פורום הריון ולידה (עמוד 2716)

מתפללת עליכם

צחוק זה תמיד טוב ובריא..

אפשר לעשות התפקדות כזאת עם חלוקה שכל יומיים ניקית אחרת מעלה שרשור מצחיק.
ככה יהיה שרשורים. יהיה מגוון בניקים וגם מי שלא ממש פופולרית פה אבל בכל זאת רוצה להצחיק קצת ולנסות גם היא לגרוף מעל 100 תגובות - תצליח

חיבוק ענקקק❣

בעזרת השם

מתפללת איתך...

שתרגיש קצת מה זה חופשת לידה בכל התקופה הזו.
לבוא אחרי שבועיים ולקחת
את
כל הילדים שלה לאחרי צהרים אצלך או לבלות איפשהו ולתת לה שקטטטטטט
נראה לי שזה מה שהכי נצרך

לדעתי אוכל תמיד יתקבל טוב אצל יולדת

זה ממש כיף

כשלי שלחו אוכל אחרי לידה או להבדיל אחרי ניתוח ואחרי הפלה-

כל-כך שמחתי, כי הדבר האחרון שהיה לי כוח ופניות אליו זה להכין אוכל

וזה דווקא שלב שמאוד רעבים וצריכים תזונה טובה

איזה חברה אלופה.
לי זה נשמע ממש ממש מפנק. רק תוהה אם זה לא היה מביך אותי שחברה היתה מנקה לי את הבית בלי שאני יודעת. לגבי האוכל- לגמרי מפנק..

אני הייתי שמחה מאוד שמישהו ינקה לי את הבית.. אבל! רק אם זה בתיאום מלא עם בעלי.. יש דברים שאני מעדיפה שחברות פחות יראו ;)
חוץ מזה עזרה עם הילדים זה כיף מועיל מאוד!

ווך כדי לסדר כאילו בלי לשים לה די שלא תתבייש

או שאם זה לא קשור איזה ארוחת צהריים

עזרה עם הכביסות,
ועזרה עם הילדים האחרים. זה באמת הכי קשה..

קרו הרבה מצבים שמרצון טוב וחוסר תיאום הביאו כמויות של אוכל שלצערנו פשוט נזרקו לפח..
אז כל דבר שרק תחליטי לעשות, גם אם זה בהפתעה ליולדת (אני אישית שונאת הפתעות כאלו😅), ממליצה לך לתאם עם הבעל. הוא מכיר אותה הכי טוב ויודע פחות או יותר מה מתכננים שאר האנשים הטובים שעוזרים.

בלי קשר היא זכתה בחברה מדהימה

לננקות לה את הבית לא בטוח שתרגיש נח.

אני לא הייתי רוצה שמישו (אפילו קרוב) ינקה לי את הבית

בתור אמא למשפחה גדולה:
להכין אוכל פשוט לילדים בכמות גדולה זה לא סיפור. בטח אם כבר חלק מהילדים גדולים.. אצלי כבר כמה שנים שילדים מכינים לבד פסטה/טבעיל/טוסטים וכו.

כנל לגבי סידור הבית.

אבל מי יכין לה עצמה משהו מפנק?
בעלה עסוק בלטפל בכולם ולא בה..

הרבה פעמים כל כך בא לי אחרי לידה לאכול משהו מזין ובריא ולא פסטה/טבעול/פתיתים/טוסטים/פיצות שמאלתרים אחרי הלידה..
ואין לי כח לקום בין ההנקות והחוסר שינה אפילו לחתוך שני ירקות..

סלט מושקע ומיוחד עם רוטב בכלי נפרד (ככה שהיא תוכל לערבב מתי שיהיה לה נח)

ארוחת בוקר ליולדת: חביתה, ירקות חתוכים, פלטת גבינות ולחם טרי.

גרנולה שווה ויוגורט

אפילו מגש עם פירות חתוכים ומוכנים לאכילה.

אולי פשטידות בכלים אישיים?

ולהגיש בצורה אישית ומפנקת!
זה כזה כיף שמישהו זוכר שגם בלידה המי יודע כמה את עדיין מתאוששת ובכלל קיימת..

זוכרת אחרי הלידה האחרונה שכנה שדפקה בדלת בשעות הבוקר והביאה חביתה חמה עם ירקות חתוכים ולחמניה טריה. והכל על מגש חד פעמי יפה.
כמעט בכיתי מהתרגשות!

