פורום הריון ולידה (עמוד 2801)

לדעתי נוראי בלי חח

אבל תודה אני שמחה שאני לא לבד בתחושות שלי.
אוף זה הדבר היחיד שקצת פגם לי בשמחת ליל הסדר למרות שעדין נהנתי ושתיתי יין עזר לי לכאבים חחח

אבל אני משתמשת בלילה... לא נראה לי בעיה. משתדלת להיות קצת בלי נגיד לפני מקלחת.

בסוף מחזור לא מפריע לי תחבושת אבל בימים הראשונים אני לא יכולה בלי. התחיל מסיבה טכנית שפשוט יש דימום נורא חזק והייתי חייבת הגנה נוספת המשיך כי גיליתי שזה משפר לי פלאים את המצב רוח לא לראות את כל הגיפה הזה וגם לא להרגיש גיפה

לסלסלה במגירה שלי בשרותים חחח

שמה חדש לפני שהולכת לישון ומחליפה אותו מיד כשקמה.
אם את לא ישנה יותר מ8 שעות זו לא אמורה להיות בעיה.
לי מרגיש הכי נעים ונקי ככה..

כמובן תחליפי על הבוקר.
הסכנה היא לשכוח טמפון בפנים (קרה לי פעם אחת)

טמפון הרבה פחות בריא.
לי זה ממש עשה טוב בחיים
אז ממליצה בחום

תענוג, משהו אחר לגמרי, משתלב עם הגוף, לא שורף, לא מייבש, לא לוחץ, לא מלכלך, מרגיש טבעי, נקי, נכון ובריא. אה, וגם זול.
מנסיוני - כדאי!

סליחה על הבורות...

שמחדירים והיא אוספת את דם הווסת.
בניגוד לטמפונים היא לא סופגת אלא אוספת ולכן צריך לרוקן ולהחליף פחות מטמפון

זה יותר בריא לגוף, לי זה הרבה יותר נוח, לא מייבש, יותר בריא לסביבה וחוסך כסף.
לי זה קיצר את הדימום ביום, שזה גם בונוס נחמד

זה מדהים מבחינתי
כמעט שוכחת שאני במחזור

יש גם את ''נשיותי'', ממליצה לך להסתכל באתרים, למלא את השאלון, בשניהם יש.
יש הרבה סוגים.

ואני גם ממליצה לקנות מהארץ, כך שיהיה לך עם מי להתייעץ מהחנות (בתקופה הזו לא רלוונטי אחרת...)

בגדול, זה מחולק לרכות, ולגודל
ככל שרצפת האגן חזקה הגביעונית צריכה להיות קשיחה יותר ולהפך.
וגם תלוי במספר לידות.

בקיצור, מומלץ למלא את השאלון או להתייעץ איתן, יש מספר לווצאפ

לאיזו אישה ייבש ולאיזו לא..
לפי מה שאני יודעת זה לא מסוכן לתינוק

ומצד שני יש לי הרבה חברות ששמו בהנקה.
בכל מקרה ממליצים לא להתחיל לפני גיל חצי שנה כי זה עלול לייבש חלב.

הוא רגוע? עושה בטיטול? עולה יפה? אם כן, לדעתי אין מה לחשוש...

את בטח רואה אם הוא שבע אח"כ, לא?


ראיתי שמוסיפים לגרבר מהו משביע יותר.
במעון מוסיפים ביסקוויטים מפוררים. אבל זה מזעזע אותי מבחינת בריאות.
אפשר לחם מפורר,
אבל עדיף קוואקר למשל.

אל תשכחי לתת לו מים אחרי הארוחה.

להכניס משהו פנימה, זה גם מגוון מבחינת המרקמים שהוא מתרגל לאכול, וזה חשוב.
לא יודעת אם בגיל 7 חודשים זה היסטרי אבל בהמשך וודאי שכן.

אפשר גם להוסיף דייסת מטרנה.

בגלל זה תהיתי...

תודה על התזכורת לגבי המים, אם אני מניקה אותו קצת אח"כ זה גם טוב?

הנקה מגיעה עם עוד "אוכל"

היא יותר בגדר אוכל מאשר מים

הייתה לי תינוקת שסירבה לבקבוק מים ורק מוצקים טז אני שתית הרבה כל הזמן כדי שזה יעבור אליה

אבל אצלי כלום לא מסודר. מניקה כשרוצים. אכל גרבר, מבקש לינוק מניקה. לא רוצה. אז לא. בד''כ הם רוצים בשלב הזה אחרי המוצקים גם הנקה. כן מנסה להרגיל למים עם האוכל. חרוב זה ברמת השלוק בהתחלה..

בגדול הוא מתלהב על כל מה שיש עליו שם אוכל

למה רק גרבר?

הוא איתי כל היום ומכור להנקה.
רוצה לעשות את זה בהדרגה...
לדוגמא כשריסקתי לו ירקות ועוף טחון אוכל בתאבון הכל, כבר פעמיים, פלט את הכל בתערובת אח"כ... מפחדת שזה מדי כבד לו.
לאט לאט

ואחר כך אני מועכת עם היד כזה או עם מזלג די הכל. חביתה, עוף רך, קציצה. ירקות חיים מגרדת במגרדת על הקטן

רק שהוא לא שמנמן

בכלל נראה שהם אוהבים הכל וגם אחרי שהם אוכלים כמות, אם הם רואים אותנו אוכלים הם מבקשים גם

לשאוף - 6 שניות
לנשוף- 8 שניות.

