בנות,עשיתי בפעם הראשונה בדיקת בטא ויצא לי תוצאה:
IU/L 22124 .
מה זה אומר?
תודה על העזרה
IU/L 22124 .
מה זה אומר?
תודה על העזרה
עזרה בפינוח בדיקת בטאללי 78
הריון, מזל טוב!!מק"ר
תודה יקירה,יש לך מושג איזה שבוע?ללי 78
מה שאורוש ענתה לךמק"ר
בשעה טובה! מתי היה מחזור אחרון?אשה שלו
מזל טוב, כמה יחסים קיימתם סביב לביוץאירהאחרונה
הריון. בשעה טובה המקורית
בשעה טובה! הריוןאורוש3
עבר עריכה על ידי אורוש3 בתאריך ח' בשבט תש"פ 14:22
אם את לא יודעת שבוע כדאי לקבוע אולטרסאונד בהקדם שיקבעו גיל הריון. ברגיל החישוב הוא מווסת אחרונה. יש מחשבונים באנטרנטבשעה טובה!בתי 123
מזל טוב איזה כיף לך!!הרת עולם
מזל טובאנייי12
הייתי מחכה עוד שבועshiran30005
ועושה בדיקת דופק
מזל טוב
מזל טוב
הבאת ילד שני , אחים צפופים ? יתרונות וחסרונותHANNAB
היי לכולן , אני בטוחה שנשאלת השאלה הזו רבות ומתקיימים דיונים אבל אשמח לעוד נקודת מבט שאולי תחדש לי .
כרגע אני עם בן מתוק בן 7 חודשים בע"ה שיהיה בריא עד 120 , אני בת 25 והתחתנתי עם בעלי אחרי חצי שנה וב"ה נפקדנו בשנה הראשונה לנישואינו.
ממכריי שמעתי המון על עקרות משנית (אבל לא זו הסיבה לתהיה או המניע) ותמיד חשבתי שארצה צפיפות בין ילדיי.
אחרי היריון שלהגדרתי לא היה קשה כי רק רציתי לצאת בידיים מלאות בלידה קלה אך מבחינה רפואית בהחלט לא היה קל נכנסתי לסוג של חרדה / דיכאון מכיוון שראיתי את כל הפער שהקטן הכניס לחיינו כזוג טרי יחסית (לצערי אני די מפונקת ולא עוזרים לי הניעורים של להתבגר כי הרצון הגשמי נשאר בעודו גם אם אתכחש לו) ואני מעוניינת לצאת עם בעלי אחת לשבוע , לנסות בערבים לקבל את הזמן שלנו מבלי להתחשב במה שצריך (ולמדתי לשים את צרכיי בצד כי אם ארצה להתקלח אבל זו שעת שינה של הקטן מן הסתם שלא אעשה , לא אצא להתאמן במקום להיות איתו בבית או אפילו אוכל חם יש סבירות שלא אצליח לאכול כי הוא ילד שאוהב המון ידיים ובקושי ישן מעבר לשעתיים ברצף גם בלילות וגם בימים).
תמיד חשבתי שאביא ילדים ברצף , תמיד הסתכלתי על משפחות עם ילדים קטנים וצפופים כשאיפה וזה משהו שבליבי אני עדיין מאוד רוצה עבור הבן שלנו (הבנתי שזו אחווה אחרת כשהם קרובים בגיל) וגם ממקום "אינטרסנטי" מסיימים עם ההיריונות והגידול בגיל שעוד נשארים צעירים ואפשר לטוס / לחוות יחד / לצאת לדייטים / להפגש עם חברים ובאופן כללי לשים את הזוגיות במרכז.
מנגד אני חוששת מאוד שאם אכנס עכשיו להריון לא אצליח להחזיק את עצמי מבחינת עייפות , אז איך עושים את זה ? (המתוק שלי עירני וכל עניין ההרדמות העצמאיות נשגב מבינתי כי קשה לי לתת לו לבכות אז מרימה לידיים) , מה זה עושה לזוגיות והאם אפשר להמשיך לצאת / לטוס ?
אני מרגישה שאם היו אומרים לי שהזוגיות לא מקבלת חבטה מזה ועדיין אפשרי מאוד להמשיך לצאת / מדי פעם להיות בבתי מלון וליהנות בזוגיות כזוג אז הייתי שמחה לעשות עוד וברצף.
כמובן שכלכלית אין באפשרותנו רק לנפוש ולסעוד אבל מתי שיוצא אחת לכמה חודשים כן לעשות את זה.
תמיד שמעתי שמעבר לילד 2 הוא הכי קשה ולי אישית המעבר ל1 כבר היה מאוד טראומתי כי כל החיים שהורגלתי אליהם השתנו מהקצה לקצה וכמה שזה נשמע אנוכי ולא בסדר מצידי אולי באמת שניסיתי להשתנות אבל הבנתי שאני רק מדחיקה רצונות ולא באמת מבטלת אותם.
האם יש מישהי שמבינה לליבי ? האם מישהי חוותה משהו דומה ? האם מישהי יכולה להסביר לי מניסיונה מה הקשיים בהבאת ילד שני צפוף והאם המעבר היה קשה יותר מלילד ראשון ?
אומר גם שתמיד חשבתי שבני הוא לא תינוק נוח כפי שהייתי שומעת מאימהות לתינוקות בגילו אבל אני חוששת שאולי מהדיכאון / טראומה העצמתי את הקושי שלו ויש מצב שהילד השני באמת יהיה קשה יותר.
הקטן שלי מתעורר כל שעתיים , גג שלוש בלילה לפעמים נרדם לבד בחושך ורק בחדר שלו ולפעמים דורש להרדם בידיים , לא מתחבר למוצקים וסוגר את הפה ולפעמים מקיא כי לא רוצה .. מעבר לזה אני בהודיה יומיומית על שיש לי אותו ושהוא בריא ורק מתפללת להיות אמא טובה עבורו (וגם בגלל זה חושבת על ילד שני כרגע) כי אם רוצים יותר מילד 1 אז למה לפרוס את זה על פני עשור ולא לצאת מטיטולים והנקות וההתמסרות המוחלטת הזו על פני תקופת זמן כ"כ ארוכה ותוך כדי אולי גם לא יהיו אחים / אחיות קרובים .
אשמח לכל תגובה וזווית.
תודה רבה ענקית מראש!
כרגע אני עם בן מתוק בן 7 חודשים בע"ה שיהיה בריא עד 120 , אני בת 25 והתחתנתי עם בעלי אחרי חצי שנה וב"ה נפקדנו בשנה הראשונה לנישואינו.
ממכריי שמעתי המון על עקרות משנית (אבל לא זו הסיבה לתהיה או המניע) ותמיד חשבתי שארצה צפיפות בין ילדיי.
אחרי היריון שלהגדרתי לא היה קשה כי רק רציתי לצאת בידיים מלאות בלידה קלה אך מבחינה רפואית בהחלט לא היה קל נכנסתי לסוג של חרדה / דיכאון מכיוון שראיתי את כל הפער שהקטן הכניס לחיינו כזוג טרי יחסית (לצערי אני די מפונקת ולא עוזרים לי הניעורים של להתבגר כי הרצון הגשמי נשאר בעודו גם אם אתכחש לו) ואני מעוניינת לצאת עם בעלי אחת לשבוע , לנסות בערבים לקבל את הזמן שלנו מבלי להתחשב במה שצריך (ולמדתי לשים את צרכיי בצד כי אם ארצה להתקלח אבל זו שעת שינה של הקטן מן הסתם שלא אעשה , לא אצא להתאמן במקום להיות איתו בבית או אפילו אוכל חם יש סבירות שלא אצליח לאכול כי הוא ילד שאוהב המון ידיים ובקושי ישן מעבר לשעתיים ברצף גם בלילות וגם בימים).
תמיד חשבתי שאביא ילדים ברצף , תמיד הסתכלתי על משפחות עם ילדים קטנים וצפופים כשאיפה וזה משהו שבליבי אני עדיין מאוד רוצה עבור הבן שלנו (הבנתי שזו אחווה אחרת כשהם קרובים בגיל) וגם ממקום "אינטרסנטי" מסיימים עם ההיריונות והגידול בגיל שעוד נשארים צעירים ואפשר לטוס / לחוות יחד / לצאת לדייטים / להפגש עם חברים ובאופן כללי לשים את הזוגיות במרכז.
מנגד אני חוששת מאוד שאם אכנס עכשיו להריון לא אצליח להחזיק את עצמי מבחינת עייפות , אז איך עושים את זה ? (המתוק שלי עירני וכל עניין ההרדמות העצמאיות נשגב מבינתי כי קשה לי לתת לו לבכות אז מרימה לידיים) , מה זה עושה לזוגיות והאם אפשר להמשיך לצאת / לטוס ?
אני מרגישה שאם היו אומרים לי שהזוגיות לא מקבלת חבטה מזה ועדיין אפשרי מאוד להמשיך לצאת / מדי פעם להיות בבתי מלון וליהנות בזוגיות כזוג אז הייתי שמחה לעשות עוד וברצף.
כמובן שכלכלית אין באפשרותנו רק לנפוש ולסעוד אבל מתי שיוצא אחת לכמה חודשים כן לעשות את זה.
תמיד שמעתי שמעבר לילד 2 הוא הכי קשה ולי אישית המעבר ל1 כבר היה מאוד טראומתי כי כל החיים שהורגלתי אליהם השתנו מהקצה לקצה וכמה שזה נשמע אנוכי ולא בסדר מצידי אולי באמת שניסיתי להשתנות אבל הבנתי שאני רק מדחיקה רצונות ולא באמת מבטלת אותם.
האם יש מישהי שמבינה לליבי ? האם מישהי חוותה משהו דומה ? האם מישהי יכולה להסביר לי מניסיונה מה הקשיים בהבאת ילד שני צפוף והאם המעבר היה קשה יותר מלילד ראשון ?
אומר גם שתמיד חשבתי שבני הוא לא תינוק נוח כפי שהייתי שומעת מאימהות לתינוקות בגילו אבל אני חוששת שאולי מהדיכאון / טראומה העצמתי את הקושי שלו ויש מצב שהילד השני באמת יהיה קשה יותר.
הקטן שלי מתעורר כל שעתיים , גג שלוש בלילה לפעמים נרדם לבד בחושך ורק בחדר שלו ולפעמים דורש להרדם בידיים , לא מתחבר למוצקים וסוגר את הפה ולפעמים מקיא כי לא רוצה .. מעבר לזה אני בהודיה יומיומית על שיש לי אותו ושהוא בריא ורק מתפללת להיות אמא טובה עבורו (וגם בגלל זה חושבת על ילד שני כרגע) כי אם רוצים יותר מילד 1 אז למה לפרוס את זה על פני עשור ולא לצאת מטיטולים והנקות וההתמסרות המוחלטת הזו על פני תקופת זמן כ"כ ארוכה ותוך כדי אולי גם לא יהיו אחים / אחיות קרובים .
אשמח לכל תגובה וזווית.
תודה רבה ענקית מראש!
אני כמובן לא יכולה להחליט בשבילךאנונימית לרגע1
אבל כתבת בערך את כל הסיבות ללמה לא..
אז בעצם למה כן? לרצות ילדים צפופים זה נחמד מאוד רעיונית, בפועל צריך המון כוחות. ורק כשהם גדלים רואים שהם משחקים יחד ונהנים מהחברות
לכן אם את מרגישה שיש לך באמת כוחות ואת מאוד רוצה עוד ילד לכי על זה
אם את רואה רק את הסיבות ללמה לא- לדעתי כדאי לחשוב שוב
בחירות טובות ובהצלחה!
אז בעצם למה כן? לרצות ילדים צפופים זה נחמד מאוד רעיונית, בפועל צריך המון כוחות. ורק כשהם גדלים רואים שהם משחקים יחד ונהנים מהחברות
לכן אם את מרגישה שיש לך באמת כוחות ואת מאוד רוצה עוד ילד לכי על זה
אם את רואה רק את הסיבות ללמה לא- לדעתי כדאי לחשוב שוב
בחירות טובות ובהצלחה!
מדוייק..Eu
בנוסף אני אישית לא מבינה את הטיעון הזה של "יהיה קשר"
אני ואחיות שלי הפרשים של 2 3 ו5 וכולם בקשרים מעולים של חברות...כבר מגיל קטן
וככה גם מלא בני דודים שלי וחברים
דווקא בהבדלים קטנים יותר הרבה פעמים יש הרבה תחרות
אני ואחיות שלי הפרשים של 2 3 ו5 וכולם בקשרים מעולים של חברות...כבר מגיל קטן
וככה גם מלא בני דודים שלי וחברים
דווקא בהבדלים קטנים יותר הרבה פעמים יש הרבה תחרות
מדויק 
אנונימית לרגע1
^^^^ אמרת הכלמיואשת******
למה כןHANNAB
להפך , אני רואה המון סיבות למה כן והסיבה שבגללה אני תוהה היא מה זה עושה לזוגיות (האם יש הבדל מהותי בין הראשון לשני או שמעצם שינוי השגרה כבר עם ה1 אז זה קל יותר).
כמובן שהכל בסיעתא דשמייא ואמן שכל מי שרוצה יפקדו לברכה.
כמובן שהכל בסיעתא דשמייא ואמן שכל מי שרוצה יפקדו לברכה.
זה ענין אישי- אבל בכללי לא כדאי ללכת לקיצוניות אם זה תלוי בךרעותוש10
פחות משנה וחצי זה גיל קרוב וצפוף יש נשים שזה מאתגר אותן, במיוחד שלא נשמע שאת רוצה בזה
ארבע שנים זה רחוק ואצלנו למשל ממש מתגעגעים לתינוק ולא זוכרים כ"כ איך זה (הולך להיות רווח של ארבע שנים שנכפה עליי)
ללכת על דרך האמצע לפי מה שמתאים לך אישית ולא לשכוח שזה תלוי גם ברצון ה' לא רק בנו
לי הרווח האידיאלי היה שנתיים וחצי אבל באמת שזה מאוד אישי (היה לי רק יותר, לא פחות)
ארבע שנים זה רחוק ואצלנו למשל ממש מתגעגעים לתינוק ולא זוכרים כ"כ איך זה (הולך להיות רווח של ארבע שנים שנכפה עליי)
ללכת על דרך האמצע לפי מה שמתאים לך אישית ולא לשכוח שזה תלוי גם ברצון ה' לא רק בנו
לי הרווח האידיאלי היה שנתיים וחצי אבל באמת שזה מאוד אישי (היה לי רק יותר, לא פחות)
אין על דרך האמצע....נביעה
אכן, אצלינו ראינו שאחרי שנתיים כבר יש כמיהה וכוחות(אין "תינוק" שצריך להרדים.. הם כולם פשוט "הולכים לישון"..)
אחרי יותר- כבר שוכחים איך זה..מעיפים את כל האביזרים שהקטן צריך- ואחכ צריך לקנות מחדש...
בעיניי זה רווח גדול מדי.
אז אולי תחכי קצת, את תראי שיש הבדל עצום בין עכשיו- 9 חודשים, לבין פעוט בן שנתיים.. ושנתיים הפרש זה עדיין צמוד ולא פער גדול. ויש יותר כח
בע"ה...
בהצלחה בהחלטות!❤
אחרי יותר- כבר שוכחים איך זה..מעיפים את כל האביזרים שהקטן צריך- ואחכ צריך לקנות מחדש...
בעיניי זה רווח גדול מדי.
אז אולי תחכי קצת, את תראי שיש הבדל עצום בין עכשיו- 9 חודשים, לבין פעוט בן שנתיים.. ושנתיים הפרש זה עדיין צמוד ולא פער גדול. ויש יותר כח
בע"ה...
בהצלחה בהחלטות!❤
מסכימה...Eu
רק רצון ה' תמיד.HANNAB
אני תוהה כי ברור לי שגם מהרגע שרוצים זה לא בהכרח קורה מיידית ולכן השאלה יחד עם הרציונאל עולים כדי לדעת איך המעבר מ1 ל2.
ברור לי שהכל מאת ה' ואמן שתהיה סיעתא דשמיא!
ברור לי שהכל מאת ה' ואמן שתהיה סיעתא דשמיא!
