פורום הריון ולידה (עמוד 2761)

זה משהו מאוד משמעותי. לי נראה שכדאי לוותר ולתת בפעם הבאה בע"ה, אבל כדאי להתייעץ עם מישהו שיותר מבין בזה. הרב שמואל אליהו מאוד מתעסק עם שמות, וגם הרב סטבסקי. זה מה שאני יודעת

בעה תהיה עוד אחת
אבל אפשר לעשות שאלת רב.
בגדול יש לנו את ההרגשה הנכונה כשהם נולדים. אחר כך זה כבר לא זה לדעתי.

אפשר להוסיף בתעודת זהות
ולדעתי ברור שאם מוסיפים שם אז גם שם
(לדעתי זה חשוב שזה יהיה כתוב בצורה מסודרת במסמך רשמי כמו ת.ז כי זה חשוב להמשך החיים, לכתובה לדוגמא. לי הייתה עם זה בעיה לפני החתונה)

כשאת הולכת לרופאה היא כבר תתן לך הפניות להכל

ומקסימום אם אין תור פנוי לזמן שאת צריכה, תתקשרי למרפאה שאצלה את מטופלת ותבקשי להיכנס לרשימת המתנה...

מזל טוב לך!!

ידיים מלאות בעז"ה!!!!

 

א"ס ראשוני+בדיקת דופק לעובר- שבוע 6-8

שקיפות עורפית (א"ס+ב.דם)- שבוע 11-13+6

סקירת מערכות מוקדמת- שבוע 14-17 (במרפאות מסויימות, אין בכל מקום)

סקירת מערכות מאוחרת- שבוע 20-23

א"ס בדיקת מנח עובר- שבוע 36-37

 

אלה העיקריות, יכול להיות שתרצי עוד או שהרופאה תרצה עוד.

בהצלחה!!!!

לק"י

ואת האולטרסאונד הראשון לקביעת גיל ההריון אפשר גם עד שבוע 10.
אני ממליצה להגיע לרופא סביב שבוע 8, יותר סיכויים שכבר יראו את הדופק כמו שצריך.

לשקיפות עורפית וסקירת מערכות מוקדמת.
סקירת מערכות מוקדמת- זה לא בסל היריון אז צריך רופא שמקבל עם הסכם דרך הכללית או דרך הפרטי ואת מקבלת החזר משמעותי אם יש לך מושלם או פלטינום.
ואין בעיה ממה שידוע לי לקבוע בלי הפנייה, רק לתור עצמו את צריכה להגיע עם).
אם את רוצה המלצות וכו, ממש לא מזמן הייתי שם בכל הבירורים..
בהצלחה! מוזמנת לשאול אם יש לך עוד שאלות..

אבל כשתמצאי את שלך אשמח אם תשלחי לי העתק 😅

כל הכבוד לך על זה!!

להוריד תכשיטים
להוריד עדשות מגע
להסיר איפור

לשטוף את כל הגוף במים חמים וסבון
לבדוק שאין לכלוך או חומרים שונים על הגוף.

לחפוף שיער בלי מרכך ולסרק היטב

להוריד שיער ולסדר גבות

לצחצח שיניים

חוט דנטאלי

להוריד לק
לגזור ציפורניים ולנקות היטב מסביבם

לנקות בתוך ומאחורי האוזניים

לנקות אף

לשפשף את כפות הרגליים

לנקות היטב את מקום הערווה

להסיר מלמולי עור
לנקות את חורי העגילים
לנקות את הטבור
להוציא אם יש מדבקה או טבעת

של תאים מתים שמתנתקים מהעור.. לא רואים את זה אבל אם משפשפים עם היד אחרי שהתנגבת זה מתפורר ויוצא
זה נוצר בעיקר באיזור של עצמות הבריח ובפנים של שוק הרגל
לכן חשוב אחרי האמבטיה לשפשף עם ספוג ולשטוף ואחרי שמתנגבים לבדוק עם היד שלא יוצא

תודה

שמדריכות או רבנים מסויימים לא מזכירים את זה כי זה אמור לרדת במילא כשמשתמשים בספוג חזק או ליפה
אני למשל משתמשת בספוג עדין עדין אז במקומות האלה אני חייבת להוריד את הקילופים האלו שנוצרים.

לק"י

תמיד חשבתי שמלמולי עור זה עור חצי תלוש כזה.

טוב, כשנגיע קרוב לגשר נשב לקרוא בספר את הנושא.

כלה הטבילה אותי המדריכת כלות שלי והיא פשוט שפשפה לי את הרגל והראתה לי.
בכל אופן בדיעבד אחרי טבילה אין שום בעיה (קרה לי כבר ששכחתי ושאלתי רב אמר שהעיקר שלא אמצא את זה עכשיו).
סתם מזכיר לי שזו סיבה טובה להתמרח בקרם גוף אחרי טבילה כדי שיהיה במה לתלות

לק"י

אם עור יבש ברמה מסויימת, שהוא הרבה יותר ממשי- לא נחשב לחציצה.

ממש מנותקים מהגוף הם יוצאים בהעברה קלה של היד

גם לי זה נשמע מוזר. במחילה.

מספיק גם למה יכול להיות שלא שמעתן על זה וגם למה לא לכולן יש

את יודעת שגם צמיד זהב אם הוא לא הדוק זו לא חציצה? האם את מורידה?
לפי המנהג נשים מסירות גם דברים שהם לא חציצה זה הידור של כל נשות ישראל
המלמולים האלו יכולים להיות ממש כדורי עור קטנים על פני העור וברור שהם כבר לא חלק מהגוף והם יורדים בניגוב קל וזה גם מאוד תלוי בסוג העור

רק רציתי להציג את העובדה שזה לא חובה.

איך אמורים להסתרק נורמלי אחרת לא ברור לי

אז מי שיכולה להסתרק ולהתיר את כל הקשרים בלי עדיף מי שצריכה מרכך יכולה להשתמש אבל לשטוף היטב

יש שמתירים שישארו שאריות של מרכך..כי אין בזה ממשות וגם בגלל שזה עוזר לסרק את השיער ולהפריד את השערות זו מזו...

הכי טוב לשאול את הרב שהולכים לפיו

ואז יוצר קל להתיר קשרים אחרי .אני חופפת רק עם שמפו לפני טבילה. אין לי כח להסתבך אם נשאר מרכך ...

באמת חובה לנקות בתוך החורים של העגילים? אף פעם לא חשבתי שזה בעייתי
ובתוך הטבור לנקות עם צמר גפן/קיסם? היה נראלי שעם היד מספיק..
מעניין איפה הגבול של כל אחת עם עצמה ואיפה זה נחשב חציצה גם אם לא מקפידה?

יש לכלוך בשביל לנקות פשוט מעבירים עגיל
את הטבור את יכולה לנקות איך שנוח לך ברור שאישה שלא עשתה אמבטיה הרבה זמן כמו בהריון הטבור יהיה יותר מלוכלך

כנ"ל בטבור..
רק עם קיסם אני מצליחה האמת להגיע לכפלים שבתוך הטבור ולנקות אותו כמו שצריך..

אבל באופן כללי, לעניין הגבול, ממליצה לכל אחת לשאול את הרב שלה ..

מלחיץ..

וטבור - עם קיסם רטוב, שוב, ככה למדתי

לק"י

השרשור הזה נשמע לי כמו מתכון לפיתוח אוסידי בטבילה🤣

עד שהצלחתי לשחרר
לא לגמרי, כל פעם צריכה להזכיר לעצמי שזה לא נורא מלחיץ
יצאתי מהשרשור הזה עם רשימת שאלות לרב

לק"י

נראה לי שהכי טוב לשבת עם הספר ולקרוא שם (בהנחה שמבינים מה שכתוב. כי גם שם לא תמיד מובן לי).

תודה שהעלית בשני השרשורים

אחרי גלולות המחזור לא תמיד סדיר,

ובדיקת הריון ביתית לא תמיד עובדת אצל כולן...

בדיקת דם תזהה הריון בטוח, אבל כדאי לחכות כדי לוודא שאין מחזור...

יום באותה השעה? את בטוחה שזיהית?

ביום ה20 זה נחשב בטווח הנורמלי למחזור סדיר השאלה כמה זמן אחרי הביוץ מגיע המחזור
את בודקת כל יום באותה שעה? ממתי את מתחילה לבדוק בחודש?

ה20 והמחזור ביום ה33 נגיד זה עדיין בסדר

קראתי שביוץ אחרי היום ה20 הוא לא כל כך חזק .

