צריכה מחר לעשות, פעם ראשונה שלי.
מה כדאי לדעת?
צריכה מחר לעשות, פעם ראשונה שלי.
מה כדאי לדעת?
לא משהו אקטיבי או שדורש הרבה ריכוז כי יכול להיות שתהיי מסוחררת מהסוכר והרעב והצמא.
זה לא כזה נורא, אבל לא כל כך נעים.
וגם להביא מים ואוכל קל לאחרי הבדיקה האחרונה.
כי זה קצת הרגשה לא נעימה וכן הבאתי לימון ליתר ביטחון אני לא יודעת אם יתנו לך במים או את הבקבוקים המוכנים שאז לא צריך לימון
במוכנים- לא לקחת אפרסק!! תתעקשי
אם זה סוכר במים תוסיפי לימון זה עוזר ממש
ממני שהתעלפה בבדיקה של 50...
אבל עשיתי גם פעמיים 100. זה לא זכור לי כנורא, רק ארוך... אז ספר טוב/סרט וכד'
ומאד חשוב משהו לאכול אחרי הבדיקה כי הסוכר צונח... ולחזור הביתה לנוח.
תבקשי ישר כסא/כורסא/מיטה מהחדר אחיות.
תביאי לך סנדויץ לסוף הבדיקה ככה שאחרי 3 שעות מייגעות תוכלי לאכול מיד ויהיה לך פחות סחרחורת
תפתחי שעון לשתיית הסוכר
בהצלחה אהובה 💕
היתה לי כורסא לנוח בה, היה לי מה לעשות בין הבדיקות, והיה בהחלט חכם להביא אוכל לאחרי. התמיסה היתה בהחלט מגעילה, אבל שרדתי...
וב"ה אפילו הרגשתי מספיק טוב להמשיך אחר כך לעבודה (נשארה לי רק שעה לעבוד, עבודה יחסית קלילה ובישיבה, וזה ממש קרוב לאיפה שנבדקתי, אז הרגשתי שיותר נכון להגיע).
וב"ה גם קיבלתי תוצאות והכל תקין🙂
כזה משכתי אותה
לא הרמתי אותה כמעט מאז הלידה עדיין
ולא בעמידה…
ונהיה לי כתם
בעסה
טיפים להעלים אותו שלא יטריד את שלוותי?
חוץ מלשתות מים כמובן
אני ממש לא חושבת שזה בגלל זה... זה ממשאמהלהאופייני לזמן ולמצב.
אל תאשימי את עצמך ותאכלי את הלב.
היא קטנטונת, ואם ישבת, אז בכלל.
אני ראיתי על עצמי שכשנחתי הדימום התגבר, דווקא כשקצת יצאתי לסיבוב הדימום נרגע
(אני עדיין מדממת... ואני כפול שבועות ממך... אז מבינה אותך מאד)
תודה💜
לפעמים אחרי חום מופיעה פריחה קלה
ויש מצב גם בוירוס בלי חום, אבל לא זוכרת בוודאות
אולי קצת בשבת, אבל לא היה לי איך למדוד.
לא היה חם שוב פעם
אבל לא זוכרת אם היה גם בלי חום
אולי מישהי אחרת תדע
כדאי למתוח את העור קצת, אם הפריחה נעלמת כשמותחים- זה פחות מדאיג.
אם כשמותחים הפריחה לא נעלמת זה יותר מחשיד וכדאי למהר לבדוק.
היי, יש כאן מישהי שזכאית למענק חלד של המילואים?
אני מורה ולא מצליחה להוציא את הטופס של הארכת חופשת לידה.. אין עם מי לדבר במשרד החינוך..אם יש כאן עוד מישהי שהיא מורה והצליחה, אשמח לדעת איך..
אם מאריכים חלד בזמן שירות פעיל או שמעל ימי מילואים בשנה?
וגובה המענק הוא ביחס לאחוז המשרה או לא?
תודה!!
לא הבנתי את זה כך, כי ביקשו מהמעסיק, ומשרד החינוך מעסיק.
אישרו לך את המענק?
יוצאים לנופש זוגי עוד 3 שבועות - בחו"ל כך שאין אפשרות לשנות כבר סידרנו את הילדים והכל.
קיבלתי מחזור לפני שבועיים - הייתי כנראה אמורה להתחיל כבר פרימולוטנור אז
התחלתי היום - כי נזכרתי רק אתמול
האם לקחת שתיים כי ייתכן וכבר היה ביוץ? יש מצב שזה יעזור או שאין מצב שזה יעזור ופשוט לחכות ולראות וייתכן ואני אקבל מחזור בנופש הזוגי שתכננו?
לקחת במהלך חודש תשרי כל החודש - לכן המחזור קצת היה משובש .
מה אומרות אשמח לעזרתכם - האם להתחיל לקחת עכשיו יעזור או רק ישבש אותי וההורמונים שלי?