כל מה שאני הייתי מסוגלת להכין לעצמי זה בערך קןרנפלקס עם חלב או פרוסת לחם עם ממרח.. וכל כך רציתי לאכול משהו מזין ובריא..


אם את בכל זאת רוצה להכין למשפחה אז משהו שניתן במקרה הצורך להקפיא..

ליום שחוזרים מהבית חולים שלט עם בלונים בדלת, עוגה וארוחה קלה לכולם זה לגמרי מוצלח. זה תמיד יום קשה..
אם נראה לך שאוכל מבושל ממש לא יתקבל בשמחה (אצלנו ביישוב זו נורמה וכולם מבשלים לכולם אז ברור שבשבועות הראשונים אחרי הלידה כל היישוב בערך מביא לנו אוכל.. אבל בדרך כלל בתיאום) - אפשר תמיד לצרף לעוגה משהו קליל: סלסלת מאפים טריים עם ממרח ביתי, או משהו דומה - שמצד אחד נראה מכובד ומצד שני משביע. (אולי יעזור לך לחשוב מה היה להם נחמד לקבל למשלוח מנות מושקע..)

והכי חשוב: הכל בכלים חד פעמיים שלא צריך להחזיר! הדבר האחרון שמריך אחרי לידה זה לעמוד לשטוף כלים ועוד לזכור מי הביא איזה כלי..

שכתבת,אך ממרח ביצים זו כבר הגזמה.

איתה כדי להבין אם כבר יש להם אוכל,וכן להבין אם בכלל יאכלו את מה שאת מבשלת (אולי הם לא אוהבים או לא מורגלים...?)

שנית,לקחת את הילדים הקטנים יותר ולהעסיק אותם בשעות שהיא הכי מתפוצצת .
שאלי אותה מתי)

מצחיק לחשוב שמישהי אחת תשמח שינקו לה ואחרת לא תרצה בכלל. כמה אנחנו יכולות להתמודד עם אותן מצבים בדרכים הפוכות 🙂

אני אשלח התייעצות לבעלה ושלום על ישראל, מקסימום נאשים אותו

יא מצ׳וגעת!

כזו שגם מתנדנדת

את מספרת על קשיים גדולים
תתחילי בלשכתך את בעלך הוא בטח אוהב אותך וחשוב לו שתעלי חזרה!!!
ואומנם קורונה אבל אפשר טיפול!
לכי זה ישנה לך המון...
בהצלחה

הוא רוצה לקבוע לי פגישה

אין אפילו כוח לעלות על האוטו ולהביא את עצמי- כולל הכל...

טיפול במגע אולי רפלקסולוגיה שיאצו הם מטפלים גם בדברים נפשיים

מעניין? משהו באמנות בבישול..

אולי אני צריכה לחשוב על משהו אחר, שבאמת יעשה לי חשק אליו

בינתיים אני רק מדדה בין מחויבות למחויבות ועם אפס כוחות

דבר שני, כתבת לא מזמן. ובכן, אני לא יודעת מה ההגדרה של זה, אבל יש תהליך אבל. ולא כל תהליך אבל דורש ריצה מיידית לטיפול. לדעתי האישית

תהליך אבל שנמשך חודשיים שלושה הוא טבעי והנפש צריכה זמן להתרפא

אני לא אומרת חס ושלום לא לטפל, אני רק אומרת שאם זה באמת קרה לא מזמן, אז מה שעובר עלייך נורמלי. ולא כזה נורא לראות סרטים שיסיחו את הדעת עד אמצע הלילה, ולא כזה נורא שלא בא לך לחשוב ואת לא רוצה לטפל בבית בילדים או באף אחד. בתהליך אבל נורמלי לרצות לזחול לחור שחור ולהישאר שם

 

השאלה האם את מרגישה טיפ טיפונת שיפור והאם יש מחשבות אובדניות- זה אומר מיד טיפול! אפשר גם בזום. לא אידיאלי אבל יותר טוב מכלום. אם אחרי 3 חודשים אין שום תזוזה של שיפור גם אז כנראה טיפול הוא הדרך הנכונה

 

אבל אם את בחודש שאחרי, וב"ה כבר אין לך מחשבות אובדניות,אז יכול להיות שבע"ה תרגישי שיפור עם הזמן, לאט לאט. 