ל"חולשה" אבל הכוונה היא לא ליום הביוץ אלא למצב שבו הוסת מגיעה פחות מ10 ימים אחרי הביוץ
ואין שום בעיה בביוץ ביום ה20 אם את רוצה להראות לי איפה קראת את זה בשמחה
וחוץ מזה זה ממש נורמלי לחכות להריון עד שנה גם אם את לא בת 20 אם את חוששת שיש קשר לגיל או שיש לך סיפור משפחתי את יכולה לעשות בדיקת דם פשוטה של פרופיל הורמונלי

לבין שלב לוטאלי קצר כלומר שהביוץ ביום ה20 במחזור של 28 יום

אני מנסה להרגיע את עצמי אבל אני כל כך עצובה מחכה לזה . וכולם שואלים אותי אם אני בהריון כי שמנתי נורא

התחלתי לבדוק את חום השחר ובדיקות ביוץ מהיום ה14 אחרי המקווה

חודש שעבר הביוץ היה ביום ה21 של המחזור והחודש אין לי ביוץ עדיין ואני ביום ה20. אני גם בודקת בבדיקת חום השחר

מכינה אותם פחות מתוק ויותר משביע כי זאת המטרה שלהם. ובכלל בתקופת הנקה אני ושיבולת שועל חברים טובים.
גרנולה, עוגיות, דייסה, מרק (טוחנת את השיבולת שועל)
גם שומרת בבית תמיד חטיפי בריאות קנויים לכל מקרה אבל מעדיפה את הביתיים כי אני אוכלת בכמויות.
אוכלת המון מזה וזה רק נקרא בין הארוחות...

*לא מתייחסת לפן ההלכתי של אכילת לילה

איזה פן הלכתי יש לאכילה בלילה?..

שוקולד ציפס מקמח לבן וסוכר חחח
טעים לי ואין לי רגשות אשמה

אבל זה משביע אותך??
אצלי בהנקות אם זה לא אוכל בריא כבד זה לא מדגדג לי את קצה הבטן.

ביום. בלילה רק דואגת למשהו שישב בבטן כי מרגיש לי חור שנפער עם ההנקות..
ואוכלת כמויות במהלך היום (,בעיקר פחממות, כשההנקות פוחתות גם סלט יכול להשביע אןתי)

בכל מקרה, בד"כ אני מניקה מתוך שינה.

משתדלת לשתות המון.

למרות הרעב העצום. לשתות לשתות לשתות. ולא לאכול בלילה.
זה אחד הגורמים להשמנה בהנקה.
אם ממש דחוף לך אז קרקרים של לחמית עם גבינה או ירקות.
לא עוגיות וחטיפי אנרגיה ושאר מרעין בישין

האמת שאני לא נראה לי מאלה שמשמינות בהנקה..

פשוט בלילה לשתות, לשתות לשתות

האכילה בלילה גם משמינה גם חבל על השינים אם את לפעמים מתעצלת או שוכחת אחרי העוגיות לצחצח

בבוקר תאכלי מיד שאת קמה- אפשר גם משהו קליל כמו פרי או יוגורט עם בננה

אני אישית משתדלת כמעט לא לעשות כלום, לא לקום מהמיטה מניקה בישיבה, לא פלאפון ולא אוכל, חוזרת לישון מיד בסוף ההנקה
אם מתעוררים ממש זה קוטע את השינה ולא מרגישים שישנו באמת הרבה שעות

בזמן ההנקה בלילה אז איך את לא נרדמת?
לא נוח לי להניק בשכיבה, אני חצי יושבת במיטה עם כרית הנקה של מילגה.
אם אני לא עם הטלפון או משהו, תוך שניה אני נרדמת ככה בשכיבה תוך כדי ההנקה, ואז אני מתעוררת אחרי שעתיים עם כאב גב..

ממש בהתחלה כשההנקות ארוכות אז כן הסתכלתי בטלפון

עכשיו זה קצר ואני חושבת מחשבות ובאמת די עייפה, ברגע שאני מרגישה שאני נרדמת ממש מעבירה את התינוק למיטה

אני כן רעבה נגיד אחה-צ לקראת ערב אבל לא מספיקה וגם אין לי כ''כ מה וגם אז כל דבר כל הילדים רוצים
ואין לנו ממתקים וכדומה בבית.

בקיצור כבר התרגלתי

אז בלילה וואי אין מצב
לא זה מה שיקים אותי מהמיטה.

ולכן חייבת לאכול שומני כדי שהחלב יהיה משביע

כולן פה נורא בריאות.. אני כל היום אוכלת שטויות 🙊

בכל אופן, למה זה שאת מרזה בהנקה אומר שהחלב לא מספיק שומני? את בטוחה בזה?
אני גם רזה (יורדת מהר מאוד ממה שעליתי בהריון, שגם זה נחשב מעט), והלחצת אותי פתאום.. למרות שהוא עולה טוב ב"ה..

פשוט בלחץ מהבן הקודם שלי, שעלה טוב בהנקה אבל כשהתחלנו לעבור למוצקים הוא ירד ממש באחוזונים (שממילא שניהם מראש באחוזון נמוך. אבל זה גנטיקה)

אצלי ההנקה מאתגרת ולא שבעים והמשקל נמוך...
אז אומרים לי לאכול מאכלים שומניים - טחינה, אבוקדו, בוטנים...

בהנקה הראשונה הייתי מתעוררת עם הוא בבטן, היה לי שוקולדים ליד המיטה, זה הספיק לי🙈 בשניה היה לי בעיקר צמא, לא רעב.

מעניין ההבדל החלב בראשונה היה שומני והשמין אותה ממש, היא גם ינקה מסודר וכל 3 שעות ובגיל קטן ממש ישנה לילה. בשניה שלא הייתי כל כך רעבה הוא לא היה כזה שומני, ינק הרבה ועלה בהתאם לאחוזון שלו הדי נמוך.

ראי תגובתי ;)

פספסתי.
לגמרי כלבבי
מדויק החור הזה בבטן.. אוכלת ואוכלת ולא שבעה🙊

בא לי בתקופות אבל למשל היום אכלתי רק שטויות, משהו מזעזע. פשוט בלילה למרבה המזל אכילה עושה לי בחילות.

ברמה שלא מצליחה לחזור לישון מרוב רעב אחרי ההנקה.

אח שלי החמוד קנה לי מתנה ללידה כמה חבילות של חטיפי אנרגיה, וזו הייתה הצלה ממש.

חוץ מזה, כשהיה לי כח, הייתי מכינה לפני השינה ירקות חתוכים מהסוג שמחזיק יחסית(כמו פלפל, קולורבי..) בקופסא, ומכינה טחינה בשקית סנדוויץ(גאוני! בלי ללכלך כלים וממש נוח!!כמו שילדים לוקחים קטשופ לביתספר) ושמה ליד המיטה

חוץ מזה היו עוגיות קוואקר
בייגלה בשקית
קרקרים-בעיקר שווים סטייל לחמית..לפעמים עם טחינה כנל.

הייתי מארגנת לי ליד המיטה קבוע, כי באמצע הלילה רק מתתי מרעב ומתתי לישון.

זה נרגע מאוד עם הזמן

רעב מציק בלי חשק לאכול. דוחפת קרקר חיטה מלאה כדי להשתיק אותו.
אל דאגה. נשנושים ומתוקים אחרים נכנסים מספיק במשך היום חחח

אחר כך נרגע ב"ה ונשאר רק הצמא, אז יש בקבוק מים קבוע ליד המיטה עם פיית ספורט.
אוכלת עוגיות קוואקר אם יש, אם אין אז חטיפי אנרגיה קנויים

נזילות? נזילות מה טיטול? נזילות מהנקה?
ימים אלו? ימים של אחרי לידה ? ימים של הריון? ימים של קורונה?
יותר נעים בעבודות הבית? מה הקשר בין נעים ועבודות בית? מה משמע ״יותר״?? וליד הבעל בכלל איבדת אותי סופית😯

אבל עדיין לא הבנתי מה זה יותר נעים ליד הבעל.

עונה(ברמת עייפות ברורה כן?)
לנזילות - יחי הטמפונים. מי שלא ניסתה לא יודעת מה זה שמחת בית הנידה 💐
כאבים וחולשה- אדוויל, בדיקת ברזל לדעת שהברזל תקין ואם כן אז לישון יותר. מותר.
יותר נעים בעבודות הבית, תראי, אף פעם לא נעים לי בעבודות הבית. לא יודעת איך לעזור עם זה. אולי לשוט לא תעשי עבודות בית?
וברצינות ,ב״ימים אלו״ (יופי של הגדרה) אני באמת לא עושה עבודות בית. כביסות. בישול. גם זה לא תמיד. זה לא ימים לספונזה להזיז ספות וכאלו.
ובקשר לנעים, באמת, חזרה לסעיף הראשון- טמפונים. זה ההההההדבר. זה הכי נעים שיש במצב הנתון.
ליד הבעל כבר באמת לא הבנתי. אולי קצת פירוט מה לא נעים?

החיים שלי מתחלקים ל2, עד שהתחלתי להשתמש בהם ואח"כ.

אני עם יד על הדופק ולא משאירה להרבה זמן, משאירה רק בימים עם הדימום הכבד יותר.
ומעדיפה את הסיכון שבזה על פני בלי...

וגם בסופו של דבר זה חומר סינטטי עם כימיקלים שמחדירים לגוף.
אבל אני עושה את זה במקסימום סטריליות שאני יכולה.
והסיכונים נדירים
והחיים תותים עם..
נו טוב, ממש לא תותים עם הכאבים האלו.

את לא יודעת מה זה להיות נשואה לאשה במחזור

היא כתבה בכותרת שאלות על ימי הווסת.

