איך מחליטים את ההחלטות הללו?חיוך שווה הרבה
לא מבינה איך אני אמורה להחליט.

אתחיל מהתחלה:
אני ב"ה בהריון שבוע 30.
בסקירה המוקדמת מצאו שחסר עורק טבורי אחד.
לפי הרופא המשמעות של זה שתינוקות כאלו עלולים להוולד במשקל קטן ועם מומים בלב.

ב"ה המשקל תואם לשבוע ואקו לב שעשיתי הראה שבנתיים הכל תקין.
הרופא המליץ על דיקור כי אני בת 36 אך אמר שזה גם יכול לגרום להפלה.
העדפתי לעשות את בדיקת NIPT הבסיסית ויצא שאין סיכון לתסמונת דאון ושאר הדברים הכלולים בבדיקה שאני כבר לא זוכרת מה הם.
ככה אני חיה לי מבדיקה לבדיקה, הזכירה לי חברה שצריך לעשות חיסון לשעלת.
הגעתי לאחות בשבוע 29 והיא שאלה אותי אם לקחו לי לחץ דם וסטיק של שתן ושקלו אותי עד היום ועניתי שלא.
(האמת שכחתי את הפרט הזה בהריון)
הרופא לא הפנה אותך לאחות? זה בעצם מעקב הריון.
עניתי שלא והיא החליטה לקבוע לי תור לרופאה אחרת.

זרמתי איתה כי הבנתי שזה חשוב והרופא שלי קצת מפוזר אז הוא לא ציין את זה.
הגעתי לרופאה והיא אומרת:
1. שלמרות ה-NIPT היא ממליצה על דיקור מי שפיר כי מי שחסר לו עורק טבורי יכול שיש לו תסמונות נוספות שלא נבדקטת ב-NIPT.

2. אני צריכה לעשות העמסת סוכר 100 כי התוצאה מבחינתה לא תקינה למרות שהרופא שלי אמר שהיא תקינה.
3. אני יכולה מבחינתה לעשות את הבדיקות ליד הבית ולקבוע אליה תורים טלפונים וככה לא אצטרך לנסוע אליה רחוק. כי המרפאה שהיא עובדת בה רחוקה.

4. אני צריכה (בכלל מההתחלה לדעתה) להיות מטופלת במרפאה בהריון בסיכון כל שבועיים בשביל לבדוק גדילת עובר. העיניין הוא שבמרפאות הללו הרופאים מתחלפים כל הזמן, לא מקבלים רופא קבוע.
אז היא פתרה לי את זה בכך שאשאל מה שעות וימי קבלה של רופא ספציפי שאני רוצה משם ואקבע פעם בשבועיים אליו.
אז הקשתי ואמרתי שאם אעשה לה תורים טלפונים ובמקביל אקבל יעוץ מאותו רופא אז היא תגיד א והוא יגיד ב אז לפי מי אלך?
אז היא ענתה שהם הולכים לפי הספר אז אני לא צריכה לדאוג.

מה היא עוד אמרה לי?
כבר עשו לי סלט בראש.
שמשבוע 38 בגלל שחסר עורק אז עושים זירוז, כי יכול להיות תמותת תינוק בבטן משבוע 38 ומעלה.
חוץ מלהיות בהלם לא הצלחתי לשאול איך זה עובד?
פשוט להגיע לבית חולים ולהגיד "שלום אני שבוע 38, עורק חסר, יאללה תביאו זירוז?"
גם שבוע 38 לא מסתדר לי טוב בעין כי זה יוצא יום כיפור ולא טוב לי ימי הולדת ביום כיפור.
וגם הבנתי שזירוז זה בכלל לא טוב לעובר.
אגב, עשיתי לפני 4 שנים קיסרי.
לא עדיף פשוט לקבוע קיסרי מאשר זירוז?

אז השאלות שלי הן ככה:
דיקור לעשות או לא לעשות? איך להחליט?
ללכת למרפאה להריון בסיכון או להתעלם ולהמשיך עם הרופא שלי?
לעשות העמסת סוכר 100??? אני שוקלת רק 54 קילו וזה שהעובר במשקל תקין זה נס בשבילי וזה רק התאפשר בגלל שאכלתי הרבה פיצות ודברים משמינים ואם לדעתה יהיה לי סכרת אני בקושי אצליח לעלות במשקל ואז ברור שהתינוק יצא קטן. (היתה לי סכרת בהריון של התאומות אז אני יודעת כמה מותר לאכול)

מי שהלכה פעם להריון בסיכון באגריפס בירושלים (מכבי), תוכל להמליץ לי על רופא שכדאי להגיע אליו? זה יעזור לי מאוד בקביעת התורים.

תודה על היחס וסליחה על המגילה.

וואי ייקרה שאת..עינב שכמותי

אין לי מה לענות לך על השאלות בכלל...

אבל רק רציתי להביע תמיכה! נשמע לא פשוט בכלל ומאוד מלחיץ.. טכנית ונפשית קשה להתעסק בכל הבלאגן הזה כל הזמן...

ממש מבינה אותך... גם אני עברתי היריון בסיכון...

ב"ה נגמר אצלי בצורה הכי משמחת שאפשר!

מאחלת לך שתחזרי לכאן לבשר לנו בשורות טובות ומשמחות!

מזכירה לך שבורא עולם מנהל הכל, המון תפילות..

 

עונה קצתרק בשמחה תמיד
לפי דעתי רק בשביל השקט הנפשי שלך לכי חד פעמי לרופא להריון בסיכון
אני הייתי אצל פרופ' יגאל שמחה מהדסה הר הצופים
יקר אבל שווה לשקט הנפשי
והוא ממש מומחה מהמון במצבים
ועליו את יכולה לסמוך
הוא גם יגיד לך עם לעשות מי שפיר
שמחה יגלחיים של
לא מבינה בכל זהקרונפלקס עם חלב
אבל רק שולחת לך חיבוק גדול והרבה אהבה 💝
מצטרפתאביול
מנסה לעזורYaelL

קודם כל קחי נשימה עמוקה.. בע"ה הכל יהיה בסדר

בנוגע לדיקור מי שפיר- הרופאים חייבים להמליץ על דיקור בלי קשר לעורק היחיד, בגלל גילך. NIPT לא מחליפה לחלוטין את הדיקור כי זו בדיקה סטטיסטית ולא אבחנתית כמו הדיקור. כלומר דיקור מי שפיר נותן תוצאות חד משמעיות, NIPT אומר רק שבסבירות גבוהה אין את התמונות שבודק אבל לא 100%. את כבר בשבוע 30, כך שהסיכון להפלה לא רלוונטי בשלב זה, אלא הבדיקה יכולה לגרום ללידה מוקדמת. תסתכלי על הבדיקות שעשית- שקיפות, חלבון עוברי, סקירות, אקו לב עובר- אם בסך הכל יש סיכון נמוך לפי הבדיקות, אז תשווי את זה מול הסיכון של הבדיקה ותחליטי מה יותר מדאיג אותך- שימצאו משהו בדיקור או שחלילה יקרה משהו בעקבות הדיקור (שזה לא הפלה אלא אם כבר לידה מוקדמת.) ושאלה נוספת- מה תעשי עם המידע- אם חלילה יתברר שיש לעובר משהו, האם תפסיקי את ההריון בשלב כזה? האם לא תפסיקי אך בכל זאת תרצי לדעת כדי להכין את עצמך?

 

לגבי ההעמסת סוכר- אולי יצא לך ערך גבולי בהעמסה של ה50, בן 130 ל140? יש חילוקי דעות בערכים האלה אם צריך לעשות את הבדיקה של ה100 או לא. אה בעצם עכשיו אני רואה שהיתהלך סכרת הריונית בעבר- אז ברור שאת חייבת לעשות את ההעמסה של ה100, מוזר שהרופא לא היפנה מלכתחילה לזה. יש מצבים שבהם מדלגים על ההעמסה של ה50 והולכים ישר ל100, זה אחד מהם.

 

לגבי הזירוז- אם את אחרי קיסרי האמצעים לזירוז מוגבלים. וכן, יפנו אותך למיון יולדות ותגידי שאמרו לך שאת צריכה זירוז בגלל העורק הטבורי היחיד. בדיוק כמו שנשים אחרות עושות מכל מיני סיבות- הריון תאומים, מיעוט מים, סכרת וכו'... איך זה בדיוק יתנהל יחליטו אז. את יכולה לבחור בקיסרי ברגע שהיה לך בעבר, השאלה אם את רוצה להיות אחרי 2 ניתוחים? כי זה דן אותך לניתוחים בלבד בעתיד (ברוב בתי החולים לפחות) וגם זה הופך את ההריונות הבאים ליותר מורכבים, יש סיבוכי הריון שהולכים עם ניתוחים חוזרים. 

 

מרפאת הריון בסיכון- למה לא בעצם? זה אומר שתהיי במעקב יותר צמוד, פחות סיכוי שמשהו יתפספס, בעיקר שמסתבר שהרופא שלך פספס קצת. את עדיין יכולה להמשיך אצלו במקביל אם את רוצה.

 

מקווה שעזרתי קצת...

בהצלחה!!

