הוא היה מינימום נביא וטען שהלידה לא תתפתח בקרוב. טוב אחי.

וסטריפינגים הציעו לי בשערי צדק, אבל ממש לא הכריחו. 

כל עוד זה בגדר הצעה נעימה, לא אכפת לי. 

אני זאת שיולדת, לא הם 

ואמרו לי מעקב עודף מעל שבוע 40 ואחכ בדיקה מוניטור והחלטה על זירוז.

רוצה כבר להיות אחרי

עושה המון הליכות אולי זה יעזור

איך אפשר לזרז אצלך עם את אחרי קיסרי, אאל"ט, לא?

אני נזכרת שבלידה שאחרי הקיסרי שלי גם הציעו לי סטריפינג וסירבתי.

בסופו של דבר התחילה לידה באופן עצמאי ב"ה.

שיהיה בקלות ובשעה טובה ומוצלחת. אמן.

בעיקרון מבחינת הבתי חולים זה תלוי מדיניות, זה נע בין 41+0 ל42, כשבסורוקה זה אכן 41+3. אבל יש כאלה שמציעים להם לפני, תלוי בפרמטרים שונים - אם יש סכרת, יל"ד, ירידה בתנועות, מיעוט מים, משהו לא אופטימלי במוניטור... אם הכל לגמרי תקין אז כמו שכתבתי בשורה הראשונה.

והסכמתי כי כבר נמאס לי לסחוב והוא לא רצה לצאת

אצל הקטנה הייתי 41+0 ובכיתי נשמתי שאין לי כבר כח לסחוב במקלחת כמו ילדה קטנה

בסופו של דבר נפל לי הפקק ביחד עם ירידת מים שניה אחרי שהתייאשתי

כאן בזיו מבחינתם לזרז ב40+0 סתם, הם לא מציעים, אבל הם ממש לא אוהבים לחכות. עקרונית הם ממש לוחצים מ41+0, וב42+0 הם כבר לא ממש מוותרים, וגם אומרים שבכל בתי החולים הכי טבעיים נותנים זירוז מ42.

בפועל לידה אחת הצלחתי למשוך עד 41+3 וילדתי טבעי, בשניה הגעתי לתחילת 42 והסכמתי לזירוז. אבל אולי בפעם הבאה אני אסרב גם אז, השליה שלי היתה במצב טוב.

סירבתי והוא המשיך להפציר... אח"כ התברר לי מנשים אחרות שהוא קצת ס.ו.ט.ה.

לי בלידה שאחרי הקיסרי, הרופא בקופה גם הציע לעשות סטריפינג..

והתייעצנו עם הרב שלנו והוא אמר שאם אין שום בעיה רפואית או סיכון- עדיף לחכות.

וחיכיתי.

למחרת התחילו כבר צירים באופן טבעי וילדתי (בואקום).

במהלך המעקב גילו שיש לי בעיה הורמונלית וצריך לזה נוהל מסוים בלידה. הם עשו מזה בלגן שלם (מעניין מה היה קורה אם לא הייתי מגיעה לפוסט דייט, אף רופא לאורך ההריון בכלל לא אמר לי שצריך התייחסות לזה...). אז ב40+3 אני יושבת לי בתמימותי בחדר המתנה שם, ומגיע ראש המחלקה יחד עם מיליון רופאים בסיבוב החלפת משמרות, מתאר להם את ה"מקרה" שלי ואז מציע בנחמדות: אולי פשוט נעשה לך עכשיו זירוז? בכל מקרה נעשה לך זירוז עוד שלושה ימים... לא הבנתי מאיפה זה נפל עלי ועדיין הצלחתי לאסוף את האומץ והכבוד העצמי שלי מהרצפה ולענות לו שבעוד שלושה ימים יציעו לי זירוז אבל זה לא אומר שאני אעשה אחד. ובאמת בלידה הזאת ילדתי טבעי ב41+3 לידה מהממת.

מנהל הבית חולים ניסה לעשות לי סטריפינג, למה רק ניסה?

כי באמצע הסטריפינג צרחתי את נשמתי מכאבים ואמרתי לו די

והוא יצא בבושת פנים.
 

חתמתי סירוב אשפוז והלכתי הביתה.

אבל כל הלידות אח"כ התחילו עם סטריפינג

לא כואב כמו שלו לפחות.

בפעם השניה שלי גם חתמתי שחרור והלכתי הביתה.

אמרתי לבית חולים עוד נתראה הערב.