את נשמעת אמא ממש מדהימה ורגישה לצרכים של הבן שלך♡כי לעולם חסדו
תודה רבה לך , זה ממש מחזק !HANNAB
אני אגיד לך יתרונות שאני הרגשתי על עצמי..אם_שמחה_הללויה
יש לי 2 צפופות. אני חושבת שהמעבר לילד ראשון הוא הכי קשה ללא ספק, את מאבדת את החופש שלך, הגוף שלך משתנה, הזוגיות עוברת טלטלה. במעבר לילד שני, את כבר יותר מנוסה ולוקחת הכל ביותר קלות. אני הרגשתי שלידה נוספת הביאה איתה המון תובנות חדשות, סוג של בחנתי את האמהות שלי מחדש.
ההתחלה היא קשה, אבל כשהם קצת גדלים את רואה הרבה נחת, הבכור גם דורש פחות תשומת לב כי יש לו חבר בבית לשחק איתו, מאשר אם הוא היה לבד.והקטן מסתכל על הגדול ומתפתח מהר יותר.זה מדהים.
וה׳ שולח כוחות מחודשים, שכל מחודש ושפע עם כל ילד שבא. את לומדת לתמרן בין מתן תשומת לב לעצמך, לילדים, לבעל. זה לוקח זמן, אבל את לומדת המון על עצמך בזמן קצר, לומדת להאמין בעצמך ובעלות שלך
שיהיה בהצלחה בכל החלטה שתבחרי!
ההתחלה היא קשה, אבל כשהם קצת גדלים את רואה הרבה נחת, הבכור גם דורש פחות תשומת לב כי יש לו חבר בבית לשחק איתו, מאשר אם הוא היה לבד.והקטן מסתכל על הגדול ומתפתח מהר יותר.זה מדהים.
וה׳ שולח כוחות מחודשים, שכל מחודש ושפע עם כל ילד שבא. את לומדת לתמרן בין מתן תשומת לב לעצמך, לילדים, לבעל. זה לוקח זמן, אבל את לומדת המון על עצמך בזמן קצר, לומדת להאמין בעצמך ובעלות שלך
שיהיה בהצלחה בכל החלטה שתבחרי!
*בכוחותאם_שמחה_הללויה
אמן סלה כן יהיה רצון. את ממש מעודדת ותודה רבה לך על התגובה !HANNAB
תודה רבה לך על התגובה המעודדת !!HANNAB
את נשמעת אמא מדהימה ואת ממש מחזקת אותי ותודה רבה לך על כך.
אז בעצם הזוגיות חווה את מרבית הטלטלה בילד הראשון ואז הילד השני מגיע סוג של למשפחה 'מתפקדת' כבר ?
למה לצפות בערך מבחינת שינויים ?
ברור לי שהכל מבורא עולם ולכן אנחנו מעלים את השאלה כי גם ברגע שרוצים לא בהכרח נפקדים בחודש הראשון..
אז בעצם הזוגיות חווה את מרבית הטלטלה בילד הראשון ואז הילד השני מגיע סוג של למשפחה 'מתפקדת' כבר ?
למה לצפות בערך מבחינת שינויים ?
ברור לי שהכל מבורא עולם ולכן אנחנו מעלים את השאלה כי גם ברגע שרוצים לא בהכרח נפקדים בחודש הראשון..
לדעתי כן (השאלה הראשונה)חולת שוקולד
ולא חושבת שצריך לעשות את השיקןל של הזמן שזה לוקח כי בסוף אפשר כן להפקד מהר, עדיף לחכות יותר מאשר הריון לא רצוי (תלוי כמובן גם ברמת הרצון בכל שלב)
וגם לי נשמע שכרגע זה עדיין מוקדם
בעיני מה שקובע זה בעיקר מתי מגיע הרצון, יותר משיקולי יציאות/טיסות, לא הגיוני להביא ילד בלי לרצות כדי לגמור מהר, לכל זמן ועת וגם אם תגמרי ללדת בגיל 40+ עדיין ישארו לך מספיק שנים לבילויים
וגם לי נשמע שכרגע זה עדיין מוקדם
בעיני מה שקובע זה בעיקר מתי מגיע הרצון, יותר משיקולי יציאות/טיסות, לא הגיוני להביא ילד בלי לרצות כדי לגמור מהר, לכל זמן ועת וגם אם תגמרי ללדת בגיל 40+ עדיין ישארו לך מספיק שנים לבילויים
אף אחד לא יכול להבטיח לךאורוש3
יש כאלה שהמעבר להורות היה הכי קשה אצלם וכאלה שדווקא מאחד לשניים. אחד עוד סוחבים למקומות בקלות. עם שניים זה כבר יותר מסורבל. את מסתכלת על זה בעיני בזווית לא נכונה. ואם יבטיחו לך שהמעבר מאחד לשניים קליל ובסוף יהיה ילד קשה ומגביל והבכור עדיין גם יהיה תינוק (שנה פלוס זה תינוק. לגמרי). מה תעשי? תחזירי לחנות? ילדים זה לא כדי לסמן וי שעשית מספיק ונגמר העניין ואפשר לחזור לחיים היפים. ילדים זה לכל החיים. ובאמת, הם החיים. זה לא משחק (אצלי השניה הייתה הכי קשה כפיצית ושלושתם לא קלים). אני לא מזלזלת במה שתיארת לגבי הבילויים שלך. מקבלת שיש סוג שונה של אנשים בעולם עם צרכים והרגלים שונים. אבל ילד צריך להגיע לעולם ברצון ועם כוחות ונכונות לגדל אותו גם אם הוא מאתגר (ושכולנו רק נחווה ילדים נורמליים ורגילים עם אתגרים רגילים אמן). את מתארת עייפות, קושי להתרגל למגבלות ההורות. אז לי אישית זה לא נשמע מקום טוב להביא הרגע עוד תינוק ולהיות עם שניים. באמת. חכי שתרצי עוד אחד. שזה ידגדג לך בכל הגוף. או לפחות קצת. וזה ממש לגיטימי שאין לך רצון עכשיו. גם אצלי אין רצון בשלב שלך. יש כאלה שיש להן. ועדיין לפעמים בגלל שיקולים נוספים הן ממתינות עוד קצת. לא יודעת כי אני לא שם. אבל צריך יכולת ובשלות כדי להוריד עוד נשמה. את יכולה אם בשיקולים השכליים זה כן מרגיש לך נכון בקרוב לנסות לעבוד על הרצון שלך. לקדם אותו. אבל תינוק שני גם אם ההלם מופחת זה בשום צורה לא קל יותר מאשר זוג פלוס אחד! זה יותר קשה!! תני לבייבוש שלך קצת לגדול. תחזרי לבלות קצת כי זה מה שעושה לך טוב. ואז תכנסי שוב לגידול עוד גוזל קטנטן. זה שואב. את יכולה לנסות להתאים את הבילויים שהיית רגילה אליהם לסוג של בילויים מותאם יותר למשפחה עם קטנטנים ולראות אם זה משמח אותך. יש משפחות שמאוד זורמות ומבלות בחוץ. זה אופי. וזה בסדר. מה שאני מנסה לומר לך. לא בטוחה שמצליחה. שלדעתי את צריכה לעבור תהליך כלשהו להשלים יותר עם ההורות שלך ולראות איך את משלבת בין זה לבין מה שעושה לך טוב ורק אחרי איזון מסויים להביא עוד ילד. כי להביא ילדים ולחכות שיגדלו כדי שיהיה אפשר לחיות זו לא צורה. ברור שכולנו מרגישים כך לפעמים אבל זה לא ברעיון ובאידיאל. אלא כי אנחנו בני אדם ולפעמים קשה לנו. אבל ברעיון צריך לחיות כל תקופה באופן מלא ולחיות את הכאן ועכשיו. כי אם רק נחכה ש. נפספס את החיים. דווקא אם יש רווחים אפשר בין לבין לידות יותר לבלות עם הילדים הקיימים בצורה פחות מגבילה. לי למשל יש רווח של שנתיים וחצי בערך ושל שלוש וחצי בערך. ובין השניה לשלישי בהחלט היה ממש יותר כיף לצאת עם שני ילדודים בלי תינוקי. אבל יש מלא משפחות מאוד זורמות גם עם קטנים. זה מאוד אישי. חייבת לומר שממש לא התכוונתי לפגוע. אני לא חושבת שאת לא בוגרת. אני חושבת שאת במקום שמברר את המקום שלו בעולם וזה טבעי ונורמלי. ודברים עוד יתפתחו וישתנו וזה ממש בסדר.
אני רק לדעתי האישיתרעותוש10
כדאי לחכות שנה מהלידה כדי להתחזק, ללמוד את הילד, אם את מניקה להניק כמו שצריך ובכוחות...
זה גם נורמלי מבחינת הגוף בעבר לפני דור ההורמונים ומזון השפע אישה מניקה כמעט ולא הייתה נכנסת להריון לפני גיל שנה
ומשם והלאה אם אין סיבה מיוחדת למנוע הריון אז לתת לזה לקרות בקצב הטבעי
זה גם נורמלי מבחינת הגוף בעבר לפני דור ההורמונים ומזון השפע אישה מניקה כמעט ולא הייתה נכנסת להריון לפני גיל שנה
ומשם והלאה אם אין סיבה מיוחדת למנוע הריון אז לתת לזה לקרות בקצב הטבעי
גם בילד שני יש חבטהתיתי2
וגם בשלישי
ורביעי
ועשירי
תמיד יש חבטה לזוגיות, לגוף, לנפש, לילדים האחרים.
לפעמים החבטה קלה, לפעמים פחות
לא בטוחה שאפשר לצפות מה יהיה, ומה קרה לאחרים לא רלוונטי
אבל אפשר להניח
שאם לאמא כבר היה דכאון קל בעבר
ויש לה ילד מאתגר
והזוגיות עוד מתאוששת
וכך גם הגוף
והיא צריכה יותר מנוחה
ומבינה שיש לה צורך נפשי ביציאה אחת לשבוע
בחופש כל חצי שנה
והיא עוד מעכלת את ההורות בכלל
את הטוטאליות
ומדברת על עצמה במושגים של "להדחיק את עצמי"
ויש לה תינוק קטן
ועוד ועוד
אז כנראה, סיכוי גבוה מאוד, שהלידה הבאה לא תהיה קלה, ותבוא עם חבטה רצינית.
מצטערת לבאס, אבל כל מה שכתבת - הם סיבות למה לחכות עם הריון לטובת השפיות והבריאות שלך ושל כל המשפחה
לא ראיתי אפילו סיבה אחת למה כן... (קשר בין אחים תלוי באופי יותר מאשר בפער גיל)
כתבת "אם היה אפשר לצאת כזוג בלי לקבל חבטה... הייתי מביאה הרבה בכיף"
נכון! כולנו!
אבל זה הטריק, שגידול ילדים זה מאתגר מאוד ודורש התמסרות עצומה. וויתורים גדולים.
האם את מוכנה לקחת סיכון לעוד חבטה רצינית לזוגיות? לילד הנוכחי? וכמובן לעצמך?
סליחה שאני מבאסת, פשוט מה שכתבת צועק להמתין...
ורביעי
ועשירי
תמיד יש חבטה לזוגיות, לגוף, לנפש, לילדים האחרים.
לפעמים החבטה קלה, לפעמים פחות
לא בטוחה שאפשר לצפות מה יהיה, ומה קרה לאחרים לא רלוונטי
אבל אפשר להניח
שאם לאמא כבר היה דכאון קל בעבר
ויש לה ילד מאתגר
והזוגיות עוד מתאוששת
וכך גם הגוף
והיא צריכה יותר מנוחה
ומבינה שיש לה צורך נפשי ביציאה אחת לשבוע
בחופש כל חצי שנה
והיא עוד מעכלת את ההורות בכלל
את הטוטאליות
ומדברת על עצמה במושגים של "להדחיק את עצמי"
ויש לה תינוק קטן
ועוד ועוד
אז כנראה, סיכוי גבוה מאוד, שהלידה הבאה לא תהיה קלה, ותבוא עם חבטה רצינית.
מצטערת לבאס, אבל כל מה שכתבת - הם סיבות למה לחכות עם הריון לטובת השפיות והבריאות שלך ושל כל המשפחה
לא ראיתי אפילו סיבה אחת למה כן... (קשר בין אחים תלוי באופי יותר מאשר בפער גיל)
כתבת "אם היה אפשר לצאת כזוג בלי לקבל חבטה... הייתי מביאה הרבה בכיף"
נכון! כולנו!
אבל זה הטריק, שגידול ילדים זה מאתגר מאוד ודורש התמסרות עצומה. וויתורים גדולים.
האם את מוכנה לקחת סיכון לעוד חבטה רצינית לזוגיות? לילד הנוכחי? וכמובן לעצמך?
סליחה שאני מבאסת, פשוט מה שכתבת צועק להמתין...
זה כיף ילדים צפופיםלמה לא123
אבל,את אף פעם לא יכולה לדעת איך יצא השני
אצלי השני יצא הפראקטיבי, וזה היה מאוד מאוד לא קל
אבל היום כשהם גדולים,זה תענוג
עונה בתור אמא לצפופיםהמקורית
יש לי שניים בני שנתיים כמעט ו8 חודשים
אצלי לפחות המעבר לשניים היה השבר הגדול
לחלק את הקשב לשניים שבוכים, מלא טיטולים, מקלחות הכלל כפול! וגם אבדן העצמאות היה יותר גדול.
אני עוד בתקופה של הסתגלות אפילו אחרי הרבה כלכך זמן ואולי אני לא דוגמה יכול להיות שחוויתי את זה באקסטרים מדי. מצד שני ככל שהזמן עובר אני רואה את היתרונות שבזה- שיש להם חברה אחד עם השני ובמיוחד בחורף הנוראי. אם הייתי צריכה להעסיק את הבן שלי כבן יחיד בימים שהוא חולה בבית זה היה מטורף מבחינתי.
וגם מהבחינה הזו שאני כבר מטפלת בתינוק אחד אז עוד אחד זה כבר נהיה 'על הדרך'. אבל גילוי נאות - הילד שלי היה נח מאוד. מאוד. לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי מתקשה איתו
הם באמת מאושרים אחד מהשנייה ואני מאושרת שהקב"ה שלח לי אותם.
גם מבחינת ההריונות צריך לקחת בחשבון. איך את בהריון והאם תהיה לך עזרה או איך תתמודדי. זה פקטור חשוב בהתמודדות הנפשית לאחר הלידה.
אני אומרת שאת צריכה לקחת מכלול של דברים בחשבון ולהחליט שאת מוכנה להתמודד איתם.
גם יכול להיות שהילד הבא יהיה הרבה פחות נח. יכול להיות שלא.
ולגבי העצמאות הזוגית - לכל דבר יש את הזמן שלו ואם יש משו שממש חשוב לכם אז אפשר לשלב זה לא שאין אנשים שעושים את זה. גם בהריון וגם עם יותר מילד אחד. זה תלוי גם במערך התמיכה מסביב
אני דווקא מרגישה שהעצמאות הזוגית שלנו פחתה משמעותית מאז הלידה האחרונה ועם זאת הקשר הנפשי שבנינו חזק יותר מכל דבר אחר.
יצא לי קצת מבולגן אבל אני מקווה שהצלחתי לעזור קצת
אצלי לפחות המעבר לשניים היה השבר הגדול
לחלק את הקשב לשניים שבוכים, מלא טיטולים, מקלחות הכלל כפול! וגם אבדן העצמאות היה יותר גדול.
אני עוד בתקופה של הסתגלות אפילו אחרי הרבה כלכך זמן ואולי אני לא דוגמה יכול להיות שחוויתי את זה באקסטרים מדי. מצד שני ככל שהזמן עובר אני רואה את היתרונות שבזה- שיש להם חברה אחד עם השני ובמיוחד בחורף הנוראי. אם הייתי צריכה להעסיק את הבן שלי כבן יחיד בימים שהוא חולה בבית זה היה מטורף מבחינתי.
וגם מהבחינה הזו שאני כבר מטפלת בתינוק אחד אז עוד אחד זה כבר נהיה 'על הדרך'. אבל גילוי נאות - הילד שלי היה נח מאוד. מאוד. לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי מתקשה איתו
הם באמת מאושרים אחד מהשנייה ואני מאושרת שהקב"ה שלח לי אותם.
גם מבחינת ההריונות צריך לקחת בחשבון. איך את בהריון והאם תהיה לך עזרה או איך תתמודדי. זה פקטור חשוב בהתמודדות הנפשית לאחר הלידה.
אני אומרת שאת צריכה לקחת מכלול של דברים בחשבון ולהחליט שאת מוכנה להתמודד איתם.
גם יכול להיות שהילד הבא יהיה הרבה פחות נח. יכול להיות שלא.