וואי איזה קשה כל החוסר ודאותושוב אתכם
אני לא מבינה ברוב הדברים שכתבת, רק רציתי לומר שאין קשר בין כמה שאת אוכלת לגודל התינוק..
אני אכלתי מלא בהריון (כל פעם בעלי היה בהלם מחדש) וילדתי תינוק קטן.
אלא אם כן יש סכרת שאז אני לא מבינה בזה ולא רוצה לומר סתם..
אם יש סוכרת אז התינוק משמין בגלל הסכרת?חיוך שווה הרבה
אני לא מבינה בזהושוב אתכם
מתייגת את @מיואשת****** שיש לה ידע בנושא של סכרת הריון ונראה לי תדע לענות
התינוק משמין כשיש חוסר איזון של סוכר בגוף האםמיואשת******
תודה ושוב אתכם
וזה בעצם קורה רק כשיש מצב בעייתי של סכרת בגוף של האמא, ולא במצב שאצלה הכל תקין וסתם היא אוכלת קצת יותר מהרגיל.
אני מבינה נכון?
נכון מיואשת******
וגם אמא עם בכרת שאוכלת רגיל אבל הסוכר לא מאוזן התינוק ישמין
תתקשרי לקו של מכון פועה.באר מרים
הרבנים שם ממש מבינים בהריונות בסיכון ותוכלי לקבל מהם המלצה טובה והם גם יעזרו לך לעשות סדר בראש ולהבין את המשמעות של כל דבר.

מניחה שגם ידעו להמליץ לך על שמות של רופאים..
דיברתי איתם בעבר. אנסה שוב.חיוך שווה הרבה
קודם כל חיבוק-*כוכבית*
את מבולבלת
ובצדק!
מחבקת אותך חזק!
אנסה לעזור בדברים שאני יודעת.
.
אתחיל בזה שאם הייתי במצבך הייתי מחפשת פרופסור או מומחה אפילו לפגישה אחת-כדי שיעשה סדר בבלאגן.
(כמו דר יגל.. וחבריו..)
הוא יכול לתת לך מבט נוסף/חדש על המצב וכך תוכלי להחליט מה נכון לך לעשות.

.בהחלט מעודד שכרגע הזרימות טובות והמשקל תקין, ושמה שכן בדקת טוב.
.
לגבי הזירוז.. בטח אם את אחרי קיסרי- מתחילים לאט.. בלון.. כמה טיפות בודדות של פיטוצין.. זה יכול לקחת גם יום או יומים.. אבל אם יש חשש בזרימות-לא רוצים לקחת סיכון.
(מניחה שזה תלוי איזה אבל לדעתי עדיף ללדת רגיל על קיסרי.)

מלאא בהצלחה!
החלטות טובות! ובשורות טובות! ושההיה בבריאות ובקלות והמון שמחה!
הייתי בתחילת ההריון אצל מומחה להוריד מעלייחיוך שווה הרבה
דאגות והוא לא הבין למה אני דואגת.
הוא רק המליץ לי על ה-NIPT.
השאלה אם רופא מומחה אחר לא יבלבל אותי יותר.
נ.ב. מי זה יגל וחבריו?
אז למה שלא תחזרי לאותו מומחה?אמאשוני
הייתי עוזבת את הרופאה הזאת.
אם היא ממילא שלחה אותך למעקב הריון בסיכון להמשיך ללכת אליה רק יוסיף בלאגן.
לכי לרופא אחד מומחה וזהו ותעשי מה שהוא אומר לך.
אבל נשמע שזה שווה את זהאביול
עונה על יגלרק בשמחה תמיד

יגל שמחה מהדסה  הר הצופים מומחה בהריון בסיכון ולמצבים 

 

בן אדם פשוט מלאך רגיש  יודע להקשיב לא מלחיץ

באמת רופא מעולה שקודם כל הוא בן אדם 

  אבל יואמר לך בצורה הכי ברורה מה הכי טוב לעשות ואת  יכולה לסמוך עליו  

תודה רבה🙏חיוך שווה הרבה
נכון. הוא מעולהאביול
עונה על יגלרק בשמחה תמיד

ל שמחה מהדסה  הר הצופים מומחה בהריון בסיכון ולמצבים 

 

בן אדם פשוט מלאך רגיש  יודע להקשיב לא מלחיץ

באמת רופא מעולה שקודם כל הוא בן אדם 

  אבל יואמר לך בצורה הכי ברורה מה הכי טוב לעשות ואת  יכולה לסמוך עליו  

אז ממליצה לחזור אליו למומחה שראית בהתחלה. לעוד פגישה..*כוכבית*
אם את כמובן סומכת עליו.
.
לגבי מה שכתבתי על פרופסור יגל- פרופסור נחשב בעל שם. בנושא של הריונות בסיכון.
מאמינה שיש עוד פרופסורים בעלי שם-שאני כרגע לא יודעת /זוכרת את שמם ולכן כתבתי ״חבריו״
.
בהצלחה!
וואי יקרהגרגיר חול
רק רוצה להרגיע קצת אני לא רופאה אז קחי את דברי בעירבון מוגבל אבל יש לי גם בת שהיה לה עורק טבורי אחד בשילוב של מום לבבי ולמרות זאת בשום שלב לא דיברו איתי על זירוז לפני התאריך והייתי במעקב אצל רופא מומחה מאוד. ועקרונית עורק טבורי אחד זה משהו שכן קצת נפוץ ובפני עצמו הוא לא מלחיץ.. בהצלחה ושיעבור בקלות ובשמחה!
האם יש רופא נשים טוב שהוא חבר שלכם? של ההוריםבתי 123
שאפשר להתייעץ איתו
קחי בחשבון שהיום רופא מחוייב לומר לך את הכי שחור שיכול להיות ולהציע לך את כל הבדיקות אחרת הוא חשוף לתביעות.
אני ממליצה לך לפנות למכות פועה הם יותר אובייקטיבים ויכולים לתת לך תמונה מדוייקת יותר כדי להחליט.
נכוןאמא גם

אם יש מישהו שיש אפשרות להתייעץ איתו מהתחום שלא ילך על ההכי כסתח שיש. או אפילו יש רופאים גדולים ומנוסים עם כתפיים מספיק חזקות שמסוגלים לא להלחיץ. 

פעם היה לי גם איזה עניין בבדיקות גנטיות והתייעצתי עם יועצת גנטית חברה, אחרי שהיועצת הגנטית מהקופה ממש הלחיצה. החברה הרגיעה,מתוך המידע שהיה לה. 

אה,וברוך השםאמא גם

הילד כבר בן 9 קורץ

בלי עין הרע. בריא וחכם והכל מצויין

 

מקווה שתצליחו להגיע למעקב הריון שיתאים לכם

ובעז"ה רק בריאות

זה לא קל בכלל הדאגות האלה וההחלטות האלהפרח

אחרי קיסרי אני יודעת שזירוז יכול להיות בעייתי ולא עושיםים...

לדעתי תלכי לפי הרופא שלך, אין טעם להתחיל לרוץ כל כך הרבה בשבוע 30

 

הי,תיתי2
באגריפס מכבי הריון בסיכון בהחלט יש לך רופא קבוע.
יש הבדל בין המוקד למעקב הריון בסיכון.
ויש שם רופאים מצויינים ומעקב מקצועי.

הרבה מהשאלות שלך צריכות מענה של רופא.
למשל לגבי זירוז לאחר קיסרי.
העובר בגודל תקין עדיין - לא בגלל מה שאכלת... אין קשר... וסכרת יכולה להיות גם בלי לעלות במשקל. וגם בעיות בגדילה יכולות להתחיל עכשיו ולהיות אקוטיות ודורשות מעקב צפוף. טוב ששלחה אותך למעקב הריון בסיכון.
(מדגישה שאין קשר בין מה שאת אוכלת לגדילה של העובר.)
עונה (מנסיון אישי, אבל בלתק)תפוחים ותמרים
לגבי הדיקור-- לגמרי לגמרי הייתי עושה
אני "בוגרת" 5 דיקורים
ילדים בריאים
את השניים הראשונים עשיתי אצל יגל (ירושלמית) שהיה חצי פרטי (סביבות 1000 שח) ואחכ כשהמחיר נסק לסביבות 5000 שח עברתי לשע"צ לעוד 3 דיקורים. רופאים סופר מקצועיים שמדקרים גם באופן פרטי.

אני - הזוגיות שלי - והמשפחה שלי - לא ערוכים לגדל ילד מיוחד. גם עם הילדים הרגילים לא תמיד פשוט. אם חלילה היתה מתגלה תסמונת איומה - הייתי מתגלגלת משם הלאה, אבל בהחלט הייתי רוצה לדעת מראש ושתהיה לי אפשרות של בחירה ומקסימום מידע.

פעם הייתי כותבת בנחרצות שהייתי עושה הפלה. היום אני לא כותבת שום דבר נחרץ כי לא עמדתי בסיטואציה הזו מעולם.

אגב, אני עשיתי מי שפיר + צ'יפ מלא, כי בעלי עמד על זה בכל תוקף. לשיקולך.

אני הייתי אמורה להיות במעקב הריון בסיכון בשני ההריונות האחרונים ו.... מודה שלא הלכתי. עשיתי רק את הבדיקות הרגילות.

לחץ דם ומשקל - הלכתי לאחות מעקב הריון רק בהריון הראשון. אחכ מעולם לא טרחתי. בדקו לי תמיד כשהגעתי למוקד, ותמיד היה תקין.

אבל נגיד מתגלה איזה תסמונת איומה בשבוע 30חיוך שווה הרבה
יש בכלל אפשרות להפלה במדינת ישראל ולפי ההלכה?
ומה זה צ'יפ גנטי?
בוודאי שאפשרYaelL

לא יודעת לגבי ההלכה- מניחה שתלוי מה זה ואת מי שואלים, אבל לפי החוק אפשר לעשות הפסקת הריון בכל שלב של ההריון- גם בשבוע 40. 

