פורום הריון ולידה (עמוד 2752)

אם מתאים לך לענות-

למה כל החיים הרגשת ככה?

האמת אולי המילה ״תמיד״ לא מדויקת
הכוונה ב6 השנים הראשונות בהן לא היה לנו ילדים ועברנו לידה אחת מוקדמת שהילד נפטר לאחר יום.
אז הרגשתי לא שייכת בחברת נשים פשוט כי לא הייתי חלק מהשיחות על ילדים (בלי שום טיפת ביקורת עליהן זה טבעי שזה יהיה נושאי השיחות)
לאט לאו פשוט לא יצאתי ונמנעתי מלהיות בחברה כי לא היה לי כוחות לזה.
עכשיו מרגישה לא שייכת מכיוון אחר
ב״ה יש לי 3 ילדים בריאים בבית (כל אחד והסיפור הניסי שלו)
אבל עכשיו מרגישה לא שייכת כשמתחילים לדבר על לידות.
הניסיון שלי בלידות שונה משל כולן והאמת קצת מפחיד את כולן.
הרגשה כאילו שאם ישמעו סיפור לידה קשה זה יקרה להן (מבינה את המקום שלהן בהחלט)
אז סתם זה תחושות שתמיד קיימות אבל משום מה בזמן האחרון זה עוצמתי יותר
בכלל בזמן האחרון כל מה שהיה בכל הלידות מאוד מציף אותי.

חיבוק יקרה 

 

מדהים איך שכתבת!

ועוד יותר מי שאת

בלי ילדים?
עולל רך בן יום מסתלק מהעולם??
ובנוסף-לידות לא שגרתיות?
אחותי, את מיוחדת!!!
אני דווקא רוצה לקרוא, וזה לא "ירתיע" או יפחיד אותי, סיפורי לידותייך, לא שגרתיות ככל שיהיו.
אנא שתפי אותנו..

הלוואי שהיית יכולה למצוא אפילו שתי חברות שנעים לך איתן. אני פחות נתקלתי בזה שסיפורים לא שגרתיים מפחידים. להפך. מעוררים התפעלות והערכה. אבל לא תמיד צריך לדבר על סיפורי לידות!!! גם אני לא טובה בסמול טוק. אבל אולי תנסי. לאט ובהדרגה. להשקיע במישהי שמוצאת חן בעיניך. להזמין לסעודה. לקבוע סיבוב עם הילדים. או לנסות לחדש קשר טוב מהעבר? תחשבי על זה.
מתייגת לך את @אין ייאוש בעולם שנראה לי חלק מהיעוד שלה זה להילחם בזה שרק טיטולים וילדים הם נושאי השיחה. אולי תהיה לה מילת עידוד טובה
ואת. את גיבורת על עם מה שעברת!! ממש אבל!!
אל תשליכי על זה את כל הקושי. גם כשרגילים לא להיות בחברה קשה לחזור לזה. לאט לאט. כמו לחזק שרירים חלשים. חיבוק

ברור ברור ברור שתכתבי לנו את הסיפורים כולם. רק אם זה יעשה לך טוב כמובן ומתחשק לך. זה מאוד משחרר. ממני. עם שני חירום (אחד עם קרעון קטן ובהול) ואחד אלקטיבי. ואף פעם לא הרגשתי בגלל זה נחותה! (לא שאני מלאת ביטחון בחברה. אבל בלי קשר לאופן הלידות)

תמיד מתכננת ולא עושה את זה בסוף
תודה על התמיכה❤️
כל הודעה כזאת מחממת לי את הלב

אין לי טענות על נשים כי באמת אף אחד לא בא ואמר אל תספרי.
זה נטו שלי
פשוט בהרגשה
איך פתאום משתנים הבעות הפנים כשאת מתחילה לדבר
אולי מנסות להחליף נושא
יש הערכה
וכזה ״וואו לא ידעתי שזה מה שהיה לך״
אבל זה נראה לי פשוט אני
זה כנראה יושב על מקום של חוסר בטחון שביחד עם הנושאים האלה הופך את הענין הזה לרגיש

וכן צריכה לפתח את השריר הזה של להיות בחברה אחרי המנעות מזה לאורך זמן

שבפורום, באנונימיות זו הזדמנות טובה להתחיל להתאמן...
🤗

שיש נשים שלא מדברות רק על זה, תמצאי לך אותן.
אם את מרגישה שקשה לנשים להכיל את סיפורי הלידה הקשים תמצאי נישה אחרת לשתף בהם ולתת להם קיום - אולי בטיפול עיבוד לידה/אולי כאן בפורום/אולי לספר בלי להיכנס לפרטים רק לשתף בגדול על התחושה שהלידות מורכבות.
ושוב, יש כאלה שיש להן עוד נושאים בראש חוץ ממתי הילד עשה בטיטול , תמצאי לך אותן..
אני טוענת שההפלות שלי היו רדאר לגלות את הלבבות החמים של החברות שלי, גיליתי מי כואבת איתי, מי שמחה איתי עכשו על ההריון.. מי שלא הבינה אני לא שופטת כי זר לא יבין זאת, אבל למדתי להעריך את מי שכן.

שולחת לך חיבוק, ממני שהרגישה במלא מפגשים זרה. לא שייכת. שונה. וכן, קשה לחזור לעולם אחרי שמתנתקים. אבל זה אפשרי!
@אנונימית15

קשהההה
הלוואי שתרגישי בנח לשתף אותנו.
מקשיבות לך...
💗

ממש ממש דומה....

אבל שתקתי

האמת כשקראתי את הסיפור שלך פה הייתי בהלם.
זה ממש דומה למה שעברנו רק ממש טיפה שונה.
גם ילדתי בשבוע 26 לאחר שהגעתי לבית רפואה בשבוע 24 פתיחה 4 עם שק מתנדנד בחוץ
התינוק חי 19 שעות לצערי.
וגם יש לנו עכשיו ב״ה 3 ילדים בריאים וחמודים.

הסיפור שלך די גרם לי לכתוב פה גם.
אז תודה🤗

את בן אדם מיוחד,
חביבה וטובה,
מיוחדת ויקרה,
שיש לה מקום!
מקום בעולם.
❤️❤️❤️❤️❤️

בהתחלה חשבתי שילדת שש שנים אחרי הפלה. עכשיו כתבת אחרי לידה שקטה😢
כל כך קשה שאין מי שמקשיב באמת אוף

עצם הכתיבה וההודעות שלכם עושות קל בלב.