והאם לקחת 2
תודה רבה - אני ממש לא מבינה בזה ותמיד מסתבכת עם לחשב מתי להתחיל לקחת(חוץ מזה שאני בן אדם לא מאורגן ותמיד פורח לי מהראש)
התאריכים:
14 בדצמבר קיבלתי מחזור
אמורה לנסוע ב15 בינואר למשך הסופשבוע בעזרת ה'
לדימומים. בעקרון אם התחלת כבר לא נראה לי כדאי שתפסיקי.
ובקשר למינון- הייתי מתייעצת עם רופא ולא מסתמכת עלינו....
מה שכן בכדור הזה חשוב מאד להיות עקביים ולקחת בשעה קבועה. תעשי לך תזכורת בטלפון.
פרמולט נור לוקחים אחרי ביוץ ועד 5 ימים לפני התאריך המשוער של קבלת הוסת
זה פרוגרסטרון ששומר על רירית הרחם עבה
המינון נקבע בהתאם לזמן בו התחלת לקחת
לא כל כל ברור לי על סמך מה החלטת כבר להתחיל לקחת
ממליצה לקרוא את ההסבר של דפנה מאיר הי"ד בדרך נשים
ולהתיעץ עם מישהו שבין בזה
היה זכור לי שאמורים לקחת לפני הביוץ כדי שהביוץ לא יקרה ואז לא יהיה מחזור
אז זה לא נכון לקחת שבועיים לפני? כלומר גם לא לקחת שבועיים לפני התחלת הווסת אלא 5 ימים לפני שאמור הווסת להגיע
כמו שאמרתי אני בורה בדברים האלה
לקחתי רק כדור אחד - חושבת שאני אפסיק ואתחיל שוב בעוד שבוע
תודה לכולם על ההבהרה
אין לי רופאת נשים זמינה כל כך לשאלות כאלה לצערי
כי הכדור הזה משאיר את רירית הרחם עבה ובעצם גורם לגוף שלך לחשוב שאת בהריון, הורמונים של הריון לפני הביוץ זה גורם לבלבולים והכתמות.
ההנחיה שנתנו לי היא לקחת את הכדור בין 10 ל7 ימים לפני תאריך הווסת הצפוי.
בעיקרון כדור אחד בבוקר ואחד בערב, אבל אם מפחדים לשכוח אפשר את שניהם באותו זמן. ולהקפיד מאוד על השעה.
אני חושבת שכדור אחד ביום זה לא המינון הנכון.
הכדורים האלו ניתנים במרשם, את זוכרת מה היו הנחיות שקיבלת? את יכולה גם לשאול רוקחת בקופת חולים, זה חלק מהתפקיד שלהם לענות של שאלות כאלו.
להתייעץ אפילו עם רופא משפחה. ונראה לי כיום בכל קופה יש כבר מיון נשים/מרכז בריאות האישה שאפשר לבוא ולהתייעץ.
ראיתי שהלבנים רטובים ויש לזה ריח של ז*ע. שום סיכוי שזה שתן. וגם לא קיימנו בשבוע האחרון 🫢
ביומיים האחרונים חשתי סחרחורת בקטנה אבל תליתי את זה בזה שלא אכלתי טוב
מחר יש לי תור לרופאה
להחליף לבנים ולבדוק שוב? להתקשר לאחיות?
אמאלה!
יותר חשוב מאשר שלא להתבדות בהתראת שווא
אני מכירה שבודקים ושמים פד ובודקים אם רטוב באמת (וצבע)
מה שכן, להיות על זה ולראות שאם אכן ירידת מים הייתי נוסעת הערב להבדק..
הריאות של העובר!! זה הצלת חיים צלסטון
מה שאת כותבת זה נכון בלידה במועד אולי
לחכות כחצי שעה ולראות כי יש הרבה פעמים התלבטות וחשש שאכן מתברר כלא ירידת מים..
אם זה היה כמות קטנה יחסית כמו שהיא תיארה בלי צירים ובלי כלום אני מכירה שמחכים.
הפד יספוג אותם לגמרי והיא לא תזהה את הרטיבות
הפדים היום סופגים ממש טוב..
ממולץ לשים תחתון חדש כי אז ממש רואים את הרטיבות
מישהי יודעת מה עם זה? יש דברים שאסור?
לא בא לי לשאול את המדריכה שלי כי היא מכירה אותי..
למה את לא מרגישה בנוח לשתף אותה. אבל למרות האי נעימות אני חושבת שזה חשוב.
את לא רוצה לעשות לעצמך נזק, אז כדאי שהיא תדע להנחות אותך
עדכנתי את המדריכה ישר כשידעתי על ההריון..
בהתחלה אפשר לעשות הכל די רגיל.. הבעיה היא בערך משבוע 20.. בכל מקרה הייתי אומרת לה לפני..
מה שכן יכולה להגיד שלהמשיך בספורט זה הדבר שעשה לי הכי טוב להריון..
כיום משתדלת לעשות רק מה שאני יכולה, בקצב שלי עם הפסקות לשתייה.. (מציינת שמשלבת כמה סוגי ספורט לא רק פילאטיס)
עד שהייתי בסטטוס הריון בסיכון (אולי ההמטומה התחילה בגלל זה? לכי תדעי..)
