פורום הריון ולידה (עמוד 2734)

שיש מצבי רוח משתנים...
למצוא בייביסיטר לשעה שעתיים ולהתאוורר. זה הכי מותר שבעולם והילדים שלך יקבלו אמא שמחה יותר...

3 חודשים אחרי זה נחשב? 🤔

זה עוד שלב רגיש.. שהגוף רק מתחיל לחזור לעצמו...
קחי לך זמן להתאוורר.. זה ממש חשוב!

ואנטיביוטיקה שלא עוזרת והכל מבאס אוףףף
ועכשין חמתי התקשרה והציעה שנחגוג לחמי יום הולדת יום ראשון *****אצלנו**** באיזה קטע כאילו אני צריכה לעשות לבעלך יום הולדת כאילו מה?

אין לי כוח לעצמי אז עוד לארח את כל המשפחה והיא יודעת את המצב 🤧🤧

הכוחות שלך..
אם מתאים תכיני משהו קטן. אבל לארח זה קשה ממש!

נשמעמקשה

עם התקן לא הורמנלי

לא כזה משנה הורמונים או לא. כל מה שאת מתארת נשמע סופר מציף וקשה!
שלושה חודשים זה ממש נחשב אחרי לידה. אני בשלב הזה רק אולי חוזרת לחייך. סתם. אבל זה עדיין עמוק עמוק בתוך הקושי וחוסר האיזון. לפחות אצלי. ועוד יש לך דלקת אז ברור שאת מרגישה זוועה!!!!! וצריכה לנוח ולהחליף אנטיביוטיקה.
ולארח את כולם???? מה, מה מה?
ברור שתגידי שלא מתאים. כשנולדה לי בת רק חגגנו את הולדתה ארבעה ומשהו חודשים אחרי וזה עוד היה בבית של גיסתי. אז בישלתי אבל בסוף אפילו לא ארחתי. אין מצב ועוד ביום ראשון שני אחרי החג.
בקיצור חמודה, ברור שאת מוצפת. קודם תתגברי על הדלקת. ואח''כ תשבי עם בעלך לחשוב ביחד איך את מצליחה לדאוג לעצמך מעט יותר כדי למנוע את הדכדוך ולהרגיש טוב יותר נפשית. בייביסיטר לעזרה אח''צ- ערב, הליכה פעם ביומיים, ללכת רק עם הקטן לחברה, קניות אונליין. שהוא יגיע מוקדם פעם בשבוע לא יודעת. זה תלוי בכם. אבל עצם זה שגם הצורך שלך נספר כבר מועיל.
חיבוק. חג שמח

אבל אני חושבת שעדיף שתלכי בכל מקרה של דימום כדי שלא יוותרו שאריות. בהצלחה יקרה ובשורות טובות!

 

בטיפת חלב.
הבדיקה שלנו יצאה לא תקינה, אז בגיל חודש שלחו אותנו לעשות שוב בטיפת חלב.


כדאי לעשות בהקדם, כי אם חלילה הבדיקה מאתרת מחלה, חשוב לטפל בה מוקדם ככל האפשר.
אבל אני בטוחה שאין שום בעיה ללכת לטיפת חלב ביום ראשון בשביל זה.

גם אם בדיקה חוזרת לא תקינה, באמת בחיפוש בגוגל ראיתי שבטיפת חלב עושים את זה עד ארבעה חודשים!!! אבל הרופאה פה פשוט מתעקשת להגיד שאין דבר כזה וזה לא אפשרי... 

מקווה שעוד רלוונטי לך אבל תחתמו ותברחי!

הדבר המעצבן הוא שצריך לחזור עם הבדיקה הזו לבית חולים והם שולחים למשרד הבריאות (זה מה שביקשו אצלנו בכל אופן...) בעיני שווה לא להיות שם חג שבת


מזל טוב!!

הם פשוט מסרבים להגיד לי את זה פה איזה הזויים...

לא הייתי צריכה לקחת את זה לבית חולים...

נשמע שהגבול קצת מטושטש.. אולי פשוט קצת לסנן את הטלפון ולא לענות בראש.. קצת מוכרת המציאות.. אנחנו קצת הלכנו לקצוצניות השניה ואז זה התאזן יחסית.. והתאזן מסיבות נוספות.. בהצלחה

אני רואה את זה הרבה מכל מיני כיוונים תמיד האישה מתעצבנת מזה

אני פחות מכירה את זה מאצלי כי ההורים של בעלי לא בארץ אבל אני כן מבינה את המחוייבות שלי להורים שלי למשל

ובכלל העיניין הזה צץ כמעט אצל כל אחת

בעלך עוזר לאמא שלו ודואג לה, מה זה משנה אם היא צעירה ובריאה

חבל להיכנ לשם, לגבי יום חופש אז תסבירו שלמשל באותו יום הוא יסיע אותה בבוקר אבל אחרי זה אתם נוסעים ולא תוכלו להחזיר אותה, ני לא חושבת שהיא תתנגד שתסעו ותבלו

פשוט חבל להיכנס לזה או לנסות כל מיני מניפולציות כדי "שתבין את מקומה" זה מיותר

זו משפחה ומשפחה זה חשוב, חבל שכל כך נוטים לזלזל בקשרים משפחתיים במיוחד אם זה מהצד השני 

לא מזלזלת בעזרה להורים אבל עם כל בכבוד וההערכה אין לך מושג על מה את מדברת . יש זוגות שמתגרשים בגלל אמא (של הבעל או של האשה) ובכל מקרה זוגיות זה קודם כל ואחר כך הורים. וכל דבר צריך להיות באיזון מכל הכיוונים. תאמיני לי אם הייתי סובלת ממשהו כזה לא היית חולמת להעביר את זה ככה בקלילות .... שלא תדעי. איזה כיף לך

