מחפשת מקום ממולץ ללמוד באוירה תורנית
תודה!
(מאנונימי כי יודים שאני רוצה ללמוד גם בחיים האמיתיים. עוקבת מהניק שלי)
מחפשת מקום ממולץ ללמוד באוירה תורנית
תודה!
(מאנונימי כי יודים שאני רוצה ללמוד גם בחיים האמיתיים. עוקבת מהניק שלי)
ענת גורביץ מהישוב עלי.
מצרפת מס' שלה, היא מעלה סטטוסים על הקורס.
054-566-5156
אתן מעירות את הילדים ורצות לממד
או ממשיכות לישון?
אני בעקרון הולכת לממד אבל שוקלת את זה..
*נכתב אחרי לילה ללא שינה
פגיעת טיל ששיגרו החות'ים: נזק כבד לבית ספר ברמת אפעל, המבנה המרכזי קרס
חלק של טיל בליסטי מתימן נפל בגינה ציבורית ביפו, 16 נפצעו קל
טיל מתימן שוגר בזמן שמאות אלפים בחוץ, שרידי ענק של מיירט אותרו בגוש עציון
לראשונה: טיל מתימן התפוצץ בתוך נתב"ג
טיל שוגר למרכז מתימן: פגיעה בבית בשפלה, אין נפגעים
https://www.ynet.co.il/news/article/bjserexv1x
הי שואלת שאלה שאולי חלקכן לא תבינו למה לשאול ויהיה ברורה לכן התשובה...
לי היא לא ברורה
ואפילו די נוטה להכריע שאני מוותרת
אבל בכל זאת שואלת... בשביל המצפון היקר
ואל תשפטו בבקשה.
בסיקרת מערכות הרגילה הרופאה לא הצליחה לראות את החלק העליון של העמוד שידרה
לקח לה יותר משעה לחפש את כל האבירים
ממש הסתבכה
אמרה שהעובר זז הרבה
לחצה לי מלא על הבטן ופשוט היה מתיש ממש
אז אחרי שכל האיברים היו תקינים
אמרתי לה שאני מוותרת.
וסיימנו. והאמת שחכתי מזה
לא יצאתי מודאגת או משהו.
עכשיו בשבוע 33 באתי לרופאה אחרת מזו שעשיתי אצלה את המעקב
ואמרה שאני חייבת לעשות סקירה מאוחרת
הכל היה תקין וויתרתי.
היא אמרה שזה ממש חשוב
אני בעומס גדול מול מלא חזיתות
ובהריון הזה עשיתי רק מה שממש חשוב ולא וחפה אחת מעבר.
השאלה כמה זה חשוב להשתגע על זה...
זה להשתגע כי המכונים לא קרובים לאיזור מגורים ועבודה שלי.
וזה פשוט להכניס עוד עומס גדול בשביל לוודא שיש לעובר עמוד שידרה עליון...
כי מה יכול להיות שלא יהיה לו??
חוזרת ואומרת שכל האיברים שהיא ראתה הכל היה תקין....
במידה וחלילה חלילה חלילה - זה מבחינתך שיקול להפסקת הריון?
אני יודעת שגם אם אין לך שיקול להפסקת הריון,
יש מומים שניתן לטפל בהם עוד בהריון או מייד אחרי לידה וחשוב לדעת אם יש כאלה..
אני במקומך כן הייתי בודקת, אני מסוג האמהות הלחוצות ולא הייתי לוקחת סיכון.
אולי שווה לך להתייעץ עם פועה? שיעבירו את השאלה הזאת לאיש מקצוע שיחווה את דעתו
לא כי זה לא חשוב, כי לפי מה שאת מתארת, אם את לא תחליטי איזה כדור יפול לך, יפלו לך כדורים שאת לא בוחרת בהם.
ובמצב כזה הייתי הולכת על הקל ולא משתגעת אחרי תורים. אם במקרה. מזדמן להיבדק ברור שהיציאה נבדקת, אבל לא מגייסת מאמצים בשביל זה.
נכון זאת תרבות הסמוך, ותרבות ה"יהיה בסדר" אבל באמת רוב הסיכויים שהכל בסדר.
אבל אם כבר יש משהו שהוא לא 100% תקין (שהיא לא רואה עמוד שידרה עליון) בוודאי שהייתי הולכת לסקירה.
אולי שווה לנסות לברר בעדינות עם רופא מה עושים במצב שאכן ח"ו חסר,
אם למשל יש לזה טיפול בתוך הבטן או מיד לאחר הלידה זה קריטי יותר לדעת.
שאלתי באמת כמו שהצעתן את מכון פועה
ואמר שממליץ וכדאי
והיה לי נס שהיה תור למחורת
וממש באתי היום
שזה סיעתא דשמיא גדולה תור מהיום להיום
ואז הרופאה מגלה
גם שהוא עכוז
אבל הבעיה שהוא ענק
הערכת משקל עצומה
הראש מתאים לשבוע 37 ואני בשבוע 33...
וכל הגוף מתאים לשבוע 35.
היא רוצה בדיקה בביה"ח מכוונת לראות שאין משהו במח...
וגם כמובן בדיקת סכרת שוב
למרות שכבר בהריון הזה שתיתי את ה100
והיה תקין ועוד לשרוף יום שלם במרפאה.
כאן כבר נלחצתי
אני כבדה והשמנתי נורא
וכולי בצקת אחת גדולה
אז זה משפיע על העובר גם שגדל מלא...
אמרתי לה שאשמח ללדת לפני הזמן...
מי שיש לה ניסיון עם גדילה כזו גדולה ומה עשו והמליצו אשמח לשמוע.
וגם להבין את הרעיון של הסכרת
לגלות סכרת בחודש האחרון ואז מה תפריט של חודש יעזור להאט גדילה של העובר?
רק צריך לראות שמתהפך...
הגודל יותר משמעותי.
לזהות סכרת משמעותי להריונות הבאים גם... ואצלי (ללא סכרת) הגודל של העובר התאזן טיפה כשהקפדתי על תזונה נכונה
מה שכן- העוברים אצלי תמיד גדולים...
והתהפך חזרה.
הבנתי שאם רוב הזמן העובר היה במנח ראש, הוא ייטה לחזור לזה.
בשורות טובות בקרוב!
סקירה מכוונת עשיתי עם דר' אייל מזעקי בשערי צדק - הוא היה ממש נעים ואדיב. פועה המליצו עליו.
שמעתי גם המלצות על אחד חרדי קוראים לו נגארי משהו כזה
בשלב הזה כדאי לאבחן אם יש סכרת, כי זה יכול להשפיע על הלידה.
יש פחות זמן להשפיע על משקל העובר, למרות שאולי אפשר קצת.
אבל אם יש סכרת, זה יכול להשפיע על החלטה אם לזרז לידה, אם לאפשר לידה רגילה וכד'.