בקיצור - המדריכה וגם הרופא אמרו לי שמותר לי לעשות כל מה שעשיתי גם לפני ההריון
ככה שעשיתי הכל כ-ר-ג-י-ל. כן אמרה להקפיד שתמיד אני נושמת טוב מספיק, ברמה שיכולה להגיד משפט שלם בלי להתנשף באמצע
כן היו פעמים שעצרתי תרגיל באמצע בגלל הסיבה הזאת.
שבועיים אחרי גילוי ההריון נכנסתי לסיכון ולכן הפסקתי 
בגדול מכירה שממשיכים מה שעשית לפני ההריון
המדריכה אומרת לך..
אבל חוץ מזה אני עושה דברים לפי הרגשה ויכולת שלי.. יש ימים שאני מרגישה קלילה כמו איילה ויש ימים שקצת יותר קשה לי ואז אני עושה פחות.. העיקר לשמור על תנועה וכושר..
כי אז הרחם גדלה גם מחוץ לאגן ועלולים בתרגילי בטן להתאמץ מדי (וזה סיכון לציריך מוקדמים וכו)
בשעה טובה
נראה חתכת פס ברור
בשעה טובה!!
היי בנות
אתמול עשיתי בדיקת דם בטא ויצא לי ערך של 760,מה שמעריכים כשבוע 5.
הווסת שלי לא סדירה כלומר אם נלך שלושה חודשים אחורה מדובר על 37,40,32
האם ההריון לא מתפתח? יכול להיות שהיה ביוץ מאוחר?
עוד שבוע אעשה שוב בטא בינתיים לחוצה ומקווה שילך כמו שצריך 🙏
בטא מצוינת
את לא יודעת במילא ביוץ מדויק
את כשבוע אחרי האיחור הרמשי?
לי יצא בדיוק ככה שבוע אחרי האיחור לפי התאריך וסת
גם אצלי בדר''כ הביוץ הוא מאוחר
יצא לי בשבוע 5+0 800
אבל אחרי 5 ימים יצא 5300
והכפלה תקינה לגמרי
אז מניחה שכשבדקתי ויצא 800 כנראה היתי פחות משבוע 5 ..אולי 4+
וזה תוצאה מצוינת
תבדקי עוד יומיים אם את לא רגועה ואם תהיה הכפלה אז מצוין
וסת אחרונה שלי הייתה ב5.11
אתמול(23.12) עשיתי את הבטא ויצא ה765.
הרופאה אמרה שהיא מצפה שאני אהיה בשבוע 6+6 ואז כאילו רמת הבטא לא תואמת.
אבל אז אמרתי לה שהמחזור לא סדיר..
אמרה לי לחזור עוד שבוע אבל אני בלחץ
לק"י
לפעמים יש ביוץ מאוחר פתאום.
בשביל זה כשעושים אולטרסאונד ראשון קובעים את גיל ההריון המדוייק לפי גודל העובר.
נראה לי שעוד שבועיים-שלושה תוכלי לעשות, ויגידו לך מה הגיל. ואז גם יכתבו לך תאריך ווסת מתוקן.
ובאמת אם יש לך מחזורים לא סדירים הגיוני שיש נטיה לביוץ מאוחר
ואם רק עכשיו גילית את ההריון אז הגיוני ממש שפשוט את לא בשבוע 6+
אלא 5 ואז הבטא בהחלט תקינה
יש רגעים שאני כל כך עיפה מהחיים האלה
נמאס לי מהתפקיד
נמאס לי.
רוצה רק חופש
ושקט
ושום מחויבות
ובא לי שיגדלו כולם
ונהיה כבר האחרי המרוץ הזה יום אחרי יום
ונראה לי שמיציתי ושמספיק לי האלו שכבר פה
ובואו נעבור הלאה וכמה מפתה לחשוב שעוד 3 שנים קדימה הכל יכל להתחיל לקבל כיוון אחר
ו....
רגע אחרי
אני נזכרת שבעצם אני כבר בהריון😉
ששמחה בו מאוד ורציתי אותו ועדיין רוצה ומודה עליו.ומחכה להמשך.ולהכיר.
וכאילו איך זה מסתדר יחד😂
ומבינה...שגם כשקצת יגדלו עדיין
יהיה שם משהו אחר שיתפוס את המרחב
אין באמת לישב בשלווה
תמיד מעורב בנו רוגזו של יוסף...
וזה מן נשיאת הפכים כזאת
וזה בהמון דברים ככה
רגע מזדהה עם נשים עוצמתיות לביאות שמגוייסות למען עמ''י באש ובמים וחיות עבור ערכים גדולים ומקריבות בלי סוף עבורן
ורגע חוזרת לעצמי
ולא נעים להודות
אם בעלי היה נותן לי בחירה
לא מוצאת בי הכוחות לעמוד בסבבים האלו שוב ושוב לתקופות כל כך ארוכות.
זה לא אנושי לי אני לא מסוגלת להחזיק הכל לבד.
אני כל כך מזדהה איתן הגיבורות
וגם אני התגברתי לכמה חודשים והחזקתי איכהשו.וחצי קרסתי..
אבל איך מצליחים גם וגם
להיות גיבורים.
וחלשים.
יחד....?