נשואה ב"ה
כמה זמן אתם נשואים?
אני חושבת שמדהים שהוא עוזר לאמא שלו כיבוד הורים זה חשוב מאוד ואם היה מדובר על תקופה מוגבלת שהיא צריכה עזרה אז ממש מובן
אבל באופן קבוע כל יום? זה עובר את הגבול.
אני זוכרת שבתחילת הנישואים שלנו היו טלפונים של תבוא רגע אנחנו צריכים עזרה לזה ולזה כאילו הם לא הפנימו שהוא כבר לא גר איתם. אז יש מוניות ואוטובוס ובעלי מקצוע.
אבל תזהרי מאוד מאוד ותדברי איתו בשיא הרגישות לא חסר סיפורים על זוגות שנפרדו בגלל האמא וסיפורים דומים ובמיוחד שחמותך גרושה.
אולי תגידי לו כמה את אוהבת את אמא שלו ואת שמחה שהוא עוזר לה אבל רק ביום החופש שלו שיתרץ לה תירוץ שהוא לא יכול כדי שתוכלו לבלות יחד זו בקשה מאוד לגיטימית (רק שלא יומר לה את האמת כי זה יכול מאוד להעליב)

שבי עם עצמך דבר ראשון ותחשבי מה את כן מסוגלת לוותר בשבילה. נגיד יום קבוע בשבוע אולי? שביום הזה הוא לוקח אותה לכל הסידורים שלה (שתרכז אותם) ואוכל איתה צהרים נגיד?
אחרי שתחליטי מה את מסוגלת לוותר ולתת לה, שבו ותדברו על זה. תציגי את
הקושי שלך יפה, לא נגד האמא חס ושלום אלא שזה פוגע בזוגיות שלכם, ובוא נחשוב ביחד איך אפשר שגם תיתן לאמא שלך מה שהיא מבקשת אבל בצורה מאוזנת שלא תפגע בזוגיות. תשמעי מה הוא חושב ורוצה. ואז אחרי שתגיעו לאיזו החלטה הוא צריך לדבר מול אמא שחו בצורה יפה ולומר לה - (למשל) אמא יקרה יש לי אשה וילדה ועבודה ואני לא יכול כל הזמן להקפיץ, אז אני מבקש תרגיש את כל הסידורים ליום אחד בשבוע וביום הזה את מלכה ואני לרשותך לאיפה שתרצי בשמחה. בשאר הימים אני לא פנוי.

תקבעו גבולות סבירים.

 

בהצלחה!

מעבר לזה שזה מכות בגוף ולא משנה אם זה בקטנה ממש ובכלל לא כואב זה עדיין נקרא להכות. ברור שקשה להסביר לו במילים אבל יחד עם זאת צריך לדבר המון לילד בלי סוף ולהיות עם סבלנות של פיל לפיצקים האלו!!
חיזוקים ונישוקים

אבל אם אני מסבירה לו יפה, הוא פשוט נקרע מצחוק ועושה את זה שוב.

ואם הוא היה מרביץ לי או לא מקשיב או משתולל או כל דבר אחר ברור שלא הייתי עושה את זה. אבל זה באמת מלחיץ אותי שהוא יכניס שוב מטבע לפה, ומה אם פעם הבאה אני לא אשים לב? ומה אם פעם הבאה הוא יקפוץ עלי מאחורה ויפול על התנור?
זה לא משהו שיש לי "זמן" להיות סבלנית אליו.
והוא כן ילד שמבין מאוד, אז הוא כבר יודע למשל שלא רצים לכביש. והוא יודע שלא נוגעים בשקע של החשמל. אבל אני לא יכולה ללמד אותו על כל הסכנות האפשריות בעולם מראש

גם לי יש ילד בן שנתיים הוא פשוט צריך שמירה כל הזמן, לא רואה אותו מבין מהי סכנה. כמובן שאם יכניס מטבע לפה אני אוציא אותה ואסביר לו שזה מסוכן, אבל קשה לי להאמין שבפעם הבאה הוא ימנע מלעשות את זה. יותר חושבת שלקראת גיל 2.5 הם מתחילים להבין סכנות. עד אז פשוט שמירה הדוקה. אין ברירה

זה אומר שהוא ממש מתחיל להבין סכנות, אבל מאיפה שידע שאסור לקפוץ עליך כשאת מוציאה משהו מהתנור? או שאסור להכניס מטבע לפה? הוא לא אמור לנחש את זה. בכל פעם שאת נתקלת במשהו מסוכן פשוט תקחי אותו משם ותסבירי לו שזה מסוכן. לאט לאט הוא ילמד להתרחק מסכנות. וזה שהוא נקרע מצחוק זה נשמע לי בסדר גמור. חלק מהעניין...

מאמינה שבעוד כמה חודשים הוא יבין יותר ויותר

שלפעמים צחוק הוא לא כי זה מצחיק, אלא כמנגנון הגנה, במקום לבכות/להיות מובך/להיבהל...

אני משתדלת להימנע ממכה

פשוט אומרת ״לא״ או ״אסור״ בטון מפחיד עם פרצוף רציני נורא

ואז מחייכת ואומרת -לא נורא! התבלבלת!

אחריות של הורה לדאוג שלא יהיה מטבע או משהו קטן באיזור
אחריות שלי כאמא שאני לא פותחת את התנור כשהיא במטבח ובדרך כלל גם מבקשת שישגיחו עליה רגע כי אני מתעסקת במשהו חם.
גם מכה לא תעזור כי הוא לא מספיק מבין שזה משהו קורס הגיד שלימדת אותו לא להכניס מובע מחר הוא יכניס משהו אחר קטן. ללמד אותו לא להכניס כלום לפה אי אפשר, זה חלק מחקירת העולם שלהם . אז צריך לדאוג שלא יהיה משהו קטן.

ספציפית אני מאד נגד מכות מלבד ריצה לכביש או תקיעת משהו בחשמל שאלו הם דברים של סכנת מוות חס ושלום וגם מאד ברורים בכן ולא שלהם. ולא ניתנים לסילוק שהרי אי אפשר לא ללכת ברחוב עם ילד... לא רצים לכביש אך פעם בשום צורה. אם הסברים לא עוזרים שם אז בלית ברירה הייתי נותנת מכה. אבל אחו שתי הדברים היחידים שאני יכולה לחשוב עליהם.