ולגבי העצמאות הזוגית - לכל דבר יש את הזמן שלו ואם יש משו שממש חשוב לכם אז אפשר לשלב זה לא שאין אנשים שעושים את זה. גם בהריון וגם עם יותר מילד אחד. זה תלוי גם במערך התמיכה מסביב
אני דווקא מרגישה שהעצמאות הזוגית שלנו פחתה משמעותית מאז הלידה האחרונה ועם זאת הקשר הנפשי שבנינו חזק יותר מכל דבר אחר.
יצא לי קצת מבולגן אבל אני מקווה שהצלחתי לעזור קצת
אנחנו בזמנים אחרים היום וזה בסדר גמור...הריונית ותיקה
היום רואים יותר את הצרכים שלנו ושל הילד ושל הזוגיות ....
יקרה, אף אחד לא יגדל את הילד במקומכם ולכן זו כמובן החלטה שלכם בלבד , יחד עם זאת בין השורות נשמע שאת לא שם בכלל עדיין .
אני חושבת שילד צריך להגיע מתוך כמיהה ורצון וכוח ולא בגלל רשימת מכולת שצריך לשים עליה וי.
ילדים הם מושלמים וטהורים ומדהימים !!!! אבל זה לא פשוט זו אולי העבודה הקשה (והמשתלמת) ביותר .
בהצלחה !
יקרה, אף אחד לא יגדל את הילד במקומכם ולכן זו כמובן החלטה שלכם בלבד , יחד עם זאת בין השורות נשמע שאת לא שם בכלל עדיין .
אני חושבת שילד צריך להגיע מתוך כמיהה ורצון וכוח ולא בגלל רשימת מכולת שצריך לשים עליה וי.
ילדים הם מושלמים וטהורים ומדהימים !!!! אבל זה לא פשוט זו אולי העבודה הקשה (והמשתלמת) ביותר .
בהצלחה !
ממה שאת כותבת..מצפים לישועהאחרונה
אני מרגישה שכרגע זה ילחיץ אותך עוד הריון.
אבל מה שכן, באמת הילד שלך ממש קטן וזה הכי הגיוני שבשלב הזה זה מלחיץ לחשוב על עוד אחד. חכי חצי שנה, דברים ייראו אחרת. שעות השינה שלו יסתדרו, הוא יאכל יותר טוב, יתחיל ללכת, להבין, לדבר.. וגם הזוגיות תראה אחרת בע"ה.
והצפיפות שאת רוצה, גם שנתיים או שנתים וחצי זה הפרש צפוף. לא חייבים ללכת על צפוף ממש..
אני נכנסתי להריון שני כשהבת שלי היתה באמת בת 7 חודשים וזה היה אכן מלחיץ, כמובן אני מודה על זה לה' אבל בדיעבד הייתי מחכה עוד קצת. עכשיו כשהיא בת שנה וחצי זה ממש עולם אחר... בהצלחה!
אבל מה שכן, באמת הילד שלך ממש קטן וזה הכי הגיוני שבשלב הזה זה מלחיץ לחשוב על עוד אחד. חכי חצי שנה, דברים ייראו אחרת. שעות השינה שלו יסתדרו, הוא יאכל יותר טוב, יתחיל ללכת, להבין, לדבר.. וגם הזוגיות תראה אחרת בע"ה.
והצפיפות שאת רוצה, גם שנתיים או שנתים וחצי זה הפרש צפוף. לא חייבים ללכת על צפוף ממש..
אני נכנסתי להריון שני כשהבת שלי היתה באמת בת 7 חודשים וזה היה אכן מלחיץ, כמובן אני מודה על זה לה' אבל בדיעבד הייתי מחכה עוד קצת. עכשיו כשהיא בת שנה וחצי זה ממש עולם אחר... בהצלחה!
עזרה במכונת כביסה. ישיל מכונה של בוש serie 2-נשואה ושמחה
אני משתמשת בגל כביסה ולא באבקה.
אני יודעת שיש מכונות שצריך להוריד איזה מחסום\מדף כזה במגירה של האבקה כמשתמשים בגל כביסה ולא אבקה.
בדקתי בחוברת הוראות ולא היה רשום משו, אבל מפחדת שאולי פספסתי, והמכונה יכולה להרס מזה
פעם אחת המכונה התמלאה לי קצף מהגל(אבל זה היה מכונה כמעט ריקה, של סמרטוטים, אז אולי זה היה גם בגלל זה).
משהי אולי יודעת האם במכונות של בוש יש משו שצריך לשנות במגירה של החומר כביסה או שלא?
תודה
תראי במגירה בד"כ בצד שמאל שמים את החומרים, תראי אם יש שם כמוניק חדשהאחרונה
חתיכת פלסטיק שיכולה לעלות למעלה ואז זה כשיש אבקה והיא יכולה להשטף בזרם המים שמגיע במכונה או שכשמורידים את חלק הפלסטיק הזה הג"ל אמןר להשאב למעלה עם זרם המים, אצלי זה ממש מובן כי מצויר על זה. ונראלי לפי מה שאת אומרת על הקצף זה בגלל שזה כביסה קטנה ושמת יןתר חומר, שימי פעם הבאה קצת פחות ממה שצריך אם את שמה מכונה לא מלאה
היי בנות , עוד פעם לא הצלחנו נושאים 7 חודש מה לעשות ? כנסואירה
1) מה לעשות ?
2)האם נמצאת ויטמין שמחזק את הביוץ כדי להרות?
3) לזרע אזי ויטמין הכי טוב?
2)האם נמצאת ויטמין שמחזק את הביוץ כדי להרות?
3) לזרע אזי ויטמין הכי טוב?
היי יש ויטמינים שמחזקים ביוץמחכה להריון
שיח אברהם ומסטיק תימני לאישה -מאוד ממליצה מחזק
לגבר לא ידוע לי
מאיפו קונים את המסטיק תימניאירה
בחנויות טבע כמו ניצת הדובדבן וכאלה או באנטרנטמחכה להריון
תודה, את למשל מה זמן ההריון הראשון מאז שהחלטתם להריוןאירה
בשתי ההריונות לקח לי שנה+מחכה להריון
אבל היתה לי גם בעיה הורמונלית...
והצמחים האלה ממש עזרו תוך חודשיים שלושה נכנסתי להריון שנטלתי אותם,
לא יודעת אם רק זה עזר..כי עשיתי עוד דברים.
אבל אין ספק שזה מועיל..
אני משתמשת במסטיק תימניפעם אחרתאחרונה
כבר שלושה חודשים והמחזור שלי ממש לא סדיר כרגע בגלל זה... על כל אחת זה משפיע אחרת
מה אתן אומרות על השם....אמא שלה.
גילי??
לבת
יש עוד זמן בעזרת ה
אבל עוד לא היה שום שם בינתיים שחשבתי עליו והתלהבתי.
וזה יושב לי כבר כמה ימים בראש
וזה אפילו קצת מחבר לתינוקת.
גילי, במשמעות של היי שמחה.
נכנסתי לחפש פסוקים על השם הזה והופתעתי שקיים פסוק יפהפה בעיני, נבואת נחמה של זכריה
"גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע.."
לא אוהבת ככ שילד קוראים שם בפסוק אז על "גילי בת ציון" נראה לי פחות נלך...
אבל גילי עם שם שני נוסף? (יש רעיונות?)
ובכלל, זה נשמע שם סתמי מדי? אולי זה בכלל לא נשמע שם "אמיתי" אלא כינוי?
זה מוזר?
לבת
יש עוד זמן בעזרת ה
אבל עוד לא היה שום שם בינתיים שחשבתי עליו והתלהבתי.
וזה יושב לי כבר כמה ימים בראש
וזה אפילו קצת מחבר לתינוקת.
גילי, במשמעות של היי שמחה.
נכנסתי לחפש פסוקים על השם הזה והופתעתי שקיים פסוק יפהפה בעיני, נבואת נחמה של זכריה
"גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע.."
לא אוהבת ככ שילד קוראים שם בפסוק אז על "גילי בת ציון" נראה לי פחות נלך...
אבל גילי עם שם שני נוסף? (יש רעיונות?)
ובכלל, זה נשמע שם סתמי מדי? אולי זה בכלל לא נשמע שם "אמיתי" אלא כינוי?
זה מוזר?
מכירה מישהי שקראה לבת שלה גילי..מלכה
חילוניה
נראה לי זה אופנתי בשנים האחרונות
אני אוהבתאורוש3
בעלי פחות מתחבר חחח. שם שמח ומתוק
גם לבעלי זה מוזראמא שלה.
הוא אומר שזה נשמע לו שם שמתאים רק לילדות קטנות ;)
אבל אם אעבוד עליו מספיק זה יסתדר מהבחינה הזאת.. חחח
גם בשם של הבכורה שלנו לקח לי זמן לשכנע (מסיבה אחרת)... והיום הוא הכי מרוצה ממנו
אבל אם אעבוד עליו מספיק זה יסתדר מהבחינה הזאת.. חחח
גם בשם של הבכורה שלנו לקח לי זמן לשכנע (מסיבה אחרת)... והיום הוא הכי מרוצה ממנו
יפה שמצליח לךאורוש3
פה זה לא עובד. בסוף מוצאים משהו ששנינו מתחברים
יש שדרנית ברדיו שקוראים לה גילי (כבר לא ילדה...)חילזון 123
האמת אני פחות מתחברתהמקורית
אני אומרת שתחשבי על כמה שמות שאת אוהבת, עם האופציה הזו בנוסף כמובן
אצלנו השם התקבע רק אחרי שראינו את התינוק
ובפעמיים שזה קרה, זה אפילו לא היה קרוב לשם שאהבנו בההריון
מכירה ילדה בשם הזהאבןישראל
בת 12,
אני אהבתי אבל אולי הייתי מוסיפה עוד שם.
אני אהבתי אבל אולי הייתי מוסיפה עוד שם.
לי זה נשמע יפה מאוד מאוד אחרי ההסברריבוזום
לפני ההסבר נשמע סתמי וקצת מיושן ("צילי וגילי" שכזה). לא יודעת מה המסקנה...
מקסים לדעתיעודאנונימית
יפה בעיניי. זה כמו אורי ורוני...סתם אחת
נכוןאמא שלה.
אנחנו אוהבים! ואלו גם אופציות
אבל בסביבה שלנו פתאום כולן אורי ורוני
אז לא ככ מתחשק לי...
אבל בסביבה שלנו פתאום כולן אורי ורוני
אז לא ככ מתחשק לי...
אז גילי זה פתרון מצוין סתם אחת
אה ושאלת אם יש רעיונות לגילי עם שם נוסף,סתם אחת
אם את לא אוהבת 'גילי בת ציון' אז אולי 'גילי ציון'? מהמם לדעתי.
גם חושבתמעין אהבה
שם מהמםעכשיו טוב
שם מקסים!רינת 29
רציתי לקרוא כך לבת שלי אבל בעלי העדיף שם אחר.
מכירה כמה בנות בשם הזה..נועה.
שם ממש חמוד בעיני, עם משמעות יפה!
אני מכירה אישהאמא ל6 מקסימים
שהשם שלה גילה, והכינוי גילי. והיא כבר אמא, לא ילדה קטנה
יפה מאדהריונית ותיקהאחרונה
מאמינה בזה שההורים יודעים הכי טוב
אשמח לעזרה עם עגלותגרגיר חול
חודש שמיני ב"ה לקראת לידה ראשונה ומתחילים לחשוב על עגלה..
קצת נאבדתי עם כל החברות והסוגים אז אשמח להמלצות מה העגלות שקונים היום-
איזה חברות וסוגים מומלצים, מה הטווח מחירים בערך,
ואם יש לכם המלצה על עגלה טובה וחזקה שגם נוחה וקלה לקיפול..
אשמח לשמוע תודה רבה
עגלה יציבה מבחינתידובשנית*
היא עגלה שעומדת במקומה ולא ממשיכה להתגלגל מכל משב רוח...
זה כמובן גם בגלל המשקל הקל שלה... ה'מחיר' הוא לכאן ולכאן. ועוד שאלה האם יש לך ניסיון עם עגלות אחרות? בהשוואה ובהתנסות תביני הבדלים... העגלה לא באמת ניתנת להורדה במדרגות באופן רגלי, לא נוח בעליל. גלגלים קטנות לא נעצרות אחרי ירידת מדרגה.
זו דעתי בכל אופן
זה כמובן גם בגלל המשקל הקל שלה... ה'מחיר' הוא לכאן ולכאן. ועוד שאלה האם יש לך ניסיון עם עגלות אחרות? בהשוואה ובהתנסות תביני הבדלים... העגלה לא באמת ניתנת להורדה במדרגות באופן רגלי, לא נוח בעליל. גלגלים קטנות לא נעצרות אחרי ירידת מדרגה.
זו דעתי בכל אופן
תגידו בדלתא יש חזיות מינימייזר?bula
אולי באתר האונליין שלהם אפשר לבדוקהמקורית
מה זה? מינימייזרה' אלוקינו
לבעלות חזה גדול. חזייה שמשטיחה ומקטינה חזה גדול.קרן-הפוך
נותנת מראה קטן יותר מאשר גודל החזה האמיתי.
אז יודעות איפה קונים?bula
יש מבחר גדול. לא יודעת ספציפית על דלתא.קרן-הפוך
בחנויות ההלבשה התחתונה - חזיות מינמייזר של טרימיוף
אפרודיטה
פמינה
ג׳ק קובה
אפרודיטה
פמינה
ג׳ק קובה
ליה לונדון. יקר אבל איכותימיואשת******אחרונה
הנגיף שמדןבר...אני בחרדות
ה' אלוקינו
תעודדו אותי ;///
את מדברת על ההוא בסין?🤔בתי 123
כן.. שלא רק בסין כבר:/ה' אלוקינו
אמרו שכנראה כבר מצאו תרופה ובטח עד שיגיעבתי 123
לישראל כבר יהיה חיסון
בכל אופן המספרים האסטרונו ים של החולים הם כי האוכלוסייה שם עצומה בעצם זה אחוז קטנטן ובטח משפעת מתים הרבה יותר
אמרו גם שהנגיף הזה לא מדבק כ"כ מהר
בכל אופן לארץ עדיין לא הגיע אז תשמרי את הלחץ ליותר מאוחר
מקווה שהרגעתי קצת
בכל אופן המספרים האסטרונו ים של החולים הם כי האוכלוסייה שם עצומה בעצם זה אחוז קטנטן ובטח משפעת מתים הרבה יותר
אמרו גם שהנגיף הזה לא מדבק כ"כ מהר
בכל אופן לארץ עדיין לא הגיע אז תשמרי את הלחץ ליותר מאוחר
מקווה שהרגעתי קצת
תןדה נסיכה.ה' אלוקינו
אצ יכולה לשלוח את הקישור שמצאו תרופה? חידשת לח
והכי חשוב ה' שומר עלינו❤בתי 123
את צודקת.זה מה שאני אומאת לעצמיה' אלוקינו
לא...מחי
לא כל כך מהר.
ממה שהבנתי התחילו מיד לעבוד על חיסון, אבל לוקח לפחות שנה להצליח לפתח אותו ולהרבות אותו (את החיידקים) לכמות של חיסונים שתספיק בשביל להפיץ את החיסון שיהיה נגיש לציבור.
ממה שהבנתי התחילו מיד לעבוד על חיסון, אבל לוקח לפחות שנה להצליח לפתח אותו ולהרבות אותו (את החיידקים) לכמות של חיסונים שתספיק בשביל להפיץ את החיסון שיהיה נגיש לציבור.
ורוב החיסונים לא יעיליםEu
תקשיבי שפעת יותר מסוכנת סטטיסטיתציפ'קה
ואנשים לא מתחסנים. והיא פה, לא בסין.
יש בווהאן 11 מילון איש, כ900 חולים ומתו כ60(אולי יותר עכשיו). רובם זקנים או אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. ווהאן סגורה.
את תהיי בסדר. לכי תתחסני לשפעת, יותר חשוב.
יש בווהאן 11 מילון איש, כ900 חולים ומתו כ60(אולי יותר עכשיו). רובם זקנים או אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. ווהאן סגורה.
את תהיי בסדר. לכי תתחסני לשפעת, יותר חשוב.
קצת פרופורציותציפ'קה
עבר עריכה על ידי ציפ'קה בתאריך ז' בשבט תש"פ 02:16
שפעת זה בין 3 מאות אלף ל650 אלף מתים בשנה גלובלית.אז 100 זה "סבבה"
כל הבהלה בגלל שהנגיף לא מוכר...
260 מתים בערך. 14 אלף ומשהו חוליםאורוש3
אממ מעודד אותך שגם אני? לפחות שתרגישי נורמלית.אורוש3
או ששתינו משוגעות. גם אופציה. לא שיש מה לעשות עם זה. רק לנסות להרגע ולחשוב על זה כמה שפחות
הנהבת 30
מתוך קבוצת פייסבוק לא זוכרת את שמה...משהו עם רפואת יתר.
תובנות בנושא הקורונה החדשה.
במגפות קודמות כמו SARS, מגפת הפוליו ומגפת החצבת עקבתי אחרי הסטטיסטיקה שמתפרסמת מדי יום בWHO על מנת להבין האם באמת מדובר בסיכון לאנושות. קשה מאד להבין את הנושא מהתקשורת כי היא רוויה באג'נדה של ממסד הרפואה. כאן אשתדל לתת לכם עדכונים ותחזית משל עצמי מדי פעם. זו רק דעתי. לא המלצה לנסוע לסין (יש לי כנס בסין ביוני, מקווה שלא יבוטל).
מגפת הקורונה הנוכחית היא עוד שפעת מזן שהוא חדש novel לבני אדם. במגיפות שפעת יש כמה מדדים שאותם משווים לזנים אחרים:
1. וירולנטיות או קצב הדבקה. בנגיף הזה כמו נגיפי שפעת רבים ההדבקה מאד מהירה. כלומר הנגיף וירולנטי ועובר בין בני אדם גם אם הם לא מראים סימפטומים (שזה תמיד יותר מסוכן כי הנשא לא יודע שהוא נשא, ראה מחוסני שעלת שגומרים להתפרצויות בלי לדעת).
2. חומרת הסימפטומים- ברוב החולים המאומתים confirmed cases חומרת המחלה היא נמוכה. במיעוט, בערך 10% המחלה חמורה והופכת לדלקת ריאות.
3. תמותה. בתחילת המגיפה היתה תמותה של כ4%. בשבועות האחרונים התמותה ירדה ל 2.5% וממש היום ואתמול (ראו בתמונה מה WHO) התמותה ירדה ל2.2%. במגפות כמו הSARS אחוז התמותה היה 11%. כלומר ה SARS היתה מחלה פי 5 יותר קטלנית.
מי המתים ומי הנדבקים?
רוב הנדבקים המאומתים הינם ממחוז חוביי בסין משם התפרצה המחלה. כל המתים מסין. היום נודע כי סיני אחד מת בפיליפינים. גם הוא ממחוז חוביי.
מדוע שאחוז המתים ילך וירד? כמו כל מחלה זיהומית גם בשפעת הקורונה החדשה היכולת של האדם להתמודד על הזיהום בצורה יעילה תלוי בסטטוס הבריאותי והתזונתי שלו. קודם כל בסטטוס של ויטמינים שהגוף מנצל בזמן מלחמה במחלה זיהומית. ספציפית מדובר על ויטמין C שפועל בדם לסילוק תוצרי הדלקת הזיהומית (ומתכלה) ויטמין A שפועל בממברנות השומניות של תאי הגוף הפגועים וברקע גם סטטוס אומגה 3 וויטמין E הקובעים את חומרת התגובה הדלקתית.
עד עתה נדבקו מחוץ לסין רק 132 בני אדם. אם אחוז התמותה האמיתי של אנשים בריאים הינו 2.5% היינו מצפים לראות בערך 3 עד 4 מתים מחוץ לסין. זה קצת מוקדם כדי להגיד אבל כאשר נגיע (ונגיע כנראה) ל1000 חולים מאומתים מחוץ לסין נוכל לדעת מה אחוז התמותה "הטבעי" מהנגיף. אם הוא אכן 2.5% נצפה לראות 25 מתים במערב. אם ההיפותזה שלי נכונה לא נראה 2.5% תמותה אלא הרבה פחות כי רוב הנדבקים מחוץ לסין יהיו אנשים בריאים.
מה אני חושב שיקרה?
לדעתי מדובר במחלה קלה יותר מהSARS או MERS (שפעת ים תיכון) ורוב המתים הינם אנשים בעלי סטטוס תזונתי ובריאותי גרוע (מזכיר את מגיפת החצבת לפני כשנתיים בה מתו רק אנשים עם סטטוס בריאותי תזונתי נמוך, ביחוד צוענים). אני מניח שבשנים הקרובות יערכו מחקרים שיוכיחו או יפריכו את ההשערה הזו. אני מצפה שהתמותה תרד לרמת התמותה הטבעית של שפעת שהיא בסביבות 0.1%.
לדעתי במקביל תוך כמה שבועות יצאו לשוק חיסונים שלא יבדקו לבטיחות ויינתנו במקרה הטוב ויכפו במקרה הרע על מיליונים.
הזדמנות עסקית כבר אמרנו?
אמשיך לעדכן אם יהיה מה לעדכן ותזכרו שזו רק דעתי. דעות אחרות מוזמנות.
תובנות בנושא הקורונה החדשה.
במגפות קודמות כמו SARS, מגפת הפוליו ומגפת החצבת עקבתי אחרי הסטטיסטיקה שמתפרסמת מדי יום בWHO על מנת להבין האם באמת מדובר בסיכון לאנושות. קשה מאד להבין את הנושא מהתקשורת כי היא רוויה באג'נדה של ממסד הרפואה. כאן אשתדל לתת לכם עדכונים ותחזית משל עצמי מדי פעם. זו רק דעתי. לא המלצה לנסוע לסין (יש לי כנס בסין ביוני, מקווה שלא יבוטל).
מגפת הקורונה הנוכחית היא עוד שפעת מזן שהוא חדש novel לבני אדם. במגיפות שפעת יש כמה מדדים שאותם משווים לזנים אחרים:
1. וירולנטיות או קצב הדבקה. בנגיף הזה כמו נגיפי שפעת רבים ההדבקה מאד מהירה. כלומר הנגיף וירולנטי ועובר בין בני אדם גם אם הם לא מראים סימפטומים (שזה תמיד יותר מסוכן כי הנשא לא יודע שהוא נשא, ראה מחוסני שעלת שגומרים להתפרצויות בלי לדעת).
2. חומרת הסימפטומים- ברוב החולים המאומתים confirmed cases חומרת המחלה היא נמוכה. במיעוט, בערך 10% המחלה חמורה והופכת לדלקת ריאות.
3. תמותה. בתחילת המגיפה היתה תמותה של כ4%. בשבועות האחרונים התמותה ירדה ל 2.5% וממש היום ואתמול (ראו בתמונה מה WHO) התמותה ירדה ל2.2%. במגפות כמו הSARS אחוז התמותה היה 11%. כלומר ה SARS היתה מחלה פי 5 יותר קטלנית.
מי המתים ומי הנדבקים?
רוב הנדבקים המאומתים הינם ממחוז חוביי בסין משם התפרצה המחלה. כל המתים מסין. היום נודע כי סיני אחד מת בפיליפינים. גם הוא ממחוז חוביי.
מדוע שאחוז המתים ילך וירד? כמו כל מחלה זיהומית גם בשפעת הקורונה החדשה היכולת של האדם להתמודד על הזיהום בצורה יעילה תלוי בסטטוס הבריאותי והתזונתי שלו. קודם כל בסטטוס של ויטמינים שהגוף מנצל בזמן מלחמה במחלה זיהומית. ספציפית מדובר על ויטמין C שפועל בדם לסילוק תוצרי הדלקת הזיהומית (ומתכלה) ויטמין A שפועל בממברנות השומניות של תאי הגוף הפגועים וברקע גם סטטוס אומגה 3 וויטמין E הקובעים את חומרת התגובה הדלקתית.
עד עתה נדבקו מחוץ לסין רק 132 בני אדם. אם אחוז התמותה האמיתי של אנשים בריאים הינו 2.5% היינו מצפים לראות בערך 3 עד 4 מתים מחוץ לסין. זה קצת מוקדם כדי להגיד אבל כאשר נגיע (ונגיע כנראה) ל1000 חולים מאומתים מחוץ לסין נוכל לדעת מה אחוז התמותה "הטבעי" מהנגיף. אם הוא אכן 2.5% נצפה לראות 25 מתים במערב. אם ההיפותזה שלי נכונה לא נראה 2.5% תמותה אלא הרבה פחות כי רוב הנדבקים מחוץ לסין יהיו אנשים בריאים.
מה אני חושב שיקרה?
לדעתי מדובר במחלה קלה יותר מהSARS או MERS (שפעת ים תיכון) ורוב המתים הינם אנשים בעלי סטטוס תזונתי ובריאותי גרוע (מזכיר את מגיפת החצבת לפני כשנתיים בה מתו רק אנשים עם סטטוס בריאותי תזונתי נמוך, ביחוד צוענים). אני מניח שבשנים הקרובות יערכו מחקרים שיוכיחו או יפריכו את ההשערה הזו. אני מצפה שהתמותה תרד לרמת התמותה הטבעית של שפעת שהיא בסביבות 0.1%.
לדעתי במקביל תוך כמה שבועות יצאו לשוק חיסונים שלא יבדקו לבטיחות ויינתנו במקרה הטוב ויכפו במקרה הרע על מיליונים.
הזדמנות עסקית כבר אמרנו?
אמשיך לעדכן אם יהיה מה לעדכן ותזכרו שזו רק דעתי. דעות אחרות מוזמנות.
בטח מי שהפיץ את הנגיף הזה מלכתחילהבתי 123
אלו חברות החיסונים
נו באמת עוד לא יצא חיסון או תרופה וכבר מתנגדי החיסונים קופצים ככתוב " הזדמנות עסקית כבר אמרנו?"
בקשר לאחוז התמותה הוא לקוח מתוך כלל הנדבקים בלי בחינה של מספר המבריאים כלומר כרגע יש אחוז קטן יחסית של תמותה אבל גם אחוז קטן יחסית של מבריאים כך שאין לדעת מה האחוז האמיתי
פרסמו כמעט בכל מקום אפשרי שהנגיף לא מדבק ככ מהר והסיכוי להדבק ממפגש קצר ואקראי הוא נמוך ביותר
אין שוב מידע אמין כרגע בקשר למחלות רקע של החולים בסין
אז באמת מעניין מה המקורות של מי שכתב את זה
נו באמת עוד לא יצא חיסון או תרופה וכבר מתנגדי החיסונים קופצים ככתוב " הזדמנות עסקית כבר אמרנו?"
בקשר לאחוז התמותה הוא לקוח מתוך כלל הנדבקים בלי בחינה של מספר המבריאים כלומר כרגע יש אחוז קטן יחסית של תמותה אבל גם אחוז קטן יחסית של מבריאים כך שאין לדעת מה האחוז האמיתי
פרסמו כמעט בכל מקום אפשרי שהנגיף לא מדבק ככ מהר והסיכוי להדבק ממפגש קצר ואקראי הוא נמוך ביותר
אין שוב מידע אמין כרגע בקשר למחלות רקע של החולים בסין
אז באמת מעניין מה המקורות של מי שכתב את זה
תחפשי בפייסבוקבת 30
גיא בן צבי.
אין לי דיעה בענין...
רק שקיבלתי את זה וחשבתי שזה יכול להרגיע.
אין לי דיעה בענין...
רק שקיבלתי את זה וחשבתי שזה יכול להרגיע.
מעניין מאוד תודהEu
אפרופו חרדות אני הזמנתי מסיכות מקווה שאני לאהריון ולידה2
סתם משוגעת חחח
בטוח תתפדחי ללכת איתן ברחובירושלמית טרייה
😷
טוב אני לא עד כדי כך משוגעת לא התכוונתי ללכת עם זה עכשיוהריון ולידה2
רק קניתי למקרה שיהיה צריך ואז כבר לא יהיה לקנות כמו שקרה לסינים
אני כבר מתכננת את ההסגר..ישועת ה' כהרף
אם תתחיל מגפה..
אקנה כמויות אדירות של מזון ואסתגר בבית עם הילדים..
אין יוצא ואין בא..
משוגעת כבר אמרנו?!
מחילה מכבודכן, אבל מה הלחץ???לבי ובשרי
הסיכוי להיפגע בתאונת דרכים, חלילה, הוא פי כמה יותר גבוה מזה שנידבק מוירוס שנמצא כמה אלפי קילומטרים מאיתנו וגם נמות ממנו.
הלחץ ממש לא מהוירוס עצמו אלא משיבוש החיים שיכול להיות במידההריון ולידה2
ותהיה התפרצות בארץ
תארי לך שגם פה יחייבו ללכת לכל מקום עםם מסיכות יחייבו אנשים להשאר בבתים
הצלחתן להלחיץ אותי...רקלפרוק
סליחה אבל הצלחתן להצחיק אותי 😁מיואשת******אחרונה
שאלה לידע כלליאניחדשהכאן
רציתי לדעת במידה ומישהי בלידה קיבלה אפידורל במינון מאוד נמוך ולקראת הסוף היא כן מרגישה את הרגליים והכל והמינון עדיין מאוד נמוך
אם בשניה האחרונה צריך קיסרי חירום מה עושים במצב כזה? הרדמה מלאה? מעלים את הכמות של האפידורל בשניות?
אם בשניה האחרונה צריך קיסרי חירום מה עושים במצב כזה? הרדמה מלאה? מעלים את הכמות של האפידורל בשניות?
אני חושבת שמעלים את הכמות של האפידורל. זה די מידמיואשת******
תלוי כמה הניתוח חירום / דחוף יש כמה הגדרותרעותוש10
אם זה ענין חירום של פיקוח נפש לתינוק או לאם
גם אם מגיעה עם אפידורל יעבירו להרדמה כללית
אבל זה חריג
לרוב ממש גם ניתוחים דחופים זה בהרדמה אפידורלית או ספינאלית (שזה כמעט אותו דבר)
חוץ מזה שמינון והשפעה זה עניין אישי מאוד ! יש אחוז מסוים של נשים שהאפידורל לא תמיד או לא ככ משפיע עליהן
גם אם מגיעה עם אפידורל יעבירו להרדמה כללית
אבל זה חריג
לרוב ממש גם ניתוחים דחופים זה בהרדמה אפידורלית או ספינאלית (שזה כמעט אותו דבר)
חוץ מזה שמינון והשפעה זה עניין אישי מאוד ! יש אחוז מסוים של נשים שהאפידורל לא תמיד או לא ככ משפיע עליהן
אני סתם רק חושבת שאת מלחיצה את עצמך לשווארעותוש10אחרונה
בכל מיני תרחישים שיכולים לקרות...
אני מבינה אותך מאוד כי את לקראת לידה ראשונה (כמו שהבנתי) וגם אם היית יכולה לקחת אפידורל זה די בלתי נודע...
כדאי לך להיעזר בכמה שיותר כלים טבעיים להתמודד ללא אפידורל ולחכות בסבלנות להתפתחות לידה טבעית,
ההתפתחות הטבעית היא הכי טובה כל זירוז למינהו רק יותר כואב ויותר מעלה אפשרות לסיבוך
(כמובן במעקב הריון עודף שהכל בסדר)
אני מבינה אותך מאוד כי את לקראת לידה ראשונה (כמו שהבנתי) וגם אם היית יכולה לקחת אפידורל זה די בלתי נודע...
כדאי לך להיעזר בכמה שיותר כלים טבעיים להתמודד ללא אפידורל ולחכות בסבלנות להתפתחות לידה טבעית,
ההתפתחות הטבעית היא הכי טובה כל זירוז למינהו רק יותר כואב ויותר מעלה אפשרות לסיבוך
(כמובן במעקב הריון עודף שהכל בסדר)
מה עושים עם התורים לרופא רחוקים...?הריון ולידה
ולפי המחזור אני בשבוע 7. אבל מניקה אז הכל קצת מבולגן.. והתור הקרוב עוד חודש..
וניסיתי להידחף בין התורים והמזכירה הייתה ממש קשוחה ולא נחמדה "היא לא מקבלת דחיפות, ואין לי איך לדעת על ביטולים כדי להכניס אותך"
הגיוני?
ברררר..הנציגים לאחרונה במכבי מעצבנים וחסרי סבלנות ..
וניסיתי להידחף בין התורים והמזכירה הייתה ממש קשוחה ולא נחמדה "היא לא מקבלת דחיפות, ואין לי איך לדעת על ביטולים כדי להכניס אותך"
הגיוני?
ברררר..הנציגים לאחרונה במכבי מעצבנים וחסרי סבלנות ..
תעברי רופאים...
למעקב הריון צריך רופא עם תורים זמינים
אני רוצה רופאה ספציפית. יחסית יש לה תורים זמיניםהריון ולידה
ואקבע מעכשיו את ההמשך. אז זה לא בעיה.
אבל לבדיקה הראשונה זה כבר רחוק..
אבל לבדיקה הראשונה זה כבר רחוק..
אז תלכי לרופא אחר רק בשביל הבדיקה הראשונית.כי לעולם חסדו
אחר כך כבר תקבעי מסודר לרופאה שלך.
בכללית יש מוקד לנשים בהריון ואפשר להדיע בלי לקבוע תור, אולי גם במכבי.
בכללית יש מוקד לנשים בהריון ואפשר להדיע בלי לקבוע תור, אולי גם במכבי.
אז לא נורא, בדיקה ראשונה עשיתי בשבוע 10ים...
מקפיצה... אשמח לעוד תשובות ורעיונות.הריון ולידה
תקבעי תור.מוריה
וכל יום תיכנסי לבדוק אולי התפנה תור.
ובמוקד הטלפוני יש להם אפשרות להכניס לרשימת המתנה.
ובמוקד הטלפוני יש להם אפשרות להכניס לרשימת המתנה.
אל תסתפקי בנציגה של המוקד, תתקשרי ישירות למרפאהתותית ואגסית
ותבקשי שידחפו אותך בין התורים.
בהצלחה!
בהצלחה!
זה מה שעשיתי..הריון ולידה
ומה שכתבתי זה התשובה של המזכירה של המרפאה..
אצלנו איכשהו יוצא שהתור הראשון בסביבות השבוע 10p&y
בשביל להיות רגועים הולכים למוקד נשים (אפ את מהמרכז אז בני ברק זה אחלה)
אחות אולטרסאונד ורופא
וקובעת תור לשקיפות עוד לפני שמגיעה לרופאה.
ומצד שני לעקוב אולי יתפנה תור (אם אפשר אפשר דרך האפליקציה בכלל טוב)
אחות אולטרסאונד ורופא
וקובעת תור לשקיפות עוד לפני שמגיעה לרופאה.
ומצד שני לעקוב אולי יתפנה תור (אם אפשר אפשר דרך האפליקציה בכלל טוב)
לרופא נשים אפשר גם להגיע בשבועות 12-14.מתואמתאחרונה
מה שחשוב הוא הא"ס הראשון (שלדעתי עדיף לעשות בשבוע 9), ובשבילו אפשר לרוב לקבל הפניה מרופא משפחה.
בשעה טובה!
כמה ילדים יש במשפחה ברוכה?תפוחים ותמרים
גם אני מזדההעזות דקדושה
אני כבר בת 46 ועד שזכיתי.. וההריונות קלים.. והלידות דבש.. ואפילו נשארו לי עוד 5 מוקפאים.. אבל לאיש שלושה זה מספיק ואני מתפללת שעוד אזכה..
יש לי שכנה צדיקה שמברכת אותי תמיד (עוד מימי העקרות הארוכים) שיהיו שבעה ולא שוכחת שיהיו לי בריאים. השם יברך אותה. כל המניעות בשביל החשק.
יש לי שכנה צדיקה שמברכת אותי תמיד (עוד מימי העקרות הארוכים) שיהיו שבעה ולא שוכחת שיהיו לי בריאים. השם יברך אותה. כל המניעות בשביל החשק.
תוצאות שקיפות עורפית וביוכימיהshar123
שלום לכולן,
גיל: 28
גיל הריון: 12.2
PAPP-a 1.96MoM 6008 mu/l
HCGB 4.42MoM 193 ng/ml
שקיפות עורפית 1.1mm 0.87MoM
סיכוי לתסמונת דאון לפי גיל 1:1100
סיכוי לתסמונת דאון עם תוצאות בדיקה 1:3700
סיכוי לטריזומיה 18 1:10000
האם אלה נחשבות לתוצאות טובות?
ולמה הבטא שלי כל כך גבוהה?!
תודה מראש.
גיל: 28
גיל הריון: 12.2
PAPP-a 1.96MoM 6008 mu/l
HCGB 4.42MoM 193 ng/ml
שקיפות עורפית 1.1mm 0.87MoM
סיכוי לתסמונת דאון לפי גיל 1:1100
סיכוי לתסמונת דאון עם תוצאות בדיקה 1:3700
סיכוי לטריזומיה 18 1:10000
האם אלה נחשבות לתוצאות טובות?
ולמה הבטא שלי כל כך גבוהה?!
תודה מראש.
לא יודעת לגבי התוצאות האחרות אבל הבטא הופכת ללאהמקורית
רלוונטית מספרית מבחינת תוצאות אחרי מספר מסויים
התוצאה עם הבדיקה היא סיכון נמוך מרק גיל- תוצאה טובה.ת.מ.אחרונה
טעימות לא טעימות -----כי לעולם חסדו
הבת שלי בת חצי שנה.
היא מקיאה כל פעם שאני מנסה לתת לה לטעום קישוא/גזר/בטטה מרוסקים.
מה אפשר לעשות?
היא מקיאה כל פעם שאני מנסה לתת לה לטעום קישוא/גזר/בטטה מרוסקים.
מה אפשר לעשות?
את נותנת מרוסק או טחון?בתי 123
מרוסקכי לעולם חסדו
קודם כל תטחני חלק לגמרי יש הבדל בין לא טעים לבין הקאהבתי 123
את המרקם צריך לשנות בהדרגה אחרת זה יכול לגרות את הגרון ולגרום להקאה
או שזה לא הזמן עדיין לטעימות
אולי תנסי פרי?אורוש3
איזה למשל?כי לעולם חסדו
תפוח, אגסאורוש3
תרסקי בחורים הקטנים בפומפיה או ממש במכשיר. בכל מקרה גם אם את ממשיכה בירקות. תני קודם ממש טיפי על האצבע. ובהדרגה..
לנסות שוב אחרי שבוע או שבועייםיראת גאולה
מערכת העיכול שלה צריכה "ללמוד" את המזונות החדשים. היא עושה את זה לאט לאט בעקבות החשיפה למזון.
וכמובן לתת מעט מאוד.
וכמובן לתת מעט מאוד.
להקפיד תמיד על אותו ירק?כי לעולם חסדו
לאו דווקאיראת גאולה
אני במקרה כזה הייתי מפסיקה ומחכה עוד חודש חודשיםמק"ר
אם לא דחוף לך שתעבור למנה מוצקים.
לא הכל צריך ללכת בול לפי הספר.
בהצלחה!
לא הכל צריך ללכת בול לפי הספר.
בהצלחה!
אני חיכיתי קצת יותר מחצי שנה ואני רואה שהיא יותר בשלההמקוריתאחרונה
והולך לי יותר בקלות
ודווקא לא התחלתי הפעם עם ירקות
ניסינו פרות טחונים והיא ממש לא אוהבת
מרק טחון גם לא. לא נאבקתי נגד הרצונות שלה
הדבר הראשון שנכנס לה לפה היה רוטב של פסטה כי היא ממש הראתה נכונות לטעום
לאט לאט אני מרחיבה לה לתפוח אדמה מרוסק
במבה
צהוב של ביצה קשה עם טחינה
לא חייב ירקות ולא חייב עכשיו.
ודווקא לא התחלתי הפעם עם ירקות
ניסינו פרות טחונים והיא ממש לא אוהבת
מרק טחון גם לא. לא נאבקתי נגד הרצונות שלה
הדבר הראשון שנכנס לה לפה היה רוטב של פסטה כי היא ממש הראתה נכונות לטעום
לאט לאט אני מרחיבה לה לתפוח אדמה מרוסק
במבה
צהוב של ביצה קשה עם טחינה
לא חייב ירקות ולא חייב עכשיו.
שאלה על יובש בנרתיקלהרות כוחות
יש לכן פתרון לבדיקות טהרה?
אני לא מדברת על מוך דחוק ובדיקות פעמיים ביום..
אלא על המינימום שבמינימום...
אני מרגישה שהכל יבש והבדיקה הכי פשוטה פוצעת וגורמת דימום.
יש דרך להגביר את הלחות הטבעית?
)מניקה)
אני לא מדברת על מוך דחוק ובדיקות פעמיים ביום..
אלא על המינימום שבמינימום...
אני מרגישה שהכל יבש והבדיקה הכי פשוטה פוצעת וגורמת דימום.
יש דרך להגביר את הלחות הטבעית?
)מניקה)
ניסית להרטיב טיפונת את העד? יש סוגבתי 123
עד מטריקו תשאלי את הרב שלך אם אפשר
יש אפשרות בהיתר של רב למרוח של ג'ל כרבע שעה לפני הבדיקה
את לא צריכה לסבול !
יש אפשרות בהיתר של רב למרוח של ג'ל כרבע שעה לפני הבדיקה
את לא צריכה לסבול !
ניסיתי, לא עזר..להרות כוחות
אולי תשימי ky על העד?תותית ואגסית
אני לא יודעת אם זה מותר הלכתית, נראה לי שככה אמרו לי לעשות בתור כלה. אולי תבדקי...
לפי הרב שלנו לפחות אסור כי הג'ל מונע מהלחותבתי 123
הטבעית להספג בעד ואם יש דימום לא בטוח שיראו אותו
אפשר לשים ג'ל על הנרתיק ואז לעשות את הבדיקהעשב לימון
תשאלי את הרב שלכםברכת ה
אני כשהייתי במצב הזה פסקו לי לבדוק מינימום גם מבחינה מספרית וגם מבחינת עומק.
הרב פשוט אמר להכניס בעדינות, כמה שאפשר. ולא עד לעומק וכו.
אבל יש פסיקות שונות כמו שכתבו האם כן או לא לשים סיכוך וכו.
לכן כדאי לשאול.
בהצלחה!
הרב פשוט אמר להכניס בעדינות, כמה שאפשר. ולא עד לעומק וכו.
אבל יש פסיקות שונות כמו שכתבו האם כן או לא לשים סיכוך וכו.
לכן כדאי לשאול.
בהצלחה!
אני גם ככהחסוי בהחלט
ובהוראת הרב- אני מורחת חומר סיכה כ-5 דקות לפני הבדיקה ואז בודקת.
מאז הבדיקות עוברות בקלות ממש ובלי פציעה כלל!
את אחרי לידה?רינת 29
אולי שמן שקדים? הוא הכי טבעי וגם מומלץ להשתמש בו בלידה.חשוב לחייך
להשתמש בעד בדיקה רך נעים ממשפיג'מה
אם אזכור אצלם לך את אלה שקניתי אחרי הלידה והם ממש רכים וטובים.. האחרים פצעו אותי (כשלפני הלידה הם היו לי סבבה...!
מה השם?אנו נימית1
אלו הצהובים שמוכרים במקוה, הכי רכיםיפעת 177
^^^ צהוב עם כחול,מוכרים גם בבתי מרקחת פרטיים. פרח לי השם...אמהלהאחרונה
להגברת לחות- אפשר להשתמש בקפסולות של ויטמין eבאורות
במידה ויש יובש חמור אפשר לבקש מהרופאה מרשם לאובסטין, זו משחה ששמים בנרתיק ומכילה אסטרוגן ועוזרת לשקם את הרקמה שמדקקת בגלל ההנקה
מצטרפת להמלצה להשתמש באובסטין.קרן-הפוך
טובה ושימושית ליחסים סדירים ולא כואבים.
להתייעץ עם הרופא נשים.
כי אם המקום יבש ונסדק בקלות, גם יחסים לא יהיו נוחים, וטיפול מקומי באובסטין יאפשר להיות ביחד בנוחות.
להתייעץ עם הרופא נשים.
כי אם המקום יבש ונסדק בקלות, גם יחסים לא יהיו נוחים, וטיפול מקומי באובסטין יאפשר להיות ביחד בנוחות.
רעיון. ויטמין e לא מעודד יצירת פטריה?להרות כוחות
מכל השמנים - שמן נבט חיטה מעודד פטריה.קרן-הפוך
תודה על כל התגובות, קראתי את כולן.להרות כוחות
אני כבר יותר משנה אחרי הלידה, ולא תמיד יש לי כזה יובש...
זה ככה רק בשבוע האחרון ן, ודי מחרפן.
זה ככה רק בשבוע האחרון ן, ודי מחרפן.
יכול להיות שיש לך פטריה?באורות
אצלי כשיש פטריה יש לי יובש נוראי.
אני לא מצליחה לגמול מהנקה עצות מישהי?רונירון
אוף אני מנסה כבר קרוב לחודש אם לא יותר, ולא מצליחה לגמול מהנקה!
היא בת שנה ו3 חודשים, ואני כבר לא נהנית להניק כמו פעם.. בעיקר כי גם כל הלילה מבקשת לינוק ומסיימת את הלילה איתי במיטה לאורך שעות. היא לא לוקחת מוצץ בכלל אז אני המוצץ שלה לצערי..
בעלי המסכן כבר חודש הוא היחיד שקם אליה בלילה, לפעמים הוא מצליח להרדים אותה אבל לרוב היא עוברת אלי עד סוף הלילה. אני אין מה לדבר אם היא רואה אותי ישר מושכת לי החולצה ודורשת הנקה.
וגם כשחוזרים מהגן הביתה היא כל הזמן מבקשת ואני אומרת לה שאי אפשר אז היא בוכה ומתעצבנת וחבל לי שממשהו שהיה לשתינו טוב זה נהיה נושא לוויכוחים.
אז איך מצליחים לגמול בצורה טובה? כרגע אני לא רואה שזה ייפסק מעצמו איכשהו
היא בת שנה ו3 חודשים, ואני כבר לא נהנית להניק כמו פעם.. בעיקר כי גם כל הלילה מבקשת לינוק ומסיימת את הלילה איתי במיטה לאורך שעות. היא לא לוקחת מוצץ בכלל אז אני המוצץ שלה לצערי..
בעלי המסכן כבר חודש הוא היחיד שקם אליה בלילה, לפעמים הוא מצליח להרדים אותה אבל לרוב היא עוברת אלי עד סוף הלילה. אני אין מה לדבר אם היא רואה אותי ישר מושכת לי החולצה ודורשת הנקה.
וגם כשחוזרים מהגן הביתה היא כל הזמן מבקשת ואני אומרת לה שאי אפשר אז היא בוכה ומתעצבנת וחבל לי שממשהו שהיה לשתינו טוב זה נהיה נושא לוויכוחים.
אז איך מצליחים לגמול בצורה טובה? כרגע אני לא רואה שזה ייפסק מעצמו איכשהו
ניצלוש.. עוקבת אחרי התשובות באותו שלב כרגע....123456789
לי אין עצות.. עוד לא הצלחתי 😥רונירון
אויש מעצבן.. אני ת'אמת עדיין לא ניסיתי רק בתכנון...123456789
עייפה מלקום בלילות, רוצה לישון כמו פעם.
ניסית לתת לה מוצץ עכשיו?מוריה
אני ניסיתי..123456789
כיף לה בתור משחק. ממש לא מרגיע אותה בבכי או בלילה...
לתת לא רק בבכי. אלא גם סתם במהלך היום.מוריה
היא משחקת עם זה נורא חמוד אבל לא מעבר...123456789
זה לוקח זמן.מוריהאחרונה
התחלה של תקופה מאתגרתמיואשת******
בא לי לספר
שהתחלתי
רק בדיקות
עוד לא ממש הדברים האמיתיים.. כל ההכנות והעניינים והטפסים
ועורינו שנקרע והנוזלים שנלקחים מאיתנו וחוזרים כמספרים שחורים על דפים לבנים ,
ולפעמים הם אדומים כאלו, כשאנחנו לא עומדים ב"תקן"
ובתוצאות כתובות מילים חדות ופוצעות
וגברים ששמים בי דברים לא נעימים <אין רופאה או שאין זמן לחכות שיתפנה לה תור, כי יש חלון של שבועיים>
ונפשי שמתחללת לה
והזילות של גופי שניתן לכל אחד שצריך לדקור בו לצלם בו להכניס בו
המעבר הזה למצב אוטומט על כסא גיניקולוגי, הנפש שמתנתקת ומעמידה פנים שאני לא פה, אמאלה, אני לא פה, בואי תקחי אותי מפה, זה לא אני כאן חשופה ורוצה להיקבר מרוב בושה.
וזה רק הבדיקות
רק ההתחלה
רק שתסתיים יום אחד אי שם בתינוק. בבקשה.