"נייט פלוס" כמדומני, אלו עם הכי הרבה טיפות באיור על העטיפה,עם כנפיים כמובן, רק של אולוויז. מכל החברות, היא הכי הכי יעילה.
לחילופין יש תחבושות ממש ממש גדולות ועבות, שכחתי את שם החברה, הן ארוכות וסופגות ממש טוב... נדמה לי שהאריזה בצבע ורוד וירוק, אבל לא זוכרת את שמן. אולי הן אפילו לבריחת שתן במקור. הן גם מעולות ומובטח שאף טיפה לא תזלוג.

1. אני משרה את הבגד במים קרים, ואז מכבסת עם 'וניש קליה'. לרוב יורד...
2. משתמשת רק בתחבושות של אלוויז (הייתה תקופה שניסיתי עוד חברות, וסתם התאכזבתי ממש), לפי רמת הדימום, אני בוחרת את התחבושת (מסומן על החבילה לפי טיפות...). כנ'ל לפי הזמן שאוכל ללכת שוב לשירותים (נסיעה של שעתיים/יום עבודה עמוס בלי זמן ללכת כל שעתיים לשירותים/יציאה לגינה בשיא הדימום..)..
3. מותר להיות חלשה. הגוף שלך עכשיו עובד יותר. ואני מרגישה גם עייפות נפשית.. אפילו שאני לא מחכה עכשיו להיריון, כל מחזור מבלבל אותי רגשית, ויש חזית נוספת להתמודד איתה. ולדעתי ולהבנתי, כשמבינים את זה, כבר יותר קל... וצריך ללמוד להרפות קצת, לבקש עזרה, לשכב על הספה כשהילדים משחקים... לי עוזר לפעמים לשים בקבוק חם על הבטן...

כתם נקודתי- לשפשף עם מים קרים , למרוח מעט ״סינטבון״ , לשפשף ולשטוף במים. לפעמים זה יורד לגמרי ולא חייבים מיד לכבס. לפעמים רק כביסה במכונה תוריד את השאריות.

(סינטבון= סוג של סבון ענתיקה, מגיע כגוש סבון, ויעיל בטרוףףףףף)

לכאבים וחולשה- פשוט לנוח. אין מה לעשות זה החיים... וכמובן לקחת משככי כאבים. בהשראת עצות שקיבלתי כאן התחלתי לקחת אדויל ליקויד ג׳ל וזה באמת מצוין.

 

 

בווסת הראשונה אחרי החתונה לימדתי אותו מה זה אישה במחזור אמרתי לו שיש לי פצע פתוח בתוך הבטן וכואב לי, תיארתי לו מאוד בפתיחות מה אני מרגישה ומה עובר עלי, הסברתי לו שבמחזור המצב רוח מאוד משתנה ואני עשויה לבכות הרבה בלי סיבה אז שלא יהיה לו מצפון... ומה אני אגיד? הוא מתוק ממש! קלט הכל מאוד יפה, אני יכולה להתבכיין כמה שבא לי ולא לעשות כלום ובעלי מפנק אותי, ממלא לי בקבוק חם, מכין לי תה, מכיל אותי. בדרך כלל הכאבים עוברים לי ביום השני, אז הוא אמר לי פעם- יש שני ימים שבהם התפקיד שלי הוא לפנק אותך ואני פה רק בשבילך, היום הראשון של המחזור והיום של הטבילה.
הוא כל כך דואג לי ומפנק אותי שעכשיו אני צריכה ללמד אותו הפוך, שגם אישה במחזור מסוגלת לתפקד כרגיל, למשל בדייטים נפגשתי איתך כשהייתי במחזור ולא ידעת...

רק אחרי החתונה אחרי שהוא חווה כמה פעמים את זה,
הוא שאל אותי-
נכון בפגישה הזאת והזאת גם היית במחזור?
וגם בפגישה ההיא?
אבל המחזורים שלי קשים מנשוא אז לא קשה להבחין

1. פשוט כמה שיותר מהר מורידים עם מים קרים
2. אז יש שני דברים שעזרו לי-

א. תחתונים מיוחדים שמונעים תזוזה ונזילות. יש במחירים טובים ברחבי האינטרנט
ב. חוזרת וממליצה בחום על גביעונית! הקיבולת שלה יותר גדולה משל טמפון ולכן בכלל אין לי נזילות בלילה, והיא יותר בריאה ופחות מסוכנת.

ומשככי כאבים למיניהם- אדוויל, אקמול, במקרים קשים יותר תבקשי מרופא המשפחה מרשם לנקסין, לי זה עזר מאוד.

אני לוקחת איבופן 400. אבל חשוב לקחת ישר שמתחיל לכאוב, כי ברגע שכבר ממש כואב זה לא תמיד יעזור.
וגם זה כדור שחשוב להקפיד לקחת רק אחרי אוכל. (איבופן, אדוויל, נורופן וכו')

מקווה שיהיה לתועלת
הבטחתי גם להגיב אז שלא אשכח:

לדעתי, יש קו המחבר בין כל השאלות והתשובות שזורות זו בזו.

הנקודה היא ללמוד את הגוף וללמוד להתחבר אליו. ללמוד על המבנה האנטומי של האגן ורצפת האגן, ללמוד מהו הדימום בעצם ולמה הוא יוצא החוצה.
ללמוד איך אפשר ללמד את הגוף להתרוקן ביעילות.
זה גם מפחית כאבים, גם מפחית מהלכלוך, גם מהכתמים, גם מהפחד כל רגע שמשהו ינזול, גם משפר את ההרגשה הנקייה וגם עשוי לקצר את ימי הדימום.

אני אוהבת את המידע המוצג פה למשל:

https://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EC%F8%E5%F7%EF_%E0%FA_%E3%ED_%E4%E5%F1%FA

רק חייבת להוסיף שאפשר ומותר לקחת טיפים וזה עוזר מאוד גם בלי ללכת עד הסוף עם השיטה.
מעולם לא עלה בדעתי לוותר על אמצעי ההגנה כמו שלעולם לא אחשוב על מניעה בלי אמצעי מניעה בטוח.

אבל למרות זאת, לקחתי המון מהשיטה.

אה, ולגבי הבעל, אני חושבת שזה נכון בכלל לכל האנשים מסביב, אם לומדים לתת לגוף את המקום שלו אז גם הנפש נרגעת והכל הרבה יותר זורם (תרתי משמע)
היו תקופות שלא הייתי מעיזה להרצות בפגישות עבודה ארוכות בימים האלו.
היום אני משתדלת להתרוקן ביעילות לפני, לאכול דברים קלים, להצטייד בהגנה כפולה וזהו, להבין שאני יכולה ומסוגלת להתמודד עם הישיבות האלו ולא לתת לזה לעצור אותי.

עוד נקודה ספציפית לבעל, אמנם יש שוני מגבר לגבר,
אגיד את נקודת המבט שלי:
אני שומרת את התופעות הנשיות לנשים. מבעלי אני מצפה שייתן גיבוי אבל לא מצפה באמת להבין ולהכיל.
הוא לא הטיפוס לזה, וזה בסדר מבחינתי.
אני רק מדגישה לו כל מיני דברים כמו לזרז את מקלחות הילדים ולהשכיב אותם לישון מוקדם (או לשים להם סרט בחדר שלהם)
העיקר אני צריכה את המקלחת פנויה ושקט שקט בלי שידרשו ממני צומי.
בימים ה"אלו" הצומי שלי מופנה אלי.

בהצלחה!

בס״ד

יש זמנים שאני מרגישה ככה. ואז זה עובר. האם גם אצלך זה בגלים? אם כן בע״ה תכף יעבור לך! ועד אז אנחנו כאן לעזור לך לעבור את הגל הזה!

שולחת לך חיזוק גדול והמון מחשבות טובות!!! את מלאת טוב ותמצאי את עצמך ואת הדרך בע״ה ❤️

אבל הזה פשוט לא עובר.

וכבר קשה כ"כ.

אני כותבת ובוכה.

בס״ד

קשה!!! 😢. הרגשתי צביטה בלב כשקראתי את המילים שלך.

דבר ראשון תשנני לעצמך שזה יעבור!!!! תכף תרגישי יותר טוב בע״ה.

איך אנחנו יכולות לעזור לך? אלו מילים יעשה לך טוב לשמוע?

בזמנים כאלה לפעמים אני עודה רשימה ל כל הדברים הטובים שיש בי.

לפעמים אני מנסה להיזכר מי אני במהות. נשמה טהורה שהגיעה הישר מכסא הכבוד, אהובה מהקב״ה. משהי שהקב״ה סומך עליו מאד ואוהב מאד.

לפעמים עוזר לי לזכור מה החזון שלי. מי אני רוצה להיות בעוד 5, 10 שנים, ולעשות עוד בייבי סטפ לכיוון הזה. תוך תפילה מריבונו של עולם שהנה, אני פותחת לך פתח כמחט, אנא תפתח לי אתה פתח גדול כאולם.

ובהחלט לפעמים נעזרת באנשים טובים עם ראייה מבחוץ. כאן, בעלי, חברה, ההורים שלי...

ואולי תהיה איזו עיצה מעניינת

חושבת שלכולם.(או לכולן.. )
יש משהו ספציפי שבגינו את מרגישה כך? כמה זמן?
נשמח לעטוף אותך בהמון עידוד ואהבה ואם אפשר גם לעזור...
ובינתיים-
❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

להזמין לפי המידה שבארץ?? אני רוצה להזמין לו מכנסיים ארוכים..

