלך גם להשלים ולקבל את החויה.
זכרי שכל לידה היא שונה ובסופו של דבר מי שמכוון את הדברים זה הקב"ה
זכרי שכל לידה היא שונה ובסופו של דבר מי שמכוון את הדברים זה הקב"ה
ניקיות מירושליםבשורות משמחות
מחפשת מטפלת לתינוקת בת 9 ח'
בקרית יובל או קרית מנחם
עם המלצות בבקשה בבקשה
תשלחו אפילו בפרטי
תבורכו!!
שבוע טוב
בקרית יובל או קרית מנחם
עם המלצות בבקשה בבקשה
תשלחו אפילו בפרטי
תבורכו!!
שבוע טוב
מקפיצה ליבשורות משמחותאחרונה
לא אוהבת את השבועיים שלא מותריםמצפה להריון.
משום מה כל פעם כשאני במחזור, זה ממש משפיע על הזוגיות, בעלי ימצא תמיד על מה לריב איתי
נראה שיש לו חרדות סביב העניין הזה... נמאס לי לחיות כך, למה צריך את כל ההרחקות האלה,ועוד 7 נקיים??
ה' כמה יצר הרע הרע יש בשבועיים האלה כמה...
נראה שיש לו חרדות סביב העניין הזה... נמאס לי לחיות כך, למה צריך את כל ההרחקות האלה,ועוד 7 נקיים??
ה' כמה יצר הרע הרע יש בשבועיים האלה כמה...
אוייש חיבוק😪אשה שלו
נשאר לנו רק להתנחם בזה שזה מחזיר את התשוקה
שיעבור מהר ובלי יותר מדי דרמות בעז"ה!!
שיעבור מהר ובלי יותר מדי דרמות בעז"ה!!
אין לי הסבר
סיוט.
זו המילה.
(אם לא ממנו אז לפחות ממני)
מוכר מאוד..טוהר ב
מעניין למה זה כ"כ משפיע.
שולחת לך חיבוקחיכיתי חיכיתיאחרונה
יכולה לשתף שאצלנו מתישהו זה עבר.
המריבות והלחץ התחילו בימים הסמוכים לטבילה.
באיזשהו שלב דווקא למדתי ממש לקבל את זה ולשחרר ואפילו להנות מהלבד בימים האלו ומחוסר הציפיה ולפעמים האכזבה....
המריבות והלחץ התחילו בימים הסמוכים לטבילה.
באיזשהו שלב דווקא למדתי ממש לקבל את זה ולשחרר ואפילו להנות מהלבד בימים האלו ומחוסר הציפיה ולפעמים האכזבה....
נעלי גרב (לילד ביסודי)קמה ש.
בס״ד
זה מה שהילד ישמח שנקנה לו. מנסיונכן - האם אלו נעלי ספורט לכל דבר? זה נראה לי פחות מחזיק את הרגל כזה אבל אם תגידו לי שזה כמו נעל ספורט רגילה אני אשמח לקנות לו 🙂
תודה 🙏🏻
זה מה שהילד ישמח שנקנה לו. מנסיונכן - האם אלו נעלי ספורט לכל דבר? זה נראה לי פחות מחזיק את הרגל כזה אבל אם תגידו לי שזה כמו נעל ספורט רגילה אני אשמח לקנות לו 🙂
תודה 🙏🏻
מה תופעות הלוואי של חיסון גיל שנה?שוקולד פרה.
וחייבים לעשות את זה בשנה פרופר?
אי אפשר שנה וחודש?
אפשר לאחר בחודש זה חיסון שלא מוגבל לגיל מסוייםבתי 123
התופעות לואי בד"כ מתחילות 5-12 יום מהחיסון חום וכאלה
נראה לי שאם זה עם ההבעבועות אז יכולות להיות תופעות גם מהתחלה
נראה לי שאם זה עם ההבעבועות אז יכולות להיות תופעות גם מהתחלה
אין בעיה לדחותאורוש3
עושים שניים אחד השלמה של פרבנר שעושה תופעות לוואי ליומיים שלושה. אחד למחלות אחרות- חצבת אדמת חזרת ואבעבועות. אולי שכחתי משהו. לחיסון הזה תופעות הלוואי מתחילות שבוע אחרי ליכולות להימשך כשבוע. אצלי היה חום איזה יומיים אבל כווצ'יות שבוע.