ונראה לי חשוב מאד שתכתבי
זה יכול לעזור לך לעבד את הסיפור הכואב שלך
האובדן הזה לא זוכה מספיק להתייחסות
והופך לשקוף
בין היתר כי אנשים מפחדים שזה "מדבק"
ומפחדים
ומתרחקים מחולי, מצער ומכאב
אז בוודאי שיברחו לצד השני של היקום מסיפור על תינוק שחי 19 שעות
את יודעת מה, נדמה לי שכולנו כאן נשמח לקרוא, ולספר לך כמה את מיוחדת וחזקה, ואיך הצלחת לעמוד בנסיון כל כך נורא.
שולחת לך ❤❤❤

חושבת שחשוב לספר שוב ושוב עד שזה פחות כואב לאט לאט..

יש כאלה שמאמינות שאם ישמעו סיפור לידה מורכב, המזל יידבק אליהן..

אני ממש לא כזאת.. וזה ממש מעצבן אותי כשמשתיקים אותי באמצע סיפור כדי שלא יידבק לצד השני המזל הרע..

אני חושבת שכשתספרי לנו.. תגלי מהתגובות שרבות עברו לידות דומות לשלך.. ואת לא ככ יוצאת דופן..

מקווה שאני ברמה האישית לא אזדהה אתם, גם עברתי שתי לידות לא קלות, באחת כבר נפרדתי מהעובר.. לא האמנתי שיכול לצאת חי מהמצב שנקלעתי אליו..

חיבוק גדול על התחושות!!

גם עברתי לידה בשבוע 26 שלצערי לא שרדה
2 ניתוחי חירום
ואחכ ברוך השם כמה לידות רגילות גם אני לא שיגרתית
אבל להפך חושבת שאני מיוחדת
לקחתי למקום הפוך.. אני חזקה אני נלחמתי לא בא לי בקלות
שרדתי הריון הריון לידה לידה.. תוסיפי לזה קרישות יתר כל יום זריקה לא מזהיר..
אבל אני אמא לביאה ולא הבאתי אותם בקלות וגאה בזה
שיתקע לאחרים העצם להיפך את האשה הגדולה שעומדת בנסיונות בגבורה ולא מוותרת..
עכשיו ב"ה אני בהריון תאומים וגם כל יום זה התגברות והתחזקות החרדות לא מרפות ממני ומנסה לעבור אותם

תודה רבה לכולן!
עונה פה בכללי כי לא מצליחה לכתוב לכל אחת.
כולכן פה מדהימות!
קראתי אחת אחת וכל תגובה נתנה כוח.
כל מה שאמרתן נכון, מחזק ומעודד!
וגם נותן לחשוב על הדברים קצת אחרת.

את הקטע הזה כתבתי כשהייתי במצב לא משהו והכל צף ועלה לכן זה יצא כזה דכאוני.

ברגיל אני בסדר ולא נראה עלי מה שכתבתי. זה פשוט תחושות פנימיות שתמיד אני מדחיקה ורציתי הפעם להוציא את זה ממני.
אז באמת תודה למי שקראה והגיבה!
עודדתן ריגשתן ומעל הכל הכלתן!
וההכלה הזאת היתה במקום.

אולי באמת אכתוב בהמשך והוציא על הכתב את כל הסיפורים והתחושות.
זה טוב לדעת שיש מקום להוציא ולספר ואת האמת כבר עכשיו מרגישה יותר טוב מעצם הידיעה

עשיתן לי טוב בלב❤️

ככל שהרב בקיא יותר הוא יכול לטהר יותר כתמים
ככל שהוא פחות בקיא הוא נאלץ להחמיר

כמובן לא אומרת שכל קולה היא מיד נעלה על חומרא מסוימת.
אבל בתחום הטהרה, המדריכה כלות ממש הדגישה לי את זה. שככל שרב בקיא יותר ומנוסה יותר, הוא יהיה מסוגל להתיר יותר

גם בדיני מראות.
וגם תלוי מי הזוג ששואל. רב יודע לזהות איזה זוג עומד לפניו ולכל אמירה וקביעה יש משמעות להמשך. לפעמים הרב נותן לזוג לבחור אם "להחמיר" או לא..

האחות בשחרור אחרי הגרידה אמר לי לטבול רק אחרי שהחליפו את המים במקווה

מחשש לזיהום בלה בלה בלה

כמה באמת לדעתכן צריך להשתגע על זה?

כרגע אני עוד לא יודעת בדיוק איפה אטבול ויוצא במוצ״ש, לא נראלי שיש סיכוי להחלפת מים במועד שכזה

אשמח לשמוע מה אומרות

הסיכון לזיהום ברחם אחרי גרידה עולה. צוואר הרחם פתוח יותר . לי היה זיהום אחרי גרידה, ממש ממש לא מומלץ לחוות את זה. 

עדיף לחכות עוד יום לטבילה

ברגע שתסגרי על איפה את טובלת

ממש ממש מממש מממש לא בא לי לחכות עוד יום

גם ככה תקופה רגישה נורא...

אולי אני אעזר בעצה של @בתי 123 נשמע רעיון טוב, מדובר על טבילה בעיר ולא ביישוב בכל מקרה

אז אחרי שנחליט איפה נהיה שבת נהיה יותר חכמים. תודה!

בכל מקרה בשביל לטבול במוצש שיוצא בשעות כאלו צריך להיות בבית לא? אני בחיים לא הייתי מצליחה לחזור הביתה ולהתארגן. או שאת מתכננת להתארגן בבית של מישהו אחר?
בכל מקרה מבינה את הבאסה באמת אבל בשביל יום אחד להסתכן בזיהום (שעלול במקרי קיצון לפגוע בסיכוי קליטה להבא) זה ממש ממש לא כדאי.
באמת תרימי טלפון לאיפה שמתאים לך ותשאלי.

שטיפה וצחצוח שיניים

אבל אולי בכלל נהיה בבית

או בבית שמש 

אולי בבני ברק

זורמים על החיים...

 

לזפק לך את השירות הזה של החלפת מים ולפי זה להחליט איפה תהיו שבת

בישוב קטן ולבקש שיחליפו את המים בערב שבת
או למצוא מקווה שיסכימו להטביל אותך מאוד מאוחר אחרי שכבר כולן טבלו והחליפו את המים
בדר"כ זה בתשלום נוסף אבל לא מליונים
אם אין לך אפשרות כזו תשאלי רב מה לעשות

תתקשרי לשאול

אני טבלתי רגיל.. אבל לקחתי אנטיביוטיקה אחרי לכמה ימים.
ב'' ה עבר בשלום

יתכן מאוד שתצטרכנה להיפגש.
דרך אגב, הרבה פעמים אחות טיפת חלב באזור מגורייך היא גם יועצת הנקה, כמדומני שללא עלות אפילו, שווה להתייעץ איתה קודם.
בהצלחה יקרה🙂

ליסה שץ מומלצת בחום 375 198 0525

0504700067

בכל מקרה היא מעפרה ומקבלת בירושלים או איזור ירושלים.

