פורום הריון ולידה (עמוד 2717)

בין ליטר וחצי לשניים לפחות

אין כמה סוגים...
את יכולה להגיד לה שאת רוצה ספירת דם וgbs ואם יש עוד משהו שצריך לפני לידה

בדרך כלל....
ס"ד בוודאי שכן.
Gbs זה משטח וגינלי. לא אמורה להיות בעיה.

והוא מסודר ומריח טוב, או כשאני לבושה יפה מאופרת מתוקתקת ונראית טוב, אני לא מהססת לומר בקול-"איזו מהממת את!!( מתכוונת לעצמי כן? 🙂)כל הכבוד! אלופה, אין עלייך!! איזה כיף שנולדת!! אשת חיל אמיתית, המזמור הזה הוא רק חלק ממה שמגיע לך שישירו עלייך..." הבנת את הכיוון??
אישי לא יכול לכבוש את צחוקו בכל פעם ששומע אותי כך..
לא אגיד לך שעושה את בכ ל פעם שהבית או אני מתוקתקים, אבל פעם ב... משתדלת להלל את עצמי בקול. ותאמיני לי, זה עושה פלאות קודם כל לעצמי, אני מתמלאת באנרגיה וסיפוק, וגם בעלי משתכנע בזה יותר ויותר( אם העז להסס בעניין)
ממליצה לכל אחת לעשות את זה...

אומרת לבעלי - וואי איזה כיף לך, איך זכית, איזה אישה נהדרת יש לך😅

צריכה לאמץ...

@מטילדה אני מהנה זה מבינה אותך

ואפילו "התלוננתי" על זה בפני בעלי
ההרגשה שגם כשעשיתי משהו שהוא מעבר לכוחות שלי כרגע, אם לא הודעתי על זה מראש ובכתב לא אקבל את ההערכה שאני זקוקה לה. כאילו עשית? יופי ברוך שעשית.

כשאמרתי לבעלי אז זה היה ככה: אם אני לא בוכה שעתיים לי/כואב לי/מבחיל לי וכד אז זה מתקבל יותר מדי כמובן מאליו. אני אשמח למחמאות תמיד

בס''ד

 

זה מצב שמוכר לי, בעיקר בהריון / אחרי לידה. אני חושבת שכשמשהו מציק לנו (כינית לזה 'סוג של פריקה'), זה מצפן עבורנו שבא לאותת לנו שאנחנו לא במקום הכי מדוייק ונכון לנו. אם כן, מה שנדרש מאיתנו באותם רגעים, זה לעבוד על מידת הדיוק שלנו. 

 

בא לך לומר לו 'וואי, סליחה שלא עזרתי לך לפנות, כואב לי עדיין'. תנסי להתבונן שנייה לפני שאת אומרת את זה ולדייק את מה שיש לך באמת בלב. מה את צריכה באותו רגע?

 

 

- להביע תודה והערכה? ('וואי ממה תודה שאת מפנה את כל השולחן! לא יודעת איך הבית שלנו היה נראה אם לא היית כזה טוב!')

 

- לבקש אישור שזה בסדר שאת שוכבת על הספה? ('מאמי, אני מרגישה לא נעים עם זה שאני שוכבת ואתה מפנה. אתה יכול להזכיר לי בבקשה למה זה ככה ולמה אני בסדר גמור? ושאני עושה בדיוק את מה שאני צריכה לעשות על מנת שהגוף שלי יתאושש בצורה המיטבית?')

 

- לקבל מחמאה? ('אתה יכול בבקשה לומר לי שאני מדהימה שנשאתי את הקטן/נה הזאת 9 חודשים, ושאני מאכילה אותו, ומטפלת בו כל היום ומעניקה לו אהבה וכו'?')

 

 

הרבה מאד אנשים (אולי כולנו, מדי פעם?) משיגים אישורים / מחמאות בצורה שהיא קצת 'מניפולטיבית' (המילה הזאת קצת חזקה מדי, כי הרבה פעמים זה אפילו לא מודע, אבל הבנת אותי). אשרייך שאת רגישה לדיסוננס הזה שיש בתוכך. אני מאמינה שזה יביא אותך ואתכם לעוד קומה בקשר בינכם: עוד קצת כנות, עוד קצת גילוי לב, עוד קצת קרבה... 

 

 

כיוונתי למה שניסית לתאר? עזר לך? בהצלחה יקרה! ומזל טוב וגידול נעים בע''ה!!!

 

הדיוקים שלך חשובים!

 

 

ובהצלחה עם הבלוג החדש ותתחדשי על הניק

 

 

בעיקר בקטע הזה שאת צריכה לקבל ממנו אשורים לכך שזה בסדר שאת נחה ושכרגע הוא עובד יותר. למרות שזה ברור לשתינו שזה חלוקת התפקידים כרגע וזה אינטרס משותף של שתינו ההחלמה, עדין יש כל הזמן תחושה של אי נעימות ורק שמביעים את זה בפה שוב ושוב זה מוריד ממני את הנקיפות מצפון.. אם אני נחה למשל ומשאירה אותו להתמודד איתה צורחת אני כל הזמן מזכירה לעצמי שבעצם אני מניקה וזה סוחט ממני המון כוחות ככה שגם אם הוא הרבה איתה עדין זה לא שוויון בנטל...

נחמד לדעת שאני לא היחידה...

 

 

(בכל זאת הייתי  לשנות את זה.. איך עושים את זה? תוהה לעצמי)

גמאני בדיוק כזאת.

וגם תוהה איך משנים את זה...
אולי באמת ללכת על הרעיון של @השם בשימוש כבר ו@בוקר אור
תכלס נראלי שזה קטע כללי של כל הגברים,
כמה שאסביר לו שאני צריכה את המחמאות שלו וכו..
הם כנראה לא מבינים עד כמה זה נוגע לנו
גם הרבה פעמים הוא אומר שהוא מעריך אבל שוכח לומר את זה ;)
בקיצור אולי אם אנחנו נהיה אלה שמפרגנות לעצמנו (במקום מחלישות את עצמנו) ונעשה את זה בקול ובשמחה זה יזכיר להם..
ותכלס כשלפעמים אני מצליחה לעשות את זה.. זה באמת נותן כח להכיר במעלות של עצמי ולומר אותן.

בהצלחה אהובה!

