פורום הריון ולידה (עמוד 2800)

שימי לב שיכול להיות שהפחד מכווץ אותך ומונע מהלידה להתקדם.
יש תקווה שהלידה תקרה בקרוב, בודאי, ויכול לקחת גם עוד שבועיים.
יש סיבה רפואית שרוצים לזרז אותך?
כי אם יש סיבה רפואית, אז ב"ה שיש אופציה לזירוז!
וגם- אם באמת יצטרכו לזרז, ככל שהגוף מוכן יותר ללידה, עם צירים, ככה יש סיכוי יותר טוב שהזירוז יהיה אפקטיבי ויצלח בקלות.
ממני, שאם לא היו מזרזים אותי, לא בטוח שהתינוקת ואני היינו מסיימות בשלום את ההריון...

בינתיים, תנסי דרכים טבעיות,
רפלקסולוגיה, דיקור, עיסוי פטמות...
בהצלחה!

אין סיבה אמיתית..כרגע הכל תקין רק מפחדים בגלל hcg מוגבר בתחילת הריון וחוששים שאולי אולי זה עלול להיות חשש..וגם תכלס זירוז יכול לסבך אז לא בטוחה שבמקרה הזה זה עדיף..וככ רוצה לידה שתתפתח טבעי..

 

יאללה בא נתפלל אחת על השניה.

אם יש המלצות קונקרטיות אשמח

לפרק את התיק לידה, להחזיר כל דבר למקום,
ואז בטוח מרפי יתגייס בכל הכוח

 

אני כבר מיואשת.

אם היא כל כך עייפה אז תשכיבי אותה לישון ב18:30, למה למשוך אותה יותר?

כמה שעות היא ישנה בלילה?

מצטרפת להמלצה להשכיב אותה לשנת לילה יותר מוקדם

או להאריך את משך השינה ביום

שואלת כי משתמע ממה שכתבת שמעירים אותה משינה אם היא קמה גמורה ומשפשפת עיניים וכו'.
בכל מקרה, אכן, מעט מדי לתינוקת בגילה.
האם ישנן הפרעות חיצוניות הגורמות לה להתעורר מהר מדי? אולי אם תחשיכי יותר את החדר שנת הצהריים תתארך יותר?

ישן בדרך כלל שלוש פעמים ביום לרוב השינות שלו לא ארוכות, אבל בשש אני כבר משכיבה ללילה, ככה ראיתי שישן הכי טוב

אולי זה קשקוש?? 

 

באמת אולי כדאי לי להשכיב אותה ב18.30 כבר. אבל אז היא מתעוררת לי ב5 ועושה חגיגות.. סיוט

 

השם בשימוש כבר- לשאלתך, חלילה להעיר אותה. מתעוררת לבד.. לרוב כשהיא קמה אני מרגישה שזה לא הספיק לה באמת.

 

החדר חשוך לגמרי.. מה עוד יכול להיות הפרעות חיצוניות?

 

מישהי 11- הולך לישון ב6 ומתי הוא קם?

 

ותודה לכולכן!! עזרתן! כנראה שהפתרון כרגע הוא להשכיב מוקדם יותר..

 

אבל אז זה יצא שאני בקושי איתה במשך היום

פעמיים שינה ביום מגיל 6 חודשים זה ממש לא נכון. בוודאי לא ככלל, אולי יש תינוקות שישנים 3 שעות ואז פעמיים זה מספיק....

לגבי להיות איתה- זה באמת עצוב

אני זוכרת זמנים שהבן השני שלי היה בגיל הזה לערך ואפילו יותר גדול

הייתי אוספת אותו ב-4 מהמעון וב-6 משכיבה. הייתי ממש עצובה אבל מה לעשות?!

ואם היא לא ישנה 3 פעמים ביום היא מסטולה של החיים

ואני יודעת שהרוב רק סביב שמונה חודשים מורידים את שנת אחר הצהריים..ובכל מקרה כל תינוק הוא שונה

תנסי כשאת יכולה לצאת מוקדם מהעבודה. ואם לא הכל בסדר לא נורא שלא תראה אותך כי בגיל הזה שינה בכמות מספקת היא קריטית להתפתחות.