שלוש נשימות כאלו מביאים חמצן יותר טוב לגוף בזמן מתח אני חושבת, וזה גם יכול לעזור לך להירגע.

בעה לא יקרה כלום.

ואף אחד מהמחקרים (הרבים שנעשו) לא מצא קשר בין מתח להפלה.

מקווה שזה מרגיע.

כלומר לחץ לא גורם להפלה, אבל כן אומרים שהוא משפיע במידה מסויימת

ועדיין, רוב ההפלות ממש לא מתרחשות מהסיבה הזו.. אלא מסיבות כרומוזומליות ועוד

והמתח הזה מאחוריך - אז גם החשש מאחוריך.

אבל תלמדי להפיג מתחים, זה טוב לכל דבר.

אבל קרה לי בשני הריונות שעברו עליי דברים מאוד לא נעימים בלשון המעטה, שהובילו לצירים.. פעם שבוע 33 פעם שבוע 25...

שסבתא שלי הייתה, מישהי ילדה, אז הריון שהשם רוצה קורה מה שלא נעשה

אנחנו לא רופאים...

אם לא עובר - לצאת למיון!

וסתם שאלה- למה לשתות הרבה עוזר?  

הוא באותו מקום במוח שקשור לצמא..
לכן אם לא שותים מספיק מים זה עלול לגרום לצירים.
לי בשבוע 26 בהריון הראשון היו צירים ובמיון הביאו לי עירוי של נוזלים רגילים וזה הפסיק את הצירים.

 

כבר היה לי שבוע שעבר אבל בקטנה ממש..

עכשיו כבר הלכתי לישון ופתאום התחיל.

אני קווה מאד שיעבור..

 

בשעתו אמרו לי לשתות טיפונת יין ולהתקלח

אם הצירים לא עוברים- אז זה אמיתי.

 

היה לי הריון אחד שהיו צירים כואבים כל לילה ונפסקו בבוקר.

בסוף ילדתי ב42.

 

אבל אצלך זה באמת מוקדם,

תעקבי ואם לא עובר אולי תלכי להיבדק / להתייעץ עם אחות?

כשמתייבשים אז ריכוז החומרים בגוף עולה
וגם ההורמונים שמייצרים צירים בריכוז גבוה יותר

נסי להיכנס לנוח עם בקבוק ליטר וחצי ולשתות אותו לאט לאט במשך השעה הקרובה, אם הצירים נרגעים תמשיכי גם לישון

אחרי שעה חצי הצירים התחילו להחלש וחזרתי לישון...

 

יו איזה מלחיץ.

כיף שזה מאחוריך

מבחינת החוק כל אדם זכאי לנוכחות אדם נוסף בעת ביצוע בדיקה גופנית.. כדאי לבדוק האם הכלל הזה תקף גם לאישפוז

ושזה בכל המחלקות ככה

אנחנו במצב חרום ויש תקנות חרום..

לא בטוח שחייבים..

חושבת שכדאי לך להרגע.. להרגיע את עצמך.. למצוא נקודות טובות ומשמחות במצב..

ולהישאר באשפוז..

הכל שווה כדי ללדת בזמן ולא לשבת בפגייה עם סיבוכים לכל החיים עקב החלטה פזיזה..

כל יום בבטן שווה כל מאמץ שהוא..

אין מה לבכות..

ב"ה.. את נמצאת בהריון.. עוד תאומים.. פרס..

את נשואה.. אוהבת את בעלך ורוצה בקרבתו.. מדהים..

את בארץ ישראל.. הרפואה ברמה מצויינת.. ניתנת בחינם.. בתנאים טובים.. משמח..

תמשיכי למצוא נקודות משמחות..

אל תכנסי לעצבות.. זה לא בריא לך ולהריון..

התינוקות שיוולדו בזמן יביאו לך הרבה שמחה!!

חג שמח!!

מצב ממש לא פשוט. גם אני הייתי בוכה ובוכה....
אולי יעודד אותך טיפונת לחשוב עשר שנים אחורה להיות עם המתוקים שלך ולהיזכר בתקופה הקשה עם מעט חיוך.
את עכשיו בחזית. במשימה. את שומרת על הקטנים שלך. כל שבוע בבטן זה פחות פגיה וסיוט וסיכויים טובים יותר לכל החיים לקטנים שלך. רק בריאות יקרה!!

ואם לא נותנים בכל מקרה לא להשתחרר... תשמרי על עצמך ועל הילדים שלכם

איזה גיבורה את!! אני גם הייתי בוכה אם הייתי במקומך אבל מצד שני הכי טוב כרגע זה לשמור על עצמך וכל יום שאת סוחבת ככה את שומרת עליהם..חיבוק

תקשיבי זה תקופה קשה רצח
ובמצבל בכלל בכלל לא פשוט!!!
אבל עוד מעט זה יגמר ונשכח מכל הבלאגן הזההה
ואת תהיי בבית מאושרת עם בעלך האוהב והנסיכים הקטנים !!!!