זה לא פשוט כשזה מגיע ככה בהפתעה תני ךעצמך להרגיש מה שאת מרגישה גם אם זה עצב בלי יסורי מצפון
שלא נדע לותר על תינוק בטוח יותר קשה נפשית ופיזית מגידול שניים צמודים
אז קודם כל לא אשקר שניים צמודים בהתחלה זה לא קל המעבר לעוד תינוק/ת שהגדול/ה תינוק בעצמו. וממש כדאי לקחת קצת עזרה דודה אמא בייביסיטר אפילו ילדה בת 12 שתוכל לשעשע את הגדול..
אחרי שהם קצת גדלים זה כיף גדול יש לי קרובת משפחה גם בכלל לא דתיה יש לה שתי בנות צמודות ברווח כמו שלך לא מתוכנן.
היום הן כבר גדולות ואיזה זכות יש להן שיש להן אחת את השניה ולאמא שלהן יש מלא נחת בלי עין הרע
שבעז"ה יהיה הריון תקין וקל ובידיים מלאות

אין לי תובנות רק הערכה גדולה
מאד הגיוני שקשה לך לקבל אבל הצורה שאת מקבלת את זה מעוררת השתאות.
כל הכבוד לך! מאחלת לך הריון קל לידה קלה וילד בריא ואחים אוהבים ושמחים 💐💐

בהריון האחרוו נכנסתי להריון מיחסים שישה ימים לפני הביוץ (בוודאות!) כשהקטנה שלי היתה בת 8 חודשים.
והייתי בשוק, והיה לי ממש קשה עם זה, ולקח לי כמעט עד סוף השליש הראשון להשלים עם המציאות..

אבל עכשיו ברור לי כמה שזה היה מדוייק לי.
התינוק היום בן שמונה חודשים וממלא את הבית בכל כך הרבה טוב וברכה והוא וה"גדולה" בת השנתיים כאלה מתוקים ביחד שזה מדהים!

תרשי לעצמך לכאוב, ולרחם על עצמך, אבל לאט לאט תגלי את הברכה שטמונה בנשמה החדשה שאת מביאה לעולם!

בהצלחה רבה!

אני מבינה את השוק שלך!! אבל..יש לך (ולסביבה שלך) 9 חודשים לעכל את זה!!
את גם לא חייבת לספר את זה לאף אחד בשלב הזה!
אם ה׳ נתן לך עובר הוא יתן לך גם את הכוחות לסחוב אותו ואח״כ גם לגדל אותו. צפופים זה קשה בהתחלה, אבל אח״כ זה אפילו מקל. כשלגדול תמיד יד חברה של אח קטן, שניהם מעסיקים אחד את השני, גם לדעתי יש פחות קנאת אחים.
את תראי שיהיה לך נחת מהנשמה המיוחדת שהחליטה לרדת לעולם דווקא עכשיו;)
מאחלת לך החלמה מהירה מהכאבים שלך, לכי תדעי, לפעמים דווקא ההריון משפיע לטובה ומפחית את הכאבים, את גיבורה אמיתית עם מה שאת מתמודדת!! וה׳ יכול לרפא אותך ממש לגמרי מהכאבים, גם עם זה כאבים כרוניים. יכולה להעיד על עצמי, סבלתי שנים מכאבים מסוימים והיום כבר תקופה ב״ה שאין לי!! אלף תודות לה׳.

ששני הראשונים שלה צפופים בלי תכנון ובכלל אני רואה צפופים לא רק אצל דתיים.

רפואיים . ברוך השם הקדוש ברוך הוא מעמיד אותנו בניסיונות שאנחנו כן יכולים לעמוד בהם. בעזרת השם תקבלי את מה שהשם נתן ותיראי שילדים רצופים זה אושר גדול גם להם וגם לנו. בהצלחה.

אני חושבת שאפנה בפרטי אם תרצי.
אני יודעת על עצמי שקצת הצתמצמתי
ולקחתי משרה שמתאימה ליכולות ולכוחות שלי.


בעיניי
כל עוד אין לך ילדים קטנים כן כדאי לחשוב על התואר השני
כי לעשות תואר שני עם ילדים קטנים זה אפשרי אבל דורש תמרונים...

אם עד היום אהבת לחיות, לצאת, להיות פעילה, לשלב עבודה מעניינת, תחביבים, לתחזק חוג חברתי עם חברות טובות - זה לא צריך להפסיק עם הנישואים.

אם את מחזיקה בעבודה טובה, שנעים לה בה, את מוערכת, את מוצאת בה עניין, את מגיעה בשמחה ולא מתוך אילוץ, רואה סיפוק בעבודה - תמשיכי. אין סיבה לעזוב ולשבת בבית גם אם הבעל עשיר ואתם לא זקוקים למשכורת שלך.

גם נשות עשירים מוצאות לעצמם עיסוקים מעניינים, כי אי אפשר להיות סגורים בארבע קירות של הבית.

אם העבודה מעצבנת, את לא נהניית - זה משהו אחר.
אם המצב הכלכלי כזה טוב ולא זקוקים למשכורת שלך - זו הזדמנות לצאת ובהמשך לחפש עבודה חדשה.

לימודי תואר שני - תלוי במחלקה, בסוג התואר.
יהיה קצת עמוס לשלב לימודים ולידה.
אולי לחכות לשנה לאחר מכן.

טיפוח הזוגיות - תמיד צריך. בפרט בשנה הראשונה, שזה הזמן האידאלי לבניית הקשר הזוגי, להעמיק, להינות, לפני שנכנסים למערבולת והמהפך העצום בזוגיות עם לידת הילד הראשון.

ללכת על הלימודים בכל הכוח (בהנחה ובאמת את צריכה את זה לקריירה המקצועית)
מבחינת עבודה- הכי חשוב בהתחלה זה לבנות את הניסיון לקורות חיים. לא משנה מה המשכורת ומה היקף המשרה.
זה קשה עם ילדים קטנים אבל שווה לחלוטין. כמה שנים קשות בהתחלה ואח"כ מסיימים עם זה ואפשר לעבוד בנחת ולגדל את הילדים עם משכורת מכובדת ויציבה.

בהצלחה!

מאוד מקובל להוריד משרה אחרי חופשת לידה או להאריך חופשת לידה. תראי איך הולך לך עם הבייבי ותחליטי מה שיהיה לך טוב.

לימודים כמובן צריך להחליט עכשיו, וזה מאוד תלוי בתואר.כמה הוא דורש...

באופן כללי חשוב מאוד שהזוגיות והמשפחה יהיו בראש סדר העדיפויות אבל זה בכלל לא אומר שלא תוכלי לעבוד משרה מלאה, זה דורש מאמץ וניהול נכון של שאר הלוז.

אם זה לא נחוץ לכם מבחינה כלכלית ברור שעדיף להפחית משרה ולבלות יותר בבית אבל תלוי אם יאפשרו לך במקום העבודה להפחית משרה לאורך זמן

בהצלחה

גם אני גיליתי תת פעילות (אמנם לא מאוד גבוהה, באיזור ה5) , וב'ה תוך 3 שבועות של כדור ליום כבר הגיע ל3 שזה בנורמה ואחרי 3 שבועות נוספים (בתוספת שני כדורים על המינון הקודם) הגיע ל1 ומשהו.
אז וודאי להתחיל לטפל, בטח אם רוצים להיקלט (זה גם חשוב בשביל הריון ועובר תקינים)
בהצלחה ובקלות!

גם אם מצליחים להיכנס להריון עם הפרעה בבלוטת התריס-

זה מאוד מאוד חשוב להיות מאוזנים, כבר מתחילת ההריון.

ממליצה לך לקבוע תור זריז לאנדוקרינולוג שימשיך איתך את התהליך...

 

בהצלחה!!!

