פורום הריון ולידה (עמוד 2951)

ריפלוקס בדרך כלל מתאפיין בחוסר שקט והרבה בכי, בנוסף לפליטות בקשת.
סתם ככה יש פשוט ילדים כאלה שפולטים המון וזה תקין. לפעמים עוזר להוריד מוצרי חלב, ולפעמים לא עוזר כלום והם גדלים ומתפתחים נפלא למרות השלוליות בבית (במקרה שפולטים הרבה ולא עולים במשקל זה כבר סיפור אחר)

ההורמון lh התקינות של הבדיקה תלוי בשלב המחזור שבצעת אותה
פרולקטין תקין

מה הטווח? איך יודעים אם זה תקין

מומחית אבל נראה לי שאפשר לדעת אם זה תקין רק במעקב של בדיקות נוספות בחודש ומעקב זקיקים

כאילו היא מעבר לטווח, לא בהרבה
אבל כתוב באינטרנט שזה מרגע על תת פעילות
זה יכול להפריע לכניסה להריון?

משום מה ראיתי tsh

ספציפי לבלוטת התריס ונראה שהוא תקין

ואם עדיין יוצא TSH באזור ארבע ומעלה, כנראה כדאי לקחת מינון נמוך של טיפול.
זה יכול להועיל לכניסה להריון, וזה מאד חשוב בתחילת הריון (אז הערך המומלץ הוא לכל היותר 2.5).

וחוץ מזה, כשיש תת פעילות, גם אם היא קלה מאד או גבולית, מרגישים עייפים ויש נטייה להשמנה. מיותר לכל הדעות..

את יכולה לשאול את רופא המשפחה, הם אמורים להבין בזה. וכמובן אנדוקרינולוגים.

נשלחתי לבדיקה לברר בעיית פוריות, לפני התחלה של טיפולים.

נקווה שהבעיה קלה, ולא אצטרך טיפולים.
אני רזה מאוד.. שוקלת 45
אבל עייפה

שמשקל נמוך יכול להפריע לקליטת הריון.

 

אולי זה רק עניין של לעלות מעט עד שתגיעי ל-bmi תקין.

 

מה הגובה שלך?

 

הbmi שלך הוא 18.5

אם את יורדת חצי קילו זה כבר תת משקל.

לכן כדאי לעלות 2-3 קילו.

אולי זו הבעיה.

 

היתה לי תקופה של משקל נמוך ולא נקלטתי (4 חודשים)

כשעליתי 3 קילו נקלטתי ב"ה.

 

נשמעת שאלה הזויה..
אבל מכל הלחצים והחששות, אני לא מצליחה לאכול מסודר
מוצאת את עצמי כל היום בפלאפון קוראת על פוריות וכו

לשבת ולקרוא על בעיות פוריות וכ"ו מכניס ללחץ שלא תורם הרבה כי אם להפך.

 

מאוד חשוב לאכול מסודר. לאיזון הורמונלי.

חשוב לאכול 3 ארוחות עקריות+ 3 ביינים

לדוג': 10 בבוקר 3 בצהרים 7 בערב ארוחות עקריות.

         1 בצהרים 5 בצהרים ו9 בערב ארוחות ביניים.

 

אוכל לשלוח לך בפרטי תפריט אם תרצי.

 

ובכלל לפוריות מאוד טוב לאכול סלק, לשתות מיץ רימונים, זרעי פישתן, אבוקדו, ירקות כתומים כמו בטטה , אפונה.

 

 

 

 

כמובן עדיף לאכול בריא, אבל אפשר גם להנות מהחיים קצת..

דרך אגב זה לא כל כך נורא לקרוא על פוריות. ידע הוא כח.

 

לפעמים יש דברים טריוויאליים שחשוב לדעת וחוסכים זמן, למשל, החשיבות של התזמון עם הביוץ (למשל, עדיף להיות מותרים כבר יומיים לפני הביוץ. לפעמים בביוץ עצמו זה כבר פחות מוצלח).

וגם ידע כללי שעוזר לדעת אם הרופא שבחרת הוא טוב או שהוא מיושן ומחזיק בדעות ושיטות משנות השמונים.

 

אמנם זה לא בריא לנפש, אבל אם ממילא לחוצים אז כבר עדיף להוציא את זה דרך פעילות.

גם הכנת אוכל בריא ואכילתו, כשהם מוכווני פוריות, יכולים להיות לא פחות מלחיצים, לפחות אצלי..

 

בכל אופן מאחלת לך שתהיי בריאה ובהריון לפני שתספיקי להחכים הרבה

זה בכל זאת משתנה מאדם לאדם.

מי שיש לה מבנה דק יותר עם עצמות קלות, יכולה להיות עם BMI בגבול התחתון אבל לא רזה במיוחד.