בסוף לא תהיה לה ברירה והיא תהיה חייבת להירדם...

חיבוק, הייתי עם אותה הבעיה לפני שעתיים...

מתעוררות בדיוק כשאני נכנסת למטה ועושות חגיגה....

לדעתי פשוט יוצאות להן עוד שיניים...

חיבוק גדול אהובה!!!!

אין לי שום חיזוק מלבד להגיד לך שגם זה בסוף עובר....

מחר יהיה יום חדש

 

והן-  תגדלנה בסוף!

ואז לא נישן מרוב דאגות (רק טובות בעז"ה) של בוגרים ומתבגרים ב"ה!

א. 9 חודשים
ב. לא הנקתי בכלל

הנקה מלאה ביותר, כל שעתיים בערך יום ולילה, נכנסתי להריון חמישה חודשים בערך אחרי לידה

1. שנה וארבע אחרי לידה
2. הנרתיק אבל בשלב הזה כמובן ההנקה כבר לא מלאה

הנקתי ולא הנרתיק

נכנסנו אחרי חמישה חודשים עם המניעה

כדאי לשתות הרבה מים ולא להתפנות כשעתיים קודם.

אני הייתי חייבת לשירותים דחוווף שניה לפני ההיפוך, והתפנתי בלי לגלות לרופא 🙈 חשבתי לעצמי שאם ה' ירצה שזה יצליח, זה יצליח גם אם התפניתי.

גם אני זכרתי שאסור לשתות...עשיתי ממש מזמן אז לא זכרתי מה בקשר לצום...

היתכוונתי כן לשתות

מוזר..עשית גם?

אני חושבת שחיברו לי עירוי עם המים. כמעט בטוחה. עדיף להתקשר לבית חולים הספציפי לבדוק מה המדיניות שלו

ולא הייתי בצום . כנראה שזה משתנה ממקום למקום

איפה עשית? אני גם באה לעשות שם😜שלא נצטרך

אבל אולי יש מקומות שמבקשים שכן. נראה לי לא אחראי לשאול כאן, היא צריכה לברר במקום בו היא עושה את ההיפוך ולא לשאול בפורום. אין מצב שלא נתנו לה הנחיות לפני.

תודה בכל אופן

ובודאות לא היה צריך צום. אם לא אמרו לה במפורש שצריך צום, אז כנראה אין צורך

שלוקחים אותן רצוף לרוב הנשים אין מחזור אבל זה משתנה מאישה לאישה יש נשים שמקבלות מחזור יש נשים שיס להם דימומים קטנים

הנקות?

תיהיי ערנית להשפעות של הגלולות עליך. משום מה הרופאים לא אומרים את זה, וכ"כ הרבה פעמים זה הורס את האישה מהרבה בחינות והיא אפילו לא יודעת למה...
אז בעז"ה שעליך לא ישפיע, רק שתדעי שאם כן - תדעי על מה לשים את האצבע...

אני לא מבינה למה הם לא מזהירים על זה כמו תופעות לוואי אחרות. מעצבן ממש.
יכול גם להשפיע מאוד לרעה על הזוגיות

חודשיים וחצי לאחר הלידה.
כרגע התינוקת אוכלת חלב שאוב והשלמות של תמ"ל.
וההשפעה המרכזית של הכדור שאני יודעת שקורית זה חוסר חשק מיני, יש עוד דברים שכדי לשים לב אליהם?

ודכדוך, דכאון....

רק חייבת להגיד שאני ידעתי בראש ולקח לי ;זמן לקשר למציאות.
תהיי ערנית

לא לקחתי סרזט אבל רק כשהפסקתי (מיקרולוט) הבנתי כמה רע זה עשה לי.
שימי לב, תהיי עם יד על הדופק, אם את מרגישה שזה עושה לך לא טוב תפסיקי ותחפשי אמצעי אחר שיתאים לך יותר...

לא היה בכלל מחזור

עד שהפסקתי את הגלולות כשהתינוק התורן היה בגיל שנה פלוס (גם כשהורדתי כבר הנקות)

אבל יכול להשתנות מאחת לאחת

ורק בפעם האחרונה זה עשה ל י חוסר חשק מטורף

לפני כן לא היה בעייתי

עצבים... מה לא

אני לוקחת רק שבוע וקצת ובינתיים אין לי כלום ב"ה..
ובקשר למחזור- רק אם אני מחברת קופסאות אני לא מקבלת מחזור, נכון? העניין הוא לחבר קופסאות וככה למנוע הריון?

ובגלולות האלה מחברים חפיסות. לא עושים הפסקה בין חפיסה לתפיסה.

ללא הפסקה - עד שתרצי להפסיק איתה.


חיבור חפיסות רלוונטי רק בגלולות מניעה רגילות, גלולות משולבות.

לק"י

במכבי נניח כתוב שאסור להכנס עם מסיכה כזאת.

אני מזדהה לגמרי, ואני עובדת מהבית אז צריכה אותה רק ברחוב. ועדיין מרגישה שהיא ממש מפריעה לנשום.

אני חושבת שאם את בשולחן שלך והילדים בשולחנות שלהם בזמן השיעור את יכולה להוריד
אם את מסתובבת לידם בין השולחנות אז לשים
אולי תשימי את השקופה זה פחות מחנק מעל הפה רק

לא יודעת אם קוראים להן, מתלבשות בגומי על הראש וניתנות לחיטוי ולשימוש רב פעמי.
קיבלתי אחת כזאת כשהייתי צריכה לעבוד כמה שעות בצמוד למישהי, וזה מדהים!
אפשר לנשום ולראות נורמלי, רק לאכול ולשתות זה קצת מסובך..

הגדול כאן.
חיבוק...

שכשהיא עומדת מול הכיתה לובשת מסיכה שקופה, ורק כשעוברת בין תלמידות לובשת מסיכה רגילה.

הבעיה שיש לי כל מיני תפקידים בביה"ס שרוב היום בעבודה מצריכים אותי לשבת מאד קרוב לאנשי צוות או תלמידים. לשמור מרחק 2 מטר זה בטוח לא אפשרי.
ולכן אני חייבת להיות כל הזמן עם מסיכה...

