פורום הריון ולידה (עמוד 2952)

את זכאית לשמירת הריון- תנצלי את זה

 

לי היו מלא התקשויות כבר בשלב מוקדם אבל לא הלכתי לבדוק- הרופא אמר לי שזה נורמלי והסתפקתי בזה
ולא יצאתי לשמירה, עבדתי עד הסוף חודש שמיני שאז כבר היה מאוד כבד וכאבי גב חזקים וציפיתי ללידה שתגיע כל רגע...

לשתות הרבה, והכי טוב לצאת לשמירה

בקושי יוצא לי לדבר עם חברות שלי, שבזמנו היינו חבורה כזו מגובשת מאוד, עשינו הכל יחד ותמיד שמרנו על קשר.. ובשנים האחרונות ברוך השם כל אחת המשיכה לכיוון שלה וכבר נהיה קשר לשמור על קשר. גם אני לפעמים מרגישה געגועים לתקופה הזו...💝💝

זה ימלא אותך להרבה זמן

כיפי ממש של חברות שאת רובן ככולן לא ראיתי פנים אל פנים כבר למעלה משנה. זה לגמרי נותן תחושה של קשר וקרבה ומשמר את אווירת הפגישות היומיומיות מפעם שמה לעשות, לחלוטין לא רלוונטיות עכשיו...

אבל רובן עסוקות עם קטנטנים או עבודה וכזה...
וכבר בקושי נפגשים.. זה ממש קשה לי.
ואין לי כלכך רעיונות...

אצלי כרגע מה שממלא זה חברות ממקום המגורים. רמת הקשר ממש לא באותה רמת קרבה וזה יותר דיבור יומיומי אבל לפחות זה נותן משהו. ואנ משתדלת פעם בחודש לפחות להרים טלפון לחברות הקרובות לשיחת עדכונים, וכל כמה חודשים יוזמת מפגש שדורש בדרכ השקעה מרובה ממני כי הן רובן גרות קרוב אחת לשניה ואני הרחוקה שצריכה לנסוע שעה וחצי בשביל זה, אבל זה שווה לי.

בעבר, יצאנו מידי פעם לערב באיזה מקום (בד"כ מסעדה). כמה חברות טובות.

יושבות, מפטפטות והיה ממש כייף.

 

היום, הקשר שלי בעיקר עם חברה אחת טובה.

מדברות בימי שישי תוך כדי הכנות לשבת (שתינו חופשות בשישי).

ופעם ב... עושות מפגש באיזה פארק, יחד עם הילדים.

בד"כ בחופשות וכאלה

או שיוצאים יחד לאכול פיצה עם הילדים. גם נחמד.

קורונה אהובתי.
כולם עסוקים באיך לסלק אותך?!
ואני עסוקה בלמה את הגעת??

הרי אני תמיד אומרת שאתגר לא בא סתם.
הוא בא לשקף לנו משהו.
בא ללמד אותנו.
בא לפקוח לנו את העיניים
במקומות שבחרנו לעצום.
הוא גורם לנו לחטוף מכה ולהתעורר,
כשאנחנו לא עושים את זה מבחירה.
הפעם זה הגיע ברמה העולמית,
כי יש כאן משהו ברמה הגלובלית.

אז מה קורונה באת להגיד?

אולי
לעצור מתרבות הקנייה והצריכה המטורפת
כנראה לא סתם זה התחיל בסין,
פתאום נראה שאפשר להסתדר בלי אליקספרס.

אולי
לדעת שכדי להיות מאושרים ושמחים
אין צורך לדפוק חותמות בדרכון,
אפשר לטייל גם כאן בארץ המהממת שלנו.

אולי
לעצור את המרוץ המטורף של החיים
להיכנס לבידוד כדי להסתכל לתוכנו פנימה,
ולדעת שגם כשאנחנו בבידוד זה לא אומר שאנחנו לבד.
ללמוד שאנחנו עם עצמנו זה המון.

אולי
ללמוד לשתף פעולה ולקחת אחריות אישית
כדי לא לפגוע באחרים.
וברמה העולמית במקום לפתח כלי לחימה
למצוא תרופה למחלה.

אולי
ללמוד לשחרר, להרפות, להיות
לבטל טיסות, תוכניות, כנסים ואירועים
וואלה , לדעת, שהכדור ממשיך להסתובב

אולי
זה בא לשנות דפוסים, הרגלים, צרכים
כדי לאפשר לנו לבחור משהו חדש,
שלא ידענו שאנחנו רוצים או יכולים

אולי...

תודה לך "קורונה אהובתי" על כל השיעורים,
הבנו.
עכשיו את מוזמנת לצאת לנו מהחיים.

נקודה למחשבה

לעומת התגובה המזעזעת שכתבת למעלה
רווי שנאת חינם
"ללמד אותנו לפתוח עינים" כמובן לא אקווילנטי זה לחפש אשמים בדרך השפלה ביותר

מקווה שהמנהלות ימחקו את התגובה המזוויעה ההיא שלא קשורה להריון ולידה ולא מתאימה לפורום בשיח מכבד

אנחנו לא יודעים חשבונות שמים..

על הכלל. ולגבי חשבון נפש, זה כל אחד יעשה לעצמו.

ועוד יותר אני לא אוהבת שמאשימים אחרים. מילא כשבן אדם אומר "אני לא בסדר, אני צריך לעשות תשובה" זה מעורר את האדם לשפר מעשיו וזה בסדר, אבל לבוא ולהאשים "אתכם"?! למה מי שכתב את זה הוא צדיק תמים?

אף אחד לא צריך לעשות חשבון , כל אחד יעשה חשבון לעצמו

אבל זה ברור שזה לא סתם .

 

לב יודע מרת נפשו....

 

 

תתחברו לטוב זה לא סותר .

 

הוא עוד קטן אבל בעז"ה זה יקרה

לטפל טכני, בחושך. אווירה רגועה. ביום להשכיב עם מעט אור יום. לחייך ולשחק. השניה שלי הייתה כזו בשלב הזה. ממש קשה. בסוף זה מסתדר....

אין לו כלכך ארוחות מסודרות..
יחסית הרבה פעמים קורה שהוא יונק כל שעה-שעה וחצי בערך(מתחילת ההנקה הקודמת) זה בעייתי? ואולי זה קשור ללילות הלבנים?

חברה אחת אמרה שזה לא טוב להם לינוק הרבה פעמים כי זה לא טוב למערכת העיכול שלהם ועושה כאבי בטן..
וחברה אחרת אמרה שאין כזה דבר בהנקה, אם הוא יונק אז הוא צריך אתזה..

מה דעתכן??
אני מבולבלת..