וביכולת שלכם לנהל שיח על גבולות.
בגיל שנתיים כולם אצלי ידעו לא לחצות כביש לבד "זה מסוכן". לא לגעת בתנור. לא להכניס לפה חלקים קטנים. יש מצב שגם הרבה לפני שנתיים...

אמרתי מאה פעם והסברתי מאתיים פעם והגבול מופנם.
באחריותי לוודא שנשמר מסכנות, גם אחרי ההפנמה.

לתת מכה זה אולי מקשר לו סכנה מסויימת עם כאב, אבל לא הפנמה של גבולות, לא הפנמה של סמכות, לא הפנמה של מהות הסיכון.
אני לא מומחית אבל בתחושה שלי זה גורם לו להמשיך להסתכן. כי מכות זה יחס מצידך, קורה משהו מעניין, הוא ממשיך לחקור אותו...

אני כן חושבת שכדאי להרחיק באסרטיביות ולא רק דיבורים כי גם את הדיבורים הם צריכים להבין מה זה אומר. אבל לא לוותר על האמירה "זה אסור" או "מסוכן" מה לא עושים ומה כן עושים. אחרי כמה פעמים האקט הפיזי מיותר והם מבינים. גם בגיל הזה

נראה לי באמת זה לא הפתרון לתת מכה קטנה, גם אם לא כואבת.
קראתי את כל מה שכתבתם, אני לוקחת לתשומת ליבי. תודה רבה!

בטוחה שתמצאי את הדרך.הנכונה.
בהצלחה רבה!

צריכה לעשות. ממש הכל.
אחר כך תשימי מוזיקה ותתחילי לאט לאט לעבוד.
את שבוע לפני לידה, אל תהיי קשה עם עצמך

העיקר שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות בעז"ה!

שסיימת .
זה ממקד ממש
בהצלחה

תתחילי ממה שחייבים
זה עיקר הדברים שמלחיצים אותנו בדרך כלל כשהם מאחורינו אנחנו יותר פנויים לעוגת גבינה המפנקת שרצינו להכין...
וגם תנוחי קצת !! את לא הולכת לנוח הרבה בזמן הקרוב, נצלי כל דקה פנויה לישון

לקנות משהו למארחים - תחליטי מה ותשלחי את הבעל לקנות

לנקות- יש מנקה באיזור?

לקנות דברים חשובים לפני הלידה- להכין רשימה ולצרף לבעל הנ"ל. אפשר אם בא לך גם לעשות הזמנה בסופר פארם ולשלוח אותו לאסוף.

לבשל שבת, שימי עוף עם תפוא בתנור. בסוף זה הכי טעים וזהו. 

כביסה, בשביל מה לקפל, תכף את יולדת ולא משנה כמה תכבסי ותקפלי עכשיו תחכה לך ערימה גדולה כשתחזרי, באמת שווה לך עכשיו לעבוד בשביל שהערימה תהיה קטנה בפרומיל?

זהו

נשאר לך רק להכין תיק וללדת

מה שהבנתי בקיצור זה להיכנס למיטה ולהריץ את הבעל בכל העיר
כביסה סיימתי והכל בארון יששש!
באמת נשאר התיק!...
תודה🌹

😝😝😝

זה נורא מכביד לארגן את זה.

תעשי את זה רגע, זה ממש לא הרבה זמן ואבן נגולה מעל ליבך

(ככה לפחות היה אצלי אולי אני סתם מקשקשת )

שלא דחוף כי יש לי תאריך ידוע מראש ללידה...
צודקת
לפחות זה יהיה מוכן
ושהבית יהיה ג'ונגל
למי אכפת

בפועל זה לוקח 5-10 דקות ואת תרגישי הרבה יותר רגועה עם התיק מוכן בפינה

שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ובקלות!!

אבל אותי תמיד מנחם שבחיים הכל אבל הכל עובר.. גם דבר שנראה בעיניי הר או קשה בטירוף עבורי- לבסוף הוא עבר..
אז.. גם זה יעבור, תנסי שיעבור בטובב

ולפעמים לא....
אני טיפוס שונה, אני נלחצת שיש לי זמן מוגבל ואוהבת לסיים הכל מוקדם.
גם בעבודה יש לי פנקס קטן שכותבת לי מה יש לי לעשות ועושה חלוקה של מה לעשות כל יום ואיך אני מתארגנת על דברים. הרבה פעמים שיש לי הרבה מה לעשות וקשה לי לסדר הכל בראש לפני, כשאני מגיעה לעבודה, אני פשוט יושבת כמה זמן (עם ארוחת בוקר..) ומתכננת מה אני רוצה לעשות וסדר זמנים של כל דבר

זה מתחיל להתאזן ומתחילים לחייך והכל נהיה טוב יותר

את לא אמורה לצאת מהמיטה שישה שבועות
את שבועים אחרי לידה על מה את מדברת בכלל
אישה יולדת לא יוצאת שבועים אחרי לידה!!! מה זה לא הצלחתי לצאת עד עכשיו
עכשיו את אמורה לשכב להתאושש הגוף עבר טראומה רצינית . במסגרת הבית תנוחי תראי סרטים תאכלי שוקולדים תשמעי שירים לא יודעת כל מה שיעשה לך טוב אבל ממש לא לרוץ לטרוף את העולם עם כל הקורונה בחוץ הגוף את אחרי לידה את בהגדרת חולה את והתינוק

זה באמת שלב קשה ומייאש. אבל מתאזן בסוף. תחשבי על משהו לנפש שיעזור לך כמו מקלחת טובה, שוקולד, סרט, סדרה, שיעור, מוזיקה, קרם גוף, אוכל שהבעל יביא מהמסעדה. ולקבל כמה שיותר עזרה. ולנוח ולישון

לעשות סיבוב למטה, לפגוש איזו חברה..
אני חייבת את זה. לא מתכוונת להתאמץ וכו, רק קצת לקבל כח.. להיות כל היום סגורה במיטה זה ממש קשה.