איך אני עייפה או לפני שהתחלתי
בהצלחה והמון כוחות ❤נביעה
האם זו רשלנות לדעתכם?! סיפור הלידה בקצרהדובשנית*
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ח' בשבט תש"פ 15:43
סיפור הלידה שלי שבוע 40, תאריך משוער, שישי לפנות בוקר התחילו צירים..
10:30 בבוקר,בית חולים, המוניטור מראה צירי לידה, אך אין פתיחה בכלל.
14:30 שיחרור הבייתה למרות צירי הלידה , עדיין אין פתיחה
15:00 מתגלה מיעוט מים... משחררים בכל זאת
22:00 בלילה חוזרת לביה''ח עם צירי תופת, פתיחה 1.5
12:00 מקבלת גז צחוק, לא עומדת בכאבים. מתקדם לפתיחה 2.5
3:00 לפנות בוקר , פתיחה 3 וחצי מכניסים לחדר לידה לקבלת אפידורל,
5:00 לפנות בוקר , בודקים פתיחה... עדיין 2 וחצי !! טעו בבדיקה הקודמת!
10:00 בבוקר אני מחוברת כמה שעות לאפידורל, סופסוף נושמת, אין התקדמות בפתיחה. המיילדת נכנסת וטוענת שעליי לקחת זירוז כיוון שאני תופסת חדר לידה.
אני מסרבת בתוקף.
הם נותנים לי זמן לחשוב וחוזרים כל כמה דק' , לוחצים עליי לקחת זירוז, כי לא יתכן שאתפוס חדר לידה אם אין התקדמות!
אני עדיין מסרבת...
הם מאיימים לנתק אותי מהאפידורל ולהוציא אותי מחדר הלידה כיון שאין התקדמות...
אני מתחילה לבכות ולהילחם על כך, מביאים אליי את המיילדת האחראית מחלקה שמנסה להיות נעימה ועם זאת ממשיכה עם איום הניתוק מהאפידורל.
הם מכריחים אותי ואני לצערי נכנעת ומתווכחת על מינונים.... התחלנו בפחות ממינימום. .. אחרי 20 דק' הם באים ומבקשים להוסיף כיון שאין התקדמות...
ויכוחים נוספים ואני מקבלת מינימום מינון נוסף....
הפתיחה מתקדמת
מתחילים לידה, התינוק נתקע, אני לא מרגישה כלום , לוחצת וכאילו לא לוחצת. פתאום נכנסות כמה מיילדות נוספות ורופאים נוספים... האטות הדופק, מתחילים לידת ואקום!
עקב היותי צורכת טיפול אנטידיכאוני בהריון (הייתה שקיפות מלאה מצידי עם הצוות לכל אורך הדרך) התינוק יוצא, אין תגובה, היישר למכונת הלם , חמצן , אפגר נמוך ראשוני 7, אפגר שני 8. שוקלים את התינוק, נמצא שהוא גדול : 3.690 ,ואני ממש נמוכה ורזה, הצוות מופתע. משמע לא הייתה הערכת משקל והתייחסות לפרמטר זה טרם זירוז הלידה.
התינוק נלקח להשגחה צמודה ומעקב סיטורציה. המצב מתייצב תוך 4 שעות.
אני יוצאת מהלידה עם חוויה טראומתית, התינוק רדום בגלל תרופתי. נמצאת בהצפה רגשית ונפשית , חרדה עצומה מה יהיה על התינוק והאם הוא נפגע מהלידה. רופא הילדים טוען שהוא בסדר הוא רק צריך להתאושש. לאחר יומיים מקבלת מכתב שחרור, מסרבת להשתחרר, אני דורשת בדיקת רופא ילדים נוספת.
הרופא הפעם בודק את התינוק לידינו , ומוצא שהתינוק נפגע בעצב בכתף במהלך הלידה. דבר שלא הוזכר ולא נכתב במכתב שחרור.
נשארנו ליום השגחה נוסף. קיבלנו מכתב שיחרור חדש ...
ועכשיו שאלתי היא: האם היה תקין מבחינת בית החולים להכריח אותי לקבל זירוז? האם מותר להם לנתק אותי מהאפידורל כפי שאיימו?!האם תקין שלא התייחסו מספיק לעניין המשקל של התינוק?!
האם יתכן שבגלל כל זה הגענו ללידת ואקום והתינוק עם פגיעה בכתף?
האורתופד טוען שהכל תקין כרגע וצריך להמשיך מעקב אך אבחוני הםזיותרפיה מעידים על קושי, חולשה ואסימטריה תפקודית בצוואר .
אשמח לתגובתכם
תקשיבי אני לא יודעת אם זה רשלנותמיואשת******
אבל נשמע שעברת חוויה מזעזעת ביותר
חיבוק גדול גדול גדול!!!!
ממש לא יודעת מה לומר מעבר
את גיבורה!
אלופה שהתעקשת על בדיקה של התינוק , אמא לביאה!
❤️❤️❤️❤️
חיבוק גדול גדול גדול!!!!
ממש לא יודעת מה לומר מעבר
את גיבורה!
אלופה שהתעקשת על בדיקה של התינוק , אמא לביאה!
❤️❤️❤️❤️
אמאל'ה איזה סיפור קשהאורוש3
מלא מלא מלא חיבוקים לך על החוויה הקשה הזו!!! תאספי את כל הנתונים, האבחונים שלו וכו'. ותתייעצי עם עו''ד שזה התחום שלהם.
וואי נשמע סיוט ממשאשה שלו
איזו גיבורה את! כל הכבוד שעמדת על שלך כמה שאפשר מול צוות שלם לוחץ!! לא יודעת איך אני הייתי מגיבה שלא נצטרך ..
בנוגע לרשלנות, ההתנהלות לא נשמעת לי הכי תקינה אבל כדאי שתבררי זאת מול עורך דין שמתמחה בתביעות כאלה
איך את מרגישה עכשיו? והתינוקי?
בנוגע לרשלנות, ההתנהלות לא נשמעת לי הכי תקינה אבל כדאי שתבררי זאת מול עורך דין שמתמחה בתביעות כאלה
איך את מרגישה עכשיו? והתינוקי?
מרגישה מצויין תודה לה' וגם התינוק יצא לוחםדובשנית*
עובד קשה ומתקדם...
הכל חסדים
הכל חסדים
ב''ה!!!!! הכי חשובאורוש3
בה טוב לשמוע!!אשה שלו
מזעזע, אין לי מה להגידיפעת 177
איזה עצוב!חדשה כאן 1
לי נולדה ילדה בריאה ברוך ה! אז קודם כל מאחלת לכם רפואה שלמה!
גם אני אחרי 24 שעות בחדר לידה שלא התפתח הזריקו לי פיטוצין ואפידורל שלא השפיע במשך 24 שעות הרגשתי פתיחות צירים עד השמיים כל בדיקה פולשנית ובסוף?! ילדו אותי הואקום חירום שקרעו אותי כולל שרירי פי הטבעת אין לי חיים אחרי הלידה הזאת וטראומה מבתי חולים הצלחתי להחלים רק אחרי 4 חודשים מהתפרים ועל שליטה ביציאות אין מה לדבר בכלל! שיחררו אותי אחרי שבוע בקושי הסבירו לי מה עושים ואיך! רק חזרו ואמרו לו שלידה הבאה רק קיסרי אז להתכונן נפשית! כל הזמן חזרתי ואמרתי שאני צרה נמוכה לפני הלידה שקלתי 45 קילו ושאולי לא מתאים לי ללדת בצורה הזאת ואף אחד לא התייחס אלי! מרגישה נכה מכל הבחינות
לדעתי זו רשלנות רפואית מה שעברת ותקחי את זה צעד קדימה!
גם אני אחרי 24 שעות בחדר לידה שלא התפתח הזריקו לי פיטוצין ואפידורל שלא השפיע במשך 24 שעות הרגשתי פתיחות צירים עד השמיים כל בדיקה פולשנית ובסוף?! ילדו אותי הואקום חירום שקרעו אותי כולל שרירי פי הטבעת אין לי חיים אחרי הלידה הזאת וטראומה מבתי חולים הצלחתי להחלים רק אחרי 4 חודשים מהתפרים ועל שליטה ביציאות אין מה לדבר בכלל! שיחררו אותי אחרי שבוע בקושי הסבירו לי מה עושים ואיך! רק חזרו ואמרו לו שלידה הבאה רק קיסרי אז להתכונן נפשית! כל הזמן חזרתי ואמרתי שאני צרה נמוכה לפני הלידה שקלתי 45 קילו ושאולי לא מתאים לי ללדת בצורה הזאת ואף אחד לא התייחס אלי! מרגישה נכה מכל הבחינות
לדעתי זו רשלנות רפואית מה שעברת ותקחי את זה צעד קדימה!
ונגיד שזה רשלנות מה תעשי עם זה?סיה
זה מה שהיה צריך לקרות וזה קרה. לדעתי תתרכזי בהתאוששות שלך בתינוק
גם אותי הכירחו זירוז. ואני גם איזה שבועיים אחרי הלידה לא הפסקתי לדבר עם זה מה זה . וכולם הרגיעו אותי לא שאלו אותך וזהו לא יעזור.
לא יכלתי לסבול את זה שלכל תינוק יש רגע שהוא אמור להגיע לעולם ומה זה שהם החליטו להקדים את זה .
תכלס עבר זמן היו שכחתי אבל מבינה אותך
אז פעם הבאה אל תלכי לשם. ועכשיו להתעצבן באמת חבל על הבריאות העיקר את אחרי
גם אותי הכירחו זירוז. ואני גם איזה שבועיים אחרי הלידה לא הפסקתי לדבר עם זה מה זה . וכולם הרגיעו אותי לא שאלו אותך וזהו לא יעזור.
לא יכלתי לסבול את זה שלכל תינוק יש רגע שהוא אמור להגיע לעולם ומה זה שהם החליטו להקדים את זה .
תכלס עבר זמן היו שכחתי אבל מבינה אותך
אז פעם הבאה אל תלכי לשם. ועכשיו להתעצבן באמת חבל על הבריאות העיקר את אחרי
אני כבר 3 חודשים אחרידובשנית*
והתינוק מקסים אבל יש השלכה ויש התמודדות. תודה לה' שזה רק זה.
אך עכשיו שאני צריכה לחזור לעבוד ולשים את הילד במסגרת זה נראה לא שייך לאור כך שהילד צריך טיפול ומעקב, והטראומה שעברתי מקשה עליי לעזוב אותו. יתכן שזה רק ממקום רגשי... אבל כרגע מתפנה לחקור מה היה שם.
אך עכשיו שאני צריכה לחזור לעבוד ולשים את הילד במסגרת זה נראה לא שייך לאור כך שהילד צריך טיפול ומעקב, והטראומה שעברתי מקשה עליי לעזוב אותו. יתכן שזה רק ממקום רגשי... אבל כרגע מתפנה לחקור מה היה שם.
טוב מאוד!Eu
קחי את כל הזמן שבעולם להתחזק ולעבד את החוויה ותקשיבי לאינסטינקטים האמהיים שלך
אל תתני לאף אחד לערער לך אותם..
רפואה שלמה לכולכם..
אל תתני לאף אחד לערער לך אותם..
רפואה שלמה לכולכם..
יש השלכה בגלל הכדור האנטידיכאוני?ה' אלוקינו
או בגלל שהם עשו וואקום?
ז"א השאלה שלי- הוא נפגע בגלל הכדור?
ז"א השאלה שלי- הוא נפגע בגלל הכדור?
השלכה בגלל וואקוםדובשנית*אחרונה
ואולי בגלל לידה שזירזו אותה לחינם , התינוק בכלל לא היה קרוב לתעלה... איפה בדיקת כל בפרמטרים האלו לפני החלטה פזיזה לזרז?
אם היא תתבע, למשלבת 30
לפחות הם יזהרו יותר...
רשלנות רפואיתשירוש16
קיימת אך ורק במקום שלצוות היה חובת זהירות.
צריך להוכיח 3 דברים:
1. שהם הפרו את חובת הזהירות
2. שנגרם נזק ממשי
3. יש קשר ישיר בין הפרת חובת הזהירות לנזק.
במקרה שלך אי אפשר להכריח אף מטופל לקבל טיפול (זירוז זה טיפול) וקל וחומר שלא לאיים אליו בצורות שונות.
ברגע שהם קיבלו אותך ללידה אין להם אפשרות להאיף אותך משם. זו שטות.
במידה והציעו זירוז כי 'את תופסת חדר לידה' - זה ממש לא תקין. אבל, יהיה לך מאוד קשה להוכיח זאת. בעיקר אם הצוות רשם בדוחות שהתינוק היה בסכנה ואת סרבת לזירוז..
במקרה ויש סיבה רפואית לתת זירוז רושמים:
את הסיבה לזירוז, ההסבר שניתן ליולדת לקבל טיפול, את הסירוב, ההסברים שנתנו ועוד.
אם אין סיבה רפואית לתת זירוז גם לא נותנים אותו.
'חוסר התקדמות בלידה' היא סיבה נפוצה לתת זירוז.
לידה ארוכה היא מסוכנת לאם ולתינוק. אם לא היו מציעים לך זירוז - זו רשלנות.
במידה ולא הייתה סיבה רפואית לזירוז, ובכל אופן הציעו לך את הטיפול וקיבלת אותו- את עדיין צריכה להוכיח שהזירוז אכן גרם לנזק אצלך או אצל התינוק.
לא הבנתי בידיוק את מהלך הלידה (מהרגע שנתנו את האפידורל, התינוק נתקע, יצא..), מה היו הנתונים של העובר (גובה בספינות) ומה היו הנתונים שלך (תרופות קבועות, מהלך הריון, משקל, לידות קודמות) אז לא אוכל להגיב על כך.
מה שכן -
זכותך המלאה לקבל לידיך את כל החומר הרפואי שנכתב עליך ברשומות הרפואיות.
(ואני לא מתכוונת למכתב שיחרור אלא לתכתובת שלימה של הצוות הרפואי, דיווחים, הסברים, תיעוד מלא מהרגע שנכנסת בדלתות בי"ח עד הרגע שעזבת).
ושנית, לידה זה ארוע טראומתי.
לא סתם חז"ל כותבים על זה שאיבריה מתפרקים וחוזרים לעצמם רק שנתיים אחרי הלידה.
ממליצה בחום ללכת למישהי שתוכל לעזור לך לעבור עיבוד של תהליך הלידה.
בהצלחה!
צריך להוכיח 3 דברים:
1. שהם הפרו את חובת הזהירות
2. שנגרם נזק ממשי
3. יש קשר ישיר בין הפרת חובת הזהירות לנזק.
במקרה שלך אי אפשר להכריח אף מטופל לקבל טיפול (זירוז זה טיפול) וקל וחומר שלא לאיים אליו בצורות שונות.
ברגע שהם קיבלו אותך ללידה אין להם אפשרות להאיף אותך משם. זו שטות.
במידה והציעו זירוז כי 'את תופסת חדר לידה' - זה ממש לא תקין. אבל, יהיה לך מאוד קשה להוכיח זאת. בעיקר אם הצוות רשם בדוחות שהתינוק היה בסכנה ואת סרבת לזירוז..
במקרה ויש סיבה רפואית לתת זירוז רושמים:
את הסיבה לזירוז, ההסבר שניתן ליולדת לקבל טיפול, את הסירוב, ההסברים שנתנו ועוד.
אם אין סיבה רפואית לתת זירוז גם לא נותנים אותו.
'חוסר התקדמות בלידה' היא סיבה נפוצה לתת זירוז.
לידה ארוכה היא מסוכנת לאם ולתינוק. אם לא היו מציעים לך זירוז - זו רשלנות.
במידה ולא הייתה סיבה רפואית לזירוז, ובכל אופן הציעו לך את הטיפול וקיבלת אותו- את עדיין צריכה להוכיח שהזירוז אכן גרם לנזק אצלך או אצל התינוק.
לא הבנתי בידיוק את מהלך הלידה (מהרגע שנתנו את האפידורל, התינוק נתקע, יצא..), מה היו הנתונים של העובר (גובה בספינות) ומה היו הנתונים שלך (תרופות קבועות, מהלך הריון, משקל, לידות קודמות) אז לא אוכל להגיב על כך.
מה שכן -
זכותך המלאה לקבל לידיך את כל החומר הרפואי שנכתב עליך ברשומות הרפואיות.