כמה סיבות, קודם כל פגים, תאומים . סיוט.
שנית ללדת בזמן קורונה מעלה סכנת הדבקות חס ושלום. ועל גבי פגות...
ואם את נדבקת מפרידים אותך מהם
בקיצור, מה אני אגיד לך, נשמע ממש זוועה מה שאת עוברת, להיות בחג לבד בבית חולים במצב העכשווי זה פשוט נוראי , כואב לי בשבילך. באמת
אבל אפ תלדי עכשיו אז להיות לבד בחג בבית חולים יהיה דבש לעומת מה שתעברי.
סליחה על הבוטות הכנה, מנסה רק להאיר לך בשביל מה את עושה את זה. כמה שזה קשה מה שתעברי עכשיו, זה יהיה שווה בשביל אחר כך
בעה עד שתלדי הכל יגמר ותלדי לעולם נורמלי ושמח עם המשפחה סביבך בעה
חיבוק גדול!!!

מבינה אותך מאוד,אבל זה לטובתך

בהצלחה

ובשורות טובות

בשבוע שלושים ראות עדיין לא בשלות בדרך כלל.
יכול להיות גם דברים אחרים , הייתי מאושפזת בשבוע 31 עם דימום לבד, בעלי נשאר עם ילדים, זה לא כזה נורא. את צריכה ספרים שלא יהיה לך משעמם. הרבה כוחות

סיפור ממש שונה אבל בכל זאת יש דימיון - בשנה שעברה בחנוכה הבן שלי היה בן חודש, בדיוק בערב חנוכה לפני הדלקת נרות לקחתי אותו לרופא כי היה מצונן והשתעל, והרופא שלח אותנו משם ישירות באמבולנס לבית החולים בגלל סטורציה נמוכה. הייתי שם כמה ימים, אמנם לא היה אז קורונה אבל בכל זאת בעלי לא יכל להיות איתי בכלל כי היה חנוכה והילדים היו בחופש (לא רשמנו אותם לקייטנות כי תכננתי להיות איתם) אז הוא היה איתם ואני בבית החולים... (המצב שלי היה יותר טוב משלך, פעם אחת הוא כן הצליח להגיע, וגם אמא שלי קפצה לביקור להביא לי דברים ואוכל, אבל בכל זאת רוב הזמן הייתי לבד, כולל בהדלקת נרות חנוכה, חודש אחרי לידה, וזה באמת היה מבאס...)

מה שעזר לי זה ממש לחשוב על כל הטוב שמצב הזה - כל הזמן חשבתי על זה שאם כבר אני בבית חולים, ב"ה שאני עם תינוק, שסה'כ בריא ואין שום סכנה ממשית כי הוא בטיפול, שבעז"ה כשנשתחרר אז נחזור לשגרה רגילה. יש כל כך הרבה מצבים מסובכים יותר שבגללם צריכים להיות בבית חולים שטוב שאצלנו זה על דברים כאלו. וטוב שיש אפשרות לתקשורת גם בלי ביקורים פיזיים, וכו'.
באופן טבעי ההרגשה היא שהרגש שלנו זה לא משהו שבוחרים בו, ואם המצב מבאס אז ברור שנרגיש מבואסים. אבל אם בוחרים במחשבות אחרות וחוזרים עליהן במקום על המחשבות של הבאסה, אז גם הרגש מושפע מזה ומרגישים באמת יותר טוב.
(כמובן שמותר גם והגיוני גם לתת לעצמך זמן להתבאס ולפרוק את הבאסה, זה באמת באמת מבאס, וליל הסדר זה פי כמה וכמה מהדלקת נרות חנוכה שאני התבאסתי שהפסדתי... ועדיין כדאי לזכור שאת יכולה לבחור לשנות את המחשבות שלך ואז להרגיש יותר טוב. אפשר גם לנצל את זה לתפילה - להודות לה' על כל מה שבכל זאת טוב במצב הזה ולהתפלל שיעזור לך)

בהצלחה, ושיהיה המשך קל ובלי סיבוכים...

שיהיה בהצלחה, בבריאות ובשעה טובה ומוצלחת!!

 

וואי זה חתיכת אתגר!
מאחלת לך שיהיה בקלות ובשמחה!

וזה כל כך נכון!
רק בעלי היה איתי בלידה, לא היו בכלל ביקורים במחלקה.
ואיפה חופשת הלידה שחיכיתי לה?
מצאתי את עצמי בבית 48 שעות אחרי לידה עם 4 ילדים בחופשת קורונה + תינוקת שהרגע נולדה...


אבל היי, אצל כולן עכשיו ערב פסח וילדים בחופשה , לי בניגוד לאחרות יש תינוקת קטנטנה לחבק ולנשק ברגעים קשים.

זה בטח קשה נורא, מצדיעה לך ממש

רוצה ללדת כברררררררר

ולהיות אחרי

 

יהיה לך הרבה מה לספר לקטנטנה כשתגדל - את יודעת, כשאת נולדת הייתה מגיפה בכל העולם, אז כולם היו בבית... איזה הזוי זה נשמע😅

על לידה ב מלחמת ששת הימים...
באמת מגניב

 

רק בריאות לכולנו ובשעה טובה...