לא תמיד זה עניין של הפלה..באר מרים
יש בעיות שניתנות לטיפול ותוך הרחם
יש בעיות שמצריכות הכנה של צוות רפואי מיוחד שיהיה נוכח בלידה
יש בעיות שקריטי לטפל בתינוק במיידי אחרי הלידה
ויש בעיות שכדאי לדעת מראש ולהתכונן אליהן נםשית..

כל הדברים האלה הם סיבות לברר מה שאפשר לפני הלידה כדי לא להיות מופתעים בלידה ואולי להתחרט שלא היתה הכנה רפואית נכונה לקראת המצב..

מביאה כמה דוגמאות שמכירה:

תינוק שנולד עם מום בלב ולא ידעו את זה מראש כך שעד שטיפלו נמנעה אספקץ דם למוח ונוצרו בעיות נוירוחוגיות שיכלו להימנע עם קרדיולוג ילדים מומחה היה נוכח בלידה ומטפל מיידית בתינוק.

תינוק שנולד בלי כף יד - ההורים היו בשוק נפשי. אם היו יודעים מראש היתה יותר מוכנות לכך.
אלו דברים שניתן לראות באולטרסאונד ולא במי שפירבתי 123
ד"ק אורלי שושני באגריפס ירושלים!השביל הזה...
היא מדהימה מדהימה! ליוותה אותי לגמרי בכל ההריון שלי עם הרבה אכפתיות ודאגה. והמון המון מקצועיות! צריך לחכות הרבה בתור אבל זה שווה כל שניה.

לא יודעת לעזור בכל השאר.. קחי חיבוק חזק🤗❤
הי לא מבינה בהכל אבל מה שכןאני זה א
ברגע שאת הוחכת למרפאת הרעון בסיכון את כבר לא צריכה ללכת גם לרוםאה ובמרפאה שאני הייתי (מכבי)זה רופא קבוע הוא עושה את המעקב ואומר כל פעם מתי לבוא.. אצלי זה היה כל שבועיים ולקראת הסוף כל שבוע.מאחלת לך בהצלחה ושימשיך בקלות ובבריאות ובידיים מלאות
עונה קצתאר
לגבי דיקור...
עשיתי 3 פעמים עם ציפ גנטי וב"ה הכל תקין
פעמיים בעקבות ממצאים חריגים ופעם אחת בעקבות גיל.

שימי לב שאת בשבוע מתקדם בשביל מי שפיר
אז ממה שאני יודעת יעשו החל משבוע 32 ואחרי שתקחי זריקות להבשלת ריאות

נשמע מלחיץ אבל הדיקה יחסית לא ארוכה, כואבת מעט אבל נותנת שקט נפשי.

פרופ יגל נשמה טובה
הייתי אצלו בסקירה מורחבת בתחילת תשיעי
באופן פרטי
רופא דתי

מעקב הריון בסיכון למה לא?
גם הייתי באחד ההריונות (לא בירושלים, כן מכבי)
לדעתי לכל רופא יום אחר אז בדרכ קובעים לך לאותו רופא בפער של שבועיים/שבוע לפי הצורך


תתיעצי עם מכון פועה
ואולי כדאי עם פרופ שוחט מפ"ת

ובדרכ ברב הגדול של המקרים בסוף הכל תקין ונולד תינוק בריא ב"ה
הרופאים חייבים להגיד תמיד את כל הסיכונים

הריון עם מתח זה לא קל בכלל
מניסיון....

בהצלחה יקרה וביידים מלאות ובבריאות בע"ה!!

מצטרפת להמלצות לעבור לרופא הריון בסיכוןירושלמית טרייה
1. במכבי זה רופא קבוע, הוא יאמר לך מתי לבוא והוא יהיה הכתובת לכל השאלות. ממליצה על פרופ' מנקוטה, מקווה שהוא חזר לעבוד. הוא עבר תאונת דרכים קשה לפני כמעט חצי שנה. הוא מנהל חדר הלידה בהדסה.
אם התורים אליו רחוקים אז תכנסי בינתיים שוב לרופאה שלך או לרופא הריון בסיכון אחר, ותקבעי כבר מראש את התור הבא אליו. ביציאה ממנו כדאי כבר באופן קבוע לקבוע את התור הבא לפני שאת יוצאת אחרת אין תורים.

2. ממליצה לך לעשות דיקור מי שפיר, לפחות בשביל שלוות הנפש. אותי אי ודאות מאד מלחיצה. עברתי את זה וזה לא נורא. צריך לנוח ביומיים שאחרי הבדיקה. כמעט תמיד עושים גם צ'יפ גנטי. גם בלי צ' יפ גנטי, דיקור מי שפיר בודק המון המון דברים, ואילו ניפט בודקת חמישה דברים בערך. אין מה להשוות.

3. לגבי סכרת הריון, מן הסתם את צריכה לבדוק. ולא כדאי לאכול שטויות כדי לגרום לעובר לגדול. אם יש בעיה בגדילה עדיף לדעת ממנה ולא להסוות אותה עם גדילה של סכרת.. זו דעתי האישית, בלי להבין הרבה.
דבר ראשון חיבוקאנייי88
בהחלט עשו לך סלט.. ואני לא מבינה כל כך למה..

העורק טבורי בודד זה ממצא יחיד?
העובר בגודל תקין לשבוע?
גם לי בהריון הראשון היה עורק בודדאנייי88
ולא שלחו אותי חזירוז ב38.
היה לי מעקב גדילה צמוד כל שבועיים עם מעקב זרימות. ונתנו לי סקירה שלישית. אבל זה היה לי רק ממש כיף לראות כל כך הרבה את העוברית!
שלחו גם לאקו לב לשלולו בעיות לבביות.
גם ליעוץ גנטי.
אז הלכתי. אבל האמת? מה שאמרו לי שללא עוד ממצא כנראה הכל בסדר ושאני אהיה רגועה.
תחפשי רופא פחות מלחיץ. זה יותר בריא.
והעיקר בעז"ה בזמנו ידיים מלאות. וילד בריא ושלם..
גם מכון פועה אמר לי ככה שעם ממצא בודד אז אין ליחיוך שווה הרבה
מה לדאוג.
אבל מה יהיה ואם הם טועים?
הרי אלו לא דברים מוחלטים...
ואם לא מוצאים כלום אז בטוח הכל בסדר?אנייי88
אנחנו רק עושים השתדלות..
כל חיינו אי ודאות(אפרופו קורונה)
בעזרת ה' תפילות לילד בריא ידים מלאות. ברכה נחת והצלחה...
הניק שלך אומר את הכל!rivki
תחייכי ותזכרי שאת והתינוק שלך זה מה שהכי חשוב ויקר! לצערי המערכת יותר מדי פעמים שוכחת את זה ומתעסקת בכסת'חים.

כבר המליצו לך ללכת למישהו אחד שיעשה לך סדר בבלאגן וללכת לפי המלצות שלו.

רק רוצה להעיר שלגמרי לא ברור לי, מה הטעם לעשות דיקור מי שפיר עכשיו כשאת כבר בשבוע 30.
בכלל, אני למדתי ,כשמציעים לי בדיקות שונות בהריון, לשאול - מה המטרה, מה זה נותן? ולעשות אותן רק אם אני מקבל תשובה הגיונית ורלוונטית בשבילי.
אתן מה זה מתוקות.חיוך שווה הרבה
מרוב מידע אני אתחיל לכתוב ספר ונתחיל בנושא של מה זה בכלל ציפ גנטי.
אני אעבור שוב על כל מה שכתבתן ואנסה להתחיל לסדר את הראש שלי.
תודה על ההמלצות לרופאים בהריון בסיכון.
תודה על החיבוקים והתמיכה.

אין כמוכן!
המלצה על רופא מצוייןאוהבת את השבת
בהצלחה ממש!!
ממליצה ממש לקבוע תור בשר"פ של הדסה לפרופסור עזרא, הוא מנהל חדרי לידה שם ועם מלא ניסיון. ראה הרבה דברים בחיים.
אני הלכתי אליו בהריונות הקודמים עם דברים קטנים יותר ולשמוע את ההכוונה שלו ממש מרגיע ואת יודעת שאת ביידים טובות.

מבחינת כספית תור אצלו עילה הרבה אבל יש הרבה קופות חולים שמקבלות שם הנחה משמעותית (אני עם מגן זהב של מכבי שילמתי רק 350₪).

ממליצה ממש!! בהצלחה גדולה!!

ואגב, הייתי ממשיכה עם ההנחיות של הרופכה היותר יסודית מקסימום תעשי בסןף מה שאת חושבת נשמע שהרופא שלך לא ככ היה מודע לכך ההיבטים וזה חשוב להיות יסודי בדברים האלה..

בהצלחה גדולה! איתך בלב!!
ד'ר אורלי שושני!שקדיה#
אני לא יודעת למה אמרו לך שזה לא רופא קבוע.אני הייתי מטופלת רק אצלה לדעתי בימי שני וחמישי בוקר. היא יסודית, היא מאוד מסודרת וטיפה יותר מדי יסודית אבל לא נורא
לדעתי דיקור זה משהו שתלוי בך - האם במידה וחס וחלילה יש משהו לעובר האם תרצי להפיל? אם התשובה היא בטוח לא אין בשביל מה לסכן אותו סתם
אם אין לך בעיה ללדת שוב בקיסרי אני חושבת שתבקשי פשוט להגיע לניתוח יזום. זה הרבה יותר נעים מההרגשה של הזירוז - בנוסף שלפעמים זירוז יכול לגרום לקיסרי חרום שזה הרבה יותר מלחיץ ולא נעים.