קרה לי גם של חודש קדימה הפער
ולרוב גדול בכשבועיים+
נטו גנטיקה מהאבא כנראה
ב''ה בריאים ושלמים ולידות קלות
פעם אחת נבהלו עשו ים בדיקות
אחרי שחזר שוב בכל ילד אני כבר מתעלמת מזה
.אגב בפועל לא רואה הבדל ענק בראש שלהם
לא משהו בולט לעין בכלל
זה אמר לי רופא בכיר שהגעתי אליו עם חשד לעצירה בגדילת עובר
והוא אמר לי שהוא לא מתייחס למדידה אחת בלבד
אם במדידה נוספת יראו שינוי כ"כ דרסטי אז הוא יתחיל להילחץ
ואכן במדידות הבאות הכל הסתדר
ב"ה אח"כ הוא גם התהפך
אני ממליצה לך ללכת לחוות דעת נוספת ובדיקה נוספת לד"ר נדג'ארי האחד והיחיד
מקבל בהדסה
מומחה מס' 1 לUS
או לנילי ינאי בהדסה, גם היא מומחית
הכל היה תקין במעקב, בסקירה הראשונה,
ובמאוחרת היה חלק שלא ראו בגלל המנח וגם התעללו לי בבטן
קבעו לי תור להשלמה אבל לא באתי כי הרגשתי שהספיק לי כל הבדיקות לפני כדי לדעת שהכל תקין ב"ה ושזה רק כדי לכסות.
אם את רגועה אז סבבה
אם יש ספקות הייתי הולכת כדי להיות בטוחה
הלכתי לעשות היום אולטרסאונד ראשון
לפי ווסת אחרונה אני בשבוע 7, אבל המחזורים שלי לא כ"כ סדירים אז ידעתי שיכול להיות שזה לא מדוייק.
הטכנאית אמרה לי שהיא רואה שק הריון קטן ממש בלי שק חלמון ושעליי לחזור עוד שבועיים.
זה הגיוני שבוע חמש יש שק הריון בלי שק חלמון?
מחפשת לשמוע סיפורים מחזקים ומנחמים
תודה לכן!
לק"י
חיפשתי בגוגל ומצאתי שסביב שבוע 6 מתפתח שק החלמון.
שאמרה שלי שסביב שבוע 5 + 5 אפשר לראות דופק הכי מוקדם. מדגישה-במקרה הכי מוקדם.
מקווה בשבילך בעז"ה שפשוט הגעת מוקדם מידי
היי,
אולי תדעו לכוון אותי.
יש לי תינוקת מתוקה בת שלושה שבועות. היא לא ממש רגועה- לדעתי רוב הזמן היא עלי.. נראה שיש לה ממש כאבי בטן. בד"כ יש שעות חסד בודדות ביממה שהיא ישנה בהן טוב (על הבטן) ושאר הזמן היא עלינו (הנקה / מנשא / ידיים בצורות שונות). בלילה היא ישנה איתי במיטה, על היד שלי, וכל פעם שבוכה אני נותנת לה לינוק וככה אני ישנה. לפעמים משלמת על זה כשאחרי כמה שעות היא ממש סובלת...
בימים האחרונים חשבתי שאולי בעצם יש פה גם ריפלוקס, אבל אני ממש לא בטוחה:
•היא פולטת המון (אבל אולי פשוט כי היא יונקת הרבה?)
•חלק ניכר מהפליטות שלה סמיכות
•לפעמים מיד אחרי פליטות היא בוכה ממש כאילו הפליטה כאבה לה
•התנוחה בידיים שהיא אוהבת היא זקופה, בטן לבטן
•פעמים בודדות היו פליטות בכמות ענקית שכבר חשבתי שזה קיא. היא היתה צמודה אלי אז לא ראיתי אם זה היה בקשת או לא.
•היא לא נרגעת אחרי גרעפס / יציאות / גזים, כאילו ממשיך להפריע לה...
לא יודעת אם קשור אבל מציינת שכנראה יש גם לשון קשורה, אולי זה גורם ליניקה שלה להיות פחות יעילה ולהכניס יותר אוויר וכד'.. (יש תור לרופא בסוף השבוע בע"ה).
סליחה על החפירה🤦🏽♀️אני כבר עייפה.
מה אומרות? יש סיבה לחשוד בריפלוקס?
ורק אם רואה אחרי כחודש שאין שיפור עם התרופה אז להפסיק אותה ולא לפני.
בעצם אם זה ריפלוקס הפתרון הוא תרופה? יודעת להגיד לי איזה תרופה?
(רוצה להגיע עם כמה שיותר מידע לרופא, אני לא הכי סומכת על הרופאים פה..)
זו תרופה שלא נותנים בקלות
צריך לפעמים להתעקש וזה תלוי על איזה רופא נופלים אבל זה שווה הכל
תרופה קסם
פתרון קסם לריפלוקס.
(יש לי המלצה בירושלים)
את עושה מעקב משקל? זה יכול לעזור להבין וגם חשוב ממש
תנוחה זקופה עוזרת להם להוציא אויר ואם היא בולעת הרבה אויר זה ממש הגיוני שתאהב את התנוחה הזאת כי באחרוץ כואב יותר
להוציא אויר יכול לקחת לתינוק גם ארבעים דקות.. יש לך מי שיתחלק איתך בהחזקה שלה? ילד גדול אולי? אם לא מנשא הוא באמת פתרון
מציעה לך להתייעץ עם יועצת הנקה שתלמד אותך להניק בצורה זקופה. יש לזה שיטות שהופכות את זה למשימה קלה ופשוטה
פשוט בכתיבה מסובך לי להסביר
הייתי עושה מעקב משקל+מעקב טיטולים+מניקה פחות-יותר מנסה להרגיע בעת בכי ופחות להאכיל אם לא ברור שרעבה+מאכילה זקוף ומחזיקה זקוף להוצאת אויר
וגם קובעת תור לרופא
אבל עד שיגיע התור (אצלנו זה יומיים הערך) כבר תהיה לך איזשהי אינדיקציה יותר ברורה
מעקב משקל- היינו פעם אחת בטיפת חלב, האחות אמרה שלא עלתה מספיק אבל אני די בטוחה שהיא טעתה במשקל (זכור לי שהיה משקל יותר גדול ממה שהיא כתבה) וגם אני רואה בעין שהיא גדלה, ממלאת בגדים שהיו ענקיים עליה. אמור להיות לנו תור למשקל שוב מחרתיים.
טיטולים ממלאת מליון ב"ה.
יונקת כל שעתיים או פחות- הקושי הוא שהיא כל הזמן מחפשת, ואז אני לא יודעת אם היא רעבה או סתם מחפשת הרגעה.. במיוחד כשהיא צורחת את חייה ולא נרגעת משום דבר אחר.
היא מוציאה אוויר ועדיין לא רגועה אחרי. יכולה לפלוט כמה פעמים אחרי כל האכלה ועדיין לא נרגעת..
אם אני מבינה אותך, לנסות לראות אם ריווח בין ההנקות משפר, ואם לא אז יש סיכוי שכן ריפלוקס?
וכן קבעתי תור, רק למחר בערב🙄 אוכלת את עצמי שלא קבעתי לפני (זה מסתובב לי בראש משבת).
ממש תודה על הפירוט❤️
הגיוני שהיא סתם מחפשת הרגעה
וגם שאת בודקת את זה תהיי עם יד על הדופק שיש לך הנקות של לפחות רבע שעה פעם בשעתיים שלוש
נשמע שבאמת היא מחפשת הרגעה ויש לה מלא אויר להוציא ואולי מה שכתבתי לך ישפר
אבל יש מצב גם שלא ובגיל הזה לא לוקחים ריזיקה ובודקים עם רופא (ואל תהיי עם מצפון שרק עכשיו בודקת, זה מה שה' נתן לך במחשבה וביכולת לבצע אז זהו)
בהצלחה גדולה!!