תקחי את הבייבי בעגלה ותרדי

בעיקר-
שכל הזמן הוא או רוצה להיות על הידיים או יונק. וכשבאורח נס הוא רגוע, אני גמורה.. ואין לי כח להרים את עצמי להתלבש ולהתארגן נורמלי.
צריכה את העידוד שלכן.. נכון כדאי לי? זה יתן לי כח נכון?

וגם קצת, שאין לי באזור חברות שגם בחופשת לידה עכשיו

את לא עושה כלום כשהוא נרדם גם עם הבית מלא בעכברים מקיר לקיר
לדעתי להפך כשהוא צורח ואת מוטשת תתלבשי ותרדי לסיבוב בחצר איתן מסתבר שהוא ירדם בעגלה ואת תשבי בספסל תקני ארטיק
לא צריך להתארגן להתלבש נורמלי. אני נמלטת עם הפיזמה מהבית אפילו

חלוק, או בגד בית נח, ותרדי איתו כשהוא צורח לסיבוב בעגלה. אם זה מה שעושה לך טוב. אישית אני לא אוהבת לצאת מהבית כל כך מוקדם וגם לא להוציא תינוק, אבל אם זה טוב לך- לכי על זה. בהחלט יכול להיות שסיבוב בחוץ בעגלה ירגיע אותו.

 

לצאת איתו דווקא כשהוא בוכה.. לא חשבתי על זה.. אנסה!! תודה!!

לכי תדעי כמה דקות זה יימשך.. כל דקת שינה שווה יותר רוגע סבלנות וכח שלך
כשהוא צורח ובוכה ואת לא יודעת מה הוא רוצה זה הזמן לברוח החוצה, בטוח הואמיצרח בחוץ רק פחות (רק תוודאי שהוא שבע כי זה פחות זורם להניק בחוץ בגיל הקטן במיוחד עם הוא צווח)

היתי יורדת מלא למטה עם פיגמה..
קצר קולע
גם ככה כולי מדממת...

שמבחינה פיזית (חוץ מהעייפות) אני מרגישה טוב, לא כ"כ היו תפרים, בקושי דיממתי.
אז זה עושה לי הרגשה שהכל כבר עבר..
אפילו שברור שלא.

אחרת זה מתנקם בהפוכה ובטווח הרחוק. לנוח כמה שניתן

להתקלח! למצוא דרכים לתדלק את הגוף והנפש. זה לגיטימי גם להזעיק אחות או בייביסיטר ולעשות את זה.
שינה זה ממש אלמנטרי!!

התינוקת בת שלושה שבועות היום ואוכלת כל שעה/שעתיים אחרי ששבוע שעבר ולפני שבועיים היתה אוכלת בהפסקות יותר גדולות.. שאני עיפה זה סיוט וגם שערנית שאז זה יותר כיף אז אין זמן לנשום בין הנקה להנקה כי אוכלת באזור החצי שעה ואחכ לא תמיד נרדמת מיד. זאת לידה ראשונה ועדיין לא עשיתי את הסוויצ בראש שנגמרו חיי החופש. בטוחה כל רגע שהנה הנה אני חוזרת לישון.. גם קצת לא ברור לי אם כדאי לתת לה לאכול בכאלה הפסקות כי מצד אחד הגוף שלה דורש את זה ואולי קפיצת גדילה ומצד שני אני בפרוש רואה שכשהיא אוכלת יותר היא גם סובלת יותר מגזים. בקיצור לא פשוט. אבל אצלי היא קצת יותר גדולה משלך וממש בימים האחרונים התחילה לחייך וזה ממיס אותי!!

דווקא אני כן אעודד להתלבש ואפילו להתאפר טיפה אם את רגילה. זה פתאום עושה תחושה של בן אדם! צאי איתו סתם לנשום, להתאורר, לראות שמיים..
ובאמת באמת זה עובר. אצלי סביב החודש וחצי מתחיל להיות נחמד. סביב החודש כבר נסבל.
עד אז, מחזיקים את הראש מעל המים. מסתכלים על כל יום בנפרד. לא חושבים בבוקר על מה יהיה בלילה. ממש שעה שעה, יום יום, עד שהוא לאט לאט גדל, מחייך קצת, מגיב יותר, ישן יותר, פחות קשה לו המעבר לעולם הזה.

באמת לא מומלץ לפני 6 שבועות

כן זה השלב באמת הכי קשה..
לי שכנה מבוגרת אמרה, 40 יום לוקח לתינוק להתרגל לעולם הזה.. ובינתיים קשה לו. והם בוכעם המון...
זה יעבור! ממש עוד מעט.. חכי את החודש וחצי, תנוחי המון בכל שניה שאת יכולה תאגרי כוחות במיטה או איפה שעושה לך טוב, העיקר לנוח ולשמור את הכוחות למתי שהוא בוכה..
בינתיים גם את תתאוששי..
ובע"ה יעבור מהר והכל יסתדר..

שיתופים
אולי מישהי עברה משהו דומה?

אלא אם הדימום ממש מסיבי כמו ברז. לרוב לא יודעים להגיד ממה הדימום, זה בדרך כלל עניין הורמונלי שלא מתבטא באולטרסאונד. 

לפי התוצאה להחליט אם שווה לך לקחת את הסיכון או לא

אבל הרופא הסביר שבכל מקרה זה לא באמת מחליף את הדיקור

1:121.

אבל מה שחשוב זה מה את מרגישה, כמה חשוב לך לדעת בביטחון של 100% ובאיזו דרך תהיי רגועה.

כשיצא לי פעם 1:276, עשיתי ניפט והייתי רגועה.