בהצלחה יקרה!
לגבי זירוז, ממליצה על הדסהירושלמית טרייה
עשו לי שם את הזירוז מאד מאד!! בזהירות.
גם ככה היה איזה קטע שבו הייתה מצוקה קלה והפסיקו את הפיטוצין. לא רוצה לחשוב מה קורה אם מתחילים עם מינונים גבוהים יותר.. באמת עלולים להגיע לקיסרי חירום.
איזה הדסה?שקדיה#
עין כרםירושלמית טרייהאחרונה
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

נשמע גרועoo
גם ההתנהלות שלה וגם שלו

אישית לא הייתי הולכת יותר להתארח שם וגם מצמצמת קשר למינימום


והתגובה שלו קצת רעילה מעבר לזה שהוא לא הבין את חומרת הסיטואציה 

וואי זה נוראהמקורית

האמת שגמני לא הייתי נרגעת מהתנהגות כזו. יש להעיר וכד' ויש לנעול ילדה בחדר. באיזה קטע??


זה ממש לא התפקיד שלה כסבתא, עם כל הכבוד למרות שההתנהגות של הילדה לא במקום מן הסתם

ובאסה שבעלך לא מצדד בך


חיבוק♥️

דווקא בעלי גם היה בהלםאנונימית בהו"ל

פשוט לא רצה לפתוח את זה שוב,זו התגובה שלו כדי לא לפתוח את הנושא

למרות שמבחינתי זה הזוי!!!!

תני לזה רגע לשקוע אצלוהמקורית

אולי הוא הרגיש סוג של האשמה כי זו אמא שלו ואין לו כלים להתמודד רגע עם הסיטואציה

אבל כן הייתי מצפה ממנו לדבר איתה ולהגיד לה שזה ממש לא במקום מבחינתו ושזה לא אמור לחזור על עצמו לעולם

והאמת אני לא יודעת איך התאפקת ולא יצאת עליה בעצמך.. כל הכבוד

וואו זה ממש ממש לא תקיןרוני 1234
אם זה חד פעמי האמת שלא הייתי עושה כלום כרגע, נשמע שהיא פשוט יצאה משליטה. כן הייתי לוקחת פסק זמן ולא מגיעה לשם בזמן הקרוב כדי שכולם ירגעו ואחר כך הייתי פוקחת שבע עיניים כדי לוודא שזה לא קורה שוב.

גם התגובה של בעלך מאד מעצבנת אבל יש אנשים שמאד קשה להם להיות "באמצע" בין ההורים לבנזוג. תמיד יש שם מתח מסוים ולא פשוט לתפוס צד, למרות שמצופה להיות תמיד לצד הבנזוג ובמיוחד בסיטואציה כזאת חריגה.

מזעזעקנמון

בעיני חייב להציב גבול לסבתא.

שבעלך ידבר איתה עניינית בלי להכנס לדיונים ולשכנוע- משהו בסגנון: "אמא, כשהיינו אצלכם הענשת את... זה חמוד מאוד. רציתי לומר שמבחינתנו החינוך של הילדים שלנו הוא באחריותנו. כדי שנוכל להמשיך להגיע אני צריך להיות בטוח שדבר כזה או דומה לא יקרה לעולם". אולי לא נעים אבל הנפש של הבת והבטחון שלכם במקום שלכם כהורים יותר חשובים. ומה זה לנעול ילד בחדר? ה' ישמור!!

(בגדול יש כאן 2 עניינים: א. לקיחת סמכות שלא שלה לחנך את הנכדה. ב. סוג הענישה שבעיני לא קביל בכלל!!. לא יודעת אם הייתי נכנסת לזה ומסבירה לה כמה זה הרסני ושובר אמון לנעול ילד לבד בחדר. הייתי מתמקדת בלהציב לה עובדה שאסור לה לחנך את ילדכם. ומתוך כך כבר לא משנה מה סוג החינוך כי ממילא היא לא אמורה להתערב) וחייב לתאם עמדות עם בעלך. לנסות עניינית. ואם הנואש רגיש-אולי לעשות את זה בליווי..

כמובן התכוונתי "חמור מאוד" ולא חמודקנמון
בכנות אני לא חושבת ששיחה כזאתאמאשוני

תועיל למשהו.

המעשה שהוא קם אחריה מיד ופתח,

מדברת בעד עצמה הרבה יותר חזק מכל תוכחה.

הפותחת בעצמה אמרה שזה מעולם לא קרה לפני כן,

כלומר זה לא שיטת ענישה נפוצה אצל הסבתא,

אני בטוחה שגם היא מבינה שהיא הגזימה.


אם כבר לדבר איתה עדיף בסגנון:

אמא אני מבין שהיית בשעת לחץ, אחרי חג ארוך שטרחת המון, ההתנהגות של הילדה הוציאה אותך מדעתך.

על מנת שהמקרה לא יחזור על עצמו לעולם, אנחנו ננסה לשים לב מראש מתי הילדים מגיעים לקצה ואם צריך אנחנו נוציא להם אוכל או נפתור את הבעיה מולם.

במידה והם עוברים כל גבול, אחד ההורים יצא איתם מהבית/ ייכנס איתם לחדר לרגיעה וכך נצליח להרגיע את הרוחות.

אם הם ישברו או יהרסו משהו אנחנו נשלם עליו.


לא הייתי מדברת בכלל על חינוך ועונשים. וגם לא לצאת נגדה.

רק לתאם ציפיות ולקחת אחריות על הסיטואציה להבא.

ולראות את הקושי שלה זה תמיד טוב, גם מבלי לקבל את ההתנהגות שהתבטאה בעקבות הקושי.

לצערי כתבתי מניסיון..קנמון

סיטואציה קצת שונה אבל סיפור התערבות דומה.

שהכלנו והכלנו ואמרנו שבטח ''זה'' לא יחזור וגם ''זה''.. וניסינו בעדינות ונמנענו מ''לחתוך''.

ובסוף כשקיבלנו את השכל להציב את הגבול בנעימות אבל בצורה חד משמעית, זה כבר היה אחרי מחירים יקרים מדי ויש גלגלים שכבר לא יכלו לחזור אחורה..

מרוב תיאומי ציפיות נחמדים ואובר לקוחות אחריות שלנו על הסיטואציה, הגבול נחצה ונחצה עד שהתפוצץ. ואז זה כבר היה אירוע רב נפגעים..

רציתי לחסוך לפותחת את המחיר הגבוה ששילמו אצלנו 2 הצדדים, עניין שיכל להסתיים בקלות ובמהירות אם היה נחתך בהתחלה.

כמובן, יכול להיות שהמקרה פה שונה.

מניחה שהפותחת מכירה את הסבתא ותדע להתאים את התגובה.

אני לא יודעת מה ניסיתםאמאשוני

ומה הייתה הסיטואציה אצלכם,

אבל אין קשר להכלה של ההתנהגות וויתור על גבול וגם לא לעדינות.


יש הכלה לקושי, זה שני דברים שונים ויותר קשור ליצירת קשב על מנת לשים את הפוקוס על מה שחשוב.

קו גבול למעשה התבטא במעשה עצמו, זה חזק יותר מכל דיבור.


אם את מדברת על ניתוק יחסים אז לא צריך שום שיחה, אם את מדברת על הצבת גבול תוך המשך שמירה על קשר (גם אם במינון וסגנון אחר)

אז השאלה היא מה הדרך האפקטיבית להגיע לזה.

ומסכימה שהכלה של ההתנהגות, עדינות וויתורים זה לא אפקטיבי, אבל אין קשר בין זה לבין מה שכתבתי.

כן, כן.. את הדברים שציינת. לא עבד במקרה הזה-קנמון

קו גבול ע''י מעשה, הכלה לקושי וכו' וכו'..

יש כנראה טיפוסים שלא עובד איתם מה שאולי עובד עם אחרים.

אנחנו מלווים מקצועית כבר תקופה ארוכה אחרי שהתפוצץ. משקיעים זמן והמון כסף (כדי לא לנתק את היחסים ו) כדי ללמוד איך נכון לעבוד בסיטואציה המתמשכת שנקלענו אליה. לצערנו גם אנשי המקצוע טוענים שהדרכים הללו לא אפקטיביות במקרה האנושי הזה. ממש קבלנו הנחיה מפורטת לעשות את השיחה כפי שציינתי בהודעה הראשונה. רק לאחריה נהיתה יותר אפשרות לקשר ברמה מסוימת. (בזכות הצבת הגבול החד משמעית).

סיפור כואב וקשה. מאחלת שאף אחת לא תתנסה. אבל אכן קיימים גם מקרים כאלו. 

אוקי יכול להיותאמאשוניאחרונה

מהניסיון שלי אני חושבת הפוך, מעולם לא נתקלתי ששיח כזה עזר להגיע להבנות, אלא להעמקת הפגיעה והאשמות משני הצדדים, וכשאדם פגוע הוא ננעל ועולה להתקפה במקום להגיע ליישור ההדורים.

יכול להיות שיש מקרים שזה הפתרון.

ברור שהמעשה לא לענייןאמאשוני

אבל גם התגובה שלכם יכולה להיות אחרת.

קודם כל טוב שבעלך קם מייד להוציא אותה בתוך כל ההלם.

אני במקומך יוצאת עם הילדה מהבית ולא חוזרת עד שבטוחה ב100% שהרוחות של כולם נרגעו.

אם צריך גם דופקת על דלת של זרים לבקש חטיף להרגיע את הילדה.

מהצד מול בעלך אין מה להתלונן אליו וזה מכביד לקבל שק תלונות.