חושבת אולי קשור ללשון הקשורה, מקווה שיתירו לה בחמישי.
תודה רבה רבה!
המדד לריפלוקס הוא האם התינוק סובל מהעליה של האוכל.
ללא ספק התינוקת סובלת, ומהתיאור נשמע הגיוני לחשוד בריפלוקס.
מקווה שתמצאו פתרון, ולשתיכן יהיה קל יותר 💜
מחזקת אותי. קבעתי תור לרופא למחר בערב.
אמן❤️
מי יכולה להסביר לי איך אני משיגה את זה?
אני במכבי בירושלים, יש לי מרשם, הלכתי לבית מרקחת של הקופה והסתבכו עם זה..
אם מישהי יודעת איך זה עובד, אשמח לעזרה..
הם ידעו בדיוק מה להביא לך.
אמור להיות באתר של מכבי רשימה של החנויות שהם עובדים אתם.
ואת יכולה גם לחפש לבד אורתופדיה ולברר מולה אם יש הסדר עם מכבי.
אגב זה לורידים ברגל או במפשעה? אם במפשעות יש לי 2 מספרים של נשים שמוכרות תחתון לחץ, שבד’’כ לצערי לא מוכרים בחנויות אורתופדיה.
ואז הם מזמינים את המידה שלך, וכשזה מוכן את מגיעה לקחת...
כך היה לי בכל אופן.
מצויינת ליד כיכר השבת
יש להם הסדר עם קופח ואת כל המידות
את באה, מודדים לך וסיימת
בן חודשיים תודה לה'
כשהוא יישן על הבטן בצהריים אני רואה שהוא מזיז את הראש מצד לצד בקלות
ויישן כמה שעות טובות בצהריים
בלילה הוא על הגב ואני כבר נהייתי חולה מעייפות!! אני לא מגזימה.
אתמול שמתי אותו לידי על הבטן והוא יישן כל הלילה
אני עייפההה ורוצה לחיות נורמלי, ממתי אתן משכיבות על הבטן?
דבר שני יש איזה עניין עם הנשימות של האמא שהתינוק מסתנכרן איתן
טלפון אדוםבהצשך לשאשכול הז
באמת בלית ברירה הוצאנו אותה והעברנו למעון אחר
קשה לי עם העובדה שנצטרך לשלם כמעט 8000 סהכ על החודש הזה
כי גם במעון הקודם לא הסכימו לוותר על תשלום לחודש מלא
יודעת שזה הדבר שהיה צרך לעשות
ועדין זה הרבה כסף..
וזה באמת מבאס
מאמינה שאת מבינה שזה לטובת הילדה שלך ושעשית טת המעד הנכון, ועדיין…
כשקורים לי מקרים כאלה עם כסף אני משתדלת להתחזק באמונה שמה שמגיע מגיע וכסף שמריך למאת יוצא וטוב שלא על דברים יותר גרועים.
כלומר ה8,000 האלה היו יוצאים בכל מקרה אז ב"ה
אבל זה לא רק זה
זה גם די שתיקה על מה שהיה...
אם אין ברירה אין ברירה
אבל במקומך הייתי עושה קצת שרירים מול מנהלת המעון שאת עוזבת עקב התנהלות לקויה אצלם וממש לא צריכה לשלם את הקנס.
ואם לא הולך אז באמת להשלים עם זה שמאת ד' יצא כך וב"ה עלית על הבעיות במעון בתחילת שנה ולא בהמשך אחרי שהילדה כבר חוותה התעללויות.
האמת לא זוכרת מתי ובאיזה שלב חתמנו על זה... אבל טענו שאנחנו חתומים
להגיד אפשר אלף דברים.
ברור שאולי חתמת ואז אין מה לעשות, אבל אם יש אפשרות קטנה לקבל חלק מהכסף לפחות בחזרה, בהחלט הייתי מנסה.
חושבת אולי ביום שהכנסנו למעון עם התינוקות הבוכים על הידיים
הביאו לנו דף למלא עם פרטים על הילד מה אוהב איך ישן וכו
ושם דחפו את הסעיף הזה בין לבין
לא זוכרת גם
אבל זה המקום היחיד שעולה לי
היה כזה בלאגן שם שלא בטוחה בכלל שיהיה להם העתק להראות לי מהחתימה
זו הסיבה שהם רוצים תשלום, נכון?
אי אפשר לבקש כסף בלי הוכחה.. אחרת שיקחו על הימים שהייתם שם
ואין שם חוזה וחתימות
את מתכוונת למייל מהתמת?
גם שם אין
האופציה היחידה שעולה לי זה הדפים שנדחפו לידיים עם תינוקת בוכה על הידיים
אני נוטלת כבר כמעט שנתיים גלולות הורמונט, מחברת 2 חפיסות ואז עושה הפסקה שבוע, בד"כ היה לי בשבוע הזה ווסת ואחרי 7 ימים כבר הייתי יכולה לעשות הפסק. בתקופה האחרונה לאחר סיום הווסת יש לי כמה ימים כתמים בניגוב / כתם קל / כתם על העד כמובן- משהו שלא היה לי אף פעם.
אשמח להסבר אם מישהי מבינה..
מה שאת מתארת – כתמים קלים אחרי סיום הדימום – יכול לנבוע מכמה סיבות שכיחות:
• שינויים ברירית הרחם: אחרי שימוש ארוך בגלולות ובמיוחד כשמחברים חפיסות, הרירית עלולה להיות דקה יותר ולא תמיד להתקלף בצורה אחידה → זה יכול לגרום ל”כתמים” גם אחרי שהדימום העיקרי הסתיים.
• שינויים הורמונליים טבעיים: לפעמים רמות ההורמונים לא “נחתכות” באותה אחידות בכל מחזור הפסקה, וזה מייצר עוד כמה ימים של הפרשות דמיות.
• שחיקה של כלי דם קטנים בצוואר הרחם או בנרתיק – ייתכן שהכתמים לא בהכרח מהרחם אלא מהצוואר, במיוחד אם יש רגישות, יובש, או לאחר קיום יחסים.
• שימוש ממושך בגלולות: לפעמים אחרי שנה–שנתיים הגוף מגיב קצת אחרת, וזה לא בהכרח בעיה.
ברוב המקרים מדובר בתופעה מוכרת ולא מסוכנת, אבל תמיד טוב לציין את זה בביקורת אצל הגינקולוג. לפעמים ממליצים לשנות את סוג הגלולה או את דפוס השימוש (לדוג’ כן/לא לחבר חפיסות).
( זה לא בעייתי רפואית)
סליחה מראש על התיאור
סובלת ממש מעצירות מאז הלידה הקודמת
בהריון הנוכחי זה החמיר ואני די בטוחה שנקרעתי השבוע באזור.