את יודעת על עצמך כמה שומנים מסתתרים להם ואיפה, אם יש.. תחליטי בעצמך אם את רזה יחסית לעצמך או לא.

לפעמים זה סתם חוסר ויטמינים
תבקשי שיבדקו נוגדנים לאשימוטו

Tsh בודקת את תפקודי בלוטת התריס.
הבדיקה שלה fsh
Fsh מבררת הפרעות פוריות.

מההריון והלידה?

לוקח זמן לגוף לחזור לעצמו כדאי להקפיד על  תזונה עם הרבה סיבים ולשתות הרבה מים (סבים בלי מים יכול להיות יותר גרוע)

זה גם יכול להגרם ממתח נפשי אולי תנסי לשתות תה מרגיע קמומיל/מליסה

הכוונה שלי כשיש עצירות אז זה אומר גם אם אני אוכלת בריא ומאוזן אבל עדין הגוף לא מתפקד טוב

או לאכול כמו שהם, או לקנות מיץ שזיפים מיובשים.
ובלידה הבאה תביאי איתך מראש ללידה, זה מציל!
ובכלל- להכניס לתפריט הרבה ירקות, תמרים, פירות.

ולשתות.
חייבים להתמיד עד שזה עובר
זה בא והלך לי עד שהשלטתי תזונה קשוחה ממש וזה עבר

עשיתי כמה דברים במקביל אז לא יודעת מה עזר- פשתן מושרה במים ולשתות. לשתות כמה ליטרים של מים ביום, גם חמימים. משחת הממליס כשכאב כשיצא. לעשות עם שרפרף/בכריעה במקלחת.

לא לאכול- לחם, פסטה, אורז וכד'. רק דברים שמתעכלים טוב
כשכבר לא יכולתי- חוקן.. אבל אסור להתרגל לזה.

מאז הלידה שמרתי לא הייתי אוכלת פחמימות בכלל
הקפדתי על המון ירקות פירות מים וזהו
אבל אחרי שעבר חודש וקצת עם העצירות אמקתי אולי בגלל זה
אולי אנסה לאכול רגיל
כבר שבוע אוכלת רגיל וזה לא עזר
אני אתחיל לשתות מים יותר

וזה לא פגע ההנקה?

במקרים ממש קשים(של 4 ימים ומעלה בלי יציאה) שמתי נר גליצרין שפותר נקודתית.
להקפיד לשתות המון (לפחות 2 ליטר ועדיף 3), לאכול שזיפים מיובשים על הבוקר. להמנע מאורז וכד. להרבות בירקות.

לקח לי חודשיים עד שהמערכת חזרה לעצמה! חבל שלא ידעתי מראש על הנושא הזה בניגוד לדברים אחרים..
אכלתי מלא ירקות, שתיתי המון מים ועדיין, כנראה שהיה צריך לעבור הזמן הזה. חשוב לקחת מרככי צואה (נורמלקס, אבילק, לקסעדין, נרות.. מה שעובד לך)

והפסקתי עם הברזל כדי לעזור לזה. (לא עצה רפואית הכי טובה אבל כל עוד המשכתמ לקחת אותו זה המשיך לחרפן לי את הכל)

ב"ה ההמוגלובין שלי היה גבוה.

לא ממכר, ללא מרשם. היחיד שעזר לי

ודרך אגב הוא לא ממליץ בכלל על התרת שפה הוא אומר שלרוב זה מצטלק ויוצר בעיות
לא ידעתי שרופא ילדים מתיר לשון קשורה בכלל

גם לי התירו לפני שנתיים את הלשון

וההוראה אחרי היתה לקחת קיסמי אוזניים

למתוח את הלשון כלפי מעלה כדי שלא 

תקשר שוב הלשון.

לצערי לא הקפדתי ושוב נקשרה לי הלשון.

בגיל שלי שה ממש מציק

יש לי כל הזמן פצעים על הלשון בצדדים מהשיניים

הדיבור שלי פחות מובן משהו 

ואותיות מסויימות עם לשון בחוץ...

 

אז כדאי לטפל בזה טוב.

10ימים אחרי הביוץ.

אבל עדיף לעשות אחרי 14 יום .

 

לא מבינה בגלולות.

בהצלחה ובשורות טובות.

 

במיוחד שלא בטוח שהיא באמת זיהתה את הביוץ נכון.
אני חושבת שהכי נכון לחכות לאחור - במידה שיהיה איחור..

אפילו איחור של יום יומיים..
לא ממליצה לנסות קודם.
זה סתם מתסכל ומאכזב ויכול להיות שההריון מידי צעיר ולכל הבדיקה תאכזב לחינם..
חבל על זה
מה גם שהבדיקות האלו עולות כסף.