עדיין לא רואים ברור ממש.

בשבוע 12+ כבר תראי ממש ברור ,ראש ידיים ורגליים בעז"ה.

בדקתי עכשיו בצילומים של אחד ההריונות בו עשיתי או"ס גם בשבוע 10 וגם ב-12

ההבדל במראה מאוד משמעותי

וכן, תבקשי. מוזר שלא נתנו לך.

 

בהצלחה ושימשיך בקלות בידיים מלאות .

 

 

גם בשבוע 38 לא יראה גוף ברור...
ולשאלה, בשבוע 10 זה לא עובר מפותח עדין, לוקח להם זמן להיראות כמו תינוק ממש. בשבוע כזה רק מחפשים שיש דופק וגודל.
יש באיטרנט אתרים עם מחשבוני הריון והסבר על מה קורה, כל שבוע בהריון ויש שם תמונות לדוגמא שיעזרו לך להבין ולהתחבר. מאוד מומלץ להסתכל שם

בדכ אפשר לראות, במכשירים של טכנאיות, וטכנאיות us בדכ מדפיסות תמונה.

תמיד אפשר לבקש, אם אתם רוצים...

באמת זה לא נראה בשלב הזה בכלל כמו משהו דומה לתינוק

אצלי הרופא כן נותן תמונה, 

לדעתי לגיטימי לגמרי שתבקשי. בעיני זו מזכרת מהממת!

מתי התל״מ שלך?

שלי 21.12

טחינה?
הרבה אורז לבן הרי טוב.
בננה?

קשה כלכך כשהם חולים..
ועוד בדיוק חג-שבת.
ממש לא כיף!
חיבוק ענק!!

מצד אחד מבינה את הרצון להיות בבית. לגמרי
מצד שני אני חושבת שאם תסעו יהיה לך קל יותר לא?
להכין ככה חג שבת זה טירוף..
ושם בטח תהיה יותר עזרה..?

איפה שלא תהיו, הלוואי יעבור מהר..
ויהיה לכם חג שמח ומהנה

אמא שלי ממש רוצה שנגיע. למרות זאת. מקווה שיעבור עד מחר בע''ה בע''ה!! הוא ישן קצת וקם קצת יותר עצמו בהתנהגות ושלשל מאז רק פעם אחת. הלוואי. תודה נשמה

לחם עם שמן זית / ממרח (לא כדאי עם גבינהכי זה מוצר חלבי ויכול להגביר את השלשולים)

וזה לא מדבק...
הלוואי שיעבור לו עד החג!

אבל מבושל עם הרבה מים ולא שיצא אחד אחד, המים של האורז מעולים להפסקת שלשול.
תרגישו טוב!

רפוא'ש !

נתנו לי פה פעם טיפ לבדל אורז במלא מים ולהכין מהמים של האורז את הדייסה. (ועל הדרך דייסת אורז כמובן הכי טוב) זה עבד ממש טוב!!!
חיבוק גדול!

רופא 1 פעם אמר לי וזה מדהים!! רוקחים אומרים שזה לא לשלשול אבל זה עוזר, תוסף תזונה.

זה לא שיניים. ממש מתנהג כמו וירוס שלשולים. נכין אורז בצהריים. תודה רבה! חג שמח!

עד שאת עוזבת, תוכלי לעשות בדיוק את השעות שלך ולא להוסיף רגע, לנצל עד תום ימי מחלה וכאלה, לפחות שתרגישי שגם את מנצלת אותם ולא רק הם אותך..

 

ממליצה לך גם לא לעזוב. תחזיקי מעמד, את לא יודעת מה יהיה בהמשך, אולי אפילו תחזרי לתפקיד טוב. יש סיכוי?

השבוע לא הגעתי יומיים כי ממש היה לי קשה עם החום בחוץ והחולשה שלי לעבוד

במצב רגיל הייתי מתגברת ובאה

עכשיו- לא בא לי

ולגבי חזרה לתפקיד- המקום הזה כבר מאס עלי עם התנהלות

כבר כמה שנים שאני מנהלת איתם מערכת יחסים של אהבה- שנאה (אוהבת את העבודה בשטח, שונאת את ההנהלה ואופן הניהול)

בהחלט הגיע הזמן לאסוף כוחות וללכת. אחרי הלידה כמובן.

תודה על ההזדהות

לפחות בחלק של להישאר כי זה מה שנכון עכשיו (אבל לא נכון עבורך). זה ממש מדכא ומוריד את הכוחות.

אין לי עצות חכמות, אז שולחת חיבוק.

נתת לי כוחות

עקרונית אסור להם להרע לך את התנאים בהריון אבל לא כולם שמים על זה.. אין לי הרבה ניסיון עם זה אבל מאחלת לך הרבה הצלחה וחיבוק

יש לי ליווי מקצועי בנושא הזה

אם הם ממש רוצים יש להם אליבי הגיוני להרעת תנאים

השאלה אם הם יבחרו ״להתלכלך״ וללכת לאחראי על תעסוקת נשים(או איך שקוראים לזה) ולהשיג אישור

או לכבד את העבודה שהשקעתי שם עד היום ולא לעשות את זה

רק שזה קרה לפני חודשיים ובינתיים ההריון מתקדם יותר.

מה שעשיתי - נשארתי
במקביל שלחתי קו"ח לכמה מקומות שרציתי לעבוד בהם.
וגם להצעות עבודה של מילוי מקום.
בשיחת טלפון אמרתי שאני בהריון (למרות שלא הייתי חייבת) כי לא התחשק לי תוך כדי הקורונה ליסוע ולהיסחב ולבזבז זמן ובסוף לקבל תשובה שלילית בגלל ההריון.
בסופו של דבר התקבלתי לשליש משרה שמאוד מעניינת אותי, והתנאים נוחים.
הורדתי קצת משרה במקום העיקרי.
במקום העיקרי לקחתי השבוע מחלה למשך שבוע. מרשה לעצמי יותר, מכבדת את עצמי יותר.
באמת תחושת הפגיעה היא קשה, והם איבדו אותי - הפסד שלהם...
משקיעה בעבודה השניה.