אני מנסה לשמור על תזונה טובה
לא מגיעה לספורט
ומשתגעת מהכאב. זה ממש מפריע לי בתפקוד היום-יומי (כמו לשבת ולקום למשל. קצת כמו אחרי לידה)
אני מפחדת (מאוד) להגיע לרופא כי אני מפחדת שיבדוק אותי. אזור לא נעים בכלל בכלל. אבל גם להמשיך לחיות ככה זה סיוט.
יש מישהי שהתמודדה עם זה?
סבלתי מזה. את לוקחת ברזל? כי אני החלפתי לברזל אחר וזה עזר לי.
וגם להקפיד לאכול הרבה פירות וירקות.
גם אלו שפחות גורמים לעצירות
משהו שכתבתי פה פעם לאחת הבנות.
ולשאלתך- בוודאי חשוב ללכת לרופא. כדי שיבדוק ויאבחן אם זה טחורים/פיסורה והאם יש שם דלקת שצריך טיפול יותר אגרסיבי, זה באמת לא נעים, תחפשי אם יש רופאה אישה, אני לא מצאתי. הרופא המתאים זה פרקטולוג
אבל לפני הכל את חייבת קודם לטפל בעצירות....
אז ככה, אם זה אכן פיסורה(שזה סדק בפי הטבעת) אז המשחה המתאימה זה אנטרולין. משחה מעולה וקצת יקרה, חייבת מרשם רופא
מכילה ניפדיפין. גם מרפאה את הפיסורה וגם מכווצת את הטחורים.
לא ניתן לטפל בטחורים ופיסורה מבחינה רפואית בלי הטיפול הבסיסי שזה מניעת יציאת קשות.
1. לשתות מלא מלא מלא מים.
2. לאכול תזונה עשירה בסיבים תזונתיים להמעיט עד ל0 קמח לבן וסוכר לבן.
במצב אקוטי מומלץ להוסיף סיבים ע"י נורמלקס וכד'
3. למניעת הכאב בזמן היציאה- למרוח עזרקאין (משחה מרדימה)/ווזלין(מסכך ולדעתי הכי טוב)/פרוקטגליבנול(גם מטפל) לפני כל יציאה
4. לא להתאפק! ברגע שמרגישים צורך ללכת לשירותים. לשבת זקוף עם רגליים לפנים.
5. אמבטיות ישיבה חמות. ניתן לשים לבנדר וכד' במים לשיכוך הכאב והרגעה.
6. טיפול תרופתי מתאים- המשחה הנ"ל הכי מומלצת. יש גם רקטצורין או פרוקטוגליבנול שזה לטיפול בעיקר בטחורים.
7. פעילות גופנית הכרחית מאד ליציאות סדירות.
8. לכוון היטב בברכת אשר יצר, ולהשתדל לברך מתוך הכתוב- אני הרגשתי שאחרי הכל ולפני הכל זה הכי עזר!
חיבוק גדול גדול
זה לא מחלה, ולא מסוכן אבל הכאב יכול להטריף את הדעת ולהשבית לגמרי!!!
לי פיזיותרפיסטית של רצפת אגן אמרה לשבת כשהגב כפוף לקדימה ולשים את הרגליים על שרפרף. לי זה עזר
ולפותחת - הייתי מתחילה מנורמלקס (לא צריך מרשם. אנטרולין צריך) ורופא
אנונימית בהו"לכן נורמלקס לקחתי אחרי הלידה הקודמת
וכשרואה שהמציאות רכות אז מפסיקה
אבל אז מגלה שוב עצירות
בתכלס אני מבינה שאני צריכה ממש להקפיד לקחת כל הזמן... (נשמע פה ממה שנשים אומרות שעדיף לא לקחת את זה באופן קבוע)
נגיד עד שאת מרגישה שהתרפא ואז עוד קצת.
או אם את רואה שיש תקופות מועדות לפורענות - להתחיל לקחת מראש. למשל לי זה תמיד נפתח אחרי מחזור והפרוקטולוג הסביר שזה בגלל שבמחזור השרירים באזור מתכווצים וזה משפיע. אז אם לקחתי במהלך המחזור זה ממש עזר בימים שאחרי
לנשום נשימות כמו שממחיציםצהיום בצירי לחץ
למחא אויר את הבטן ולכוון להוציא אותו מלמטה. כמובן כולל גב זקוף ורגליים על שרפרף
אני גם חושבת שיש לי פיסורה (רק בשישי הכרתי את השם).
נראה לך שהרופא חייב להסתכל כדי לאבחן ולתת לי מרשם? או שאני יכולה מתיאור להגיד לו?
לצערי עברתי נסיון עשיר בתחום.
לפי התיאור שלך נשמע פיסורה. תגגלי .
אני עברתי את הגיהינום הזה אחרי הלידה של הגדול, וכמוך פחדתי מאוד להיבדק, והתביישתי מאוד. בסוף כשבאו מים עד נפש הלכתי להיבדק והגעתי למצב בלתי הפיך ולאחר חצי שנה של סבל נוראי עברתי ניתוח שב"ה החזיר לי את החיים .
חשוב לי לציין שהבדיקה לא נוראית כמו שחשבתי, אני לא נשמתי מרוב חרדה בהמתנה לבדיקה... לפחות הפנים שלך לכיוון השני 🫣😅
אם את לא רוצה להיבדק, תבקשי מרופא משפחה מרשם למשפחה לפיסורה, שכחתי את שמה (פעם זה היה ניפידיפין, היום שינו את המשחה הוסיפו גם מאלחש וזה מעולה! ) מה שהמשחה הזאת עושה היא מרפה את השריר וככה את פחות נפצעת.
חשוב ולא לוותר, אחרי יציאה לשבת באמבטיה עם מים חמימים 20 דק'. אל תתעצלי שלא תגיעי למצב שאני הגעתי, אני אומרת לך עברתי כאבים יותר מהלידה.
תזונה זה הכי חשוב! מלא ירקות חיים ומבושלים, עדשים שחורות מעולה! מרק עשיר בירקות. פירות, לא להתקרב לקמח לבן. לא חייב ממש ספורט אבל לפחות ללכת קצת לפני התפנות. מלא מים!!
תודה רבה לך
יצא לך לבקש מרופא ישירות משחה לפיסורה בלי שהוא היה צריך לבדוק?
ורגע מעניין אותי
למה אחרי יציאה לשבת במים חמים ולא לפני?
אחרי הלידה של הגדול שעברתי את הסיוט הגדול ואח''כ עשיתי ניתוח כבר ידעתי בעל פה מה עושים ואיך מרגישים, מה עוזר ומה הורס ובלידות הבאות גם כל פעם התחיל פיסורה כשבועיים אחרי הלידות , אבל ברמה נמוכה יותר, מיד תפסתי את זה כשזה רק התחיל וביקשתי מרשם מרופא משפחה בלי בדיקה. ב''ה זה עבר די מהר.
לגבי האמבטיה- לי אישית כאב בטירוף אחרי התפנות אז אמבטיה גם הרגיעה את הכאב וגם מרפה את השרירים והגוף, כשהגוף מכווץ זה מפריע לפצע להתרפא.
בהריון הראשון עם בטן גדולה של חודש 8...
לא היתיה לי בררה
התעוררתי כבר בלילה מתה מכאבים
לא לישון/ לעמוד/ לשבת/ לשכב או כל דבר אחר
הפנו אותי לכרורגיה בבית חולים ואז לפרוקטולוג
וזו היתה חתיכת פדיחה אבל עברתי את זה...