דוקא אני מסיימת ב 2 יומיים בשבוע אז סבבה אבל כשאני לוקחת אותה מהמטפלת היא ישנה לה שנצ

 

בכל מקרה תודה לכולן.. עזרתן!!

לק"י

תתייעצי עם הרופא אם לקחת ברזל בנפרד.

טיפ מההמטולוגית שלי, לקחת יום כן יום לא.
כל יומיים שני כדורים.
זה משפר את הספיגה משמעותית.

אצלי פריפל היה הכי יעיל אבל עשה קצת עצירות, פוליפרין שנקרא גם אקטיפירין הוא מצוין וללא תופעות לוואי.

כמה ההמוגלובין?

ובדקו גם פריטין?

ממליצה על הברזל באבקה של אלטמן,
אני אנמית והוא מעלה לי ממש ממש טוב!
והוא לא עושה שום כאבי בטן ושום עצירות.

באופו קבוע(טחינה, כבד, משמש מיובש, קטניות, סלק, אגוזים, ברוקולי אבוקדו, ירקות ירוקים עליים)
הריון קל ותקין!

יש כאלה שרואים אצלם כבר ב12 בשקיפות אבל זה לא תמיד וודאי

אומרים ב100 בסקירה

באולטראסאונד לא ראו בינתיים

שזה לא בטוח , הוא לא עשה את הבדיקת מדידה שצריך אבל ככה זה נראה
מאמינה שעוד מוקדם יכול להיות שישתנה ויכול להיות שלא
הסיכוי עדיין נשאר 50 50

ואז מחממים

ומחממים בבקבוק.

כרגע הוא ישן. מה עושים בדרך כלל כשהוא מתעורר?

בודקים, מחליפים טיטול לפי הצורך.

מה ההוראות שקיבלת?

בדיוק מה שרשמת
החלפתי, וכשהוא עדיין בכה (היה אמור לישון גם) ניסיתי כל מיני פטנטים , ובסוף נרדם עליי (איזה ממי! אין.... אחד ה- דברים היפים!) וכשראיתי שמקדם מספיק חזק העברתי לעגלה.

תצטרכי להחליף שוב. סביר שגם יהיה לו קקי תוך כדי האוכל או אחרי.

מה עם מוצקים? הוא כבר אמור לאכול בגילו.

ויש לו טעימות. זה הגיוני שהוא לא אוהב אותם?
ניסיתי לתת בננה מרוסקת היטב, למה הוא עשה פרצוף?

קשה להרגיל לעבור מהנקה לתמ״ל (מטרנה)
קשה להרגיל למאכלים של גדולים.
קשה להרגיל לטעמים ומרקמים...

יש לו בקבוק עם "גלאי חום" מה זה אומר? זה מקל בצבע סגול באמצע הבקבוק

היה לי פעם כזה ולמיטב ידיעתי זה למניעת גזים

מהאתר שלהם הבנתי שהחלק הלבן העליון (שעם החורים) מתוכנן ככה שיחסום בועות אויר מלצאת ואז ממילא התינוק לא בולע אויר ואין לו גזים.... ככה הבנתי

וכשמתקרר שוב נהיה סגול.
מצרפת תמונה. המקל לא כל כך נראה בבירור אבל ניתן לראות את הצבע הוורוד
הנה:

אלא אם יודעים בוודאות שזה משהו שישמח את הצד שמקבל

אני ממש לא הייתי שמחה אם היו מביאים לי עוזרת
מעדיפה קצת לכלוך מאשר שמישהי תגע לי בסדר שלי ובדברים שלי

עדיף עם פתק החלפה...
אפשר משחק או בגד, תלוי בתקציב.

אישית אין לי כוח אחרי לידה ללכת להחליף, או שאני מעבירה למישהו אחר או שאני זורקת לפח. אותו דבר גם לגבי כל מיני קופונים לטיפולים. אם אתה יודע שהיא אוהבת ורוצה, אז כן, אם לא בטוח עדיף שלא.