שיהיה בקלוצ בבריאות וידיים מלאות!!
לא פשוט בכלל

חומצה פולית
ויטמין די
יוד
מתחילת ההריון (ולמעשה עוד לפניו)
ברזל- בערך מאמצע ההריון או לפי הצורך.
לדעתי הכי טוב וגם המלצה נפוצה של רופאי נשים- מולטיויטמין לנשים הרות לאורך כל תקופת ההריון, משכב לידה והנקה.
מכיל את כל הנל ויותר.
לפי הצורך מוסיפים ברזל (יש גם במולטי אבל זה לא תמיד מספיק)
יש רופאים שממליצים גם על תוספת אומגה 3.יש ממליצים על תוספת סידן. יש על זה מחקרים, זה לא המלצה ברורה של משרד הבריאות.
אגב אפשר לקרוא באתר משרד הבריאות את כל ההמלצות בצורה מסודרות.
לגבי תוספים ולגהי תזונה בהריון בכלל.
בהצלחה!

אז תשאלי אותו.
אצלי הייתי צריכה אומגה 3, פרנטאל וברזל.
חשוב להקפיד על זה, אני עכשיו הרבה אחרי לידה ומרגישה חלשה ממש כי לא הקפדתי על הברזל (פרשנות שלי, עוד לא בדקתי את הברזל. אבל זה נראה לי באמת קשור)

שונה ומוזר לנו אבל זה כמו ביציאת מצרים, שאז כל אחד עם מקלו בידו אוכלים את הפסח והמצות ומוכנים לקום ולצאת בכל רגע ממצרים

ברור שאי אפשר לדעת למה כל זה קורה, אולי אפשר לנסות לשמוח מכוחות שמגלים - כולם, ואנחנו בתוכם -בתוך כל זה...
וגם אני פה עם דמעות כל כך מתגעגעת למשפחה...
לשנה הבאה בירושלים הבנויה, אמן !!

לו היה רבי לוי יצחק מברדיצ'ב חי בשנת תש"פ -
מה היה ר' לוי יצחק עושה?
היה ר' לוי יצחק מאיר פניו,
עוטה בזריזות כפפות על ידיו,
שם מסכה על זקנו הלבן,
ואץ-רץ לו אל בית הכנסת, כמובן,
אל ארון הקודש ניגש
וקורא בקול נרגש:
ריבונו של עולם! אב הרחמן!
ראה את בנייך, זה לא יאומן!
נתונים בהסגר, בצרה משונה,
אין בית שממנהגיו לא שינה,
הסכנה אורבת בכל מקום,
ואלה - במה עסוקים הם כל היום???
כמובן בהכנות לחג העומד בפתח,
שואלים ודורשים בהלכות הפסח,
אך הקשב נא, אבא אוהב,
באיזה שאלות עוסקים הם בכל לב:
איך נשלח יד עוזרת לחברים המסוגרים?
איך נצליח מרחוק לשמח את ההורים?
איך נשתתף בשמחה של שכנים?
איך נעביר עוד שיעור וחיזוק למתעניינים?
למי נצרך עוד לתת השנה מעות חיטים?
באלה השאלות מתלבטים ומתחבטים...
איך אפשר לחבר מרפסת אל חצר,
איך ניתן מתוך הסגר מניין לחבר,
דנים ומלבנים ביישוב ובכרך,
חפצים ומשתוקקים כל כך
לענות "יהא שמיה רבא" ו"ברוך ה' המבורך",
ומה יעשו הכהנים, העומדים
בקצה שורת הבתים,
כשה"ציבור" עומד בגבו לפניהם ומתפלל -
כיצד באהבה יברכו את ישראל?
כך דנים הם בניך אהוביך,
כל חפצם לעשות רצונך,
בכל מציאות שונה ומשונה
פותחים ודנים הם בשו"ת *קוראו-נא*
קוראים רק אליך, רחם, הבט נא,
האם לא מגיע להם שתשלח גאולה שלמה השנה???

אכן מעציבה, אך זו בחירה שלך איך להסתכל על המציאות.
אני בוחרת לראות שהקבה רוצה מאיתנו משהו אחר השנה, לצאת מהשגרה שמשכיחה מאיתנו הרבה דברים, לקדש את החיים בכך שמקיימים ונשמרתם מאד לנפשותיכם, לקיים מצוות במסירות נפש, לשמוח בחלקינו גם אם הוא מועט, להבין את ערך המשפחה ועוד ועוד..
זו הסתכלות שנותנת כוחות ולא מורידה את מפלס השמחה בנפש, והכי חשוב להיות בשמחה תמיד❤

ה' שמח וגאה בנו.
מהמבט שלי, בזוגות הצעירים שלמדו להכשיר את המטבח, קנו כלים, והתארגנו לחג בסיטואציה כזאת, עם הוצאות לא צפויות, שחלקם גם איבדו מקור פרנסה. עם ילדים בבית, חוסר ודאות, דאגה להורים ולסבים, התאמצו להתארגן לפסח למען שמו באהבה.
הוא גם שמח בהורים שלי, שמתאמצים ומתארגנים, ושבבית שלהם יהיו שני סדרים נפרדים בגלל בידוד.
הוא רווה נחת מכל עם ישראל שמדובר את נפשו על חג הפסח.
נכון שזה שונה מהרגיל שלנו, ונכון שאנחנו עצובים. אבל אנחנו גם יכולים לבחור לראות את זה אחרת.
השנה, יש באפשרותנו לקיים את המצווה של סיפור יציאת מצרים לילדים, מה שלא בטוחה קורה אם היינו אצל ההורים.
השנה יש כל כך הרבה יותר סדרים מכל שנה אחרת. מסתובבת בדיחה שאליהן הנביא אמר שלא יספיק להגיע לכולם. אף אחד לא אמר שהוא מוותר על פסח בגלל הקורונה. זאת נחת אמיתית לה'!!