בגדול תעשי את כל מה ש"אמהלה" רשמה
וגם לי אמרו לשים פדים של מגנזיום
או אמבטיה עם חומר ששכחתי אותו
לטפל ממש טיפול מונע כדי לא להגיע למצב הזה עוד פעם...
בהצלחה ותרגישי טוב!
בעיקרון אחד הדברים שעוזר לעיכול טוב הוא תנועה
לא יודעת אם דווקא ספורט אבל תנועה באופן כללי
פחות להתבטט
בהריון העובר עוזר כשהוא בועט ויוצר תנועה
אבל כדאי ממש לנסות להוסיף תנועה אם זה לא מספיק
אני נמצאת באזור בית חולים ומרגישה הרבה פחות תנועות. מודאגת.
כל הבוקר היו לי כאבים מטורפים בבטן עליונה שחלפו ברוך ה'
אבל ממש חבל לי לחפש מרכז בריאות האישה עכשיו ולרוב האחיות במוקד כללית נותנות לשם
שאת לא מרגישה כמעט תנועות יתנו לך הפניה למיון
תרגישי טוב!
עד שכבר התחלתי להרגיש יותר תנועות ,באתי ללכת לישון
דפקתי נפילה מטורפת ואני עכשיו במיון 😰
בשורות טובות!!
תעדכני...
אם לא קבלת מכה בבטן-באגן-בגב
אם זה לא הריון בסיכון וראו שיליה תקינה ותנועות ועובר חיוני
את יכולה להשאר להשגחה כמה שעות ומקסימום בהמשך לחתום ולהשתחרר
אני סרב י כמה פעמים אבל כי זה היו נפילות מינוריות ממש
ויש מעט צירים.. מה הסיכוי שזה קשור מעבר לצעירים הרגילים שיש לי
זה הריון בסיכון אבל בשבוע 23 גם נפלתי ולא אשפזו )אולי בגלל שזה שבוע מוקדם?)
139/79
מכה בגב ובאגן מצריכה אשפוז והשגחה
ובטח אם יש גם צירים
וגם בלי
עם כל הבאסה..ז ה הדבר הנכון..
אל תשחקי עם זה. יש לך היסטוריה , צירים, נפילה... כל הבלאגן של מעבר דירה יחכה
בשורות טובות 🙏
חושבת שאני הייתי נשארת.
חיבוק ❤️

כנ''ל רגליות..בנקסט אין בכלל
בעיני זה באמת משמעותית יותר נח לניו בורן המעטפת
או שתקני אוברולים מנקסט עם תיקתקים או ריץ' רץ'
אבל לקחת בחשבון שמה שמעצבן בגיל הזה- שאם הם קטנים לא תמיד האוברול עם הרגלית מתאים..
הבגדי גוף שלהם מעולים.
רק לחורף אני אוהבת פלנל אז קונה במקומות כמו ביגוד.
פייסבוק הזכיר לי את השיר הזה הערב
בתזמון וואוו.
לזכרה ובהשראתה של נעמה הנקין האהובה
שנולדה בשבוע שלפני ראש השנה.
10 שנים....
אז הנה סיפור לידת התאומים שלי,
הריון תאומים לא זהים בן ובת אחרי ivf
ההריון ב"ה תקין , יוצאת לשמירה בשבוע 20, ובגדול נמצאת בבית....
משבוע 30 נהיה לי כבד ממש, ויש דיי הרבה ברקסטונים
בדיקת צוואר הרחם בשבוע 32, צוואר ארוך 30 מ"מ סגור לחלוטין, הייתי בטוחה שאני סוחבת עד שבוע 38 לפחות, ב2 הלידות הקודמות , ילדתי אחרי התאריך...
זה היה ממש ערב פסח, ואני בשיא הנקיונות, מנקה רק מה שמצליחה וזהו...
ביום שלישי של חול המועד,כשאני בשבוע 33+2 ירדתי עם הילדים במדרגות של הבנין, פיספסתי מדרגה ונפלתי , עצרתי את הנפילה בעזרת הידיים והברכיים כך שהבטן לא ספגה מכה ישירה, קמתי והמשכתי עם הילדים לאן שהיינו צריכים ללכת , כשכל הדרך אני מתלבטת אם להתייעץ עם האחיות מה לעשות, ב"ה הרגשתי תנועות אז הייתי דיי רגועה
בערך אחרי שעה מהנפילה החלטתי כן להתקשר למוקד אחיות כדי להתייעץ , והאחות אמרה שאפילו שהבטן לא ספגה מכה ישירה, בגלל שזה הריון תאומים ונחשב בסיכון , ללכת להבדק
טוב, בעלי מקפיץ אותי למיון יולדות, וחוזר עם הילדים הגדולים הביתה, ואני בטוחה שאני אטוטו בבית חזרה
מקבלים אותי , עושים מוניטור,יש מדי פעם התקשויות , האחות אומרת שהכל נראה בסדר, ושאני אמתין לרופאה,
תוך כדי ההמתנה אני מרגישה שההתקשויות נהיות ממש צפופות, והרבה יותר כואבות, לא נלחצתי, אמרתי זה בטח צירים מדומים, ואז הרופאה קוראת לי להכנס ,מסתכלת על המוניטור ואומרת לי אני לא משחררת אותך יש פה צירים סדירים, תעשי מוניטור נוסף ובדיקת פתיחה , אני בשוק של החיים!!, המיילדת בודקת, פתיחה 5 מחיקה 80, ואני, מה???, איך זה הגיוני?? ,ופשוט מטיסים אותי לחדר לידה
מיד נותנים לי תרופה לעצירת צירים וזריקה ראשונה להבשלת ריאות, הצירים מתחזקים ונהיים ממש כואבים, אבל נסבלים
מקווים שאספיק גם את הזריקה הבאה אחרי 24 שעות, ושאני לא אלד לפני, הייתי יומיים בחדר לידה, הצירים נחלשים ומתרחקים, וקיבלתי זריקה נוספת, ומעלים למחלקה
בשבוע הקרוב, הורידו אותי כמה פעמים נוספות לחדר לידה להשגחה כי חשבו שמתחילה לידה, וחזרתי חזרה למחלקה
כל יום 3 פעמים מוניטור, ונראה שהעסק דיי נרגע, והצירים כבר לא סדירים,
הרופאים התלהבו שממצב של לידה פעילה הכל פשוט נרגע, נס!!