(אם היא לבד בבית ואין מי שיכין לה) זה המון פעמים מתפספס הא.בוקר אצל אימהות בהתחלה אחרי הלידה. וזה נורא חשוב ! 
אממ.. מנסה לחשוב על עוד רעיונות פרקטיים .... אפשר נגיד לילה בבית החלמה אם היא בקטע (זה יקר) .. אנסה לחשוב על עוד..
לדעתי לקנות לתחנוקת דברים פחות רלוונטי כי בטח קנו או שיש לה כבר כמעט הכל..
אפשר תיק לתינוק אולי? (תיק החתלה) , טיפול פנים 

מסכימה ממש עם @ה' אלוקינו, התינוק מקבל מלא, ולא מעריך. תשומת לב אישית ליולדת הרבה יותר חשוב..

חייבת להגיב.
אני ב"נשואים טריים" ;)

ראשית מזל טוב.
ממליצה על הקורס של אורית ספאני,מומחית לשפת התינוק.
היא מלמדת איך להבין את התינוק,מה הבכי מסמן,ואיך זה משפיע על השינה.
בזכותה התינוקת שלי ישנה לילות שלמים.

איך גיליתי - יצא לי ערך גבוה מאדדד בבדיקה של החמישים שאפילו פטר אותי מבדיקת מאה. הידד
מה עשיתי? - קיללתי נמרצות במשך כמה שעות ואחר כך הלכתי לבדוק באינטרנט.
אחר כך קבעתי תור לדיאטנית קלינית פרטית שמתמחה בסכרת ובסכרת הריון (דגש על זה! רק מי שמו חיל בתחום תעזור לך באמת ולא תרעיב אותך סתם)
אחר כך עשיתי מה שהיא אמרה לי, והמשכתי מעקב בקופה (הדיאטנית שם ממש לא היתה משהו ורק הנהנתי הרבה בראש כדי שהיא תיתן לי את המרשמים שלי וזהו)
אחרי שבועיים גיליתי שלא נורא בכלל
בחודש שמיני קלטתי שאני מרגישה כמו בחודש חמישי בהריון הקודם מבחינת כבדות וקשיי נשימה ושמחתי
בסוף ההריון גיליתי שעליתי שש קילו והייתי מבסוטה

ואז ילדתי ועליתי את כל מה ששמרתי בהריון 😫
אה, ועכשיו יש לי סוכר גבולי מאד והרבה צעקות מהרופאים. לא כיף לי.

הבדיקה של ה50 יצאה לי תקינה לגמרי. רק בגלל חשד בבית חולים עשו בדיקה של 100 וגילו.
לא נשאר לי הרבה לשמור, אבל המשכתי יחסית רגיל (לא אדם שאוהב מתוק) עקבתי אחרי מדדים.
קראתי באינטרנט על תפריטים ואיזונים וזהו בעקרון

הייתי מאושפזת בגלל סיבה אחרת אבל אז גילו שהתינוק גדול וריבוי מי שפיר. שזה מייד מעלה חשד לסכרת. אז למרות התוצאות הטובות ב50 עשו לי גם את ה100

שמרגע שעברתי לתזונה מאוזנת ממש נעלמו

בהעמסה של ה100...

החמישים יצאה קצת קצת חריגה. לקח זמן עד שמצאתי זמן לעשות אותה, ועוד אחכ את 100...

סימנים מחשידים- עליה חריגה יחסית במשקל.


מה עשיתי? שמרתי ממש ממש על דיאטה ומעקב הריון צמוד, כולל אולטראסאונד מוניטור כל שבוע ואחכ פעמיים בשבוע, ואחכ, כל מיני זירוזים שעשיתי כדי שלא יצטרכו לתת לי זירוזים קשוחים...

והשאלה הכי קשה, איך מעבירים ככה הריון.
אין לי מה לומר. לא חשבתי לפני שזה אפשרי, במבט לאחור זה גם נראה לי לא אפשרי... בפועל- אין ברירה. מנשנשים קולורבי וגמבה כמו אנשים מסכנים (במחילה, כן?) ונפרדים לשלום מדברים טעימים באמת.
האמת שאז אני זוכרת שהייתי מפסוטה על ההרגלים אכילה הטובים שאני קונה, ועל הבריאות🙂

רק בריאות ובהצלחה!!