אני מפרידה בין שני החיסונים הללו. בגיל שנה נתתי את החצבת וכו' וחודשיים אחרי השלמנו את הפרבנר
אני מפרידה בין שני החיסונים הללו. בגיל שנה נתתי את החצבת וכו' וחודשיים אחרי השלמנו את הפרבנר
אין בעיה לדחותים...
אני פיצלתי, לחצבת לא היו תופעות לוואי בכלל ב"ה
בקרוב נעשה את החצי השני..
בקרוב נעשה את החצי השני..
לנו היה פריחהמצפה להריון.
חום ואי שקט לכמה ימים, עשינו בכל שנה וחודש
אין בעיה לדחות,
אין בעיה לדחות,
ככל שנותנים יותר מאוחרבת 30
ככה יש פחות תופעות לוואי.
לא חושבת שזה נכון..באורות
אמנם זה אנקדוטלי אבל מכירה כמה נשים שסיפרו שנתנו בגילאי 2/3 ומעלה ועדיין היו לילדים תופעות לוואי.
אנחנו עשינו בגיל שנה וחצי(לפני שלושה שבועות),שגרה ברוכה
בגלל הקורונה נמרחנו עם זה. לגבי התופעות: היה חום יום לאחר החיסון. לא משהו רציני. אבל שבוע אחרי היה חום גבוה של כמעט ארבעים. החום היה עולה ויורד במשך יומיים ונעלם כלא היה
אפשר לאחר קצתאמא וגםאחרונה
תופעות לוואי שזכורות לי חום ושילשולים
בערך מ5 ימים עד 12/14 ימים אחרי.
זה החיסון הכי קשה מבחינת תופעות לוואי אני מכוונת אותו בזנן שאני יודעת שתהיה לי הפניות והיכולת
לטפל בתינוק מכווצ'ץ'... ועדיין מתפללת שלא יהיו תופעות ובפעם האחרונה זה עבד
בערך מ5 ימים עד 12/14 ימים אחרי.
זה החיסון הכי קשה מבחינת תופעות לוואי אני מכוונת אותו בזנן שאני יודעת שתהיה לי הפניות והיכולת
לטפל בתינוק מכווצ'ץ'... ועדיין מתפללת שלא יהיו תופעות ובפעם האחרונה זה עבד
המחמאה האולטימטיבית 
(קשור אליכן)קמה ש.
בס״ד
מדי פעם אני משתפת את בעלי בדברים שלמדתי בפורום.
...
היום הוא ביקש להחמיא לי על איזשהו שיקול דעת שהפעלתי:
״איך שפעלת זה היה ממש...
(מחפש את המילה הכי מתאימה)
אהמממ...
ממש....
זה היה אמממ...
(ממשיך לחשוב)
זה היה...
אהההה...
זה היה...
ממש...
פוֹרוֹמי!״
מדי פעם אני משתפת את בעלי בדברים שלמדתי בפורום.
...
היום הוא ביקש להחמיא לי על איזשהו שיקול דעת שהפעלתי:
״איך שפעלת זה היה ממש...
(מחפש את המילה הכי מתאימה)
אהמממ...
ממש....
זה היה אמממ...
(ממשיך לחשוב)
זה היה...
אהההה...
זה היה...
ממש...
פוֹרוֹמי!״
🤣🤣🤣👍👍👍👍 מאמצת....השם בשימוש כבר
אין לי הסבר
הנה-
עכשיו גם בעלי ילמד משהו מהפורום
חחחח חזק!!!
מאז שהתמכרתי, לרוב הדברים שאומר בעלי שיחיה אני מהנהנתהשם בשימוש כבר
בלי ממש להקשיב, שקועה במסך, ולמקצתם- "וואו! מעולה! זה יכול להיות רעיון טוב לשרשור!"