לא חושבת שזה מדויק להגיד שעצוב לקב"ה.
הוא רוצה את הלב שלנו, את התפילות שלנו, גם אם הן נאמרות ביחידות. ובכלל- מי אנחנו שהגיש שעצוב לו... הוא הרי מסובב את כל הנסיבות. אין לנו דרך לדעת ולא חושבת שאנחנו יכולים בכלל להיכנס לזה. זו דעתי...

הכל זה מטאפורה כשמדברים על רגשות והקב"ה . הוא הרי מעל לטבע.
בע"ה הוא שמח בנו (במילים שלנו כמובן "שמח" .)

הרגשתי ממש לא נעים שבמקום לעודד אותך אני מטיפה מוסר... אז סליחה

אתם לבד או עם משפחה?

אבל גם הם צריכים להיות מרוכזים ההגדה, ולמרות זאת הם רוצים שהיא תהיה.

ואני תוהה האם זה באמת חשוב להשאיר ילדה בגיל כזה, שלא בטוח שתבין משו

כל הרעיון של ליל הסדר זה לספר לילדים על יציאת מצרים. כל חצי שעה עם ילד שווה יותר מכל הריכוז של ההגדה כולו. יפה מאד שכולם רוצים להיות עם הילדה, ממש יפה. כל הכבוד להם. תהני מזה ותשבי בשלווה ובנחת

הם זוכרים ונהנים

עיקר המצווה בלילה הזה היא 'והגדת לבנך' והמצווה היא אפילו על בן שאינו יודע לשאול, כלומר גם מי שלא מסוגל להבין את הסיפור עד הסוף עדיין יש מצווה לספר לו לפי יכולת ההבנה שלו.
(לא אומרת כפסיקה הלכתית, כך בעלי ואני חשבנו יחד).
כשהילדים שלי היו בני למעלה משנתיים כן השארנו אותם ערים, וסיפרנו להם ברמה שמספרים בגן, שאלנו שאלות על דברים שלמדו בגן והיתה להם חוויה מצויינת. (בשביל שהילדים ישארו איתנו אנחנו מקפידים על שנת צהריים טובה - מתקלחים ולובשים פיג'מות, מחשיכים את החדר והולכים לישון לכמה שעות, ואז הם עירניים והמצב רוח טוב בלילה, וכמובן גם דואגים לאוכל שאפשר לתת להם לפני הדלקת נרות וגם תוך כדי המגיד כדי שלא יהיו רעבים עד הסעודה).

כמובן שההחלטה איך לנהוג היא שלכם, ואני לא חושבת שחייבים להתנהל כמונו. כתבתי רק כדי לתת כיוון הסתכלות אחר.

לדעתי כדאי אולי גם לנסות להבין מה בדיוק חשוב לו בעניין, מה חשוב לך, ולראות אם אפשר למצוא פיתרון שמאזן בין הצרכים שלכם.

נראה לי שאשכיב את התינוקת אחרי תחילת הסדר, שכן תהיה בחלק.
2.4 זה גיל שממש מבינים. זה כיף לעשות איתם את ליל הסדר, לתת מצה ומיץ ענבים...

אמרת תמיד שהיא נרדמת מאוחר . אז איפה הבעיה?
תשכיבי בצהרים והיא תישן מאוחר. מקסימום תרדם בשולחן תעבירי למיטה
למה את מןטרדת מעכשיו מתי היא תרדם. אתם בבית זה לא שאתם מתארחים והיא עוד צריכה ללכת רגלי
רק לא הבנתי מה צריך להתרכז? תגידי את ההגדה ותאכלי אין צורך להתרכז בשום דבר

כי הורדנו לה תשנצ

זה הסתדר

היה ממש נחמד,היא ממש נהנתה וגם נהנו ממנה.
איבדה את זה בערך ב10 ככה, נרדמה אחרי כמה דקות..

אבל הלילה היה לא קל..
פתאום קמה בצרחות ובבכי בערך ב2:30.

ועד שהרדמנו אותה לקח זמן..

וזהו

וקצת לרדת לשחק. ומתישהו להרדם. לא כזה חייב להתרכז בכל מילה. הילדים הם המצווה... אתם צרכים קצת ללמוד להתדיין ולתקשר נשמה. זה מאוד עולה ממה שאת כותבת. שכל אחד ישמע את הצרכים של השני ותנסו למצוא דרך שאובה לשניכם. חג שמח

 

שזה לא נקרא תינוקת, זה גיל שמבינים.