הייתי במעקב כל שבוע,
ואצל דיאטנית...
תמיד הייתי מאוזנת
יצא לטובה ב"ה כי לא עליתי הרבה בהיריון הזה בכלל.
7 קילו שירדו מיד אחרי הלידה

כי גם אני קצת כמוך עכשיו.
אבל חיבוק
מנסה להזכיר לעצמי שבסוף זה יעבור ועוד כמה חודשים הכל בע"ה יראה יותר טוב

ה' רוצה שלאט לאט ובהדרגה ובהמון אהבה תחזרי לחייך. חיבוק!!
ממני שעם בית הפוך. בעל חולה ותינוק שלא בא לו לאפשר לי מקלחת ;)

שלי לא מאפשר את זה אף יום, איכשהו תמיד יהיו צרחות קורעות לב דווקא כשאני מחליטה ללכת להתקלח

שולחת לך חיבוק ענק.

אוהבים אותך 

לי עזר לומר לעצמי שזה רק בראש שלי ככה..

שתצליחי לראות את הרגעים המאירים הקטנים, גם כשהתמונה הגדולה נראית כל כך חשוכה

ממש אין לי מושג מה אלוקים רוצה אני לא הכתובת, מנסה כבר שנים להבין!
אבל לא כל העולם נגדך. ממש לא
בעלך אוהב אותך
וההורים שלך
והילדים שלך
ואנחנו!!!!!
😘😘😘😘😘

גילוי נאות- אני טיפוס חרדתי מאוד מאוד,
ויש רגעים של הרגשה שכל העולם נגדי,
ורק אח"כ בדיעבד אני מבינה, שהעולם נשאר כרגיל, לא נגדי ולא מאיים עלי,
ומחכים לי אינסוף רגעי אושר ונחת, אני רק צריכה לפתוח להם פתח,
ולהאמין שהם יגיעו, ולדמיין לי בראש תמונות שמחות, וחיוכים, ואת הבת מצווה של הבת בעוד 11 שנה, ואת הפעם הראשונה שתלך לגן, ולבי"ס, ואת החתונה של אחותי, ואת הנופש המושחת שנצא אליו כשיתאפשר, וסתם שבת עם אוכל ממש ממש טעים,
וזה מזה קשה, ממש ממש.
אני רק אומרת שהעולם לא נגדך,
ואם כל בנות הפורום היו מכירות אותך במציאות, היו לך מלאאאא חברות אוהבות ומפנקות לא רק וירטואלית,
והעולם רק מחכה שלאט לאט השמחה תחזור אלייך ותביני שה' אוהב אותך ודואג לך.

יש ימים כאלה. לכולם. באמת.
מחר יום חדש. רפואה שלמה! תני לו נורופן אם קם צורח.

אבל יכול לקרות...אנחנו בני אדםם

בקשר לאוטו בכלליות עדיף לא לתת לאכול ולשתות בנסיעה פשוט בגלל העובדה שאם חלילה קורה משהו אי אפשר לפעול מידית

למה את אשמה בדלקת שיש לו? או בזה שהוא נחנק? כי זו את שהבאת לו את החטיף? נו באמת... באותה מידה זה היה יכול לקרות מכל דבר אחר. הנקיפות מצפון האלה הן הדבר האחרון שיעזור...
עד כאן המוסר. עכשיו חיבוק🤗

כמו שאמרו, יש ימים כאלו...
ואנחנו מרגישות נורא וחושבות שאנחנו אשמות בהכל. וזה הזמן להיזכר שהכל משמים, וכמובן שאנחנו צריכות להשתדל ולהיזהר, אבל מה שקרה כבר היה ואל תלקי את עצמך, באמת שזה יכול לקרות לכל אחת

1. בכי בזמן השתנקות = הוא נושם. הוא לא נחנק, הוא פשוט מפעיל את רפלקס השיעול.
אם הוא מפסיק להשתעל, מאדים ואחר כך מכחיל - זה הזמן להיכנס לפאניקה.
אחרת - פשוט לתת לו להסתדר עם עצמו. הגוף שלו יודע להתמודד עם זה.

