פורום הריון ולידה (עמוד 293)

חפרתי על זה..

כל הקופות בחיסכון לכל ילד הם במסלול סיכון גבוה, לטווח הרחוק זה תמיד משתלם, גם אם יש שנים שמפסידים בהם.

אם מגיעים לשנתיים-שלוש לפני פדיון להעביר לסיכון בינוני/נמוך

חלקתי את הקופות. החיסכון לכל ילד בקופה אחת, קופת גמל בחברה אחת, מתוך רציונל של לפזר את הביצים, שלא יהיו כולם באותו סל, וגם אם בחיסכון אחד יש ירידות בשני יהיו יותר רווחים

כותבת מה שהסבירו לי.

מה שמשנה זה לא החברה כמו המסלול את יכולה לבדוק בגוגל הבדלים של תשואה בין חברות כדי להחליט אם להשאיר או להעביר.

אבל מה שיותר מהותי זה מסלול החיסכון כמו שכתבה @קפצתי לבקר עדיף מסלול בסיכון גבוה כי בטווח הארוך הרווח הכי גדול שם וזה חיסכון לטווח של מעל 10 שנים ואפילו 20 לפעמים.

העברה בין מסלולים היא פשוטה ונעשית באתר

כנראה אוטומטית הועבר, התבאסתי.

רוצה לשנות את זה. באינפיניטי לא מוצאת דרך לעשות את זה באתר. כנראה אצטרך לחכות שמישהו משירות לקוחות יענה. 

הפתרון ההלכתי שלהם הוא לפזר את ההשקעה על מלא מדינות וזה יוצא מסלול מאד סיכוני ורווחי בשונה משאר המסלולי הלכה שהם מאד סולידים...

לנו המליצו על המסלול הזה למרות שלא חיפשנו דווקא הלכתי

לפזר סיכונים. אי אפשר באמת לדעת איזה קופה תהיה הכי משתלמת בטווח הארוך, כל שנה קופה אחת מצליחה יותר והשניה פחות,

לגבי מסלול אכן עדיף סיכון גבוה כי התשואות בו גבוהות יותר בטווח הארוך למרות הסיכון זה משתלם.

מה עם בעלך? ההורים שלכם? אחים שלכם אם יש?

נסי למצוא מישהו שיחליף אותך לפחות מדי פעם בישיבה ליד הילדה! זה באמת לא הגיוני שתהיי שם כל הזמן, וגם כאישה בהיריון זה פחות בריא בשבילך...

ובאופן כללי יותר - נשמע שאת זקוקה לתמיכה רגשית. ניסית להתייעץ עם רופא משפחה? פסיכולוג?

איזה ניסיון קשה...

וואו מה את עוברת. ועוד בסוף היריון.

מתפללת שבתך תרגיש טוב ותהיה לך קצת רווחה. וה' שולח כוחות לגדל 2 יחד..

לי דווקא 2 יחד היה יותר קל מאחד...

בעזרת ה' גם לך יהיה גידול כיפי וקליל לשניהם..

שזאת תהיה מחלה רצינית אחרונה והיא תהיה בריאה!

ניסיון קשה.

לפני כמה שנים בת שלי אושפזה בתאריך משוער שלי. היא השתחררה יומיים אחרי (הייתה באישפוז עם בעלי) יומיים אחרי זה ילדתי. והיא כבר הייתה הרבה יותר טוב בשלב הזה.

נשמע קשוח מאד!!

הלוואי שהיא תבריא בקרוב מאד ותשתחררו לנוח בבית. 

וכמו שכתבו, תחפשי עזרה, כמה שיותר. את צריכה לשמור על עצמך!

ילד חולה זה קשוחחחח

היא תבריא בע"ה, מקווה שמהר, והכל ייראה אחרת ❤️

שאנחנו משכיריםםם

אוף למה הכל קורה דווקא בשבועות הקריטים של הסוף??? 4 שנים אף אחד לא בקש ממני לפנות כלום אבל עכשיו שאני דקה לפני לידה נזכרים לבקש ממני לפנות כי היא נמכרה

אוףףףףף תודה לכולן.. ומזל שיש לי למי לפרוק אחרת הייתי משתגעת 

את לפני לידה, הכי הגיוני לבקש את זה...

ואם לא מול המשכירים הנוכחיים, אז מול הקונים החדשים.

לדעתי אנשים עם לב לא יוציאו אישה בסוף היריון מהדירה אלא ייתנו לה זמן...

לא פשוט בכלל!!

לפעמים כל הדברים הקשים באים ביחד.

כמו מבול שמציף את העולם הפנימי ושוצף וגועש ומבלבל ומלחיץ.

כשזה קורה אצלי לפעמים אני נסחפת.

ולפעמים נושמת עמוק ונזכרת שהתשובה נמצאת בתורה- בא אל התיבה.

אל תיבות התפילה אל תיבות התורה.

המבול בא להזכיר לנו מי מנהל את הכל ומי אחראי על הכל ולנשום עמוק ולהרפות לתת לו לנהל הכל הכי טוב. ולזכור שאין רע יורד מלמעלה כי השם הוא הטוב והמטיב.

עצם ההתבוננות והביטחון המוחלט שרק טוב יוצא כאן מביא גאולה וטוב בפועל.

מאחלת לך שתצליחי להרפות ולראות כי טוב השם גם בפורים וגם עם הדירה!

לא קל לעבור בהריון אבל אם כן תצטרכו לעבור ותמצאו מקום טוב אולי כדאי לשקול לקחת מוביל שעושה אריזה עם תוספת תשלום. 

