ועכשיו שוב לחכות שבועיים+ עד שאפשר בכלל לנסות שוב.
סתם רציתי לשתף אוף 😣
בעזרת השם בפעם הבאה
ושיעברו מהר השבועיים ![]()




הגענו לסוף אבל השאלות והאמירות והמבטים בחוץ,
כל הנשמות הטובות האלו שבאמת לא מתכוונות גורמות לי לעגמת נפש
במילים שיוצאות להן.
נו זה קרוב? נראה שיש לך תאומים. תעשי הליכות ומדרגות.
בקיצור לא בא לי לענות להם לא יפה אבל גם לא ללכת בהרגשה דפוקה.
@מיואשת****** אולי את מכירה ויודעת לייעץ איך להגיב?
זה ממש במקום. כואב לי הלב עדיין.
זה מרגיש נורא להסתובב ככה בחוץ
אבל נראה לי שאם היו אומרים לי ככה הייתי עונה בחיוך- כבר ילדתי לא רואים?
סתם זה זרק אותי לימי הרווקות (התחתנתי בגיל 27)
שהיו אומרים לי, נו עוד לא התחתנת (או משו בסגנון)
הייתי עונה בחיוך , מה פתאום, התחתנתי והתגרשתי....
אנשים היו נבהלים חחח
אני כמו אהבלה עונה את האמת ומתפתלת בהרגשה דפוקה.
שאין זמן חח
זה לא שקר. זה יכול להיות התאריך גם כן. ממילא השאלה היא תמיד "מתי את *אמורה* ללדת" לא *מתי תלדי* את לא נביא ואת לא יודעת מתי תלדי, את *אמורה* ללדת עד סוף 42, ואת זה תעני
איכס יאללה שיגמר כבר הסיפור הזה (רק בהפי אנד...)
באמת שאני לא אומרת לאף אחד כלום רק מציעה לעזור כמה שאני יכולה
למה זה מגיע לי?
לפחות שיכפר את העוונות.
זה כל כךךךךךךךך חוסך אמירות מיותרות אחר כך של נוווווווו
ופעם שעברה אמרתי "בחגים". כולם הבינו סוכות, נהדר. ילדתי קצת לפני ראש השנה.
ואף אחד! אבל אף אחד כולל הורים ואחים לא בא ואמר לי - מה? למה אמרת לנו סוכות כשילדת כל כך מוקדם?
לא אמרו
יודעת למה, הם בכלל לא זוכרים מה אמרת וגם אם כן זה לא כזה מענין אותם.... ממשיכים הלאה.
מנסה לעזורלכולם אני אומרת שבועיים אחרי התאריך שזה התל"מ שלי בערך...
ולבוס שלי אני אומרת הפוך. אומרת לו את התאריך של אמצע תשיעי כתל"מ שלי. כדי שאוכל לצאת קודם הלידה לחופשת מחלה... כי אני צריכה ללדת כל רגע... ![]()
אין ברירה
מנסה לעזוראבל, איך אומרים?
תשתדלי "לשים פס" על כולם.
אין סוף לאמירות של אנשים...
שלא יסתכלו עליי...
את חושבת שעליי לא מסתכלים ולא שואלים כבר עכשיו? למרות שיש לי עוד כמה חודשים...
מעצבןןןןן ![]()
מוצאת את עצמי "בורחת" מנשים מסוימות ברחוב כי אין לי כח למבטים ולשאלות שלהם.
וגם לאולטרא סאונד שלהם: זה נראה בן/ זה נראה בת... (בעיקר נשים מבוגרות וכאלה)
יאללה...
יש עוד נשים בהריון בעולם. לא רק אני ![]()
אם הייתי יכולה לברוח, אני הולכת ממש לאט בגלל הכובד .
ואם אני מצליחה ללכת מהר אז---
הילדודס מתעכבים בדרך:
פעם שכחו משהו בגן וצריך לחזור, לטפס על הגדר, להרים חצץ.
זה לא נגמר.
אשה אחרת בהריון!
לכו תציקו לה
ותתגלגלי לך משם מהר 
רק להסתתר כזה מאחורי רכב או עץ "בלי כונה" עד שההיא תעבור.