מהסיבה שכל שעה- שעה וחצי זה לא ממש אכילה. זה נישנוש. ואז לא אוכלים טוב. ואז רעבים, והגוף לא מייצר מספיק חלב. מן גלגל כזה שלא כדאי להיכנס אליו.

בהצלחה.

אלא שמייצר קצת כל פעם ברווחים קטנים בהתאם להרגלי האכילה.

כי הטיפות הראשונות זה לא החלב המשביע.

שזה לא נכון, החלב השומני הוא לאו דווקא יותר אחורי כמו שחשבו פעם

אני ראיתי שזה גורם לבעיה ההנקות הצפופות מידי.

(פירטתי קצת בתגובה ל"להשתמח"...)

הנקה לא עושה כאב בטן מאיפה הביאה את זה?!

תקשיבי לעצמך ולאינטואיציה האמהית שלך ולא לחברות...

כשהוא מתעורר להאכיל, אח"כ לתת לו לשכב על הבטן ולהסתכל על משחקים עד שקשה לו ואז מעבירה לגב. כשמתעורר להשכיב לישון. וכך חוזר. ממש עזר לי להבין מה הוא צריך מתי. וכמו שאמרו ביום שיהיה באור ובלילה-בחושך בלי דיבורים ולמשחקים.

ואז זה מבלבל אותי..
לא יודעת מתי זה באמת רעב ומתי כואב לו או סתם רוצה פינוק...
וככה אנחנו נגררים לארוחה כל שעה-שעה וחצי :/

תשימי עלייך. תחבקי. תנשקי.
אולי זה קפיצת גדילה וזה יעבור. אפשר גם להניח על הבטן.

בשלב הזה זמן פעילות היה בערך 20 דקות. הוא אכל ממש לפני זה אז אם בכה הייתי מנסה לשנות תנוחה/ משחק / להרגיע בידיים ואם בכל זאת לא עבד אז מנסה להרדים. ככה שבד"כ היה לפחות שעה וחצי- שעתיים בין ארוחות. רק בימים שהיה ממש לא רגוע יצא שהנקתי יותר כדי להרגיע.
ממה שהבנתי להניק הרבה לא פוגע ברוב התינוקות ( חוץ התינוקות רפלוקס)

למה בדקת הכפלה?

היתה החזרת עוברים לפני שבועיים. עשיתי בדיקות בטא לפי ההנחיות מהרופא.

שזה לא תקין?
תקין זה בין פי 1.5 לפי 2 לפחות ביומיים,
לפעמים חושבים שרק פי 2....

במילים שלהם: "הבטא לא הכפילה את עצמה כפי שהיינו מצפים לראות"

נותן לי לגיטימציה להילחץ קצת, לא?

אם יהיו לך מספרים התמונה תהיה ברורה יותר

80.81
231.89

עליה תקינה לחלוטין
תתעודדי יקרה, בוודאי שיש סיכוי!

שמתן לב שתיקנתי את הימים של הבטא- רביעי וראשון (ולא חמישי וראשון)

ממש מוזר מה שאמרו לך

בערך בבטא כזו התחיל לי עם ההיריון האחרון והיום היא בת 9 חודשים

כי יודעים פה בפירוש מתי היתה ההחזרה ובן כמה היה העובר
וכנראה לפי החישוב הזה הבטא עדיין נמוכה ולא עולה מספיק ⁦☹️⁩⁦☹️⁩
ממש מבאס...
העידודים פה תואמים להריון טבעי ולא מטיפולים
לצערי יש לי ניסיון די דומה עם בטא אחרי החזרת עוברים שבאמת לא נגמרה טוב.
הייתי סומכת על זה שאמרו לך בבית חולים שזה לא נראה טוב, ומפתחת ציפיות נמוכות. מקסימום תופתעי
כמו שהרופא שלי אומר: "אופטימיות זהירה"🙂

הלוואי שתבשרי לנו בשורות טובות

איזה דיכאון.
אני שבורה.
יעבור, אבל כרגע אני שבורה.

תודה שכתבת.
מעריכה את זה.

ותודה לכל מי שניסתה לעודד. אתן מקסימות שפיניתן זמן עבורי

שאם החזרת שניים ואחד פרש אז המספרים ממש טובים..
בשורות טובות!!! (אני תמיד בודקת עד שעובר את ה-1000 כדי להרגיש בטוחה)

אשמח אם תעדכני

ניסים יכולים לקרות, ואם לא הפעם אז בפעם הבאה בע"ה!! הלוואי!!

בזמן שעבר נשלחתי לעוד כמה בדיקות דם. הבטא עלתה בהתמדה, אבל עדיין לא בצורה תקינה.
בשבוע שעבר עשיתי גם אולטרסאונד. היה שק הריון ריק. הבטא עלתה מעל 1000. הרופא אומר שזה לא נראה תקין, אבל להמשיך לקחת תמיכה.
היום באולטרסאונד ראו שוב שק הריון ריק, ועוד משהו שיתכן והוא שק הריון נוסף, עם ספק שק חלמון בתוכו (הוחזרו 2 עוברים).

עד כמה שידוע לי אני בשבוע 7.


נותרתי בלי מילים.
רק מנסה להבין מה ה' רוצה ממני ואיך להישאר עם תקווה אבל בלי ציפיות (כן, כן, זה קצת סותר).

ימיםלא קלים

מקווה בשבילך שהכל יעבור בשלום

תודה על העדכון

אנחנו לא יודעים חשבונות שמים... הלוואי והספקות יותרו בקרוב. זה בטוח תיקון כלשהו בעולם. תרבו בתפילות לה' שהכל יהיה לטובה! (גם אני עברתי מסכת ייסורים עד שגילינו על חוץ רחמי שהיה לי ואז סוף סוף נשמתי לרווחה כי לפני כן עמדתי להתחרפן מהחוסר וודאות)

 

שכשאני אחרי לידה אני בכיף יכולה להגיב ככה.

אבל בהריון אני חושבת רק על כמה טוב עוד נשמה עוד ילד.

 

נשמע לי שהיא לא מדברת מתוך אידיאולוגיה

אלא מתוך תחושה של קושי או מחשבה כזו של עכשיו.

 

ונכון יש מחירים אבל יש גם מלא יתרונות.

 

לפעמים אני חושבת ומתעודדת שכשאני אהיה סבתא

אני אעשה כל מה שאני חולמת ואישן טוב ויהיה לי שקט והכל יהיה רגוע וצפוי.

 

אז זה מה שנותן לי כח בזמנים של עומס..

זה לא שאני לא רוצה ילדים זה שב"ה אני מלאה ועסוקה עד אפס מקום.

זה כמו שמישהי תגיד לך- בשביל מה להתחתן ולעבוד על הזוגיות? זה קשה, מאתגר, דורש המון השקעה.. מעדיפה להישאר לבד..

וואלה, נכון
אבל להיות נשואה זה הרבה הרבה יותר "שווה" והמחיר משתלם פי כמה וכמה...

את השאלה על הכמות כאילו זוגיות ברור שרוצים ומוכנים להשקיע. אבל השאלה שלה הייתה למה אני צריכה יותר מ5?מה ההבדל בין 5 ל9 למשל?מה התגובה הנכונה? בתור אחת שרוצה הרבה

 

בכלל זה עניין אישי ולא לשיחת חברות.

 

ובגדול יש עניין פרו ורבו והורדת נשמות ולהרבות נפשות לעמ"י

כל נשמה יהודית זה עולם מלא.

אין תגובה שהיא "נכונה".
האמת שגם אנחנו חשבנו פעם שנרצה מספר מסוים של ילדים והיום כשאנחנו יודעים כמה זה קשה הורדנו את המספר הזה.

בגלל מגוון סיבות שלה. מציעה לך לשאול את עצמך, מה נכון לך? למה את רוצה הרבה ילדים?
יכולה לספר על מה שהביא אותי לרצות הרבה ילדים.
רציתי משפחה גדולה, עם המון משפחתיות. פשוט כל פעם רציתי עוד ילד, הסתכלתי על הקיימים ופשוט רציתי עוד כמוהם. וגם עודד אותי השיקול האמוני, שיש משמעות לכל נשמה נוספת שאני מסוגלת לאפשר לה לרדת לעולם.
גם עכשיו אם היתי צעירה יותר, היתי שמחה לעוד ילד. פשוט כי הוא עוד ילד.
ולגהי המחירים, כל אחד בוחר את הבחירות שלו בחיים, אין השג בחיים שלא בא בעבודה קשה, יש נשים שבוחרות לעשות דוקטורט, ומשלמות מחירים זוגיים ומשפחתיים, אני בחרתי לעשות דוקטורט בילדים. ולגבי המחירים, וודאי שהם קיימים, אבל זה לא אומר שהזוגיות שלי פחות טובה ממישהי שיש לה פחות ילדים. זה הרבה עניין של מודעות ותקשורת , ברור שיש אתגרים, אבל החיים זה אתגרים. וזוגיות טובה , לפי דעתי , היא לא תוצאה של חיים עם פחות אתגרים, אלא של תקשורת טובה, אהבה, אכפתיות וכו...

שמשפחות הן אבני הבניין של עם ישראל, פשוטו כמשמעו.
כל זוג שמתחתן מוסיף עוד לבנה. ומכל זוג יכולים להיוולד עוד ילדים שיגדילו את העם שלנו וכך הוא ימשיך להתקיים.
לאור זה, אני לא חושבת שהאידיאל הוא בהכרח משפחה גדולה. האידיאל בעיניי הוא לחזק ולהגדיל את עם ישראל וכל אחד יבחר איך הוא יכול לעשות את זה. הכי חשוב זה משפחה חזקה, ילדים שגדלים להיות אנשים טובים שמוסיפים טוב לעם ישראל ולעולם בכלל. אז אם יש זוג שיכול לעשות זאת עם הרבה ילדים, מצויין! זה מבורך!

אבל אם יש זוג שמרגיש שאם יהיו לו הרבה ילדים זה יבוא על חשבון החוזק של המשפחה, על חשבון החינוך של הילדים ועל חשבון דברים אחרים חשובים- אז אין כאן אידיאל להמשיך להביא הרבה ילדים, אפילו להיפך.

בקיצור, כל זוג ומשפחה ומה שמתאים להם האידיאל הוא להמשיך את עם ישראל, וכל אחד יעשה זאת בדרך שבה הוא יכול לעשות זאת.

אז פשוט תזרמי עם הרצון שלך
לא מביאים תשע ילדים בבת אחת. יש ילד ואז עוד ילד ואז עוד ילד...

החלטה של כמה ילדים רוצים במשפחה זו החלטה מאוד אישית והיא נובעת מהמון שיקולים וסדרי עדיפויות שמאוד שונים בין משפחות שונות.
אם את רוצה הרבה ילדים, את לא צריכה לענות לה שום דבר, את לא חייבת לה לא תשובות ולא הסברים. השיקולים שלך שונים משלה וזו זכותך המלאה לחשוב אחרת גם אם את לא יודעת לנסח תשובה שמספקת אותה.

אבל אם את מרגישה שבעקבות השיחה איתה את גם שואלת את עצמך, אם בעצם גם את לא לגמרי בטוחה בסיבות שלך, אז זו הזדמנות טובה לברר את הנושא.
נשים פה כתבו דברים שונים שגורמים להם לרצות משפחות גדולות, וזה אולי יכול לעזור לך לברר גם אצלך את הדברים.

אצלי באופן אישי הגישה היא שהקב"ה' ברא את העולם כך שמחיבור בין איש לאשתו נולדים ילדים. מניעה זו פעולה של התערבות שמשנה את המציאות הזו. זו ברכה גדולה שיש את הכלי הזה כי יש בו צורך אמיתי, אבל מבחינתי כל עוד אין סיבה למנוע אז לא מונעים ומשאירים לקב"ה להחליט מתי יהיה לנו עוד ילדים (וממילא גם כמה ילדים).
כמובן ברגע שהמחירים של משפחה גדולה נהיים כבדים מידי (או שנראה שעלולים להיות כבדים מידי) זו סיבה למנוע, ולכן לכל משפחה הנתונים יהיו אחרים (וגם בכל תקופה יכול להיות שונה).
ואני מזדהה עם אורי8 בהקשר של מחירים - אני מעדיפה לשלם מחירים בתחומים אחרים בשביל להשקיע יותר במשפחה.

ואחרי כל אחד.... רציתי עוד אחד.
עכשיו, חודשיים אחרי לידה, ממששש לא יכולה לחשוב על הריון נוסף (והגיל שלי גם לא מאפשר), אבל במצב אחר, סביב גיל 8 חודשים מתחילה להרגיש כמיהה, עד גיל שנה, אם לא נקלטתי, זה כבר רצון בוער.