אפשר להשכיב צהריים ואז לעשות איתה ליל סדר מקוצר או מה שחשוב.

ואח"כ להשלים.

היא יכולה לשרוד ערה עד10, לא?

 

הבת שלי בגיל הזה נשארה ערה עד 12 ולא רצתה להפסיד כלום.

 

(וזה מעצבן כשמתעקשים מבינה אותך.)

אבל זה חג של והגדת לבנך, חינוך.

אתם חייבים לאזן בין נקודת המבט של שניכם, לגיטימי שכל אחד חושב אחרת בטח בנושא כזה כמו חינוך ילדים יש הבדלים בין בני הזוג...

אני אישית חושבת שליל הסדר זה לילה מיוחד שלא משכיבים בו ילדים למעט תינוקות קטנים שלא מבינים כלום וסתם בוכים...
הלילה הזה מיועד בשבילה זה ממש והגדת לבנך,
אני אישית מרוכזת מאז שיש ילדים בחויה שלהם מאשר שלי, וגם מבקשת מבעלי שיתן לי למשל מינימום מצה מה שחייבים כדי שאהיה גם יכולה לעזור להם

זה מה שאנחנו עשינו שהייתה לנו ילדה טיפה יותר גדולה ותינוקת ממש בכיינית, ביקשתי מבעלי שייקח אחריות מלאה על הגדולה בכל הסדר גם בארוחנ, והוא עשה את זה מצוין

רב הסיכויים שהיא תרדם באמצע בכל מקרה.

רק הריכוז שלך... במחילה.. זה ממש חג של חינוך והעברת סיפור יציאת מצרים.. היא לא תינוקת.. מה שכן לא הייתי משאירה ערה עד הסוף...

הבן שלי בן 2.1, הוא חכם ומדבר ממש אבל להבין את מה שאני מספרת לו על פסח? פחות עובד..
אולי עוד 3 חודשים הוא היה מבין קצת יותר אבל לא נראה לי משהו משמעותי במיוחד..
מבחינתו לשבת בשולחן בלי לאכול, רק להקשיב, זה לא משהו שיכול לתפוס יותר מכמה דקות. וגם אם שרים/מציגים או משהו כזה, זה לא בשביל רמת הריכוז שלו עדיין.

הלכתית לא נראה לי שחייבים במצווה על ילד כזה קטן.

יותר מכל דבר אחר
וגם תחשבי איזה כיף זה לייצר לה חוויה חגיגית ומיוחדת
נכון היא לא תבין ממש
אבל כן תבין שמשהו קורה והוא כיף ומיוחד
ואפשר להנגיש לה מסר אחד פשוט פשוט ברמה שלה
נכון לא צריך ערב שלם
אבל להשאיר אותה ערה לפחות להתחלה בעיני זה חובה

אפילו את התינוקת שלי שבת שנה ו3 אני רוצה שקצת תחווה
הם מתרגשים מאווירה
וזה ההגדת לבנך בגיל הזה - החוויה המיוחדת

ערים אבל
א דואגים שישנו טוב צהרים
ב אם עייפים אז נותנים להם לישון
ג הם ממש לא רק יושבים לידיינו אזחנו מארגנים לםני מלא שמיכות וכריות ומשחקים ואז הם יכולים גם להתעסק עם עצמם או להרדם בספה..
ד קונים מלא הפתעות שוות ומחביאים בארגז אנק ושואלים שאלות אן סתם מספרים להם דברים ונותנים הפתעות כל כמה זמן זה מחזיק אותם ערים ועוזר להם להקשיב לסיפורים. השנה לצערי אין להם הרבה ידע מהגן קצת מה שאנחנו למדנו איתםמאבל ממש לא הרבה אז זה יהיה יותר סיפורים וגם שירים לימדנו אותם בקיצור זה החג שי הילדים ואנחנו משקיעים ממון רב בלשמח אותם כדי שישארו וישתתפו. בגיל של הבת שלך הייתי משאירה חלקית ונותנת לה לשחק או להיות גם עם עצמה חלק מהזמן אבל כן יכולה כבר להיות חלק מהעניין ואצלנו שנינו עם הילדים אומנם בעלי עורך את הסדר אז פחות קם אליהם וכאלו אבל הוא כן יכול להושיב עליו יחד שבוכה או אם אני עסוקה כן יקום לראות מה עם ילד שצריך משהו..

מבחינתי צרכי הילדים במקום הראשון.
אם תרדם צהריים ותצליח להשאר ערה מעולה.
ואם לא ותהיה עייפה אז לישון. אין פה שאלה מבחינתי.

ממש לא נחמד להיות בסדר עם ילדה שמאבדת סבלנות ועצבנית כי עייפה.לא נכנסת לפינות האלה אפילו.

אצלנו בן השנתיים נשאר עד שולחן עורך...