אבל הבוקר למשל ירדתי למכלות וכשבאתי לעלות הביתה ראיתי מישהי שממש לא באלי לדבר איתה עכשיו וכו' (במיוחד בגלל ההריון) אז טסתי הביתה. עד כמה שניתן כמובן. (גם אני כבר כבדה. בלחץ גדול איך אני ארגיש עוד חודש, חודשיים. כבר עכשיו בקושי זזה ודובה)
וזה נדיר שאני יוצאת בלי הילדים!
זה רק עכשיו שאני עובדת מהבית.
כשעבדתי מהמשרד היה לי מאוד מאוד מאוד קשה ה"חזור" מהעבודה ולאסוף את הילדים הביתה. ממש ממש קשה!
אפילו כשאני לא בהריון.
דרך של 5 דקות לוקחת חצי שעה (ויותר
)
עכשיו אני ממש נהנית מיזה שאני בבית והם חוזרים הביתה ולא צריכה לצאת ולאסוף ולחזור מרוטה ועצבנית...
יו ממש עזר לי לשתף כאן.
(צרת רבים חח)
ושיהיה לך בקלות
ובשעה טובה.
מנסה לעזור
כי מישהי חמודה הציעה עזרה וגם שאלה מתי בצורה כ"כ נחמדה.
הבעיה שאין לי מספיק אומץ בשביל זה.
נשואה כמעט עשור, באושר לאיש מדהים
+4 מתוקים ב"ה.
אולי תוכלו לייעץ לי... בעניין חוסר חשק 
ב"ה כמעט כל הזמן מניקה או בהריון, והחשק המיני בהתאם (לצערי גם בשליש השני של ההריון אין לי חשק)
בזמן הנקה, בין גיל 9 חודשים לשנה חוזר לי המחזור, ואיתו החשק. ואז יש לנו תקופה יפה של כמה חודשים בודדים (יחסית, כי עובדת במשרה מלאה והעייפות גם משפיעה), ושוב הריון
(רצוי מאוד מאוד)
אז בעלי היקר ממש מבין, ולא לוחץ בכלל. אבל זה מתסכל כל כך! כמובן נמצאים ביחד אבל לא דומה עם חשק ובלי...
יש מה לעשות?
תמיד חשבתי שככה זה, והריון והנקה מדכאים חשק (וככה גם קראתי פה בפורום)
אבל באמת ככה נגזר עלינו? בע"ה רוצים עוד הרבה ילדים.
הלוואי שיש לכן עצות יעילות
אשמח לכל תגובה.
ומתייגת כל מיני שאני אוהבת לקרוא
ויש עוד...
אני רוצה ללדת כבר!
לא בא לי להיות שבועות שבת בבית חולים!
הלוואי שזה יקרה הלילה!
יווו איך לא בא לי...
מצד אחד כבר מעדיפה לחכות לשבוע הבא (לא שזה בשליטתי, כן?)
מצד שני אני עם עובר גדול אז לא רוצה שיגדל יותר מידי ואצטרך ניתוח...
והרופא נשים אמר לי שבדרכ בשבוע 40-41- העובר כבר לא מאד מאד גדל.
יותר נשאר בגודל שלו
לפחות הכנתי חלק מהבשרי כבר.
אני עם התקשויות וכאבי מחזור כאלו כבר יומיים.
ולגבי ההערכה הטכנאית אמרה לי שבכל שבוע גדלים גג ב200 גרם.
אני כבר שבועיים עם צירים וכאבים שלא מתקדמים ללידה...
ואני גם הכנתי היום בשרי והקפאתי, שזה נדיר אצלי להקפיא אוכל מראש...
יאללה, מי תלד קודם?![]()
ללידה הקודמת שלי...
תוהה ליואני כותבת עכשיו כי אני כבר כמה שעות עם צירים כל עשר דק'
ולא מצליחה כבר לישון, אז קמתי...
אז אנחנו בתחרות צמודה![]()
בארבע וחצי בערך הצלחתי להרדם..
וואי, בהצלחה ממוש! אל תדאגי בסוף זה שווה!

מרוב שאני כבר חופרת פה בשבועות האחרונים על כמה בא לי ללדת....
בעז"ה ה' אם באמת זה יקרה בקרוב...
פשוט מתכננת לחתום על שחרור מוקדם...