גם להיות אנשים גדולים ועוצמתיים. ולמצוא מלא כוחות שלא הכרנו מכח המשמעות וצו השעה...
וגם להיות אנחנו ולפעול לפי מה שנכון לנו( ולא להמחק לחלוטין ולקרוס עשרים פעם ולבכות על בסיס יומי)
איך אנחנו גם (ל)רבים
וגם מעטים
שלא נלחמים הז בהז.
אלא איכשהו חיים יחד
זה לצד זה.
ורגע אחרי...
לרגע לא רוצה אף אידאל ואף ערך ואף כלל שיכנס לי לחיים ויתן לי תפקיד כל כך קשה כל כך שוחק כל כך דורש.
(אל דאגה בעלי זה החיות שלו אז אין לי בחירה לא צריך להטיף לי על השתמטות כי לא משנה כמה קשה לי זה לא משנה כלום)
ואז...
לא רוצה את זה ולא אכפת לי
רק רוצה שיחזירו לי את בעלי של פעם ואת החיים של פעם
שלא ביקשו ממני את מה שאין בכוחי לתת
ושוב ושוב.
אבל גם רוצה חייבת אפילו
חיים חדשים אחרים
לש שנה הבאה
של לחיות באמת ולא רק לשרוד
שישתנה פה מהשו
שישתנה ביממהשו.
שנזוז.
שנחלום.
כתבתי פה מיקס של דברים
לא יודעת למה אפילו
שומעת את כל הצדדים של כל הצדדים לפעמים אפילו בו זמנית
רגע רוצה עוצמה
רגע פשוט כוספת לזה שמותר יהיה להיות חלשה ויתנו לי.
רגע כוספת לשקט לחיים רגועים
ורגע חייבת חיים סוערים מבולגנים אך מלאי התרחשות ויצירה
מה השנה הזאת עשתה.
מה היא עשתה.
אז קודם כל, הכנות שלך והמודעות העצמית מדהימות. את כל כך עמוקה ומדוייקת.
מזדהה איתך מאוד, בדברים אחרים, אבל הנקודה היא אותה נקודה.
אני חושבת שה' ברא אותנו ככה, נושאות הפכים, אז כנראה שזה מה שהוא רוצה מאיתנו. זה מתבטא בהמון תחומים ביהדות. מצד אחד הוא דורש מאיתנו ענווה, מצד שני גאווה יהודית. מצד אחד צניעות, מצד שני להיות אור לגויים. מצד אחד להשקיע בעבודת ה' העצמית שלנו, מצד שני אסור לנו לשקוע בעצמנו וצריכים לראות איך אנחנו תורמים לסביבה שלנו. מצד אחד אשה טובה עושה רצון בעלה, מצד שני אשת חיל עטרת בעלה, חכמת נשים בנתה ביתה. ועוד ועוד...
בתחומים מסוימים שהם לא טוב לעומת טוב אלא אולי יותר בכיוון של נכון לעומת מושך, לי עוזר לזכור שבעצם יש בתוכנו שתי נפשות - נפש אלוקית ונפש בהמית/טבעית, וכל אחת מושכת לכיוון שלה. אז זה לא שיש לנו פיצול אישיות, אלא זה נורמלי וטבעי שיש בנו רצונות מנוגדים. לפעמים אנו מרגישים יותר חזק את הרצון האלוקי, ולפעמים את הבהמי. ברגעים כאלה כדאי לעצור ולהתבונן איפה נמצא הרצון האלוקי והנשמתי שלי, ומה יכול לעזור לי להתגבר ולהתקרב עוד צעד לרצון הזה.
טוב חפרתי מספיק, חשבתי בקול... מקווה שהועלתי במשהו 
אישית, בגלל שהיה לי לאחרונה פער יחסית גדול בין הילדים
אז אני נהנית במידה מסויימת מהקושי הזה ומהאינטנסביות
כי בעצמי הרגשתי איך בסוף
הכל עובר!!
וזאת תקופה שלעולם לא תחזור
והיה לי מאוד קשה השנים שכולם היו פיציים
אבל נזכרת בתקופה ובעיקר עולים לי הרגעים היפים
ואני עכשיו משתדלת להעצים את הרגעים האלו
וכן, זה לא נגמר פה
הילדים גדלים ויש להם צרכים חדשים ומסוג אחר
וגם פה
מנסה כמה שיותר לקחת את הזמנים היפים והנחמדים
נשמתי
תרימי לעצמך כל יום
אמןןן
אצלינו זה פחד אלוקים
ועוד יש לה מבטא רוסי
והיא פשוט
ק.ג.ב
🥶🥶😆
לבחור ששאל אותי הבוקר למה אני מנדנדת את העגלת סופר אם התינוקת עליי במנשא
יש לי רק מילה אחת להגיד
תסתום
🤣🤣🤣
אויש זה טובאמהלהזה טובבב
אגב, קרה לי מלאאא
ואת ממשיכה לעשות תנועות כאילו את אוחזת ילד בידייך.
זה ישר לאשפוז וקרה לי אלף פעם. 😅
הצחקתניהמקוריתאני בוכה פה!!!!