ואולי תכתבי מה עבר\עובר עלייך? לא חייב לפה, לכל הפחות תכתבי איפשהו. זה מאד מרפא את הנפש

 

שולחת לך כוחות וחיזוקים גדולים!

כן, זה השתנה ממה שהיה בהתחלה. אבל  ברור שעכשיו זה לא ״אני״ במצב הרגיל שלי

בא לי פשוט לא להיות.

אם את חושבת שבכלל אין שום שיפור תתאמצי מאד בכל זאת ללכת לטיפול.

בינתיים תנסי לכתוב ולהוציא את הכאב. 

חיבוק ענק!

אבל מחשבות אובדניות זה דבר שמצריך טיפול מידי ולא המתנה של עוד חודש לראות איך תרגיש.

זה קו אדום.

אבל אם עכשיו אין מחשבות כאלו יותר ויש שיפור, אז וודאי שיעזור טיפול אבל זה לא כזה מלחיץ. כך נראה לי.

ואני גם עדין לא חזרתי לעצמי נפשית

כל הקורונה הזאת לא מענינת אותי אני רק באובדן .
רק עכשין טיפה התחלתח להתאןשש נפשית להבין שהכל לטובה

הפלה זה דבר נוראאאאא
אין לי ככ מילים לזה
לי לקח המון המון זמן
כעסתי, כעסתי, התקרבנתי, הייתי ממש ממש עצובה
החיים עברו לידי
עוד חיבוק גדול
@סיה
אגב, היום אני יודעת למצוא בזה גם דברים טובים(!) כבר עברו שנים (9.3.15) אבל במאמץ ורק כי אני כבר המון זמן אחרי.
מקווה שדרכך בחזרה תהיה פחות ארוכה.

אולי משהו כמו פרחי באך? 

או פוקוסינג (התמקדות)

 

(ניסיתי את שניהם, לא אומרת סתם,אלא מניסיון וזה עשה לי יותר טוב בתקופה מסויימת)

 

או משהו אחר קצת מטיפול כזה פסיכולוגי 

 

יש גם היום דברים מרחוק,במוחד בקורונה. אולי המרחק יעזור לך כן לקבל  טיפול

 

אם את צריכה המלצות על משהו/מישהו תשאלי, בטח יהיו 

תראי אם זה חודש ומשהו זה כלום זמן, מותר לך להיות בדיכאון באמת.
רק יש לי משהו לומר לגבי הסדרות אל תוך הלילה: אני כמוך, כשמשהו מטריד אותי אני צריכה לבהות שעות במחשב ורק אז מתוך עייפות קיצונית להרדם.
הבעיה היא שהעייפות בעצמה מביאה דיכאון.
אז רק רציתי לומר שתנסי לארגן לעצמך זמן לישון בבוקר ובצהריים. שזאת תהיה העזרה של בעלך עכשיו. ואז אולי כשתקומי יהיו לך כמה שעות של כח.

תנסי גם לקחת ויטמיני בי, הם משפרים את מצב הרוח.

אם תצליחי לצאת להליכה או משהו כזה זה גם יכול לעזור, אבל זה קשה.

רפואה שלמה במהרה בעז"ה.

מחבקת אותך המון וחזק ועוטף
הפלה זה דבר נורא
זה לא משנה שיש ילדים בבית
זה סודק את קרקע המציאות עליה היית רגילה ללכת.
אני נפלתי מאד עמוק, מאד נמוך ומאד חשוך. איבדתי את עצמי. קמתי עם ליווי פסיכיאטרי (שיחה אחת לחודש) ותרופה (סרוקסט).

קודם כל חיבוק על ההפלה. גם אני עברתי לפני חודש. וזה לא קל בכלל.

כדאי לדעתי להתאמץ לגשת לטיפול ולא להשאר עם זה.

ובנתיים לנסות לעשות דברים שעושים לך טוב .

לצאת להליכה, לקניות, לשמוע מוזיקה, אולי ללכת למכון כושר.

 

לדעת שהכל מלמעלה (מדברת גם לעצמי)

ומה שכתוב קורה.

לא שזה קל. אבל ברגע שאת מבינה שיש מישהו למעלה שמחליט הכל יש הקלה מסויימת.

ודבר נוסף תנסי לרשום לעצמך דברים טובים שיש לך. זה מעצים. (לדוג' יש לי ילדים בריאים, בית, בעל מקסים וכד')

כתבתי דברים שלי באופן אישי עזרו להתמודד בעצבות שהיתה מיד אחרי ההפלה.

