כשהיא עושה משהו, אני מבקשת ממנה לסדר. ואז זה לא ככ משתלם לה.

זה לא אני מנקה אחריה, זה אני עוזרת לה לנקות.

בדכ אני שואלת-

-מה קרה?

-נשפכו מים על הרצפה

-ואיך זה קרה?

-עשיתי ככה

-אז בבקשה, לכי תביאי סמרטוט ותייבשי את המים כדי שלא נחליק ונקבל מכה.

(אם היא עושה, טוב. אם לא, לוקחת אותה אקטיבית ביד- בואי, את רוצה שאעזור לך? בבקשה הנה הסמרטוט. תניחי אותו על הרצפה איפה שהמים. יפה, עכשיו לנגב את כל המים..וכו וכו. מתמללת את מה שעושים.

היא עשתה משהו, והיא צריכה לקחת את האחריות על המעשים שלה. זה גיל שהיא מספיק מבינה.

אני עושה ככה גם עם פספוסים. -את רטובה, בואי תורידי את הבגדים, אני אעזור לך. יפה, שימי במכונה את הבגדים הרטובים ונביא בגדים חדשים שיהיה לך נעים.

לכל דבר מצורף הסבר הגיוני וקצר.)

יש לי בת כמעט ארבע מתוקה, שהיינו איתה במשך כמעט שנה בפספוסים בלתי נגמרים, סיוט!

ולפני חודש התחלנו ייעוץ גמילה (אפרת וקסלר), וזה כמו קסם!

אז אנסה לשתף אותך מה עזר לנו ותראי מה רלווטני לך..

אז שני דברים עיקריים - 

1. להעביר אליה את האחריות לגמרי, עשינו לה שיחה קטנה, הסברנו לה שרק היא יכולה לדעת מתי יש לה פיפי, ורק היא יכולה להרגיש את זה ואנחנו סומכים עליה שהיא גדולה ויכולה ויותר לא נזכיר לה. והפסקנו. לגמרי. לא מזכירים, לא יוזמים, לא שואלים. כלום.

אם היא מפספסת, מתייחסים בענייניות, בואי תחליפי, ומעודדים, לא נורא, פעם הבאה תעשי בשירותים.

2. הדבר השני זה לעבוד על דברים מסביב, היא אומרת שהרבה פעמים אפשר לראות שילדים שמאוד מתאפקים, משהו בבית נוקשה מידי בשבילם, וילדים שמשחררים כל הזמן (מה שהיה אצלינו) צריך חיזוק בגבולות..

אז התחלנו לאט לאט להחזיר גבולות שנעלמו לבית, צחצוח שיניים, איסוף משחקים, דברים בסיסיים כאלה, ופתאום כשאנחנו שינינו את הראש, היא משתפת פעולה מהמם!

ובנוסף לכל זה גם עצמאות ותחושת מסוגלות, להתלבש לבד, עזרה בבית, איך את עוזרת, מה הייתי עושה בלעדייך, בזכותך יש לנו צלחות על השולחן. וכו'

יכולה להגיד לך שהיינו ממש ביאוש, ותוך כמה ימים כבר התחלנו לראות שיפור, ועכשיו יש לנו ימים יבשים והפספוסים הם רק מידי פעם שזה פשוט הצלה!

בהצלחה רבה!

אבל היינו עקביים וזה עבד. זה ממש לשנות את הראש - זה לא שלי, זה שלה!
זה גם באמת מאוד משחרר, את לא צריכה לעקוב לראות אם היא הלכה לשירותים, את לא צריכה לחשב כמה זמן עבר מהפספוס האחרון, זה לא מנהל לך את החיים..

ממליצה ממש לנסות.. 

מה הגיל? אולי עדיף ברפואה הציבורית?

בדרך כלל באמת עדיף פסיכולוג לאבחון כולל ומעמיק. פסיכיאטר מתאים יותר לכיוון התרופתי או לאבחון הסופי של דברים.

בכל אופן, יש לי המלצה לפסיכולוגית שמתמחה באוטיזם, אבל יש לה ראייה רחבה בעוד תחומים - דינה זלזניק.

אחר כך אולי יהיה צורך גם בפסיכיאטר, אבל רק כשלב שני.

בהצלחה רבה! לא קל לראות את הבת שלך במצב כזה❤

בדיוק מתאים למה שכתבת, לבדוק על מה הקשיים יושבים.

האבחון הפסיכיאטרי לא מקיף כל כך.

דינה זלזניק שהומלצה כאן נחשבת מקצועית מאוד.

מקסימה.

המון בהצלחה☘️

אצל הבת שלי, שהייתה סרבנית בקבוקים, רק בקבוק של לנסינו עבד.

אגב, בדקת אם יש לו לשון קשורה? (אצל הבת שלי בדיעבד זה כנראה מה שגרם לה לרצות מבנה מסוים של מוצצים ולהסתדר רק עם הבקבוק של לנסינו...)