אפשר להבהיר גבולות ולהגיד שלא מקובל עלייך מה שקרה ואת רוצה לחשוב איתו מה היה אפשר לעשות אחרת (אם כי אני הייתי עושה את החשיבה הזאת עם עצמי כי אני יכולה לסמוך רק על עצמי ביישום המסקנה)


אבל לא בתור תלונה, ובטח לא בתור תלונה על אמא שלו.


יש מבוגרים שמאבדים עשתונות בגלל כל מיני סיבות. אנחנו יכולים ללמוד מזה איך לשנות בשורש את ההתנהגות שלנו כדי שנגיע לגיל זה לא יקרה לנו.

וגם ללמוד איך להתנהל בתוך הסיטואציה ואיך לשמור על הילדים שלנו.


אצל חמותך הטריגר היה זריקת אוכל, יש טריגרים יותר הזויים..


אחד הדברים שלמדתי עם השנים, במיוחד כשמתארחים, לא לוותר על שינה, אוכל ושתיה לילדים.

תמיד מביאה להם אוכל שהם אוהבים.

בד"כ משקיעה שיראה כמו אוכל לכולם, לפעמים מסתפקת בחטיפים וכד'.

ילדים רעבים/ צמאים/ עייפים נוטים לא לעמוד בכללי הבית המארח ומפה ועד התפרצות הדרך קצרה.

מוציאה אותם לגינה/ פיקניק ושם נותנת להם לאכול כמו שצריך.


בכל אופן כרגע חוזרים לשגרה.

לכללים של הבית, לקצב וציפיות מותאמות לילדים.

וחיבוק על התחושה הקשה!!

ותרימי לבעלך על התושיה, הוא אדם נפרד מאמא שלו, זה יעשה לכם טוב ❤️

תודה כולן על התגובותאנונימית בהו"ל

אני לוקחת מכל אחת

וממש שמחה לדעת שאני לא סתם בהלם מזה

מבחינתי זה קו אדום לנעול ילד בחדר

אני לא נועלת את הילדים שלי בחדר

גועל נפש בעיניי שהיא עשתה את זה גם מולי אבל היא סבתא ששומרת לנו הרבה על הילדים ופתאום קולטת שיש מצב שיש דברים שאני לא מודעת אליהם

בעלי נאטם לגמרי וכרגע לא יכולה לדבר איתו על כלום בנושא הזה

אחכה לאחרי שבת כי חוששת שיצור פיצוץ בינינו

ממש לקחתי את זה קשה.לא מצליחה להירגע 

התגובה שלך נורמליתאמאשוני

וגם התגובה שלו.

אתם בהלם.

זה תקין וטבעי התחושות שלכם ❤️


ברור ברור שזה קו אדום!!

שלא ישתמע אחרת מהדברים.

מה שכתבתי זה בהתבסס על הנחת יסוד שלנעול ילד בחדר לבד זה קו אדום!!


תני לעצמכם לפחות שבוע אם לא שבועיים. שום דבר לא בוער.

ילדים חוזרים למסגרות, יש בייביסיטר אם צריך.

תכתבי לך הכל כולל הכל.

תפרקי לדף, תפרקי פה. תפרקי לחברה (רק אם יש אחת שיודעת לשמור סודות!!)

לא לערב משפחה!!

את בהלם, מרגישה צורך לנער את העולם!

הכל תקין וטבעי ובריא.

ובכל זאת, תנסי לפרוק במקומות הנכונים, לנשום עמוק ולתת לדברים קצת לשקוע.

לא יקרה כלום אם לא תעשי משהו אקטיבי עם הסיפור בשבוע הקרוב.

תני לבעלך את הזמן לעבד עם עצמו את הדברים, במובן מסויים בגלל שזאת אמא שלו, השבר אצלו גדול יותר.

לפי זה שהוא קם ופתח מיד, את יכולה להיות רגועה שהוא לא מסכים עם המעשה בשום אופן, תהיי רגועה לגבי זה.


וגם לגבי הפעמים שהילדה הייתה שם בלעדיכם זה לא אומר כלום.


הדבר היחיד שחשוב לעשות היום, זה להגיד לילדה משפט כמו:

אף פעם לא תהיי לבד, תמיד אבא ואמא יעזרו לך.

בלי אובר דרמה.

משפט ברור שיעשה לה סדר וינסוך בה ביטחון בכם וזהו.

כל השאר יכול לחכות כמה ימים שתתאוששו 🤗

חיבוקקנמון

בתפיסת העולם שלי הייתי מדברת עם הילדה לתת לה כוח ולהבהיר חד משמעית שלתפיסתנו אסור לנעול ילד בחדר וזה מעשה שאסור לעשות

(אין לי שום בעיה לומר שסבתא טעתה. חושבת שזה בריא שילדים ידעו שגם מבוגרים טועים. וגם מבוגרים מתקנים)

ואנחנו תמיד איתה וכו' וכו'

ותמיד רוצים לשמוע ממנה איך היא מרגישה ומה קורה לה.. (לנסות להשאיר לה ערוץ פתוח שתשתף אם קורה משהו דומה)

בשורה תחתונה שיהיה לה ברור שהמעשה לא על דעתכם. שיהיה לה את הבטחון הזה בכם

זה בהחלט מזעזעכורסא ירוקה

רק רוצה להגיד שלא הייתי משאירה איתה את הילדים יותר שלא איתכם.

אנחנו גילינו שחמותי אמרה לילדים על כל מיני דברים שאסור להם לעשות ולהגיד (לא בקטע של לספר לנו, אלא שאסור לומר כל מיני מילים שאנחנו אומרים בבית חופשי) והילדים צייתו לה לא רק אצלה אלא פשוט הפסיקו להגיד וגם פחדו לומר לנו שהיא אמרה כי חשבו שזה אומר שהם  לא בסדר.. אני מאז דואגת שאין דבר כזה שחמותי עם הילדים ואחד מאיתנו לא באותו חדר איתה.


לדוגמא סבתא שליטרמפולינה

ממש לא מסתדרת עם הבת שלי בת 7, כי היא ילדה דיי מאתגרת וסבתא שלי לא תמיד מצליחה להתמודד עם ההתנהגות שלה וכועסת עליה הרבה...

אז אנחנו כבר לא הולכים לשם לשבתות למרות שהיא סבתא מדהימה ואני אוהבת אותה מאד, אבל הבת שלי והיא פשוט לא עובד יחד...

אז אין ברירה אלא לצמצם מפגשים...

אבל חמותך בהחלט עבאה את הקו האדום בוהק!!

כל הכבוד לך שהצלחת לשתוקפה לקצת

אני הייתי מתפוצצת עליה מיד אחרי שהייתי מוציאה את הילדה.

וכנראה שגם הייתי אומרת לה ליד כולם שאצלנו לא סוגרים אף אחד בחדר לבד ושאם זה קורה שוב שמיד תספר לכם.


וראיתי שכתבת שהיא שומרת עליהם הרבה

אני לא הייתי נותנת לה להיות איתם לבד.

ואם הייתי רואה שבעלי לא מסוגל להתמודד מול אמא שלו אז הייתי גם מתאמצת שהוא לא יהיה איתם לבד אצל ההורים שלו....

כל הכבוד לך שהצלחת לשתוקפה לקצת

אני הייתי מתפוצצת עליה מיד אחרי שהייתי מוציאה את הילדה.

וכנראה שגם הייתי אומרת לילדה ליד כולם שאצלנו לא סוגרים אף אחד בחדר לבד ושאם זה קורה שוב שמיד תספר לכם.


וראיתי שכתבת שהיא שומרת עליהם הרבה

אני לא הייתי נותנת לה להיות איתם לבד.

ואם הייתי רואה שבעלי לא מסוגל להתמודד מול אמא שלו אז הייתי גם מתאמצת שהוא לא יהיה איתם לבד אצל ההורים שלו....

פחות מזדעזעתזווית אחרת

קראתי את הדברים של הפותחת וגם תגובות שלדעתי קיצוניות.אני מסתכלת מנקודת מבט קצת אחרת ולא ממהרת להשתמש בביטויים מזעזעים וקיצוניים.

בגדול סבא וסבתא לא אמורים לחנך את הילדים זה תפקיד ההורים אבל...

1.חמותך הזמינה אתכם לארוחה בשביעי של פסח.מבינה שהיו עוד אורחים.לגמרי לא מובן מאליו.זה חג קשוח לאחר שבוע של אירוח וובישולים וזה שאירחה אתכם ראוי להערכה רבה.מניחה שגם היא היתה כבר עייפה ולפניה עוד ערב ארוך של החזרת הבית לקדמותו.

2.ילד בת 6 שרבה ומייללת בלי סוף זה דבר שיכול להוציא מהדעת.הסבתא עוד קמה והביאה צלחת עוגיות.ילדה בת 6 לא אמורה להעיף צלחת לרצפה.זה נורמטיבי לגיל 3 לא לגיל 6.אפשר להבין את התגובה של הסבתא.לא לקבל לא להסכים אבל אפשר להבין שזו היתה תגובה אינסנקטיבית.מדוע את או בעלך לא לקחתם את הילדה המייללת עוד לפני התקרית עם העוגיות החוצה? הצידה? לחדר? שלא תפריע לכולם? ראיתם שהיא מעצבנת...אגב, לשים ילד בחדר להרגע זה לגיטימי.לגרור לא.נעלה במנעול או  סגרה?