בהצלחה😘

אני חושבת שאני באיחור של יומיים אם זיהיתי נכון את הביוץ. הביוץ היה בשבת (לפני הגלולות הייתי מזהה ביוץ) , ואני כבר 18 יום אחריי

כשיש מחזור סדיר מדוייק של 28 יום - אז 14 יום אחרי יש ביוץ, ו14 יום אח''כ מחזור...
אבל במקרה שלא ככה -
אז יודעים בערך מה ההפרש בין מחזור למחזור (למשל אצלי - כל 31 יום...),
ולפי התאריך האחרון של המחזור בודקים מתי אמור להגיע ואם יש איחור...

אם המחזור מאחר לך - תבדקי מחר בבוקר בדיקה ביתית..
עם השתן הראשון מייד כשאת קמה מהשינה

ובשורות טובות

הבחילות והתופעות לוואי יכולות להיות מהריון ויכול להיות הסתגלות של הגוף למצב החדש בלי הגלולות וגם הגיוני המזג אוויר..

פשוט אני קצת משתגעת, לא שתכננתי להיכנס להיריון ישר אחרי.. זה לא היה התכנון אבל אני לא יכולה שלא לחשוב שאולי אני בהיריון..

ושולחת קודם כל חיבוק. .

לי בעבר חודש ומשהו אחרי פרימולוט נור היו לי תופעות שדומות להריון - 3 ימים לפני שקיבלתי מחזור בתאריך הרגיל...
סוג של ''פוסט טראומה'' של הגוף מהכדורים

זה עבר

מזל טוב. תקבעי תור לשבוע 9, דבר ראשון, כדי שלא ייתפס גם כל השבוע הזה.
בקשר לקניות ושאר עניינים: כל עוד את מרגישה טוב, ויכולה להמשיך כרגיל תמשיכי. רק אם יש דימומים, הריון בסיכון, וכד' צריך יותר להיזהר.

אז העניין הזה של לא להרים דברים כבדים, זה מיתוס? בינתיים אני גם נמנעת מלעשות ספורט רציני (אני מאוד לא בכושר) כי אני פוחדת להזיק, וששכיבות סמיכה זה מסוכן כמו להרים שקים כבדים...

כל ספורט שעשית עד ההריון, אפשר להמשיך.
לא להרים דברים כבדים, זה נכון, אבל הכוונה לדברים ממש כבדים. שקיות של סופר זה בסדר, כל עוד אין הנחיה ספציפית להריון בסיכון וכד'.

בהריון השתדלתי לחלק את הקניה השבועית לכמה פעמים, כדי לא לסחוב יותר מדי בפעם אחת. את הדברים הכבדים ממש ביקשתי מבעלי לקנות. לא יודעת כמה זה משפיע על ההריון לסחוב כבד, אבל זה בטוח מזיק לרצפת האגן

שיהיה בידיים מלאות. עדיף ללכת משבוע 8 והלאה כדי לראות דופק. שם הרופאה כבר תביא לך את כל הפרטים על כל הבדיקות.מותר בעיקרון לעשות הכל אם אין בעיה בריאותית.כמובן לזכור שאת בהריון. בלי אלכוהול סושי נקניקיות הקניקים . שיהיה בשעה טובה.

עוד לא מרגישה שזה לחלוטין אמיתי, ופוחדת שמחר בבוקר זה ייעלם ואני לא אדע...

תשאלי מה שאת צריכה, בשמחה.זה מפחיד ומרגש ביחד.

לראות הכפלה

כשיוצא נגיד פחות מ200 אז סבבה לבדוק שוב

יותר-נשמע לי מיותר

אני הייתי קובעת תור לשבוע 9 ובמקביל גם קובעת תור לשקיפות עורפית (אם אתם מתכוונים לעשות בדיקות היריון). אפשר לעשות שקיפות עד שבוע 3 ולא תמיד יש תורים אם קובעים מאוחר...

צודקות לגמרי (: עוד בדיקות שאני צריכה לקבוע אליהן כבר מעכשין?

לקבוע תורים גם לסקירות, אם את מעוניינת,
או לפחות להתחיל לברר אצל מי כדאי לעשות (גוגל)
זמני ההמתנה ארוכים. אני אוהבת לקבוע תורים לסקירות מיד אחרי הדופק

יתכן בהחלט כי לאחר פרק זמן כזה, למרות נטילת הסרזט, הגוף מתחיל לחזור לסדירות הורמונלית, הדבר יתכן עוד יותר אם חלים שינויים בכמות ההנקה (בין אם פסקה לגמרי ובין אם התמעטה באופן טבעי עם הזנת התינוק באופן נוסף).
ב. טהרה - יש לבחון לפי כללי הטהרה, אם הדבר נראה ככתמים, ללא הרגשה, על גבי בגד צבעוני או כזה שאינו מקבל טומאה הרי שאין זה מטמא.
אם הדבר מתגבר כדאי ונכון לשאול כדי לא לעבור את הגבול.
ג. המשך מניעה - אם המצב ממשיך ולא מתייצב, נכון לגשת בהקדם לרופא/ה ולקבל מרשם לגלולות משולבות על התצורות השונות. אין זה מונע המשך הנקה. המעבר רצוי שיהיה מיידי וללא הפסקה מאחד לשני.