זה אומץ לעשות שינוי בכזה שלב

אני ממש שמחה בשבילך שמצאת עבודה נוחה וטובה

את צודקת אולי אני צריכה כן להמשיך להיות קשובה במקרה והצעה ממש טובה תגיע אלי

אבל אין לי כוח להיות אקטיבית וליזום שינוי

זה ממש מעייף אותי!

מאחלת לך שהכל יתברר לטובה במהירות

אין שום צורך.
החוק שאסור לפטר ולהרע תנאים לאשה בהריון, תקף החל משבוע 17. אם סיפרת מטוס ליבך לפני- הוא יכול לפטר אותך כמו כל אחת, כי את יכולה לחפש מקום עבודה אחר ולא לספר שאת בהריון עד סוף חודש חמישי.
באסה רצינית. מגעיל, לא פייק ומעצבן. כמו שהציעו לך פה, תורידי הילוך, זה ממש קשה. תנצלי כמה שאת יכולה, ותבדקי אופציות אחרות... אין ברירה..
בהצלחה רבה!

אסור מהרגע הראשון של הריון.
צריך לקבל אישור של ממונה על עבודת נשים בתמת.
לצערי בתקופה הזו יש יותר אישורים בגלל מצב המשק.
עובדת חייבת לספר מחודש חמישי.

כי החוק הפנו עד להגן על זה שלא ירעו בגלל הריון
אם הודיעו לה על הרעת תנאים לפני שהיא הודיעה שהיא בהריון זה מוכיח שהם לא עשו את זה בגלל ההריון אלא משיקולים עניינים ויש סיכוי סביר שהתמת יאשר להם- אם הם יחליטו ללכת לקבל אישור ולריב עלזה
באסה רצינית

מעניין. כי אני נתקלתי בסיפורים שונים.
חברה שסיפרה שהיא בהריון, ובכל זאת פיטרו אותה, כי לא סיפרה למנהלת האדמנטירטיבית...

אם מנהל עושה הרעת תנאי לכלל העובדים 

 

אז ברור שזה לא בגלל היות אחת העובדות בהריון

 

אלא שיקולי מערכת כדי לאפשר למקום להתייעל

 

 

יכול להיות מצב שעובדת בהריון, תצליח להגיע איתם להסדר מסויים זמני עד סוף ההריון עם המעסיק (לא כי הוא חייב לפי חוק, אלא כי הוא יעדיף פחות התעסקות עם עורכי דין מכתבים וכו') ולאחר החל"ד לחזור לתנאים כמו שאר העובדים. 

צריך היתר אבל בתקופה הנוכחית קל מאוד לקבל אותו.

החוק קובע שעובדת בחודש החמישי להריונה תודיע למעסיק, לא מפורט באיזה שבוע בחודש חמישי.

זה לא נכון,

אני יכולה להודיע בכל שלב ואסור לפטר אותי מהרגע שנכנסתי להריון

תודה בכל מקרה

תודה על העידוד

אסור לפטר אותך בגלל ההריון.
אבל מותר לפטר אותך אם הם מוכיחים שזה מסיבה אחרת.

החוק נועד להגן על נשים
אבל גם למעסיק יש זכויות.
לא מצופה ממעסיק להמשיך להעסיק מישהי שלא מועילה לו רק בגלל שהיא בהריון
אם הוא בקיצוצים/או שלא מבצעת את עבודת הוא לא חייב לספוג את זה.

אם הוא היה מפטר גבר במצב דומה
הוא יכול לפטר אישה בהריון.

התכוונתי שלא קשור לשבוע 17 או כל שבוע אחר

בוודאי שיוכלו לפטר אותי בהנחה שזה באמת לא קשור להריון

השאלה כמו שעניתי גם למעלה- אם הם ירצו ״להתלכלך״ על זה

יש צדדים לכאן ולכאן, אולי יהיה להם כן חשוב לשמר אותי גם במשרה הרגילה (כעתודה לצרכים עתידיים ,אם כי אני כבר לא רוצה...) ולכן יבואו לקראתי

אולי לא ירצו לעשות בלגן ויתנו לי להמשיך בתנאים הנוכחיים עוד שנה

ואולי לא. וה׳ יעזור כי זה התרחיש הכי לא טוב מבחינתי שיאלץ אותי כאן ועכשיו לעזוב

יש גבול למה שאני מוכנה לספוג

אנע לא מכירה את המקרה הספציפי, אז אולי אני טועה אבל את זוכרת שכל המשק עבר טלטלה מטורפת?
לצפות שדווקא אני לא ייפגע זה תקווה יפה אבל לא מעשית לצערנו
אולי המקום באמת נאלץ לקצץ ולו היתה לו ברירה?
את היחידה שקיבלה שינוי בתפקיד?
כמובן מבאס לדעת שהם מוכנים לוותר עלייך בשביל הקיצוץ אבל עדיין זה לא אישי.

ואני לא חושבת שנכון לערב פה את ההריון. את יודעת שזה באמת לא קשור ויהיה לו קל להוכיח את זה בפני מי שיהיה צורך...
(ובנוסף ניצול של דיני עבודת נשים באופן לא הוגן פוגע מאוד בנשים כי זה מגביר את החשש של מעסיק להעסיק אותן מלכתחילה!)

דווקא הייתי באה מול המעסיק בצורה טובה יותר - שאת אוהבת ורוצה להישאר במקום אבל לא תוכלי להרשות לעצמך הורדת משכורת.
שיחשוב טוב מה יש לו לומר לך.. אולי תבוא פתאום איזה הצעה יותר טובה מצידו (אולי הבטחה עתידית לקידום למשל)
ובכלל לחפש עכשיו עבודה זה סיכון גבוה מאוד.
בכ"מ כדאי לך להישאר. ממה שהבנתי בכלל לא משתלם לקחת פיצויי פיטורין גם אם תפוטרי (אבל תבדקי את זה טוב יותר)
ולחפש מהצד עבודה אחרת תוך כדי כמובן.
אם תמצאי מה טוב!
אם לא- קיבלת חופשת לידה כמו שצריך ותמשיכי לחפש...