באמת לא חייב הרבה. מקיימים מצוות פרו ורבו גם עם 4-5. אבל, כל ילד הוא עולם ומלואו, זכות עצומה, עוד הזדמנות להביא נשמה לעולם שתגדל ויכולה להשפיע כל כך הרבה לעולם גם בדור הזה וגם לדורות הבאים בע"ה. אז מי שיכולה- אז וואלה זה הדבר הכי גדול שהיא יכולה לעשות.
לגבי מחירים, באמת לא שווה כל מחיר. עם מישהי מרגישה שהיא לא מסוגלת נפשית וכבר נורא קשה לה, אז לא. כנראה עכשיו לא מתאים לעשות את זה.
האם ילדים מקבלים פחות יחס במשפחה גדולה, אני חושבת שזה באמת דורש מההורים יותר כדי לדאוג שכל ילד מקבל את היחס שצריך, יותר לתכנן את הזמן תוך ראיית הצרכים של כל ילד, אבל נראה לי שזה אפשרי שהילדים יקבלו את היחס שהם צריכים בצורה טובה.
לגבי זוגיות, כמו שאמרו לפניי בשביל זוגיות טובה הכי חשוב תקשורת, אהבה ואכפתיות. ברור שיותר קשה לעבוד על זוגיות כשיותר עמוסים, וזה דורש יותר תכנון ועבודה. אבל צריך לזכור שההשקעה הנוספת, היא לא סתם. היא בשביל המטרה הכי חשובה בעולם.

מדאורייתא צריך בן ובת ומדרבנן להרבות יותר מזה

שכל זוג צריך ללדת לפי כוחותיו ויכולותיו ורצונו. ילדים זה לא אוסף, ואישית אני לא מעריכה משפחות עם הרבה יותר ממשפחות עם קצת ילדים. אני ילדתי את הרביעי לפני חודש ונראה לי שלמרות שאני צעירה ויכולה יוצאים לנו ילדים מדהימים לא נרצה יותר מ5 ונתמסר לגידול שלהם בנחת...

כל אחד עם החלטותיו ,

אבל נהיה מין מצב כזה שאנחנו מחליטים מה טוב לנו ע"פ הסתכלות אנושית . וקצת נעלם לנו האמונה שמה שהקב"ה עושה זה מה שטוב לנו וזה נכון לנו גם אם זה "על-חשבון" דברים אחרים.

לגבי מחירים-? העולם שלנו יקר!!! אין פתרונות זולים לערכים של חיים.

 

וכן אני יודעת שאמורים להיות פסים ממש ברורים

לצערי זה לא ככה .כנראה עוד הריון כימי שאני צריכה לעבור

רק מחכה למחזור שיגיע ..

תעשי בטא !
יכול להיות ביוץ מאוחר
גם אם את חושבת שזיהית ביוץ
או השתרשות מאוחרת

לק"י

והשובבה כבר בת שנתיים+

פס חלש זה גם פס...

כרגע הבדיקות עדיין יוצאות עם פס חלש אבל איפה יותר חזק מלפני יומיים ..




9 או 10 ימים איחור כבר לא בטוחה

לא היו דימומים או כאבים

אם יש פלוס זה אומר חיובי בחלון הגדול
אם זה היה רק פס אחד (החלון הגדול) זה שלילי

היום עוד לא יצא לי לעשות בדיקה
מפחדת לעשות למען האמת

מיכה לבדיקת דם נמאס לי לבזבז כסף על הבדיקות האלה וסתם להתאכזב ולפחד ומה לא

זיהית ביוץ בוודאות?
אם כן כמה ימים עברו מאז
לצערי כמה פעמים היו לי פסים כאלה אצלי זה היה כימי
מקווה שאצלך זה יהיה הריון תקין
בכל אופן הבדיקה הזו לא אמינה

אני כבר באיחור של 10 יום
לא מבינה איפה המחזור
והבדיקות מוזרות
אחכה לבדיקת דם ונראה בוודאות
בעזרת השם הכל יהיה בסדר וסוף סוף אקבל את התינוק/ת שלי

אני יודעת שקשה לשמוע (לי לפחות)
אבל הכל לטובה!❤️

לא ממש מכירה את הבדיקה הזאת לא משתמשת בה אף פעם .
אבל רציתי לבדוק איזה תוצאה זה יתן לי עם דיו ורוד

משתםת אתכן למקרה שזה מעניין

קשה לדעת אם באמת יש שם משהו או שזה הפס בקרה.
בהצלחה בבדיקת בטא בקרוב!

גם פה יש משהו. אבל מאוד חלש. לא הייתי בונה על זה בינתיים נשמה. ממש קשה.

גם בקודמת ראיתי אבל חלש
הלוואי שיצליח בעה!

וחוץ מהשריטות (אגב אולי תשימי לו כפפות?), אין אדמומית, קילופים, יובש, משהו כזה?

אם יש דלקת בשתן מטפלים באנטיביוטיקה, אני טופלתי מספר פעמים בכל הריון והכל תקין-
הבעיה היא אם לא מטפלים אז הדלקת יכולה להסתבל- חצי לתרבית שתן

שאר הבדיקות זאת רוטינה לפני / בתחילת הריון

בעזרת השם הריון תקין 🙏
תודה על העידוד רעותוש❤️

אבל כנראה שאם לרוב האנשים יש עוד ילדים מלבד הבכור, כנראה שבאמת מצליחים להסתדר איכשהו....

מה שיש לי לייעץ לך-

לרוב בשלב הזה באמת בלתי אפשרי ה״ספונטניות״ שהתאפשרה כשעוד לא היו ילדים.

כן כדאי לחשוב ביחד על זמנים יצירתיים יותר

לדוגמא- אתם עייפים כשהולכים לישון? להתעורר באופן מכוון באמצע הלילה בשביל להיות ביחד

למצוא יום בשבוע בו את מקלה על עצמך בכל מה שאפשר (לא כביסות לא בישולים וכו׳) ובעלך חוזר מוקדם ככל הניתן ועוזר לך בהשכבה- וכך אתן מגיעים ללילה פחות עייפים (עצה טובה שקיבלתי מהמדריכת כלות שלי ומאוד מסייעת לי)

אולי פחות נסיעות לשבתות?

בקיצור- זה דורש שיחת תאום צפיות ביניכם , אני בטוחה שיעלו לכם רעיונות שמתאימים לכם ולסדר היום שלכם

בהצלחה, מודעות זה כבר חצי הדרך לפתרון!

 

זה הזמן היחיד השפוי שנשאר. ..

וירוס בשעה זו התינוקות ישנים קצת יותר חזק

באמת.

באמצע השבוע באמת שקשה למצוא זמן נוח ולהיות רגועים, נינוחים ושקט ללא הפרעות.

וגם אם נוסעים לשבתות - מה עם מוצאי שבת, הרי חזרתם הביתה.

ואכפת לכם, חשוב מאוד!
בהצלחה

גם לנו התפקשש (ילד חולה, פעוטה שלאאא נרדמת, תינוק שמתזמן את ההתעוררויות שלו ככה שלא יבוא אח נוסף חלילה.... 🤣)

לשבת אם זה הזמן הזוגי היחיד.
וגם - הזמן שעושים הוא בעיקר ימי חופש מהעבודה בשביל זמן זוגי ושינה בזמן שהיכ ישנה אחהצ כדי להיות ערים אחריה
ואני לא יודעת אם בוודאות אבל אני מסיקה שאת מניקה וידוע שזה אחד המחירים הכואבים של ההנקה - הלילות והעייפות. יש פה הרבה נשים שבאמת מצליחות (אני לא ביניהן, מודה) אז אל תתייאשי
מקווה שתצליחו להתגבר על זה

בת 7 חודשים, יכולה להירדם לבד, ובשעה נורמלית (7 בערב 7 וחצי) ואז יש לכם ערב פנוי .
כל מי ששמעתי שהשתמשה ביועצת שינה סיפרה כמה זה שינה לה את החיים, ושיש פתאום זמן זוגי.

א. לא מתארחים כל שבת! שבת היא הזמן הכי שפוי להיות יחד. ואם עייפים בליל שבת , אפשר ללכת לישון מוקדם ולהיות יחד מוקדם בבוקר. באופן כללי בשבת יש יותר פניות נפשית. אנחנו משתדלים להיות בבית בשבת שאנחנו מותרים.
ב. קובעים ערב שבו מחליטים שיהיה זמן זוגי, ומתכננים אותו לפי זה, לדוגמא- הולכים לישון שעה אחרי שמרדימים את הילדה וקמים לערב זוגי.
או שנחים בתורות בשעות אחר הצהריים ביום הזה.
כשיש ילדים , אי אפשר לבנות על ספונטניות, וצריך ליצור את הזמנים.

זה קצת קשה להישאר. זה אומר שאני צריכה לבשל ואין לי ממש ראש לזה, במיוחד שזה לטפל בה תוך כדי... אבל לקחתי לצומת ליבי וננסה להפחית.

והוא לא ממש יכול לעזור לי בצהריים, הוא חוזר מאוד מאוחר וגם פעם בשבוע לא חוזר( צבא) והוא חוזר מת מעייפות. באופן כללי אין לו חשק בערב כ"כ ויותר בבוקר ולי הפוך אבל הוא קם ב6 קיצר לא מסתדר

האופציה הכי רלוונטית באמת היא יועצת שינה אבל... כסף... 😅

לנו היה ממש קשה להרדים את הבן שלנו, הוא היה מתעורר הרבה בלילות וזה היה פשוט קשה.

ניסינו כל מיני דברים, ואם את רוצה שאפרט לך יותר בפרטי את מוזמנת

וגם ממליצה על המדריך לשינה מתוקה, זו קבוצה פייסבוק שבה אפשר להתייעץ עם יועצת שינה וגם לקבל מדריך מפורט איך להרדים. ואם לא עוזר, אפשר בתשלום סמלי להתקשר ולהתייעץ

ביחד עם בעלך, וקמים יחד מוקדם, בשש בבוקר , רעננים?
כשהחיים עמוסים צריך תכנון כדי שיהיה זמן לזוגיות.
וגם קצת לשנות הרגלים, אפילו יום בשבוע. היו לנו תקופות שהלכנו לישון וכיוונו שעון לאמצע הלילה, שקט, הילדים ישנים, אנחנו אחרי כמה שעות שינה. זמן נהדר לזוגיות.
או שבמקום לנסות להרדים את התינוק ולהרדם איתו, שמנו אותו בעגלה והלכנו איתו לטיול , וגם זו התחלה טובה לערב זוגי, לפעמים חוזרים הביתה ונרדמים ולפעמים הטיול מעיר ומרענן.

בקיצור- תתאימו לזמנים שהתינוקת שלכם ישנה ואתם אחרי שינה משמעותית. לא כל יום, פעם בשבוע ופעם שניה בשבת. גם אם יהיה רק פעם בשבוע- סביר.

אבל התינוקת שלנו תתעורר ברגע שנתעורר בעצמנו (מהשעון ומהתזוזה בחדר).

קחי את העקרון, לחפש את הזמן שיכול להתאים, ולהתאים את החיים אליו, רק פעם בשבוע.
ואם התינוק מתעורר, מנסים להרדים אותו ולפעמים מצליחים, לפעמים לא, קורה שמחכננים ולא הולך.

ולהשכיב את התינוקת בחדר נפרד באותו לילה.

אנחנו קובעים את זה בלו"ז ואז משתדלים כמה שיותר ליצור את התנאים האופטימלים בשביל זה- כמו לנוח במהלך היום, פחות לעבוד קשה, לדאוג שהתינוק ישן, להתחיל מוקדם וכו'.. אבל גם אם לא הלך ואנחנו עייפים- זה קבוע בלוז ומשתדלים ממש לא לוותר. בד"כ יוצא פחות טוב ככה אבל לפעמים גם אז מצליח. וגם כשמתעורר באמצע משתדלים להחזיר אותו לישון ולהמשיך, גם כמה פעמים. ובאמת יש לו חוש מיוחד מתי הזמן הכי גרוע להתעורר.. וזה הרבה פעמים יוצא לא אידיאלי בכלל, אבל בכל זאת לא מגיעים למצב שיותר משבוע לא ביחד. ו
באופן כללי שמתי לב שככל שזה יותר מתוכנן ועומדים בתכנונים אז יותר מצליחים.

שלפעמים פשוט מתקתקים וגם מתאמצים אחד בשביל השנע.

הילדה ישנה? יאללה- משהו קטן מתוק שיעיר אתכם ולכו על זה... כלים, כביסה- הכל יחכה. אפילו מראש להחליט שנמצאים יחד די בזריזות (ככה פחות סיכויים להפרעות באמצע) גם אם זה לא יהיה ככי מושלם בשביל שניכם...אמנם עייפים מאד אבל זה שווה את המאמץ!

אבל לדעתי זה עניין שלכם

 

יש לי ב"ה 3 ילדים

ולא מרגישה שזה מפריע.

משכיבה אותם ב-7

ויש שקט.

בעלי פעמיים בשבוע חוזר מאוחר, ועדיין זה לא מפריע.

והתדירות אצלנו היא גבוהה.

 

כן יש את הימים המעצבנים שהם מתעוררים ..וצריך להרדים ועד שמגיעים לזה עייפים.

וזה מתסכל מאודד, אבל מתאמצים .

 

אני יותר חוששת מהיהיה כשהם יהיו יותר גדולים

 

ו3 שבועות זה באמת המוןןןןןן זמן לא להיות יחד.

 

כי זה הבדל של שמיים וארץ...

האמת שגם תינוקות שונים זה מזה. שני הגדולים שלי ישנו לילה משלב מאד מוקדם (לא ינקו) ועכשיו יש לי יונקת מפונקת (חמודה מאד, אגב...) שלא לוקחת מוצץ והשינה שלה פשוט דפוקה.