אין לו לשון קשורה

שמעתי על הבקבוקים,לא סגורה על המוצצים

הכי דומים לפטמת הנקה

בגרסה של היום

איפה אפשר למצוא?

עם הפטמה בצורת כדור. יש בסופר פארם נראה לי.

ויש ילדים שגם לא מוכנים לקחת מוצץ למרות הכל...

אפשר במקום מוצץ למצוא שמיכה נעימה/חיתול בד או חפץ אחר מרגיע. 

אולי כשיולדים באוגוסט

בערב פורים בישלנו וארגנו את הבית לאירוח של סעודת פורים, ואז כשסיימנו בעלי היה צריך לצאת לערבית ולקריאת מגילה. לפני שהוא יצא הוא אמר לי: "יופי עכשיו תהיה לך איזה שעה לשבת בנחת על כוס קפה"

לא! עכשיו תהיה לי שעה לארגן חבורת ילדים מחורפנים ולרדוף אחריהם שלא יהפכו את הסלון המסודר!

ספויילר: שום כוס קפה לא הייתה בשעה הזו.

בעלי חוזר הביתה בערב, אחרי יום שלם שהייתי עם הילדים.

פתאום שמתי לב שהבן שלי שפך קודם משהו.

אז בעלי אומר לי: למה את לא שומרת עליו?

הוא גם הלך לאיבוד אתמול.

מטפס על המשענת של הכסא.

מטפס לגובה בגן שעשועים.

עומד על השולחן.

אני עסוקה בלשמור עליו מדברים יותר קריטיים, אז פספסתי את מה שהוא שפך.

היא התכוונה הלחץ דם מהעצבים על הבעל חחחח

איך הגבת כשזה מה שהוא אמר לך?

באשל רהיטים בסנהדריה

אין להם תצוגה

קובעים תור מראש והמוכר יושב איתכם מול מסך ומראה דוגמאות ועושים הזמנה אישית

הבנתי שהם זולים בפער

אחד הדברים שחשוב לשים לב שכשמחברים את המיטות אין רווח בין המזרונים

יש מיטות שיש

אפשר לשאול מה נקרא זול?

חברה אמרה לי מתחיל ב16000

נבהלנו זה ממש לא מה שחשבתי..

(אבל בחיים לא קנינו רהיטים חדשים הכל יד2 בבית)

מיטות בערך 5000 וארון בערך 5000

מזרונים יש יקרים יותר או פחות

כלומר מה כולל המחיר?

שידות צד קניתי באורבניקה כי בחנויות ריהוט זה סתם עוד אלפיים שקל לפחות. ארון לא היינו צרכים באותו שלב.

אנחנו לא עשינו השוואת מחירים מטורפת. לא אומרת שזה הכי זול שיש. 

מאד מרוצים.

אין להם אולם תצוגה אבל באנו למחסן לראות.

והעיקר- עבודה יהודית כולל ההובלה

אני רואה שהמחירים באמת יותר שפויים ב"ה

ננסה במקומות שהמלצתן כאן

קנינו רק מיטות ושידה קטנה אז לא יצא יקר, בערך 4000 אם אני זוכרת נכון

ומרוצים

בגדול בבני ברק יש את ההכי יזולים (לפחות לפני כמה שנים).

ומבחינתי זה הכי משמח שיש

אני אוהבת לארח אבל בפסח פחות האמת למרות שיצא לי לארח כמה שנים חבר רווק של בעלי

אני חושבת שלהגיד "לבד" כשאתם משפחה שלמה בפני עצמכם מוריד אותך. אתם לא לבד, אתם משפחה שלמה בפני עצמה ואת בונה את הגרסא דינקותא של הילדים שלכם לגבי איך פסח מרגיש ונראה וטווה בליבם את האהבה לחג (נכון שגם שמתארחים ומארחים אפשר, ברור)

אם את באובר זמן משפחתי תנסי לחשוב איך את מתאווררת בכל זאת, תשקיעי כאילו את מארחת באמת (אני עושה את זה כל הזמן) כי באמת את מארחת את הילדים לחוויה של חג, תקני בגד יפה, מפה חדשה/ כלי חדש/ וואטאבר שישמח אותך

חיבוק♥️

נשארנו כי ככה יצא וזה ביאס אותי ממש.

קנינו דברים נחמדים לנו ולילדים ועשינו ליך סדר משפחתי וזה יצא ממש כיף ומותאם לקצב שלנו ושל הילדים 

שהילדים מאד רצו אורחים ולא הסתדר. וגם אנחנו מאד רצינו.

כמעט האמנתי להם שזה מבאס שלי אורחים.. אבל בליל הסדר יש קסם מיוחד. אני ממליצה לכם להתכונן טוב מבחינת התוכן, ליל הסדר זה לילה של חוויה. אצלנו כל שנה מרגישים אח"כ שבאמת היה מיוחד כי יש בלילה הזה באמת פוטנציאל מיוחד, וההתכוננות מראש משפיעה על זה. ולכן עם אורחים או בלעדיהם, בטוחה שתצליחו להנות מאד. זה גם אווירה שונה מזמן משפחתי אחר ובעזרת ה' יחזק לכם את הביחד עוד יותר...