נראה לי שנים אני לא ישכח
אין מצחיק מיזה
או מן הסתם אפילו לא אבא
מתבקש ומוכר 😂
מדי יום אני מעלה קטעים מתוך #סיפורהתשובהשלי
פרידה או הפרדות.
הפרדות זה שלב שבו הילד מתבגר, בונה אישיות ועקרונות משל עצמו, בונה את הנפרדות שלו מההורים. חבל הטבור לעולם ייקשר בינינו, אבל מגיע השלב שהכי בריא שהחבל יימתח,
שמעתי משהו חכם, שילד שלא מורד בצעירותו יישאר מבוגר מורד כל חייו.
אמא שלי עוד לא עיכלה את החזרה בתשובה שלי והגעתי אליה עם הבשורה שאני מתחתנת.
קשה לה מאוד, היא מסבירה שסך הכל היא רוצה שאהיה מאושרת, שאלמד מנסיון חיים שלה, שלא אעשה את אותן טעויות שהיא עשתה. ששוני במנטליות מאוד מקשה על היחסים בין בני הזוג. שהיא דואגת שהוא בן 30 בלי מקצוע רציני.
"אתם תהיו עניים, תחכי, אל תמהרי. למה את כל כך חסרת בטחון עצמי שאת רצה להתחתן כשאתם מכירים כל כך מעט? גם לי אמרו על אבא שלך שאנחנו כל כך שונים ולא מתאימים, ולא הקשבתי ובסוף התגרשנו! "אמא, את דואגת הרבה, כי את משליכה את כל חייך על חיי! זה החיים שלי והבחירות שלי!".
זה מקשה עליי מאוד, כל חיי אני קשורה לאמא שלי ועכשיו כשהדעות שלנו מנוגדות, כמעט בלתי אפשרי לנהל דו שיח בלי להכאיב אחת לשנייה. אני חוזרת הביתה ושוב רואה אותה עם עיניים אדומות ודומעות והלב שלי נקרע.
סוף שמחת תורה, בהקפות שניות הייתה הצעת נישואים רשמית עם טבעת.
-"אמא, הוא הביא לי טבעת."
-"תחכו עם זה, מה יש לכם למהר? גם יעקב עבד בשביל רחל שבע שנים ואח"כ עוד שבע שנים.
תשבעי שאת לא הולכת לרבנות."
"בסדר, אמא".
לא יכולה להשבע ולא יכולה לא להשבע,
"נשבעת"
בבוקר היינו ברבנות.
מקווה שזה השקר האחרון בדרך שלי לבגרות.
שאני עוצרת כל ערב לקרוא מה כתבת, לא משנה מה!
אני אחוזת התפעלות ומרותקת לחלוטין.
לא תמיד יש לי זמן להגיב אבל בטוחה שיש עוד כמוני שלא מגיבות אבל כולנו קוראות בשקיקה.
מחכה בקוצר רוח לפרק של מחר... ומעריכה אותך מאד! וגם את הכתיבה שלך.
תודה שאת מביאה את הסיפור שלך לעולם💕
אם_שמחה_הללויהלא פשוט לחוות ככה את הדאגה של אמא שלך.
זה מהמם שלמרות שאת מספרת על פרק מורכב ביחסים ביניכן, רואים שאת מצליחה להעריך אותה בתוך זה.

וכל התהליך כאן חזק ומדהים כל כך...
המשפט בפתיחה הוא פחות סיפורי אלא רעיוני. יהיו משובצים עוד משפטים כאלה בספר?
ואו.
כואב שזה ככה
חיבוק גם לאחר זמן🩷
ביקשתי מהרופא הפניה למעקב זקיקים
ככה שאין לי הרבה מושג מתי צריך ללכת.
קבעתי תורות סביב הביוץ.
השאלה אם יש צורך ללכת לא.ס גם אחרי הביוץ?
כמה ימים אחרי?
אני לא אצליח להשיג תור במיידי אחרי הביוץ (כנראה)
של רופא או של אחות פוריות במרפאה
ככה בכל אופן אני יודעת שזה צריך להיות..
אני לא לוקחת תרופות כלשהם.
זה בשביל "הרוגע" הנפשי שלי שיש ביוץ וכו
ככה שאין באמת הנחיות.
אחרונה?
הזיכרון שלי שואף לאפס, אני מניקה ושוכחת באיזה צד זה היה כבר אחרי חצי שעה או פחות
הגודש זו לא אופציה, תמיד שני הצדדים מרגישים לי אותו דבר
והעברתי כל פעם לצד שהנקתי בו.
ככה שתמיד ידעתי שאני צריכה עכשיו להניק מהצד בלי הגומיה.
על החזייה בצד שבו הינקת, ואחרי כל הנקה להחליף את מיקומה.
(מרגש לקרוא הודעות כאלה שלך!❤️)
אצל הראשון שמתי מדבקה על החזיה ואחרי כל הנקה החלפתי צד, בילד השני פשוט הנקתי כל פעם מאיפה שהרגיש לי יותר מלא או מאיפה שהיה לי נוח באותו רגע.