תעשי בדיוק לפי הטבלת מידות שלהם למכנסי גברים, ואם יוצא לך גבולי בין 2 מידות תזמיני את הקטן יותר. ככה אני עשיתי ויצא מעולה.

ב"ה אין חי נסיון בהפריות,
כן יש נסיון עצוב עם אבדן הריון

אני רק חיבוק, ומקפיצה לך

ב"ה גם אני לא מנוסה בהפריה חוץ גופית ( שלא נדע גם...) אבל 2 הפלות..

תודה על הניסיון יקירה

אני חושבת ששבוע זה מוקדם מידי...

תמתיני עוד קצת.

בשורות טובות.

אבל עדיף אחרי 14 יום כי לפעמים זה מוקדם מידי...

 

כי להבנתי ברגע שהיה ביוץ ובוצעה השתרשות ההורמון כבר בדם...

אלא מההשרשה ברחם.

 

בתור מטופלת פוריות לפי שיטתך היה אמור לי להיות הורמון הריון כבר אחרי שיצאתי מההחזרה של העובר לרחם.... וזה לא. רק כשזה משתרש שזה תהליך של כ10 ימים

אבל רצוי לבדוק לפחות 12 ימים מהביוץ. כל זה כשיודעים בדיוק בדיוק מתי היה הביוץ.... מי שלא עושה מעקב זקיקים+ב.דם אין לה דרך לדעת בוודאות.

זה מעיד על רזרבה שחלתית נמוכה. 

אפשר עוד כמה פרטים עליך לפני שאייעץ משהו? כמה זמן אתם מנסים להיכנס להריון? מי שלח אותך לבדיקה הזו?

תודה לך

אני נשואה שנה בסה"כ ולא מצליחה להכנס להריון,

לכן פניתי לבדיקה פשוטה, אשר התוצאות שלה ממש מלחיצות אותי.

תראי, לא בקטע של להלחיץ. אבל זו תוצאה ממש לא שגרתית לגילך והיא עלולה להצביע על בעיה של מיעוט ביציות.

בבעיה הזו כל חודש יכול להיות חשוב מאד. לכן מה שאת צריכה לעשות כרגע זה לנשום עמוק, לומר פרק תהילים. לאכול כמה קוביות שוקולד, ולהתקשר לרופא פוריות. אבל למישהו טוב. לא מי שפנוי בקופה ולא מי שיש אליו תור עוד שלוש החודשים. 

בכל מקרה ממליצה לך גם לבקש הפניה טלפונית נוספת למחר ולבצע את הבדיקה שוב (בדר"כ עושים אותה ביום השלישי למחזור) כדי שתהיי בטוחה שזו לא טעות מעבדה כלשהי.

 

אם את רוצה המלצה לרופא פוריות תגידי באיזה איזור וקופה את 

מה זה אומר מיעוט ביציות? יכול להיות שזו בעייה רצינית?

עשיתי גם בדיקה נוספת ביום החמישי למחזור (הרופאה אמרה שלא טוב עדיף יום שני- שלישי) ושם יצאה תוצאה של 10.2

אולי באמת עשיתי את הבדיקה מוקדם מדי?

אני באיזור ירושלים, במקרה שמעתי על פרופ' ראובנוף, איך הוא?

הלכתי אליו פעם אחת ליעוץ והתרשמתי לטובה אבל לא עברתי אצלו טיפול.

הוא מקבל שרפ ויש החזרים של קופ"ח זה יוצר איזה 250 נראה לי.

תעשי קודם כל את הבדיקה שוב מחר. היום החמישי זה לא טוב, את צריכה יום שלישי למחזור 

רזרבה שחלתית נמוכה זה אומר שלמרות שאת בת 27 מצב הביציות לא תואם גיל. אלא הרבה יותר מבוגר. זה בעיה שיש לה טיפולים, לפעמים הם הולכים ממש בקלות לפעמים פחות. מה שהכי חשוב שתלכי מיד למישהו טוב ולא תבזבזי זמן אצל רופאי נשים (ולא רופאי פוריות) ובהמתנה לתורים, מכיון שבעצם מצב הפוריות שלך יותר "מבוגר" ממך, אז הזמן חשוב פה.

מבינה את ההלם והלחץ, לוקח זמן לעכל ולהבין, אבל טוב שמצאת את זה עכשיו

אני אוהבת את ההסברים באתר הזה -

https://www.dikursiny.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%9C%D7%99/

 

ממליצה להיכנס ולקרוא ולנשום עמוק.

תודה רבה לך על הסבלנות

לפי מה שאני קוראת באתר יש לי סיבה מאוד טובה להלחץ

איך ייתכן שבגיל כזה קיימת ח"ו כזו בעיה??

עכשיו אני ממש לא רגועה

שה' יעזור לי

מצד אחד אני לא רוצה שתרגישי לחוצה מצד שני ליפות את האמת לא יעזור לך במטרה האמיתית- ילדים בע"ה.

כן, זה קיים בגיל כזה .

אני מכירה אישית מישהי בגילתה את זה בגיל 23. ב"ה יש לה ילדים היום. נכון הדרך לא היתה קלה לה. אבל יש לה ילדים. זה העיקר.

ב"ה את חיה בעולם מדהים, עולם טכנולוגי עולם מופלא שהקב"ה נתן בו בינה לאנשים לעשות דברים מדהימים ולעזור במצבים שלפני 50 שנה בלבד אף אחד לא היה יודע מה הבעיה שלך וגם לו היו יודעים לא היתה שום דרך לעזור.

היום יודעים

היום מטפלים

יש בעיה, אבל גם יש פיתרון

ובע"ה תהיי אמא מהממת!!!

צאי לדרך יקרה, את יכולה ואת תצליחי בע"ה 

ממש הרגעת אותי

השתגעתי

ננה מתוקה ויקרה גם אני מאחלת לך הצלחה רבה!! בע"ה שתהיה לך דרך קלה ומהירה וילדים נהדרים ❤

(אני תמיד מהנהנת בהסכמה לכל מה שאת כותבת, אז החלטתי לגוון )

 

ראיתי שהפותחת כבר קבעה תור (סחתיין עליך! הלוואי עלי לתקתק ככה עניינים), אז כותבת לטובת נשים אחרות-

גם בקופה אפשר למצוא רופאים טובים. 

הרופא שלי מנהל מחלקת IVF בביה"ח בו אני מטופלת, ומקבל גם בקופה. 

 

ולפותחת @ננה המתוקה - מסכימה עם כל מה שמיואשת כתבה. השד לא כזה נורא, על אף שהוא בכל זאת שד. וטוב שאת כבר מטפלת ולא מזניחה. והכי חשוב- המשפט החביב עלי- כל מה שצריך זו ביצית אחת. אז לא להתייאש, ולקפוץ ראש לתוך המציאות הזו, המורכבת והמופלאה (השבוע אמרתי לחברה שעם כל הקושי בטיפולים, זו אחת החוויות המשמעותיות שהיו לי בחיים וקשה לי להגיד שהייתי מוותרת עליה).

 

 

בהצלחה

את. צודקת לגמרי! יש רופאים מצוינים בקופה
אבל לברר למי הולכים ושהוא טוב
ולא רק לרופא שיש לו תור פנוי בקרוב

עודדת אותי ממש

בסה"כ רוצה להיות אמא...

איך עושים את הבדיקה הזו? בדיקת דם?

 

ועוד שאלה, משהי שיש לה כבר כמה ילדים, הגיוני שיהיה לה פתאום בעיה כזו?

סתם שואלת.

 

מהפורום הזה גיליתי הרבה דברים מפחידים שלא ידעתי על קיומם קודם לכן

אני לתומי עשיתי בדיקת דם הורמונלית פעם ראשונה בחיי

וזו היתה התוצאה המפחידה

ולא, לא יהיה לה פתאום בבת אחת. מגיל 35 יש ירידה טבעית ברזרבה השחלתי ת. מה שכן יכול לקרות זה שלאחת בגיל 37 עדיין אין יריד ולשמחה בגיל 35 יש ירידה משמעותית . אין דרך לנבא את זה מראש ובכל אופן זה לא בגדר ״מפחיד״

תאורתית יכול להופיע בכל גיל, גם כשכבר יש ילדים.גם בגיל 30 זה נחשב מוקדם, ואם מישהי הספיקה להביא כמה ילדים לפני כן אז מזלה שהתחילה עם הילודה בגיל צעיר. זה שיש כבר ילדים לא מגן מפני זה. ותמיד כשזה מתגלה זה "פתאום" כי לא מצפים לזה. התהליך עצמו הוא הדרגתי ולא פתאומי. יש לזה מרכיב גנטי, זה קיים גם בנשאיות לX שביר.