וכמו שכבר כתבו לך כאן מותר לבכות ולכאוב ואפילו כדאי. זה מאוד משחרר.

 

יש לך תמיכה מהמשפחה? בעל? יש מישהו שאת מדברת איתו על זה?

 

מאחלת לך רק טוב. הרבה בריאות. שתצליחי להתמקד בטוב תמיד.

וה' יעזור ובקרוב ממש תפקדי שוב. בהריון תקין קל וידיים מלאות!

 

שהיא התחילה ללכת!

וזה באמת בעיה,
כל כך קל להישאב...

סליחה שלא קשור אבל את לא הילדה שלו והוא לא אמור להחליט על חסימה של דרכי התקשרות שלך עם העולם החיצוני .

/>בטוחה שהיא בחורה בוגרת ואחראית על החיים שלה.
אני בטוחה שהוא עושה את זה בשבילה, בשביל הבית, בשביל הקטנה..

באמת הפורום הזה שואב... הלוואי והיה לי את הכוחות לחסום את הערוץ.. אולי גם זה עוד יגיע..

הוא יכול להביע דעתו ולנסות לשכנע אותה לעזוב
ברגע שהוא חוסם אותה הוא בעצם משתלט עליה
הכי נורה אדומה בעולם!!!

בואי בבקשה ותספרי לנו איך את בטוחה , ואחר כך אם תרצי את מוזמנת לקרוא עדויות של נשים מוכות - על שלל נורות האזהרה שהן מתארות.
גבר לא מחליט החלטות שרירותיות עבור אשתו , זו לא דיקטטורה.
* הערה - אני לא אומרת/רומזת שהפותחת היא אישה מוכה.

יקרה זו נורה אדומה הוא לא אבא שלך הוא לא יכול לחסום לך ערוץ תקשורת!! אני ממש מתחננת שתעמדי בתוקף על זכותך לבחור את דרכי התקשורת שלך, אם הוא מסרב ומתעקש לחסום אותך זה סימן נוראי! לעזוב אותו מיד ולגור אצל ההורים עד לבירור מקיף בעניין

לא לעניין... את יודעת את הסיפור האמיתי?? מה לעזוב את הבית?? מהודעה אחת בפורום לייעץ לעזוב את הבית? את מודעת לכמה הצעד הזה קיצוני וחריף?!

בני זוג אמורים להתנהל בזוגיות עם חירות מלאה
לחסום בטלפון פורום- כן, בעיניי זה מוגזם
אני שנים מתחננת לבעלי שייגמל מהטלפון, בחיים לא חשבתי ולא אחשוב לחסום לו שום דבר!!!

באותה המידה הסיטואציה יכולה להיות כזו- הוא רואה שיש לה קושי גדול מאוד להתנתק עד גבול של התמכרות קשה. ועוזר לה. באותה מידה לפעמים כשאני בדיאטה אני מבקשת מבעלי שיחביא לי את השוקולד בבית שלא יהיה לי זמין. או שיעצור אותי אם הוא רואה שאני נכנסת לאכילה רגשית. סתם דוגמה להביא. כמובן שזה יכול להיןת גם מה שאת אומרת, ועדיין מפה ועד לברוח להורים לטעמי יש מרחק גדול

הפותחת לא ציינה שהיא זו שביקשה מבעלה עזרה בעניין, כמו כן היא מציינת מימד שתלטני נוסף "אני קופצת לפורום כשהוא ( בעלי) פותח לי את הרימון"- מה פתאום הוא האחראי הבלעדי לפתוח לה את האינטרנט???

הבנה משותפת שזה מה שיעזור.

לק"י

ומציעה לא למהר להסיק מסקנות.

(לשאול בעדינות זה משהו אחד, להסיק שבטוח משהו לא בסדר זה משהו אחר).

היא לא פירטה יותר מדי, כדאי להיזהר לא להסיק מסקנות נחפזות...

מההיכרות מהפורום אני בטוחה שזה מרצון שלה והוא עוזר לה בזה...

אבל אולי רק ניסוח לא מוצלח.

אם תכירי את גלויה מהכרטיס האישי תראי שהיא ובעלה מדהימים...
וגלויה תחסרי לנו❤
אני גם צריכה להתנתק... שורפת פה המון זמן
@גלויה

לעזוב את הבית ולעבור להורים בגלל חסימה של פורום?
למה? אפשר לדבר לשוחח להתייעץ אבל מפה ועד לעזוב? עצוב שזאת הדרך שלך
אולי הוא עוזר לה להיגמל? אולי היא שעות בפורום במקום להתעסק בילדים בעבודה בבית והוא עוזר לה למתן את הכניסות שלה?

