פורום הריון ולידה (עמוד 2705)

אלוקים ישמור😆

ואת מתארת מצב מוכר לגמרי

שרק ימשיכו התסמינים,

שרק נדע שהכל בסדר....

שהוא נמצא בבית ומתעסק בענייני עבודה במקום להיות איתך?

רק מציעה,

יכול להיות שזה ממש לא הכיוון...

בכל מקרה, קבלי חיבוק

על הרעש

ועל השקט.

הבת שלי בת כמעט שנתיים לא חושבת לגמול אותה (לוקחת רק בשינה וכשהיא בוכה ולא רגועה)

נכון שמוצץ מהווה הרס אורתודנטי אם הוא לאורך זמן

אך עדיין לדעתי גיל שנתיים זה קטן מדי

ובמיוחד לדעתי להפיל את זה על הגננות במעון- זה קצת מורכב, במיוחד שעכשיו סוף שנה

ילד יותר לקראת גיל 3 יכול ללמוד לווסת את עצמו באמצעים אחרים 

להבין יותר טוב ולרצות את התהליך...

אם ממש חשוב לך אז תעשי גמילה בזמן החופשה כשהיא לא במעון, באופן עקבי ותתני לה חפץ מעבר אחר 

בעזרת עץ מוצצים מקסים שיזמה הגננת שלו

היה מגיל שנתיים בערך רק עם מוצץ בלילה ובכל בוקר היה לו ממש ברור שהמוצץ הולך ״לישון״

אבל-

ממקום מקצועי אומרת שגיל 4 זה לא טוב (אמא רעה אני, אני יודעת...🤫)

זה משפיע על המנשך 

מומלץ יותר מוקדם

אבל כמו שכתבתי- שנתיים זה קטן מדי לדעתי

תנו לו עוד זמן

עוד חצי שנה,שנה יהיה יותר מתאים. ההבנה תהיה גדולה יותר.

ושימו לב שזה באמת מוצץ רק לשינה ולא יותר,זה מה שהכי חשוב. כי יש ילדים שהמוצץ בפה שלהם כל היום

גם במעון יהיה לו מאוד קשה בלי

ואני, באופן אישי, לא גומלת ילדים משום דבר.

אני מאמינה ילד מטבעו רוצה לגדול

וכשהוא בשל לעבור שלב הוא עושה זאת מיוזמתו.

את אף אחד מחמשת ילדי שנגמלו מהמוצץ (גם מטיטול), לא גמלתי.

כשהם החליטו שהם לא צריכים אותו יותר, הם פשוט זרקו.

לא שידלנו,לא דיברנו, זה ממש לא היה נושא.

הכי מוקדם זרק בגיל 3

הכי מאוחר זרקה בת 6

לשיניים שלום.

(פחות או יותר, לא בהתאמה לגיל הגמילה).

הילדים רואים בגן את החברים עושים בשירותים,

או את האחים בבית ומבקשים.

ילד אחד ממש לא ביקש ולא הראה עניין,

והוא היה חכם מאד ובוגר, אז כן הצעתי לו וניסיתי לדרבן אותו, 

לא הלך.

אחרי חצי שנה בערך, כמה ימים לפני גיל 3, החליט שהוא לא צריך את הטיטול 

וביום אחד ניגמל.

בשונה מהמוצץ, אנחנו כן מדברים על השירותים,

מספרים סיפורים בנושא,

יש סיר שמסתובב בבית ואפשר לשבת עליו עם בגדים...

אבל אין את הדבר הזה שאני קמה בוקר ומחליטה שהיום מורידים את הטיטול,

ההחלטה מגיעה מהילדים, אני יכולה רק להציע.

הבעיה מתחילה כשילד כבר גדול ועדיין לא בשל מספיק.

אין לי ניסיון עם דבר כזה ב"ה.

אני רק אומרת שאם זה לא היה מגיע ממך, זה היה מגיע מהילד.

ואני מעדיפה שזה יגיע ממנו.

בלי בכי, 

בלי כעס ותסכול

בפחות קושי,

עם הרבה סיפוק

ושמחה וגאווה.

(ובלי מתנות )

כמו שיש להם מוטיבציה ללמוד ללכת

וכמו שיש להם מוטיבציה לעשות "לבד" דברים

כמו שהם רוצים לשתות בכוס של "גדולים"

ומחקים את הגדולים בעוד המון דברים....