3.כתבתם שאתם מרבים להיעזר בסבתא והיא שומרת הרבה על הילדים.זו בעיני נקודה משמעותית.ילדים שנמצאים הרבה אצל הסבתא ברור שהסבתא צריכה להציב להם גבולות וגם סוג של לחנך אותם.אי אפשר מצד אחד להינות משרותי עזרה רבים של סבתא ולא לאפשר לה להתנהל כמו שהיא חושבת.לא מוצא חן בעינכם? אל תביאו.קחו ביביסיטר.אצלינו שסבתא שומרת על נכדים אני יודעת שיהיו יותר ממתקים ויותר מסכים וזה המחיר של העזרה.לא מתאים? אל תביאו.סבתא ששומרת הרבה על הילדים מרגישה איתם גם יותר חופשי בהצבת גבולות .זה לא כמו נכדים שמגיעים כאורחים פעמיים בשנה.

4.טוב עשה בעלך שלא אמר כלום אלא רק פעל בשקט.בזמן מתח ראוי לא להגיד כלום.זה לא מביא לטוב אף פעם.כשרוצים לדבר צריך לתת לדברים לשקוע ואז לפתוח בצורה מכובדת , מה הגבולות של ההורים ומה הציפיות מסבתא.בלי איומיים - תבטיחי שזה לא יקרה שוב וכו...

5.כתבת שבעלך אמר לך שהינה יש לך עוד משהו לעשות עינין... יכול להיות שהוא מרגיש שאת ביקורתית כלפי הרבה דברים בבית הוריו..

6.תחשבי בכינות איך היית מגיבה אם זו לא היתה חמותך אלא אמא שלך...

חייבת להגיד מהצד של זו שמקבלתהמקורית

עזרה וגם רואה הצבת גבולות מהצד של סבא סבתא

זה לא אמור להראות כך עדיין

נכון שזה התנהגות חריגה לילדה בת 6, הבת שלי בגיל הזה וזה לא סביר גם בעיניי, אבל התגובה של הסבתא עם כל הכבוד - עדיין לא במקום בכלל. אם חמתי הייתה מעזה לעשות דבר כזה - אוי ואבוי. והיא מציבה גבולות לגמרי. גם לנו. ואם לא מתאים לה - אנחנו לא נגיע בכלל. וזה בסדר ממש.

למארחת, עם כל הכבוד לעייפות, לא משנה מה הקרבה, אין לגיטימציה לגרור ילד לחדר ולנעול בשום סיטואציה, כל עוד זה לא הילד האישי שלה,וגם אז זה מוזר בעיניי כי זה מעשה משפיל מול אנשים


אז עם כל הכבוד לפרופורציות, יש לקחים שכדאי ללמוד בדיעבד אולי, אבל ההלם לגמרי במקום

אותו הדבר!!!!!!אנונימית בהו"ל
הייתי מעמידה את הגברת הזו במקוםשירה_11

החמיות האלה מתבלבלות לפעמים

חיה בסרט

אם לא תעמידי אותה במקום היא תסכים לעצמה

התבלבלה לגמרי

איזו תגובה הזויהזווית אחרת

 וואיי לא הייתי רוצה כלה כמוך...

אם הפותחת בחרה את בעלה מתוך המשפחה הזו כנראה שאמא שלו לא עשתה עבודה כזו רעה..ומי שקצת חיה בסרט זו כנראה הכלה שגם מתארחת, גם נעזרת הרבה בחמותה(זו שלדברייך חיה בסרט).גם הבת שלה רבה, מתבכיינת ומציקה, ואף אחד מההורים היקים שיודעים שהסבא גם היא עייפה לא חשבו לרגע לקחת את הילדה מהמקום!רק מתעוררים כאשר כלו כל הקיצין והילדה זורקת צלחת של עוגיות שהביאו עבורה! גם אז, הכלה היקרה לא קמה ממקומה ולוקחת הצידה את הילדה, מתנצלת על ההתנהגות ודואגת שינקו את הרצפנ, אלא בהלם ובזעזוע עמוק שהסבתא לקחה את הילדה להרגע בחדר.כן, זה לא צריך להיות, וסבתא לא צריכה לגרור ילדה לחדר אבל כל ההתנהלות של ההורים גם היא לא תקינה.התבלבלת בבחירת המילים שלך.

 

מסכימה חוץ מהשורה הראשונהעם ישראל חי🇮🇱

לטעמי לא במקום ומיותר

אפשר להאיר בענווה

עם כל השאר מסכימה לחלוטין ,למטבע יש שני צדדים

והחינוך של הדור היום נוטה יותר לחבק ולהכיל את מה שההורים שלנו לא ידעו והיו להם כלים אחרים או לא היו כלל 

אני דווקא לא חושבת כמוךשירה_11

אולי הייתי צריכה להיות קצת יותר עדינה עם החיה בסרט (אני אחרי תקרית עם חמות ובהרגשה שלי הן קצת מנותקות לפעמים)

אבל חמותה בהחלט לא הייתה צריכה לגרור את הילדה לחדר ובטח שלא לנעול אותה, ואחר כך עוד להתהדר במעשה הזה. אז כן היא התבלבלה לגמרי ואפילו מאוד.

זו לא הילדה שלה!

וזה שהיא נעזרת בה המון לא אומר שכל מה שהחמות עושה זה קדוש


 

ואני לא הבעתי שום דיעה לגבי הכלה

התייחסתי רק לחמות.


 

וכלה כמוני אני חושבת שזה מתנה.

אם רשמתי חיה בסרט זה לא אומר שכל ההתנהלות שלי שגויה

תמיד אפשר לחפש מילים חלופיות ומתיפיפות יותר. 

כמו למשל מילים אחרות למילה- תגובה הזויה או איחולים כאלה ואחרים

 

אבל מי ביקש ממנה לנער את הילדה שליאנונימית בהו"ל
לתפוס אותה בחוזקה בשתי ידיים ולגרור אותה לחדר ולנעול???
מי אמר לך?אנונימית בהו"ל

אמהלה התגובות שלך מנותקות בטירוף

וזו לא פעם ראשונה!

אני כעסתי על הילדה קודם והכרחתי להרים את כל העוגיות

אבל הסבתא לקחה את התפקיד של ההורה בלי רשות

כי לדעתה הכעס שלי על הילדה והרצון להתנצל בפני סבתא לא מספיק עונש

אולי הייתה חונקת אותה גם וזה בסדר?

כי עוזרת לנו הרבה והיא אמורה להיות ההורות משותפת איתנו

לא כתבת את זה בהתחלה.רקלתשוהנ

תקראי את מה שכתבת, הבת שלך התנהגה בחוצפה, הסבתא התנהגה לא בסדר, ואתם הגבתם לסבתא.

את כותבת שהיו שם דברים נוספים, אבל הסיפור בהתחלה העלה לי גם את השאלה למה בעצם לא עשיתם כלום בעצמכם, ולמה לא גיביתם את הסבתא או עצרתם את הבת שלכם, או הראתם לסבתא שאתם מטפלים בזה.

זה נשמע אחרת כשאת כותבת את זה עכשיו

התגובות שליזווית אחרת

התגובות שלי לא מנותקות.הן מגיבות למילים שלך.לאיך שתארת את הסיטואציה.לא כתבת בשום מקום שהגבת למה שהילדה עשתה , שביקשת להרים, שכעסת עליה.כתבת שהילדה העיפה את הצלחת וחמותך תפסה אותה לחדר...ואני שואלת שוב.ואל תעני לי.תעני לעצמך.אם זו היתה אמא שלך, גם היית מזדעזעת ככה? גם היית מדברת ככה עליה? הכתיבה פה על החמיות לדעתי מגעילה.לא רק הכתיבה שלך.תמיד תחשבו אם זו היתה האמא שלכן ולא החמות.

 

הייתי מגיבה לאמא שלי ואפילו כועסתאנונימית בהו"ל

אמא שלי בחיים לא מתערבת בחינוך נכדים

האמת כשאני קוראת אותך, את צודקת.ממתקית

יש משהו בזה...
גם אנחנו כהורים צריכים לנהיות נוכחים יותר...

לא שייך הענישה, ואותי תפס משפט אחד שכתבתממתקית

שהיא לא יכולה לראות אוכל נזרק, היא דור שני לניצולי שואה או משהו כזה?
אם כן, הייתי יותר מבינה, לא שזה מצדיק את הענישה, אבל דווקא מהמקום הזה, הייתי מסבירה לילדה במילים פשוטות על המלחמה ולמה לסבתא קשה לראות אוכל נזרק.
כמובן מדברת איתה על מה הרגישה וכו וכו כמו עיבוד כזה שלא יהיה לא טראומה מהנעילה בחדר או שחלילה בעתיד תתרחק או תפחד מסבתא.

אמאל'ה טראומהשושנושי

פעלת ממש נכון.

הגיוני שלבעלך קשה להכיל את זה, זו אמא שלו ומדובר בהשלמה כואבת עם התופעה החדשה הזאת.


מצטרפת לקודמות, לא להגיע עד שאת בטוחה במיליון אחוז שהם יידעו להכיל את הילדים 

מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

זה יום מטלטל מאד, ואת מורה. זה קשה מאד מאדרקלתשוהנ

אני לא מורה ולא עובדת היום, ואני חצי גמורה חצי בוכה וחצי ישנה . זה בערך.

אני שלחתי את הקטנה שלי למטפלת עם 5 ילדים לשעתייםוהיא חזרה מאושרת, ושאר הילדים בבית, לא אפשרי לנו בכלל להתחיל מסגרות היום.

