פורום הריון ולידה (עמוד 2954)

אני נוסעת כל יום לעבודה עם רכב.
בתחילת השנה ביקשה ממני מישהי להצטרף. הסכמתי בשמחה, תמיד היתה בזמן הכל היה בסדר..
פתאום הצטרפה עוד אחת. ועוד אחת..
ככה שלפעמים אנחנו נוסעות 4 ביחד ברכב.
אף אחת לא חושבת להציע להשתתף בדלק, למרות שגם להן יש רכבים (שנמצאים אצל הבעלים)..
לאחרונה זה כבר לא נעים לי. קצת מתיש..

הכי הכי, סוף היום. אני מסיימת את היום וטסה הביתה לילדה שלי.
מבאס אותי נורא לחכות להן ולא נעים לי לא....

או: 7 בבוקר לפעמים, שעה שהכי צריכה את השקט שלי, הרכב מרגיש לי כמו אוטובוס מרוב פטפטת (יש ביניהן גם כאלו שאין להן מושג בנימוסי טרמפים, טלפונים חופשי בקולי קולות...). מתחילה את היום כבר עם כאב ראש

היה מקרה שהשער היה נעול, ונאלצתי להתעכב לרגע כדי לנעול אותו בחזרה.. כשסיימתי, ראיתי שהן כבר הרחק בתוך המתחם. לא חשבו לחכות לי אפילו..

והיום בדרך חזרה נשברתי. חזרתי ממש עצובה הביתה (טוב, הייתי גם אחרי יום קשה, ועייפה)
הן ישבו לי ברכב כל הדרך ופטפטו בשיחה ביניהן - על ענייני הריון (הן כולן בהריון! ב"ה) - הרגשתי נהגת מונית. אפס מחשבה על האחר. תודה לה' שאני גם בעסק, אבל עוד לא יודעים עלי ולא התחשק לי להשתתף בשיחה.
פשוט נהגתי ושתקתי והן דיברו ודיברו..
וכל הדרך אני חושבת, אם חלילה הייתי במצב רגיש? אם היינו מנסים עדיין ולא מצליחים?
לא יודעת למה לקחתי את זה כל כך קשה. הרי יכלתי להחליט שאני זורמת עם השיחה וזהו..

אבל התבאסתי.
אני לא רואה את עצמי אומרת להן לא לבוא איתי.
אמרתי לבעלי שבא לי להתחיל לנסוע באוטובוס רק כדי להפסיק להיות הפראיירית שלהן.
מצד שני למה להעניש את עצמי בגללן? מצד שלישי מה אכפת לי לעשות להן טובה אם גם ככה נוסעת. אוף. עייפה

מתלבטת, המחירים נורא זולים עכשיו יש הנחות מטורפות, מישהי עשתה את זה פעם? איך אתן יודעות מה ואיזה מידות?

אז אתמול הייתי צריכה לטבול. בודקת, שוב דם.
נמאס לי, באמת.
אני 14 שבועות אחרי לידה.
מתוכם 6 משכב לידה.
ועוד 8 שבועות שבהם אני מדממת שבוע כן שבוע לא.
מקווה קודם היינו מותרים לכמה שעות. עכשיו אפילו לטבול לא הצלחתי.
וזה לא כתמים, זה דימום מסיבי כמו מחזור. ככה שבוע כן שבוע לא.
היינו מותרים שבוע וחצי במשך ה14 שבועות האלה. זה לא אנושי.

התייעצתי עם הרופאה- אמרה שאין לה פיתרון בשבילי.
התייעצתי עם מכון פועה- אמר לי או גלולות משולבות או מדבקות ושזה לא אמור להפחית חלב אחרי 3 חודשים מהלידה. שאלתי את הרופאה אמרה שברור שמפחית.

התקן לא בא בחשבון כרגע, לא מעוניינת בקמצוץ קטן של הסתגלות יותר.

עד שנלחמתי על ההנקה. עד שהוא יונק בלי פטמת סיליקון אלא ישר ממני. עד שהגענו לשלב שהוא מחייך תוך כדי ההנקה, כאילו יוצא מריכוז. עכשיו להפסיק?

באמת שאין פיתרון?

עייפתי אוף.