זה רצון שטבוע באדם מרגע לידתו. 

יכולה להציע, לספר, לדבר על הנושא ולהלהיב,

אבל לא מחליטה שזהו, מורידים היום את הטיטול.

כשהילד מבקש ומראה נכונות, אז מורידים.

המסר הוא שהוא לא עושה בשירותים בשבילי,

הוא לא עושה לי טובה ולא נענה לבקשתי,

אלא  אני מסכימה לו

ועוזרת לו,

כי הוא רוצה.

כי הוא גדל

כי הוא יכול

כך אין מאבקי כוח סביב העניין, כמו שקורה הרבה

והוא לא עושה על הרצפה בשביל לעצבן אותי

אלא מרוצה מעצמו ושמח על שהצליח כמו הגדולים.

אין לי איזה שיטה

פשוט אין לי לב לקחת מילדים בכוח משהו שהם זקוקים לו

ואני סומכת על טבע האדם שדוחף אותו לגדול

והעל נפש האדם שיודעת מה מתאים לה ומתי.

שהכינו את הבנים שלהם, שלקראת החלק'ה, הם נפרדים מהמוצץ.

איזושהי תפנית דרך.

הבנתי שביום החלק'ה, הם היו כל כך עייפים, שאפילו לא זכרו שאין מוצץ...

ברור שצריך להיות עם הכנה נפשית.

כמו שילדים משחקים ורוצים שהם יבואו לאכול.

אומרים להם עוד 5 דקות אוספים...

תודה

הלוואי ואזכה להרגיש שזה רק גלגל

שיהפוך לנס גלוי

הלוואי.

הש''ת

התפללתי עלייך עכשיו, הריון ולידה2 בת שרה אמנו יקרה ואהובה!!

צירפתי את תפילתי לתפילתך.

אמן. אמן. ואמן.

שתצאי בקרוב ממש!!! מאפלה לאורה - 

ברכוש גדול

בעזרת ה'.

בבקשה ממך

תאמיני שזה אפשרי

שזה יקרה.

חיים שלמים מחכים לך מעבר לפינה החשוכה והנוראית הזאת שאת נמצאת בה עכשיו

חיים שלמים, שלמים, שלמים

של אור וטוב וברכה.

נב: בהתחלה אמרתי פרק תהילים באקראי. ואז נזכרתי בפרק לד. אז גם אותו אמרתי לרפואתך ❤

יח צָעֲקוּ, וַיהוָה שָׁמֵעַ;    וּמִכָּל-צָרוֹתָם, הִצִּילָם.
יט  קָרוֹב יְהוָה, לְנִשְׁבְּרֵי-לֵב;    וְאֶת-דַּכְּאֵי-רוּחַ יוֹשִׁיעַ.
כ  רַבּוֹת, רָעוֹת צַדִּיק;    וּמִכֻּלָּם, יַצִּילֶנּוּ יְהוָה.
כא  שֹׁמֵר כָּל-עַצְמוֹתָיו;    אַחַת מֵהֵנָּה, לֹא נִשְׁבָּרָה.

(תהילים לד)

אין לך מושג מה זה עושה לי

תבורכי❤️

מגיע הישר ללבי.

🤍

בס''ד

על המילים הטובות 🤍

מקווה שכל העניינים עם הדימום הארוך הזה יסתדרו לך בקרוב בע''ה. חושבת ומתפללת עלייך 🤍

איך שיחקת פה נהדר עם אותיות השורש ג"ל, שלגמרי זורקות אותנו אל גלויה אהובתנו...

מזדהה מאוד (אם כי לפעמים קשה לי לקרוא את זה, כי זה מחזיר אותי אחור...), ומאחלת לכל המתמודדות הגיבורות, עם @גלויה בתוכן, שיעמדו בזה ויצאו מזה ויהיו מחושלות וצומחות ומלאות אומץ לאתגרי העתיד...

בס''ד

מבינה מאד את מה שכתבת.

יש דברים שלמים שאני לא יכולה לקרוא או לשמוע... 

אנחנו צריכות לשמור על עצמינו, לפני הכל.

כל אחת צריכה לשמור על עצמה.

תודה שהגבת 🤍🤍

אני לא נמנעת מזה לגמרי. לפעמים קוראת דברים שכתבתי אז דווקא בשביל קצת להיזכר, לקבל פרופורציות... וגם כותבת דברים בעקבות זה שמיועדים לפרסום. אני רואה בזה לגמרי שליחות מול העולם...

בס''ד

...נמנעת מלקרוא דברים מסוימים שכתבתי אז 

בריאות ואור לכולנו בע''ה ❤❤

בס''ד

ריגשת וחיזקת אותי. תבורכי 🤍

בס''ד

תודה על המילים ותודה על כל הטוב שאתן מקרינות לי בחזרה. ריגשת אותי מאד מאד. 🤍

אני הפסקתי 

הם אמרו שלום בייביי לאמא

והלכו לאבא ולביסקויטים שהוא מחלק בשמחה ובששון

איפה טעיתי???🤣

(נגמלו כולם בגיל 1:07 ותוך יום אחד)

אחרי שבוע וחצי בערך מאז הגמילה הצעתי לה הנקה (בשם שבו אנחנו קוראים לזה)

היא הסתכלה עלי בעיניים עגולות

מה את מציעה לי?

איפה זה נמצא??

רק קראתי בשם לא ממש הצעתי לה את השד

הרי אין לי עניין בזה

אבל אם פעם הייתה ישר מגיעה רצה ומטפסת עלי ומנסה למשוך את החולצה

אחרי שבוע וחצי- כלא היה!

הייתי די בשוק שכ״כ מהר הם שוכחים

ואין לי תאי זיכרון בכלל, חייבת לכתוב ישר כשנזכרת 

אח"כ לפעמים בשביל הקטע הייתי בודקת אותה ושואלת אם היא רוצה לינוק, והיא כבר מעצמה סירבה

שני הילדים האחרים שנגמלו בגיל שנה וחצי - אחד נדמה לי שהמשיך לבקש גם עוד זמן מה אח"כ (אני כבר לא כ"כ זוכרת, עברו תשע וחצי שנים מאז), והשני גמל את עצמו... (פשוט הפסיק לינוק כשהייתי בחודש שישי של היריון. ובאיזשהו מקום הצטערתי על זה...)

לא ממש בכתה בדמעות שהיא רוצה...

ולגבי התינוק שינק עד חודש שישי - בהתחלה היה ברור לי שאפסיק להיניק אותו מספיק זמן לפני הלידה, אבל לא היה לי לב לעשות את זה בעצמי אחרי שהאחות שלפניו ינקה עד גיל שנתיים... אז המשכתי, ובשלב מסוים קיוויתי שהוא פשוט ימשיך לינוק עד הלידה, ואז אראה איך זה להיניק שניים בהנקת צמד (וגם לי יש תאומים, אבל באמת זה לא אותו דבר) - פשוט כי זה מגניב

אבל לא הסתייע בידי

(נראה איך יהיה עם הקטנה שעכשיו... עד איזה גיל היא תינק ואיך היא תיגמל... כרגע היא בת שנה וחצי, ובכלל לא בכיוון של להפסיק. אבל אני כן צריכה איכשהו לגמול אותה כבר מהנקת לילה )

אצלי הטריגר לגמילה מהנקת לילה היה היריון בד"כ. וכיוון שעכשיו אין אותו, אז אני לא עושה מספיק מאמצים בשביל זה

אבל אחרי הלילה האחרון אני כבר מבינה שאין מנוס

הם היו מחנים את הרכב השני שלהם רחוק מהבית...

לדעתי אין מנוס מלדבר איתם. בעדינות, לא בהתקפה, פשוט להציג בפניהם את הקושי שיש לכם בחניית הרכב רחוק מהבית באופן קבוע, ואולי, אם הם יכולים, שיחנו לפחות את אחד הרכבים שלהם רחוק ויפנו לכם את המקום...

(זו חניה שרשומה בטאבו לבניין? בכלל מותר לחנות שני רכבים בחניה כזו?)

סקר שאני מבינה שעומד מאחוריו שאלה אישית- אענה לו יותר

במויוחד אם הוא מגיע מחברת פורום מוכרת (למשל-חצילוש)

שונאת לפתוח סקרים בעצמי

אם מישהי פותחת סקר- אני עונה, כדי שתדע מה הדעה שלי ותבין שאני צודקת. 

ואני תמיד צודקת. תשאלו אפילו את בעלי.

2. האמת עלתה לי המחשבה לפתוח קריירה בתור מנצלש"ת שרשורים.

אני כרגע בהכוונה מקצועית לגבי זה... נראה בעתיד...

3. אני? טיפוס מסקרן? ממש ממש לא!!

או שפשוט תתייגי אותן...

@השם בשימוש כבר התפללת עלינו????

אמא למופת

מאד

אבל לא תמיד אני עושה עם זה משהו (נגיד עד היום אין לי מושג במושגי יסוד בסיסיים בפיזיקה  לא אהבתי את המורה וברחתי מהשיעורים... אז נשארתי סקרנית!)

זה מייבש

לוקח שעות

ואני אחר כך כבר חצי ישנה אין לי כוח לעשות כלום בבית...

אצלי תהליך השכבה:

קריאת שמע בשיר 

נשיקה

סיפור קצר מומצא (לבת שנתיים מספרים לה את כל מה שעשתה היום וכמה הייתה ילדה טובה)

לילה טוב 

יוצאת מהחדר

בן 4 שעכשיו צריך יותר יחס אז מקפידים להישאר לידו לשוחח עוד כ- 10 דקות על היום שהייה ועל כל חוויותיו. אבל זו פריוילגיה.

עוד לא נתנו לי ללכת

ואני נשארת בלי להלחם בזה,מרגישה שהם עדיין צריכים את זה

זה לא קשור אם את נמצאת או לא

זה מה שאני מבינה ממך

שימי לב שהם במיטה מספיק עייפים,זה גם חשוב. ישן בצהרים? זה משפיע

אני קוראת עיתון בשבת או מקשיבה למשהו מעניין בטלפון עם אזניה. יושבת בנוח עם כרית,פוף. 

עברתי להפרדת חדרים

לא הייתי מסוגלת עם זה שמעירים אחד את השני

אני לא אמא שיושבת שעות ליד הילדים עד שירדמו, כי אני אאבד את עצמי לדעת...

ילד אחד במיטה שלו, השני הולך לישון במיטה של אבא

ושלום על ישראל

מעבירה חזרה למיטה שלו כשהוא כבר ישן

בעיניי זה פשוט המצאה גאונית...לא רואה סיבה למה לא. את לא חייבת לשים להם רק את זה וללכת. אפשר זמן של דיבורים ושירים, ואז סיפור בדיסק ולישון...

1. לא

2. מתעצבנת בלב. אח"כ אומרת לו שאני לא סובלת שהוא עושה לי את זה. 

3. לא קורה יותר מידי...

4. לא. לפעמים אני אומרת לו שהוא מעצבן

5. כל פעם שמישהו עושה משהו שמרגיז/מעליב את השני.

6. ב"ה לא קרה.

7. אני חשבתי שאני, אבל השבת הסתבר שגם כשאני מרימה את הכל אני לא באמת מרימה. והוא גם עדין כזה קרה רק פעם אחת של הרמת קול רצינית, וגם זה מהצד שלו...

נשואים שנה וחצי...

1. לא יצא לי אף פעם
2. נלחצת שקרה משהו וכשהוא חוזר קצת מתבאסת ועושה לו פרצופים
3. מסבירה למה זה מפריע לי ומבקשת שפעם הבאה יעדכן, בד"כ מצליח להתמיד בזה..
4. לא משהו שזכור לי (פעם אחת קראתי לו מטומטם אבל שנינו לא עמדנו בזה ונקרענו מצחוק, לא נראה לי שלזה התכוונת)
5. בגלל שנראה לי שהבנתי מה הקטע של השאלות אז בעיקרון ויכוח זה כשאנחנו לא מסכימים על משהו וזה בהרגשה נטו, אין טונים שונים או משהו.. 
6. קרה, ביקשתי, והתרחק...
7. לא רלוונטי בכלל...

אחותי, אם יש אצלכם עניין של צעקות, הרמת קול, דיבור ממש לא יפה, כמובן כשאת מרגישה שזה מוגזם או לא לעניין שווה לנסות לפנות לייעוץ..

תתקשרי למזכירות, תסבירי שיש לך דימום בלתי צפוי ומלחיץ

בכל מקרה היה אסור לי פחות מזה, בגלל שהלידה היתה בקיסרי.

וזה אומר שאפשר להכין בקבוק מראש לאמצע הלילה?