בתשיעי. מלמדת המון שעות.
סובלת מהחום ומחוסר האוויר...
חוששת שהשקף לא באמת מגן, אז לא משתמשת בו.
אבל אנחנו ממש בסוף🙏 בעז"ה רק עוד שבוע.

לא אימר דהיא מחוייבת למשהו ואני לא יודעת אם יש סיבה אמיתית לזרז במקרה כזה
מציעה לה להתייעץ עם עוד רופא לפני שהיא בוחרת לעשות זירוז

כדאי לחלוב קצת את הרופא למה ואיך. וגם לקבל עוד חוות דעת
אבל זה לא משהו שאפשר להחליט לבד למשוך. בכללי אומרים עד 42. יש כאלה שגם עברו את זה אבל חייבים לוודא שהכל תקין מבחינה רפואית

כל החלטה רפואית שלך צריכה להתקבל על ידך, לבד.
אפשר להתייעץ עם רופאים אבל בסוף הגוף שלך וההחלטה שלך
אפשר לבקש הסבר מעמיק מהרופא, לבקש עוד חוו"ד
וכמובן לעקוב אחרי כל המדדים.
יש המון נשים שיולדות אחרי התאריך..

וגם להוסיף שעות שנה

 

והכי- להניק המוווון

 

בהצלחה בע"ה

 

 

לצערי אני לא מאלה שהחלב זורם ללא גבול. ואני עובדת קשה בשבילו.
אז קודם כל להתחיל להקפיד על ארוחות. ולא נשנושים הגוף שלך צריך את זה. דבר שני שתיה! אין דרך להתחמק מזה 3 ליטר ביום. ממש משמעותי.
1. אני לוקחת גלולות חילבה שהצילו אצלי את המצב. אני לוקחת את הכמות המרבית 6 כמוסות 3 פעמים ביום.
לפעמים אני מחפפת אבל מרגישה אחרי יום את ההבדל.
2. כמוסות מורינגה. ממש עוזר שמעתי מהרבה מקומות. (אני הרגשתי איתו שכמות החלב גדלה אבל אפקט שיחרור החלב התעכב. אז פשוט צריך לשכנע את התינוק לינוק מספיק זמן גם אם נראה לו שאין)
3. בירה שחורה. גם מאוד עוזרת. אני לא סובלת את הטעם. אז שתיתי את זה בתור תרופה. ואחכ התרגלתי לאט לאט לטעם.
4. (נשמע קצת מוזר אבל אני עברתי טיפול של אוסטאופטיה בגלל זה. וגיליתי שבגלל אכזבות קודמות אני פשוט לא מזרימה חמצן למקום ויש לי מין נתק ממנו. אחרי הטיפול הרגשתי שיפור משמעותי ממש בכמויות. אז גם טיפול גופני-רגשי יכול לעזור...)
בהצלחה!!
זה יכול להיות ממש מבאס שאין חלב ובעיקר מאוד בודד וקצת הרגשה של כישלון. אז חיבוק. יש עוד כאלה איתך בסירה...

בס״ד

איזה מסע עברת!!! מעורר השתאות ❤️

אחרי הלידה היה לי סיפור עם חילבה. מרוב שהוא הגביר זה גרם לי לדלקת..
נראה לי לכל אחת יש דברים אחרים שטובים לה, צריך לראות מה משפיע עלייך..

על כמוסות חילבה של חברה אלטמן.

קצת יקר מאחרים אבל משפיע הרבה יותר מהם.

מניסיון...

שידוע לי כשיש סיפור משפחתי יש המלצה לבדוק לפני שחולפת שנה של נסיונות

אנחנו מחכים כבר שנתיים, כמובן שאנחנו בבירור רפואי
ועשינו חלק מהבדיקות לפני טיפולי פוריות.

לאמא שלי לא היו תופעות כמו כאבים וכו, כנל לי.
רק אמרו לה שהחצוצרות חסומות,
כמובן שאף רופא לא מתייחס לזה.

אני חושבת שפשוט אגש ישר לטיפולי פוריות,
השאלה שלי אם שמעתן על נשים עם אנדו שהביאו ילדים?

למצוא רופא פוריות טוב שיעשה לך סדר. ממש בהצלחה וחיבוק

אני לא מספיק בקיאה אבל בוודאות יש.
ממליצה להיכנס בפייסבוק לקבוצות שעוסקות בנושא
יש כוח ברשת החברתית הזאת שמאגדת הרבה אנשים שלומדים מנסינם של אחרים ( יש גם חסרונות כמובן)
הרבה בהצלחה! חיבוק חזק על ההתמודדות

למה את חושבת דוקא על אנדומטריוזיס? לאמא שלך יש אנדומטרויזיס? חצוצרות חסומות זה לא בהכרח קשור לזה בכלל ויש לזה תסמינים אחרים שהם בעיקר כאבים עזים בזמן מחזור וכאבים בזמן קיום יחסים. ולא כל אישה עם אנדומטריוזיס חווה קושי בפוריות.

והם ארוכים או קצרים?

מאחלת לך שתתחיל לידה קלה בזמן הנכון ובידיים מלאות!
נסי לנוח קצת אם את יכולה...

תנסי לספור כמה זמן הם אורכים.

תנסי לעשות מקלחת לראות אם זה עובר או לא.

העיקר שיהיה בקלות ובשמחה ובידיים מלאות!

תני לו לראות אולי הוא יתחבר לזה.
בנוסף לא לוותר ולא להתייאש אבל גם לא ללחוץ.
להסביר שילדים גדולים עושים בשירותים/ סיר
ולא בתחתונים ונלמד איך עושים את זה.
וזהו, רוצה לפספס ולהחליף שיפספס ויחליף.
באיזשהו שלב מאמינה שילך ויפחת.

אצלי האחים הגדולים לקחו את הגמילה כפרוייקט שלהם, התלהבו ללמד אותה והתלהבו ממנה כשהצליחה.
לילדים יש שפה משלהם אולי גם אצלך ילך?

והגדולים דווקא מאוד מעודדים אבל לא ממש עוזר 😔

ביוטיוב יש רק סרטונים קצרצרים ממש

הבת שלי ראתה בלופים כל פעם שישבה בסיר. ככה לא התפתתה לקום מהר

יותר קשה.

אני ניסיתי לגמול בגיל כזה את הבן שלי וזה לא עבד! (עם הבנות ועוד בן אחריו זה עבד חלק כי זה הגיע מהם...)

גם אני הייתי לפני שינויים בבית וזה היה לי חשוב לפני לידה וכו'...