🙄🙄🙄🙄
🙄🙄🙄🙄
חחחאמא וגםאחרונה
מחמאה יצירתית
הפלותאנונימי11111
בנות שעברו 2 הפלות (ללא ילדים לפני)
האם ביצעתן בדיקות אחרי ההפלות?
והאם הביאו לכן בהריון לאחר מכן תמיכה הורמונלית?
שרשור מיום שישי--אין לי הסבראחרונה
זהו.אין לי הסבר
לילה.
הולכים לישון.
אין קנאה.
אין תחרות.
אין עצב.
אין שמחה.
רק חלומות ארוכים ארוכים ארוכים שישאירו אותי עייפה.
וזהו.
פותחים עוד שבוע.
הוא יהיה טוב?
כן.
הוא יהיה טוב.
אמן.
תתפללו עליי.
ושאצליח לשמור על שפיות,
ןשאהיה בריאה,
ושהוא יגיע להיות ברגע הזה,
כי אחרת אני אתפרק.
ושהיא תהיה שמחה ורגועה,
ושיהיה לו טוב.
ושנשמח.
תמיד.
ריבונו של עולם--
בבקשה!!
זהו.
התחלנו.
(טוב נו, שולחת. מקווה שלא אצטער על זה)
אמן! יפה שגם בשיר הרציני הזה תקעת השם בשימוש כבר
זה לא שיר(נראלי)אין לי הסבר
זו פריקת ייאוש...
אה, וגם תפילה...
איזה כיף שאת תמיד מגיבה
טוב, לא נתווכח על ההגדרה יצירה ספרותית זה בטוח. סוג שלהשם בשימוש כבר
שירה.. שהמשוררת התכוונה לפרוק בו את רגשותיה ולהביע את משאלותיה
יום מבורך מלא בבשורות משמחות🌷
יום מבורך מלא בבשורות משמחות🌷
אין לי הסבר
יום טוב יקרה!!
אמן ואמן, לכולם... 💕השם בשימוש כבר
שבוע טוב יקרה! שיתגשמו משאלותייך 💕מיואשת******
אמן ואמן!!!אין לי הסבר
את תמיד מצליחה לרגשחיכיתי חיכיתי
שיהיו בשורות טובות ושבוע מוצלח!
חח תודה!! ואמןאין לי הסבראחרונה
איך מחליטים את ההחלטות הללו?חיוך שווה הרבה
לא מבינה איך אני אמורה להחליט.
אתחיל מהתחלה:
אני ב"ה בהריון שבוע 30.
בסקירה המוקדמת מצאו שחסר עורק טבורי אחד.
לפי הרופא המשמעות של זה שתינוקות כאלו עלולים להוולד במשקל קטן ועם מומים בלב.
ב"ה המשקל תואם לשבוע ואקו לב שעשיתי הראה שבנתיים הכל תקין.
הרופא המליץ על דיקור כי אני בת 36 אך אמר שזה גם יכול לגרום להפלה.
העדפתי לעשות את בדיקת NIPT הבסיסית ויצא שאין סיכון לתסמונת דאון ושאר הדברים הכלולים בבדיקה שאני כבר לא זוכרת מה הם.
ככה אני חיה לי מבדיקה לבדיקה, הזכירה לי חברה שצריך לעשות חיסון לשעלת.
הגעתי לאחות בשבוע 29 והיא שאלה אותי אם לקחו לי לחץ דם וסטיק של שתן ושקלו אותי עד היום ועניתי שלא.
(האמת שכחתי את הפרט הזה בהריון)
הרופא לא הפנה אותך לאחות? זה בעצם מעקב הריון.
עניתי שלא והיא החליטה לקבוע לי תור לרופאה אחרת.
זרמתי איתה כי הבנתי שזה חשוב והרופא שלי קצת מפוזר אז הוא לא ציין את זה.
הגעתי לרופאה והיא אומרת:
1. שלמרות ה-NIPT היא ממליצה על דיקור מי שפיר כי מי שחסר לו עורק טבורי יכול שיש לו תסמונות נוספות שלא נבדקטת ב-NIPT.