אולי חמותך פשוט הייתה מאוד בתוך הכאב של עצמה ולא פנויה ובהמשך תשמח.
מאחלת בשעה טובה. יש משהו מאוד מנחם בהוספת חיים ואור כשמסביב קשה.
אולי הודעה לכולם זה לא כזה גרוע. משהו כמו, לצערנו לא נפגשים. רצינו לבשר שב''ה אנחנו מצפים לתינוק. בשורות טובות לכולם.
חיבוק

לצערנו כולנו באותה סירה. וזה באמת לא פשוט.. ברוך השם שאת זוכה להוסיף חיים לעולם בתקופה כזו מאתגרת. עוד תספרי לילדים שלך על זה בחיוך בעזרת. ה'. חיבוק

אבל לא נראה לי שזו פליטה כי מוציא כמות גדולה.
והחלב שהקיא לא רק נוזלי אלא יש בו כזה פתיתי חלב!

גודל של כרטיס אשראי, צלחת. תני איזה אומדן

אם הוא עולה במשקל, מתפתח ונינוח לא הייתי דואגת. (אם כי הכמות בבקבוק נשמעת מעט קטנה. אבל אני לא יודעת באמת כי פחות מבינה בבקבוקים). אם הוא לא רגוע לא עולה במשקל ולא מחייך ומרים קצת ראש. אז אולי כדאי לנסות סוג אחר..

שאיפה תהיה אפליה?
מי מקנא במי?
לא ממש הבנתי

תשמחי בשבילה, תשמחי בבנות שלך, לא צריך להסתבך יותר מזה :-*

בין הילדים שלי לשלה .. רוצה לשמוח קשה לי זו העבודה שאני מקנאה .. זה רגש שהשתלט עלי לא כייף אבל כרגע ככה מרגישה הללואי ואתגבר על כך אנחנו לא מושלמים

לא הכי זרם חה עם מוצקים מההתחלה
בגיל שנה אכלה כמה דברים ספציפיים וקצת ולפעמים...
בהדרגה הורדנו בקבוק רק למתי שחייב
כשנרדמת בערב כשנרדמת בבוקר
ולפעמים עוד פעם אחת במהלך הלילה או בבוקר כשקמה
עכשיו בבוקר כבר הפסקנו וככה אוכלת יפה סנדביץ' כשקמה

רואה שלאט לאט עםהתמדה יש שיפור ואוכלת יותר טוב
וחושבת שלתת בקבוק רק מינימום בהדרגה זה עוזר

האמת שקבוע זה בקבוק לפני השנת בוקר ולפני השנת לילה. לםעמים מקבל עוד בקבןק במהלך היום ולפעמים עם מתעורר בלילה רוצה בקבוק. עכשיו קצת השתבש לנו העניין של האכילה אני מחכה לאחרי פסח ונחזור לסדר. פשוט בפסח פחות אוכלים טוב אז כן מעדיפה שלפחות יקבל בקבוקים כשרוצה

נותנים בקבוק לפני שנת הלילה וכשהיא מתעוררת בבוקר.
2 וחצי כפיות מטרנה
חג שמח!

אוכלת הכל אני נותנת לה לפני השנ"צ בקבוק חלב+דייסה ולפני השינה בלילה סך הכל אוכלת יפה אבל עדיין היא נרדמת רק עם בקבוק וישנה רצוף בלילה מ9 בערב עד 9 בבוקר ברוך השם

הוא בן 12 חודשים
במשך היום לא אוכל הרבה
ורק כמה דברים מסויימים
פירה של בטטה או תפוחי אדמה
בננה
ביצה קשה
וקצת לחם
ותמיד אחרי האוכל לא נרגע עד שמקבל בקבוק.
בלילה... רציתי להפסיק עם הבקבוק באמצע הלילה. הוא מקבל אחד ב7
אח''כ ב12 בערך בוכה ואני אף פעם לא יודעת אם זה מרעב או סתם הרגל.. יותר נראלי הרגל. איך אפשר לבדוק? אני ממש רוצה להפסיק עם הבקבוק באמצע הלילה זה לא טוב גם לשיניים ויש לו כבר מלא חח

ביום- אני היתי מורידה את הבקבוקים
בהדרגה
ומה שבטוח
מנתקת את הקשר לאוכל
ככה הוא לא יתרגל לאכול נורמלי

ואגב אני רואה אצלי שכולם בגיל שנה עד שנה וחצי או עד שנתיים הם לא אכלנים גדולים
ולאט לאט נפתחים לעוד

בגיל שנה התינוקי כבר פיזיולוגית לא אמור להיות רעב בלילה בדיוק כמו שאת לא תקומי כל לילה לאכול..
תינוקות שקמים בגיל הזה זה מהרגל.. הוא מרגיש שבלי המטרנה הוא לא יוכל לחזור לישון לבד..
לכן הייתי ממליצה להשכיב אותו לישון בלי מטרנה במיטה (עם טקס שינה הורדת הילוך וכו) וכשהוא קם בלילה להרגיע אותו בדרכים אחרות..
כמה ימים מוקפדים כאלו ואת תראי שיפור רציני בהרדמות ובקימות שלו.

מקבלת בקבוק בבוקר כשקמה ובלילה לפני השינה. 

קמה פעם-פעמיים בלילה ובוכה עד שהיא מקבלת בקבוק וחוזרת לישון. מאוד רוצה לנסות להפסיק לה את הבקבוק בלילה אבל לא יודעת איך- יש עיצות? 