ספציפית אני יכולה להגיד לך שזה מקום שלא עבר טלטלה

(המשיך לקבל תקציבים כרגיל ממשרד החינוך)

זה בחירה שלהם איך להתייחס אלי

עד היום הם היו צריכים אותי ובחרו להשלים לי שכר מעבר למה שהם קיבלו באופן רשמי מהמדינה

עכשיו פתאום לא. יש סיבה שהם בחרו להתנהל במדיניות הזו כי רוצים ליישר קו לכל העובדים ולחסוך כסף

אני יודעת באופן אישי שיש עובדים שהם כן ממשיכים להשלים להם למשכורות גבוהות למרות ה״יישור קו״...

משמע- הכסף לא חסר איפה שרוצים... 

פתאום ברגע אחד בועטים אותי, ואת כל מה שהבאתי להם

ולא, לא עשיתי טעות או משהו רע

זה פשוט השתמש וזרוק (וזו הגישה הידועה של המוסד, אני לא הראשונה ולא האחרונה שעוברת את זה)

ולמרות שידעתי שזה יקרה יום אחד ואני אעזוב

ואני עובדת שם מבחירה- כי את העבודה בשטח אני אוהבת

העיתוי הגרוע עכשיו מבאס אותי

 

תודה בכל אפן על כל מה שכתבת

בתחום שלי ב״ה יש ביקוש יחסית גבוה ולא יקשה עלי למצוא עבודה

כן יקשה עלי למצוא בתנאי שכר טובים כי הניצול רב...

פיתרון ביניים\גם את קצת מוותרת וגם הם

ואחרי הלידה לאט לאט לחפש עבודה אחרת בנחת.
זו לא תקופה לחפש עבודה, גם בגלל ההריון וגם בגלל המצב הכללי במדינה.

תעשי את מה שאת יכולה, לאט לאט ובנחת.
את יכולה לבקש מהמנהל שלך שלא יפיץ את זה לכולם, אולי זה יועיל.

בהצלחה ובשעה טובה בעז"ה!

תנסי לדבר אל הלב שלו, לספר שאת בהריון ומאוד קשה לך עם ההורדה בשכר, שאת אוהבת את מה שאת עושה וכו'.

זהו שהפגישה היא כבר אחרי פגישה עם המנהלת שלי, והיא רק מול מנהלת משאבי אנוש 

חדרון פצפון בתוך חדר גדול

בשביל לשמור על נשימה ומרחק מינימלי בין אנשים חייבים דלת פתוחה

3 מזכירות יושבות בחוץ בחדר הגדול

חצי עולם נכנס ויוצא משם

את רובם אני מכירה

קשה לשמור על דיסקרטיות....

מצד שני לשלוח במייל את ההודעה על ההריון נראה לי לא מתאים

אמן שיעבור בשלום!

רוצה לעשות את השיחה ביותר פרטיות אם אפשר ואם אי אפשר תרשמי במייל את הגילוי עצמו ותבהירי שזה רק בגלל שחשוב לך לשמור על פרטיות ובשיחה עצמה תדברו בלי להגיד ממש בגלוי את עצם ההריון..

יהיה לך שלושה חודשים של נחת כלכלית לחפש עבודה חדשה. וייראה יותר יפה בקורות חיים. לפי החוק אגב אסור לפגוע בתנאי אישה הרה אז שווה לברר לעומק

הם פנו לממונה על תעסוקת נשים

אני נותנת סיכוי קלוש לכך שלא יאושר לפטר אותי

ה׳ תן לי כוחחחחחחח

מבואסת להתחיל עכשיו לחפש עבודה , לחפש את עצמי מחדש 

 

@תיתי2 תודה על ההשראה

אני אקח לי החודש איזה שבוע חופשת מחלה ככה לנוח ולאפס את עצמי

יש סיבה למה לא...

הכוונה, גם אני חשבתי כמ פעמים שלא טוב לי/לא משתלם/ לא אוכל לקבל אבטלה והופתעתי לטובה...
העיקר שיהיה בהצלחה
סיוט
מכירה יותר מדיי טוב מקרוב. כל הריון עשה לי בלאגן...

בעבודה שתסתיים אני עובדת 4 ימים בשכר יחסית גבוה

עוד יום ממשיכה בעבודה אחרת( שממנה אני מתכננת להתפטר אחרי הלידה כי אני לא נהנית שם)

אני אצא עם דמי אבטלה נמוכים ממש ממש ולא אוכל להרשות את זה לעצמי

בדקתי את זה כבר בקורונה שבהתחלה חשבתי שיוציאו אותי לחל״ת

אם יש מישהי שמבינה אני אשמח 

כי סיפרה לי מישהי שגם לה עשו הרעת תנאים והייתה בהריון

ועד שהתקבל האישור מהממונה לתעסוקת נשים,

היא כבר ילדה (והאישור לא היה תקף רטרואקטיבית)

כך שבעצם היא הרוויחה את החודשים עד הלידה בשכר הגבוה,

הלואי שזה מה שיהיה לי!

נשמע ממש ריאלי האפשרות הזו.
(לא הבנתי את ענין השני אבטלה אבל אם להתפטר מהיום בשבוע שנשאר לך ולקבל דמי אבטלה טובים אז הייתי הולכת על זה. לא מבינה בחישוב דמי הלידה.) בקיצור, שה ישלח לך כוחות וסוף טוב ❤️

הנשים והרופאים מחשבים את שבועות ההריון קצת אחרת:
הרופאים מחשבים הריון כמו שמחשבים יום הולדת. לדוגמה, אם חגגת יום הולדת 30 לפני חצי שנה, זה אומר שאת בת 30 וחצי - כך גם מחשב הרופא את שבועות ההריון. אם את בשבוע 28 פלוס 3 ימים, הרופא יאמר שאת בשבוע 28+3, למרות שמבחינתך את כבר לגמרי בשבוע 29.

מה שכולל גם את הפרמטר הלא מובן הזה.

 

השאלה שלי מה הוא מציין, לא האם הוא תקין.

אם זה מעניין אותך אז תקראי באנטרנט, יש פירוט של כל דרגה איך זה נראה ובאיזה שבועות אמורה להיות איזו דרגה. 

מדרגה 0-3
לכל שלב יש את הרמה שמתאימה לו.
3 זה רק ממש בשבוע האוחרון ואחרי התאריך וזה לא טוב.
רב ההריון בין 0 ל2

זה הגיל.. גם אצלי היה ככה.. לאט לאט לומדת להעסיק את עצמה לעשר- עשרים דקות

קשה...
תנסי לתת יותר לאכול/יו ר להניח לישון,
לפשוט להתפלל שיעור מה שיותר מהר....

אנחנו תריכות הרבה לנוח ולנוח אין ברירה

המשך הריון קל ותקין בעז"ה.

לק"י

וגם לי בהריון הראשון היה ממש קשה שאני לא מתפקדת.
אבל אין מה לעשות, בעיקר להתפלל שזה יעבור. וזה באמת לפעמים עובר בהמשך.

כי זה בדיוק מה שהגוף דורש עכשיו
בכל הריון שלי אני נכנסת למיטה ב8 בערב כי לא מסוגלת .

בדרך כלל העייפות המטורפת עוברת אחרי השליש הראשון
ונשארת עייפות אבל לא מטורפת.
פשוט תחזיקו מעמד.
אני בהריונות - הכביסה על הספה, שוטפת רצפה רק כשחייבים, אוכלים פשוט פשוט פשוט. מורידה רגל מהגז...

בסביבות 9 אני קורסת

כל הבלגן נשאר לא נוגעת בכלום

מה שחשוב לי זה שיהיה בגדים נקיים , שרותים וכיור נקי

 בעלי שוטף כלים אני עושה כביסות פעם בשבוע ומנקה שרותים

כל השאר- בונוס לאחרי השליש הראשון להריון....

וכמובן לא מזמינה אף אחד לראות את כל הג׳יפה

אין דרך להילחם בזה ולשנות את מצב העייפות הזה... את כבר עושה הכל - ישנה 8 שעות בלילה, ישנה צהריים כשמתאפשר ונחה. מה עוד אפשר לעשות? זה פשוט המצב, תשישות של השליש הראשון... ועוד עם הקאות שזה מחליש עוד יותר. בעז"ה יעבור לך בשליש השני, אבל גם אז אל תצפי שתחזרי לכוחות מלאים. את בהריון מותק, תנסי להפנים את זה

ותקפידי לעשות איתם, במסגרת הכוחות שלך.
נניח:
שירותים נקיים
לטאטא פעמיים ביום
לזרוק זבל פעם ביום
כיור נקי
שטיפה פעם בשבוע

אלה רק דוגמאות, כן?
תנסי לחלק את מה שיש לעשות לפי ימים וכל יום לעשות קצת.
אפילו שבעלך ימיין ויכניס כביסה למכונה ואת מקפלת בישיבה.

תנוחי כמה שיותר, תשתי הרבה, תאכלי, תעשי מה שכיף לך. מוזיקה, סדרה מצחיקה והרבה הרבה הרבה לדבר עם בעלך על מה שעובר עלייך.

אבל היינו אצלו והוא רגוע ונחמד

מקצועית, מרגיעה ומתוקה

תור ואןמרת שאת בכללית
זה עולה נראה לי 57 שקל, צריך לשלם מזומן ולבןא כמובן עם הפניה

תותחח
קובעים דרך שרפ פתח תקווה
הם יושבים מאחורי הקניון הגדוך
בהצלחחה

אפילו יתכן שבוע, ואז יבוא המחזור,
ויתכן שזה כן הריון והערכה "משקרת"(נדיר, אבל קורה בהחלט)
אם את ממש סקרנית ואין לך סבלנות להמתיןפשוט עשי בדיקת דם..
בכל מקרה בהצלחה ובשורות טובות 🙂

דק? יש מה לעשות?
אני יותר מודאגת מסקרנית

שליליות. מה זה אמור להיות?!

אולי כדאי לעשות בדיקת דם.

אם לא תקבלי מחזור עד יום שלישי הייתי עושה עוד בדיקה ביתית או בדיקת דם

וגם אם זה בעז"ה הריון אל תחששי אם יש קצת הכתמות זה מצוי מאוד בתחילת הריון שיש הכתמות.

אם נהיה דימום רציני בתחילת הריון זה כבר חשש שמצריך בדיקה.

בהצלחה 

אז להמשיך לחכות פשוט?

ותעשי ביום שלישי בדיקה ביתית עם השתן הראשון של הבוקר

(ממליצה על"תשובה כנה " Google Images)

 

לפי מה שאמרת אז ביום שלישי אמור להיות 10 ימים איחור מחזור . אז יותר סביר שבאיחור כזה תראי תוצאה חיובית אם ישנו הריון.

אז המחזור איחר לי בכמעט שבועיים.
במשך השבועיים האלה הופיעו כתמים פה ושם
ואז הגיע המחזור שארך 10 ימים
הסתיים, עשיתי הפסק
ואז בבדיקה של היום השני, יצא טמא- ממש דם
והנה שוב אני עם דימום קליל
אולי זה בעצם מחזור?
מה נסגר עם הגוף שלי??! בחיים לא קרה לי דבר כזה. בדרך כלל הכל אצלי מדויק
בדקתי הריון ואין. גם בבדיקת דם וגם בביתית

*כמובן שההתיעצות שלי היא לא תחליף להתייעצות עם רופא