2. אני צריכה לעשות העמסת סוכר 100 כי התוצאה מבחינתה לא תקינה למרות שהרופא שלי אמר שהיא תקינה.
3. אני יכולה מבחינתה לעשות את הבדיקות ליד הבית ולקבוע אליה תורים טלפונים וככה לא אצטרך לנסוע אליה רחוק. כי המרפאה שהיא עובדת בה רחוקה.
4. אני צריכה (בכלל מההתחלה לדעתה) להיות מטופלת במרפאה בהריון בסיכון כל שבועיים בשביל לבדוק גדילת עובר. העיניין הוא שבמרפאות הללו הרופאים מתחלפים כל הזמן, לא מקבלים רופא קבוע.
אז היא פתרה לי את זה בכך שאשאל מה שעות וימי קבלה של רופא ספציפי שאני רוצה משם ואקבע פעם בשבועיים אליו.
אז הקשתי ואמרתי שאם אעשה לה תורים טלפונים ובמקביל אקבל יעוץ מאותו רופא אז היא תגיד א והוא יגיד ב אז לפי מי אלך?
אז היא ענתה שהם הולכים לפי הספר אז אני לא צריכה לדאוג.
מה היא עוד אמרה לי?
כבר עשו לי סלט בראש.
שמשבוע 38 בגלל שחסר עורק אז עושים זירוז, כי יכול להיות תמותת תינוק בבטן משבוע 38 ומעלה.
חוץ מלהיות בהלם לא הצלחתי לשאול איך זה עובד?
פשוט להגיע לבית חולים ולהגיד "שלום אני שבוע 38, עורק חסר, יאללה תביאו זירוז?"
גם שבוע 38 לא מסתדר לי טוב בעין כי זה יוצא יום כיפור ולא טוב לי ימי הולדת ביום כיפור.
וגם הבנתי שזירוז זה בכלל לא טוב לעובר.
אגב, עשיתי לפני 4 שנים קיסרי.
לא עדיף פשוט לקבוע קיסרי מאשר זירוז?
אז השאלות שלי הן ככה:
דיקור לעשות או לא לעשות? איך להחליט?
ללכת למרפאה להריון בסיכון או להתעלם ולהמשיך עם הרופא שלי?
לעשות העמסת סוכר 100??? אני שוקלת רק 54 קילו וזה שהעובר במשקל תקין זה נס בשבילי וזה רק התאפשר בגלל שאכלתי הרבה פיצות ודברים משמינים ואם לדעתה יהיה לי סכרת אני בקושי אצליח לעלות במשקל ואז ברור שהתינוק יצא קטן. (היתה לי סכרת בהריון של התאומות אז אני יודעת כמה מותר לאכול)
מי שהלכה פעם להריון בסיכון באגריפס בירושלים (מכבי), תוכל להמליץ לי על רופא שכדאי להגיע אליו? זה יעזור לי מאוד בקביעת התורים.
תודה על היחס וסליחה על המגילה.
אתחיל מהתחלה:
אני ב"ה בהריון שבוע 30.
בסקירה המוקדמת מצאו שחסר עורק טבורי אחד.
לפי הרופא המשמעות של זה שתינוקות כאלו עלולים להוולד במשקל קטן ועם מומים בלב.
ב"ה המשקל תואם לשבוע ואקו לב שעשיתי הראה שבנתיים הכל תקין.
הרופא המליץ על דיקור כי אני בת 36 אך אמר שזה גם יכול לגרום להפלה.
העדפתי לעשות את בדיקת NIPT הבסיסית ויצא שאין סיכון לתסמונת דאון ושאר הדברים הכלולים בבדיקה שאני כבר לא זוכרת מה הם.
ככה אני חיה לי מבדיקה לבדיקה, הזכירה לי חברה שצריך לעשות חיסון לשעלת.
הגעתי לאחות בשבוע 29 והיא שאלה אותי אם לקחו לי לחץ דם וסטיק של שתן ושקלו אותי עד היום ועניתי שלא.