2. סבון אל דמע פותר את הבעיה.
אם אני לא טועה ההורים שלי היו מקלחים אותנו הילדים בסבון אל דמע עד גיל בו היינו מסוגלים להתקלח לבד. אחרת קורה מה שקרה לך..

בהצלחה!

יכול להיות שהוא בוכה שעות אצל המטפלת?

היא מהממת ולא הייתי חושבת אבל אצלי הוא בקושי בוכה אז אני לא מצליחה להבין למה זה

ילדים עלולים לבכות הרבה לא בטוח שזו הסיבה

אקבע לו תור בעז"ה

תודה לכן!!

הן כבר קרוב לשנה במסגרת, ונהנות שם מאוד (אני מכניסה אותו, הן אפילו לא מסתכלות לכיוון שלי), ועדיין, קראתי את ההודעה שלך וישר התחלתי לבכות.

אישית אימצתי את הגישה שטוענת שבסופו של דבר זה מה שילדים אמורים לעשות- להתרחק מההורים, לפתח עצמאות, להיות מסוגלים לעמוד מול העולם, לפתח זוגיות. זה מה שאנחנו רוצים עבורם וככה זה מתחיל. רק מה? כשהם קטנטנים כאלה אנחנו עוד רוצות אותם מתחת לכנפיים שלנו. ובצדק. אבל לא כולנו נשואות להייטקיסט שעשה אקזיט*. אז אין ברירה, ובסופו של דבר, גם העזיבה הזאת, היא לטובה. הכסף שאת מרוויחה בעבודה הוא עבורה ולטובתה.

*(ומי מחברות הפורום שכן- כבוד אחות! שתדעי תמיד רק שפע ושמחה )

אמא לביאה! שדואגת שיהיה לבת שלה הכל בלי שום מחסור ועושה השתדלות על אף הקושי.
גידלת אותה כל היום כל יום במשך 9 חודשים טובים
עכשיו את יוצאת לאוורור - זה מצויין לך 
והיא ? היא תגדל מאוד יפה,ומי שמטפל בה יעניק לה חום ואהבה.
וה' שומר עליה.ואת תראי אותה אחרי העבודה בע"ה .!!
 

זה קריעת ים סוף לשים במסגרת. בדיוק הבוקר קטני שלי צרח וצווח. אצל מטפלת מושלמתתתת. ונקרעתי ובכיתי. והוא מעל שנה כבר. וילד שלישי. זה פשוט לא קל אף פעם. תקבלי את הקושי שלך. שתיכן תתרגלו והכל יהיה בסדר. לרוב אחרי ההסתגלות גם אם יש בכי אח''כ הם שמחים מאוד. בהצלחה

עם כמה שזה דפוק מצידי כי זה בסהכ פורום אינטרנטי אבל הפכתן למשפחה שלי .. תודה על המקום לפרוק לבכות ולצחוק יחד ❤️

לקחת איתך בתיק אוכל למרפאה, לשבת ולאכול שם ורק אז להמשיך את היום
בהצלחה!

 

למרות שהיה כתוב צום האחות אמרה לי שזה באמת צריך רק שלא יאכלו חלבי.

עשיתי את זה אתמול וקבעתי ליד העבודה בשעה הכי מוקדמת

כל הדרך הייתי בטוחה שאני הולכת למות מרעב ובחילות

אין מה לעשות

לקחתי תמרים וביסקוויטים אכלתי אותם עוד בת׳וך המרפאה מיד אחרי הבדיקה ושתיתי הרבה

אחר כך היה בסדר

בהצלחה תרגישי טוב

רק בבדיקות דם שלי לא צריך לקבוע תור?
פשוט מגיעים ונכנסים לפי הסדר... מוזר?

לק"י

תגיעי מיד כשנפתח, ככה יש לך יותר סיכוי לסיים מהר.

