בבקשה אל תצחקו עלי.... אני יודעת שזה נושא פעוט ושולי, אבל זה מעצבן אותי.
אנא נקודת מבטכן הלא מתעצבנת.
חמי וחמותי שיחיו בעד מתוק. גם אני, רק עם גבולות מאד ברורים, ולא רק כפינוק, אלא כחלק מתהליך של חינוך.
אצלם בבית תמיד יש מיני מתוקים, ואני תמיד מרשה ("בטח מאמי, אני אשמח לתת לך את ה...... רק תשאלי את אמא אם היא מרשה" ככה סבתא יוצאת ידי חובה, סבא בכלל לא שואל) חוץ מסוכריות קשות שאסורות תמיד.
לבית שלהם הם קונים מיני מילקי 2 אריזות של 16. 32 מילקי לשבת!!!!!! ואז נהגו לשלוח איתנו את "מה שנשאר" כי "חבל" (איזה 25 מילקי...... בלי עין הרע).
מתישהוא הפסקתי לקחת מהם את המילקי ואמרתי שיקנו פחות. סבתא היתה מחביאה לי כמה מתחת לקופסת אורז...עד שבסוף בעלי התערב והפסקנו לקחת וסיכמנו שזה רק אצלם.
רק שעכשיו.... אין אצלם. סבתא שברה את היד וכ'ו וכרגע הם מבקרים אותנו פעם בשבוע, ו..... המילקי צץ מחדש על אריזת 16 היחידות שלו.....
ביקשתי שלא יביאו. הילדים קמים לפני (רבע שעה בערך) ועד שאני מגיעה הבלגן והדביקות חוגגים, בעיקר של הפיצית, ופעם אחת גם ממש ממש בכתה "מיקי, מיקי" ואני לא מוכנה לתלות כזו.
בבית יש חטיפים, יש עוגות, מותר שוקולד, אני לא איזה מטורפת נגד מתוק. אבל אני מתנגדת לפיטום המוגזם הזה.
עכשיו לסבא ולסבתא *כואב* שאסור להביא מילקי. אני מקבלת הודעות: אז מתי יאכלו???? כאילו שאני עושה איזה פשע.
זה מעצבן אותי נורא.
אני עמלה על חינוך לאכילה בריאה.
לא אומרת כלום על מה שהולך בבית שלכם (כבר קרה שיאכלו שם שקית טופי 700 גרם במכה אחת), ואתם נדחפים אלי הביתה ולחינוך ועוד נותנים לי הרגשה רעה.
אנא נקודת מבטכן הלא מתעצבנת.
חמי וחמותי שיחיו בעד מתוק. גם אני, רק עם גבולות מאד ברורים, ולא רק כפינוק, אלא כחלק מתהליך של חינוך.
אצלם בבית תמיד יש מיני מתוקים, ואני תמיד מרשה ("בטח מאמי, אני אשמח לתת לך את ה...... רק תשאלי את אמא אם היא מרשה" ככה סבתא יוצאת ידי חובה, סבא בכלל לא שואל) חוץ מסוכריות קשות שאסורות תמיד.
לבית שלהם הם קונים מיני מילקי 2 אריזות של 16. 32 מילקי לשבת!!!!!! ואז נהגו לשלוח איתנו את "מה שנשאר" כי "חבל" (איזה 25 מילקי...... בלי עין הרע).
מתישהוא הפסקתי לקחת מהם את המילקי ואמרתי שיקנו פחות. סבתא היתה מחביאה לי כמה מתחת לקופסת אורז...עד שבסוף בעלי התערב והפסקנו לקחת וסיכמנו שזה רק אצלם.
רק שעכשיו.... אין אצלם. סבתא שברה את היד וכ'ו וכרגע הם מבקרים אותנו פעם בשבוע, ו..... המילקי צץ מחדש על אריזת 16 היחידות שלו.....
ביקשתי שלא יביאו. הילדים קמים לפני (רבע שעה בערך) ועד שאני מגיעה הבלגן והדביקות חוגגים, בעיקר של הפיצית, ופעם אחת גם ממש ממש בכתה "מיקי, מיקי" ואני לא מוכנה לתלות כזו.
בבית יש חטיפים, יש עוגות, מותר שוקולד, אני לא איזה מטורפת נגד מתוק. אבל אני מתנגדת לפיטום המוגזם הזה.
עכשיו לסבא ולסבתא *כואב* שאסור להביא מילקי. אני מקבלת הודעות: אז מתי יאכלו???? כאילו שאני עושה איזה פשע.
זה מעצבן אותי נורא.
אני עמלה על חינוך לאכילה בריאה.
לא אומרת כלום על מה שהולך בבית שלכם (כבר קרה שיאכלו שם שקית טופי 700 גרם במכה אחת), ואתם נדחפים אלי הביתה ולחינוך ועוד נותנים לי הרגשה רעה.
. ועכשיו, פחות משנה אחרי לידה, שוקלת גם 57, בלי שעשיתי שום דיאטה או משהו - אבל הבטן שלי עדיין בולטת ומידלדלת כזו 
. כנראה שאין מה לעשות, ואחרי כמה היריונות היא פשוט תישאר, כי לא טרחתי אף פעם לעשות ספורט...)
רק אני מרגישה שהוא קטן? נמחק לי כל מה שזכרתי אי פעם