אני בת 24 והוא תמיד גבוה אצלי בין 10-20 הרופאים שהלכתי אליהם ישר אמרו לי טיפולי פוריות בלי לחשוב פעמיים כי זה מראה שכמעט ולא נשארו ביציות.. אבל אני לא הסכמתי לקחתי המון פתרונות איך להוריד אותו מהאנטרנט ..היום אני עם שתי ילדים קטנים הריונות ספונטניים..הכי חשוב זה לחזור על הבדיקה הזאת שוב! עדיפות ליום השני של המחזור זה נותן תוצאה מדויקת..בהצלחה רבה אם תצטרכי משהו אני כאן

 

דיקור או רפקסולוגיה מאוד עוזר

וספורט..שיטת אביבה תגגלי קצת

את בת 24 והיא בת 27. את עם 10-20 והיא ביום השני 37
ובעיקר, במצב הזה כל חודש מאד משמעותי. זה שלקחת על עצמך סיכון במודע זה כמובן זכותך. אבל לדעתי לא מיעצים כזה דבר למישהי על גבי הפורום.
כל הדברים שהזכרת כמובן זה עצות טובות אבל במקביל לטיפולי פוריות ולא במקומם. לא משחקים עם כזה דבר.
אם הפותחת תחליט לעצמה זה דבר אחד, אבל לטעמי צריך להיזהר עם עצות וסיפורי ניסים כאלו כיון שהם נדירים והמעשה האחראי הוא לפנות לטיפולים, כמובן שכל דבר בנוסף שיכוך לעזור הוא מבורך. אבל בנוסף ולא במקום.
כך לדעתי 💕

אני לגמרי בעד ללכת לרופאים ואם יש אפשרות לטיפולי פוריות..כל מאמץ שאפשר לעשות

כבר היום קבעתי תור לדר ראובינוף

ב"ה מקווה לבשר בשורות טובות ושאזכה להריון בקרוב

 

גם אני לקחתי הפסקה מהפורום... יפה לך על האכפתיות

חדר שינה כולל מזרונים וארגז מצעים של חברה טובה אך לא יקרה זה באיזור ה4
ארון תלוי אם זה סיבית או סנדוויץ. וכמה דלתות. 4 דלתות סיבית פשוט ממש זה 1500-2000
ברגע שזה סנדוויץ ויותר גדול זה מאד מעלה את המחיר
קומודה גם לא פחות מ1200 נגיד הכי זול
האם את קונה לתמיד או לדירה שכורה? זה מאד משנה את כמה ששוווה להוציא על זה

אחרי 4 דירות שעברנו עם הילדים ולא יכולנו יותר

מעץ מלא או מאמדיאף?
איזה מזרונים? יש המון חברות
אנחנו רצינו עץ מלא שיחזיק ושילמנו הרבה יותר

תבדקו גם מאיזה עץ עשויים הרהיטים. אנחנו רק על המזרונים שילמנו בסביבות 3000₪ אם אני זוכרת נכון, וגם המיטות משהו באזור הזה

זה נשמע אפילו זול מידי בצורה מחשידה.

שעושים חבילות כאלו סביר להניח שהמזרונים לא הכי איכותיים
וגם לעץ מלא יש כמה וכמה סוגים ואיכויות

וזה היה אצלם שנה.. הראו לנו קבלות והכל

אפילו זול

 

הכי פשוט תעשו סקר שוק, לכו לעוד מקומות ותבדקו, איכות מול עלות לכל המוצרים שאתם רוצים

אפשר גם לחפש באינטרנט

 

רק מיטות ומזרנים קנינו ב 2000 וזה היה מבין ההכי זולים שמצאנו

אז להוסיף עוד ארון וקומודה ומזרנים איכותיים אמור להגיע לכמה אלפים טובים

אם זה דברים איכותיים כמובן

אנחנו קנינו מדפים יפים באיקאה באיזור ה200 שקל ועוד מדף קטן בערך ב20 שקל לבעלי (שאין לו הרבה מה לשים שם)
וחסכנו המון כסף.
וגם לא תמיד נכנס עם מיטות ןארון עוד דברים לחדר.. ככה שפתאום עוברים דירה ואין מקום וזה מבאס שהשקעת הרבה כסף במשו שבסוף עומד בסלון (אצל חברות שלי..)
על ארגז מצעים לא לוותר לדעתי, ועם קפיצים שעולה למעלה ולא נפתח לצדדים
בהצלחה!

לק"י

דוקא אצלינו היא שימושית מאוד.

חוץ ממנה, שיש בה 4 מגרות. יש עוד 2 שידות קטנות עם 2 מגרות בכל אחת, והכל מלא.

דווקא ייצא לכם זול יותר. יש מקומות שמוכרים מתצוגה ( לא מזרנים כמובן) וקמודה בעיני ה' דבר מיותר לחלוטין.. מראה ומגירות יפות אפשר למצוא בחצי מחיר בחנויות מקס ועיצוב בית כשיש מבצעים . כן להשקיע המזרונים לגמרי..

מזרון טוב עולה כמעט בסכום הזה.
מבלי להוסיף את כל מה שציינת.
אנחנו לא מאלה שקונים הכל הכי הכי טוב אבל מזרון ל-8 שנים שאני ישנה בו 8 שעות כל יום אני משקיעה.
בעיני יותר חשוב מהקומודה.. ארון וזה..
נקודה למחשבה(:

נשמע סביר

היה בשימוש שנה בלבד ועקב מצב כלכלי נמכר

אבל אם הכל עץ מלא ו מזרונים של חברה מוכרת, זה כנראה עלה להם לפחות כפול מזה

בלי להסס.

בהנחה שלא מפריע לכם יד 2 וזה במצב טוב.

אם זה עץ מלא, רק המיטה והארון עלו להם לפחות 9000.

זה מחיר מצויין

כן, יש מצב שמרדימים אותו בכוח. הם הרבה ילדים במעון ולא יכולים שחלק יישנו וחלק לא כי אז הילדים הערים מפריעים לילדים הישנים. חבל שבעלך תמים ולא יודע מה הולך במעונות. אז תרגישי נעים לברר ולבלוש, ההתנהגות שהעלית לא תקינה, חרדת הנטישה לא מתבטאת כך.
אשמח לשמוע מה העלית בחכתך

הורים אחרים ולהפתיע.
יכולהיות שהכל בסדר, אבל כדאי להיות שקטים. הם פיצים.

להביא משהו, להוציא אותו מוקדם, תמצאי סיבות אלגנטיות.
אל תטטאי את החשש.
ושאלות- כמה זמן היא בוכה ככה? עד הערב??
מה מרגיע אותו חוץ מידיים?
בן כמה הוא?
ואיך הוא מתנהג בשבת ובחופש?

מכשיר הקלטה בתיק שלו מוחבא כדי להיות רגועה
וקופצת בשעות לא שגרתיות כדי לצפות מרחוק
אם את לא רגועה עדיף להתבדות מאשר להצטער

אם הן ידעו ששמתי אני אקבל תיק במשטרה לא הן

כמה מטפלוץ הורשעו ונשמות ניצלו בזכות ההקלטות האלה את יודעת?

וחוצמזה שאת תחליטי אחרכך מה לעשות עם זה. אבל לא הייתי מהססת לרגע לעשות זאת אם יש לי ספק. קודם כל לדעת מה הולך שם.
אחרכך תחשבי סיכונים מול תועלות.

ואני לא טוענת שכולן מתעללות בכלל לא.
אבל מה לעשות צריך להיות מציאותיים

הבעיה זה בעיקר להשתמש בחומר בבית משפט, את מוזמנת לאשר את דבריי בחיפוש בגוגל ״מצלמה נסתרת לילד בגן״, תראי כמה מקורות כי דינים שונים.

נכון שברוב הפעמים לא יגישו על זה כתב אישום אלא רק יפסלו את החומרים לשימוש משפטי, אבל זה לא אומר שזה חוקי.

ילד שיש חשש להתעללות בו.
הנזק שעלול להיגרם מזה שלא בודקים ומצייתים לחוק היבש עולה על הנזק שייגרם מאי ציות לחוק. וגם באמת עד עכשיו לא העמידו על כך הורים לדין

חלק מהשיחה
ולהניח מכשיר הקלטה אצל הילד על בגד או בתיק האישי זה כאילו היית חלק מהשיחה זה תחום אפור ואי אפשר להאשים אותך בהאזנת סתר
כלומר זה לא חוקי ולא לא חוקי

המכשיר אינו על גופו של הילד אלא בתיק ולכן הילד רק נמצא שם, והמצאות בלבד אינה הופכת אותו לחלק מהשיחה.

אבל כאמור, מי שטובת הילד חשובה לו יכול לעבור על החוק הזה בלי הרבה נקיפות מצפון כי מעולם לא הוגש כתב אישום נגד הורה מקליט.

והשאלה פה לא אם הילד הוא חלק מהשיחה אלא אם ההורים הם חלק והילד הוא השליח וכל עוד זה נמצא על בגד או תיק אישי זה לא בטווח הפלילי

אבל כאמור הפרקליטות מעולם לא הגישה על זה כתב אישום ואם אכן נמצאה התעללות בתי המשפט לעתים מאשרים שימוש בראיה שהושגה בהאזנת סתר

ילד לא נחשב האזנת סתר אלא בתחום האפור כי החוק לא מתייחס לזה

חלילה וכן יש משהו תחשבי איך לפעול

יש לך נסיון קודם? התייעצת עם הורים אחרים?
ניסית לשאול בפשטות את הצוות על הילד שלך, על היום שלו, על ההשכבה והשינה? לשאול מטפלות שונות אם ישנן בקבוצה?
ובהחלט גם להגיע לביקורי פתע. לא באופן מתקיף אלא מתעניין, עם או בלי תירוצים שונים.
אצלינו המעון לגמרי פתוח ושקוף, מותר וקורה שבאים בכל שעה מאלף סיבות שונות ומשונות, וממש באופן מוצהר אפשר גם להגיע לצפיה, לשיחה עם המנהלת או הצוות של הקבוצה וכו.
בהחלט חשוב שתהיי מעורה בסדר יום, שתכירי טוב את הצוות ותרגישי בטוח איתן, ושתרגישי שטוב לילד שלך במקום בו הוא שוהה הרבה משעותיו ביום-יום. שתהיי רגועה לשלוח אותו כל יום בשמחה.
אל תטאטאי חששות....
בהצלחה רבה!!