אבל הוא פשוט לא היה בעניין

אז שחררתי... ונתתי לו עוד קצת לגדול

וזה הגיע לו בגיל 3 וחצי ועבד ברגע- יום ולילה

אני גם מאוד מאמינה שזה צריך לבוא מהם, הבעיה שאני חוששת גמילה במסגרת הגן.
זו נראלי חוויה טראומתית. אין לצוות את האפשרות והסבלנות לסייע במקרה שבורח כמו לאמא..

תוך יום-יומיים גמרנו עם הסיפור

יש דבר כזה?

זה לא מקובל, הגננות לא מטפלות שמחליפות. אין ילדים עם חיתול. זה לא נעים לילד שכל החברים עם תחתונים ורק הוא לא. כדאי לעשות את המאמץ.
אומרת בעיקר כביקורת עלי שהבת שלי עוד לא 3 אבל עולה לגן עיריה ועוד לא הצלחתי לגמול

ילדים בגיל הזה יודעים להוריד לבד את הטיטול ולהחליף מכנסיים לבד אם בורח להם (מכנס טריקו פשוט עם גומי)

לפעמים הן מעדיפות שיהיה עוד קצת עם טיטול מאשר חצי גמול וכל פעם יברח לו
בגן טרום טרום של הילדים שלי היו בתחילת השנה כמה ילדים ספורים עם טיטול, ונגמלו בהמשך

טרום טרום חובה, אם יש ילדים לא גמולים, הסייעות, כן, בגיל הזה אם יש 30 ילדים,

יש שתי סייעות ותפקידן גם להחליף טיטולים.

בהמשך השנה זה נהיה קצת יותר קל

בגני עירייה מקבלים ילדים עם טיטול וגם צריכים להחליף להם, עד דצמבר אם אני זוכרת נכון.

ואני פשוט לא מעורה. אבל האמת היא שזה לא מקובל, ממה שאני מכירה בגנים של הילדים שלי, בגן עיריה מגיעים גמולים עם תחתונים.
היה ופספסו - לא משהו קבוע ומחליפים להם..

ילד יכול להגיע לגן (רק בגילאי 3 כמובן) לא גמול, הסייעת צריכה להחליף לו.
וכמו שאמרתי, זה עד דצמבר (אם זוכרת נכון) ואחכ אם הילד עדיין לא גמול ההורים צריכים לדאוג לבוא להחליף לו.

ככה אני זוכרת.

הוא לא בשל לזה. וזה סתם עלול ליצור אצלו לחץ.
כמה זמן תהיו אצל ההורים?
מתי תגיעו לבית משלכם?
אגב, לדעתי הרבה יותר נח לגמול בישיבה בהתחלה.

אנחנו מתכוננים נפשית שזה יהיה כל החופש...
והתחלצי איתו גמילה אחרי פסח, וויתרתי כי ראיתי שהוא ממש לא בכיוון. מרגיש לי לא בריא לוותר שוב. זה יכול לבלבל אותו ולהוריד לו את הביטחון...

והלוואי שזה היה מסתדר לך בול עם כל התכנונים והמעבר, אבל זה לא תמיד עובד כך...
נשמע שהוא לא כל כך בעניין, יותר טראומטי לדעתי לדחוף יחד לגמילה כשהוא לא בשל, מאשר בגן.
הרבה ילדים נגמלים בגן, דוקא הנורמליות והקלילות וכשהוא רואה שכולם עושים, זה הרבה פעמים מקל.
חוצמיזה, אפשר גם בגן, לנצל איזשהו סופ"ש כדי להתחיל בבית עם תמיכה של ההורים או חופשונת קצרה (חנוכה)
גיל 3 בהחלט מתאים לגמילה ולא נחשב מאוחר מדי.

ולסיום, ממליצה מאוד על הבלוג של הפסיכולוגית גוני לוין, יש שם המוןןן על גמילה , ואפשר לשאול שאלות ופשוט לקבל תשובה ספציפית ממנה.
הנה קישור: https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://www.yeladimze.com/gony-levin/&ved=2ahUKEwjTz72WkZPqAhUwxMQBHcvDAhsQFjAAegQIARAB&usg=AOvVaw3zn5wVbi7-AhoDbS3QJC_f&cshid=1592750383578

בהצלחה, והרבה אורך רוח

אצלי עם הבן שלי היה שבוע של כמעט רק פספוסים, ושבוע נוסף עדיין מלא בפספוסים, כמעט ויתרתי אבל חברה אמרה לי שאצלה תמיד השינוי המשמעותי הוא אחרי שבועיים, ואכן כך היה גם אצלנו. פתאום העניין נקלט והיה שיפור ממש משמעותי.
אם אתן כבר יותר משבועיים בסיפור אז יש מצב שעדיף לוותר, אבל אם פחות, אז לדעתי שווה להמשיך לנסות, כמובן בנחת ובלי לחץ.

מניסיון שלי חשוב ליצר לו חויה של הצלחות ומנגד גם לא לקחת לו את האחריות..
זה נורא קשה לנו כהורים.
חבן שלי היצה גמילההטובה ואחכ רגרסיה כתוצאה ממתח בנושא שהיה קשור אליו בעקיפין אבל אני הייתי במתח נוראי וזה גרם לו לרגרסיה נוראית.
מה שקרה שבבית היו כבר הצלחות בשירותים ועם הרבה עבודה לאט לאט החזרנו לו את האחריות על הגמילה.
אבל מנגד בגן לא היו הצלחות בכלל (הרגרסיה באה חודש בערך לפני הכניסה לגן) ולקח המון זמן עד שהצליח להיגמל שם זה היה הזוי בבית גמול לגמרי והולך לבד בגן מפספס כל הזמן.לקח זמן עד שהבנו שזה קשור לחווית ההצלחות.וזה הסתדר לו רק עכשיו אחרי החופשת קורונה כשבעצם נוצרה התחלה חדשה.
אז ההמלצה שלי לא ללחוץ לגמול אותו עכשיו מספיק אפילו שבוע לפני הכניסה לגן אם הוא בשל ואם לא אז לחכות תאמיני לי זה עדיף מאשר גמילה ארוכה ומתישה עבור כולם..
מנגד חייבת לומר שאני לא מכירה את האופי המשפחתי שלכם ויש אנשים שאצלם זה כן עובד לגמול כשהילד לא בשל אבל בעוני הקטנה זה כן מותיר משקע רגשי כלשהו..
למשל קרובת משפחה מסויימת שלי מאוד דייקנית וחייבת שהכל יהיה לפי הספר והיא גמלה ילדים כשהחליטה שצריך והיה להם בסדר בגמילה עצמה אבל אני מהצד רואה שבתחומים אחרים יש לילדים שלה משקעים רגשיים.כמובן זה לא קשור רק לעניין הגמילה כן זה קשור לכל ההתנהלות בבית..
בהצלחה

יותר קטן משלך
ואני פשוט נוטה ללכת עם נטיית לבי ולא להלחיץ אותו אלא לחכות שזה יבוא ממנו

קודם כל, גמילה היא תהליך שלוקח זמן!
בנוסף, היא תהליך שמתחיל קודם כל בלהבין איך זה מרגיש כשיוצא פיפי, להרגיש את התחושה המקדימה, להתאפק אפילו כמה שניות יותר מבעבר, להגיד לפני שיוצא, כל אלה התקדמויות קטנות.