אבל כרגע אני לא יודעת האם להמשיל לקחת את הכדור? יכול להיות שבגלל שאני ממשיכה לקחת אותו המחזור לא נגמר???

יכול להיות שתצטרכי לעבור לאמצעי מניעה אחר, או להוסיף עוד אמצעי לזמן קצר, או גם וגם.

ההנקות פחתו בתקופה האחרונה?

בכל אופן כדאי באמת להתייעץ עם רופא.

בכל מקרה אם את חושבתת שזה מהתרופה תתיעצי עם רופא

לי זה קורה בהריון בעיקר בהתחלה ואחרי לידה מחוסר אסטרוגן

נרדם כי כבר גמור מעיפות, מתעורר כל כמה שעות לאכול יונק ונרדם.. הבעיה היא ביום

מאז שנולד זה פשוט עניין של אופי וגם שינה של רבע שעה זה בסדר

אם הוא ממש לא רגוע ואת רואה שזה מעייפות ותמיד היה ככה (כלומר לא בגלל שיניים וכד) יכול להיות שהוא עייף מדי מכדי להרדם ואז צריך לנסות להרדים לפני שיש סימני עייפות

עזר להרדים אותו במנשא בד תוך כדי תנועה עדינה ושיר

א. אני חושבת שהתקופה הראשונה היא קשה בעיקר כי את אחרי לידה, תשושה ולא מתפקדת כרגיל. זה עיקר הקושי. קנאה וכד-- בכלל לא בטוח שתרגישי בהתחלה. בטח התינוק החדש יעניין אותה מאוד. קנאה יכולה להגיע גם בגיל 8 חודשים, למשל, כשאז התינוק כבר זוחל ומורגש יותר בבית.
לכן- תנסי לקבל עזרה כמה שתוכלי
ב. לגבי ההנקה- לא תמיד ההנקות ארוכות. עם הגדולה שלי היה מאוד ארוך, עם השניה- חמש דק' כל צד וסגרה ענין. הפתיעה אותי לטובה..
ג. אומרים שכל לידה זה רעידת אדמה בבית. זה נכון. כל מערכות היחסים קצת מתערערות עם הכניסה של נפש נוספת. מעין ענן אבק גדול שמתרומם לו, וכשהוא לאט לאט שוקע, כל אחד מוצא מחדש את מקומו במשפחה.
אל תילחצי. וגם לדעתי אל תחשבי ותהיי טרודה יותר מדי ממציאות שאולי תתברר כאחרת לגמרי ממה שחשבת.
בהצלחה!

קראתי המון עצות, כמו להכין קופסה עם צעצועים רק לזמן הנקות, כדי שתשב לידך . נדמה, לי קניתי כל מיני ספרונים עם תמונות של חיות, קופסא עם דמויות של חיות וצללים שלהם שהיה צריך להתאים בין תמונה לצל ולחבר אותם יחד כמו פאזל היה להיט. בקיצור כל המעניינים רק לזמן הנקות. לפעמים גם נעזרתי במסכים,אין מה לעשות. כשלבד בבית וחייבת זמן לטפל בקטן ושהגדול לא יפריע- מסך הציל אותי
לא מעט הנקתי בישיבה על השטיח, ותוך כדי היא הייתה לידי ושחקה.
בשלילי הצמוד שלי, נעזרתי המון במנשא, כי התינוקים שלי לא ישנים טוב במיטות לבד.רק עלי. כך שאיזה 4 חודשים הקטן היה עלי במנשא כמעט בכל שעות השינה שלו ביום.
תקופת ההסתגלות קשה, בעיקר כי את עייפה. נדמה לי שאחרי חודשיים ככה, כשתינוק כבר ישן יותר בלילה, והכוחות קצת חוזרים- נהייה יותר קל.