מזל טוב על פיצוש!!

ואיזה כיף שהם מתחילים ללכת

מקווה שבעלך עשה את זה מתוך הסכמה ורצון משותף של שניכם...

בעלי היקר והאהוב פשוט ראה שאני נשאבת כל רגע לפורטם

אז דיברנו על זה והוא חסם את הערוץ מהפלאפון. 

זה לא קל אבל זה נצרך. 

ואני כן יכולה דרך המחשב שלי, רק שזה פחות נגיש. 

 

ואל תדאגו, בעלי מקסים ואוהב 

מי שמכירה אותי יודעת שפעם הייתי נשואה למישהו עם נורות אדומות אמיתיות. 

 

וב״ה פוצי כבר בת שנה ורבע! 

 

הלוואי ויהיה לי כוח לעוד. 

בעזרת ה׳. 

בינתים מנסה ללדת את הספרון... 

ולא נורא אם הקוראות השונות נחשפו לשרשור אזה

כי את לא,אבל אולי מישהי אחרת כן...

בפעם הראשונה שכתבת זה היה נשמע שהוא עשה זאת על דעת עצמו בלבד, אם זה נעשה בהסכמתך ומתוך שיחה ובירור משותף- סבבה לגמרי! המשך זוגיות מוצלחת!

רק אל תשכחי לשתף אותנו בשירים ובתובנות במהלך התקופה שלא תהיי פה,
ולפחות תפנקי אותנו בתמונה!! פעם אחרונה שהעלית היא הייתה בת 9 חוד' לדעתי ניסתה לרדת מהעגלה...

היא ניסתה אז להיכנס לסל של העגלה, צילמתי מאחורה.
תמונות של פנים אני שולחת רק בפרטי
ויש לי שיר לבין המיצרים שמחכה, כשיהיה לי כוח לחשוב עליו אני אעלה אותו.

איזה כיף

ולא ידעתי שמתחתנים בשלושת השבועות, התחדש לי

בעלי אמר נראה לי שספרדים לא נוהגים ואשכנזים יש הר או משהו כזה...

אפשר להתחתן בשלושת השבועות?🤔

עד ר"ח אב.
בוודאות אני יודעת שיש עדות שאפשר, לא זוכרת אילו בדיוק.

בלי עין הרע הריון מתקדם, רוב התופעות מגיעות יותר ויותר מוקדם עם התקדמות ההריונות, העליה במשקל, הגוף... ככה זה. אז זה הגיוני סהכ
שיהיה קל ובריא!

כאב ברגל ימין, ממש בחיבור. זה בא והולך, אבל מתחזק בעיקר אחרי פעילות גופנית

כואב יותר אחרי מאמץ

אני רק שבוע 11, זו תופעה שהייתה לי משבוע 7 בערך וממש אין לי ורידים בולטים

ההיריון האחרון (השישי) לימד אותי את זה...

לגבי התחושות שלך - לא ממש מניסיון:

1. נשמע לי הגיוני, גם בלי בטן גדולה. עדיין הגוף משתנה ונמתח וזה יכול להשפיע על כאבים...

2. ו-3. נשמעי לי כמו צרבת... אבל זה לא מניסיון בכלל ב"ה...

זה רצועות שנמתחות בגלל ההתרחבות של הרחם. נורמלי ותקין בגדול..
לגבי השאר- נשמע מוזר! 2 נשמע כמו צרבת והייתי ממליצה לך לבדוק הליקובקטר למרות שאם זה רק בהריון אז אולי זה לא קשור..

מוכר לי

לגבי תחושת שריפה,כן הייתי שואלת רופא
כי זה האזור של הלב. רק לוודא

עזרתן לי! תודה לכל אחת שכתבה,
ואבדוק באמת את עניין השריפה עם הרופאה.
תודה!

בהצלחה בהריון קל ומשעמם!

היה לי בהריון האחרון.
אבל לא ידעתי שזה יכול להתחיל ממש מהתחלה.
אבדוק, תודה!

זה רק הלך והקדים

יכול להיות קשור ליציבה לקויה שלך.
לגבי הכאב ברגל- כאב כיאסטי, שגם קשור ליציבה לא תקינה, חגורת כתפיים לא חזקה מספיק?