התזכורות והנסיון לעשות פיפי כשהוא לא ממש צריך, משיגות לך תוצאה הפוכה.
הוא מסוגל לבד, אבל את צריכה לאפשר לו לקחת אחריות על זה.
ולהגיב בצורה עניינית, בלי רגשות.
עשית פיפי, ופיפי עושים בשירותים.

יותר מזה, אשמח לעזור לך באופן אישי בטלפון (שאי אפשר לרשום פה אז מוזמנת לאישי)
או שתרשמי כאן למדריך שהכנתי להכנה לגמילה, ותוך כשבוע תקבלי מייל ובו הדרכה מדויקת איך להתחיל את הגמילה.
https://shnathalaila.ravpage.co.il/mad_gmi

אז כשגומלים ילד לא כדאי לומר לו ללכת להתפנות אלא לתת לו ליזום בעצמו? ואם זה לא קורה? ואם גם כששולחים אותו להתפנות לא יוצא לו כלום? (ואחכ יוצא במקום הלא נכון כמובן)

לא לומר לו ללכת בכלל, ואחרי שהוא עושה, להגיד לו שפיפי עושים בשירותים.
ואז אפשר לקחת אותו לשירותים, למרות שהוא לא יעשה הפעם.
ככה המוח יצליח לחבר את הדברים אחר לשני.
הצלחה מקרית בגלל שאתם שלחתם אותו, לא מלמדת אותו להכיר את התחושות של הגוף שלו.

שבועיים ראשונים זה סיוט וצריך מלאאאאאאאאאאאאאאא סלנות ואפוק שלי כאמא

אח"כ הוא התחיל לקלוט ולעשות איפה שצריך לעשות

מה שעזר זה יותר עדוד נפשי (כל הכבוד מחיאת כפיים וכו') מאשר ה"ממתק" שקבל

בגלל שלא החלטתי מה יותר נכון, להפסיק ולחכות שהוא יהיה בשל יותר. או להמשיך ולהתמודד עם הבריחות.

החלטתי פשוט לזרום עם מה שהוא רוצה. בבוקר שאלתי אותו, והוא רוצה בלי טיטול.

אז שיהיה לנו בהצלחה💪💪

לפחות יש לי עכשיו סבלנות...

מעניין כמה מכנסים/תחתונים נזרוק לכביסה עד סוף היום 😝

לדעתי כדאי שתהיי החלטית.
זה גם חשוב לביטחון שלו.

בלי תחתונים ובלי מכנסיים.
כשהבת שלי נגמלה היא היתה מוכנה לעשות חופשי בתחתונים ובמכנסיים- זה כנראה די דומה לחיתול. אבל כשהיתה בלי פחות היצה לה נטייה לעשות ישר על הרצפה... והיה יותר קל לראות שהיא צריכה ואז לקחת מהר לשרותים. זה לדעתי ממש עזר לה להבין שעושים בשרותים

ו...
לא, זה לא מעניין כמה בגדים יגיעו לכביסה בסוף היום.
למה זה מעניין?
מותק, תשחררי גם בשבילך וגם בשבילו.
אני מבינה שלא באמת עמדת לספור את הבגדים אבל עדיין...
הוא בשלב למידה.
תאמיני שכל פיפי בתחתונים מלמד אותו עוד קצת על הגוף והצרכים שלו. (אז אולי כן כדאי לספור כדי להתעודד שלמד הרבה )

אני גם אחרי הפלה (לפני שבוע)

אין לזה השלכות להריונות עתידיים. אלא אם כן יש הפלות חוזרות חלילה ואז צריך לבדוק.

 

הפלה טבעית אצלי לא קרה...

 לקחתי ציטוטק דרך הנרתיק. אבל לא לכולם זה קל לראות את תוכן הרחם יוצא...

גרידה חששתי מאוד- זו התערבות כירורגית . ובהרדמה.

 

שוב חיבוק

 

 

 

זה כ"כ ככ כואב! תנו לעצמכם את כל הזמן שבעולם להתאבל ולעכל זה אובדן לכל דבר ועניין!

אין לי נסיון של הפלה שאינה טבעית...

בע"ה שה' ימלא חסרונכם במהרה!

זה כאב מטורף

מזדהה איתך מכל הלב

האכזבה

הצער

ההלם

האבדן

אני עברתי גרידה לפני שבוע וחצי (גם הפסקת דופק עם עובר מתאים לשבוע 10+1)

השאלההיא מבחינתך מה מתאים לך

לחכות- זה יכול לקחת זמן, יש גם סיכונים לא קטנים בזה

ציטוטק- מאוד תלוי בגודל ובאיזה שבוע הפסיק להתפתח. הרופא שלי אמר חד משמעית שמומלץ גרידה בגלל הגודל. מכירה כאלו שבחרו אחרת. גם תלוי האם מתאים לך לעבור את זה ולראות הכל יוצא(סליחה. אבל זה לא נעים...)

גרידה- תהליך שכרוך בהרדמה. לא כואב. פחות דימום. עבורי זה היה טוב . לא פחדתי מההרדמה, ולא הייתי צריכה לעבור כאבים של ציטוטק ,יותר ״סטרילי״ כזה...

לי הרופאה בבית חולים אמרה ש ציטוטק יש 10% סיכון שנשאר שאריות, לעומת גרידה 1%. וזה עוד סיבה למה בחרתי

לא אמור להיות בעיה להריונות נוספים, אלא אם כן יש שאריות שלא יצאו.

חיבוק !