לגבי האוכל במשך היום- היא אוכלת טוב ומהכל, אבל לאחרונה היא אוכלת פחות... אולי בגלל שיוצאות לה שיניים

אני נותנת בקבוק אחד בשעה 11:30 בערך (חוץ מהבקבוק ב7 כשהולך לישון) אח''כ אם קם מקבל רק בקבוק עם מים.

אבל היא בוכה עוד יותר חזק )-:

 

לישון עם בקבוק אז אוטומטית היא מקשרת בין אוכל לשינה, לכן כשהיא קמה בלילה היא מרגישה שהיא חייבת בקבוק כדי להרדם..
קודם כל תנסי לגמול אותה מהבקבוק לפני השינה ומכל תלות אחרת, וכשהיא תדע להרדים את עצמה לבד בין הסתם היא גם תתעורר הרבה פחות בלילה אם בכלל..

אני מאכילה אותה בסלון, קוראת לה ספר ושמה אותה לישון. 

בלילה גם מאכילה בסלון ואז ישר חזרה למיטה לישון.

באיזה גיל גומלים מבקבוקים?

מעל חצי שנה, חלק יאמרו מעל 8 חודש'.. מעל גיל שנה זה כבר בוודאי אפשרי.

הרבה מאיתנו בכלל לא מספיק מודעות ולא מספיק שומרות על הבריאות בכלל ורצפת האגן בפרט.
מודעות והתנהלות נכונה זה יכול להיות לגמרי ההבדל בין קמילה לבין צמיחה!
תרגילי רצפת אגן- מכירה? מתאים ומומלץ גם בהריון וגם מיד לאחר הלידה.
התנהלות נכונה בקטע של הרמה נכונה של משקלים, והמנעות ממשקלים גבוהים מידי.
חשיבה ומודעות לביצוע פעולות באופן הנכון, כמה שפחות בעמידה ועוד כל מיני עקרונות.
פעילות גופנית מותאמת לנשים בהריון ולאחר לידה- יש מגוון אפשרויות.
הכנה טובה ללידה לקבלת כלים ללידה יותר פיזיולוגית עם פחות פוטנציאל נזק (חתכים, קרעים, טחורים וכו)
ועוד ועוד.
אשרייך!!!!!
בהצלחה רבה

אני אחרי 2 לידות, ב"ה בריאה ביותר

נולדנו ללדת
הגוף שלנו בנוי ומיועד לזה.
כאמור תוך שמירה על עצמינו ובריאותינו- אין שום סיבה להיות פחות בריאה.
בהצלחה!

את צעירה, בריאה וגם תמשיכי להיות כזאת אחרי הלידה
סוף הריון זה קצת משבר כזה את מרגישה בטטה, חם לך, צרבות, עניינים, לחצים וצירים

יש סיפורים קשים אבל רוב הנשים יולדות, מתאוששות ונחות וחוזרות לעצמן, בטח בהריון ראשון זה לרוב יותר בקלות
דווקא בחוזרים זה יותר דורש מודעות עצמית וגם עבודה וכושר כדי לחזור *לעצמי*

התעמלות מתאימה.
קחי פרנטל קבוע
תאכלי בריא
אל תדאגי. נשים חוו דברים גרועים יותר וחזרו לבריאות שלהן

המעבר לאמהות מפחיד, והוא דורש הסתגלות, וכמובן שהריון הוא מפחיד וגם לידה, אבל תזכרי שהרוב המוחלט של הנשים עוברות אותו בשלום. מאחלת לך לידה קלה והסתגלות מהירה

לפי התקנות אסור לתמל להכיל גלוטן, ולכן כולם בחזקת כשרים לפסח (כולם קיטניות)
אנחנו משתמשים במטרנה AR לכתוב עליה ליד ההכשר כשר לפסח (ללא מדבקה מיוחדת)

הבת שלנו אוכלת מטרנה דלת לקטוז ויש לנו כשלפ.

למה הרופאה חושבת שזה הריון?

בהריון מחוץ לרחם יש כאבים חזקים

תעשי את הבדיקות זה יתן אינדיקציה יותר מדוייקת.. רק מעלה השערה שיכולה להיות אם המחסור שלך קצר יכול להיות שרירית הרחם שלך דקה ואז בעצם קשה להריון להיקלט..
אני לא רוםאה אבל יש לי קצת ידע וחשוב שתיקחי את מה שאני אומרת בערבון מוגבל. מה שכן יכול לעזור לרירית הרחם להתעבות זה אכילת סלק ממש כל יום לאכול או מבושל או חי או לשתות אותו כמיץ אם יש לך נינגה זה יכול לעזור. אם המחזור של 3 ימים כמו שאת אומרת ואת שומרת טהרה קשה לי להאמין שהביוץ יוצא בזמן שאתם אסורים בכל מקרה חשוב גם כל כמה זמן את מקבלת זה עוד פרמטר חשוב. בגדול הביוץ מתרחש בין12 ל16 ימים לפני המחזור הבא מה שאומר שאם קיבלת אחרי 29 יום תורידי 16 ימים זה בערך הזמן של הביוץ. בהצלחה ובשורות טובות בקרוב

זה קשור לאורך שלו? רשום באתרים שבין יומיים לשבוע זה תקין

מעניין נושא הסלק...

בהצלחה ממש ממש