למשל, אני הייתי יום אחד אצל הרופא, והוא הפנה אותי במקום לבדיקת דם כללית, שהיה בה גם בדיקת סוכר בצום. אמרתי לו שאכלתי בבוקר 2 קוביות שוקולד ושתית קצת, והוא אמר שזה בסדר גמור...
בקיצור, צריך לוודא מה זה בדיוק אומר 'צום'

הכי לא בסדר בעולם
אולי הוא פשוט התכוון שהבדיקה הזו לא מעניינת אותו
או שביחד עם מה שאכלת יצאה תוצאה סבירה (מוזר ביותר)
אבל בסדר זה לא. בדיקת סוכר בצום חייבת להיות בצום. ממש משונה

והתוצאה של הסוכר היתה בדיוק (!) כמו התוצאות של הבדיקה הזו משנים קודמות, ומההריונות...

לא מתבצעת בצום.

רק העמסת הכוללת 3 בדיקות וכשעתיים המתנה במרפאה דורשת צום.

בדיקה פשוטה, העמסת סוכר של 50 גרם לא צריך צום. להפך.

לא נראה לי שהכוונה להכנסה אלא לסוכר בצום, הרגיל

1. לקבוע תור ראשון או להגיע כמה שיותר מוקדם
2. לבוא עם אוכל ושתיה. משהו מתוק כמו תמרים או אפילו סוכריה. שייתן לך אנרגיה זמינה.
3. אין צורך לשתות הרבה. זה מיתוס.
הכמות דם שמוציאים ממך בבדיקה דומה לכמות חלב שיש בכף של קורנפלקס. זה בדיחה לעומת כמות הדם שיש בגוף.

בהצלחה !

שיהיה בע"ה הריון קל ובריא!

אם נזהרת ולא התקרבת לתלמידות והקפדת לשטוף ידיים וכו, רב הסיכויים שלא נדבקת
שולחת לך כוחות וחיבוקים גדולים

הייתי בכיתה שלה 3 שעות ביום ראשון. 

בין השאר עבדתי איתה קרוב (חינוך מיוחד, זה סוג העבודה).

 

אוף.

 

ואמרתי לעצמי- אם הבטא בעוד שבועיים יוצאת חיובית, אני שוקלת לא להגיע לעבודה. 

מתברר שמלכתחילה היה עדיף שלא אגיע. 

 

אווווווףףף  

וואי
ה ישמור אותך ויציל אותך.
אם ה׳ לא ישמור שווא שקד שומר
מתפללת עלייך!

וכאילו לא הספיק לי המתמר במעקב זקיקים, עכשיו ידחפו לי גם מטוש עד המוח 

יתנו לי ככה סתם לנוח? 

 

(שוקלת לסגור מחר תריסים ולשבת בחושך)

כואב לי עלייך, כמה אפשר!
מקווה ממש שלא נדבקת ⁦❤️
ובע"ה העוברים יהיו בריאים ושלמים.
מאחלת לך הרבה כוחות לשאת את האי ודאות, שתגמר בע"ה אחרי בדיקת קורונה שלילית, והריון קל, תקין ומשעמם.

ויפים

ממש לא קל..
לא נעים..
מתיש..
מאכזב..
אבל...הכל לטובה!!! מעצבן לשמוע- אבל זו האמת..ורק זה מה שיחזיק אותנו שפויים..
מאחלת לך בשורות טובות תוך חודשיים!! אמן!!

מייחלת איתך לבשורות טובות ומשמחות במינימום קושי ופחד ❤

אני מבינה את ההרגשה שלך כי זה חוזר אצלי בכל פעם שמפסיקה אבל אחרי כמה זמן זה עובר ובמקומה יש תחושת הקלה ושחרור...

איזו הרגשת נטישה... אפילו כשמפסיקים מבחירה זה קשה, אז בטח כשזה מגיע ככה בהפתעה, ומצידו...

 

ובאמת זה זכות יפה מאד שאת כותבת ככה.

יו איך אני מבינה אותך.

אבל זה בכל זאת בטח מאד קשה. חיבוק גדול!!

בגיל שנה וחצי עדיין בכיתי ממש.

מאד מבינה אותך! 

ואיזה מדהימה שזכית שנה!

גם הקטנה שלי החליטה מעצמה שלא באלה יותר לינוק...

כואב, אבל הצד הטוב הוא שלפחות שנה הם ינקו מאיתנו ב"ה

 

 

זה כתוב במאמר שבהתהוות הביאה פעם.