מבינה מאוד את הכאב שלך!! כ"כ קשה.
עברתי הפלה בדיוק בשבוע שלך עם ציטוטק.
אנסה אולי לעזור במידע על הציטוטק...
הציטוטק הוא כדור שמכניסים בדר"כ לנרתיק
(יש בתי חולים שמביאים דרך הפה)
הכדור למעשה גורם להתכווציות ברחם.
יש בתי חולים שדורשים להשאר בהשגחה כמה שעות ויש שישר משחררים.
מכאן כל אחת חווה את זה אחרת...
יש כאלו שהכאבים לא מאוד חזקים אצלם
יש כאלו שהציטוטק עובד עליהן מצוין וכאלו שלא..

אני העדפתי ציטוטק כי העדפתי להמנע כמה שאפשר מניתוח ופלישה לתוך הגוף.
רציתי משהו יותר "טבעי"..

אם תרצי להתייעץ בפרטי באהבה רבה!
חיבוקים חמים!!!

תודה רבה על החיזוקים, זה מאוד עוזר
ובע"ה יהיה בסדר

היו מקרים שהעובר היה עם דופק והקביעה פשוט לא הייתה נכונה? הרופא אתמול בדק דרך הבטן וגם דרך בדיקה וגינאלית ולא ראה דופק.
אנחנו מנסים להיות אופטימיים ואולי לא כדאי למהר עם ההפלה?

ראו כבר דופק בבדיקה קודמת, או שזאת היתה הראשונה?

אבל אם ראו והפסיק 

זה לא נותן סיכוי

(בניגוד לדופק שלא נצפה ואז אומרים באמת לחכות ולבדוק שוב)

עברתי 2 הפלות בשבועות 11 ו13, מאותה סיבה שרשמת בדיוק..
אני בחרתי בציטוטק(כדור )שזו אחת מהאופציות שהוצעו לך. גם גרידה היא אופציה(=ניקוי הרחם בהרדמה ). לדעתי כדאי לך לבחור בין שניהם. אבל לא לחכות לדימום... לא הייתי מחכה לדמם בבית... לא תענוג גדול בכלל.
משתתפת איתך... ה' ימלא בטנך מהרה!!!
❤️

אצלי היה שבוע 8, והעובר היה בגודל של שבוע 6.היה דופק כמה ימים, איטי, והפסיק.
לקחתי ציטוטק.
לחכות לטבעי - לא הייתי מסוגלת, וגם לא ברור כמה זמן ייקח אם בכלל. העדפתי לא גרידה כי זאת התערבות פולשנית שיש לה סיכונים. צלקות, הידבקויות, חסימה של החצוצרות.

אם את בירושלים ומחליטה ציטוטק אז עדיף ללכת להדסה ולא לשערי צדק. בשערי צדק הבנתי שנותנים את הכדור לשים בבית. זה נראה יותר נוח, אבל כנראה פחות מוצלח.
בהדסה קיבלתי מיטה במחלקת נשים ואחות שמה לי את הכדורים. היא מכניסה הרבה יותר עמוק כך שהם לא יוצאים. נשארים שם שעתיים לפחות כדי לוודא שאין תגובה מוגזמת כמו ירידת לחץ דם. אחרי יומיים, נדמה לי, באים להיבדק ואם צריך מקבלים עוד מנה. נראה לי שזה פרוטוקול שיש לו יותר סיכוי להצליח מאשר מה שעושים בשערי צדק.

שתהיה לך החלמה מהירה בגוף ונפש, ובעז"ה תזכו להריון בריא מהר מהר.

אני עברתי גרידה. וממש ממליצה.
התחיל ונגמר ביום אחד.
אחרי 6 שעות כבר הייתי בחוץ..
(אומנם הגעתי עם דימום כבר אז הם הכינו אותי די בדחיפות ולא הייתי צריכה לחכות לפני)
אבל עדיין מבחינתי התחושה שזה אחריי וזהו היה לי טוב...

קחי כמה ימים לחשוב על זה, זה לא באמת דחוף להיום/מחר.
אולי שווה לעשות אולטראסונד נוסף עוד כמה ימים( למרות שכנראה זה לא יעזור....)

חיבוק גדול אהובה!
אם יש לך עוד שאלות , בשמחה.

כי לא הייתי מסוגלת לחשוב על מצב של פעולה כירורגית
אבל, זה סיפור שנמשך חודשיים!, וצריך לקחת זאת בחשבון
כשמתחילים עם ציטוטק
מנה ראשונה, ,אולטרסאונדים, לא עזר, מנה שנייה, דיממתי בבית בצורה די מפחידה,
כאבים כמו של צירים, אם לא הייתי עוברת לידה, בטוח הייתי נבהלת ורצה לבית חולים
עוד אולטרסאונדים,
שתביני, שכל מנה ובדיקה אחרי- זה ריצות לבית חולים, עוד יום ועוד יום. סך הכול שלושה ביקורים בבית חולים, כל פעם חצי יום.
ב"ה אחרי מנה שנייה זה הצליח, ביקור אצל רופא נשחם, אבל נשארה שארית קטנה , שוב הפנייה לאולטרסונד מיוחד שבודק זרימה. קבעו לחכות לווסת , כל הזמן הזה נמשכו דימומים ברמה כזאת או אחרת יותר מחודש, עד הוסת ממש .
רק בווסת יצאה השארית והצלחתי להיטהר. לקח חי חודשיים
וכל הזמן הזה סטרס, דימומים, לא מצליחה להיטהר ולהישתחרר מזה. כל הזמן האיום שכן אצטרך לפעולה כירורגית בעל זאת, היסטרסקופיה, אם השארית לא תצא.
תקופה איומה.

כן יש בנות שזה שהציטוטק מצליח ממנה ראשונה והכטל עובר חלק, אבל הרוב לא כך. יש כאלו 'מקבלות גם 3 מנות, וגם כאלו שנאלצות לעבור בסוף גרידה בנוסף על ציטוטק.

בדיעבד, הייתי הולכת לגרידה( שאיבה) אפילו לרופא פרטי, כדי לא ליפול על איזה סטאז'ר.

לא כתבתי כל זה כדי להבהיל, חס וחלילה, אלא שתוכלי לעשות את הבחירה ממקום אמיתי, כשאת יודעת לקראת מה את הולכת.

מישהי כאן עברה הפלה עם ציטוטק במקביל אלי, התכתבנו בזמנו אפילט בפרטי. אצלה אחרי מנה ראשונה הרופאים משום מה החליטו שהכול תקין והיא לא זקוקה למנה נוספת, אחר כך נהייה לה זיהום ברחם כי לא הכול יצאה, הייתה מאושפזת עם ים תרופות ואנטיביוטיקות, קיבלה עוד מנות ציטוטק כי כאשר נהייה כבר זיהום ברחם, אי אפשר היה לנקות עם פעולה כירורגית את מה שנותר. עקב כך גם הייתה בסיפור הזה חודשיים.