והיא איזנה עם כדורים, היום יש לה כבר 3 אפרוחים!! זה באמת מרגש שגילית מה הפריע ועכשיו את יכולה לטפל בבעיה יחסית בקלות, בקרוב תתבשרי בבשורות טובות!! אמן!!

וגם אחותי

שתינו עם תת פעילות

מאוזנות כבר מלפני הנישואים עם כדורים

היא עם 3 ילדים אני  עכשיו בהריון רביעי

כמו שכתבו לך- ללכת לאנדוקרינולוג טוב שיאזן אותך

ברכת הצלחה!

נורמלי לגמרי לגמרי

זה אומר שהקולוסטרום (החלב הראשון) התחיל להיווצר

בשעה טובה

אני ממש מבינה שזה חדש וזר ושונה

אמאלה פתאום יוצא לי חלב מהשד? מה זה?

זה חלק מתהליך ההריון והלידה המהמם שאת לומדת וחווה אותו על גופך

בהריונות הבאים בעז״ה זה כבר לא יפתיע אותך!

אני לאחרונה שמה לב לסימנים על החולצה כמו רטיבות אבל קשים (כאילו זה נוזל סמיך שהתקשה)
זה גם יכול להיות חלב?
לא מצליחה להבין מה זה עוד יכול להיות אבל לא חשבתי בכלל בכיוון ועכשיו זה מעלה לי את האפשרות הזאת
ואם כן, תמיד זה רק בצד אחד, באותו צד, אמור להטריד?
ומה עושים עם זה? בינתיים קרה רק בבית אבל לא נעים שזה יקרה כשאני מחוץ לבית...

הוא כל כך קטן שיכול להיות ששינוי תנוחה גורמת לזה. לא להתחיל מעקב תנועות לפני שבוע25
זה סתם מלחיץ

לא אמרתי שהרגשתי תנועות. אמרתי שהתחלתי להרגיש לפהי כשבועיים את הבועות והדגדוגים. ההרגשה החלה. יש לי מודעות כלפי הגוף שלי מאוד גבוה. ביומיים האחרונים הפסקתי להרגיש את זה לכן שאלתי ויש נשים שמתחילות להרגיש תנועות בשבועות מאוד מוקדמים. כל אחת וגופה.

בכאלה שבועות אפשר להרגיש יום ואז לא להרגיש יומיים ולהיפך

זה סביר בהחלט

בשבוע 20..אל תלחצי.
המשך הריון קל ותקין, בהצלחה ובשורות טובות 🙂

פשטידת קולורבי. מבשלים כמה קולרבים, מועכים לפירה, ומוסיפים היצה, קצת קמח, מלח פלפל. יש לזה ממש טעם של כרובית. וקולרבי ממש בריא.

מרק ירקות ירוקים- כל הירוקים האפשריים, כולל עלים- עם מלח וקצת כורכום. טעים ומשביע.

ירקות מבושלים- כיד הדמיון.
קישואים
שעועחת ירוקה (אפילו בלי מים. רק מטגנים קצת בצל בסיר, מוסיפים שעועית קפואה, קצת מלח וסוגרים)

אני חותכת לקוביות קטנות ומבשלת 3/4 בישול ואז מוסיפה ביצה פירורי לחם, מעט שמן ותבלינים.
יוצא מעולה, כמו פשטידת כרובית.

חותכים כרוב לפרוסות עבות שלמות(לוקחים את העיגול ופשוט בוצעים ל4 פרוסות בערך), מפזרים מעל שמן זית, מלח גס, פלפל גרוס. אפשר גם מיץ לימון/חומץ. ושמים בתנור על טורבו עד שמשחים קצת. זה מגניב לאללה.
ומרקים יש לי המוןן מתכונים השאלה מה מעניין אותך.
בגדול סלטים שווים ומפנקים- סלט עם בטטות ופטריות בתנור, סלט אורז בר,קינואה, עדשים שחורות ועשבים, סלטים שוניפ עם גבינות.
ברוקולי וכרובית בתנור עם פירורי לחם.
שעועית ירוקה עם מלא בצל ושום.
מוקפץ מאטריות אורז, ברוקולי ושעועית. אפשר לשדרג עם אגוזים מלמעלה.
לביבות תרד בתנור(מכינה ממדליוני תרד קפואים).

לא הכנתי עדיין.. ראיתי סרטון ובא לי לנסות
לטגן במחבת בצל, מלפפון, גזר, גמבה, פטרוזיליה ,
לתבל במלח, כמון, פלפל שחור , פפריקה, מרק עוף
להכין דפי אורז ולשים על את הירקות

היא אומרת שזה ממש טעים

מרק בצל
מרק שורשים
מרק ירקות עשיר
פשטידת ברוקלי

אנטי פסטי

סלטי ירקות מגוונים

 

מתכונים דיאטטיים | מתכונים דלי קלוריות קלים להכנה - מתכונים ב-10 דקות

 

מתכונים בריאים מנצחים | מתכון לאוכל בריא - מתכונים ב-10 דקות

 

 

מתכונים לפשטידות מנצחות ב-10 דקות עבודה

יש כאן מלא מתכונים שווים וקלים

ואכן בדיקה חשובה, לך לתינוק

סוכרת מזיקה לאם ולעובר. את מפחדת מסיכון אחד - קורונה ומחליפה את זה בסיכון אחר - סוכרת... זה לא עסק... לכי להבדק. במרפאות יותר בטוח מהסופר ומליל שבת עם המשפחה. ואם הפחד משתק ואת לא מסוגלת אז תיידעי את הרופא ותבקשי אישור לעשות דקירות סוכר בבית כל יום ואני מקווה שיאשרו לך...
רק בריאות

גם אני לא הלכתי בדיוק מאותה סיבה. היום אני כבר שבוע 32, אז היא אמרה לי שאיחרתי את הבדיקה של 50 ושאעשה פשוט ישר של 100, נתנה לי הפנייה.
תבדקי מולה , אולי את כן עד מספיקה.

לא כתמים, שהסתיימו בתינוק/ת בריא/ה ושלמ/ה!!
הרופאה מלחיצה אותך כי זה מה שהם אוהבים לעשות.. חוץ מזה אמרה לך כך כדי שלא תבואי אליה בטענות אם חלילה חלילה יקרה משהו, תמיד תוכל לומר שהזהירה אותך והודיעה לך וכו'. כסת"ח(סליחה על הביטוי )מה שנקרא בלע"ז.
כמובן שאת במקביל תשתי המון מים, תאכלי מסודר, תוספי תזונה/ויטמינים, אל תתאמצי ואל תסחבי כבד ותשתדלי להיות רגועה ולהמתין בסבלנות לבדיקה בעוד שבוע-אין הרבה מה לעשות עם זה... אין מנוס מלהמתין. נשימה עמוקה ו-יעברו לך הימים מהר, תשתדלי למלא אותם בדברים נעימים ומרגיעים,ולבטוח בקב"ה-והכל יהיה בסדר בע"ה. ותזכרי שנשים יולדות גם עם דימומים.
הצלחות יקרה, היי רגועה!!! 🙂🌷❤️ מתפללת עלייך❤️