(האמת שכחתי את הפרט הזה בהריון)
הרופא לא הפנה אותך לאחות? זה בעצם מעקב הריון.
עניתי שלא והיא החליטה לקבוע לי תור לרופאה אחרת.
זרמתי איתה כי הבנתי שזה חשוב והרופא שלי קצת מפוזר אז הוא לא ציין את זה.
הגעתי לרופאה והיא אומרת:
1. שלמרות ה-NIPT היא ממליצה על דיקור מי שפיר כי מי שחסר לו עורק טבורי יכול שיש לו תסמונות נוספות שלא נבדקטת ב-NIPT.
2. אני צריכה לעשות העמסת סוכר 100 כי התוצאה מבחינתה לא תקינה למרות שהרופא שלי אמר שהיא תקינה.
3. אני יכולה מבחינתה לעשות את הבדיקות ליד הבית ולקבוע אליה תורים טלפונים וככה לא אצטרך לנסוע אליה רחוק. כי המרפאה שהיא עובדת בה רחוקה.
4. אני צריכה (בכלל מההתחלה לדעתה) להיות מטופלת במרפאה בהריון בסיכון כל שבועיים בשביל לבדוק גדילת עובר. העיניין הוא שבמרפאות הללו הרופאים מתחלפים כל הזמן, לא מקבלים רופא קבוע.
אז היא פתרה לי את זה בכך שאשאל מה שעות וימי קבלה של רופא ספציפי שאני רוצה משם ואקבע פעם בשבועיים אליו.
אז הקשתי ואמרתי שאם אעשה לה תורים טלפונים ובמקביל אקבל יעוץ מאותו רופא אז היא תגיד א והוא יגיד ב אז לפי מי אלך?
אז היא ענתה שהם הולכים לפי הספר אז אני לא צריכה לדאוג.
מה היא עוד אמרה לי?
כבר עשו לי סלט בראש.
שמשבוע 38 בגלל שחסר עורק אז עושים זירוז, כי יכול להיות תמותת תינוק בבטן משבוע 38 ומעלה.
חוץ מלהיות בהלם לא הצלחתי לשאול איך זה עובד?
פשוט להגיע לבית חולים ולהגיד "שלום אני שבוע 38, עורק חסר, יאללה תביאו זירוז?"
גם שבוע 38 לא מסתדר לי טוב בעין כי זה יוצא יום כיפור ולא טוב לי ימי הולדת ביום כיפור.
וגם הבנתי שזירוז זה בכלל לא טוב לעובר.
אגב, עשיתי לפני 4 שנים קיסרי.
לא עדיף פשוט לקבוע קיסרי מאשר זירוז?
אז השאלות שלי הן ככה:
דיקור לעשות או לא לעשות? איך להחליט?
ללכת למרפאה להריון בסיכון או להתעלם ולהמשיך עם הרופא שלי?
לעשות העמסת סוכר 100??? אני שוקלת רק 54 קילו וזה שהעובר במשקל תקין זה נס בשבילי וזה רק התאפשר בגלל שאכלתי הרבה פיצות ודברים משמינים ואם לדעתה יהיה לי סכרת אני בקושי אצליח לעלות במשקל ואז ברור שהתינוק יצא קטן. (היתה לי סכרת בהריון של התאומות אז אני יודעת כמה מותר לאכול)
מי שהלכה פעם להריון בסיכון באגריפס בירושלים (מכבי), תוכל להמליץ לי על רופא שכדאי להגיע אליו? זה יעזור לי מאוד בקביעת התורים.
תודה על היחס וסליחה על המגילה.
עין כרםירושלמית טרייה
לבדהריון ולידה
אז היה בינינו פיצוץ בליל שבת.
באשמתי.
אני יודעת שהוא אוהב ומעריך אותי מאוד, ויש לו קושי לבטא את זה. אני יודעת ורוצה מאוד לעזור לו לטפל בזה...