האינטואיציה שלך לא מטעה אותך..
יש הרבה בעיות כאלו במעונות..שמעתי על הרבה מקרים כאלו בתקופה האחרונה..ובפייסבוק כל יום מגלים על מעון או גן אחר..
הילדים תלויים בנו!!! תבדקי שתהיי רגועה ולא תצטערי על זה אחכ ח"ו..

אני הייתי פונה ישירות למנהלת המעון ופותחת את הבעייה לפניה ושומעת את התשובה ..
אינטואיציה של אמא זה לא סתם !!

הרבה הצלחה !

המטפלות שלו היו טובות. אבל המנהלת היתה לא סטנדרטית. סוערת. היא עבדה עם הקבוצה של הגדולים אבל היתה באה גם לקטנים.
זו היתה רק אינטואיציה.

בדיעבד כשדיברתי עם הורים שמעתי כל מיני סיפורים. הוא היה שם כמעט 3.5 חודשים.
הגיע למקום נהדר!
אל תפחדי.


הוא אומר לך - בכלים שלו - שרע לו.
הוא הכי חשוב.
יש עוד מסגרות.
אישית - לא הייתי חושבת פעמיים.
ולא מעניין אותי אם זה שלב התפתחותי או משהו במעון.
אם לילד רע- לי רע.
ואם אחשוב שלא עשיתי משהו כשיכולתי- איזה חשבון זה עם עצמי?

אני השארתי את הבת שלי במקום שלא אהבתי, אפילו שלא היה משהו ספציפי לא טוב. ואח"כ הצטערתי על כל דקה.

הוא נשמע מבוהל, משהו מפחיד אותו.
אם את חושבת שזה קשור להשכבה תבדקי את התחום הזה קודם כל. זה יכול להיות דברים אחרים. תסמכי על האינטואיציה האימהית שלך ותבדקי טוב מה קורה במעון
מקסימום תגלי שהכל תקין וזו חרדת נטישה, אבל תדעי שאת שלך עשית למען הרוגע הנפשי שלך ושל התינוק.

אם לא נותנים להיכנס עכשיו בגלל הקורונה תסתכלי מהחלון או תשמעי מבחוץ מה קורה שם

אם יש משהו לא בסדר תצלמי שתהיה לך הוכחה

אל תזלזלי בזה!!!!

אם הוא בשבוע שבועיים הראשונים ייתכן שזה פשוט תקופת התאקלמות. בשבועיים הראשונים במסגרת הבן שלי גם רצה ידיים כל הזמן ואח"כ נרגע.

בעיני זה לאו דוקא קשור להרדמות, נשמע שהוא טרמאותי בכללי. יכות להיות ששעת ההרדמה בבית הכי קשה לו כי אז אתם נפרדים ממנו. יכול להיות שזו תחושת נטישה סטנדרטית של ילדים- ויכול להיות שלא טוב לו במעון. אבל אולי בלי קשר להרדמות דווקא.

כמה רעיונות.

1. המנהלת שאולי את יכולה לפנות אליה אם היא בנאדם נחמד. או אולי אפילו מטפלת של כיתה אחרת שאת מרגישה איתה בנח. אפילו רק להגיד שהילד שלך לאחרונה מאוד לא רגוע ותשמחי אם מידי פעם היא תוכל להכנס לכיתה שלו לראות שטוב לו.

2. תבקשי תמונות תוך כדי היום, תשאלי בדיוק במה הוא שיחק ומה הוא עשה- ככה תוך כדי היום הם יהיו יותר במוד של לשמח אותו ולדאוג לו

3. אם הוא בתינוקות, יש מצב שעוד יש שם יונקים ואת יכולה להגיע לאמא שבאה להניק ולשאול אותה (לא יודעת אם נפוץ אצלכם אבל)

4. לבוא בעצמך! לפעמים קורה שאני קופצת באמצע היום לראות מה קורה.

5. לפנות למטפלות עצמן. כן. לשתף אותן בקושי שלו בבית ולשאול ממה זה לדעתם זה יכול לנבוע, האם גם במעון הוא צורח ככה לפני השינה, איך הן מתמודדות עם זה. לראות מה הן עונות ואיך אם זה באמת הבעיה את תראי אותה בעינים שלהן לדעתי

לא רוצה להפחיד..קשה להזכר בזה גם ככה.

אבל רק אומרת שאינטואציה של אמא זה הדבר הכי חזק.

לי היה אינטואציה לא טובה מהרגע הראשון עם המטפלת. פניתי אולי כל שבוע למנהלת. לצערי לא השתנה כלום כי נתנו לה מלא צאנסים. עד שהתברר מה שהתברר והיא כמובן עפה והורחקה מכל מוסד חינוכי.

אל תרגישי לא נעים ולא שום דבר. יהיה לך לא נעים לגלות כמה הוא סבל ולא ידעת. זה שבר לי את הלב

תתענייני עם הורים אחרים
את יכולה לכתוב בקבוצה של ההורים בתמימות יש לי בעיה עם הילד שהוא בוכה שמורידים אותו מהידיים וכשרואה מיטה ולשאול אם מישהי חווה דבר כזה

לכתוב דבר כזה בקבוצה יכול להתסיס נגד המעון. אבל אפשר לבדוק עם ההורים אחרים בפרטי

שהדמום יפסיק אולי זה רק קצת ולספור 7?

ההוראות הם כשמתחיל דימום להוציא את הטבעת ולחכות למחזור.

אחרי לידה.אני כבר 4 חודשיים אחרי,לא יצא לי עם כל הקרונה וזה ועכשיו יש לה תור רק באוגוסט

שנית, למה למתוח לארבעה שבועות בחיבור טבעות?

ארבעה שבועות הן הטווח העליון של יעילות ההגנה.
הוראות היצרן הרגילות הן להוציא אחרי 3 שבועות.
החומר הפעיל מופרש במשך 21 ימים, לא 28.
ההגנה והמניעה היא לארבעה שבועות.

לדעתי זו סיבה אפשרית בסבירות גבוהה לבאלגאן.

אץ הטבעת?

שאין בעיות פנימיות, תפרים התאחו כמו שצריך, לאשר שאפשר לחזור לחיי אישות סדירים ולהתאים אמצעי מניעה.

אם את מקיימת יחסים ולא סובלת, כנראה המצב אצלך תקין.

הדימום בחיבור טבעות לא קורה בגלל שלא נבדקת על ידי הרופא.
זו עוד סיבה עכשיו לפנות אליו לביקורת כללית.

לי הרופאה אמרה שאם אני מחברת אפשר כל 4 שבועות ולא 3, מתי שאני מוציאה בשביל הפסקה להוציא אחרי 3.

על כל אחת חיבור משפיע אחרת, כנראה לא טוב לך החיבורים . ממליצה לך להוציא את הטבעת ולקבל מחזור כי הדימומים בד"כ לא מפסיקים, ויש לך עוד כמה ימים עד לקבלת המחזור...

 

ממש נתת נקודה למחשבה

 

הבת שלי כבר בת 6, וכשהיא מוציאה אותי מדעתי לפעמים אני מנסה להיזכר איך פעם כל כך חיכינו לה...
וזה כל כך נכון שבעצם זה בשביל שגם אנחנו נגדל מתוך הקשיים שאנחנו חווים איתם. כל כך חשוב לזכור את זה...
תודה!

חיזקת

ממש נתת לי כח עכשיו, אחרי ערב מתיש עם הילדים. תודה על זה!

כל כך נכון.
נתת לי רגע של מחשבה
תודה.

איזה מסר עמוק

קמתי בסוף כי צריך
ולא חזרתי לישון. הידד
והכנתי אוכל לבעלי
וצריכה להתכונן לשיחה עם הסיעולוגית שטוענת שאולי יש לי סוג של אספרגר ולהגיד לה שלום.

והשיר מהמם מהמם מהמם. מתחברת ומזדהה מאוד!

ובהצלחה בשיחה עם הפסיכולוגית

יש לי חשד שיש לה אספרגר

כרגע אין לי כח לכלום והמצב של תחזוקת הבית פשוט בקריסה.

יש רגעים כאלה. גם לי...

לכולנו.

 

 

 

אני משתפת אותך. אם לא באלך- תדלגי...

 

 

היום קמתי להעיר את הילדים עם דמעות בעיניים.

הייתי עיפה וכאובה ועם בחילות קשות (בהריון ב"ה) והרגשתי נורא...

הגוף השפיע על הנפש ופשוט ירדו לי דמעות...

 

עכשיו אני מרגישה טוב יותר ב"ה..

אבל..