אצל הראשון (שכן הקפדתי להניק כל פעם מצד אחר) היה לי א-סימטריה בין הצדדים, היה צד אחד הרבה יותר מלא מהשני לאורך כל תקופת ההנקה. אצל השני גם היה את זה, אותו צד שהיה גדול יותר אצל הראשון היה ככה גם אצל השני, אבל אולי פחות מובהק. עכשיו אני עדיין מניקה, חלקית מאוד (ועדיין לא מקפידה להניק כל פעם מצד אחר, פשוט מה שמרגיש יותר מלא או סתם אחד מהם אם שניהם אותו דבר) ועכשיו כבר אין בכלל א-סימטריה, הם די דומים בכמויות (בשניהם כמויות הרבה יותר קטנות כי הוא כבר אוכל מוצקים)
זה מה שאני עושה בהתחלה כשזה חשוב למניעת גודש. שבת לא נורא אם אני טועה פה ושם כי זה רק יום אחד.
מושג מה קורה איתי……… אז לא בטח שאני רושמת את הצדדים של ההנקות אלה, אלא אם כן נקודתית ממש חשוב לי להקפיד על הצדדים.
אבל לי זה לא ההכי עבד
אולי לך כן
מעולה בכל מקרה…
זה להניק אותו בצד אחד ולשאוב בצד השני
ואז אין חשש שאחד מהם לא נשאב ואז עלול להיות דלקת או שיגמר החלב
גם פעם או פעמיים הנקתי בצד אחד, ואז חיתלתי כדי שהוא יקום והנקתי גם בצד השני- שזה האידיאל אבל נקווה שיעבוד תמיד
כי כל ההצעות המהממות שלכן- אני חוששת שאשכח אם מה שמקופל/צמיד וכו אם זה הצד שהנקתי או שצריכה להניק
כמו שאמרתי- זיכרון שואף לאפס🙈😅
שאיבה במקביל להנקה יגרום לגוף לייצר עודף חלב
ולא כדאי להניק רק צד אחד שלא יפתח העדפת צד
היה לנו את זה לתקופה וזה נורא..
ההמלצה שלי היא *לנשום עמוק* ופשוט לזרום
גם אם תניקי פעמיים רצוף מאותו צד לא יקרה כלום, מקסימום אם תרגישי קצת גודש תשאבי / תסחטי להקלה
בהצלחה!
בהמשך הגוף לומד לייצר בהתאם לדרישה..
אני שאבתי לתקופה וזה עשה לי מלא בלאגן
(אחרי הלידה כמו במצבך כן שאבתי מידי פעם להקלה על הגודש אבל לא מעבר..)
אבל ברוך ה' אם הגוף יתאים את עצמו אז אני רגועה
תודה רבה🙏🙏🙏
איך ואיפה ישבץי וכו, רוב הפעמים מצליחה להזכר..
ועוד שיטה שלא עושה בכוונה אבל לא סוגרת את החזיה ואז ברור איפה הנקתי פעם אחרונה אז אני סוגרת אותהומניקה מהשני חחח
אבל באמת רעיון להמשך בע"ה אולי שאהיה חייבת להתעסק בעוד משהו חחח
אחרי פחות משבועיים הוא נשבר והתייאשתי🙈🤭
באמת חופר!
אפשר גם להרגיש איזה שד מלא יותר (ואז את נראית מהבולה למי שלא מבין מה את עושה אבל למי אכפת😂)
חלק מהם עד קרוב לגיל שנתיים ואף פעם לא זכרתי מה היה הצד הקודם
הייתי ממששת את השד ומרגישה מה מלא יותר, לא בטוחה שתמיד צדקתי אבל ב''ה לא היו לי אף פעם דלקות
(הייתה לי דלקת רק פעם אחת, אחרי לידה)
אבל מבינה את הרצון להרגיש איזשהו ביטחון שלא לפספס כלום...
וצלחתי אותו ב''ה, משם זה זרם
גם ככל שגדלים יותר מניקים פחות
וגם כנראה בגלל שיש לי משרד פרטי עם מפתח שאני יכולה לנעול ולשאוב
והעיקר חסד שגמל עליי ריבונו של עולם
בראשון נגמר באמת כי נקלטתי
בשני נגמר שבועיים אחרי שחזרתי לעבודה
מתואמתאחרונהלי זה מתאפשר כי אני עובדת מהבית... (שולחת לגנון רק כשהם מגיעים כבר לגיל שקשה לעבוד איתם)
אבל הגיוני שלרוב העולם זה לא אפשרי...
מדי יום אני מעלה קטעים מתוך #סיפורהתשובהשלי. תודה על הקריאה!♥︎
עבר עשור מאז החזרה בתשובה שלי. כל מי שעובר תהליך דומה מכיר את המושג "תשובה על התשובה", קבלת פרספקטיבה אחרת על הדברים.
המשך פרק קודם
כל השנים שאלתי את עצמי: "מה אנחנו צריכים לתת להורים? מהם המחוייבות שלנו אליהם?"
לקח לי כמה שנים טובות להגיע לזה שההורים רוצים מאיתנו שני דברים עיקריים:
כבוד ולקבל אותם כמו שהם.