 

באמת באמת, בלי פלצנות, להיות עם חמלה לעצמנו. זה 0 ל100 הכי קיצוני שיש, ולא היינו בחופש, היינו בקושי מתמשך וארוך.

 

לגבי השאלות על המלחמה, עונה לך מה שאני עונה לעצמי, כי ברור שהאכזבה זה הרגש הראשון שעולה - אני לא מבינה בזה, אבל יודעת שסומכת על ביבי, אין לי סיבה שלא. וסומכת על השם, וסומכת גם על העם שלנו. ויודעת שזה ארוך ומתיש, ולא יהיה בזבנג וגמרנו.

תמיד אמרו שהעם באיראן יהיה זה שצריך להתקומם, אולי נותנים להם רגע להתארגן עלזה?

אנחנו באמת לא יודעים, אבל אנחנו בקושי מתמשך, והרגש משתלט על התפיסה של המציאות. לכן צריך להשליט את השכל על הרגש - לא קשה לראות את גודל המכות שנחתנו עליהם, ולא קשה למצוא סיבות הגיוניות לעצירה עכשיו - למרות שהרגש רוצה לסיים עם זה כבר ושזה יהיה מאחורינו.
ולקרוא את מה שאמאשוני כתבה

ילדים ומשחקי מחשבאנונימית בהו"ל

יש לנו בן מתוק בן שש.

המדיניות בבית שלנו כרגע היא שמותר עשרים דקות ביום לשחק במשחקי מחשב.

הבעיה היא שנראה שזה נהיה מוקד ההתעניינות שלו, ואם משהו שם לא מסתדר יהיו בכיות וצעקות שאנחנו לא נתקלים בהן בשום סיטואציה אחרת.

למשל, הבוקר, הערתי אותו עשר דקות מאוחר יותר ממה שהוא ביקש (מבעלי, הבקשה לא עברה אליי. אבל בכל מקרה זה היה עלול לקרות גם אם כן), וכל הבוקר היה מלווה בבכי וצעקות. כי הוא לא יכול להספיק לשחק לפני בית הספר. אני יודעת שהיום יום יוצא דופן, אבל דבר דומה היה יכול לקרות גם ביום רגיל באמצע השגרה.

יש לי כמה רעיונות ומחשבות אבל אשמח מאוד לשמוע את המחשבות שלכם בעניין, כי תמיד יש כאן תובנות חכמות ומועילות.

בלי ועם קשר אשמח גם לשמוע על רעיונות לעיסוקים מושכים אבל פחות ממכרים ויותר בונים לילד בגיל הזה, מאוד חכם וסקרן אבל עדיין לא קורא שוטף. דברים שלא דורשים ליווי צמוד של הורה לכל אורך הפעילות.

אני חושבת שכדאי לתת בזמן יותר רגועיעל מהדרום

לק"י


בבוקר- לא.


(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

יש כללים בביתבתאל1

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

אז ממליצה פשוט לומר את זה ככללבתאל1

לא בתור התנצלות או משהו...

מצטרפת, כדאי לקבוע בדיוק מתי מותר מחשבקופצת רגע
ולהגדיר שבבוקר אסור.

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

לגו,אצלי מעסיק אותו לבדמנגואית

ספרים עם ציורים

כמו של מדע


לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד


משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?


אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אני שמה לב ,שאחרי מסךשמעונה
הם נהיים הרבה יותר עצבניים ,חסרי סבלנות ומתווכחים. גם בערך בגיל הזה. המסך ממש מושך אותם וגם כשהבהרנו מתי צריך לסגור והזכרנו, לא תמיד הם מקבלים את זה בקלות... עוד לא מצאתי ממש פתרון.. אנחנו מנסים כרגע לשקף להם שזה מה שעושה המסך ושלא יהיה מסך אם לא יקשיבו אחרי המסך....
תשקלותקומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

יכול להיות שהוא לא בשל לכלל הזהאמאשוני

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.


תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

עוד משהותקומה

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

אצלנו בנוסף לתיחום הזמן, יש גם טווח שעות רלוונטיטארקו

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)


כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר


הוא בן 7.5

אצלנו גם בתקופה האחרונה משחקי המחשב הגיעו לרמהמתואמת

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.


רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים


ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

לגבי עיסוקים נוספים:טארקואחרונה

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

בעקבות ניסיון לא מוצלח עם בונג'סטהתותית11

אשמח לכל רעיון יצירתי אחר איך להתמודד עם הבחילות

שפשוט לא פוסקות אף רגע ביום 😔

אשמח לכל כיוון 

מה הנסיון הלא מוצלח?גפן36
לוקח לבונג'סטה כשבועיים להגיע להשפעה מלאה לפי מה שאני זוכרת
גרם לי לעייפות קשהתותית11
הרגשתי סמרטוט רצפה לאורך כל היום 🤦‍♀️
תנסי רק b6 (ויטמין)המקורית

עם פראמין/ לבקש זופרן


תודה !תותית11
יש משהו שמכיל בי 6 וג'ינג'ר שנקרא נוזיקסיעל מהדרום
עם מרשם?תותית11
סליחה שמבאסתהבוקר יעלה
אבל אצלי זה עשה אפילו יותר בחילות. 
אוי תודה על המידעתותית11
אנסה 🙈🙏
האמת שפעם ניסיתי כדורי גינגר אחריםיעל מהדרום
לק"י

והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.

זה הסתגלותשירה_11אחרונה

תמשיכי

אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית

בסוף זה מתאפס

ממש תודה לכולן!תותית11
בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אני חושבתרקאני

שמה שמפריע (או לפחות אמור להפריע)

זה לא אם זה יפה או לא אלא עניין בריאותי

הרבה פעמים עודף משקל מעיד על חוסר בבריאות

אם זה אכילה לא מאוזנת או אי עשיית ספורט וכו

גם מי שרזה באופן מוגזם

לא משנה אם זה יפה או לא

זה יכול לפעמים להעיד על משהו לא בריא

ולכן ב2 המקרים צריך לוודא שהכל תקין

אבל העניין הבריאותי כן קייםבארץ אהבתי

ולא הבנתי למה מישהי צריכה להיות מוטרדת מזה שהבת שלה רזה באופן רגיל.


אני חושבת שללא ספק הכי חשוב זה לאהוב ולקבל את הילדים שלנו בכל מראה שהוא (וזה לא קשור אם אני אוהבת יותר מראה שמן או מראה רזה. את הילדים שלי אני אוהב כמו שהם, גם אם הם רזים וגם אם הם שמנים, בלי קשר למראה המועדף עלי).


אבל כשרואים השמנה שלא היתה קודם, אז הגיוני שזה מעורר מחשבות אצל ההורים לגבי המקום שלהם להגיד משהו/להשפיע בנושא.

אני חושבת שהסיבה הבריאותיות היא הגורם המרכזי פה, הרבה מעבר למראה.

אבל מן הסתם גם למראה יש פה איזשהו תפקיד - לא מצד איך שההורים רואים את הילדה, אלא מצד המחשבה על איך שזה יהיה בשבילה להיות עם עודף משקל (ולא חסרים שרשורים בפורום שמראים את הקושי של נשים עם המראה שלהן בגלל עודף משקל. למה זה ככה? יכול להיות שזה לא צריך להיות ככה אבל זו המציאות).

דווקא בגלל הסיבה השניה חשוב להיות פי אלף יותר זהירים עם כל אמירה שהיא, כדי לא לפגוע בדימוי העצמי של הילדה ובאיך שהיא רואה את עצמה. אבל גם אם ההורים לא יגידו כלום, זה לא בהכרח ימנע את הקושי שלה, כי זה העולם שאנחנו חיים בו.

בהחלט כשרזיתי תוך תקופה קצרה ההוריםבוקר אור
שלי היו מודאגים מזה, בתור נערה
אני הפותחת מהשרשור ההוא…רוני 1234

1. הבן שלי היה רזה במיוחד וזה הטריד אותי לא פחות. היינו איתו אצל דיאטנית ומטפלים בזה. משום מה זה דורש פחות "הליכה על ביצים".

2. לא הפריע לי שהיא שמנה כמו זה שהיא השמינה באופן  מהיר, בבת אחת ואוכלת ב"בולמוסים".

3. כיום מראה שמן נחשב פחות יפה. בעבר היה ההיפך וכנראה זה עניין של אופנה אבל המשפט האחרון שכתבת פשוט לא נכון או לפחות ממש לא מדויק לימינו. אולי זה מבאס, אולי זה לא בסדר אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות.

בתור אחת שהייתה רזה מאוד וכמה שניםהמקורית

כבר לא,  ובתור אחות לאחים שהיו שמנים, יכולה לומר שזה משפיע על הגוף

יש כבדות, יש קושי עם הברכיים, זה משפיע הורמונלית מאוד

אז אם זה לא רזון חריג, זה לא אמור להדאיג פשוט לעומת השמנה שכן משפיעה על הבריאות

השמנה לא מגיעה בריק בדרכ. זה תוצאה של תזונה לקויה + גורמים נוספים לרוב. 

ההבדלSeven

שרזה רגילה בדכ לא מעיד על בעיה בריאותית או בעיה בכללי (לרוב גנטיקה/אורח חיים טוב) אז למה שזה ידאיג את ההורים??

לעומת זאת השמנה יש בזה משהו לא בריא ולכן זה מדאיג בנוסף להתמודדיות חברתיות שלצערנו זה עלול להביא

אפשר למצוא קשר בין מחלות שונות להשמנה.נעומית
סוכרת, לחץ דם, התקפי לב וכו'. אפשר לחפש בגוגל.