על התמיכה,

@YNZS
@עכשיו טוב@אורוש3
עכשיו ראיתי את התגובה שלכן.. זה המצב החדש ...,😓

עובר ללא דופק שהתאים לשבוע 7+

רופא הציע ציטוטק או גרידה. לקחתי ציטוטק,  עבר בסדר גמור.

דימום מאסיבי של כמה שעות, אחכ מחזור רגיל משהו כמו שבועיים וחצי הייתי אחרי הכל.

יש כאלה שחיכו שיצא לבד...אני העדפתי לגמור עם זה. הטרידה אותי המחשבה להיות עם עובר מת

 

חיבוק יקרה!

שה' ימלא חסרונך במהרה.

המון חיבוקים. עצוב

חיבוק גדול... כואב כואב..
מאחלת לך הריון תקין ובריא במהרה.
🥰

איזה מציאות לא פשוטה והרגשה חוסר אונים
מזדהה איתך כל כך גם אני כמה שפחות יגעו בי..


אני עברתי משהו דומה רק שלא ראיתי דופק אף פעם (הבדיקה הראשונה הייתה מאוחרת)

קבעתי מלא פעמים לגרידה וביטלתי ושוב קבעתי (הרופא לא הציע לי אפשרות לקחת ציטוטק)

בסוף ירד לבד 80% ובמיון נשים והשלימו לי עם ציטוטק
שמחתי מאוד שזה בא באופן טבעי, אבל זו מציאות לא פשוטה כי הדימום היה לי מאסיבי מאוד (באזור שבוע 11-12 עובר בהתפתחות כמו שבוע 6) תחבושת לא יכולה לשאת את הדימום הכל התלכלך החצאית כולל הכיסא שישבתי עליו וראיתי גם את שק ההריון שנפל.


יכול להיות שאצל מישהי אחרת הדימום יהיה שונה ואין פה חוקים
שמחתי מאוד שהקב"ה התערב באופן טבעי ורק השלמתי את התהליך.
נתנו לי את האפשרות להמשך גרידא או ציטוטק בסוף בחרתי ציטוטק

בעז"ה שהיו לך בשורות טובות במהרה
עובר בריא ותקין הריון טוב
ואמא שמחה 😘

והתעצם?

אבל הייתי צריכה להחליף תחבושת כל בערך חצי שעה -שלושת רבעי שעה
עד שהגעתי למצב שהדימום נהיה מאסיבי והתחבושת לא ספגה כלום..

מקווה שאת כבר מאחרי זה, ואם לא אז שהקב"ה ייתן לך בחירה טובה שתהיי שלמה איתה.
בשורות טובות ⁦♥️⁩

לא ברור.. קבעתי גרידה

אני במצב דומה ממש לקחתי ציטוטק. אצלי עבד כמו שצריך (במבט לאחור אחרי הפלה נוספת הבנתי שכנראה נשארה שארית קטנה שיצאה עם הזמן, פשוט לא עקבו צמוד מספיק, אבל זה היה בסדר...). לכל אחת מהאופציות יש את היתרונות והסיכונים, אני אישית שאלתי את הרופאים מה הם ובחרתי בציטוטק, לא מתחרטת על זה. אבל זה כן הימור.

וההפלה הנוספת קשורה לקודמת שאמרת שנשארו שאריות?..

גילינו בשקיפות.

ההפלה הנוספת לא קשורה לשארית, אחרי ההפלה הראשונה נכנסתי ברוך השם להריון תקין אחרי חצי שנה בערך, ממש מיד כשהבטא של ההפלה התאפסה סופית (בדקתי בטא כל חודש כדי לא לפספס הריון, חודש אחרי שהיתה בטא אפס עגול כבר היתה בטא חיובית יפה). התכוונתי שבהפלה השניה, שהיתה בהריון הרביעי, הייתי במעקב צמוד יותר וככה ידעתי שיש שארית. ככה הבנתי שכנראה גם בהפלה הקודמת היתה שארית שיצאה לבד. בעקבות זה החלטתי לנסות לתת לשארית לצאת באופן עצמאי וברוך השם זה הצליח. יש סיכון בלחכות שהדברים יצאו לבד - סיכון של זיהום או הידבקויות - אבל לפחות לטענת הרופא שלי הוא סיכון מזערי. לא הייתי לוקחת אחריות ממה ששמעת ממני אלא מתייעצת עם רופא.