ואני בטעות אמרתי לו את הציפיות שלי ממנו- שאני רוצה להרגיש אהובה, ושיגיד לי, ויתמוך בי, ושיעזור לי ליצור בבית אוירה של חום ואהבה...
ופתאום בום טראח... התפוצץ לו.
לא מדבר איתי מאתמול בלילה, פשוט לא מדבר!
השקט בינינו צורח בבית!
כל ניסיון שלי לפייס, לדבר נתקל בהדף. הוא פשוט לא מוכן,
הוא פגוע ובצדק, נתתי לו תחושה שהוא לא גבר אמיתי, שהוא לא "עונה על דרישותיי"
ואני רוצה להיות חכמה ולא צודקת. יודעת שטעיתי, רוצה לתקן
ופשוט - לא - יודעת - איך!!!
באשמתי.
אני יודעת שהוא אוהב ומעריך אותי מאוד, ויש לו קושי לבטא את זה. אני יודעת ורוצה מאוד לעזור לו לטפל בזה...
ואני בטעות אמרתי לו את הציפיות שלי ממנו- שאני רוצה להרגיש אהובה, ושיגיד לי, ויתמוך בי, ושיעזור לי ליצור בבית אוירה של חום ואהבה...
ופתאום בום טראח... התפוצץ לו.
לא מדבר איתי מאתמול בלילה, פשוט לא מדבר!
השקט בינינו צורח בבית!
כל ניסיון שלי לפייס, לדבר נתקל בהדף. הוא פשוט לא מוכן,
הוא פגוע ובצדק, נתתי לו תחושה שהוא לא גבר אמיתי, שהוא לא "עונה על דרישותיי"
ואני רוצה להיות חכמה ולא צודקת. יודעת שטעיתי, רוצה לתקן
ופשוט - לא - יודעת - איך!!!
את יותר מידי מאשימה את עצמךאו מיי גאד
זה בסדר גמור שסיפרת לו על הצרכים שלך,
וזה שזה פגע לו בנקודה הגברית שלו, זאת לא אשמתך.
זכותך המלאה לומר לו בדברים שחסרים לך, להבא פשוט תנסי לשקול מילים רגישות יותר.
לא עשית שום דבר לא בסדר, הוא צריך ללמוד להסתדר גם עם דברים מהסוג הזה.
לדעתי אל תחזרי אחריו יותר, תכתבי לו מכתב שאת מבינה שכגבר הוא לוקח את הדברים שאמרת לו למקום של האשמה עצמית, אבל שכאישה לא זאת היתה כוונתך. זה פער בתקשורת שבין נשים לגברים.
ושכשהוא ירצה, שידבר איתך.
אל תתחנני, אל תאשימי את עצמך, נשמע שהוא רוכב על זה. לא עשית שום דבר נורא באמת.
גם הוא צריך לתקן, את לא יכולה במקומו... בגלל זה את לא יודעת איך. תשחררי מעצמך. תעשי את שלך וזהו.
וזה שזה פגע לו בנקודה הגברית שלו, זאת לא אשמתך.
זכותך המלאה לומר לו בדברים שחסרים לך, להבא פשוט תנסי לשקול מילים רגישות יותר.
לא עשית שום דבר לא בסדר, הוא צריך ללמוד להסתדר גם עם דברים מהסוג הזה.
לדעתי אל תחזרי אחריו יותר, תכתבי לו מכתב שאת מבינה שכגבר הוא לוקח את הדברים שאמרת לו למקום של האשמה עצמית, אבל שכאישה לא זאת היתה כוונתך. זה פער בתקשורת שבין נשים לגברים.
ושכשהוא ירצה, שידבר איתך.
אל תתחנני, אל תאשימי את עצמך, נשמע שהוא רוכב על זה. לא עשית שום דבר נורא באמת.
גם הוא צריך לתקן, את לא יכולה במקומו... בגלל זה את לא יודעת איך. תשחררי מעצמך. תעשי את שלך וזהו.
וואי איזה קשהמצטרפת למועדון
לא נעים שעד שאוזרים אומץ להגיד דברים שיושבים כל כך עמוק על הלב נתקלים בכזאת תגובה.