לנו זה ברור מאליו כבר כמה שנים שאנחנו בבית וזהו, וזה לגמרי מבחירה, כך שלא משנה כל הסיטואציה מסביב וכמה אנחנו גם ככה מבלים בבית - זה כיף לנו ליל סדר של עצמנו.

נסי לחשוב על דברים שיהיו לך כיפים דווקא מכיוון שאתם רק אתם. (למשל - לשיר בחופשיות, ללבוש בגדים נוחים יותר... זה מה שעולה לי לפחות🤭)

עברו 6 שנים מאז!! כל משפחה השתנתה מאז. שש שנים זה לא שנה-שנתיים, זה פער משפחתי משמעותי...

למשל אני הייתי עם ילד בן בערך שנה וחצי ומעט שנים נשואה

והיה סיוט שאין כדוגמתו.

יצאנו בטראומה, אף אחד ממנו לא הרגיש ליל הסדר, הייתה אווירה של ייאוש ושל באסה שאנחנו לבד, וסיימנו באיזה 9 אחרי מרדפים אחרי הילד....

היום עדיין ממש לא בא לי לעשות לבד ואנחנו בע"ה נהיה אצל ההורים למרות שהמקלט שלהם לא מלהיב...

אבל נניח שהייתה מציאות שהיינו חייבים לחגוג לבד-

יש לנו ילד בן 7 וחצי שלגמרי מבין ויהיה שותף משמעותי בסדר, וילדה בת מעל שנתיים שגם מבינה ברמתה ואוהבת סיפורים וכו.. אז זו לא תהיה האווירה המשמעותית של ליל הסדר משותף כמו שאנחנו מעדיפים, אבל זה יהיה אחרת לגמרי מהקורונה...

ואני בטוחה שכמו שאצלנו היה שינוי לטובה, יש משפחות שהשינוי אצלם דווקא היה הפוך, וממגוון סיבות היום לא תהיה להם אווירה טובה לבד גם אם בסדר של הקורונה היה להם סביר.

הייתי אז בכיתה י'

ועכשיו אני בהריון שני....

סתם, מקווה שעליו זה לא השפיע... (יש לי בת בגיל 7, רגישה מאוד באופייה, וברור לי שהשנים המטורללות האלה שהיו רוב חייה השפיעו עליה...)

הוא פשוט חושב שחופשים בגלל מלחמה זה נורמלי 😉

כמו חופשת פסח

(את הקורונה הוא לא זוכר)

ספציפית הוא ילד עם אינטליגנציה שכלית ורגשית גבוהה טפו

אז זה לא משפיע עליו לרעה

אבל אם זכור לי נכון הפותחת בערך באותו שלב משפחתי כמוני, אז גם בקורונה היו להם כמה וכמה ילדים אם אני מבינה נכון, ולכן זה לא שונה בהרבה מאוד.

(כמובן, עדיין יכולים להיות שינויים משפחתיים. כתבתי פה כבר שבסגר הראשון של הקורונה היה לנו מצוין מבחינה משפחתית, ועכשיו לא כל כך, כי עברנו שינויים בהרכב המשפחתי ובגילאים של הילדים ועוד כמה דברין, שמשפיעים על כך. אבל באופן כללי אני כן יכולה להסיק מאז להיום, לפחות באשר לליל הסדר.)

היה לנו כיף ביחד, וגם עשינו לילות סדר משפחתיים עוד לפני. אין לי בעיה עם עצם הרעיון של ליל סדר במשפחה גרעינית.

אולי השנה זה מרגיש מבאס בעיקר בגלל שזה ממש שינוי בתוכניות (היינו אמורים לארח מעל עשרים איש), בקורונה מראש רצינו להיות רק אנחנו ...

גם כואב לי על האורחים המבוטלים שלנו (שבחרו לא לבוא, אבל מתבאסים) וגם על הילדים שממש חיכו לזה (לא כולם, אבל כן 3 דומיננטיים).

כאילו היו לי מלא תכנונים ושאיפות, והביטול ממש הוציא ממני את האנרגיות. למרות שבשכל- זה הדבר הנכון לעשות.

(אצלנו לא הייתה אמורה להיות תוכנית אחרת)

בכל אופן, כל הכבוד לך על עצם הרצון לארח כל כך הרבה אנשים! נשמע שיש לך כוחות מיוחדים בע"ה בכוחות אלה תצליחו ליצור לעצמכם ליל סדר משמעותי וגבוה!

על החג הזה

פשוט לא מחכה לו

לא בא לי 

שום אופציה של איפה להיות בליל הסדר לא זורם לי