ואכן כך היה

(לקחתי שמן קיק וסטריפינג ועיסוי פטמות- לא ממליצה לך , רק מספרת)

רופאים בשנים האחרונים מאוד מאוד מאוד חוששים מתביעות כי זה נהיה ממש עניין. ולכן הם עושים מבחינתם את המיטב כדי לא להגיע לסיכון. מכיוון שסטטיסטית ככל שההריון מתמשך יש סיכון גבוה יותר לנזק לעובר ותמותת עוברים, מבחינם הם מעדיפים מצב שיש להם לכאורה יותר שליטה בו. גם זירוז שיש בו פוטנציאל לירידות דופק ולמפל התערבויות מרגיש יותר שליטה מאשר למשוך בלי לדעת מה קורה לשליה בפנים. זה הרושם שנוצר לי לפחות. אז זכותם להילחץ וזכותנו לסרב...

בלידה השניה שלי שלקחתי בה זירוז ב+042, כשהשליה יצאה התלהבו איזה יפה היא. אז הערתי שאולי לא היה צריך לזרז והם ישר כזה "נו, יפה יחסית לשבוע". הבנתי את הראש.

ועדיין, אני באה יותר ממקום של הבנה לזה, אבל משתדלת לעמוד על שלי. בלידה שכן הסכמתי לזירוז זה גם היה ממקום שלא היו לי כוחות נפש לסחוב ולחכות עוד... בדיעבד לא הייתי עושה את זה, גם ככה כבר הייתי עם פתיחה קטנה המון זמן ולפני הזירוז עשו לי סטריפינג שהעלה אותה לשלוש, בתנאים כאלה אולי היתה מתפתחת כבר לידה טבעית.

בתור רופאת נשים זה ממש מעליב אפילו מגוחך לחשוב שזה מה שעובר למטופלות בראש. למה נראה לך שזה כייף לבצע בדיקה פנימית למישהי? מעבר לזה, לרופא נשים יש מספיק הזדמנויות לעשות את זה וממש לא צריך לחפש ולשכנע בכוח, גם אם נניח יש מישהו שמפיק מזה איזושהיא חוויה.... ממש לא מחפשים שליטה, תודה רבה. יש לנו מספיק מהצד השני שדורשות זירוז בכל מיני שבועות ואנחנו מסרבים. ממש לא מאפשרים ולא מציעים לכל אחת. באמת, קצת קרדיט אפשר לתת...

לא התכוונתי להכליל

לא יצאתי מובנת

גם לי עשו פעמים

הא זה הוא הנסיך שלך

אז באמת חמוד

בשתי הלידות שלי עשו לי סטריפינג כואב ברמות וכשהתקבלתי לחדר לידה אז המיילדת אומרת- למה עשו לך סטריפינג? זה בכלל לא מועיל כשאין פתיחה!

בשביל מה לעבור את הסבל הזה??

גם כשאני מקבלת יולדות לביקורת במיון בסורוקה אני מציעה להן בדיקה וסטריפינג במידה ומעוניינות. לא מכריחים אף אחת, אפשר להציע, יש כאלה שממש רוצות. לא מבינה למה כועסים מזה שמציעים. סטריפינג זה גם לא נחשב ממש זירוז, זה מאפשר לגוף להיכנס לבד ללידה בזמן נורמלי ולא להגיע לשלבים מאוחרים יותר שכרוכים בסיכונים ולזירוזים אגרסיביים.

שואלים אם האשה רוצה. את לא רוצה תגידי לא. מחקרים מוכיחים שהזמן הכי טוב לעובר להיוולד זה שבוע 39-40. לכן מציעים. מי שלא רוצה לא מתעקשים. זה ההריון שלך, רק מנסים לעזור.

זה לא בדיוק עובד ככה, סטריפינג זה כשאנחנו לא באמת ממליצים על זירוז. מי שבאמת יש המלצה לזירוז- כמו שבוע 41+3 למשל, לא נסתפק אף פעם בסטריפינג- אלא אם כבר יש לה פתיחה של 2.5-3 ס"מ וכבר ברור שאפשר להכניס אותה ללידה תוך שעות. סטריפינג זה "בקטנה", יותר מיועד לחסוך זירוז בהמשך, ולא בהכרח עובד. בלון זה כשמתחייבים לתהליך וחובה להישאר באשפוז, סטריפינג עושים והולכים הביתה, ואו שעובד או שלא.