ההורים שלנו רוצים לקבל מאיתנו כבוד. רוצים שנקשיב להם ונכבד את הדעה שלהם.
וזה מה שחשוב להם. אפילו יותר מאם בסופו של דבר בפועל נקבל את הדעה שלהם או לא.
הבעיה שזה לא משהו שאפשר לזייף, הכבוד הזה צריך להיות פנימי וזאת עבודה.
אבל כדאי לעשות את העבודה הזאת, כדי סוף כל סוף להתבגר. שנהיה הורים בוגרים לילדים שלנו, ולא "ניתקע" גם בגיל ארבעים בשנות העשרה עם אותם כעסים ומשקעים.
חובה עלינו לעשות את עבודת הלב "לטהר" את צינור התקשורת הסתום בינינו. ויכוחים לא עוזרים ולא פותרים שום דבר, שיחות לא מרפאות את היחסים. כשמבינים שהדיבורים לא עוזרים לתקן יחסים, אפשר קצת להתרחק למרחק ממנו זה פחות מכאיב, ולהתחיל לעבוד על היחסים, לרשום מכתבים, לעשות דמיון מודרך, להתפלל, לסלוח. לשוחח שיחות קצרות, יותר להסכים, פחות להתווכח ולטעון טענות, גם אם בסוף לעשות מה את מה שחושבים לנכון,לתת מתנות קטנות. הלבבות שלנו קשורים. במיוחד עם הההורים שהם חלק בלתי נפרד מאיתנו. גם אם רק אחד עושה עבודה פנימית זה משפיע על הצד השני.
יחסים בן אמא לבת מורכבים לרובנו. זה מתבגר כשאנחנו בוחרים אורח חיים או דעות שונות מהם. אבל גם כשתהום מפריד בינך לבינה, אל תתייאשי, זה רק היקף עבודה שאת צריכה לעשות.
ההורים רוצים שנקבל אותם כמו שהם, בלי רצון לשנות אותם ולחנך אותם. הם אנשים מבוגרים עם אופי מגובש ודעות שטבועות בהן חזק, שרוב הסיכויים לא ישתנו ואם ישתנו אז לא הרבה.
אנחנו צריכים להבין שהם נתנו לנו את הטוב ביותר שהיה להם לתת עם הכלים והנסיבות שהיו להם באותו זמן, ללמוד לפרש מחוות שונות כמו דאגה מופרזת, מתן עצות ואפילו ביקורת כאהבה, שהם פשוט לא יודעים לבטא אחרת. וגם אם הם לא מבטאים את האהבה שלהם כמו שאנחנו היינו רוצים, הם אוהבים אותנו.
לפעמים, יש הבדל עצום במזג שלך לבין מזג של ההורים והדרכי הסתכלות שלך על העולם שונים משמעותית משלהם. אבל אפילו אז, אפשר להתרחק למרחק בטוח ממנו אפשר לאהוב.
יש ספרים שהם נטו עליליתיים, והתובנות משולבות בהם כחלק מהמחשבות ומהדיבורים של הגיבורים, ויש ספרים שהם חצי עלילייתים וחצי הדרכתיים.
את פשוט צריכה לבחור מה הסגנון שאת רוצה בשביל הספר שלך
חייב לבחור סגנון?

חשובות. לומדת ממך המון!
מתואמתאחרונהאני כל כך משקיעה בלהצליח עם הילדים ולא הולך לי.
אפילו הלכתי ללמוד הדרכת הורים ועדיין מרגישה שלא מצליח לי.
הילדים לא מקשיבים לי אפילו בדברים קטנים כמו לבוא להתקלח או לקום בבוקר בזמן.
אני נמצאת איתם מהבוקר לבד כי בעלי נוסע ממש מוקדם לעבודה.
אז אני מארגנת אותם ולוקחת למסגרות וגם מחזירה ונמצאת בצהריים ואחר הצהריים ובעלי מגיע רק בערב.
בנוסף הם גם קמים בלילה.
מרגישה שהם שואבים ממני כוחות אבל לא נותנים לי כוחות.
ממש מתסכל אותי..
באמת מרגישה שבא לי לבכות 😥
וכותבת דברים ממש נכונים
דברנו עשרות רבות של שיחות עומק
של לספר לו הכי בעומק מה הרגשות שלי
לא לבקש כלום
רק שיקשיב וירגיש איתי רגע
הוא סיפר לי שעות על שעות על הרצון שלו על מה הז עבורו על כמה הוא זקוק לזה
הקשבתי לו ומבטיחה שכמעט בכיתי כי רציתי כל כך שיהיה לו
הוא איש טוב
אבל הוא לא מצליח לפתוח את הלב לקושי שלי
לשא מבקש ממנו הרבה
וכם אם כלום במעשי
רק שיכיר בו
שיעריך
הוא לא מצליח עד הסוף
הוא פוחד לפתוח אלי את הלב שם כי אז הוא מפחד לוותר לי ולוותר על עצמו הוא לא יודע לשים את הצורך שלו כשהכאב שלי חשוף
אפילו שאני אומרת לו שוב ושוב שאני לא מוכנה לתת לו למחוק את עצמו לגמרי עבורי שזה לא נכון
שאני מוכנה להשתדל באמת ככל יכלתי
אבל
רק שלא יאשיר אותי בודדה עם הקושי
שארגי ששרואה
מאמינה שזה יגיע לשם
אנחנו בהרבה עבודה על זה
השבוע צף לי שוב הכאב
כי אמר בטעות משפטים שאכלו אותי
הוא לא אטום
הז רק מגננה
ותודה ממש מתחברת למה שכתבת
בסוף מאמינה שנצליח למצוא את מקומינו
האמת שעד גיל שנה אני זורמת עם הקימות גם אם זה אחרי שעתיים
אני יוצאת מנקודת הנחה שזה או רעב והוא צריך אוכל
או פינוק והוא רוצה אותי ואז ההנקה עוזרת לו.