אם יש אפשרות לקבל עזרה- מישהי שתשחק איתה אפילו בבית, כשאת תופסת תנומה/ תעזור בערב עם מקלחת / ארוחה/השכבות . או תוציא אותה לגן שעשועים- זה חובה לדעתי, בחודשים הראשונים

לשתף אותה בטיפול לתת לה להביא טיטול להחזיק משהו
להדגיש לה שהוא/י אח/ות שלה שתדע שהתינוק לא רק שלכם הוא גם שלה
בהנקה להושיב קרוב אליך בצד של הרגליים של התינוק ולתת לה ללטף
לזכור שבהתחלה יכול להיות משבר גם לך שהלב פתאום חצוי גם לילדה גם לבעל. לזכור שזה נורמלי וזה עובר
לתת לה להתקרב רק בהשגחה צמודה לא להשאיר תינוק בעגלה או טרמפולינה . אני ממליצה מאוד לקנות לול גדול

זה ממש לא קל בהתחלה למרות שייתכן שיש ילדים נוחים יותר/ קנאים פחות. הבת שלי היתה שנה ושלוש בערך כשנולד השני והיה מאוד מאוד קשה במיוחד החודש הראשון. חברה שלי אמרה לי לפני הלידה- תכיני את עצמך להרבה בכי. וזה היה נכון, התינוק בוכה, הילד הגדול בוכה וגם אני הצטרפתי לבכי... אבל בסוף זה עובר תזכרי תמיד! ונהיה הרבה יותר קל בהמשך! תחפשי שיהיה מישהו שיעזור לך לפעמים לשמור על התינוק שיהיה לך זמן צומי רק לגדול זה מאוד חשוב! אפילו שבעלך יקח ילד אחד לשעה ואת תהי עם השני..

הגישה שלי שהילד הגדול צריך להרגיש שהוא עצמו קיבל מתנה אח חדש. מה זה אומר? כשמקבלים מתנה מותר להתקרב אליה, מותר לגעת בה, מותר להתנהג איתה כפי 'ההוראות הפעלה' שלה וכו'.

מה זה אומר בתכל'ס- שרצוי לעודד מגע בין הילדים אם הגדולה רוצה את זה. להראות איפה מותר לגעת, ללמד אותה לתת מוצץ כשהיא בוכה, לעזור לכם לקלח- אם היא כבר עומדת בעצמה- שתעזור להרטיב אותה, להצחיק אותה, להביא לה משחק, לשכב לידה על השטיח/המיטה וכו', להחזיק אותה יחד אתכם.

הכלל הוא- הכל מותר! חוץ מדברים מסוכנים או שהתינוקת הקטנה בוכה/רואים שלא נעים לה.

אחת הבנות שלי היתה בת שנה וחצי כשנולדה לה אחות. היא נעלה לתינוקת (בת שבועיים) את הסנדלים שלה, כשהתינוקת שכבה בטרמפולינה. לתינוקת לא הפריע, אז גם לי לא. זה היה מחווה מבחינתה לתת לאחות הקטנה משהו שהוא שלה.

הגדול שלי היה נותן לאחותו מוצץ (אותו הפרש כמו שלך. היה בן שנה וחודש כשהיא נולדה). הוא לא היה מצליח לקלוע לפה שלה, אבל עיקר הכוונה.


ב"ה הגישה הזאת עבדה אצלנו בכל הלידות (יש לי 5 ילדים ב"ה) אף פעם לא היתה אצלנו קנאה כשנולד אח (פערים של שנה וחודש עד 3 שנים). ולהפך, תמיד האח שמעל התינוק הכי התלהב מהתינוק החדש.

עד כה ההפרשים פה היו בערך שנה ו4-שנה ו5
ודווקא בקושי היתה קנאה הם בקושי הבינו מה קורה- וממש היו חמודים לתינוק
בהתחלה היו רגישים מאוד אבל הרגשתי שזה בעיקר בגלל הימים שנעדרתי מהבית ובכללי הייתי פחות פנויה נפשית ופיזית.. ואז עם סבלנות ואיזונים ויחס אישי זה התאזן ונרגע
ודוקא כשהיה לי הפרש של קרוב לשנתיים- זה היה יותר קשה מצד הקנאה והרגשי..

בגיל שנה וחודש היא לא מבינה באמת בהתחלה.. ואם תקבל את היחס שזקוקה לו סביר להניח שהתקופה הרגישה תחלוף מעצמה מהר

להקפיד על זמן איכות אישי כל יום אפילו קצר

להכין קופסא עם משחקים מעניינים לזמני הנקות
לשים אותה לידך להסתכל בתמונות לעשות לה תוץ. כדי הצגה עם בובה או סתם משחק לתת לה משהו לאכול

גם לי עומד להיות עכשיו הפרש של שנה- אז טיפים ממוקדים לגיל הזה יהיוצלי בהמשך.

בכללי סבלנות
וזה תהליך עד שמתמקמים ומסתגלחם
לכולם
וזה בסדר

של שנה וחודש. ברור שהיה קצת הלם לגדול אבל נראה לי דווקא בגלל שהם כל כך קטנים מהר מאוד זאת הופכת להיות מציאות החיים שלהם והם מתרגלים מהר. הגדול ממש ממש אוהב את הקטנה ונהנה לשחק איתה. ברור שצריך להשגיח כל הזמן אבל רוב הזמן הוא ממש מתייחס יפה.

הנס שהקטן היה תינוק ישנוני אז ממש ישן המון ונשאר לי זמן לגדול.
תראי, זה לא פשוט, ובסוף את תמצאי את הדרך שלך להתנהל בתוך זה. גם לזכור שהתקופה הראשונה קצרה, וכל תקופה כשהם גדלים מזמינה אתגרים אחרים אבל בגדול זה הולך ונהיה פשוט יותר ככל שעובר הזמן, גם כי את לומדת להתנהל והם מתרגלים לסדר החדש וגם בגלל שהצרכים שלהם נעשים דומים.
בהתחלה עם ההנקות הארוכות זה באמת מאתגר, אולי תנסי שיהיה לך מלאי של משחקים פשוטים וחדשים וכל פעם תוציאי לו משהו כשאת מרגישה שהוא ממצה את הקיים? או להעלים משחקים ולהחזיר מדי פעם. לשנןת כדי שיהיה לו מעניין ויהיה עסוק יותר זמן.
יש כאלה שמצליחות לספר סיפור תוך הנקה אבל משערת שזה בתקופה שההנקה מבוססת יותר.

לגבי הקנאה, אצלי בקושי היתה. זה היתרון כשהגדןל בן שנה ולא בן שנתיים או יותר.. זה ממש תינוק עדיין, וגם אם הוא מקנא אפשר להסיח את דעתו בקלות יחסית. מה שכן, אפשר לתת לו לעזור עם התינוק החדש ולהשתמש בחפצים של התינוק כשאפשר, כמו טרמפולינה וכו.

תזכרי שאת תיהיי אחרי לידה ותיהיי חייבת מנוחה, לאככול טוב וכו- ממליצה ממש לשים לב לעצמך ולקחת עזרה במקרה הצורך שלא תקרסי ח"ו.

משהו מעודד- כשהם גדולים זה כל כך כיף! ממש שמחה על הצפיפות בינהם למרות שחששתי. הם משחקים ביחד ומעסיקים אחד את השני, לומדים מיומנויות חברתיות בבית ויש מן עדריות כזאת שמקלה בהמון דברים.

שיהיה בהצלחה ובשעה טובה!!

אצלי הרווח בין הגדולים הוא שנה ושבועיים (אבל הגדול היה בן שנה וחודשיים בשחרור מבית החולים...).
הגדול לא יודע לקנא בכלל, האח נכנס לו למציאות ממש טבעי.
די מהר הזמנים שלהם מסתנכרנים - זמני האכילה, השינה... הם משחקים ביחד וזה נפלא! הם כמעט כמו תאמין וזה כיף ונוח!
ממליצה כמובן על עגלת תאומים.

בהתחלה זה מעייף לטפל בשני תינוקות, אבל מאמינה שמתרגלים.
אפשר לקנות הרבה הפתעות מהכול בשקל ופשוט לפנק בהרבה חיבוקים...

מה שזה אומר שאת אמורה לקבל אנטיביוטיקה כ4 שעות לפני הלידה,

ולכן מומלץ ללכת לבית חולים כמה שיותר מהר

במקרה של צירים, ירידת מים או כל סיבה אחרת שמראה סימנים קרובים ללידה..

זה בגדול

 

לא שמעתי על 4 שעות לפני..

ובזמן הזה קיבלתי אנטיביוטיקה

ולא היה אח''כ שום מעקב מיוחד מעבר לרגיל

א. לי המנהל מחלקה פה אמר שהעיקר לקבל בזמן לידה פעילה.
רצוי כמובן כמו שכתבת

אבל

ב. לא תמיד זה אפשרי
אני ב3 הלידות האחרונות הגעתי בפתיחה 4
אבל ילדתי חצי. שעה-שעה אח''כ גג

לפי ההודעות לעיל.
כמובן שאם אין זמן אז אין 🙂 ועדיף כמובן מנה אחת צמוד ללידה על פני כלום

בלידה- לא לחכות לפתיחה מלאה למשל.. כדי להספיק לקבל אנטיביוטיקה בוריד לפני הלידה

זה כל הסיפור
לא מלחיץ,לא דורש הרבה
לא נורא בכלל
לא צריכה ללכת במיוחד עכשיו

הנהלים של כל בי''ח טיפה שונים..נגיד אם קבלת פחות מ4 שעות לפני הלידה או על אופן המעקב והבדיקה של התינוק אחרי הלידה..
את ירולה לברר מה אצלכם
אבל למעשה אין לזה הרבה השלכות..

אצלי נגיד אין שום דבר מיוחד

רק משתדלת לצאת לא ממש בסוף אלא כשמרגישה שמתחיל בלידה השלב הפעיל+

ביוטיקה. יש בתי חולים/רופאים שזו שיטתם ויש כאלה שבודקים כל פעם מחדש. תשאלי רופא (בהריון הבא...)

שיתנו לך אנטיביוטיקה, חוץ מזה הכל בסדר ואין מה לדאוג

כשהייתי בבית החולים אחרי הלידה עכשיו הייתה מישהי שלא הספיקה לעשות את האנטיביוטיקה לפני הלידה והיא הגיעה עם צירים די מתקדמים. היא הייתה לחוצה מזה והאחיות אמרו לה שהכל בסדר.
אם לא הספיקו לעשות את האנטיביוטיקה מראש אז עוקבים אחרי התינוק בשעות שאחרי הלידה ואם הוא יעלה חום אז הוא יקבל אנטיביוטיקה לוריד שלו, מחוץ לבטן. זה פחות טוב, כי לפתוח לו וריד.. 😲 אבל ההדבקה מהאמא לתינוק קורית באחוזים לא מאוד גבוהים, וגם אם הוא נדבק ח"ו התינוקי יהיה מוגן מפגיעה בעזרת השם כי הם מודעים לזה ויטפלו בזה...

הם אמרו גם שיש להם הרבה מקרים שמגיעות נשים שבכלל לא עשו את הבדיקה או כי לא מודעות או כי לא עושות הרבה בדיקות או כי לא הספיקו וילדו מוקדם וכמובן שהם לא יתקעו להם סתם אנטיביוטיקה לווריד שלהם אלא יעקבו אחרי התינוק...

תמיד מסתבכת ממש עם האריזות,יציאת מצרים לגמרי!
וגם אני לא מתלהבת מכל מיני יציאות בזבזניות ותמיד יוצאת האישה המייבשת, הממורמרת והמבאסת!!!
מבחוץ לגמרי כשזה לא נוגע לי אני יכולה להגיד לך לנשום עמוק, לפנק את עצמך במשהו קטן ולנסות להנות.
אחרי שהכל עובר לא זוכרים את כל הקניות אבל החוויה החיובית ממש יכולה להשאר. אולי בדרך תצליחו לעשות תיאום ציפיות, להסביר לבעלך שינסה להבין אותך ולמתן וגם את תבואי לקראתו ובעז"ה יכול לצאת מוצלח מאד!!!!

בהצלחה ותהני ממש!!!

שונאת את אילת
ואת הנסיעה
בעלי מאוהב בה
פעם בכמה שנים אני מוותרת ונוסעים לכמה ימי שיממון
שונאת אריזות

כולייי הזדהות גדולה!!!
חיבוק ❤️

גמני ממלאת את האוטו עד אפס מקום ומרגע שאני חושבת על הנסיעה הדבר היחיד שעולה לי בראש זה כמה זמן ייקח לי לפרוק את המזוודות לכבס הכל ולחזור לשגרה.
הזדהות מלאה

שלושה ילדים ב"ה נוסעים כמעט כל שבת...

מכינה לכל ילד את השקית שלו. בתוך השקית מחלקת לשקיות- שקית עם גרביונים והלבשה תחתונה, שקית לפיזמות וכו'.

כנ"ל בשבילנו והכל נכנס לתוך מזוודה אחת.

בחזור-

מחלקת את הכביסה עוד לפני שחוזרים, כבר במלון יש שקית לכביסה שחורה, שקית לצבעוני וכו לפי מה שאת מפרידה בבית.

וסה"כ אתם לא נוסעים לחור, זה אילת יש איפה לקנות דברים אם מקסימום תשכחי....

קחי את האריזות באיזי.

ותהני

שנתת לי להעריך את היותינו בבית בטטות דלות בלי גרוש לנופש😆

אבל אני ממש אוהבת נסיעות משפחתיות, (וחוץ מחופשה אחת שבאמת לא ככ נהניתי בה) הן היו מוצלחות עד עכשיו. לגבי הכביסות - זה תמיד נראה לי המון המון, בסוף מסיימת עם זה ציק צק (יש לי מייבש, והמכונה ענקית, 8 קג).
מקווה שתהני למרות הכל!!!!!!! 😁

כמה זמן ניסית פזיותרפיה? לבד או בליווי של פיזיותרפסיטית מומחית לרצפת האגן? זה דורש התמדה, וליווי של פיזיותרפיסטית שתראה שאת באמת עושה נכון את התרגילים

אצלי היה מצב די גרוע (צניחה של שלפוחית השתן דרגה 1-2, לא זוכרת בדיוק, וגם צניחה מהצד השני..).
עשיתי תרגילים, לא בהתמדה יתרה.
אחרי שנה!! הרגשתי שיפור ניכר. לפעמים לוקח פ צריך פשוט לתת לגוף זמן להחלים.

ואם יש עודף משקל מההריון או הנקה הוא מחמיר את הבעיה.