מצטרפת!
גם אצלי בערך בשבוע 7 היו כתמים או דימום ממש קל כבר לא זוכרת וברוך השם עכשיו אני שבוע 32!
(ולפני היה לי הריון כימי אז בכלל הייתי לחוצה)

יכולה להסתכל אצלי גם אני שאלתי על מצב דומה ותראי כמה נשים ענו שגם חוו מצב כזה וההריונות הסתיימו בתינוקות בריאים ושלמים

אז בלי לחץ יקרה ,לנשום ובעזרת השם שיהיו רק בשורות טובות!🌷

יש נשים שבהריון צו

צוואר הרחם שלהם רגיש מאוד ומדמם לפעמים.. אוי זה זה

יכולה לעודד שלי היההדימום מטורף בהריון הראדון והיום הילדה שלי בת 9 .לצערי היו גם הריונות שלא שרדו אבל זה ממש מוקדם עדין והכל יכול להיות תקין וטוב.תתפללי הרבה ושולחת לך חיבוקים וחיזוקים

יש כל כך הרבה סיבות שיכולים להיות כתמים

ויכולה לספר לך על חמוד בן שש שבהריון שלו היו פעמיים שטפי דם אדיריםםם וב"ה..

 

תחשבי חיובי, תשתי, תחשבי חיובי, תנוחי, תחשבי חיובי (ותחשבי חיובי כבר אמרתי?)

בע"ה., בשורות טובות!

את יכולה ללכת על משהו פרווה... (ולבדוק שלא אלרגיים למשהו שם) 

 

לגבי החלק השני, אני מאמינה שגם המארחים יבינו את זה שקשה לך להפתח..

וגם לכי תדעי אולי תכנסי לזה ישר ותרגישי בנוח, בכל מקרה תהיי רגועה עם עצמך. גם אני לא ישר מרגישה בנוח לעזור בפינוי שולחן וכאלה וזה בכלל לא גרוע..

את יכולה גם לבקש מבעלך שישים יותר לב למה המצב וינסה לנהל את העניינים קצת, שלא תתקעי בסיטואציה מביכה בטעות. חוץ מזה פעם ראשונה אצל אנשים זה באמת מביך, מאמינה שגם הם יודעים את זה וגם הם מובכים מדברים כמו למשל אם לא תאהבו את האוכל או משהו. 

אולי רגישי יותר בנוח אם תתקשרי אל האישה ותשאלי אם היא רוצה שתביאי משהו או איזה עוגה להכין? 

מאוד נחמד לקחת את זה בחשבון.

אבל תעשו טובה - אל תקנו עוגה ללא גלוטן לרגישים לגלוטן. רוב האופציות שיש בסופר רגיל הן לא טובות. יש מלא דברים אחרים כמו פופקורן, גלידה, מוס שוקולד, סורבה וכו שאפשר להביא.

כנ"ל לגבי אלרגיה לאגוזים..

שתזרמי וככל שיותר תחשבי על הנושא יהיה לך יותר קשה לזרום

קבלי את עצמך איך שאת

ולגביי מה להביא - מה את מרגישה יותר בנוח ? לכי על כיוון שזה יותר את 

תוכלי גם להתקשר לשאול, או לשאול דרך בעלך מה להביא ע"מ לעזור בהכנות. גם אם יפטרו אותך ב"לא צריך", תמיד תוכלי להכין בכ"ז. גם סלט שווה ומיוחד זה ממש נחמד לדעתי.
גם מתנה זה נחמד, אפשר אפילו ספר טוב אם בעלת הבית אוהבת לקרוא, או כלי למטבח, ואם מצרפים פתק החלפה זה הכי טוב..
אל תתביישי לעזור, תוכלי פשוט להתייצב לצד בעלת הבית כשהיא מגישה את הדגים ולעזור בהגשתם לשולחן, ובגמר הארוחה כשהיא מתחילה לפנות, פשוט לתת יד... אני חושבת שאם רוצים להיות אורחים טובים, צריך פשוט להתנהג בנימוס ועם טאקט, לחייך ולעזור, וזהו פחות או יותר... בטוחה שזה מה שתעשי.
בהצלחה יקרה, תהנו...

אני לא מכירה אותם בכלל אז לא יודעת מה היא אוהבת.
ולהגיד לי אל תתביישי לקום ולעזור זה לא ממש עוזר. המציאות היא שזה לא ממש נעים לי. אני לפעמים מכריחה את עצמי אבל זו סיטואציה מאוד מביכה עבורי (גם בתור מארחת מעדיפה שלא יעזרו לי אז זה מוסיף)
טאקט וחיוכים יהיו בעז"ה בזה אני טובה

עשיתי תהליך עם עצמי, וחלק מהתהליך היה כשאני מתארחת, פשוט בטבעיות לקום ולעזור, כאילו זה התפקיד שלי. אכן לא ממש נעים בהתחלה, אבל כשאת מרגילה את עצמך, את שוברת בכך את הטבע שלך.
ואם את טובה בטאקט וחיוכים אז בטוחה שהכל יהיה בסדר...

משהו מתחום המזון, או מתנה שניתן להחליף. יש לי חברה שאני יודעת מה היא אוהבת אבל לא תמיד קולעת לטעמה-נראה לי שלהביא תמיד מתנות שתמיד משמחות את המקבל זו לא משימה הכי קלה... אז לא נורא אם לא קלעת במידה שהבאת אופציה להחלפה

אותי יותר מביך להשאר לשבת ולא לעזור ושיגישו לי וכו'.
מבינה אותך. ממש קשה להזיז אותי לשבת שלמה לחברים, ולבעלי זה תמיד חשוב.
מקווה שיהיה לך זורם וכיפי. בגדול אף אחד לא מצפה ממך בסיטואציות האלה לקחת על עצמך להניע את השיחה. מספיק לרוב להראות קשובה ולצחוק במקומות הנכונים אם את לא מוצאת מה לומר או נבוכה.

בדרכ אני מראש אומרת לבעלי שיעזור ואני שומרת על הילדים.
לגבי מה להביא לדעתי מתנה לבית עם פתק החלפה זה יותר בסגנון שלי וגם להכין עוגה או מאפה שווה

אני מבין למה זה יכול להביך.. אז במקום זה, את יכולה אולי לשאול את המארחת אם היא צריכה עזרה בלהביא לשולחן את האוכל החם, ואפשר להציע לעזור בעריכת השולחן וכדומה

כלי למטבח, משחק לילדים (אם יש כאלה), עציץ. בתכלס זה רק הכרת הטוב זה לא צריך להיות מתנה גדולה.

עוד משהו חשוב, אם אתם ישנים אצל משפחה אחרת, חשוב לטעמי להביא אתכם מראש גם פתק (לפחות) ומשהו קטן-שוקולד וכו' למשפחה שהשקיעה בשבילכם ופינתה לכם את ביתה.

עוגה טעימה (שוקולד או ווניל.. לא להתפרע עם טעמים אקזוטיים) ומושקעת (מספיק גנאש שוקולד).
להביא את העוגה על צלחת הגשה חדשה כמתנה.