 

בואי נרים יחד עיניים לשמיים (ואני אומרת את זה בעיקר לעצמי ) ונגיד:

אבא. תודה 

תודה על מה שנתת לנו.

תודה על החיים שהענקת לנו..

תודה שזיכית אותנו להיוולד יהודים עם ערך... ולא גויים חסרי ערך... 

תודה על הבריאות

תודה על הילדים

ותודה על הבעל ועל הבית שזכינו להקים.

 

וגם תודה על הלכלוך

והרעש 

והבלאגן שיש בבית.

זה אומר שיש כאן חיים ...  לא? 

ברוך ה'!!
 

ושוב, אני אומרת את זה בעיקר לעצמי!!!!

 

וברגעים ממש קשים אני אומרת לעצמי:

מה את מתלוננת??

היית רוצה חס וחלילה להתחלף עם חברה רווקה שלך שיושבת בבית ומייחלת שיהיה לה חצי מהאושר והבלאגן שיש לך בבית?

לא!!!!
אז תשתקי!!

 

שולחת לך המון חיבוקים והמון כוחות!!

ותחליפי כבר פסיכולוגית לא נשמע שהיא עושה לך טוב. לדעתי את צריכה להתייחס אל עצמך כאישה נורמלית. וזהו. לשכוח מכל היתר. לכולנו יש ימים טובים יותר או פחות. חלקנו עצלניות. חלקנו לא מכינות אוכל לבעל והוא מתמודד. כולנו עצובות לפעמים ושוכחות כמה טוב. זהו. תכניסי לך לראש שאת אישה. ואלה חלק מהאתגרים שלך. לכי לפסיכולוגית שעושה לך טוב. הרבה מאיתנו עשו גם את זה. תקחי את התרופות שלך. ותנסי לחמול על עצמך ולהעריך את הטוב שבתוכך. ויש הרבה טוב. מבטיחה

כתבת מלא נקודות
המהממת המאתגרת שלך (''בואי אני אשמח אותך'' יאא... נמסתי)
הגמילה
הבלאגן
הפיצי שבבית
העבודה מהבית
הכל... וואו
ובטח פיספסתי משהו

את בבית עם שניהם? רוצה לפרט קצת כדי שהעצות יהיו יותר מדויקות בע'ה?

חיבוק גדול בינתיים לך
אחות אלופה✨

השבוע היינו כולנו בבידוד
אז באמת הכל היה קיצוני ומתיש יותר

השגרה - כמו אצל כולנו כרגע לא ממש שגרתית
חזרתי מחופשת לידה באמצע הקורונה
ועוד לא התאפסתי על עצמי ולא התרגלתי לשאיבות

בגלל המצב עובדים הרבה מהבית ולא במשרד
והקונספט הזה מחרפן
כי מנסה להספיק הכל ולא מצליחה כלום
יש לי מצפון שלא מתקדמת מספיק בעבודה
הבית ברמת תפקוד מינימלית
קשה לי מאוד עם בלאגן ושונאת לנקות
אין לי את הזמן שהייתי רוצה להיות עם הילדים
אני מנסה "לגנוב" זמן מכל משימה למשימה אחרת.. התוצאה לא משהו כצפוי...

העיקר זה התסכול מהמתוקונת שמגיל שנתיים כבר עושה לנו בית ספר
היא שובבה מאוד ויכולה לחזור על מעשה בעייתי גם אלף פעם
היו למשל כמה ימים ברצף שרוקנה פשוט מדפים שלמים מהארון
מרגישה שאני מגיבה לא נכון
שאני מתפרצת כי כבר נגמרים לי הכוחות
אני מתקנת נזק אחד והיא כבר עמוק בנזק הבא
איך נכון להגיב?

ולעניין הגמילה..
לא יודעת למה זה ככה תקוע
היא אומרת שהיא תעשה בשירותים אבל מדווחת שעשתה רק בדיעבד
וגם לא נראה שאכפת לה אפילו שהרוב המוחלט של החברים שלה גמולים

היא כזאת נשמה כשהיא במיטבה שכואב לי הלב שאני כועסת על השטויות שלה
ומפריע לי שהיא כביכול "לא סופרת אותי"...

לא בטוחה שזו התשובה שאת מחפשת, אבל אני אישית מאוד נתרמתי מחוג הנחיית הורים, והתאור שלך ממש הקפיץ לי והיה נשמע לי קלאסי לתכנים שרכשנו שם...
כיוון שאת מתארת קושי מתמשך, אם את בעניין ממליצה מאוד.
יש שיטות שונות. אני למדתי בגישת שפר, יודעת שלא כולם מתחברים. לדעתי תלוי מאוד גם מי מעבירה. רוב ההתנגדויות שקראתי היו לדברים שאישית לא נחשפתי/ לא הרגשתי. לדעתי זה בזכות המעבירה.
בכל אופן תחפשי את השיטה שאת תתחברי אליה, אבל זה יכול לתת המון כלים.
בהצלחה!!!

כבר מזמן מחפשת משהו באזור המרכז
בגלל הקונה גם זה מחכה

לא יודעת בני כמה הגדולים אבל תביאי שכנה חמודה. גם בת תשע יכולה להיות איתה כשאת נמצאת. לשחק איתה לוודא שלא מפרקת את הבית אח''צ תמורה לחמישה שקלים לשעה או משהו.
וביתר הזמן שאת או בעלך תהיו יותר בפוקוס על מה שהיא עושה. נשמעת שובבה ומהממת חח.
אל תשכחי שאת אחרי בידוד בתי מסגרת בטוחה שייראה פחות מייאש אחרי שהיא תחזור לשגרה. חיבוק

עד היום לא ניסיתי.
היא הבכורה

נשמע שהיא ממש צריכה את זה

השבוע היא היתה בבידוד ובאמת היה קשה יותר
אבל גם בשגרה, ב 4 שעות מאז שחוזרת ועד שנרדמת
עדיין מצליחה לאתגר

נשמע מאתגר בטירוף
יש לך ילדה חכמה ופעילה
יש חי כמה מחשבות שיכולות אולי לעזור לך, אולי.
1. לודא שלא יהיה לה גישה לעשות נזקים
דלתות סגורות של חדרים וארונות.... אם צריך לנעול... מה שניקרא להרחיק ממנה את הניסיון להזיק...
2. כשכבר עושה משהו, לא חייב לכעוס, אפילו שמכעיס, לקחת נשימה, לא לתת לה לברוח מהמקום, ולהגיד לה שבטח היא רצתה לעזור לך לסדר מחדש את -המדף ספרים או כל דבר אחר... ואז לסדר יחד איתה....אפילו פריט אחד או שניים שתשים במקום...
3. לתחום לה את מקום המשחקים, למשל חדר אחד ובטיחותי ששם יהיו כל המשחקים שלה. ולשבת לידה לראות אותה משחקת ולהגיב לה.... יחד עם הבייבי הקטן ....
מקווה שעוזר ושמספיק ברור

רעיונות טובים.
לגבי גישה, אפשר לומר שלא נשארו לי ארונות בבית
חצי ריקים כי אין לי אפשרות להשתמש בהם
יש מנעולים שהיא יודעת לפתוח
באופן כללי אני צריכה לבקש ממנה רשות להשתמש בכלי מטבח...

באמת כשאני מסדרת ביחד איתה היא זורמת
בכוח אין שום סיכוי, היא עושה בדווקא

לגבי לתחום פחות הלך לנו
אבל כשחושבת על זה אולי שווה לנסות שוב
לאפשר לה לעשות בלאגן במקום מסויים ושם לא להתערב לה.. שווה בדיקה

תודה ;)

אחד לאחד!!
גם התקופה שאתה מתארת.. כל כך מזכירה לי תקופה שהייתה לי, רק בלי עבודה מהבית (הייתה לי עבודה 3 פעמים בשבוע בחוץ)גם גמילה שלא זרמה, תינוקת יונקת, פעוטה שובבה שמרוקנת ארונות.. (במקרה גם באותו זמן היינו במעבר דירה) אז לפחות בזה היא שיתפה פעולה;) גם בכיתי דמעות של ייאוש וגם הייתי מתפרצת עליה ואח״כ מסתכלת על פני מלאך שיושן ומצטערת.
מה שרציתי לשמוע באותו זמן זה הבטחה שיהיה לי יותר קל!!
היום, הילדה הזאת בת 3 וחצי, בסוף היא נגמלה מעצמה בכזאת קלות שאני אפילו לא זוכרת איך זה קרה, דווקא כשהרפתי.
היא עדיין מאוד שובבה, אבל רוב הזמן כן אפשר להגיע איתה למשא ומתן חחח.
היום,אני מסתכלת על הבת השנייה שמתקרבת לגיל שנתיים והיא לא מתקרבת לרמת השובבות של הבכורה בגיל הזה.
המסקנה שלי שזה לא עניין של חינוך, זה האופי שלה ואולי יש לה גם קצת בעיה בויסות חושי (תקראי על זה).
אז רוצה לשלוח לך כוחות וחיבוק
להגיד: ״ יהיה יותר קל!!!״
להגיד: שאת כבר אלופה עם כל מה שאת מתמודדת!
תחשבי איך את יכולה להקל על עצמך, מאיפה את יכולה להשיג קצת עזרה,כי השגרה שלך היא טירוף. אני בזמני החזרתי לגדולה חיתול כדי לשמור על השפיות שלי.