אין לי עדיין ילדים, אז אני לא יודעת ממש ליעץ איך לשלב יחסים עם טיפול בילדים. אבל רבות וטובות עשו את זה כאן כבר.

אבל בקשר למה שאמרת "מרגישה כאילו נגמרה לנו הזוגיות": זה לא לגמרי אותו דבר, אבל אני אספר לך שבתחילת הדרך היה לנו מאוד מאוד קשה עם קיום יחסים, מבחינה רגשית ופיזית. יצא שהיו לנו חודשים שלמים שלא קיימנו יחסים. כשהקושי הגיע לשיא, הייתה לנו בערך שנה שלמה(!) רצוף שלא קיימנו יחסים בכלל.

אבל מה? כן שמרנו על מגע אינטימי מסוגים אחרים, כמו חיבוקים וליטופים. 

התחלנו לעשות טיפול זוגי-מיני. אחד הדברים שהמטפלת אמרה לנו שחשוב לעשות, זה לשמור על הקשר הגופני שכן יש לנו. קשה בתחום אחד? בסדר, אבל זה לא הכול. תטפחו תחומים אחרים.

 

באופן דומה אני אומרת לך: גם אם אתם לא מצליחים ממש לקיים יחסים, חשוב שתשמרו על קשר גופני. אתם גמורים מעייפות? תקרסו למיטה ותירדמו בחיבוק. יש לכם חמש דקות של שקט? תנו ליטופים מתחת לבגדים. וכו'. נכון, זה לא אותו דבר. זה לא מביא את כל הסיפוק וההנאה, אבל זה משהו. זה משאיר קשר גופני אינטימי רציף ופעיל, כדי שיהיה יותר קל לחזור לקיום יחסים כשתוכלו, וגם - כדי לתת לכם איזושהי הנאה לבינתיים. 

תודה לך למדתי ממך
ואמאלה מה עברתם :-0

מקווה שמשהו יהיה רלוונטי לכם:

-לשים שעון מעורר לאמצע הלילה לשתות קפה ואז
-שעתיים מטפלת בערב
-לשים אצל המעון/מטפלת ישר שהוא נפתח ואז לחזור הביתה לחצי שעה אם אפשר
-להתכוונן מראש נפשית שמרדימים אותה נוקדם ואז נשארים עירנים (קפה / מקלחת) ואז

כבר הסוף אבל יש 50-70 אחוז
בכללית ברוב החנויות זה הסוף של סוף עונה ותחילת הקולקציה החדשה.
כדאי פשוט ללכת למרכז קניות.
ומי שאוהבת יכולה להצטייד בבגדים לתחילת החורף הבא

אבל קניתי 6 סירים 780 שח של סולתם
2 מתוכם ממש גדולים!!!! סוף עונה 60% הנחה

כל פעם משנים את אחוזי ההנחה,
פעם זה 60 ,פעם 70 ,פעם 50
חנות ממש שווה.

אם את מכירה את הדגמים ויודעת איזה גודל את צריכה, אז זה חוסך טרטור.
מגיע בדואר או עם חברת שילוח לכל מיני מקומות, דווקא הגיע לנו למקום מאד נוח, יותר מאשר סניף הדואר.

ב carters, יש שם קונים 2 מקבלים 4 מתנה על כל החנות חוץ ממשלות שזה ב30% ותחפושות...
בפוקס יש 70%, ניתן גם. הגולף יש מבצעים מדהימים סריגים מהממים ב60%, להרבה פריטים ב50%. גם בגדי ילדים עד 60% יוצא מאוד שווה...

יש גם בצ'ילדנס פלייס מבצעים ממש טובים.

2 סט יחיד ב250.!
לדעתי מבצע ממש שווה.
אגב אם ראיתם מבצעים או סתם מחירים זולים על סדינים איכותים אשמח לשמוע.

לא יודעת אם יש אתר.
יש גם בבאזר שטראוס מכותנה במחירים נמוכים אבל זה אני כבר לא יודעת לאמר על איכות

של פלנל, במחירים ממש נמוכים.
יש לסטודיו "שחרית" מבצע נחמד של 50% על בגדים, טוב לפסח..
בנעמן יש מבצעים מטורפים על כלים, קניתי סטים שלמים למטבח של סירים מחבתות בעשרות שקלים לפריט, כלים שיכולים לעלות מאות

באתר של ורדינון אני רואה הכל במחירים של 500₪ ומעלה.. מחיר הזוי בעיני

מחיר של 200 שח לסט כפול. אבל מוזר, אני לא מוצאת עכשי6, יכול להיות שהם נגמרו...

לא יודעת איך ולמה, אבל באתר הכל סביב 500/600. וכשאני הולכת לחנות, ואני קונה רק שם מצעים, זה עולה לי 200/250

ספיישל מתנות לחג

הכי שווה בעיני זה הסט קורל קורנינג

להינות מהשופינג גם מהספה... זה מה שמתאפשר כרגע ברוך ה'

אמנם באנגליה, אבל יש דברים שווים. סריגים לנשים, שמלות אלגנטיות לילדות, והכל ברמה מאד גבוהה.

תנסי את טרמינל x למשל.
אבל זה כבר ממש הסוף של הסייל, מצד אחד המחירים נמוכים ומצד שני אין כ"כ מידות.

תכלס בהרבה יש מבצעים עכשיו.
מה בדיוק את מחפשת?

דברים לבית
מצעים, מגבות וכד'

בגדים יותר פשוט למצוא מבחינת צניעות... וגם דברים לבית.
יש גם בנקסט למרות שזה לא בארץ

יש תמיד מבצעים. אבל עכשיו גם.

יצירות עם גלילי טישו. תחפשי pintrest בגוגל ותכתבי toilet paper crafts.
וגם סתם easy crafts
תחפושות ומשחקי דמיון
ספרים
סרטים
משחקים של פעם- לשים מטפחת, חבל, גומי
טושים מחיקים ולוחות - כל אחד מקבל פתק וצריך להסביר בציור והאחרים מנחשים.
פלסטלינה
מדבקות
בניה- קפלות מגנטים לגו ואז לשחק פליימוביל וכאלה
בהצלחה
לא יודעת לגבי אפייה. שאלה

ואם את ממש חוששת, תנסי לברר באיזה חום הווירוס תהזה מת. כבר הספיקו לחקור אותו בכל מיני מעבדות,מן הסתם בדקו גם את זה... עוד מן הסתם זה שעדיף שתחפשי באנגלית או תבקשי ממישהו שיודע אנגלית שמחפש בשבילך כי יש יותר סיכוי שיצליחו לברר ככה.

נתנו לך רעיונות ממש יפים.
חוץ מזה-
משחקי קופסה
פאזל של 1000 חלקים
למיין תמונות/להכין אלבומים דיגיטליים
אחד שמכין "שיעור"/ הפעלה לכל האחרים בנושא שמעניין אותו. תלוי גיל- אם ההורים ילוו ויכוונו או לא.
מכירה אפליקציה ממש מגניבה בשם treasure hit. זה חפש את המטמון עם ברקודים. בכל תחנה אפשר לעשות משימה פיזית ואת התשובה שלה לכתוב בטלפון, או משימה שצריך להעלות תמונה או סרטון או משהו... כדי לבנות את המשחק צריך להשתמש במחשב, באתר שלהם, וכדי לשחק צריך מדפסת בשביל הברקוד וטלפון חכם, לפחות אחד. אפשר שאחד הילדים יכין לכולם או שההורים יכינו.
וכמובן כמובן- לנקות לפסח! 😜
חוץ מזה-נראה לי שלי היה ממש עוזר לוז מסודר, עם סדר יום והחלטה מראש מה עושים מחר.

אם הם לא בבית ספר שכולו לא לומד, את יכולה לשאול את המורים מה להתקדם... גם אם את לא תדעי ללמד אותו, חשבון אפשר למצוא באתר 'האקדמיה של קאהן'. תנך לרוב הכיתות יש מערכים או דגשים ללימוד באתר 'ללמוד וללמד'. ובכללי יש מצב שהמורות ידעו לכוון אתכם לאתרים טובים. גם אם לא תלמדו הכל, זה יחסוך לפחות חלק מהפער כשתחזרו...

כך שלא יצברו

אפשר לנצל את זה לעשות נקיונות פסח משפחתיים
לעשות סדר יום
קמים, מתפללים, אוכלים, לומדים משהו
אחר כך אפשר לעשות איזה יצירה,
ואז לעבוד קצת בבית- לסדר, למיין, לטפח גינה אם יש.
להכין יחד ארוחת צהריים, לאכול.
לשמוע סיפור, לשחק, להכין ארוחת ערב, להתקלח...

תלוי מה הגילאים ואם כולם אצלכם מדובבים
אפשר לחלק תפקידים לנשל מישהו שעושה פעילות כל יום
או אחראי נקיון אחראי אוכל וכו'
כל מיני דברים כאלה.
לעשות משחקי גיבוש משפחתיים, טורנירים...
נשמע לי כמו משהו שאפשר לנתב אותו לכיף....

תחשבי מה היית רוצה ללמד אותם, שלא לומדים בבי''ס.
לא יודעת מה הגילאים, אבל אם יש אטלס ואנציקלופדיה בבית אפשר לעשות המון חידות.
כנ''ל ללמד על מפת א''י. אולי ליצור מפה גדולה מעיסת נייר או משני בריסטולים גדולים.
לתת להם להכין הצגה ואז לצפות בה,
או שאת תציגי להם.

הכי חשוב שכל ערב תכיני סדר יום למחר.
ותכניסי בו תפילה, ארוחות, זמן משחק חופשי, זמן לימוד, זמן קריאה, זמן יצירה וכו'.

אנסה ליישם אותם ולצאת קצת מהמצב הדיכי
יש כמה גילאים ובית הספר עובד כרגיל

הצלחת לדבר איתו? הוא הסביר משהו? אני חושבת שאתם צריכים לפנות לייעוץ ולפתוח הכל. אולי עוד אפשר להציל את הנישואים ואולי לא אבל חשוב בכל מקרה לעשות הכל בנחת ובלי לחץ כדי לא להתחרט אחרי על דברים.. שולחת לך חיבוק וירטואלי ענקי

מבינה את הבלבול הגדול
מאחלת לך בהירות ושמחה

אבל מה שאני כן חושבת זה שכדאי איכשהו לפתוח ולדבר מה ולאן הכיוון- אם מוכנים לנסות ולתקן אז ללכת לטיפול זוגי. ואם לא, אז לא נראה לי בריא המצב הלא ברור הזה, זה לא מאפשר לכם להתקדם הלאה. אם לא מוכנים לנסות לתקן אז לדעתי צריך לפרק את החבילה רשמית.

אין סופיים
המצב מורכב בהרבה ממש שנשמע
לפרק זאת האופציה כרגע
נלחמתי עד טיפת הכוח שהייתה לי
עכשיו כבר אין

נראה לי צריך לקדם את זה רשמית.
כנראה שהמצב הלא ברור הזה מבלבל את הורים שלך, הם חשבו שישמח אותך שיחזור לחג.

אני באמת לא מכירה מספיק כדי לייעץ איך להתקדם. עדיף שתתייעצי עם דמות רצינית שמכירה אתכם

שודאי לא נוכל לקלוע לתשובה המתאימה.
תשמחי בילד שרואה את אבא שלו עכשיו נוכח, תקחי את הטוב ותעצימי אותו.
בקשר לקשר בין שניכם, קשה עד בלתי אפשרי לי למצוא עצה טובה רק רוצה לחזק אותך שברור לי שקיבלת כזה ניסיון כי יש לך נשמה מאוד מיוחדת. חיבוק!

לא אתן עצות מה לעשות.
כי זה באמת מורכב ולא יהיה אחראי.
רק,
אזכיר שאלוקים איתך. שומר, משגיח.
מסובב הכל (כך שגם אם ההורים שלך גרמו לזה, זה לא באמת הם,אלא ה' קבע שזה יהיה כך)
שהילד גם בתמונה, ומדהים שאת מצליחה לקחת אותו בחשבון...

שבסוף יהיה בסדר. כך או אחרת.
בעזרת השם.

שהוא יתן לך כח לעבור מה שצריך, ובשמחה ואמונה.

את מהממת. הלואי שהייתי מכירה אותך.
❤❤❤

בשורות טובות!

ברגע שיש הריון כל מה שאנחנו רוצות זה את הסוף הטוב, מאד מבינה ללבך.

תעדכני מה קורה איתך..

בשורות טובות!!

כל הזמן שמניקה עם רפידות...
בדיוק היום שכחתי ויצאתי עם בעלי ובאמצע שאכלנו התחיל לנזול לי על החולצה...

ברגע שאת מרגישה את רפלקס שחרור החלב תלחצי עם האצבע את הפטמה הפנויה פנימה.