כנ"ל סלט טעים בתוך קערה מתנה. עם כפות הגשה.

בהצלחה!

אי אפשר לדעת מה הצרכים והרצונות ואם סתם יתקע זה קצת מבאס...
נגיד אנחנו עם כמעט אפס מקום לכלים חדשים, למרות שאני צריכה ואוהבת. , וכלי שאצטרך לאחסן בלי יכולת להחליף זה פחות... עדיף משהו מתכלה או עם פתק החלפה.

נתקעתי עם המילים 'נגיד אנחנו...'
את מתארת סיטואציה פרטית ומחילה אותו על הכלל.

אני אישית באה ממשפחה שהתארחה ואירחה מאות אם לא אלפי אורחים לאורך השנים.
ברור שהיו פעמים שהביאו דברים לא רלוונטיים:
מישהי נכנסה פעם עם זר פרחים *באמצע* שבת, מוצרים בלי הכשר (אנחנו דתיים חזקים. אי אפשר לפספס את זה...), קינוח חלבי לשבת בבוקר ועוד.
היו דברים אחרים שלא היו רלוונטיים כי ה פחות התאים לסגנון המשפחה שלנו. אמא שלי למשל מעדיפה קערות מפלסטיק קשיח כי הן קלות מאוד לנשיאה, קל וחומר עם אוכל בפנים... לאישה צעירה בת 20+ זה לא סיפור אבל אישה מבוגרת עם בעיות אורטופדיות זה לא פשוט להקים קערות כבדות בארוחה.
ועדיין, רוב העולם לא נוהג כך ולא חושב בצורה הזאת.
לרוב העולם יש מספיק מקום בארונות לצלחת הגשה נוספת.
לכן הצעתי את הרעיון.

פתק החלפה זה תמיד רעיון מצויין.

שאם כבר מביאים כלי אז עדיף להביא אותו לא במצב משומש, כדי שיוכלו להחליט אם רוצים ובשביל מה.

כאילו, כבר טרחת, קנית, אז למה לא להביא את זה בצורה של מתנה?

וגם נראה לי שיותר יפה ומכבד להביא את זה כמתנה ולא עם אוכל בפנים ואז להגיד, תשאירי את הכלי בשבילך.. כשזה בא כמתנה זה יותר יפה לדעתי.

את לא חייבת להסכים איתי. רציתי להאיר את עיני השואלת שתחשוב גם על זה. כל אחת תעשה כראות עינייה.

הכנתי למישהו שרציתי להביע להם תודה רצינית על עזרה שעזרו לי במציאת עבודה. קניתי שתי כלים מהממים ואפיתי קיש ועוגה מושקע בטירוף. וארזתי
והם שמחו והודו מאד מאד
ו


אחרי כמה ימים

התקשרו לומר שהיה ממש ממש טעים




ושאפשר לבוא לקחת את הכלים
😫😫😫😫
איזה פאדיחה היה להסביר שזה כלים חדשים שקניתי להם וזה. אוי. זה היה מביך מאד! Never again

ארוחת בוקר בסגנון מסעדה לעמיתה לעבודה.
זה היה די בהתחלה של עבודתינו. היא הביעה את תודתה בהתרגשות מאופקת מעשה אשכנזים (מחילה מאחיותיי האשכנזיות) "וואו כל זה? בשבילי? תודה רבה!" ולקחה הביתה.
למחרת היא נגשה אלי-"היה מאוד טעים. נשאלת השאלה האם הכלי הזה הוא עבורי במתנה או שעלי להחזיר לך אותו?"

גם אם התכוונתי שתחזיר, אחרי כזה משפט...

אבל באמת, יצא ששלחו לי עוגות כמה פעמים וזו תמיד התלבטות מביכה אם צריך להחזיר את הכלי או לא

את הכלי בחזרה,
או שלא...

דווקא אם זה היה קורה לי הייתי יוצאת באלגנטיות והומור וזה דיי מקרב ומצחיק בסופו של דבר.

וגם במקרה כזה אני מוסיפה פתק או מדבקה בתחתית, 'אין צורך להטביל' או משהו בסגנון וככה בטוח שיבינו את המסר!

ופתרת את הבעיה

לפעמים זה ממש מקל בתור מארחת שהאורחים לא צועדים איתי למטבח ונתקעים איתי שם...
תדעי שיש לזה יתרון רציני
בעיניי להביא יין ועוגה זה מתוק ונעים
ונותן הרגשה טובה

1. מתנה- כולכם זוגות צעירים... כולם מבינים שלא מבזבזים סתם. עוגה ופרחים זה מעולה. לא צריך מתנות...אלא אם האירוח זה לכבוד יום הולדת וכד'

2. אפשר לעזור גם לרק ליד השולחן. לאסוף כלים וכד ואם תתגברי על הבושה, פשוט תשאלי בטבעיות אם מתאים לה שתכנסי איתה למטבח לעזור

3 על מה מדברים ? לנשים תמיד יש על מה ולא נו' של הקרביים פנימה. גידול ילדים, תחביבים, נושאים "בכותרות"

בסוף הכנתי עוגות שמרים ופוקצות
היה נחמד ב"ה. עזרתי והיה בסדר

אלא אם כן את כבר מבוגרת.
בהצלחה

מהניסיון שלי נתנו לי טיפול לפני שעברה שנה אבל ידעתי את הבעיה שלי ולא הייתי צריכה בדיקות רפואיות.
ממליצה לך לנסות לדבר עם מכון פועה הרבה פעמים יש להם המלצות לתרופות טבעיות.
בהצלחה רבה

גלולות הנקה וגלולות משולבות... האם בשניהם כתוב שאסור למי שיש מגרנות עם אאורה??
אולי גלולות הנקה יותר יתאימו לך?

מה גם שהייתי רגילה למיקרולוט. לא היו לי איתו דימומים בכלל ועכשיו יש בו מחסור כללי. על סרזט תמיד מספרים פה כמה הוא גורם לדימומים

אסור לקחת גלולות משולבות אם את סובלת ממיגרננ עם אאורה. אבל מותר גלולות של הנקה, שבהן יש רק פרוגסטרון.
אני עשיתי את זה והיה בסדר גמור

למה הוא חייב טחון?

בן 6.5 חודשים לא חייב טחון? 🤔
את מקפיאה שייקים יענו?

הייתי מקפיאה ירקות טחונים עם קוואקר.
אבל אין לי ניסיון רב מהאכלת מוצקים.

בגיל גדול יותר-
אני מביאה מהאוכל שאוכלים.

הוא יודע רק לבלוע... אני כן מביאה חתיכות פיצפוניות של קציצה /עוף אבל זה לא ממלא ארוחה זה יקח לו שעה לאכול כמות שתשביע אותו...

בכל מקרה, תחכי למומחיות ומנוסות יותר ממני בתחום.

ויש גם רסק תפוחי עץ שמוכרים בשימורים. יש ללא סוכר.

בשבת תמיד נתתי מהאוכל הרגיל... במיוחד מרק.

(שיא היקר עכשיו אבל נקנה לו אם צריך)

אולי ביצה?
חתיכות חלה עם טחינה?