אחרי שבוע וחצי של אשפוז, יום שישי בבוקר שבוע 34+5
אני מרגישה תחושה שמשהו הולך לקרות היום, קצת מסוחררת
בערך ב 11 בבוקר מתחילה להרגיש שוב פעם שהצירים נהיים סדירים והחלטתי לא להטריד את האחיות כי זה קרה כבר כמה פעמים ולא הוביל ללידה, אז פשוט זרמתי עם זה, אבל ב12 בצהריים הרגשתי שמשהו מטפטף לי, והבנתי שזה כנראה מי שפיר, לאט לאט הטפטוף התחזק והאחות הורידה אותי לחדרי לידה, רק קמתי מהכסא גלגלים, שיטפון של מים, משהו מטורף, ישר הריצו אותי לחדר לידה, והזמינו מרדים, הייתי חייבת אפידורל, כי העוברים היו ראש עכוז, וכשהרופא מכניס את היד פנימה לסובב את העוסר העכוז זה ממש כואב אז דיי חייבים אפידורל
מריצה את בעלי שידרז להגיע,
הפתיחה דיי מהר הגיעה ל7 ותוך חצי שעה ל9
ובפתיחה מלאה התחלתי ללחוץ, הבן יצא תוך 3 לחיצות, במשקל 2.70, הראו לי אותו , ואז יאללה יש גם תינוקת להוציא
ופה היה קצת מלחיץ כי הרופאה פשוט הכניסה את הידיים פנימה לרחם וניסתה להפוך אותה, זה לקח כמה דקות, ובהפרש של 6 דקות ביניהם הנסיכה יצאה החוצה במשקל 2.170, בוכה כמו שצריך( גם אח שלה לא יצא פראייר(:
עברו סך הכל 3 שעות מאז שנכנסתי לחדר לידה
נתנו לי ממש כמה דקות להחזיק אותם , והעלו אותם לפגיה
אחרי שעתיים עליתי למחלקה אחרי שהספקתי להתקלח בחדר לידה, ( בלידה הקודמת לא יכולתי לחלום על זה אפילו...)
רציתי מייד לבוא לפגיה להחזיק אותם ולנסות להניק, ובאמת מיד כשיכולתי נכנסתי לפגיה והייתי עם כל אחד כמה דקות
נס שילדתי ביום שישי כך שבשבת היה לי שקט ללא טלפונים, מומלץ....🙂
אחרי שבוע וחצי בפגיה שוחררנו הביתה עם תינוקות בריאים ושלמים ב"ה ישתבח שמו לעד!
היום הם בני 4 וחצי חודשים.
יצא ממששש ארוך וואוו!,
תודה למי שקראה ולידות מדהימות לכולן!!
אין מילים
תאומים זה מטורף
ואיזה יופי שזה היה בלידה טבעית ולא ניתוח והכל עבר בשלום
איזה סיפור מרגש!!!!!!
איזה ניסים!!!!
איזה הורים אלופים אתם!!!!! כמה סעייתא דשמייא!!!!
תהנו בהורות המיוחדת של התאומים!!!!!
מטורף
מרגש ממש!
עכשיו יכולה ללכת לישון 
איזה סיפור עוצמתי ומרגש
גם ילדתי באחת מהפעמים בשבת והיה לי מאוד שקט ורגוע בלי טלפונים 
הילדון החמוד היה לא רגוע בלילה ונשך אותי מלאאא
ממש כואב לי.. יש מה לעשות עם הפצעים?
לק"י
אם זה משהו קטן, אולי יעזור לך לדאוג שהשיניים שלו לא יעמדו על הפצע.
להכניס לו יותר פנימה את הפטמה, או לשים את האצבע שלך על הפצע (לא יודעת איך להסביר, אבל חושבת שזה מה שעשיתי כשהיו לי חתכים בהנקה).
איזה כואב זה הפצעים 
אני נאלצתי פעם להפסיק להניק בגלל נשיכות..
אבל בנוגע לנשיכות עצמן
שלא יקרו עוד פעם
ישר לסתון את האף לתינוק
ואז הוא משחרר מיד
וגם קולט לא לעשות זאת שוב
ננסה
אבל זה היה בלילה כששנינו היינו חצי ישנים
אבל טוב שכתבת לי כי הוא נושך גם ביום
בת שנה וחצי , בבוקר קמה משיעול טורדני שהעיר משינה בסביבות 6 הפסיק אחרי כשעה וחצי, הייתי עייפה מידי לקום לעשות משאפים עד שכבר קמתי ראיתי שהיא נרדמה שוב, וזהו כל היום לא היה כלום.
עכשיו כבר שעתיים היא עם שיעול טורדני ושוב ולא מצליחה לישון בגלל זה. כנראה שהתקררה כי גם קצת מנוזלת, כמובן שעשיתי משאפים לא היה שיפור
הייתן נותנות בשביל שתצליח לישון?
זה מהמקרים שכשאין שיעול אין כלום היא נקייה לגמרי והרופא לא מבין למה באתי. בדכ זה מגיע בזמן שינה
אחרי שניסיתי כמו שכתבת משאפים, אוויר נקי וכו'
בשונה מהתקף סטרידור שנותנים מנה חד"פ של של סטרואידים,
בהתקף אסטמה או קוצר נשימה משמעותי על רקע ויראלי נותנים קורס של סטרואידים (3 או חמישה ימים) ובמקביל גם מתגברים אנהלציות.
חוץ מזה, הרבה פעמים ילדים אסמטים בלילה יותר משתעלים, לכן חשוב להקפיד על המניעתי גם כשבמהלך היום יש שקט..
יש לי בבית ילד בן שנתיים אסמתי אז אני יודעת טוב מאוד מה זה לצערי.
זה פשוט תוקף אותה רק בזמן שכיבה/בלילה (צהריים נגיד לא היה כלום)
בכל מקרה התייעצתי עם הרופאה שלנו ונתתי לה גם היום בטניזול רק שזה לא ממש מרגיע אותה
נקווה ללילה שקט
אם נבחני כזה שלא משתפר עם משאף או אוויר קר, נותנת בטנזול במינון נמוך.
אם לא אז אפשר להגביה עם כרית, לחתוך בצל ליד הראש, טיפות אף, משאפים.
או בהנחיית רופא. (למשל כטיפול לתגובה אלרגית שפנסטיל לא מספיק)
בשכיבה הנזלת מטפטפת לגרום וגורמת לגירוי, ולכן משתעלים.
ולפעמים זה בכלל מהמערכת נשימה העליונה.
או שאני הלחוצה היחידה?😅 תמיד יש מחסור בין לבין והחגים הבעל"ט בהפרשים ממש קטנים, ואני עובדת כמובן..
מלבד הזמנות משיין כמובן שזה כבר מאחורינו🤣
בגדים ב''ה קניתי לילדים.
על עצמי עוד לא ממש חשבתי...
אוכל.. מתחילה לחשוב, בפועל לא עושה משהו.
אה, וחמותי תתארח אצלי בחג, אז אולי זה לא דוגמא 😅
בינתיים
SHEIN 2 יח'\סט Tween Girl טלאים פלאפי אורגנזה ז'קט סלסולים ושמלת רשת נטו, תלבושת אלגנטית
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
SHEIN 2 יח'\סט Tween Girl טלאים פלאפי אורגנזה ז'קט סלסולים ושמלת רשת נטו, תלבושת אלגנטית
אחת החזרתי, ועוד אחת בדרך
לבן שלי אני קונה פה בארץ
שאר ההזמנה הייתה עבורי בעיקר. אבל חילקתי לכמה וזה מתעכב🥴 בינתיים קיבלתי שמלה לבנה אחת שהזמנתי וכמה חולצות שחלק מהן גם החזרתי
עופות עוד צריך לקנות.
ביגוד לי ולילדים- אבל אני בלי כח ופחות בא לי להסתובב עם תינוק קטן... מקווה שיהיה במלבושי כבוד משו נורמלי.
מה עוד?
בכ"א ככה היה אצלנו....