בגלל זה אני רוצה שזה יקרה עד מחר בבוקר/צהרים, שיהיה לי את הטיפה זמן להיות בבי"ח, לראות שהכל בסדר ואז ללכת...
זאת גם אפשרות... אבל מעדיפה הבוקר...![]()
לא פשוט. חיבוקים .
אני אתפלל עליך בהפרשת חלה...
כבר עמדו אפילו והלכו קצת ליד חפצים ורק אז התיישבו.
היי..
בדקתי ביום השמיני למחזור עם בדיקת ביוץ ויצא קו אחד כהה וקו אחד בהיר וביום התשיעי יצא רק את הקו הבקרה. האם זה אומר שבייצתי?? יכול להיות ביוץ ביום השמיני ? ( לקחתי החודש אסטרופם כדי לדחות ביוץ )
תודה
??????????
?????
כי ביוץ זה ששני הקווים שווים ואפילו הקו השני יותר חזק בעוצמתו..תמשיכי לעקוב..אם לקחת אסטרופם זה באמת כמעט לא הגיוני כי הוא דוחה את הביוץ...
עכשיו בקיץ כדאי לשים על הרצפה בעיקר לקראת גיל 4 - 5 חודשים.
פעם פעמיים ביום במשך דקה שתיים כל פעם לאט לאט הגדלתי עוד כמה דקות..ברוך השם עושים הכל מהר בגיל שנה כבר רצים..אפשר להשים על מזרון דק
לראות את העולם
כדי לעזור לו ללמוד להתהפך...
הפיזיותרפיסטית לימדה אותי כך:
הוא שוכב על הגב
את לוקחת רגל אחת ומסקלת אותה מעבר לרגל השניה
זה גורם לו פשוט להתהפך....
ככה כמה פעמים
ואז ברגל השניה...
כדאי לעשות זאת על מזרון או משטח פעילות שלא יקבל מכה
בהצלחה רבה והרבה נחת
אני בדיוק 57 יום אחרי הזריקה שעשו לי בגלל חוץ רחמי.
היו לי תנודות לא יציבות של בטא ולא ראו כלום בחלל הרחם אך ראו נוזל ומשהו לא בסדר באיזור החצוצרה.
אין ספק שלא הרגשתי כלווום, התכווצויות נורמליות של הריון כביכול..
ואגב, הבטא התחילה ב 8 ואז עלתה ל250, ועדיין היה לי דימום (חשד ראשון)
ואז בדקו הטא יחד עם פרוגסטרון והוא היה ממש נמוך (משמע לא הריון ברחם)
כדי לוודא שלא מדובר בהריון חוץ רחמי (ועדיף לבדוק את זה לפני שמשהו מהאיברים הנשיים שלך יתפוצצו - סליחה), עושים בדיקות בטא לראות לאן זה הולך, הולכים לעשות אולטרסאונד (בבית חולים אם הבטא נמוכה וצריך מכשיר רגיש יותר או אצל הרופא נשים)
תטפלי בזה כמה שיותר מהר..
ולהגיד הריון חוץ רחמי בלי לעשות את כל הבדיקות - חבל אל תלחיצי את עצמך (למה שיהיה הריון עם התקן?)
חפרתי...
בוז
אולי מישהי תדע לעזור לי..
ילדתי לפני כמה חודשים ובכל "חופשת" הקורונה הייתי בחופשת לידה. חזרתי לפני שבוע ללמד.
עכשיו הבנתי שהמורים מחזרים תשעה ימים ביוני ולא מקבלים על הימים האלו משכורות. מה איתי? אני גם אמורה להחזיר ימים שאני לא אמורה להחזיר?? או שסתם נדפקתי...
תודה יקרות!
כולם חושדים שאני בהריון לפי איך שאני לא מסוגלת לאכול כלום..
אני שבוע 12 וקיבלתי היום בתוצאות של בדיקת דם TSH 3.9, זה אחרי עליה במינון אלתרוקסין. בבדיקת דם הקודמת (שבוע 6) היה TSH 3.8.
הבנתי שבהריון הנורמה היא עד 2.5
יש לכן נסיון בעניין? עד כמה זה מסוכן?
האם כדאי לשקול הפלה?