נותנים בהשגחה כמובן,
והקב"ה ברא אותנו בצורה מופלאה, יש להם רפלקס הקאה למה שלא מסוגלים לבלוע.
בעיקרון הם מסוגלים הכל (חוץ ממה שמסוכן... מה שכתוב בבטרם), יכולים לנשוך ולרסק עם החניכיים,
אבל כל ילד מפתח את זה בגיל קצת שונה.

אז צריכה לראות מתי יצא לי להביא לו יום אחרי יום... (אמא עסוקה😬)
זה וחמאת בוטנים
ודגים

שאגב אין לי מושג איך, בגן הוא טורף ואצלי הוא לא אוכל כ"כ.. 😣

ללא מלח שמן וכו?

קראתי שזה הורס להם את הערך התזונתי לגמרי. לכן בשבתות נתתי בננה טריה מרוסקת כמו שכתבת, וגרבר רק של חברת "מטרנה"( בעצם, גרבר🙂)לא טעמן ולא שאר החברות, שמפוצצות בסוכר. של גרבר היה הכי פחות נורא, ולדעתי בלי תוספת סוכר בכלל.
כך שזה היה רק פעם בשבוע לתקופה לא ארוכה, עד שכבר הסתגל למזון פחות טחון ולמרקמים אחרים.
בהצלחה!!

מבשלת פירות ואז טוחנת ומוסיפה קוואקר ושקדיה (משתדלת גם מולסה שמקפיצה את הפריטין..)

בגלל שזה מבושל זה לא משחיר ונשמר היטב.

הבחור שלי בן שמונה חודשים ובלי עין הרע אוכל בכמויות יפות ממש אז כשאני מתחילה לבשל בשישי בבוקר זה הדבר הראשון שאני מכינה ככה שלאורך יום שישי יש מה לתת לו כשאני עסוקה ומספיק לכל השבת.

בליל שבת ובשבת בצהריים נותנת גם מנה של מרק טחון (ירקות ועוף). גם את זה אני פעם בשבוע מבשלת סיר גדול ומקפיאה בכוסות חד"פ.
אצלי הוא אוכל מרק פעם ביום. בין כוס לשתי כוסות, לפי התיאבון שלו.

בשבועיים האחרונים הוא התחיל לאכול לחם אז גם מנשנש מהחלה. והשבת בעלי נתן לו גם חומוס (אני פחדנית על אלרגנים אז העדפתי לחכות עוד קצת..)

ובין לבין יש גם אבוקדו, מלון, פריכיות אורז ובננה כמובן שהוא יכול לאכול גם בלי שיניים..

לפעמעם מוסיפה אגס, נקטרינה...

ממה שאני זוכרת אם זה בשביל תינוקות ולאכילה מיידית אז מותר...
*עורכת* הזכרתי שפומפיה ספציפית אסור..
אני אישית לא כזה מקפידה על דווקא מנת פירות.
את יכולה לתת קצת בננה ואבוקדו מעוכים, ולתת מהאוכל ל שבת (קציצה מעוכה למשל, תפוח אדמה מעוך וכן הלאה)

ומשום מה את המרק הוא ממש לא אוהב... אז נשארתי רק עם הבננה המעוכה והשקדיה/טחינה

ופירות הם יותר מתוקים.
תנסי להוסיף בטטה למרק.

את שלי הוא לא אוהב... ואני מתבלת כמו לכולם
הכנתי מרק מבטטה שלמה גזר גדול (שניהם מתוקים) קישוא אחד בצל קטן ובשר טחון... ותיבלתי כאמור... פעם קודמת הכנתי משהו דומה עם עדשים כתומות במקום הבשר וגם את זה לא אהב...

ועוד בשישי ביזבזתי את כל הקופסאות הקטנות שלי להקפיא את המרק שיהיה לי לכל שבת...

קישוא,גזר,תפוחי אדמה, כרפס,עוף/בשר, מלח פלפל שחור וקצת כורכום
זה המרק של הגנים בדרך כלל, עשיר ומשביע מאוד

א. זכור לי שבגיל 6 חודשים צריך כבר שתי ארוחות
ב. אני מרגישה שהחלב שלי לא משביע אותו...
ג. סרבן בקבוקים... וב"ה אוכל במעון שתי מנות מוצקים מעולה! ואת הבקבוק של אחרי שינת הצהריים הוא בקושי אוכל, הן סוחטות לו מהםיה לפה... משגע אותן ובצדק...
האחות בטיפת חלב אמרה לי שיש תינוקות שלא מדבר אליהם בקבוק ואןפשר לתת לו במעון עוד ארוחת מוצקים היום הבאתי להן קופסה קטנה של רסק תפוחים וממרח שקדיה שיערבבו לו נראה איך יאכל את זה...

אבל בשבת השתגעתי שלא אכל את המרק יפה... והוא קם כל שעתיים בלילהץ.. שזה *לדעתי* שילוב של התמכרות להנקה ורעב....

מכירה?
יש של שופרסל של המותג "גרין" שזה טבעי. ולא כזה יקר. פעם פעמיים בשבוע זה בכלל לא נורא.

אצלי כולם אהבו

מרסקת בננה ואבוקדו במזלג

סוחטת מעל זה תפוז

ומוסיפה עוד כפית טחינה/ ביסקויט מעוך.

 

נראה לי מספיק בהחלט!

(וגם את זה לא תמיד מסיימים אצלי. חח)

פרי טרי? יודעת שמותר ביצה קשה

אלא באחורה של כף או שטוח של סכין...

אבל אני כן הייתי עושה את זה. אולי בגלל שזה לילד קטן?

(ואנחנו מקפידים על הלכות וכאלה)

אפשר בננה.

אבוקדו.

טחינה.

חומוס.

ירקות מהמרק.

מלון למצוץ.

אפשר להשרות תמרם במים רותחים איזה דקה ואז לתת בלי הקליפה (זה מתקלף בשניה...)

 

לדעתי תערבבי בננה עם תמרים וגרבר. זה יצא טעם של שייק פירות כזה והבם מתים על זה!!!

 

ואחרי האוכל מים. זה עוזר להרגשה של שובע.

בהצלחה!

זה בסה"כ פרות מבושלים בוואקום, ברב החברות התוספת היחידה שמוסיפים זה וויטמין סי (חומצה אסקורבית)
תערבבי עם שקדיה או טחינה וזה מצוין.

אבוקדו זה גם מעולה אם יש והוא אוהב

ואוכל כבר רוב היום מוצקים,
בבוקר שקם בקבוק
ואז פירות(בשבת מגרדת תפוח, מרסקת בננה, מוסיפה כפית טחינה וקצת תפוז סחוט)
אחר כך מרק טוב ומשביע(בשבת חמין)
ואז אבוקדו עם ביצה/עגבניה טונה וטחינה/חביתה ועגבניה וכו
ושוב בקבוק ועולה לישון.

אני אישית החלטתי שלא (המליצו לי גם בלידה האחרונה - לידה שישית, שני קיסריים). התייעצתי קצת עם הדולה שלי, שהתלבטה, ועם אמא שלי - שבעצמה לא הייתה חושבת אפילו לקחת משהו כזה, והחלטתי שלא לקחת.