(ואני לא מתכוונת למכתב שיחרור אלא לתכתובת שלימה של הצוות הרפואי, דיווחים, הסברים, תיעוד מלא מהרגע שנכנסת בדלתות בי"ח עד הרגע שעזבת).
ושנית, לידה זה ארוע טראומתי.
לא סתם חז"ל כותבים על זה שאיבריה מתפרקים וחוזרים לעצמם רק שנתיים אחרי הלידה.
ממליצה בחום ללכת למישהי שתוכל לעזור לך לעבור עיבוד של תהליך הלידה.
בהצלחה!
את כזו משקיענית בתשובות שלךמיואשת******
רק שתדעי, אני מה זה מעריכה את זה. את תמיד כותבת מושקע ומנומק ומוסבר ועם ידע. תודה!
^^^ מסכימה! באמת ראוי להערכה!ליד ה'
קודם כל תודה רבהדובשנית*
אז המהלך היה כך... קיבלתי אפידורל , לא הייתה התקדמות, אז לאחר 5 שעות בחדר לידה עם פתיחה 3.5 בלבד החליטו שצריך זירוז כי אין התקדמות. ברגע שנתנו את הזירוז , התקדמה הפתיחה די מהר , התחלנו לידה וגם לאחר לחיצות 'הראש נשאר גבוה' לדבריהם , היה תקוע ואז האטות דופק, ואקום וכו'
לגביי, משקל 50 לפני ההריון. הריון תקין, הסטוריה של 2הריונות, 2 לידות תקינות ב''ה...
גובה בספינות אני לא יודעת... איך ניתן לדעת?
לגביי, משקל 50 לפני ההריון. הריון תקין, הסטוריה של 2הריונות, 2 לידות תקינות ב''ה...
גובה בספינות אני לא יודעת... איך ניתן לדעת?
בדיוק משהי שאני מכירה היתה שם בלידה שנתקעהמעין אהבה
והם לחצו עליה שאו שתקח זרוזים או שתפנה את החדר כי אין חדרים פנויים
והיא לא רצתה והם התעקשו
היא היתה עם פתיחה מעל 4.
ולא חושבת שזה נתקע כמו שאצלך-הרבה פחות.
בסוף היא הסכימה לסטריפינג וילדה ...
אבל בהחלט חושבת שזאת חוויה ממש לא נעימה כשלוחצים עליך לזרוז לא מסיבה שהיא נטו רפואית אלא טכנית
ממש גרם לי לשמוח שאני לא יולדת בבי''ח שהוא עמוס
ותמיד יש חדרי לידה
אבל באמת עברת חוויה לא קלה
אני לא יודעת לומר לגבי רשלנות
וגם חושבת שתשקיעי כוחות כדי לעבד ולעכל ולנסות להשתחרר מהחוויה הקשה ולהתחזק
ופחות בלחפש אשמים -לפחות לא בשלב הראשוני. זה דורש כוחות לצאת למאבקים. ועכשיו תשקיעי את הכוחות בהחלמה והתחזקות.
אם יש לך חשד לרשלנות הכי טוב בהמשך אם תרצי לעשות עם זה משהו להתייעץ עם איש מקצוע שמבין בזה
או לכתוב להם פשוט מכתב..בעיקר כדי להרגיש שאמרת מה שבלב שלך
והיא לא רצתה והם התעקשו
היא היתה עם פתיחה מעל 4.
ולא חושבת שזה נתקע כמו שאצלך-הרבה פחות.
בסוף היא הסכימה לסטריפינג וילדה ...
אבל בהחלט חושבת שזאת חוויה ממש לא נעימה כשלוחצים עליך לזרוז לא מסיבה שהיא נטו רפואית אלא טכנית
ממש גרם לי לשמוח שאני לא יולדת בבי''ח שהוא עמוס
ותמיד יש חדרי לידה
אבל באמת עברת חוויה לא קלה
אני לא יודעת לומר לגבי רשלנות
וגם חושבת שתשקיעי כוחות כדי לעבד ולעכל ולנסות להשתחרר מהחוויה הקשה ולהתחזק
ופחות בלחפש אשמים -לפחות לא בשלב הראשוני. זה דורש כוחות לצאת למאבקים. ועכשיו תשקיעי את הכוחות בהחלמה והתחזקות.
אם יש לך חשד לרשלנות הכי טוב בהמשך אם תרצי לעשות עם זה משהו להתייעץ עם איש מקצוע שמבין בזה
או לכתוב להם פשוט מכתב..בעיקר כדי להרגיש שאמרת מה שבלב שלך
לא יודעת לגבי רשלנותים...
עבר עריכה על ידי ים... בתאריך ח' בשבט תש"פ 12:19
אם לא היו טועים בבדיקת הפתיחה בכלל לא היית נכנסת לחדר לידה כל כך מוקדם, וכן הם יכולים לשחרר אותך אם הלידה מתעכבת כשאת מגיעה למיון (לפני הכנסה לחדר לידה), ובשערי צדק יש המון לחץ על חדרי הלידה
וחלק גדול מהחוויה השלילית שלך הוא בגלל שהגעת מוקדם מדי לבית החולים, נכון שהצירים כואבים מאוד אבל הלידה יכולה לקחת המון זמן וזה גם לא כזה טוב לקחת אפידורל מוקדם מדי
לדעתי האישית חבל שהתנגדת לזירוז
גם כדי לזרז את הלידה בשבילך, אני יודעת כמה זה מתיש להיות המון זמן בחדר לידה וגם בכלל
לגבי הערכת המשקל- אין לזה באמת משמעות ויש המון נשים נמוכות וקטנות שיולדות תינוקות גדולים ו 3.700 זה לא כזה גדול, גם אי אפשר לדעת מראש מי צפויה להיתקל בקשיים בלידה, זה קשור גם למבנה האגן , לידה ראשונה וכו
ב"ה שזו הפגיעה היחידה שיש לו מהוואקום- יכולים להיות בעיות חמורות יותר משימוש בוואקום, ושוב משתמשים בוואקום כאשר נתקלים בצורך בוואקום- והיו לעובר ירידות דופק
זירוז לא רק מזרז לידהEu
יש לו השלכות וכל התערבות גוררת עוד התערבות
מן כדור שלג כזה
בסוף מוביל לוואקום או קיסרי וכדומה
וכמו שאמרת לוואקום יש השלכות ופגיעות
מן כדור שלג כזה
בסוף מוביל לוואקום או קיסרי וכדומה
וכמו שאמרת לוואקום יש השלכות ופגיעות
לפעמים הלידה פשוט נעצרתים...
אולי זה מה שקרה אצלה
יכול להיות אבלEu
עד כמה שידוע לי היא נעצרת בגלל האפידורל.
לידה טבעית לא נעצרת! היא מתקדמת לאט לאט בקצב הנכון לה
כמו שמישהי פה רשמה - כל ילד יש לו את הרגע שבו הוא נועד להיוולד בו ב"ה
לידה טבעית לא נעצרת! היא מתקדמת לאט לאט בקצב הנכון לה
כמו שמישהי פה רשמה - כל ילד יש לו את הרגע שבו הוא נועד להיוולד בו ב"ה
...ים...
אני הייתי עם צירים כל 3 דקות במשך כמה שעות , הגעתי למיון וזה נעלם ושיחררו אותי
אחרי כמה ימים שוב אבל כבר חיכיתי בבית לראות אם ימשיך ואחרי כמה ימים שוב, אין מה להיכנס לחדר לידה לפני שנמצאים בלידה פעילה, אז אם היא נכנסה מוקדם מדי ופתאום הלידה נעצרה והצירים הפסיקו אני יכולה להבין שהצוות לא ראה טעם בהשארות שלה שם אלא אם תקבל זירוז
אפידורל יכול להאט את הלידה למרות שיש וויכוחים על זה, אבל דווקא הצירים עוזרים להתמקמות הראש כדי לצאת וזה טוב שתהיה לה את האפשרות לזוז - עוזר להתמקמות העובר בתעלה
פעם כשהאמינו באסטרולוגיה ומזלות אמרו שאסור לעשות כלום כדי לזרז לידה כי זה גורם לשינוי המזל
נכון שעדיף לא להתערב יותר מדי, אבל יש זירוזים יותר טבעיים וקלים
מסכימה לגמרי...Eu
תנועה מקדמת צירים
ועוד כל מיני דרכים טבעיות
באפידורל את לא בתנועה אז זה לא מתקדם
גם אם פתאום תדירות הצירים יורדת אני לא רואה את זה כעצירה אלא שהתקדמות לידה טבעית היא לא ליניארית אלא בקצב הנכון לה וזה מה שהכי נכון לגוף ולתינוק (בלי קשר לאסטרולוגיה גם אני לא מאמינה בזה) ולרוב הצערבויות הם ללא סיבה מוצדקת (כמו למשל לפנות חדר) ולרוב התערבויות גורמות לעוד ועוד הצערבויות...
ועוד כל מיני דרכים טבעיות
באפידורל את לא בתנועה אז זה לא מתקדם
גם אם פתאום תדירות הצירים יורדת אני לא רואה את זה כעצירה אלא שהתקדמות לידה טבעית היא לא ליניארית אלא בקצב הנכון לה וזה מה שהכי נכון לגוף ולתינוק (בלי קשר לאסטרולוגיה גם אני לא מאמינה בזה) ולרוב הצערבויות הם ללא סיבה מוצדקת (כמו למשל לפנות חדר) ולרוב התערבויות גורמות לעוד ועוד הצערבויות...
אצלי הצירים המשיכו לאורך כל הדרךדובשנית*
לכן היה צורך בהמשך מתן אפידורל. אבל הפתיחה לא רצה כמו שהם ציפו או כמו שחזה להם המוניטור. דווקא לגבי זה אני מספיק בטוחה ומנוסה , אכן פתיחה יכולה להיעצר. אבל סביר שזה בפתיחה 1,2..
אחרי פתיחה 3 מתקדמים ללידה ולא מוציאים מחדר לידה אישה שכבר מחוברת לאפידורל...
אחרי פתיחה 3 מתקדמים ללידה ולא מוציאים מחדר לידה אישה שכבר מחוברת לאפידורל...
ה' ישמור!!!!איזה יום שמח
טראומה אמיתית
כמו שכתבו איך תוכיחי?
לתבוע בית חולים זה דבר ענק ומפחיד, ובמצבך אחרי לידה כמה כוחות יש לך לזה?
לא היתי חוזרת לשם לעולם 
אל תדאגי אם היא תחליט לתבוע אם היא לא מתמודדת לבדהמקורית
יהיה לה עורך דין שמלווה ומנחה
גם לזה צריך כח..איזה יום שמח
מנסה לענותEu
קודם כל וואו חוויה ממש לא פשוטה מקווה שכבר השתחררתם ויש לשניכם אפשרות לנוח ולהירגע בבית.
לגבי זה שאיימו ולחצו זה ממש מזעזע וחסר רגישות לחלוטין חבל שככה מתיחסים ליולדות לצערי זה ממש לא מפתיע אותי כבר נתקלתי בהתנהגויות כאלה בלידות (גם אצלי)
לגבי המשקל עד כמה שידוע לי אין קשר וואקום זה כשאין צירים יעילים אז העובר במצוקה ואז הצוות צריך לעזור לו לצאת. זה קורה בגלל האפיגורל שכמו שאמרת לא הרגשת אז לא היו לחיצות פעילות שלך.
הראשונה שלי היתה עם התערבות וואקום והשניה טבעי לגמרי והשניה ב300 גרם יותר כך שאין קשר
לגבי זה שאיימו ולחצו זה ממש מזעזע וחסר רגישות לחלוטין חבל שככה מתיחסים ליולדות לצערי זה ממש לא מפתיע אותי כבר נתקלתי בהתנהגויות כאלה בלידות (גם אצלי)
לגבי המשקל עד כמה שידוע לי אין קשר וואקום זה כשאין צירים יעילים אז העובר במצוקה ואז הצוות צריך לעזור לו לצאת. זה קורה בגלל האפיגורל שכמו שאמרת לא הרגשת אז לא היו לחיצות פעילות שלך.
הראשונה שלי היתה עם התערבות וואקום והשניה טבעי לגמרי והשניה ב300 גרם יותר כך שאין קשר
יש קבוצה של נשים שקוראים לה 'נשים קוראות ללדת'המקורית
בעיקרון הם יכולים לתת לך כיוון ראשוני מאחר והן מקדמות זכויות רפואיות של יולדות. ביניהן גם הזכות לסרב לקבל טיפול רפואי מסוים
ממליצה לך לבדוק איתן
וחיבוק על החוויה הנוראית. באמת לא נעים
מחקתי את שם בית החולים, כי זה עלול להגיע לתביעהיעל מהדרום
לק"י
חיבוק על החוויה הקשה!
חיבוק על החוויה הקשה!
ואווו.miki052
לאיים על יולדת באמצע לידה שיוציאו אותה כי תופסת חדר לידה.
מזעזע.
לא יודעת מה לומר לך יקרה.
בעיני זו לא רשלנות זו התעללות ביולדת (שבאותם רגעים היית חסרת ישע)
השאלה אם יש הוכחות ע"מ שתוכלי לתבע.
חיבוק חזק. עברת חוויה לא פשוטה!
נגמרתייייבתיה ש
אחרי שבועיים וחצי של מחלה (שבהם לא זזתי מהמיטה ובעלי עשה הכל בבית) הגענו למשבר הגדול
יום חמישי בערב הצרחות כאן מכל הילדים היו בלתי נסבלות הם עשו כ"כ הרבה בלאגן בעלי פשוט צרח עליהם כמו משוגע. ידעתי שזה יגיע (היה צפוי שזה מפחיד) הם חירפנו אותו ברמות אחרות והוא פשוט צרח עליהם כמו משוגע עד שהם ישבו על הספה מפוחדים. קמתי מהמיטה בקושי בקושי הם ראו אותי ופרצו במקהלה של בכי הסטרי הוא צרח עליהם שיסתמו ושיפסיקו לבכות מיד כאן כבר נשברתי אמרתי לו שיפסיק לצעוק עליהם וזה לא אשמתם שאמא שלהם חולה. אמר לי אז תטפלי בהם בעצמך ויצא מהבית.
התיישבתי על הספה ופרצתי בבכי הרגשתי רע כל הגוף כאב לי נורא
נרגעתי והרגעתי את הילדים איכשהו דחפתי את כולם למיטות נרדמו.
ישבתי ובכיתי והתחילו לי צירים כאבי תופת נוספים על הכאבים שכבר היו לי בכיתי כמו שבחיים לא בכיתי התקשרתי אליו הוא לא ענה. שלחתי לו הודעות הוא קרא ולא ענה.
דפקתי אצל שכנה רוסיה מבוגרת ודי נחמדה. עד שהצלחתי להסביר לה את המצב תוך כדי בכי נוראי היא באה להיות בבית והזמינה לי אמבולנס.
בשלב הזה כיביתי את הפלאפון לא רציתי לדעת מה קורה רציתי למות היתה לידה מזעזעת. אין מילים לתאר את הסבל שעבר עלי.
נולדה לי בת אחרי חמישה בנים. מרגש? ממש ממש לא! מסתבר שהילדה חולה עוד לא ברור במה אבל יש לה משהו.
מוצאי שבת פתחתי את הטלפון 100 הודעות מיום שישי פתאום כל המשפחה דואגת פתאום בעלי דואג נורא שונאאאאאת את כולם! לא רוצה לראות אף אחד לא רוצה ילדים לא רוצה תינוקת בעייתית לא רוצה משפחה. משפחה זה אסון. רוצה להשאר לבד לבד בלי אף אחד.
אין לי מושג מי שומר על הילדים ומה הם עושים ופעם ראשונה בחיים שלא אכפת לי בכלל מהם.
אל תגיבו שום דבר לא ירגיע אותי רק הרגשתי צורך עז לסכם את מה שעברתי ואין לי למי לפרוק.
יום חמישי בערב הצרחות כאן מכל הילדים היו בלתי נסבלות הם עשו כ"כ הרבה בלאגן בעלי פשוט צרח עליהם כמו משוגע. ידעתי שזה יגיע (היה צפוי שזה מפחיד) הם חירפנו אותו ברמות אחרות והוא פשוט צרח עליהם כמו משוגע עד שהם ישבו על הספה מפוחדים. קמתי מהמיטה בקושי בקושי הם ראו אותי ופרצו במקהלה של בכי הסטרי הוא צרח עליהם שיסתמו ושיפסיקו לבכות מיד כאן כבר נשברתי אמרתי לו שיפסיק לצעוק עליהם וזה לא אשמתם שאמא שלהם חולה. אמר לי אז תטפלי בהם בעצמך ויצא מהבית.