שבוע שעבר קיבלנו הודעה שכנראה יהיה השבוע
חחח וואי אין לי מושג עדיין כלום
לכ יודעת אם נהיה בבית או ניסע
איך כל כך מהר מגיעים החגים??
אין לי מושג מתי נספיק אבל חייבים כי יש לנו אירוע מיד אחרי החגים וצריכים להתכונן גם אליו...
היי
בעקרון במיוחד בהריון לפעמים יש לי צניחות סוכר אבל לא ברמה של עילפון.
הבוקר שהתעוררתי בדקתי סוכר וזה היה 66 אכלתי מאפינס. הייתי חייבת לצאת לאולטרה סאונד ואחכ נכנסתי למכולת פתאום הרגשתי סחרחורת, התחלתי להזיע הייתי בטוחה שאני עומדת להתעלף. כולי ליד הקופות התיישבתי שם שתיתי מייל בעלי שם הרבההה ויטמינציק במיים ושתיתי הרגשתי קצת הקלה אחרי כרבע שעה ניסיתי לקום וראיתי שחור בעיניים שתיתי רבע ליטר מיים רגילים והייתי שם עוד רבע שעה וחזרנו לבית. בין הרכב לדירה הרגשתי במעלית שאני מסוחררת ממש איך שנכנסו נשכבתי על הרצפה בדקתי סוכר 151
אכלתי פרוסת לחם + 2 ביצים עדיין לא מרגישה ככ טוב אני בשכיבה אבל נגמר לי המקלות לבדיקת סוכר.
מתלבטת מה לעשות ?
Chatgpt אומר שזה כנראה קשור לסוכר ולהתקשר לרופא
יש לי את הפלאפון שלו אבל לא נעים לי להתקשר משהו פעם שלח לי את זה, זה לא שהוא נתן
משערת שאם אני אתקשר למוקד אחיות יגידו לי מיון כי ככה זה תמיד
שמותר לאכול מאפינס, זה עם סוכר וקמח.
את עם סוכרת?
ו151 זה קצת גבוה, אם את מצליחה להשיג רופא אפילו רופא אונליין עדיף.
אני בפעם האחרונה התייעצתי על משהו אחר במוקד אחיות וסתם הלחיצו אותי ללכת למיון ובכלל לא הייתי צריכה לבוא. בגלל איזה בדיקה שעשיתי והן חשבו שזה בעייתי.
תרגישי טוב!
פשוט הרבה פעמים בבוקר יש לי סוכר נמוך (65-75) אז הכנתי לי מאפינס יותר בריאים כאלה ואז משתדלת לאכול אוכל אחרי שכבר יש לי זמן אבל הבוקר לא אכלתי אוכל נורמלי.
הרופא נתן לי לעשות ניטור של סוכר לשבוע במקום העמסה של 100 בגלל עובר גדול סוכר גבולי ולכן מדדתי ... ( סתם ככה בבוקר ולפעמים מרגישה קצת מסוחררת ושחייבת לאכול אז יודעת עכשיו שזה הסוכר )
אז אמרו לאכול פסטה בלילה לפני שהולכת לישון
לא עזר גם ככה...
בהריון הראשון היה לי ככה כמו שאת מתארת ולא היה לי סכרת הריון
באחרון היה מה שכתבתי למעלה
מקווה שלא יתפתח לי
יש הסטוריה של סכרת במשפחה אז עם יד על הדופק
אמא שלי עם סכרת
וכל האחים שלה 
לכן אני שומרת גם ככה
אני לא עוקבת באיזה שבוע את , אבל כדאי מדדים כלליים.
לחץ דם ברזל b12..
אתמול קיבלתי תשובות
המוגלובין 11
אבל פרטין 2
Fe iron 30 ועוד כמה דברים שקשורים שממש נמוכים
הרופא שלח לעשות 3 עירויים
B12 לא בדק
אני אבקש
סתם שאלה, למה את חושבת שזה לא הסוכר ?
אני עדיין מרגישה סמרטוט לא התאוששתי מהמקרה הבוקר 😶
קיבלת תשובות מהמעבדה שיש סיבות אחרות לחולשה שלך.
היפוגליקמיה קורית לרוב אצל אנשים שמנסים להוריד את רמת הסוכר בתרופות למיניהם ולא אוכלים בצורה מתאימה
זה היה כמעט התעלפות... ראיתי שחור וחולשה שהרגשתי רפויה ולא ככ יכולתי לדבר ולפתח עיניים.
זה הרגיש לי כמו להתעורר מעילפון
רצה לקבע תור לעירוי
אם חלילה יש עוד סיטואציה שאת ככה נחלשת אז חוץ ממשהו מתוק כדאי לאכול גם משהו מלוח ובמקביל לשתות הרבה כדי להעלות את לחץ הדם
זה מסביר את הסחרחורות והרגשה של התעלפות.
אני לא יודעת איך את מתפקדת ולא מרגישה סמרטוט כל הזמן 🙃
ואולי גם זה מה שמציל אותי
מידי פעם אני מרגישה שזהו מתחילה לנקות ולעשות דברים ואחרי 5 דק' קורסת, חשבתי שזה בגלל שאני לא זזה הרבה אז לא רגילה, כנראה שלא
וכן, תמיד מרגישה סמרטוט
ועכשיו גם סמרטוט לחוץ שזה יקרה לי שוב חחח
כן כדאי להתייעץ עם רופא ביום ראשון כי לפי מה שתיארת זה כן נשמע סכרת וחשוב לגלות את זה בזמן.
אני גם הקאתי בהעמסה של ה100
והרופאה אמרה לי לעשות בדיקות בבית במשך שבוע שעה אחרי האוכל וכך ראו שיש לי סכרת.
תרגישי טוב!
מה שכן נראלי אכלתי מאוד מסודר כי אם לא ל הייתי יכולה לעקב עם הבדיקות...
בצום הסוכר היה בין 65-77
שעה אחרי ארוחה 82-119
יש לי תור רק עוד שבועיים, לנסות להקדים ?
אבל לא מספיק מבינה בזה.
אולי תתייעצי עם אחות במרפאה?
או שלא
הכנסתי את התינוקת למעון
ואני ממש ממש לא רגועה
הם 2 מטפלות בחדר
מטפלת אחת מאוד מאוד טכנית
עושה מה שצריך
אבל בצורה רובוטית ומאוד בולט שהיא לא מטפלת חמה
אלא בדיוק להפך
רק שהיא כן שקטה
אבל זה החלק הכנראה קל יותר בסיפור
המטפלת השניה מהרגע הראשון לא הייתה נראית לי
יש לה מה שהו ב"תנועות גוף" ששידר לי משהו לא טוב ואפילו היה נדמה לי כאלימות
בהתחלה חשבתי שאני חולמת
ושאני עוד אבחון
אבל אתמול התקשרה אלי אמא של תינוקת שם
שהיא נכנסה לקחת את הבת שלה
ונכנסה על הדרך להניק בממד שם
הן לא ראו שהיא שם
ותינוק שם בכה והמטפלת "הרובוטית" אמרה לשניה שהוא בוכה וצריך לתת לו לאכול
ההיא אמרה לה "לא מענין אותי מצידי שיאכל אבנים זה גם אוכל"
ההיא השתתקה והתינוק המשיך לבכות
כל הזמן הזה !!!