אבל אני לא לוקחת אחריות על אחרות...

אם את מסוגלת לזוז וללכת ולא מוותרת אז עוד איכשהו אפשר אולי לותר (אולי... לא בטוח שזה כדאי)
אם קשה לל לזוז ואת נחה הרבה ונמצאת במיטה לקחת ללא היסוס.
זה לא נעים אבל גם לא נורא ולא שווה את הסיכון לקריש

כרגע בחו'' ל ואין דרך להשיג.
הבנתי שלהרים רגליים הרבה ולא לעמוד עמידה ממושכת יכול להקל.
אם משהי מכירה דברים טבעיים למריחה או משהו שיכול להקל אשמח לשמוע..

קונים בבית המרקחת.
ואומרים שלהפחית סוכר וקמח לבן עוזר. אני ללא קשר להריון משתדלת להפחית בהם אז אין לי אינדיקציה כמה זה (ההפחתה) עוזר.
בהצלחה גדולה! תחזיקי מעמד!
יכולה לנחם שזה עובר מיד בלידה. לפחות אצלי כך היה.

טיפולים טבעיים - יש מגוון המלצות באינטרנט. לא מכירה ולא יכוחה להמליץ מניסיון

ורידים ברגליים בהריון טיפול טבעי - Google Search

כמה שיותר יותר טוב , ושישנו ביחד ולא בתורות חחח

תלוי בילד

אני לא עשיתי כלום בשביל זה.. היא הפסיקה לבד.

כשראיתי ש2 פעמים זה משבש לו את הלילה..
בהצלחה עם זה⚘

4 ילדים והיה בכל פעם אחרת
הגדולה בסביבות גיל שנה כשנכנסה למסגרת וישנה שנצ עד גיל 4+
השני בגיל שנה וחצי הפסיק לישון ביום באופן כללי
השלישי עד גיל שנתיים וקצת היה זקוק ל2 שינות ביום
והקטן בן שנה יחצי וכבר כמה חודשים ישן רק פעם אחת ולפעמים מדלג לגמרי..

הפעם קרה לנו משהו מוזר. בגיל שנה ו5 הוא הפסיק להירדם בשינה הראשונה, אז הבנתי שהגיע הזמן להעביר לשינה אחת וכך עשינו במשך שבועיים בערך והלך מצוין, ואז פתאום הוא שוב נהיה עייף בטירוף בבקרים ולא הצלחנו למשוך אותו עד 12, אז עכשיו בגיל שנה וחצי הוא חזר לישון פעמיים ביום. אז לפעמים זה ניסוי וטעיה...

אז אני מבינה מכן שרוב הסיכויים שזה מוקדם מדי לתנומה אחת?

היא כן עייפה. פשוט עד שהיא נרדמת כבר כולנו מותשים... (ואני לא מחכה שתהיה עייפה מדי, זה לא עייפות יתר. אבל היא לא נרדמת ולא נרדמת ואחרי שעה כזו זה כבר כן עייפות יתר... ☹️)

מתי היא מתעוררת בבוקר ומתי את מנסה להרדים?

הייתה מתעוררת ב-7 וחצי עד לפני חודש, והייתי מתחילה להרדים באיזור 7 וחצי. נרדמה רק בסביבות 9.
עכשיו מתעוררת ב-6 בבוקר כל יום, אבל ישנה יותר במהלך היום (באמצע שבוע, בשבתות הכל אצלנו בלאגן). אני מנסה להרדים בסביבות 7:15, היא לא נרדמת עד 9 בערב שוב. לא יודעת מה לעשות כבר.

מתי קמה בבוקר
מתי את מתחילה לנסות להרדעם לשנת בוקר
מתי נרדמת בפועל
מתי את מתחילה להרדים שנת צהריים
מתי נרדמת בפועל
מתי את מתחילה להרדים שנת לילה (האם את מחברץ לזה טקס שינה?)
מתי נרדמת בפועל

הריון אחרי לידה שקטה,
זה אחד הדברים ה.

אז כל דבר בתהליך הזה של 9 חודשים, דורש ככ הרבה ומעבר לרגיל.
כל יום, כל בדיקה כל התקדמות.

לי מה שעזר, זה הידיעה, שיהיה מה שיהיה, אנחנו מסוגלים להתמודד ונתמודד אם יהיה בכך צורך, אבל מעל ובעיקר הרצון להחזיק אוצר חי ונושם בידיים, ובשביל זה אני אעשה המון.
וכמובן תקווה ענקית והשתדלות באמונה.

אבל, כן, כל אולטראסאונט זה בדיקה שרציתי לעבור בעיניים עצומות. מה עזר לי? שמעתי מוזיקה כל הדרך עד לשם. ומוזיקה חזור.
וכמובן אספקה של המון גלידה/שוקולד ברגעים קשים.
עוד משהו שנזכרתי, קראתי בספר של הרב אברהם סתיו ללידה שקטה, כמה סגולות , ועשיתי אחת שלא דרשה ממני יותר מדי


( אצלי זו הייתה הפסקת הריון בשבוע 18+ , וילדתי בלידה "רגילה", ועכשיו ב"ה בתחילת תשיעי.)

אז תנסי למצוא מה מרגיע *אותך*.
אמונה, תפילה,
הידיעה הרציונלית.
ומה מעודד אותך.
שיתוף של חברים/משפחה, פינוקים.


מאחלת לך בעז"ה שיהיה לך הכי הכי הכי הכי בקלות האפשרית, ושתצליחי לעבור שלב שלב בשלווה יחסית וכמובן כמובן בידיים *מלאות* ובריאות!!!!

תודה רבה על העידוד, 

בעזרת השם לידה קלה כתרנגולת שתצאי בידיים מלאות !!!

הספר מדהים קראתי אותו בשעה מרוב שנסחפתי. 

קיבלנו אותו במתנה מהבית חולים שבו עברנו את הלידה השקטה...

עולות לי דמעות.
וגעגועים😔

כואבת ביחד את האובדן שלך, 

גם לי זו הייתה בת מהממת וקטנטונת. נזכרת איך החזקתי אותה והדמעות צפות.

בטוחה שהקטנות שלנו למעלה שומרות עלינו

ולא ראיתי,
וכלכך מצטערת על זה! אין יום שלא חושבת על זה..
אבל אם הייתי רואה לא הייתי קמה ומתעודדת.
היא בלב שלי תמיד
אני מדברת איתה המון.
היא הנס שלי
ובע"ה בתחיית המתים אני אראה אותה כלכך מחכה לזה!

אל  תאשימי את עצמך על כך.

זה הכל תלוי בהרגשה באותה הרגע, מהרגע שהתבשרתי בבשורות הלא טובות שאין דופק ידעתי שארצה לראות אותה.

ידוע לך מה קרה?

הציעו לי לנתח...
ובחרתי שלא.

היא קבורה בחולון.. בקבר אחים
חיים של אמא.
ושלך?