ופשוט אפשר להגיד לא. לא צריך לכעוס כשמציעים משהו. זה כמו שיש כאלה שכועסות שמציעים להן אפידורל, כי הן באו מורעלות על לידה בלי, אבל אם לא מציעים גם יש כאלה שכועסות- למה לא מציעים להן וכמה שיותר מהר? פשוט אי אפשר לנצח כשעובדים עם אנשים. מה שלך לא מתאים מאוד רצוי למישהי אחרת. את לא רוצה, תסרבי וזהו. יודעת בדיוק איך סטריפינג מרגיש, עשו לי היום בדיוק.... וזה לא בהכרח אוסר.

זה בדרך כלל לא יעיל. אבל לא משנה, זו לא הנקודה שלי, לא צריך לנהל דיון על למה לא לעשות, אני מנסה לומר שלא חייבים להתרעם על עצם זה שמציעים משהו. 

באמת לא יפה שנזפו בך, אם הכל בסדר, זו זכותך המלאה. לפעמים נופלים על אנשים לא סימפטיים, על זה אין לי מה להגיד

ואחרי ניתוח אז עושה מאמצים ללידה רגילה הפעם ובתקווה בימים הקרובים. תודה!

גם לך!

את הראשונה ילדתי בשבוע 42+2, הופניתי לזירוז עקב מיעוט מים,

את השני ילדתי בשבוע 41+5 , שוב הופניתי לזירוז עקב מיעוט מים

אני מאמינה שאם לא היה לי מיעוט מים הייתי ממשיכה להמתין ללידה...

4 ילדים אחרי התאריך.

הראשון בקיסרי- זירוז, התחלתי לידה והמשכנו לקיסרי בגלל מיעוט מים ולידה שלא התקדמה...

ו-3 נוספים - ילדתי אחרי התאריך. הייתי במעקב הריון עודף בבי"ח כל יומיים- שלוש עד שילדתי... התפתח לבד ב"ה

ילד נוסף (הרביעי שלי דווקא) - ילדתי יום לפני התאריך. דיי בהפתעה 

אפילו לא הכנתי לי תיק כי התל"מ שלי היה ליום ראשון בשבוע ואמרתי לעצמי שמילא אני יולדת אחרי התאריך אז אכין תיק במוצ"ש...

גם ככה את רוב הדברים אני צריכה בבית...

בסוף, בליל שבת (יום לפני התאריך) כשהשעון שבת כיבה כבר את רוב האורות בבית ואני עם צירים כואבים ותכופים וללא הפסקה... ממתינים לאמבולנס - הדרכתי את בעלי מה לשים לי בתיק... מה שהצלחנו לראות ולהוציא מהארונות בחושך.. 

מסקנה: לפעמים יש הפתעות וכדאי להיות ערוכים מראש.....  

סומכת על הנס... 

וטוב שיש תיק מוכן 

איזה שבוע את? ומתי ילדת את הקודמים שלך?

את עושה מעקב במרפאה או בבי"ח?

גם אצלי הגדול היה במצוקה והלידה לא התקדמה ולכן המשכנו לקיסרי...

(הופניתי לבי"ח בגלל מיעוט מים ונתנו זירוז... וכו'..)

מאחלת לך ללדת בזמן הכי מתאים וטוב לעובר ולשעה שהוא אמור לצאת לאויר העולם

ושיהיה בקלות ובלי התערבות רפואית מיותרת....

לב שמח. ידיים מלאות ואמא ותינוק בריאים ושלמים, אמן

מתי הכנת?

הכנתי לפני התאריך של הלידות הקודמות

וילדתי יומיים לפניהם.

לא ילדתי מעולם לפני התל"ם.

גם אני לא ילדתי ב-3 הראשונים שלי לפני התאריך 

ולכן, ברביעי, לא הזדרזתי להכין תיק ו... הופתעתי.. הוא היחיד שילדתי יום לפני התאריך...

בחמישי כבר "חזרתי לסורי"  וילדתי בשבוע 41...

(האמת שגם הפעם מעדיפה ללדת אחרי... אבל מתפללת לה' שמה שהכי טוב לנו- שיקרה. בע"ה)

כשיש סיבה: עובר גדול, ריבוי או מיעוט מים.

כמעט השתחררתי הביתה ב41+2 אבל בחרתי להישאר ולעשות סטריפינג

איזה שבוע את? מתי ילדת בפעם הקודמת?

איך עף הזמן... מתפללת עליך.

(הייתי מתייעצת עם תומכת או רופאה שסומכים עליה האם לזרז או מה)

עם תחיה? כאלה נשים...

להתייעץ לשמוע מה קורה מה כסת"ח מה יכול לעזור.

ובאמת קונפילקט...

אישית

דווקא בגלל הפחד מאחריות אני סומכת על אחיות ליווי הריון ותומכות.

אין להן את הידע בתחום שיש לרופאים.