שהיא מפסיקה יום יומים ללכת בלי,ואז הגוף מתרגל לזה וכבר לא מפריש חלב ללא הנקה

משהו כזה זכור לי

כל אחת והגוף שלה.
התברכת בהרבה חלב, ונזילות זה אחד התופעות הנלוות לזה... מאוד מציק, אבל אם את שואלת אם זה תקין - כן, לגמרי

אמרו לי פעם טיפ ללחוץ בחוזקה כל פעם שמרגישים תחילת טפטוף עם האצבעות על סביב הפטמה ואז זה מפסיק, והגוף קולט שזה מיותר אז מפסיק להפריש

ו החלטתי שסתם פריקה זה לא פייר..
כי באמת שאין על מה להתלונן!

בעומק הדברים צריך לומר תודה

הכנסת בי כוחות ואנרגיה. תודה!!! 🍎🍒🍓

ה "לשמח את אשתו"

וחוזר באורות, זה מה שבאמת נותן לי כוח. והוא כזה מתוק, כל בוקר קם מוקדם ומסדר את הבית שאקום לבית נקי...

מצד אחד זה לא שתקבלי פה דעות מקצועיות לגבי זה, בעיקר כי יש הרבה חוסר וודאות לגבי הקורונה

ומצד שני זה סתם מכניס להיסטריה מיותרת ומזיק.

 

מאוד שונה בעיני מהתייעצות לגבי מצב אישי מורכב, סתם כתבה היפותטית מעוררת היסטריה.

סוג הדברים שגורמים לי לרצות לא להכנס לפורום.

כתבות כאלו נמצאות גם ככה בכל מקום.
בבקשה תקראי גם את את התגובה שלי אליה.

הווירוס התפרץ ממש לפני כמה חודשים, מאד מוקדם לקבוע מה יקרה לנשים בהריון שיחלו בקורונה.

ועדיין, אם תקראי את הכתבה תגלי שמה שקורה זה...
כלום!

נשים בהריון שחולות בקורונה מקבלות את זה בדיוק כמו דלקת ריאות רגילה, פשוט יותר מדבקת. זה לא משפיע על הילד בכלל, זה לא עובר דרך חלב אם, העובר נשאר בטוח.

נשים בהריון אמנם אמורות באמת יותר לשמור על עצמן בכללי כי מערכת החיסון עובדת בשביל שניים, אבל זה נכון לגבי כל המחלות.

בקיצור-
אין סיכון לעובר מהקורונה (אולי מההסתבכויות שלה, כמו ממוות של האם, שנדיר מאד. מי שמת מהקורונה זה אנשים מבוגרים)
הקורונה לא עוברת בחלב אם,
אבל מומלץ להיזהר, כמו שמומלץ להיזהר מכל דבר.

בהצלחה רבה, שמרו על הגיינה, ואל תדאגו!

אבל בקרב אנשים מתחת לגיל שלושים מתו בערך עשרה אנשים מתוך כלל מקרי המוות בעולם.

כמו כן, משום מה, בווירוס הקורונה נדבקו יותר גברים מאשר נשים

בהחלט הרגעת. אז לא כ"כ הבנתי על סמך מה כתבו שתועדו מקרים של מומים בעובר? מצד שני באמת כותבים שהתינוקות לא היו חולים. קצת סתירה.

המרכז התייחס עוד לשאלה האם נשים הרות שנדבקו בקורונה, עלולות להעביר את הווירוס לעובר או ליילוד במהלך הלידה. הסיכון לכך לא ידוע, אולם מדיווחים אחרונים של נשים הרות שנדבקו ב-COVID-19, אף אחד מהיילודים לא נמצא חיובי לווירוס הקורונה, שלא אותר גם בנוזל מי השפיר.


בנוגע לסוגיית הסיכון להעברת הנגיף בחלב אם, קובע ה-CDC, כי נגיף הקורונה ידוע שעובר בהדבקה טיפתית, דרך רסיסי רוק או כיח החודרים למערכת הנשימה. בכמה דיווחים בודדים, לא נמצא הווירוס בחלב האם של נשים שנדבקו בקורונה, ולא נמצאו דיווחים על יילודים שנדבקו דרך חלב האם. גם בדיווחים ממגפות הקורונה הקודמות, של נגיפי ה-SARS, וה-MERS, לא נמצא הווירוס בחלב האם.

המסקנה-
העובר בטוח.
אם יש מומים וכו' זה מגורמים אחרים ולא מהווירוס.

אפשר לישון בשקט

שיש תיעוד על סוגים אחרים של הקורונה

 

אין לנו שום מידע עדיין!

סוג הווירוס הזה מוכר, היו התפרצויות מהסוג הזה בעבר, ולא ראו שזה מזיק לנשים בהריון באופן שונה מאשר לאנשים רגילים.

 

היא לא נבהלה במיוחד.

 

אחות סטנדרטית מקבלת את המידע שלה מרופאים או ישירות ממשרד הבריאות- אין לה שום ניסיון בוירוס זה אז היא אומרת שאין מידע עדיין...

מעט אחיות יכולות להיות רלוונטיות זה מי שעוסקת במחקר או מי שעוסקת בסרולוגיה מחלות זיהומיות וירוסים וכד' במסגרת העבודה שלה

 

היא אחות מומחית להריון.

זה התפקיד שלה.

היא אמורה לקבל מידע רלוונטי ועדכני ולהעביר הלאה.

 

איך אני אדבר עם חוקרת? אני מגיעה לקופ"ח.

אגב זה ממש לא התחום שלה,
מחלות זיהומיות וירוסים וכד'

אז היא אומרת לך מה שמשרד הבריאות הנחה את הרופאים שהנחו את האחיות- שלא יודעים כלום וצריך להיזהר.

פשוט אין טעם לשאול אותה כי אין לה עדיפות על מידע רישמי שמשרד הבריאות מפרסם

 

זו שאמורה לדעת.

אני שואלת אותה בתור זו שאמורה להגיד לי את המידע הרפואי שרלוונטי לי

ולכן היא אמורה לדעת קצת יותר מכל אחד ברחוב.

זה שנשים בהריון ואחרי לידה צריכות לשמור על עצמן יותר מהרגיל כי המערכת החיסונית מוחלשת בתקופת ההריון וההחלמה מלידה ולכן הן מוגדרות כאוכלוסיה בסיכון גבוה.

לק"י

שהתחלת חודש חמישי ובאת לעדכן על ההריון.
להזכיר את החוק....

גם אני, אחרי 3 לידות ברוך ה', גם 15 קילו בערך מה חתונה, ובחתונה הייתי 15-20 קילו עודפים.. קיצור יש לי איזה 30-35 מיותרים..
הגלולות גומרות אותי, לא זזה מבחינת משקל לא משנה כמה שומרת..
אז עשית מנוי לסטודיו סי ועושה לי הרגשה טובה, ואני מתחזקת, ורואה צמצום בהיקפים.. לא נשקלת..