השמנה פתאומית מעידה על תזונה לא בריאה, שהיא לכשעצמה בעיה.

גם השמנה וגם רזון מדאיגיםגפן36

אם יש שינוי משמעותי בזמן קצר זה עלול להיות בעייתי מבחינה בריאותית וצריך לבדוק.

אם יש רזון קיצוני, או השמנה קיצונית, צריך לטפל.


גם הבן שלי כשהפסיק ריטלין התחיל לאכול המון ולהתנפח. בגלל שזה היה מאוד מהיר אז דיברתי איתו ואמרתי לו שלאכול זה מצויין ונהדר, אבל חשוב לשים לב להתחיל תמיד מירקות ואוכל בריא.


הוא לא רזה היום, אבל העליה נרגעה והוא ב BMI תקין, ואני לא דואגת.


אדם לא צריך להיות רזה או שמן, הוא צריך להיות בריא. 

ע"פ מדדים בסיסיים רפואייםoo

יש משקל שנחשב תקין

והמראה שמלווה אותו הוא רזה


מעבר לעניין הבריאותי

רזון תקין הוא גם עניין של נוחות

להיות קל משקל


ויש את העניין החברתי ונראות עצמית

שאליו את מכוונת

מעבר לזה שהוא העניין השולי במכלול

הוא לא שולי בכלל בעיניי נערה מתבגרת

וכמה שהסביבה תהיה מכילה

היא תתקל באישו סביב זה

זה בדיוק הענייןמותקקק

אני לא אומרת שמראה זה דבר שולי, אני לא מדברת בכלל על המשמעות של מראה, אני פשוט חושבת שאם מגדלים ילדים עם אמירה והבנה שמראה זה הרבה עניין של טעם אז נערה (ונער ובחור ואיש) שהטעם שלה הןא מראה שמן (או כל מראה אחר) תאהב את המראה שהוא הטעם שלה ולא דווקא את המראה הנחשב וגם הסביבה לא תזיז לה אבל אם ברירת המחדל היא שמי ששמן צריך לרזות זה בעייתי, מעבר לשאלה האם נכון לנסות לשנות מראה שלא אוהבים או לא, זה לא נותן לבן אדם אפשרות לברר עם עצמו מה הוא אוהב ואז בחור שבטבע שלו היה יכול להמשך לנשים שמנות (או כל מראה אחר) יעדיף בחורה רזה וכולם ירצו את אותו דבר ולא תהיה סימטריה בין ההעדפות להיצע (גלשתי כבר מהנושא של דימוי גוף עצמי אבל נו)

למה בעצם שנערה תנסה לרזות אם היא בכלל אוהבת מראה שמן ויכולה למצוא בקלות מישהו שגם אןהב


אז נכון, אנחנו לא יכולים לשנות את העולם אבל את הילדים שלנו אנחנו יכולים לגדל ככה וזה משפיע מאוד למרות הסביבה


ולגבי העניין הבריאותי שכתבו פה, זה נושא אחר ולא עליו אני מדברת ואם נהיה כנות אז המראה תופס פה הרבה יותר מקום מהבריאות (אחרת זה לא היה נושא אישיו יותר מקשיים חברתיים או לימודיים או כל דבר אחר)


אגב, השרשור ההוא רק העלה לי את הסעיף בנושא אבל הוא באמת לא קשור ישירות ולא דיברתי על מקריפ כמו שם @רוני 1234 לא התכוונתי שאת לא בסדר או משהו

למה את חושבת שאף אחת לא מוטרדת מהבת שלה הרזה?ממתקית
את מכירה מישהימותקקקאחרונה
שרוצה שהבת הרזה- רגילה שלה תשמין כי זה יותר יפה? עיזבי בת שלה או לא בת שלה, את מכירה מישהי שרוצה להשמין כי זה יפה?
הנקהניגון של הלב
טיפים להנקה של קטנטן שכל הזמן מפסיק באמצע? לפעמים מתנתק, לפעמים נשאר מחובר אבל מפסיק לינוק ולפעמים ממש מתנתק ולא מוכן לחזור ואחרי כמה דקות מראה שוב סימני רעב. מה אפשר לעשות כדי להרגיל אותו לינוק ברצף?

ובקשה לעידוד- מתישהו זה נגמר והם מתחילים לינוק נורמלי נכון? כי כרגע הוא יכול לינוק חמש דקות ושעה, ומרווחים בין הנקות של בין חצי שעה ליותר משלוש שעות

בן כמה הוא? בדקתם לשון קשורה?מתואמת
כמה ימיםניגון של הלב
לא בדקנו רשמית, אבל גם האחיות במחלקה וגם יועצת הנקה שהלכתי אליה הסתכלו וראו שאין.

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

אם המשקל שלו נמוך - אז הגיוני שקשה לו לינוקמתואמת

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

אצלישירה_11

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

אולי יש לו גרפס?יעל מהדרום
לפעמיםניגון של הלב
לרוב אבל לא, ואני כן עוצרת באמצע ומחכה שיעשה, והוא עדיין יכול לעצור גם דקה אחר כך
תינוקות קטנים באמת עלולים להתעייף מהר יותריעל מהדרום

לק"י


את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

בסוף הוא כן יונק מספיקניגון של הלב
רק שלוקח לו המון זמן

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

עדיין זה יכול להיות קשור לזה שהוא קטן ומתעייף מהריעל מהדרום

לק"י


ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.


ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

מזל טוב!כתבתנו
מזל טוב יקרה, הנקת קטנטנים לוקחת יותר זמן, הםאמהלה

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

הנקתי בעבר קטנטנהמתיכון ועד מעון
נולדה 2460, זה היה קשוח ולקחת המון המון זמן כל הנקה, העליה הייתה איטית מאוד, הייתי צריכה להעיר אותה כי היא לא קמה בעצמה 
לצערי בדיוק באותו סרטסטודנטית אלופה
תבדקו שפה קשורהגפן36

לא לשון, שפה.


אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.

מה זה?ניגון של הלבאחרונה
ואיך מזהים? באמת יש לו בעיה לפתוח את הפה כמו שצריך
תודה רבה לכל העונותניגון של הלב
התייעצנו עם אשת מקצוע, שאמרה שהוא עייף ולכן לא מצליח לינוק ברצף

ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד

היתה כאן איפשהו המלצה על הנ"ך היומי בפודקאסטקופצת רגע

מישהי יודעת למה הכוונה?

עכשיו חיפשתי ומצאתי משהו שנראה לי שהוא הקראה של הפרקים, של הרב מוטי פרנקו, זה זה או שממש שיעורים? 

את זוכרת איזה שרשור זה היה?יעל מהדרום
לא 😭קופצת רגע
אבל עכשיו ממשיכה לשמוע, וזה כן שיעורים קצרים ולא רק הקראה. אז אולי באמת על זה היתה ההמלצה 
אני זוכרת שראיתי את ההמלצהיעל מהדרום

לק"י


אבל לא זוכרת באיזה שרשור זה היה🤦‍♀️

רק זכור לי שזה היה שרשור לא בנושא של שיעורים.


אולי @בארץ אהבתי כתבה?

זה שיעורים קצריםלפניו ברננה!

הוא לא רק מקריא הוא גם מסביר.

ממליצה

לא שהצלחתי לעמוד בקצב 😅

ונראה לי שבאמת זה מה שהומלץ אז..לפניו ברננה!
אני בקבוצה של הרב פרנקו, אנסה לשלוח אץ הקישור לקבומתיכון ועד מעוןאחרונה

הוא מקריא את הפסוקים ןמסביר, אנחנו כרגע בספר עזרא

מתוכנן לסיים לשבועות

 

הנ"ך היומי בשנה!😉💥(7)

 

זה הקישור

גיליתי הריון ושתיתי בפסח יין. לחוצה מאדדדאנונימית בהו"ל

אני בערך בשבוע 4 וחצי..

בליל הסדר שתיתי חצי כוס יין. ובבוקר שאחכ עוד קצת יין בכוס בגובה של בערך סנטימטר וחצי. ושבוע לפני זה לגימה בבירה לבנה.

אני בלחץ ממש!!!

לקרוא באתרים של משרד הבריאות הלחיץ אותי מאד מאד.

אשמח להרגעה..אמאלה.

ממש ממש אין לך מה לדאוג ו- מזל טוב!!תהילה 4
החשש ביין הוא מכמויות גדולות ובגלל שלא נמצאה הגדרה מדוייקת אומרים להימנע.

אבל לשתות יין בקידוש וכאלה זה ממש רחוק מסכנה. 

בדרך כלל בשבתותהשם שלי

אני שותה בקידוש חצי כוס יין.

גם כשהייתי בתחילת הריון ועוד לא ידעתי.


לא קורה כלום מקצת שתייה בשלב הזה.

את לא אמורה להתנזר מכל מה שאסור בהריון, גם בשלב שאולי מתחיל משהו.

בשעה טובה על ההריון!שירה והודיה
יין לקידוש לא מכיל הרבה אלכוהול ולא מזיק בכמות כזאת. בטח אם זה לא הרגל קבוע. הכל טוב.
תודה רבה ממש לכל מי שהגיבהאנונימית בהו"ל
אוף זה לא עוזב אותי.
הבעיה העיקרית באלכוהול שהוא עובר שיליהגפן36

בשבוע ככ מוקדם אין שיליה, ולכן זה הרבה פחות בעייתי.

בטח בכמות כזו.


זה מה שאני יודעת לפחות.. 

בשעה טובה!!!רקאניאחרונה

רופא אמר לי שבשלב כזה זה ממש ממש בסדר גמור

אולי יעניין אותך