אם הכאבים בלתי נסבלים הייתי בודקת.
קלקול קיבה בד"כ סביל, גם אם מעיק.

תרגישי טוב!

אולי תקחי קל בטן מאוד עוזר ומותר לשימוש בהריון

 

תנסי אורז לבן ותפוח ירוק!

 

חיבוק יקרה!!!

לי זה קרה גם לא בהריון, אם זה מרגיע.
כשזה קרה לי בהריון, הלכתי לעשות אולטרסאונד כדי להיות רגועה

תרגישי טוב!!

סוג של צירים...
ויחד זה גיהנום עלי אדמות!!!
מבינה אותך ממש!! עברתי משהו דומה!
לשתות המוווון
ולאכול רק מה שחייב, (אורז, גזר מבושל, צנים)
רפואה שלמה!!

היה לי בהריון קלקול קיבה עם שלשולים והקאות בלתי נשלטים. לא מבינה למה לא לקחתי אז אנטיביוטיקה, זאת הייתה טעות. מתאוששים יותר מהר אם לוקחים.
אבל אם אין לך שלשולים אז זה מוזר ולא טיפוסי לאוכל מקולקל.

לא סתם מקלקול קיבה או וירוס. אם באמת זה קלקול קיבה כמו שנשמע אצל הפותחת מן הסתם שהיא תקיא או תשלשל בסוף ואז תרגיש טוב יותר. בע''ה.

היה לנו קלקול קיבה משפחתי בגלל מוס ביצים מקולקל. אבא שלי, שאכל הכי פחות, היה במצב ללכת לרופא ולבקש אנטיביוטיקה בשביל כולנו. אני ואחותי היינו מקורקעות לשירותים.. אחותי פשוט שמה אותי באמבטיה באיזה שלב כי לא היה לי כח לשבת וכמובן שאי אפשר היה להשאיר אותי במיטה. אם לא הייתי מקבלת אנטיביוטיקה הייתי עלולה להגיע לאשפוז תוך יום נוסף של שלשולים והקאות הזויים.

עדיף לקחת אנטיביוטיקה קצרה

להגיע למיון פחות כדאי

לראות באיזה זיהום מדובר.
לא רוצה להלחיץ, פשוט קלקולי קיבה בהריון עלולים להיות מסוכנים לעובר.

כמו אצל כל מי שמנסה סתם.
תצפי
אבל תצפי לטווח של שלושה נסיונות טוב?
תגידי לעצמך בע״ה אני מצפה לתשובה חיובית עד חשוון. ככה זה יעזור לך קצת
חיבוק גדול יקרה!

את לא יודעת כמה זה עזר
כי שכחתי את זה
תודה❤️

בעז"ה מקוות שתבשרי לנו בשורות טובות בקרוב ממש!!

 

תזכרי שבסופו של דבר זה בידיים של הקב"ה(זה אפילו כתוב לך בניק)

עשית את ההשתדלות, עכשיו תנוחי לך!

 

חיבוק

נפלתי חזק בסבב האחרון, כשהבטא היתה נמוכה מאוד.

ולקחתי בגלל זה חודש הפסקה.

וזה הדבר שהכי מטריד אותי- איך אתמודד שוב עם הציפיה, ומה יקרה אם גם הפעם זה לא יצליח. 

 

ועוד כולם חושבים שהחלק הקשה זה הזריקות... 

אוי. חיבוק גדול יקרה. קשה קשה קשה קשההההה
מוחץ לב
וכליות
💕

אבל לזריקות ולבדיקות אפשר להתרגל.

לציפיה ולאכזבה- לא יודעת... אני עדיין לא מצאתי דרך להתמודד עם זה, ואני מגלה שזה החלק הכי קשה. זה והבירוקרטיה... (ויש לי וואחד סיפור מהשבוע, אבל זה לא לפורום כזה רחב. רק אגיד שבאותו יום קיבלתי זימון לבית משפט והזימון היה החלק הקל, ביחס לבירוקרטיה של פוריות)

מוזמנת לשפוך לב באישי אם בא לך...

זה סיפור מורכב, עם הרבה פרטים קטנים. וכרגע לא נראה שיהיה לו סוף טוב. 