מתבאסת שלא ילדתי אותה בירושלים

שלא נדע, מה אתן עוברות?
אין צדיקות, ברור שלא מ בחירה, אבל בטוחה שאתן מכפרות על חטאים של כלל ישראל, נסיונות כאלה...
אמא אני עם דמעות...
ה' תשמור על הילדים שלנו!!

איזה ניסיון קשה.. קשה לי אפילו המחשבה על זה..
מתפללת מעומק ליבי שתזכו להריונות קלים ותקינים וידיים מלאות!!

אבל כן שלחתי את השילייה לפתולוגיה ומצאו אטמים בחבל הטבור..

איפה הוא קבור :/

לא רואים אותם
לא שומעים אותם
לא מכירים אותם

ובכל זאת שלנו לאהוב!!

גם בלב וגם בחוץ דמעות
אתן ככ חזקות וגיבורות אין מילים

שה'ייתן לכן כוחות ושפע של טוב רק טוב תמיד!!!

הבטא נשמע טוב.

מאחלת מכל הלב שיעבור בשלום ובקלות.

ותעדכני

הריון שמגיע אחרי הפלה/הפסקת הריון/לידה שקטה תמיד מלחיץ יותר.. ויש את ההשוואות, והחרדות.
והשאלות שמעוררות הכל (כמה הריונות? כמה לידות? כמה ילדים בבית..?) והפער בין המספרים שרק מעמיק את הקושי.

הרגשות לגיטימיים. תני להם מקום.
אני אישית הדחקתי את ההריון.. לא יודעת אם זה היה נכון אבל זה מה שעזר לי. נולד תינוקי מהמם ועד היום אני מחוברת אליו בצורה יוצאת דופן.

היריון ראשון ללא ילדים..

שואלים בהריון הבא איזה הריון ואת עונה 2, כמה לידות 1 וכמה ילדים בבית ואז...
וזה החלק שמציף הכל. הפערים בין התשובות.

פתאום אתה יותר מבין שהמטרה היא הילד.. ההריון עצמו מקבל פחות פוקוס (אצלי ההפלות היו מוקדמות, אז עכשו כן מצליחה יחסית להנות)
זה פורפורציות, אבל גם אובדן התמימות..

מנגנון כדי לשמור על עצמנו. בהריון הבא אחריו זה היה שונה..

עברתי אותו הדבר.
עברתי לידה שקטה שבוע לפני המשוער...
חודשים אחרי נקלטתי בחסדי ה' בלי עין הרע
ובדרך כלל לכל הבדיקות בעלי בא איתי,
דווקא לבדיקה הזאת של הדופק הראשוני לא יכל להגיע.
והייתי כלכך חרדה, ולחוצה, ובכיתי בלי סוף
והתפללתי לילדה שלי שתהיה מליצת יושר עבורי,
ולבורא עולם
שיתן לי את הזכות לחוות לידה בידיים מלאות ובריאות,
והגעתי למרפאה וראתה אותי האחות ליווי היריון שלי(מההיריון של הלידה השקטה) וחיבקה והרגיעה,
ואז נכנסתי לרופאה.. שכלכך לא הייתה נעימה
בכיתי בהיסטריה וכל מה שהיה לה להגיד לי
"מלא עוברות את זה...."
אבל אז אמרה שיש דופק וב"ה הכל תקין
וכלכך שמחתי
באתי הביתה, למרות העייפות של תחילת הההיריון..
ועשיתי לנו ארוחה מפנקת ממש
ולמדנו תורה ,ושרנו שירי הודיה לה'
מיני מסיבת הודיה...
וכלכך שמחנו, והתרגשנו.
וב"ה טפו טפו טפו עד 120
הוא פה לידי
בן 9 חודשים
ילד מקסים, מהמם! שכבש לי את הלב.

שיתפתי כדי להרגיע אותך
שבע"ה הקב"ה ישמח אותך
וכל מה שליבך חפץ יהיה.
והבן/ת שאיבדתם יהיו מליצי יושר עבורכם.
את מהממת
וחיבוק כלכך ענק!
מבינה אותך מאוד!!!!!!!

תודה רבה על העידוד, 

כמה טוב הוא השם! 

את מהממת בעצמך, תודה על הכל.

אולי איזה טיפול אם לא הלכת כבר?
נראה לי בעיקר לנסות להסיח את הדעת ולעשות דברים שעושים לך טוב. כמה שיותר.

הרבה תפילות חווית חוויה לא פשוטה וטבעי שיהיונאת כל הרגשות והפחדים.. מאחלת לך הריון קל ותקין ושיהיה בידיים מלאות..

להסיח את הדעת
לפנק את עצמך
ו.. מה אגיד לך, לקבל שזה כנראה יהיה חלק מההריון. אז לא לכעוס על עצמך שאת חרדה

חשבתי ששכחתי מזה וזה רחוק ממני
אבל בהריון הבא זה ממש צף והעלה את מפלס החרדות, הפחד בכל שלב שעכשיו יקרה משהו נורא שיפר את כל האושר...

לא מצאתי פיתרון אמיתי לזה חוץ מהמודעות לכך שאני מרגישה ככה, לא להדחיק רגשות ואם יש מישהו לשתף חשוב לשתף

מעבר לזה התחלתי כל בוקר לכוון בברכת אלקי נשמה שנתת בי מתוך כוונה על הנשמה שלי ועל נשמת התינוק זה נתן לי תחושת ביטחון קצת

בתקופה שבה עברתי הפלה עודדה אותי האמירה ששמעתי ממספר רבניות שתינוקות אלו שמסיימים את חייהם עוד בהריון הם נשמות גדולות שצריכות תיקון קטנציק בעולם הזה. הורים אלו נבחרים בפינצטה על ידי הקב"ה לשליחות הגבוהה הזאת.

את אתם כנראה צדיקים גדולים ונבחרתם למשימה הזו של תיקון כל הנשמות והשלמתן לפני בוא הגאולה בעזרת ה'.

אני מציעה בחום ללכת לטיפול אצל מטפלת שבתחום. לא לחשוש. לברר מישהי טובה וללכת. כי באמת לעבור אחר כך הריון זה מלחיץ ומותח וכדאי ללכת לפרוק את החוויה הזו במקום שיעשה לך עיבוד של כל מה שעברת.


נשיקות מכולנו. תדעי שה' איתך וכשכמעט כל אישה עוברת איזו הפלה או שתיים במהלך חייה פשוט לא יודעים על זה.

לתינוקת המקסימה שלי שאומנם לא בלידה שקטה אך פגית יפהפיה שהחזיקה קצת מעמד והלכה לה ..
מאז ברוך השם ילדתי 4 ילדים מקסימים ההריון אחרי זה היה מלווה בחרדות ניסיתי אפילו לא להיקשר מידי..
אבל כל שבוע שעבר נרגעתי ושמחתי..
מאחלת לך הריון תקין וקל בידיים מלאות .
עכשיו אני בהריון תאומים מתפללת שהכל יעבור בשלום רועדת מהמילה פגייה.. כל שבוע שעובר ברכה.. מחזיר אותי לצערי אחורה