איזה מעודד לקרוא אותך
כל כך רוצה להאמין שזה זמני
באמת שהיא ילדה מתוקה עם אופי מהמם
וכל פעם שואלת אותי אחכ "את עצובה? עשיתי לך עבודה?
קטע שכתבת על וויסות חושי, באמת יש לי הרגשה כזו לגביה
היא מסוגלת לצעוק חזק מאוד או שהמגע שלה מאוד מאסיבי כזה

אולי הן באמת נשמות תואמות ;)

מחילה שאני צוחקת אבל היא נשמעת דבש של ילדה (כן כן, אני יודעת שאתם אחרים זה נשמע מתוק ואצלך זה מתיש, לגמרי מבינה)

בלילה כשאני נרגעת אני מסוגלת לצחוק מהשטויות שלה
אם רק הייתי יכולה להיות רגועה גם בשעת מעשה
מנסה ממש לעבוד על זה

מה שעולה לי, זה ללמד אותה לעבוד עם מברג ומברגה. ואז לתת לה ברגים וחתיכות עץ וקרטון להבריג.
לא צוחקת.
בן השלוש שלי גם מתעסק המון בשטויות כאלה, אבל כשיש לו מברגה ביד (הבחור נולד עם מברגה ביד, בערך) הוא עסוק במשך המוווון זמן. מפרק משחקים ישנים שלא צריך, מחורר קרטונים וממלא אותם בברגים. כמובן בהשגחה, שלא יפרק מה שלא צריך, אבל זו אחלה תעסוקה, אפילו שהיא בת.



בכלל, כל דבר שמתעסקים איתו הרבה. פלסטלינה למשל זה גם מעולה. תני לה למרוח על בריסטול, למשל
לגבי הגמילה- עזבי. אין לך כוח לזה עכשיו. חכי עוד קצת, לא יקרה כלום.

באמת כדאי לנסות
יש לה את זה בידיים
וממש משתכנעת לעשות הפסקה עם הגמילה

תודה לך!!

להכין לה עיסת ניר, שתתעסק איתה כמה שהיא רוצה.
יש לכם אפשרות לארגז חול בחצר? גם נותן תעסוקה יפה. .
לתת לה לנקות את השיש- ספוגית עם קצת מים וסבון כלים, שתשפשף ותגרוף, תשפשף ותגרוף. זה כיף...
גם לאפשר לה לשטוף רצפה...

קשה לי עם התוצאות של זה
הכנתי איתה עוגיות וזה תמיד נגמר בבלאגן
היום דווקא רציתי להכין לה בצק אבל מרוב שהכעיסה אותי ויתרתי
קשה לי עם הלכלוך שזה מייצר
צריכה לשחרר יותר

מקסימום שתאכל את כל העיסנ...

"קשה לי עם הלכלוך שזה מייצר"

אם תצליחי באמת לשחרר את המקום הזה, יהיה לך יותר קל.

אפשר באמת לתחם.. למשל חול קינטי בתוך גיגית גדולה, צבעי ידיים באמבטיה.. לאט לאט.

אישית זה לא הנסיון שלי, אז אין לי באמת טיפים טובים- אבל נשמע לי שזו הנקודה, הקושי שלך עם בלאגן ולכלוך שהיא מזהה כנקודת קשר ותשומת לב..

שפכה לנו עכשיו בקבוק של קרם גוף על עצמה והריצפה שניה אחרי שסיימה אמבטיה
בזכות העידוד שלכן נשארתי רגועה
שאלתי אותה מה אנחנו צריכים לעשות כדי שזה לא יקרה שוב
שזה לא נעים לנו לעבוד קשה לנקות אחריה
בגיל הזה קשה לענות על שאלה כזו
אבל חמוד לראות איך הצורה שבה אני מדברת איתה גורמת לה לענות בנימה בוגרת אפילו שהתוכן לא קשור

מקווה שסיימה להוכיח יצירתיות היום

ומחר יום חדש רגוע יותר ועם כוחות מחודשים

מה שנמוך נעול אבל היא מצליחה לפתוח

כשהיא עושה משהו, אני מבקשת ממנה לסדר. ואז זה לא ככ משתלם לה.

זה לא אני מנקה אחריה, זה אני עוזרת לה לנקות.

 

בדכ אני שואלת-

-מה קרה?

-נשפכו מים על הרצפה

-ואיך זה קרה?

-עשיתי ככה

-אז בבקשה, לכי תביאי סמרטוט ותייבשי את המים כדי שלא נחליק ונקבל מכה.

(אם היא עושה, טוב. אם לא, לוקחת אותה אקטיבית ביד- בואי, את רוצה שאעזור לך? בבקשה הנה הסמרטוט. תניחי אותו על הרצפה איפה שהמים. יפה, עכשיו לנגב את כל המים..וכו וכו. מתמללת את מה שעושים.

היא עשתה משהו, והיא צריכה לקחת את האחריות על המעשים שלה. זה גיל שהיא מספיק מבינה.

אני עושה ככה גם עם פספוסים. -את רטובה, בואי תורידי את הבגדים, אני אעזור לך. יפה, שימי במכונה את הבגדים הרטובים ונביא בגדים חדשים שיהיה לך נעים.

 

לכל דבר מצורף הסבר הגיוני וקצר.)

מישהי כתבה בפורום שטרם ראתה ילד בן 9 שופך בקבוק קטשופ להנאתו, או מפזר חבילת מלח....
מצחיק אותי להיזכר בזה... כיום הבכור שלי בן 8, והוא בהחלט ילד יצירתי ומהמם, ויכול להעסיק את עצמו שעות בבניה או יצירה.
מזמן כבר הפסיק לבדוק מה קורה לשמן שנשפך או לחבילת קיסמים שמתפזרת מתחת לארונות... מקסימום שואל או מבקש רשות. לאחרונה עשה ניסויים עם הקפאת מים, חול וכדומה, אבל אחרי בקשת רשות, ובצורה מסודרת😏

מה שכן, ילדה כזאת צריכה בית בטיחותי!! גפרורים, חומרי ניקוי, תרופות, כלים שבירים וסכינים חדות במקום שהיא לא יכולה לקחת בשום אופן, ואת השקעים לסגור במגיני שקעים. אלו ילדים יצירתיים בטירוף, ואנחנו לא יכולים להיות כל הזמן עם 10 עיניים עליהם... (הבן שלי התחשמל כשהיה מולי! ב"ה לא קרה כלום)

יש לי בת כמעט ארבע מתוקה, שהיינו איתה במשך כמעט שנה בפספוסים בלתי נגמרים, סיוט!

ולפני חודש התחלנו ייעוץ גמילה (אפרת וקסלר), וזה כמו קסם!

אז אנסה לשתף אותך מה עזר לנו ותראי מה רלווטני לך..

אז שני דברים עיקריים - 

1. להעביר אליה את האחריות לגמרי, עשינו לה שיחה קטנה, הסברנו לה שרק היא יכולה לדעת מתי יש לה פיפי, ורק היא יכולה להרגיש את זה ואנחנו סומכים עליה שהיא גדולה ויכולה ויותר לא נזכיר לה. והפסקנו. לגמרי. לא מזכירים, לא יוזמים, לא שואלים. כלום.

אם היא מפספסת, מתייחסים בענייניות, בואי תחליפי, ומעודדים, לא נורא, פעם הבאה תעשי בשירותים.

 

2. הדבר השני זה לעבוד על דברים מסביב, היא אומרת שהרבה פעמים אפשר לראות שילדים שמאוד מתאפקים, משהו בבית נוקשה מידי בשבילם, וילדים שמשחררים כל הזמן (מה שהיה אצלינו) צריך חיזוק בגבולות..

אז התחלנו לאט לאט להחזיר גבולות שנעלמו לבית, צחצוח שיניים, איסוף משחקים, דברים בסיסיים כאלה, ופתאום כשאנחנו שינינו את הראש, היא משתפת פעולה מהמם!

ובנוסף לכל זה גם עצמאות ותחושת מסוגלות, להתלבש לבד, עזרה בבית, איך את עוזרת, מה הייתי עושה בלעדייך, בזכותך יש לנו צלחות על השולחן. וכו'

 

יכולה להגיד לך שהיינו ממש ביאוש, ותוך כמה ימים כבר התחלנו לראות שיפור, ועכשיו יש לנו ימים יבשים והפספוסים הם רק מידי פעם שזה פשוט הצלה!

 

בהצלחה רבה!

בגדול כשניסיתי להעביר את הכדור אליה
היה נראה שלא מעניין אותה
ופספסה כמעט או אולי כל הזמן

אולי הענין עם הגבולות יעזור
ואולי אנסה לשתף אותה יותר
היא באמת מבסוטה כשהיא עוזרת

תודה על הרעיונות!

אבל היינו עקביים וזה עבד. זה ממש לשנות את הראש - זה לא שלי, זה שלה!
זה גם באמת מאוד משחרר, את לא צריכה לעקוב לראות אם היא הלכה לשירותים, את לא צריכה לחשב כמה זמן עבר מהפספוס האחרון, זה לא מנהל לך את החיים..

ממליצה ממש לנסות..