 

(אוווווףףףףף! כבר אמרתי שאני שונאת את הבירוקרטיה? )

מבחינתי יותר קשה שלב הבטא!
אני מאבדת את זה
מקווה הפעם להשאר שפויה
חיבוק חברה לתהליך
בעה שנזכה מהר!

שאני מכירה מכלי ראשון מישהי עם סיפור - הייתה לה בעיה פיזית של קרום עבה והיא נכנסה להריון חצי שנה אחרי החתונה כשהרופאים אמרו שכמעט אין סיכוי שזה יכול לקרות... (ברמה של 90 או 95 אחוז...) אז יש ניסים, בע"ה בקרוב אצלך!! ⁦❤️⁩

פניתי אלייך באישי

אם היא רצתה בפרטי ולא פנתה מעל הפורום היא בטח לא תרצה שזה יהיה בשיחות אישיות של הנחקר הכללי

תודה רבה

אתמול עשיתי בדיקה ביתית... שןב היה רק פס 1, מאוד התאכזבתי. אבל עדיין אין מחזור אז בקשתי הפניה לבדיקת דם. עשיתי הבוקר ואחר צהריים אמורה להיות תשובה.... מקווה שתהיה חיובית

נורא מאכזב... אבל ננסה שוב חודש הבא. תודה על ההתענינות. המחזור לא הגיע כנראה בגלל הפסקת הגלולות.

הכל לטובה.
מה איתך... גם ניסית החודש ולא הלך?

היה לי ביוץ יחסית ממש מוקדם ואני מחכה לראות אם הצלחנו 🙏🏼 בגלל שהיה מאד מוקדם הצלחנו לקיים יחסים רק ביום הביוץ כי עד שטבלתי וזה... אז לא יודעת אם זה מספיק 😢 בכל מקרה יכולה לבדוק עוד איזה שבוע וחצי ככה

הכל בעתו ובזמנו

הכל לטובה

טוב שיהיו גם איזה שני סוודרים אם את גרה במקום שקריר בבוקר ואח''צ.

אז להתארגן גם על גרביונים/ משהו שמכסה גם את הכפות רגליים ?
גרות באזור קר מאד בעיקרון

אני הכי אוהבת בגד גוף פלוס מכנס. תוסיפי גרביים אם יהיה צורך.

אבל הכי נוח זה טייץ + גרביים עבות לפי מידת הקור
יש טייצים מאוד נוחים שנקראים טייץ פוטר- שזה טייץ רק מבד עבה יותר

ו2-3 דברים קצרים.
אבל זה יהיה אמצע ספטמבר ולכן הרב יהיה ארוך. פיג’מות רק ארוך

לדעתי דק ארוך, עם סוודר או 2, שאפשר להוסיף בערב.
מכנסיים וגרביים יותר נוח בכזה מזג אוויר, ככה בקלות אפשר להוריד ולהלביש לפי הצורך.
בחורף אני כן מלבישה גרביונים.

לדוגמא, הבת שלי בת 9 חודשים עוד מעט, ובלילה בירושלים אני מלבישה אותה עכשיו עם ארוך דק, אחרת היא מצוננת... בבוקר מחליפה לה לקצר...
בכל מקרה, לחורף עצמו כדאי שיהיה דק ארוך ומעליו פוטר או פליז, אז גם ככה את צריכה את הכל לאח''כ ..

אז כן הייתי קונה שיהיה חלק במידה הזו, וגם - החורף זה הרבה זמן, ויש מצב שהיא תעלה מידה באמצע גם...
(למשל, אצלנו היא לבשה 2-6 גם בבגדי חורף וגם בבגדי קיץ...)

לפעמים יש ימים כאלה ולפעמים כאלה 

לפעמים אחהצ כבר קריר ובבוקר גם

ותלוי אם קר אצלכם או חם

הייתי קונה ארוך ומעט מעט קצר, מה שיש לך עכשו בטח יספיק לא? 

מה שיש לי עכשו קצר וקליל מאד, ובמידה 3-6. בטוח יהיה לה קטן עוד חודשיים,עכשו היא בת 7 חודשים וחלק ממש קטן לה וחלק יחזיק עוד קצת (תלוי בחברה)
קניתי עכשו עוד טיפה בגדים קיציים 6-12, שיהיה לסגור את הקיץ..
אז אני מבינה שאצטרך לקנות בגדים לא מידי חמים אבל כן ארוכים עם אופציה לעוד שכבות במידה 6-12- לא מידי חמים, 
וגם 12-18, שיהיו חורפיים יותר.

 

לעשות כלומר משהו מובנה ומאורגן לדוגמא
תכין חביתה מ8 ביצים תחלק להם בצלחות חלבי אני הולכת לנוח קצת. תכיני טיטול ומגבונים ותגידי לו בבקשה תבדוק מדי פעם אם הוא עשה ואם צריך תחליף לו

ותגידי אני הולכת לנוח לשעתיים אל תבואו לשאול אותי כלום ואל תדפקו ושום כלום.

אולי כשלא יהיה מי שישמע את התלונות הוא יתחיל להזיז את עצמו.

נשמע שהתלונות הן כדי שתשמעי לעשות לך מצפון לקום

תנסי יום יומיים להתעלם מזה , לסגור את הדלת ולא לדעת מכלום. הוא יתמודד.

את יושבת איתו לשיחה.
ושואלת אותו- איך אתה מרגיש, אחרי יום עבודה ארוך, שהלכת אחריו לקניות, העלית את כל הקניות הביתה, ואז אכלת עד שהפוצצת והבטן שלך מלאה?
הוא אמור להגיד עייף ומלא.
ככה זה את.
ממש תסבירי לו ברחל בתך הקטנה-
אני ככה, כל שעה, כל יום, במשך חודשים.
וממשיכה לתפקד, כי אין לי ברירה. וכמו שאני אמא- אתה אבא. לאף אחד מאיתנו אין פחות אחריות ופחות מחוייבות.
נכון, זה לא כיף, זה קשה, זה מעייף, מתסכל, מאתגר.
אבל אני נמצאת במצב שלא בר שינוי ועושה את זה כל הזמן.
כשאתה הולך לנוח(אני מניחה, כל זה אצלנו) אני עושה הכל עם הילדים ובנוסף מארגנת לנו ארוחת ערב (נניח) ועושה את כל המאמצים שלא יפריעו לך. בטח שלא נכנסת כל דקה.
זה הילדים של שנינו.
ולכן, צריך לדעת להתנהל איתם.
הם רבים? להפריד בעדינות.
רעבים? להכין אוכל.
צריכים החלפתטיטול/מקלחת? קדימה!
את לא מכונת תינוקות- גם יולדת גם מגדלת
ממש לעשות שיחה.
ולהבהיר, שאת מצפה שכך זה יהיה ולא ממש שואלת.
בצורה עדינה כמובן...
אם לא, תגידי אין בעיה, נביא בייביסיטר בתשלום.
את בעלי זה היה מרתיע.
ואם זה לא מרתיע אותו, תשקלי את זה ברצינות..

אני עכשו ממש צריכה לנוח. קשה לי. אני ממש אשמח שתשמור עליהם עד שעה X  

תשחק איתם,תכין להם ארוחת ערב ותחליף לקטן אם צריך. 

יש סיכוי שיצאו החוצה לאיזה דשא? בעלי תמיד יוצא עם הילדים החוצה מתי שהוא רק יכול.לא מסוגל להשאר בבית. אני נשארת איתם בבית,משחקת ומתנהלת בבית,הוא משתגע. אולי עדיף בחוץ?

הבעיה היא שאת לא מאמינה שפשוט מגיע לך וזה הכי הכי טבעי בעולם שתנוחי.
לא קרה כלום אם הוא יעבוד קצת קשה. כנראה שהוא לא התרגל עדיין לעזור בבית, כי את אישה מפנקת.
הכל בסדר, שיגיד תודה. על זה שהוא לא יודע להתמודד, ועל זה שאת בית חרושת לילדים כרגע. הגוף שלך עובד שעות נוספות, וכשאת תביני את זה, זה מה שאת תשדרי ופתאום הוא יבין שזה מה יש. ושהציפיה שלו לא בסדר.

תנסי לעזור לו במה שאת יכולה.
תבואי אליו, תגידי לו שיש לך הרבה תופעות לוואי - בלי להתנצל. ושאת זקוקה למנוחה. תשאירי לו דף של הוראות, ותגידי לו שבמה שהוא לא חייב אותך, שינסה להסתדר, אבל שיפנה אליך בשמחה במקרה הצורך.
תבקשי ממנו באסרטיביות נחמדה שגם יתן לך הרגשה טובה.
כל עוד הוא לא בית חרושת לילדים, הוא לא יבין אותך.
ואם זה יקרה, זה יקרה רק אחרי ש*את* תביני את עצמך.