 

בהצלחה

בבי"ח אמרי לי חד משמעית שלאחר שבוע 8 זה אך ורק גרידה בהרדמה מלאה.. אבל זה בצפון ויכול להיות שבמקום אחר זה אחרת..
שיהיה לך המון בהצלחה ובשורות טובות!!!

לקחתי ציטוטק, ואז בבית יצא לי הרוב.. אבל עדיין ראו תוכן הריונע ולכן עשיתי גרידה. מאוד חששתי אבל תכלס לא מפחיד בכלל. הרדמה מלאה, לא מרגישים כלום, ואחרי כמה שעות כבר הייתי בבית.
חיבוק!

נטילת גלולות פומיניק ברצף מונעות הריון ובד"כ לא מופיע ווסת. לעתים רחוקות מופיע דימום קל ולעתים אף מתגבר.
אם הדימום מוגבר, יש להפסיק את הגלולות לשבוע ולחדש אותן . יש לך הגנה טובה מפני הריון.
בדיקה גינקולוגית אצל רופא נשים הינה מומלצת על מנת לשלול סיבות אחרות נדירות לדימום כגון: ציסטה.

דימום על גלולות פומיניק - האם אני מוגנת? | מרכז רפואי מעיני הישועה

מהגלולות אם זה ממשיך ואת כבר לא מניקה תחשבי אולי להליף למשולבות

אבל חושבת שהגיוני לגמרי לשאול אותם את השאלה שלך..
תגידי שאת רוצה להשיג או לקנות סלקל וחשוב לך לדעת איזה עגלה זו כדי שהם יתחברו.
לגיטימי

בפשטות תתקשרי ותבררי..תסבירי את סיבת פנייתך..בהצלחה מרובה!!!

אולי באמת יש פה משו נוסף...
דכאון לאחר לידה יכול להופיע גם חצי שנה אחרי.

גם אני הייתי בחוסר חשק מוחלט עד שעברתי לנובהרינג.
יש לה תסמינים אחרים של דכאון אחרי לידה?

יש תסמינים של מצבי רוח ועצבנות, קשה לה להיות כל היום בבית עם הקטנים, אין לה עבודה וממש לא טוב לה.
הגלולות גם עושות דיכאון לא?, איך יודעים להבדיל בן זה לבן דיכאון?

יש הבדל גדול בין השפעה הורמונלית ודכאון אחרי לידה לבין "אין לה עבודה, קשה לה עם הילדים ולא טוב לה להיות בבית כל היום".

במקומך הייתי מעודדת אותה לצאת לעבוד (לא פירטת למה אין לה עבודה אבל אם זה מבחירה כדאי לחשב מסלול מחדש).

מהלידה ועייפות וכו
וגם דכדוך יכל להגרם מהגלולות שקודם תנסי להחליף אמצעי מניעה .
לפעמים לצערינו אין הכל צריך לראות מה יותר חשוב הנקה טהרה (כלומר במקרה של כתמים וכו) מצב רוח טוב חשק..
אפשר לעבור לגלולות משולבות או טבעת למרות שגם להן תופעות לואי
אפשר לנסות התקן שונה
לשאול רב אם אפשר להשתמש באמצעי אחר

אם לא אז מבחינה רפואית אין מניעה לקיים יחסים רגיל כמו שהיה עד ההריון כולל שאר העניינים כמו שתארת
מה הסיבה שאת חושבת שצריך להתאפק 9 חודשים?

להמשיך להינות מיחסים וכל ההנאות סביב יחסים עד יום הלידה !

זה אפילו מומלץ.

לא צריך להתאפק בכלל...

(ערכתי כדי שיהיה ניסוח עדין יותר)

עדיף שתשאלי את הרופא שלך אם יש הוראות מיוחדות במצבך

מהזרעה
אבל לא אמרו לי להמנע מיחסים או משהו.

שצריך להמנע מיחסים את צריכה לשאול את הרופא שלך