לא נעים להיות במקום הפוגע אפילו שבצד שלך יש את כל הצדק בעולם.
אבל איזו רגישה את שככה את רואה אותו. זה ממש אצילי מצידך שבמקום להיות עסוקה באכזבה שלך מהתגובה שלו את מבינה שהוא נפגע ומסוגלת להבין גם למה.
יקרה. זה יפה מאד שאת רגישה כלפיו וזה חיוני מאד שאת במקום הזה בשביל שאחרי שהוא יתעשת מהפגיעה הוא יצליח להתרכך ולחשוב על זה שוב.
אבל תפרידי בין ההכלה שלך את הכאב שלו לבין עצם המעשה. מה שאמרת היה חשוב מאד. לא רק בשבילך. אלא גם ובעיקר בשבילו.
אני מציעה שתתני לו את הזמן להשתבלל. אבל באמת. תכבדי את השקט שלו. תזרמי איתו. אני מאמינה שתוך יום יומיים הקרקע תהיה בשלה יותר ותבואי עם כל הרגישות שלך לשיחה של תיאום ציפיות. אחרי שהוא התבשל בזה מן הסתם גם לו יהיה מה להגיד. תני לו להוציא את כל מה שיש לו על הלב. לפעמים יש שם דברים שאת ממש לא חושבת בכיוון, אבל לכל מטבע יש שתי צדדים. אחרי שכל אחד ישמע מה יש לשני להגיד ומתוך כבוד הדדי אתם תצליחו לגשר על זה! בהצלחה אהובה.
לא נעים להיות במקום הפוגע אפילו שבצד שלך יש את כל הצדק בעולם.
אבל איזו רגישה את שככה את רואה אותו. זה ממש אצילי מצידך שבמקום להיות עסוקה באכזבה שלך מהתגובה שלו את מבינה שהוא נפגע ומסוגלת להבין גם למה.
יקרה. זה יפה מאד שאת רגישה כלפיו וזה חיוני מאד שאת במקום הזה בשביל שאחרי שהוא יתעשת מהפגיעה הוא יצליח להתרכך ולחשוב על זה שוב.
אבל תפרידי בין ההכלה שלך את הכאב שלו לבין עצם המעשה. מה שאמרת היה חשוב מאד. לא רק בשבילך. אלא גם ובעיקר בשבילו.
אני מציעה שתתני לו את הזמן להשתבלל. אבל באמת. תכבדי את השקט שלו. תזרמי איתו. אני מאמינה שתוך יום יומיים הקרקע תהיה בשלה יותר ותבואי עם כל הרגישות שלך לשיחה של תיאום ציפיות. אחרי שהוא התבשל בזה מן הסתם גם לו יהיה מה להגיד. תני לו להוציא את כל מה שיש לו על הלב. לפעמים יש שם דברים שאת ממש לא חושבת בכיוון, אבל לכל מטבע יש שתי צדדים. אחרי שכל אחד ישמע מה יש לשני להגיד ומתוך כבוד הדדי אתם תצליחו לגשר על זה! בהצלחה אהובה.
תודה לכן! ב"ה העניינים מתרככים לאט לאט.הריון ולידה
זה לא נשמע שאמרת דברים ממש נוראייםהיושיםאחרונה
גמאני חוזרת על זה כל הזמן ואומרת לבעלי מה אני רוצה להרגיש ומה אני מצפה ממנו
הוא לא עושה מיזה סיפור אבל כל אחד שונה יכול להיות שבעלך רגיש וממש מתאמץ והוא בטח בטוח שהוא עושה הכל בצןרה הכי טובה שיש ואז פתאום קשה לו לשמוע אחרת..
מקווה לטווב
הוא לא עושה מיזה סיפור אבל כל אחד שונה יכול להיות שבעלך רגיש וממש מתאמץ והוא בטח בטוח שהוא עושה הכל בצןרה הכי טובה שיש ואז פתאום קשה לו לשמוע אחרת..
מקווה לטווב