אני הייתי בהלם!!!!!!!!
אני ממש בלחץ
ועוד לפני מה ששמעתי
אני רוצה להגיע בהפתעה באמצע היום לבדוק מה קורה שם
בשלב הראשוני פחות אכפת לי שהמטפלות יבינו שהפתעתי
אני יותר בבעיה מול הקטנה
איך אני אגיע ואלך בלי שתראה אותי
אני לא רוצה לשבור לה את הלב שאני מגיעה והולכת...
גם ככה אני מרחמת עליה שהיא בכלל שם לבינתיים...
וכן אשמח גם לעצות לעוד דרכים לבדוק מה קורה שם כשהם לבד עם התינוקות!!!
היתי מוודאת טוב מאוד שאותה אחת לא תיגע בילד שלי בכלל
הייתה מטפלת כלכך גרועה לבת שלי באחת השנין במעון
שאותו יום חזרה שיא המזונחת עם בוץ בציפורניים עם ידיים לא הגיוניות
לא החליפו טיטול מהבוקר נראה לי לפי הכובד
וכמובן שלא היתה רגועה
לא זוכרת איך ירתי קשר עם המנהלת
אבל אמרתי לה או שהיא חוזרת לקבוצה של התינוקות ששם מטפלת שסומכת עליה
או שכף רגלה וכף רגלי לא תדרוך יותר בגן הזה
למטפלת הזאת היא לא תחזור ויהי מה!
היא באמת בהקשיבה ולמחרת היא עברה לכתת תנוקות (עשו לה העברה באמצע השנה)
ואז חזרה להיות נורמלית...
לדת בחופש הגדול זה קשוח
וגם עכשיו קשוח..ועד שאתקגל הופ חגים..
וזהו אחרי החגים נגמרת החופשת לידה שמבחינתי טרם התחילה
בתשיעי. בעלי מגויס ואני מוצאת את עצמי בוכה בוכה בוכה. עצובה. מרגישה כ"כ לבד.
ואני כ"כ רוצה להגיע ללידה שמחה.
איך עושים את זה?
עובדת חלק מהימים בשבוע. לא חסר לי מה לעשות אבל פשוט בודד לי ועצוב לי בלב. וביחד עם ההורמונים של תשיעי...
כשאני בעבודה אז מותשת אבל בסדר.
ברגע שאני לבד בבית עם הילדים או בלעדיהם הדמעות צפות ופורצות..
בדידות זה הכי חונק.. שאין עם מי לדבר..
נראלי חשוב שתמצאי מישהו מהחוץ לאוורר אצלו רגשות , לדבר, להתייעץ, ובאמת חשוב ששמת לב לזה עכשיו ותטפלי עכשיו לפני הלידה, כדי שתגיעי בטוב ללידה ושיהיה לך משענת תוך כדי ואחרי
..
בגלל שבעלך במילואים וזה באמת פער שאי אפשר לגר עליו עם המרחק והאינטנסיביות אולי כדאי ללכת לטיפול / ייעוץ בתשלום, כי זה לא רק מישהו לדבר איתו ולאאוורר אלא גם זו יכולה להיות הזדמנות דווקא לצמוח ולהיבנות ולגדול מזה, כי עם גורם מקצועי זה לקבל ולתכנן כלים ולהסב את תשומת ליבנו לנקודות שדווקא יכולות להצמיח מתוך החוסר....
לי אישית יש המלצה מניסיון על נגמרו לי השמות...
בהצלחה גדולה בכל מקרה!!!
וחיבוק ענק ענק ענק ענק ענק!!!!!!!!!!♡♡♡♡♡♡♡♡♡
האמת שאין לי כסף להוציא על זה... וגם אין לי כח לטיפול. זה גם דורש כוחות.
ותודה
פותחות ציר - "מיילדות למען יולדות"
הבנתי שזה תקף גם אם זה לא מילואים, אבל צריך לתאם מולם.. תנסי, דיברתי עם מישהי מהיישוב שעשתה את זה והיתה ממש מרוצה..
בס"ד
שיהיה בשעה טובה, בקלות, בריאות ושמחה!!!
זה ממש בסדר לבכות ולכאוב,
הכי מובן ואולי גם נצרך שיש.
וזה לא אומר שלא תגיעי שמחה ללידה או שלא תשמחי בלידה. אולי אפילו הפוך, כמו שכתוב שכל מי שמתאבל על ירושלים זוכה בבניינה.
אתם עכשיו שותפים באחד הדברים הכי גדולים שיש,
וזה קשה וכואב ברמות, ממש מסירות נפש, בתקופה שאת כל-כך צריכה את האיש שלך קרוב, טכנית ורגשית.
אבל דווקא מתוך כל המאמץ העצום, והעצבות על העדרו בימים האלה, אפשר להגיע לשמחה גבוהה עוד יותר, כשבע"ה תגיעו ללידה ותחבקי את האוצר/ית הקטן שלכם.
כי הוא יסמל כל-כך הרבה!
כי יהיו בלידה שלו/שלה כל-כך הרבה גבורה ונתינה,
כי הוא יוולד בתוקפה גדולה ומתוך שותפות אמת עם עם ישראל.
וכי הוא יהיה הביטוי הכי חזק לכוח שלנו, ל"נצח ישראל" הזה, להמשכיות של העם שלנו, גם בתקופת מלחמה.
וכל הדברים האלה, זה הכי גדול שיש,
ולכן גם יכול לצאת הכי מרגש ומשמח 🥹. בע"ה.
אין לי טיפים מעשיים מעבר לזה,
רק הערכה והוקרה עצומות על מה שאתם עושים למען כולנו.
ותפילה שה' יחזיר לכם בכפל כפליים ויפנק אתכם בכל הטוב!
חיבוק שוב ומלא מלא מלא כוחות ❤️❤️❤️❤️❤️❤️
קודם כל חיבוק גדול!!
איזו אישה ...
גם אמא לילדים בבית
גם עובדת
גם מביאה חיים נוספים לעולם
וגם שלחה (נשלחה אולי) את בעלה לשמירה והגנה על עמ"י...
כמה עוצמה וכח להתמודד עם הכל לבד!
ובסוף את לבדך במערכה.
מי יגיד מילים טובות לאמא?
חודש תשיעי זה גם ככה דמעות בלתי נשלטות ותחושת בדידות וחוסר אונים המלא נודע, אז לבדך... וואו קשוח ממש.
קודם כל תחבקי את עצמך, תביני כמה את מדהימה ואלופה!! תביני שאת ברגעים היסטוריים של עמ"י , תחשבי על הילד/ה שיוולד ותדמייני שהוא גדול ואת מספרת לו איך היית גיבורה בהריון שלו, לבדך, ואבא נלחם למען העם, והאחים הגדולים היו קטנים, וכמה שהיה קשה היית אלופה 💓
המון המון כוחות.
תפני את הדמעות לתפילה, תבכי לקב"ה שיעזור לך ותוציאי את כל הפחדים והחרדות, תשליכי הכל על ה', זה מאוד משחרר וגם מאוד עוזר!
הייתי צריכה לשמוע אותם!
ובאמת צריכה להפנות אותם לתפילה.