התיישבתי על הספה ופרצתי בבכי הרגשתי רע כל הגוף כאב לי נורא
נרגעתי והרגעתי את הילדים איכשהו דחפתי את כולם למיטות נרדמו.
ישבתי ובכיתי והתחילו לי צירים כאבי תופת נוספים על הכאבים שכבר היו לי בכיתי כמו שבחיים לא בכיתי התקשרתי אליו הוא לא ענה. שלחתי לו הודעות הוא קרא ולא ענה.
דפקתי אצל שכנה רוסיה מבוגרת ודי נחמדה. עד שהצלחתי להסביר לה את המצב תוך כדי בכי נוראי היא באה להיות בבית והזמינה לי אמבולנס.
בשלב הזה כיביתי את הפלאפון לא רציתי לדעת מה קורה רציתי למות היתה לידה מזעזעת. אין מילים לתאר את הסבל שעבר עלי.
נולדה לי בת אחרי חמישה בנים. מרגש? ממש ממש לא! מסתבר שהילדה חולה עוד לא ברור במה אבל יש לה משהו.
מוצאי שבת פתחתי את הטלפון 100 הודעות מיום שישי פתאום כל המשפחה דואגת פתאום בעלי דואג נורא שונאאאאאת את כולם! לא רוצה לראות אף אחד לא רוצה ילדים לא רוצה תינוקת בעייתית לא רוצה משפחה. משפחה זה אסון. רוצה להשאר לבד לבד בלי אף אחד.
אין לי מושג מי שומר על הילדים ומה הם עושים ופעם ראשונה בחיים שלא אכפת לי בכלל מהם.
אל תגיבו שום דבר לא ירגיע אותי רק הרגשתי צורך עז לסכם את מה שעברתי ואין לי למי לפרוק.
איזה כיף לשמוע!!! שימשיך רק בטוב...123456789
דימום בהריון שבוע 14מקווה מאוד
מה עושים????
הלכתי להיבדק במיון והכל בסדר ב"ה
אמרו לחזור אליהם אם הדימום מתגבר
כרגע הוא עדיין חלש אבל קיים...
מה עושים?????
הלכתי להיבדק במיון והכל בסדר ב"ה
אמרו לחזור אליהם אם הדימום מתגבר
כרגע הוא עדיין חלש אבל קיים...
מה עושים?????
נושמים עמוק ומחכים שיעבורבשאיפה
אצלי היה אותו דבר. בשבוע 13, הרגיש כמו ירידת מים. מלא דם. הייתי בטוחה שנגמר ההריון, אבל ראו במיון עובר חי ובועט..
הייתה הפסקה בדימום לאיזה שבוע, אחרי שהיו כמה ימים טפטופים, (ב"ה, ככה הצלחתי לטבול), ואז חזר (בלי שהיו יחסים...) ולאט לאט משתפר.
אמרו לי להיות במעקב "בקהילה", אז עשיתי פעמיים אולטרה סאונד בהפרש של שבועיים, לא ראו שום דבר חריג (אבל הטכנאית או"ס עשתה עלי רושם לא משהו..)
ממשיכה לחכות שייגמר לגמרי. מבאס, אבל ב"ה שהעובר בסדר, ממשיך לגדול...
עוד מעט סקירת מערכות....
הייתה הפסקה בדימום לאיזה שבוע, אחרי שהיו כמה ימים טפטופים, (ב"ה, ככה הצלחתי לטבול), ואז חזר (בלי שהיו יחסים...) ולאט לאט משתפר.
אמרו לי להיות במעקב "בקהילה", אז עשיתי פעמיים אולטרה סאונד בהפרש של שבועיים, לא ראו שום דבר חריג (אבל הטכנאית או"ס עשתה עלי רושם לא משהו..)
ממשיכה לחכות שייגמר לגמרי. מבאס, אבל ב"ה שהעובר בסדר, ממשיך לגדול...
עוד מעט סקירת מערכות....
וואי איזה סיוטמקווה מאוד
את בעצם אומרת שזה יכול עוד להמשיך הרבה זמן....
ב"ה לא נאסרנו (שאלנו) אבל זה עדיין ממש מלחיץ ולא כיף.....
טוב לשמוע שזה נרגע מתישהו.
עשית משהו מיוחד?
הלכת לעבודה כרגיל?
ב"ה לא נאסרנו (שאלנו) אבל זה עדיין ממש מלחיץ ולא כיף.....
טוב לשמוע שזה נרגע מתישהו.
עשית משהו מיוחד?
הלכת לעבודה כרגיל?
תקבעי תור לרופאה ולא לטכנאיתאנונימית 50
לפעמים יש כאלה שהן פשוט בדיחה.
אצלנו יש רק 2 והן לא מקצועיות בעליל
בגלל ממצא שגוי שאחת מהן ראתה כמעט הבאתי לתינוק שלי אנטיביוטיקה לפני הברית.
הסתבר שהיא ככל הנראה טעתה.
והשניה טענה שהעובר שלי שמן מאד ואני צריכה להיזהר (אני מקבלת סכרת כל היריון) כשבפועל הוא היה מאד בממוצע! נולד 3.330 בשבוע 39+5!
אז הייתי מבקשת רופאה.
אצלנו יש רק 2 והן לא מקצועיות בעליל
בגלל ממצא שגוי שאחת מהן ראתה כמעט הבאתי לתינוק שלי אנטיביוטיקה לפני הברית.
הסתבר שהיא ככל הנראה טעתה.
והשניה טענה שהעובר שלי שמן מאד ואני צריכה להיזהר (אני מקבלת סכרת כל היריון) כשבפועל הוא היה מאד בממוצע! נולד 3.330 בשבוע 39+5!
אז הייתי מבקשת רופאה.
מקפיצה לעצמי... הדימום ממשיךך אוףמקווה מאוד
מה הייתן עושות?
הולכות לעבודה כרגיל?
לא אמרו לי לנוח
ויש לי רק כתמים כאלה אבל לא מפסיקים
נבדקתי ואמרו לי שזה בסדר ולבוא אם מחמיר
הולכות לעבודה כרגיל?
לא אמרו לי לנוח
ויש לי רק כתמים כאלה אבל לא מפסיקים
נבדקתי ואמרו לי שזה בסדר ולבוא אם מחמיר
תודהמקווה מאוד
לדעתי לקחת חופש ולנוח בכל זאתאנונימית 50
בהיריון ה2 בשבוע 7 או 8 התחיל לי דימום מאסיבי שאוסר,לא כתמים. קמתי לפנות בוקר וירד לי דם אדום אז נפרדתי מיטות. הדימום נמשך כמה שעות והפסיק
ועוד היינו לפני בדיקת דופק.
הספדתי את ההיריון. אמא שלי אמרה לי להשלים עם זה כבר שזהו.
אבל אני כן הלכתי לעבודה כדי לא להתעסק. העבודה שלי בישיבה במשרד אז העדפתי לשקוע בה ולא להתעסק במה קורה עם ההיריון.
ב"ה זה עבר והמתוקי פה בעגלה.
שיהיו בשורות טובות, בעיני אם זה משהו מתמשך הייתי נחה קצת בבית.
ועוד היינו לפני בדיקת דופק.
הספדתי את ההיריון. אמא שלי אמרה לי להשלים עם זה כבר שזהו.
אבל אני כן הלכתי לעבודה כדי לא להתעסק. העבודה שלי בישיבה במשרד אז העדפתי לשקוע בה ולא להתעסק במה קורה עם ההיריון.
ב"ה זה עבר והמתוקי פה בעגלה.
שיהיו בשורות טובות, בעיני אם זה משהו מתמשך הייתי נחה קצת בבית.
תודה! זה מתמשך אבל לא בכמות כזו גדולה...מקווה מאוד
אם אמרו לך שהכל בסדר אז תעקביאנונימית 50
בע"ה שיהיה המשך משעמם ובידיים מלאות!!
ואל תתביישי ללכת להיבדק. מתי שתרצי . מותר לך.
ואל תתביישי ללכת להיבדק. מתי שתרצי . מותר לך.
לנוח!! מניסיוןשליאני זה א
הרוםאים פחות מאמינים במנוחה(אל תשאלי אותי למה) בפועל כשנחתי וממש לא עשיתי כלום הדימומים פחתו משמעותית וכשלא הם המשיכו אפילו שזה היה רק ברמת כתמים. את יכולה לקום מהמיטה אבל לא לעשות דברים בבית ותשתי הרבה מים זה גם קשור איכשהו.. שיהיה בהצלחה זה באמת מלחיץ ולא נעים אבל בסוף עובר. אצלי היו כמה הריונות עם דימומים חלק יותר וחלק פחות ומתוך 5 רק 1 לא שרד אז נראה לי זה מעודד קצת. ומאחלת לך שימשיך תקין ויעבור מהר מהר
תודה על העידודמקווה מאוד
אם אפשר לשאול, ההוא שלא שרד, באיזה שלב זה היה?
לא זוכרת הדיוק אבל בערךאני זה א
שבוע 10 שבוע אחרי שגיליתי על ההריון. גיליתי מאוחר יחסית כי היצה לי ווסת רגילה בהתחחה ואחרי 3 שבועות של כתמים בדקתי הריון..
תודה!מקווה מאוד
איזה מלחיץ ..אביול
היה לי גם...פיליפילונת
כפי שתיארה @בשאיפה, היה לי גם בשבוע 13, כמו ירידת מים, המון המון דם... מלחיץ ממש.
המשיך לי הדימום בערך חודש עד שהצלחתי לטבול, כמובן לא בעצמה אבל היו כתמים עדיין...
לקחתי חופשת מחלה שלושה שבועות, למרות שלא אמרו לי שחייבים לנוח, אבל זו הייתה החלטה שלי-שלנו. קיבלתי שבועיים מחלה ועוד שבוע "על חשבוני"...
אצלי ב"ה ההיריון המשיך אח"כ כרגיל.
המשך קל וידיים מלאות בע"ה!
תודה לך!! באמת מתלבטת אם לעשות ככהמקווה מאוד
חיבוק גדולבימבה אדומה
ממליצה כן לנוח.... לא ברמת לא לזוז מהמיטה אבל הכל ממש בנחת.
תנוחיתאומים
קרה לי בהריון תאומים
נתנו לי ימי מחלה מהעבודה ואמרו לי שאני לא צריכה לנוח
עבר רק כשהכנסתי את עצמי למנוחה מוחלטת, הדימומים היו שלושה שבועות לסירוגין
במקביל ביקשתי משהו שיכול לעזור וקיבלתי אוטרגסטון, כמובן שאמרו לי שאין הוכחות שזה משפיע בתאומים.
בזכות המצב יצאתי לשמירה משבוע 14.
נתנו לי ימי מחלה מהעבודה ואמרו לי שאני לא צריכה לנוח
עבר רק כשהכנסתי את עצמי למנוחה מוחלטת, הדימומים היו שלושה שבועות לסירוגין
במקביל ביקשתי משהו שיכול לעזור וקיבלתי אוטרגסטון, כמובן שאמרו לי שאין הוכחות שזה משפיע בתאומים.
בזכות המצב יצאתי לשמירה משבוע 14.
וואו תודהמקווה מאוד
כשאת אומרת שאמרו לך לנוח זה היה כשזה היה דימום בקטנה או דימום רציני?
אני שואלת כי אני מבינה שאם יש דימום צריך לנוח, השאלה מה קורה כמו אצלי, שזה באמת רק כתמים, וכולם אומרים שלא צריך לנוח....
אני שואלת כי אני מבינה שאם יש דימום צריך לנוח, השאלה מה קורה כמו אצלי, שזה באמת רק כתמים, וכולם אומרים שלא צריך לנוח....
מעדכנת. תודה לכולן!!מקווה מאוד
תודה לכן על התגובות, בזכותכן הלכתי להיבדק ואכן קיבלתי הנחיות לנוח..
תודה
תודה
מעולה. ברור לנוח.61421
היה לי ב2 הריונותת.מ.אחרונה
גם הרופא וגם הרופאה שטיפלו בי בהריונותהאלה אמרו לי להשתדל לא להתאמץ ולנוח וראיתי שזה כן קצת עזר (לפחות בהריון אחד זה כנראה נבע משלייה נמוכה שעלתה אח"כ)
ביוגאיהחדשה כאן 1
למי יש ניסיון עם זה?
נותנת כבר תקופה לתינוקת בת חמישה חודשים תכף
נותנת 5 טיפות בבוקר , אולי עדיף להעביר לערב? לפני השינה? עומדת להשתגע ולטפס על הקירות כל שני חמישי משנה את דעתה יכולה לאכול 30 כל שלוש שעות יכולה גם 150 כל שלוש שעות אבל כל האכלה לוקחת שעות ובלילה מתעוררת כל שעה וחצי עד שאני נרדמת אני צריכה להתעורר שוב
יש לה שגרת ערב ויום מוסדרת והיא פשוט מתהפכת לי מרגע לרגע לשניה היא ילדה הכי טובה ונוחה בעולם ולמחרת ההפך
ניסתי כל תמל אפשרי כל בקבוק כל דייסה כל גסטרו שלל ריפלוקס
מיואשת!
נותנת כבר תקופה לתינוקת בת חמישה חודשים תכף
נותנת 5 טיפות בבוקר , אולי עדיף להעביר לערב? לפני השינה? עומדת להשתגע ולטפס על הקירות כל שני חמישי משנה את דעתה יכולה לאכול 30 כל שלוש שעות יכולה גם 150 כל שלוש שעות אבל כל האכלה לוקחת שעות ובלילה מתעוררת כל שעה וחצי עד שאני נרדמת אני צריכה להתעורר שוב
יש לה שגרת ערב ויום מוסדרת והיא פשוט מתהפכת לי מרגע לרגע לשניה היא ילדה הכי טובה ונוחה בעולם ולמחרת ההפך
ניסתי כל תמל אפשרי כל בקבוק כל דייסה כל גסטרו שלל ריפלוקס
מיואשת!
וואי ממי הילדה נשמעת תינוקת נורמליתאורוש3
תשארי על סוג תמ''ל אחד ואל תשגעי אותה. לא נראה לי קריטי מתי את נותנת את הביוגאיה. יכול להיות שהיא אוכלת לפעמים פחות לפעמים יותר. גם בהנקה זה ככה. אולי לפני השינה תנסי לתת לה יותר צפוף כדי שתקום אולי פחות. אולי מוצץ ונדנוד לנסות קצת למשוך בלילה כדי שתצליח לפתוח יותר פערים באכילת לילה. נשמע מבאס בהחלט. שולחת חיבוק. אבל לא נשמע משהו מדאיג במיוחד. כל עוד היא עולה במשקל ומתפתחת טוב. רק בעיקר מעצבן....
האמת גמלי נשמע נורמטיבי לחלוטיןהמקורית
יש תינוקות שאוכלים יותר לאט אבל אם זה נראהלך חריג אולי הגיע הזמן להשתמש בפיטמה גדולה יותר לבקבוק.?
אולי להוסיף דייסה בלילה?
אני ניסיתי ונראה לי שעזר במידה מסויימתnp
וואי תקופה לא פשוטה, חיבוק גדול.. נותן כח לנסות לזכור שזה עובר בסוף בע"ה
זה פחות עיניין של תמל וכוחדשה כאן 1אחרונה
רק במהלך היום היא ככה עם הבקבוקים!
ואילו.. בארוחה האחרונה לפני השינה זא מקלחת ובקבוק היא טורפת אותו היא אפילו דורשת 180 תמל ואני מוסיפה קצת דייסה לכל בקבוק בהמלצת רופאת ילדים..
אז זה לא ניראה לי קשור לתמל לבקבוק או לפטמה כי בארוחה האחרונה היא אוכלת יפה מאוד תוך רבע שעה מסיימת 180 ויש ימים שיותר ובמהלך היום עושה טובה 90 😒
ואילו.. בארוחה האחרונה לפני השינה זא מקלחת ובקבוק היא טורפת אותו היא אפילו דורשת 180 תמל ואני מוסיפה קצת דייסה לכל בקבוק בהמלצת רופאת ילדים..
אז זה לא ניראה לי קשור לתמל לבקבוק או לפטמה כי בארוחה האחרונה היא אוכלת יפה מאוד תוך רבע שעה מסיימת 180 ויש ימים שיותר ובמהלך היום עושה טובה 90 😒