לפחות חזרנו הביתה ברוך ה

הילדה מקבלת אנטיביוטיקה שזה כבר טוב

ואני בכיתי על הכל ובסוף חטפתי שם איזה וירוס או שפעת ממש מקווה ומתפללת לטוב בקרוב

תודה רבה 

לדעתי זה דבר שאמור להיות כתוב בתנאים לרישום שאת מקבלת ברישום למעון.

מה שאני מכירה זה שעד ה15.3 אפשר לעזוב בלי לשלם עד סוף שנה. אבל יודעת שזה משתנה 

מה שכן - אני מחופשת…

תשאלי את המזכירה.

ואם צריך תור

תבדקי איפה יש רופא פנוי הכי קרוב

היא עגלה כן קצת כבדה, אבל אני אוהבת את זה כי היא מאד יציבה. אני גם מכניסה אותה לרכב כל יום וזה סבבה לי.

החיסרון היחיד שמצאתי בה זה שבטיולון אי אפשר לכבס את הגגון(את כל שאר החלקים כן אפשר.. רק את של הגגון של הטיולון לא). אבל גם את זה פשוט הזמנתי עכשיו חדש ב120 שקל מג'ואי.

אם משהו ממש מציק- להזמין עזרה

את צריכה לדאוג בשלב הזה רק לך ולתינוקת

כל דבר אחר יבוא על חשבון התאוששות הגוף..

זה באמת ניסיון קשה כי בא לנו לתקתק. ולחזור לתפקוד

זה ממש ניסיון

אבל לתווך לבעל המוןןןןןן

לבקש עזרה המוןןןן

ועוד חודש-חודשיים הגוף יתחזק והכל יהיה יותר קל!!!!

חודש וחצי זה כלוםםםםם

חיבוקקקק

כי זה קשההה

ואל תדאגי שוכחים איך הבית היה

זוכרים איך הרגשת בנפש ובגוף...

בהצלחההההה ❤️❤️❤️❤️

הקטנה שלי (3) לא רצתה להתחפש, ולפני כמה שנים הגדול שלי באותו גיל לא התחפש הלך עם בגדים רגילים...

זה יום עמוס ויוצא דופן הגיוני שילד קטן יילחץ וירצה לוותר על הכל.

אפשר לשלוח איתם את התחפושת בשקית אם יתחרטו

תסתכלי בתמונות שמעלים, סביבות בגיל 3 כולם עם פרצוף עצוב או לא מרוצה

לק"י

השאר כן (לא בהכרח אומר שהם נשארו איתה לאורך זמן).

אבל נכון, יש ילדים שלא אוהבים להתחפש. ובסוף המטרה שהם יהנו מהחגיגה, ולא חייבים תחפושת בשביל זה.

ובעלך רוצה שיתחפשו לא אומר שהם חייבים ליישר קו

יש ילדים שלא רוצים וזה בסדר

אני בעד לכבד את הרצון. להסביר שכולם יתחפשו, אולי לשים את התחפושת בתיק ולדבר עם הגננת אם הם מתחרטים כדי שתעזור, אבל לא רואה סיבה להפעיל מנוף לחץ על ילד כי סהכ לא רצה להתחפש

ממליצה גם על הדרכת הורים

אבל רוצה לספר לך שמאחורי התמונה המתוקה של הבנות שלי עמדו 2 דקות שבהם היא לבשה את התחפושת ואחר כך הורידה והלכה למעון לא מחופשת.

והילדה בת שנה ותשע, כן? לא תגידי כבר ילדונת.. אבל כבר דעתנית ב"ה

מצלמת כשהילד מודד את התחפושת כשהיא מגיעה ככה אפשר להצטלם בנחת בלי לחץ של בוקר

אני יוצאת לעבודה לפני שהילד מתחפש בעלי שם לו את התחפושת

שנה שעברה הוא לא רצה להתחפש בעלי שם לו את התחפושת בתיק

בתמונה בגן ראיתי שהוא עם תחפושת

שנם הבאות יגדלו וישמחו

ואם תיזכרי אחורה, פורים זה חג מלחיץ גם בגיל הרבה יותר מבוגר

אני מבינה את בעלך - קשה לעכל את העובדה שילדים הם לא תמונת המראה שלנו, ושגם אם הם עושים בושות, זה לא אומר עלינו כלום...

אבל את בהחלט צודקת בגישה שלך - יש ילדים רגישים, והדרך לשכנע אותם לעשות דברים היא בצורה רכה וחיובית (וגם אז לא בטוח שהם ישתכנעו).

נסי להסביר את זה לבעלך ברגע של נחת (לא בבוקר מלחיץ כזה), ובקשי ממנו שרק יתאפק לא לומר כלום במצבים כאלה, ואת זו שתדברי. (כי מן הסתם יהיה לו קשה לדבר בגישה חיובית)

ולגבי התמונות - גם אני לא שלחתי תמונות של כל הילדים (אני שולחת רק למשפחה), כי לאחת התחפושת האמיתית עוד לא מוכנה (התחפשה היום בקטנה) והשני קם מאוחר מכדי להצטלם (שזה מבאס בפני עצמו - מי קם מאוחר ביום של התחפושות?? אבל זה הוא, וזהו זה...)

אצלכם אלה תאומים, אז זה עוד יותר בולט אם אחד מצטלם והשני לא, אבל באמת אין מה לעשות...

רק הצעה לשנה הבאה, אם שוב זה יהיה כך - הכניסי אל התחפושת של הילד לתיק. אולי כשהוא יגיע לגן הוא ירצה פתאום ללבוש אותה...