אם יש זמן שהיא פותחת פער קצת אז אפשר לנצל ולשאוב.
את יכולה גם לנסות לקום בבוקר קצת לםניה (כמובן אם הלילות נורמליים וחשאוב קצת) בעיקרון לא הייתי שואבת ממש שניה לםני שהיא צריכה לאכול אבל אומרים שהגוף יודע לייצר תוך כדי יניקה חלב.
פעם שמעתי שחצי שעה אחרי שסיימו לינוק כבר יש חלב חדש. אם את רוצה זמן קבוע אז תתחילי אפילו אם לא יצא הרבה בהתחלה ותוך כמה פעמים הגוף יבין שבזמן הזה צריך חלב וייצר אותו. מבחינת כמות תתחיחי מ60 ואם לא מספיק לה תעלי ל90 ואם עדין לא מספיק אז 120.אצלי שתו גג 90 בגילאים גדולים יותר אפילו. ושימי לב לתת בצורה תומכת הנקה זה חשוב גם בשביל הכמות וגם בשביל ההנקה עצמה שלא תתפתח העדפת בקבוק

אם זה במקרר אפשר לשמור עד 8 ימים בעומק המקרר. במקםיא הייתי מחלקת למנות של 30,60,90 ככה לא יתבזבז חלב. וכמובן למדוד את הכמות בבקבוק לא מה שרשום על השקית כי זה לא מדוייק. ועוד טיפ להקפיא בשכיבה ככה תופס פחות מקום במקפיא

כדי שהגוף ילמד לייצר חלב בזמן הזה.
הכי טוב בבוקר כשיש מלאות בדרך כלל, אבל גם בלילה עבד לי טוב

תנסי אמבטיה חמימה עשר דקות. תראי אם מקל. אצלי מיד שמתי באמבטיה כשחזרנו ולא היו תופעות מקומיות

תגובה אזורית (עיגול קטן סביב אזור החיסון) היא מאוד נפוצה וזה בסדר גמור. אבל לפעמים זה מעבר לאזור החיסון וכבר מצריך בדיקה לראות שלא מתפשט.

נראלי שיש כאלה שיותר חרדתיות וזה בסדר.. אבל לא באמת יודעת לומר לך.

אז רק שולחת חיבוק!!
ובע"ה הכל יהיה בסדר!

ובטח תיכף יבואו החכמות ממני.....

אבל יש דבר כזה דיכאון הריון.
דיכאון שנובע משינויים הורמונליים בין הייתר.

תדברי עם הרופא/אחות ליווי הריון שלך.

חבל שתמשיכי לסבול ככה.
יש היום אפשרויות לעזרה.

לדבר איתם על זה...כי מבחוץ אני ניראת רגיל...והכי ניראת שמחה ולא מודאגת ומשדרת ההפך...
וקשה לי לדבר על זה עם רופא או אחות לא יודעת...משהו חסום כזה...

כשמרגישים תנועות כבר יותר קל (כמובן אם פתאום לא מרגישים שוב מגיעים הפחדים ), מרגישים את התינוק כל הזמן ואין את הספקות האלה אם יש דופק

הפחד חזר בגלל הסקירת מערכות הגעתי בגישה של זהו עוד בדיקה וניגמר ...מבחינה של הבדיקות של העובר אחריי זה אולטרסאונד שיגרתי כזה...אבל אז אמר לי לחזור כי לא הצליח לראות את העמוד השידרה והכליות...אז שוב פעם להיות בסרטים וחששות שמשהו לא תקין וגם כתב לעקוב אחריי חדרי המוח שהם כרגע על 8.1 מ"מ וקראתי באינטרנט שהטווח התקין 10 מ"מ ואני חוששת דואגת כי אם הם יתרחבו באמת?חס וחלילה...וכל מיני דברים מפחידים שעולים לי לראש


מתסכל!!

כתבו פה כמה שאחרי חיסון התחילו למצמץ.. לא יודעת אם זה טוב או לא.. תחכי למנוסות ..

כשהיה בן שנתיים וחצי שלש כזה.
כנראה מאיזשהו מתח/ לחץ, ועבר.
זה יכול להיות פשוט ביטוי נפשי וזה עובר.

 היה תקין ועבר לבד

 

מניקה רק בשכיבה.

אולי יש ירידה בלחץ דם, וזה לא משהו רגשי..?
לא יודעת, סתם מציעה אפשרות.

בגדול הלב לוחץ מעט על הריאות במצב שכיבה, אז קשיי נשימה מחמירים בשכיבה.
כמה זמן התופעה הזאת מציקה לך?

נראה לי זה בגלל התינוק יותר. הוא משתנק הרבה ואני נורא לחוצה עם האכלות שלו ולדעתי פסיכולוגית זה משפיע עלי