כך שיש סיכונים לכאן ולכאן, לא הייתי אומרת שציטוטק זה יותר טבעי, - זה כמויות עצומות של הורמונים סינטטים.
אם רופא מיומן עושה את השאיבה הכירורגית, זה הרבה יותר "טבעי" לגוף, לדעתי, ודימום מינימלי יחסית לציטוטק.

חיבוק ענק

ואו גודל מטורף...

אמבטיה רחבה וארוכה. מאד נהניתי ממנה

לנו יש אותה והאמבטיה ממש מצויינת וגדולה.
למרות שראיתי גרסאות אחרות של הגואי יותר קטנות וצרות.. אבל שלנו גדולה ורחבה. הבן שלי היה בה עד גיל חצי שנה

שישן כמה שיותר רצוף בשביל ההתפתחות שלו
כי במהלך היום הוא לא משלים ככ הרבה אולי שעתיים שלוש במצטבר וחסרות לו שעות שינה
וגם כשהוא קם ב7:00 הוא לא מתעורר בבכי לאוכל.. הוא פשוט עושה קולות של משחקים כאילו באלו שיבואו וישחקו איתו..

זה קצת קשה להגיד מהתיאור שלך אבל את בהחלט יכולה לנסות.
תשע שעות זה לא מעט לילד בגיל הזה.
הוא מתעורר ממשהו? אולי לסגור את הווילונות שיישאר חשוך גם בשבע?

החדר חשוך גם בבוקר

אני לא חושבת שזה יישאר הרגל טבעי. בכל אופן, אצלנו בגיל הזה גם הלכה לישון בעשר ולאט לאט העבירה את שעות היום לערב ועכשיו היא ישנה קצת לפני תשע וכרגע זה טוב לנו ולה
כך שאם הילד שמח וטוב לו ונוח לכם לא בטוח שצריך לשנות

לא הייתי משנה כלום ולא עושה כלום.
למה?
א. כי תינוק שישן ככה בלי מוצץ ובלי הנקה זה מתנה מושלמת...למה להרוס כזאת מתנה? תגידי תודה פעמיים ביום ותישני לך בנחת לילה שלם.

ב. את לא צריכה לדאוג משום דבר שקשור להרגלי שינה בעתיד. אין קשר בין השינה שלו עכשיו לשינה שלו בגיל שנתיים או עשר..הרגלי שינה משתנים כל הזמן בגילאים הצעירים, וכל תינוק הוא שונה. אם הוא ישן, יונק, שמח, מתפתח, אז הכל טוב. רק לשמוח וזהו.
יכול להיות שגם דפוס השינה העכשווי שלו ישתנה עוד כמה חודשים והוא יתחיל להתעורר מכאב של שיניים שבוקעות. ויכול להיות שלא...

אבל אל תעסיקי את עצמך בזה יותר מידי...הכל טוב...הוא ישן נהדר ורוב התינוקות בגילו בכלל לא ישנים תשע שעות רצוף ובכל זאת הם מתפתחים מצוין.

תודה !!הרגעת אותי

שלא צריך לשנות לו בשביל העתיד..
זה יכול להשתנות וממש לא מחייב
אם את בכל זאת רוצה כדאי להקדים לאט לאט את השעה...
בהצלחה

אצלי הוא בן חצי שנה -ישן מוקדם יחסית..באזור 7 בערב,
והוא יונק, אז לפעמים עושה הפסקה של 5-6 שעות ולפעמים קם לינוק מידי 3 שעות.
מה שכן, לפנות בוקר הוא כבר לא ישן טוב..
מאזור 4 ולפעמים 3 לפנות בוקר כבר לא ממש רגוע..
ויכול לקום ב5 לבוקר.

(הבעיה היא שניסיתי שיירדם לילה מאוחר והוא ממש גמור ולא רגוע ולא מצליח להישאר ער..)

בטא יכולה לרמוז על תאומים כשבודקים הכפלה
הכי מדוייק לבדוק באולטרסאונד ועוד שבוע כבר תדעי

כשהוא כן ער הוא מחייך? מגיב?
אם לא אז אני הייתי לוקחת לרופא.

מתאפיין בין היתר בשינה מרובה..

תעקבי אחרי הטיטולים...

ושקצת זמן ישהה בה ויתעורר...

ואז תנסה להביא לו בעיקר נוזלים

מים, הנקה/מטרנה וכד'

אם זה עדיין ממשיך הייתי פונה לרופא או לפחות מתקשרת להתייעצות

בשורות טובות

למה זה מטריד אותך?מה זה משנה?

נתקלתי בחיים בילדים, איך לומר, נודניקים ומעצבנים.

והמסקנה שלי הייתה שההורים שלהם אוהבים אותם כי הם הילדים שלהם.

 

היא באמת כזאת חמודה? היא באמת כזאת מהממת?

או שהשיפוטיות שלי פגומה?

המתנה הכי גדולה שילד יכול לקבל מההורה שלו זה אהבה ללא תנאים. הורה צריך לחשוב על הילד שלו שהוא הכי יפה והכי מוצלח בעולם

ולא לכולם זה בא בכזאת קלות. לי למשל יש הבזקים של אוביקטיביות שאני עובדת קשה למחוק ולא תמיד מצליח לי.

מאחלת לך שתמיד תחשבי שהיא הכי מוצלחת בעולם

ואת יודעתמשהו? אם את תחשבי את זה- זה יקרה. בין אם זה נכון או לא עכשיו, היא תהיה הכי בעולם בזכות זה שאת תחשבי שהיא כזו. את תראי.

(למרות שבעיניי היא ב א מ ת מושלמת. ולא כי אני אמא שלה... אוף, זה מתסכל )

גם כי את אמא שלה- החמודה מאוד,
וגם כי היא חמודה בעצמה, זה ברור לי...

למה זה מטריד אותך?

 

הלוואי שתמשיך להיות כזאת כל החיים 🥰

לי לא היה ספק בזה אף פעם, ברור ששלי הכי חמודה והכי מהממת בעולם

ומי שלא טוב לו יום טוב לו

אחותי הייתה תינוקת קורעת, משהו מיוחד. 

אממה היא לא הייתה יפה בכלל, ותאמיני לי שאנשים לא התביישו להגיד כזה "או..היא..מה זה למי היא דומה?" או "וואו היא...מעניינת.." ומשפחה קרובה בכלל היו אומרים שהיא מכוערת. עכשיו היא גדולה ומהממת כמובן.

פשוט קחי בחשבון שלאנשים לא כזה קל לשקר...