(והצעה בקשר למחיר - במקס סטוק יש הרבה תחפושות בחמישים שקלים, ויש גם אביזרים לתחפושת במחירים זולים יותר. ויש גם גמ"חים של תחפושות... בעיניי זה שווה יותר כך)

ניסיתי קצת לשכנע או שלפחות יקח את התחפושת בתיק.

צילמו אותם במסגרת והוא חצי מחופש

צריך לזכור שזה שלו , הוא יתמודד עם השאלות של החברים והצוות

כמה שיותר לשחרר ולתת לו לבחור

ואחכ לפרגן לו על החצי תחפושת במקרה שלנו

שיהיה כיף לכולם!

אולי עשית את זה אבל מציעה למקרה שלא-

שנה הבאה, או לקראת יום שישי, ששוב מתחפשים, או בגלל כשיש ימים משונים כאלה, כדאי להכין את הילדים מראש, לדבר על זה שמחר מתחפשים ומתלבשים בצורה כזאת וכזאת וכו'..

ותיהיי בטוחה שהם לא יהיו הילדים הילידים שלא מתחפשים! אני זוכרת שאחים שלי הרבה שנים לא אהבו את התחפושות והלכו בבגדים רגילים ביום הזה

דווקא בגלל הפער ביניכם זה יעזור לכם להבין אחד את השני, ולפעול בהרמוניה מול הילדים.

זה טבעי שיש שוני, אבל נשמע שאתם קצת מרגישים צורך "לפצות" על השגיאות של השני וללכת עוד יותר להקצנה.

את להכלה כי בעלך יוצר חותך איתם, ובעלך יותר חותך, כי את מכילה.

בהמשך הפערים רק יגדלו.

בהדרכת הורים יש מישהו ניטרלי, גורם חיצוני שמסביר את הדברים ומעלה את היתרונות והחסרונות בכל גישה, וכהה נוצרת הפריה הדדית במקום שכל צד מושך לכיוון שלו.

יש הרבה ילדים שמתקשים עם היום הזה, אתם ממש לא היחידים!

דווקא כשלוחצים על ילד לחוץ, הוא עוד יותר מתנגד. לפעמים צריך לתת להם את הזמן, לעבור את המשבר הרגשי ואז יש יותר שיתוף פעולה.

חוץ מזה שמה המטרה של פורים? למה קנית לו תחפושת יקרה? כדי לשמוח או להשוויץ?

חשוב להתמקד במטרה, ולהבין שיש כמה דרכים להגיע אליה, את כאמא השקעת בתחפושת כדי שיהיה לו טוב. וטוב לו. יש לו בחירה אם ללבוש תחפושת או לא.

ההשקעה שלך לא יורדת לטמיון, כמו כשיש ילד חולה ואת מבשלת ואין לו תיאבון. לא טרחת לחינם, טרחת כדי שיהיה לו טוב.

אם קנית לו תחפושת כדי לשמוח, והוא שמח בלי תחפושת, אז עוד יותר טוב 😊

למשפחה תשלחי תמונה שלו ותכתבי שהוא התחפש לגיבור על. כי הוא בעצמו גיבור על.

😄

לגבי ילדים שלא אוהבים להתחפש, זה נכון, אבל גם יש ילדים ש*כרגע* לא מחופשים, אפשר להתחפש אחרצ, אפשר להתחפש לקריאת מכילה מחר, אפשר להתחפש ביום שישי או בשבת.

בנחת באמת בלי לחץ.

אולי הוא עוד יתחפש. סבלנות.

וגם אם לא יתחפש בחג, תוכלו להשתמש בתור משחק בהמשך. ילדים מאוד אוהבים להתחפש לא בפורים, סתם בשבת בצהריים או משהו כזה.

טיפ לשנים הבאות, להוריד לחץ וציפיות. תחפושת ב40 שקל ברמי לוי (או 50 במקס) עושה אותה עבודה.

פחות השקעה של ההורים- פחות לחץ- יותר מרחב לשיתוף פעולה של הילדים.

פורים שמח!

אצלנו הגננת אמרה מראש שלא צריך ללחוץ על הילדים להתחפש, ואם יש ילד שלא רוצה, להביא את התחפושת לגן והצוות ינסה לעזור.

לפעמים דווקא מתוך ההתרגשות הם לא רוצים, בסדר, קורה.

אני יכולה להגיד לך על הבת שלי שהייתה שנה אחת שהיא לא רצתה להשתתף במסיבת חנוכה, והיום היא משתפת פעולה ממש יפה

אכן, נרגענו, התנצלתי בפני בעלי אם נפגע (למרות שת'כלס אני צדקתי במדיניות הזרימה וההכלה במקרה הזה).

אמרתי לו שהכוונה הטובה שלו מוערכת אבל לילד יש רצונות משלו ועדיף שיהיה שמח בלי תחפושת מאשר אומלל עם תחפושת.

ובאסה כי אם היה מתחפש, היינו בתחפושת משפחתית ועכשיו זה דיי נהרס

לקנות תחפושת שהיא בעצם בגדים רגילים

חולצה עם הדפס של תחפושת

או נגיד שוטר שזה בעצם מיכנס וחולצה

ואפשר גם בלי הכובע

או סתם בגדים חומים נגיד וקשת של דובי

ואז מקבימום שמים את הקשת לדקה לתמונה וזהו

וככה אין אכזבות ..

תחפושת פשוטה 30-50 שח

או אפילו להשאיל אחת מהשניה זה כיף

ולחשוב על נוחות ושלא יהיה מסורבל..

בד נעים ולא מציק

לראות שהאח מקבל פרס ואני לא.

זה יוצר מרירות ותחרות.

זה חא שהוא לא התנהג יפה, או עשה משהו לא חינוכי.

כנל לגבי אמירה כמו- אתה תינוק.

זה להוריד דימוי עצמי.

את בהחלט צודקת בגישה שלל, וכדאי שתדברו ביניכן איך לבוא בטוב ען שניהם ולא ליצור תחרות בכל מחיר.

אולי להגיד- אני נותן עכשיו לשמואל ממתק, ולך אני שומר בצד, כי כרגע אתה לא עושה משהו... (ואגב, בעיניי לגיטימי לא לרצות להתחפש)

אני מאוד רוצה להביא לך, ואני פשוט מחכה שתתנהג יפה ובצורה טובה.

ככה הוא מרגיש שיש לו מקום בלב של אבא, ושכמובן גם הוא מקבל כמו האח, וזה רק נדחה לו.

תנסי להתייעץ עם רופא/ה....

לפעמים פיזיו רצפת אגן יכולה לעזור

באיזה קטע נשארים לשבת? אצלך? בלי להודיע מראש?

שולחת לך מלא מלא כוחות 😘

חיבוק ששאר הפורים יהיה לך שמח מאוד!!

מקווה שהשתפר!

לא מצליחה להחליט מתי הכי טוב שאלך לשמוע מגילה.

ואני לא אוהבת חגים עמוסים כאלה שיש בהם יותר מידי דברים שצריך להספיק.

מישהו היה צריך להחליט שפורים בשישי נדחה 🤔

לתודה על ההזדהות.

לפחות אני לא היחידה

❤️

לק"י

ולא בישלתי כלום (יש בהקפאה מעט דברים מוכנים).

ומחר בטוח יהיה לחץ, אבל אין לי שום חשק לבשל. גם החום היום היה מעלף.

מהממים, יפים, מקסימים,

את משקיעה בהם המון, מה שאמא עם פחות ילדים כנראה לא הייתה משקיעה,

את לא רזה כי ב"ה נשאת אותם ברחמך,

את מבינה מה עיקר ומה טפל -

אז מה יש לך לקנא בה?❤️

מצטרפת

והיא קצת נשמעת הזויה

וזה בסדר

השילוב של איך שקראתי את התיאור שהייתה נראית יחד עם ההחצנה של זה בזה שיצאה בשביל לעשות שואו ואפילו לא למגילה

מישהו אמר לך משהו שלא היית מחופשת?

מה אכפת לך מה אחרים עושים??

אם את תרצי ממש ממש ממש את כן תוכלי לעשות את זה.

את לא תצליחי לעשות גם את כל מה שעשית וגם את זה אולי. אבל זה עניין של בחירה.

תהיי גאה במה שאת ובבחירות שלך ואל תתני לבחירות של אחרים להחליש אותך.

שכל אחד יעשה הטוב בעיניו.

ב"ה שעם ישראל משקיע בתחפושות ומוקיר את החג הזה והמשמעות שלו ולא נגרר אחרי תרבות זרים להתחפש בחגים אחרים, כל אחד זוכה לשמח ולשמוח בדרכו.

מי אמר לך שהיא נשארה בבית בשביל להפגיז במסיבה? אולי היא לא רצתה שהבת הקטנה שלה תפריע לקריאת מגילה?

עזבי אותה ואת התחפושת שלה, שתהיה מההמת מעולה, למה לא..

תחשבי איך את עושה את החג שמח בשבילך בלי השוואות לאחרים.

רק לאמר לך שאת טובה!

את אמא רעייה מסורה

ורק על זה מגיע לך כתר על הראש!

נכון שהיא חתיכה ויפה אבל את גם חתיכה ויפה בתחומים שלך

פורים שמח

שלך (באמת! מכל הלב את חרוצה ומדהימה, הלוואי עלי!)

ואת משקיעה במה שנראה לך חשוב לפי הבנתך,

השכנה משקיעה במה שחשוב לה.

אם יש אמא שמרוב עומס לא הצליחה לסדר לילדיה בדיוק את התחפושות שרצו והם נאלצו להתפשר, זה אומר שהילדים שלך לא אמורים לצאת ולשמוח עם התחפושות שלהם כי מישהו אחר לא הצליח/הספיק/זה לא היה לו מספיק חשוב?

ועכשיו אני במודע קצת מתנתקת ממה שאת תיארת, וכותבת מהרהורי לבי, כי אין לי מושג למה לשכנה שלך יש ילדונת אחת, אולי היא רק לא מזמן התחתנה,

שאולי יש מישהי שיכולה לחשוב שאיזה כיף לי, שהיה לי זמן לארגן לשני הילדים הכבר די גדולים שלי את התחפושות ואפילו להתחפש בעצמי ולהגיע בזמן לערבית ולא רק למגילה עצמה, ואני אפילו לא מאוד שמנה,

אבל לי שורף הלב כשאני רואה אותה עוברת עם כל השיירה ויודעת שהייתי מעדיפה פי אלף להיות שמנה מעוד הריונות ולידות, ומעדיפה פי אלף לארגן עוד כמה תחפושות פצפוניות, אבל מה לעשות שאין לי וזה לא בגלל שכך בחרתי, אז לכל הפחות אני מתנחמת בפרס הניחומים שלי, שיש לי זמן להתחפש בעצמי.

גם לי הפריע. לא צריך להקטין אחרים כדי להרגיש בסדר.

כל אחד והתיק שלו.. אף פעם אי אפשר לדעת מה באמת קורה אצל אחרים 

גם לי זה הפריע, בתור אמא לשניים. ואנחנו לא משקיעות פחות

וגמני נראיתי טוב במסיבת פורים היום, אז מה? זה איזה פשע..?

כל אחת והחיים שלה

כמו שיש נשים שמתאפרות קבוע כל יום וכאלה שרוצות ובקושי מגיעות לזה... וזה באמת החלטה אישית של כל אחד איפה לדרג לו את מה שרוצה...

אני מניחה שאת שמחה בזה ששמת את הילדים שלך במקום ראשון... לא? אבל באמת אולי זה הקפיץ אותך כי היית רוצה להצליח גם לראות איפה את שמה את עצמך?

מקווה שזה מה שרצית לשמוע? 

שנראית יחסית טוב, גם אם לא התחפשתי, לקחתי חופש היום ועבדתי חצי יום אתמול

אני מושקעת בפורים חבל על הזמן, זה החג שאני הכי אוהבת.. מארחת ומכינה משלוחי מנות, ומקשטת את הבית. ועובדת.

יש לי תיעדופים. אני נערכת חודש מראש בערך.

ואני לא מתארגנת בשביל שייראו אותי ויצאו לאנשים העיניים. אין איזה תחרות יופי שאני מחכה לה.

טיפוח בעיניי הוא עניין אישי לעצמי

והיו פעמים שלא הגעתי למקרא מגילה כי יש לנו מגילה בבית ובעלי קרא לנו פשוט

זאת אני. סביר להניח שאני לא השכנה שלך, אבל הרי לך הסבר מניח את הדעת ל- איך דבר כזה קורה בלי שיש אף כוונה להוציא לאף אחד את העיניים

אני חושבת שאת צריכה לקחת את המקרה הזה כstudy case.

חשוב לך להיראות טוב? תשקיעי בעצמך

את רוצה להתחפש? בבבקשה, למה לא? תתעדפי את זה על פני דברים אחרים. אי אפשר שהכל יהיה הכי חשוב.

אם שורף לך בעיניים כשאת רואה דברים בחוץ, ויש לך תחושה של התקרבנות פנימית, וזה מחליש אותך,  זה זמן לעבודה עצמית של שמחה בקיים, של שינוי פנימי.

שולחת חיבוק❤️ לא נעים להיות בעמדה פנימית כזאת ואני באמת מאמינה לך שכואב לך

דווקא אוהבת את הסיטואציות האלו

שאני רואה מישהו ואני מקנאה בו רוצה להיות כמוהו

זה שם לי מראה מה אני רוצה לעשות מה החלומות שלי

את גם יכולה  להרגיש יפה ומהממת במפגשים אחרים או אפילו בשנה הבאה במסיבה ביישוב

את רק צריכה לזכור להקצות לזה זמן כמו שבטח היית מקצה אם היה לך ילד נוסף לדאוג לו לתחפושת

כלומר, אני, למשל, לא אקנא בראש הממשלה על מה שהוא הגיע אליו וגם לא באיזו אשת הייטק מצליחה, כי לא מעניין אותי להיות במקום הזה.

אני כן אקנא למשל בסופרת מצליחה, כי זה מקום ששייך לי בחיים.

פותחת יקרה, @האור שבלב - אם השכנה הזו עוררה את קנאתך, כנראה שיש בך את המקום הזה שמסוגל "לדפוק הופעה", ולהשקיע גם בעצמך בניראות שלך. כרגע אולי את לא מסוגלת לזה, אבל זה מעודד לדעת שטמונה בך היכולת להיות כזו, גם אם כרגע זה לא קורה.

אז יש תקווה❤️

אם זה דקר לך כל כך אולי זה משהו שמאוד חסר לך.

הייתי חושבת איך את יכולה גם עם העומס שיש לך בחיים כן למצוא פינות של השקעה בעצמך

השקעה במראה שלך, של הילדים, של מה שחשוב לך.

צריך ממש לדייק במחשבה, מה משמח אותי.

כי לא בטוח שלארגן תחפושת זה מה שאת מחפשת..

אחרי הכל לארגן תחפושת מהממת דורש באמת השקעה, ואולי להשקיע כל כך הרבה לא ישמח אותך. אולי מה שחשוב לך זה להיראות מהמם, (בעינייך כמובן) או תחושת ההשקעה בעצמך, תנסי לדייק את זה וזה יאפשר לך לתת מענה לעצמך.

קצת צרם לי נשמה.

זה לא על חשבונך, זה בכיף שלה ובשיקולים שלה.

כל אחת בחג הזה חייבת לשחרר משהו.

אני נגיד יותר משקיעה בתחפושות לכולנו אבל פחות משקיעה במשלוחים (שחררתי וקונה שטויות).

אז השנה בחרת לוותר על תחפושת. אם זה בסבבה לך אז הכל מעולה. אם זה ביאס אותך, אז שיעור לשנה הבאה. תכיני או תקני לך משהו שישמח אותך, את לא אחרונה בתור. כולנו לומדים מטעויות... למשל אני למדתי שלדחוף לבוקר פורים בשישי גם הכנת מרק עוף זה לאאאא. שהיינו מסתדרים מצויין גם בלי.

כולנו כל הזמן בלמידה ושיפור. וגם סתם אפשר לתקוע איזה קשת על הראש אם מתחשק לך לאווירה בלי השקעה.

קיצר חיבוק על התחושה. נראה לי זה יותר לעבודה על לשמוח במה שבחרת יותר להשקיע (בילדים. זה שכולם יצאו שמחים זה מדהיםםםם). וללמוד מה חסר לך ואפשר לתקן לעתיד. יותר מבט פנימה.

יאללה עיניים לפסח

מרגישה איתך את הכאב.

השנה משלוחי המנות היו אחרונים. ולא הכנתי ולא אפיתי ולא כלום. וגיסות שלי כן. גם זאת שבהריון, וגם זאת שבחופשת לידה.

וזה כאב שורף, כי כמו שכתבה כאן מישהי חכמה, יש לי את היכולת, אבל בחרתי בכל כך הרבה דברים בדרך, בחיוך ובשמחה של הילדים שלי, ברוגע ובשקט הנפשי שלי, ושחררתי, שחררתי בחלק הזה.

זה כל הזמן עניין של בחירה, וחלק מהבחירות שלנו מגיעות עם מחיר, ולפעמים המחיר שאנחנו מוכנות לשלם זה באמת לא להיות מחופשות, אבל שכחנו לחשב את המס - שייתכן שנפגוש מישהו שבחר אחרת, ויציב לנו מראה של מה היה קורה אילו גם אנחנו בחרנו כך. וגם הכאב הזה הוא חלק מהמחיר. וזה גם משהו לחשב ולשקלל בבחירות שלנו.

שולחת לך חיבוק גדול גדול🩷

יש לי 2 צפופים בן ובת , בהריון של הבת היה חשק למתוק, בצקים וכל מיני שטויות שהיה ממש בול להריון של הבן לכן סירבתי להאמין שיש לי בת. עד ללידה הייתי בהכחשה מוחלטת , אמרתי לעצמי עם אותם חשקים אחד על אחד אין סיכוי שזו בת

אז טעיתי ☺️

מה שבא ברוך הבא...

אנחנו מכינים בין עשרים לשלושים משלוחים, וכנראה מקבלים בערך מספר דומה.

הכול פה מתערבב עם המשלוחים שהילדים מקבלים, שאני פשוט הולכת לאיבוד... משתדלת בדרך כלל לשמור את הפתקים כדי לראות מי הביא לנו, וכדי לראות אם יש פתקים מיוחדים (זה יותר מעניין אותי מהמשלוח עצמו). אבל כן מבאס שלא תמיד אני יודעת מי הביא מה, בשביל להודות אחר כך באופן ספציפי...

בעלי נותן לרב שלו ולעוד 2-3 אנשים שלומד איתם באופן קבוע, לרוב הם לא מחזירים.

אני אביא לסעודת פורים אצל גיסתי כמה דברים שיצטרפו יחד למשלוח מנות.

לפעמים השכנים מביאים, אבל אנחנו כרגע במקום חדש ותלו שלט בבניין שמבקשים מהשכנים לא לשלוח כדי לא ליצור נורמות מיותרות.

הילדים כן נותנים ומקבלים בד"כ חזרה. 

אנחנו נותנים משלוחי מנות בערך 2 (מראש אני מכינה עוד 3 ספייר אם במקרה מישהו ישלח לנו)

ולא יודעים אם נקבל מאיזה מישהו...

יכולה לשלוח לכל מיני אנשים אבל מרגישה זה סתם יעצבן אותם שעכשיו צריכים להחזיר לנו.

מכינה גם לחמותי אוכל לסעודה וזה יהיה משלוח מנות.

אני רואה את המשלוחים כמטרד

אני לא מעוניינת בהם

והם לא מיועדים לי אלא לבעלי (שכנים/ חברים שהוא בקשר איתם)

מכינה (במינימום טרחה, קנוי והכנה של דקות ספורות) כדי להחזיר למביאים מנימוס בלבד

הייתי מעדיפה שלא יגיעו כ״כ הרבה

האמת לא מרגישה שאנחנו צעירים

פשוט התחתנו יחסית מאוחר

ועסוקים כל כך בעבודה שלא מתפנים לפתח קשרים עם אף אחד חוץ מהמשפחה (שזה מלא חח, רק הם זה משרה מלאה)

ובאמת התכוונתע צעירים מבחינת גיל המשפחה. עם השנים רוכשים עוד חברים כזוג וכמשפחה...

(האמת - אם אנחנו היינו כל היום בבית ומחכים למשלוחים, כנראה שהיינו מקבלים פחות... אבל בדרך כלל, כמה שזה מעייף, אנחנו יוצאים לחלק בעצמנו וכך מקבלים חזרה...)

ומקבלת אחד מהחברה זהו

תמיד מכינה עוד ספיר בד''כ לא משתמשת

כל המשלוחי ממתקים שהולכים היום זה ממש לא הרעיון 

מאמינה שבאיזור ה2 משתי משפחות שאנחנו יחסית בקשר איתן.

ואנחנו ניתן 4. 

החברות שלי והחברים של בעלי לא באיזור בכלל ומשפחה גם כן לא באיזור

אנחנו נותנים לכאלה שלא שומרי תורה ומצוות, בודדים, מבוגרים , רובם לא מחזירים.

אני הכי אוהבת את זה!

לא נותנת כדי לקבל ולמדתי מ @אם מאושרת המדהימה שממש חסרה פה לקנות לילדים ממתקים בלי קשר וככה נחמד להם גם אם לא מקבלים חזרה.

מאמינה שכן נצא לסיבוב עם הילדים השנה והם כן יקבלו מחברים שלהם, אבל זה לא המשלוחים "שלנו".

מכינה לבעלי רשימה של מה שאני רוצה לפורים והוא קונה לי ומכין לי מזה משלוח מנות בצלופן ואז לא מתבאסת גם כשלא מקבלת או כשמקבלת דברים מגעילים..

ממליצה לכולם!!

אז לא ממש קיבלנו

אולי גיסות שלי הביאו לנו אצל חמותי לא זוכרת

השנה אנחנו מארחים

אז מסתבר שהאורחים יביאו והשכנים (אין הרבה) וזהו

שעושים הגרלה בקהילה. ואז לא מביאים ומקבלים מליון משלוחים, אלא כל אחד נותן ומקבל משלוח או שניים.

מעבר לזה אנחנו לא מקבלים הרבה כמשפחה. אנחנו מחלקים לשכנים בבניין אז חלקם מחזירים (אבל רובם לא דתיים ולא מחזירים, ואני שמחה מזה), והילדים מתחילים לגדול אז גם הם מקבלים קצת. זהו בגדול.

אבל אולי זה הטריד אותי כי הוא מגיע מיד אחרי השרשור של הגזמנו עם משלוחי המנות😂

חג שמח!! וסליחה שלא עניתי

אז מהישוב 3 משלוחים, לפעמים יש עוד משפחה שמחליטה להביא לנו בלי קשר להגרלה.

חמי וחמותי מביאים לנו (למרות שממש אשמח שיפסיקו, סתם מגזימים), ועוד אחד או שניים מאחים שלי

2 הגרלה בשכונה

1 הגרלה בישוב

ועוד כמה חברות

אם כן, רק בגלל שמביאים להם ומחזירים לנו מנימוס...

אבל אם לא ניתן לא יביאו לנו.

זה לא מונע ממני לאפות במיוחד ולהכין משלוח יפה😊

זה הכיף שלי ...

מילדותו לכמויות משלוחים שהיו מקבלים קרוב ל50

ואני רגילה למעט

שנה ראשונה נהיה בבית והוא הרגיש שאין לנו חברים אם הכנו "רק" 10 משלוחים (מתכננת עוד למחזר)

יאללה פורים שמח לכולם

לא כולל מהמשפחה.

וזה בסדר לנו לגמרי.

אנחנו נותנים לאנשים מבוגרים או בודדים. הם מאוד מתרגשים מזה. לפעמים נותנים לילדים ביד משהו ממה שיש להם בבית- שוקולד מיקס וכו.

נותנים גם למשפחות שיש סיבה מסוימת לתת להם (שכנים חדשים, השנה גם בהקשר של המלחמה וכו)

ושמחה שאין אצלנו את הקטע הזה שחייבים להחזיר למי שנתן לך.  

נותנים פחות מ10 סה"כ.

והילדים מגיל בי"ס מקפידים לחלק לכל החברים/ות בשכבה שלהם (חלק ממחזרים ממה שקיבלו בעצמם. בין 6-14 ילדים בערך)

בסוף נשארתי עם שניים

נתנו 16-18

לילדים זה עשרות.. סביב 10 משלוחים כל ילד מקבל ומחלק.

שמחה מאוד לא להשתעבד לכמות גדולה של משלוחים, לא להרגיש מחוייבות להחזיר ולא להיפגע לשניה אחת אם לא החזירו לי.

אצל הורים הם חילקו עשרות משלוחים, וקיבלו עשרות משלוחים. נראה לי יותר נעים, מכל כיוון, להכין מעט משלוחים שווים ולקבל מעט משלוחים מושקעים, מאשר כל הבית חרושת הזה.

מיטת קומתיים, שימשה בעיקר בנים שובבים.

עכשיו שוב יש לנו קומתיים מעצמל'ה, ואנחנו מקווים שתשרוד כי היא משמשת בנות. אבל קיבלנו אותה בחינם, אחרת כנראה היינו קונים ממקום אחר...

המיטות שכן שורדות אצלנו הן מחנויות קטנות ופרטיות בירושלים (שלצערי אני לא זוכרת את שמותיהן).

אני קניתי בכמה מאות שקלים מיטה יד 2 משכנה שלי

שעשתה את זה נגרות משהו מעולה

שלימה וחזקה כבר 10 שנים

וגם אצלה היה כבר כמה שנים

לפעמים יש דברים מעולים ביד 2..

אבל מכירה בבני ברק חנות בשם שוהם

עושים הכל בהזמנה אישית

קנינו משם את כל הרהיטים שלנו חוץ מהמיטת ילדים כאמור

ומחזיק שלם הכל ב"ה כבר 12 שנה

יש לנו עכשיו מיטה מיד 2 שעלתה לנו 400 ש"ח לפני 3 שנים, והיא כבר ממש מתפרקת.

נשמח למצוא ביד 2 אבל צריכים ממש בדחיפות אז מבינים שכנראה נצטרך חדש אז רוצים לפחות משהו טוב

יש מיטות שנראות מעולה במחירים טובים! תבדקי שם אם את מכירה..

חבר מעולות ב"ה, אחת עלתה 600 ואחת נמסרה במצב מעולה מעולה. כולל מזרונים 

ניסית הכל?

תזונה אחרת?

יש משחה וטיפות שהצילו אותי...

בלידה כבר לא היה לי ברוך ה'

אחכ טיפונת חזר והמשכתי להקפיד על תזונה נכונה וזה עבר.

תכתבי אולי מה ניסית ואנסה לעזור לך. בתור אחת שסבלה מזה רבות

1. פרוקטו גלבינול

2. פרוקטו אובלפיכה

3. פרופוליס

גם עושה מקלחות חמות

ויושבת על הכדור פיזיו..

מבחינת תזונה, צריכה לשתות יותר אני יודעת,

ואוכלת קמח מלא בכללי

המשחות שכתבת הן עדינות ממש ולא לטיפול במקרים חמורים....

מנסיון מר ורב שנים....

ובשביל לכווץ את הטחורים את צריכה קרח- פשוט לשים קובית קרח בגרב וכד' ולשים....

יש עוד משחה טבעית בשם-המיקל, שגם עוזרת

ולבית מרקחת רינה פארם בירושלים יש משחה מצוינת שהם רוקחים לבד וגם טיפות/כדורים הומפאתיים.

וכמובן- לשתות מלא מלא

לאכול כמה שיותר סיבים תזונתיים. אפשר להוסיף בניפייבר למאכלים שונים- יעזור לך מאד בריכוך הצואה.

זה קודם כל לשתות לפחות 3 ליטר ביום

מרק- לפחות פעמיים ביום

לפחות - 8-10 פירות וירקות ביום שונים

השאר פחות חשוב , ויכול להיות שקמח מלא עושה לך לא טוב , לא לכולם זה מתאים 

בלידה הקודמת שלי הגעתי ככה ללידה, וממש פחדתי. וב"ה זה לא הפריע בכלל בלידה, ומיד אחריה הם נעלמו כלא היו..

פעם ראשונה... פעם אחת כאב נורא, השאר פשוט מציק בגדול... 

שותה מלא. 

זה כאילו הולך ונהיה נורא? משהו שכן כדאי לטפל בו אם רק מציק ולא יותר מזה? 

הם חיצוניים אין דימום וזה. 

ככל שההריון מתקדם הלחץ שם גדל ולכן יש החמרה.

ולפעמים בלידה יש החמרה רצינית נוספת בדרך כלל זה מסתדר אחרי הלידה.

וזה תלוי גם -

בגנטיקה,תזונה,פעילות גופנית ושתיה.

כי אני דווקא יולדת בלי אפידורל

הכאבים מהטחורים זה אח"כ

כל פעם שמתרוקנים ומרגישים שזה יוצא

פשוט לדחוף חזרה בעדינות

ברור שכואב

אבל שזה מחמיר זה עוד יותר כואב

התחלתי לקחת פרופוליס של פוראוור,

בהתחלה זה כאב ממש ולא עזר.. אבל!!

אחרי כמה שעות שיפור מטורף!!!

ואפילו הצלחתי להירדם טוב הלילה ב"ה!!!

המשחה עולה 115₪ אבל שווה כל שקל..

והיא גם טובה לעוד דברים..

לא מקבלת שום אחוז חוץ מהעניין שאשכרה חזרתי לנשום!!

מאוד מאוד מרוצה

עשיתי כמה טיפולים בודדים והתוצאות וואו

בגוף כן כי זה שורף תשורש של השערה ואם את לא מורידב זה מתמקד בשערה ולא בשורש...

לי לא כואב בכלל בכלל

לאחותי זה כואב בבית שחי אז היא שמה מאלחש

מרוצה מאוד

גם מדלדל וגם מאט צמיחה (אני אחרי 4/5 טיפולים)

Sensilightpro LP Contact - Sensica IL

יש להם אחלה שירות לקוחות, פגישת ייעוץ...

זה לא כואב בכלל, יכול להיות קצת חם.

ויש לך מדד שאפשר לבדוק מה רמת העוצמה המומלצת...

לק"י

ואני חושבת שאמרו לי שלפעמים זה כי יש גרפס.

ובגיל גדול יותר הם עושים לפעמים אקרובטיקה תוך כדי ההנקה, אל תשאלי אותי למה😅

הוא עוד מעט חצי שנה,

שמתי לב או שבולע אויר

או שהזרימה חזקה

הגיוני באמת גם שיניים

היא מצוננת ? משתעלת? אולי גם קשור

אני מדברת מחייכת , מסיחה דעת שלו שזה קורה שימשיך לינוק

או מנתקת ומוציאה גרפס

אולי תנסי שינוי תנוחה 

ואיזה אמא טובה את 

אני רואה שכדאי לי קודם כול לבדוק אם הסיבה היא גרפס (רוב הילדים שלי לא סבלו מזה, אז זה לא עלה על דעתי).

מקווה שזה יעזור.. 

יש כאלה שמגיעות הביתה. פשוט הרבה פעמים הם באמת יכולות לפתור את הבעיה...

לפעמים יש תסכול מאוד ארוך ממשהו וזה כבר יותר קשה מהיציאה מהבית

בדרך כלל היא פשוט משחקת בבגד שלי

אבל ההתפתלויות האלה הן מעבר לזה... (שוב, הן לא תמיד ב"ה)

אנסה באמת לבדוק אם זה גרפס. באמת הרבה פעמים כשאני עוצרת אותה ומושיבה אותה היא דווקא נרגעת... אז אולי באמת היה לה גרפס תקוע.

(למרות שהרופא לא ראה משהו וגם גסטרולוג לא ראה)

התינוקת הנוכחית דווקא מרוצה וחייכנית רוב הזמן - רק פעם ב... יש לה התקפים כאלה, בהנקה או לא בהנקה.

זה עדיין יכול להיות רפלוקס סמוי?

ובאמת שקלתי לקחת אותה לאוסתיופאט, אחרי שהוא עזר לה בשיפור ההנקה...