הנקה זה מעבר לאוכל
אגב, אתמול בלית ברירה הבאתי לו מטרנה לפני השינה
וחשבתי לעצמי מעניין מה יהיה בלילה
קם כרגיל וללא שינוי..
אבל אני ממש מבינה את הקושי לקום כמה פעמים בלילה.. זה קשה מאוד
עצמאית, ושישנים פחות טוב, כי ככה זה, כמו כל תכונה אנושית אחרת אנשים, וגם תינוקות, שונים זה מזה.
אז זה לא שאת עושה משהו לא בסדר, ובהחלט ייתכן גם שאם לא תעשי כלום זה יסתדר, או לפחות ישתפר, מעצמו בהמשך.
בשביל כן לשפר את המצב, התשובה הקלאסית שאני מכירה, אחרי שפסלת דברים שמפריעים( אגב גם לא פירטת האם זה תמיד היה ככה או שבזמן האחרון, וזה כן פשוט משתנה מעצמו סביב ענייני שיניים, צינון וכו')
כמו רעב, חום/קור, צינון חיתול וכו',
זה להפריד הנקה מהרדמה, ולהרגיל להרדמות עצמאית. אפשר להתחיל במהלך היום, כי זה בכל זאת מאתגר ולוקח זמן וקשה באמצע הלילה להתחיל להתעקש, ואחרי שהולך טוב במהלך היום להסתגל להרגיל כך גם כשמשכיבים ללילה, ובסוף להתנהל כך גם כשמתעוררת בלילה.
אני במצב כזה משאירה לישון איתי
נשמע קשוח ממש להיות ערים איתה בלילה
היא פרסמה אחלה מתכון
עם סרטוני הדרכה סופר מפורטים
אנסה לצרף קישור לדרייב שלה - שמעתי מחברות שהכינו והיו מאוד מרוצות
פעם ראשונה לפני שנתיים העזתי להכין סופגניות אמיתיות.
עשיתי עם המתכון של חן במטבח. והוא מעולה! מאז הכנתי עוד כמה פעמים. כבר מכינה כמות וחצי כי הכל מתחסל.
אין מה להשוות לקנויות. ואפשר להקפיא אם נשאר עודף.
מרימוש!הלכתי לרופא..אמר שנראה כמו נפיחות שומנית
אבל שלח לבדיקות
בינתיים ועד שיתברר התוצאות
למישהי היה?
ומה היה??
היתה לנו לימפומה במשפחה המאוד קרובה לכן חוששת)
הנקת אי פעם?
לי זה היה בעקבות רקמת שד שצמחה שם
מה זה רקמת שד שגדלה שם?
חא מכירה
זה צד שגם ככה בקושי יש בו חלב מלכתחילה
ובחודשים האחרונים הוא כבר כמעט גמול.יונק פעם ביום גג פעמיים לכמה דקות
ומהצד הזה עוד פחות
זה לא גודש
או משהו כזה
באמת התלבטתי אם יכל להיות קשור אבל היה לי מוזר
רקמת שד. ולפעמים מצטבר גם שם חלב.
מציעה לפנות לכירורגית שד.
וואי איהז מוזר חח
לא דעתי שיש דברים כאלה
קבעתי תור לכירורג רגיל לא ידעתי שיש גם ספציפי לזה
תבדקי שזה כירורג שמתחמחה בשד.
תתקשרי למרפאה לבקש.
גם לא במרחק נסיעה סביר
רק שעה וחצי+
וזה קצת מסובך לי אני בלי רכב
לכירורג רגיל זה לא יעוזר?
אני חושבת, שאם הוא לא מתמחה בזה, זה כמו ללכת לכל רופא אחר.
בעיקר כדי לשלול שזה לא מהשו מעבר ...
ואולי אני טועה.
בכל מקרה שיהיה בבריאות .
תודה
לדוג בשבילך בירושלים, ממליצה לעשות חיפוש בגודל לפי האזור שלך
בהצלחה
יותר מקרין כזה לישבן.. כואב לי כשעוברת מהליכה לישיבה או להפך...
מתחילה שבוע 31 מחר בעזרת ה', זה כבר חודש כואבבבב
מישהי גם עברה משהו כזה? דומה?
אני חשבתי שזה מהקור ושרירים תפוסים וכו, שמתי בקבוק מים חמים אבל רואה שלא עובר...