ממש לא. אם המליצו לך כנראה שהיתה סיבה והסיבה היתה דאגה לשלומך ולשלום העובר שלך. קחי בחשבון שלזרז זה רק יוצר לנו עבודה, ממש אין לנו אינטרס.

העובר הוא לא הפקטור היחיד, גם האשה. לא יודעת מה היה המקרה אצלך, רק אומרת שיש מגוון סיבות להמליץ על השראת לידה, חלקן קשורות לעובר, חלקן לאמא, לפעמים מדובר בסיבות חד משמעיות שיש לגביהן תמימות דעים ולפעמים זה תלוי גישה ויש מקום לדיון.

לכל בית חולים הפרוטוקול שלו, וזה לגיטימי בעיני. אצלי לא היתה שום סיבה מיוחדת לשום זירוז- ובשביל זה הרי הלכתי למעקב.כשראיתי שהכל בסדר בחרתי לא ללכת לסורוקה אלא לירושלים

לא אומר שהסיכונים לא קיימים באותה מידה כמו למישהי שיולדת לפני.

איך נתנו לך?

ואיזה קופה את, אם אפשר לשאול..

אצלנו (כללית) מיום אחרי התל"מ, המעקב הוא אך ורק דרך בי"ח..

ואני עוד הולכת ללדת בביץ חולים שהוא לא קרוב לבית בכלל.

אז זה ממש "טיול" ולשרוף בוקר שלם בשביל מעקב.

ולהפך..

בבית חולים זה לוקח כמה שעות טובות ובמרפאה נראה לי פחות, לא?

כי לי לוקח זמן בבי"ח.

יוצאת בסביבות 8+ מהבית וחוזרת לקראת 1 בצהרים.

כי גם שם יש הרבה נשים שממתינות לרופאה, לא"ס, למוניטור...

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

את יכולה לנסות לעשות הפסק ביום שבו שבוע אח"כ אין לך משהו מסויים.

כמובן, שהכל יכול להיות, ויש דברים שיכולים לשבש. אבל אפשר לנסות.

שזה לחכות עד יום ראשון

וזה מבאס

כי החתונה חמישי הבא אז אני לא אעשה היום

ואז שבת חתן

ואני צריכה לברר גם אם בראשון יש שבע ברכות של הצד שלנו 

ואז זה לחכות לשני

אוף

ופשוט מנסה לעשות הםסק

אח"כ תראו מה לעשות...

ומה שלומכם??

ביום של ארוע? או בשבת חתן?

מלחיץ אותי מידי

אנחנו בסדר ב"ה

חוזרים לשגרה לאט לאט

תודה💕

על שניכם

הרב שלנו דוקא אמר שאחרי לידה לעשות הפסק ברגע שאפשר

לבדוק שביעי

ואז אפשר גם לטבול יום אחרי

ועוד משו

האם יש איזשני בדיקה מאתמול שיכולה להחשב כהפסק?

או אחרי החתונה למצוא מקווה בסביבה שפתוח עד מאוחר

הייתי עושה מאמץ כדי לא להיות אסורים בשבת... לא כיף

(ומתי חופה? אולי אפשר להספיק לפני?)

לא ידעתי מה עדיף, לדחות את ההפסק או את הטבילה אחרי ההפסק

אני אשאל רב באמת

אתמול שכחתי לצערי הרב לעשות הפסק כי לא הייתי בבית

מלחיץ אותי מקווה ביום של החתונה

זה אחות של בעלי

זה אומר שאנחנו שם מוקדם לצילומי משפחה

עם איפור של ערב

ויוצאים אחרונים מהחתונה....

ונשמע לי מטורף אחרי האירוע להתחיל הכנות

גם ככה אף אחד לא מבטיח שה-7 נקיים ילכו חלק (בעז"ה שכן).

אחכ הייתי שוברת את הראש מה לעשות אם זה יוצא ביום פחות טוב.

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

זה דפוס התנהגות שדורש שינוי

ומי שמבין שותק בנימוס

לא מפריע לי שיבינו ויסתמו

מפריע לי שישאלו וידברו על זה

אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה

כשנרצה נספר

בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים

אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?

לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.

אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חחחחחחח

תודה אבל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.

אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

תודה🩷

המצווה הכי שנואה עלי. באמת.

אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂

(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)

סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.

תודה לכולן.

הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.

לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו

ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח

נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים

במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦‍♀️

כאילו אלוקים רומז לי לוותר

ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי

כזה מתסכל

מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.

אמאל'ה, סיוט.

חיבוק על מה שעברת.

בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.

אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון.