פורום הריון ולידה (עמוד 3036)

אחרי שעות במיון ובדיקות, יש משהו אבל לא חמור כמו שחשבו... לא מפרטת מחשש לאוטינג חחח...
צריך עוד בדיקות ומעקב.
אבל שתדעו שגם להריון כימי יש תופעות לוואי ולא רק להריון רגיל.. חחח....

לא ילדתי בשערי צדק אז אין לי מדד להשוואה. יכולה להגיד שחדר הלידה בעין כרם היה מדהים, האוירה היתה נעימה ומדהימה, היתה שם נחת שלא חוויתי במקומות אחרים. הצוות כולו היה מדהים ביחס שלו, גם המיילדות, וגם הרופא היו נעימים, מכבדים ומאוד נותנים מקום. אין לי מילה רעה להגיד על החדר חידה.
במחלקה היה בסדר גמור, יש רק 2 יולדות בחדר. הם מנסים לשים דתיות ביחד אם זה יוצא שבת. האחיות כולם היו מקסימות. התינוק נמצא איתך רוב היום (ביות חלקי), אבל האחיות פנויות לעזור.

תראי לא הייתי בחדרי לידה, הייתי במחלקה של ביות חלקי , 2 בחדר. יש לא מעט דתיות ומשתדלים לשים יחד.
אחיות היו נחמדות יותר והיו גם פחות
תינוקיה סבבה, גם שם נתקלתי בנחמדות יותר ופחות.
רב היום התינוק איתך ממילא.
האוכל ממש ממש טוב. אם כי הזמנים הקצובים שמגישים אותו קצת מעצבנים.
אני אהבתי והלוואי שאחזור לשם...

הקריאה בכריזה "כל הנשים כל הנשים א בוקר מוגשת עכשיו" קצת פחות אחלה😏

מבחינת הלידה היה מעולה, הגישה טבעית, אפס הפרדה.
אחיות רגישות ומצוות. בדיקות של התינוק איתך.
בעלי ישן איתי בחדר בשבת. האוכל סבבה +. יש מענה תמידי לצרכים של היולדת.
לא צריך להתחנן לפדים.. כדורים.. (לעומת שעצ) האחיות מגיעות אליך ושאלות מה את צריכה.
בשעצ ילדתי לפני שנתיים וסבלתי שם מאוד.
בקושי ואחרי מאמץ רב קיבלתי מענה מהאחיות.
שיכנעו אותי לא ללכת על אפס הפרדה. ראיתי מראות לא נעימים בעליל בתינוקיה.
האוכל סבבה, אבל אחרי הלידה נגיד אף אחד לא דאג לי לאוכל. ורעבתי שעות. לעומת עין כרם, שדאגו לי לאוכל עד החדר...
האוכל שם יותר שווה ומגוון מבעין כרם, אבל חוצמזה, עין כרם לוקח בגדול.

השוואה נכונה מאוד

לקחתי חופשי פסים, מגבות, נתנו לי כדורים - כל מה שהייתי צריכה.
הביאו לי אוכל לחדר. - יש עובדת שמסמנת כל מי שמגיעה לחד''א וכך עוקבים מי אכלה.
אחיות נהדרות, בי''ח דתי.

(אגב, כדאי לבקש מחלקה ד'... הכי שווה.)

כמו שאמרו האוכל מעולה. הרבה יותר ממעולה.
המיילדות מקסימות. קשובות. פתוחות מאד לרצון של היולדת. זה בהחלט שינוי מהגישה שהיתה שם בעבר.
האחיות במחלקה הדהימו אותי ברגישות שלהן. בכבוד לכל אחת וביחס האישי למרות שהיה עומס גדול מאד. זה נשמע אולי בסיסי ומובן אבל ל ערי היה לי למה להשוות, ולגמרי לא מובן מאליו

ילדתי רק שם אז אין לי למה להשוות. רוב מוחלט ממש של כל אנשי הצוות ממש מקסימים, קשובים ורוצים לעזור. יש שתיים בחדר ומחלקה מקסימה של ביות מלא (הייתי פעמיים ברגילות ופעם אחת שם). גם בתינוקיות במחלקות הרגילות לדעתי יחסית לסיפורים על מקומות אחרים נראה ששם יותר רגוע. נחשב שם מאוד מקצועי ובגישה טבעית אבל בזה אין לי נסיון כי בסוף היו לי ניתוחים. יש מקלחת בכל חדר. האוכל רגיל כזה. בפעם האחרונה היה מגעיל אבל זה היה כמה ימים לפני פסח אז זה לא ממש מדד כנראה. ראיתי בעבר (לא לאחרונה) יולדות במזדרון בזמני עומס..

חדרי הלידה מקסימים

יש מה לשפר בחדרים במחלקה אבל זה יותר טוב ממה שראיתי בשערי צדק

חוץ מזה הכל היה טוב

והיתה לנו חוויה מעצימה ומיוחדת.
יכולהיות שזה ככה בכל המחלקות של אפס הפרדה, זו לידה ראשונה ככה שאני לא יודעת להשוות.

מבחינת הלידה עצמה - היתה לי לידה מאוד קשה ויש לי טענות כלפי הצוות הרפואי, לא יודעת אל מוצדקות או לא.
המיילדת היתה מדהימה!

בנושא הזה
בכל מקרה זה לא נראה לי עד כדי כך חשוב...

אבל אני לא מחפש אווירת שבת כלשהי, היה פשוט שקט ונעים. בלי בדיקות (חוץ ממה שחובה) והביאו לכל אחת "סט שבת" עם יין, חלה ועוד דברים (לא זוכרת כבר מה היה בפנים)

אחות באה וסימנה בע"ה אם אלך למלונית או לא, והרגשתי רע מהחילול שבת.
חוץ מזה היה ממש בסדר.
פחות אווירת שבת מבשעצ.

היה ממש נחמד.

מעצבן ומתיש. ובשלב בהריון שבא לך לצעוק על כולם ולהעלם באיזה פינה.. בהצלחה. תרגישו טוב

מקווה שבקרוב תצליחי לחזור לשגרה נורמלית!

ואני עוד לא מבינה מה את עוברת אבל מרשה לעצמי לשלוח לך חיבוק❤

וחיבוק גדול
יש במי להעזר או איפה להתארח שבת?

תכלס יכולים תמיד ללכת גם להורים שלי וגם להורים של בעלי... העניין שכל החג היינו איתם. מתלבטת אם בא לי! בדיוק צריכה להחזיר תשובה לחמותי...

אבל אם את רואה שזה מטלה קשהמדי להכין שבת ויש מי שרוצה לארח אתכם בשמחה, אז תלכי, ואם גם עוזרים לך איתם, בכלל בונוס

אמנם לא בהריון, אבל ממש מזדהה עם התוכניות לחזרה לשגרה שהשתבשו עם ילדה חולה....
רפואה שלימה לכולם ושגרה ברוכה במהרה!

כיף שיש עוד למי להתלונן חוץ מהבעל

בלי להיות בשבוע 35.. לא מספיק בחג היו חולים היום עוד אחד נשאר איתי(בנוסף לתינוק התורן).
אמרתי לבעלי מחר כולם הולכים בבעיטה.
ולגבי הבישולים לא מסוגלת לחשוב על לבשל אחרי כל האוכל של החגים כנראה שאשאיר זאת לשישי..

הבוקר יצאנו מהבית ב-7 בבוקר כדי להגיע לרופא ספציפי שנמצא ממש רחוק. היה שווה רק בשביל השקט הנפשי.

אומנם עד שחזרנו הביתה היה כבר מאוחר אז גם היום לא שלחתי אותם למסגרות, אבל הצלחתי לעבוד קצת.

מחר בעז"ה כולם במסגרות ובעלי מחר בבית (בד"כ לא עובד בשישי)

ונוסעים להורים של בעלי, אז גם הבישולים יורדים ממני.

אז סופסוף יהיה לנו בוקר שקט בשביל שנינו!

תתפללו בשבילי שכלום לא ישתבש, כ"כ זקוקה לזה!

הבוקר עוד ראינו רופא והילדים נשארו בבית.
בעז"ה מקווה שמחר

וביום שישי בישלנו ביחד בנחת!
סוג של בילויי זוגי ושקט ביחד

מה זה מבינההההההההההההההה

חיבוק!

בנוגע לאפשרות שבעלך יעזור לך פיזית גם לאחר שאתם נאסרים. יש רבנים שמתירים תמיכה פיזית במקרה שיש צורך דחוף מתוך הסוגיה שמותר לחלל גם שבת עבור יולדת במידת הצורך (ואפילו לפני יולדת עיוורת מותר להדליק נר בשבת אם זה הצורך).

אם בתוך הסיטואציה-זה משהו אחר
אבל לבנות על זה..לא יודעת..
ברור שמה שהרב יגיד

בהרגשה שלי זה לא הגיוני
אולי רק אם הצורך הנפשי להיות לבד עם הבעל הוא ממש ממש חזק וחשוב

אז היא יודעת להגיד איך ומה הצורך המדויק שלה בלידות. יש נשים שליווי של אישה אחרת ממש עוצר להן את תהליך הלידה כי הן לא מרגישות טוב ובנח ובאמת רק בעל הוא האופציה המלווה. לא אצל כולן אמא מסוגלת ללוות או רצויה בליווי. העלות הכלכלית של לקיחת דולה למשל או מיילדת פרטית היא מאוד גבוהה ולא אפשרית עבור כולן. ולכן במציאות היום עבור המון נשים רק בעל זה האופציה לליווי ולכן לעומת פעם, שם היתה מציאות שאין כזה דבר שגבר נמצא סביב אזור הלידה, היום יש לו תפקיד מאוד משמעותי.
השאלה מה כן הגיוני. שהיא תהיה לבד לגמרי ולא יהיה אף אחד שיוכל לעזור לה פיזית (כי זו המציאות היום עם זה שהמיילדת לרוב נמצאת עם שתיים שלוש יולדות במקביל ולא פנויה לסייע לאישה בדרכ).

הוא אמר שנידה חמור משבת ולכן אי אפשר להשליך מההיתר לחלל שבת עבור יולדת לאיסורי נידה. עקרון חשוב שלא כולם יודעים.
אבל בכל מקרה כדאי להתייעץ לגבי האפשרויות

שניהם דאוריתא ועונש כרת במידה ועבר במזיד.. מעניין למה נידה חמור יותר
בכל מקרה מה שכתבתי לא על דעת עצמי כמובן אלא לפי פסקים שקראתי של רבנים שונים בנושא.

אבל לא התעמקתי הלכתית...

ונידה זה כרת. אבל רק תשמיש עם נידה! מגע עם נידה זה ממש לא כרת!

זה גדר די רחוקה של איסור נידה.

בכל אופן מה הוא פסק לכם למעשה?

שאפשר לסייע ליולדת עם משהו חוצץ (סדין וכד').

לא שזה יחסים או חיבוק ונשיקות..

 

אלא סיוע פיזי

שמותר גם כשהאישה חולה ואין מי שיעזור לה

כי אנחנו פוסקים אחרת לגבי מתי נאסרים וב3 הלידות האחרונות זה קרה רק בפתיחה מלאה..
אבל כן מתכננת הפעם ללכת רק עם בעלי ואני אף פעם לא לקחתי אפידורל..
אני כן מסתמכת על זה שיש הרבה סכויים שלא נאסר מאוד מוקדם- לא רוצה שיבדקו לי פתיחה יותר מהמוכרח ממש.
וגם בלי עין הרע ה3 לידות האחרונות היו מהירות יחסית ככה שמקווה שגם הפעם

אבל בכל זאת מה שעשיתי זה לדבר עם דולה שמוכנה לבא רק בעת הצורך
זאת אומרת-ביא לא מתחייבת להיות זמינה כל הזמן
וגם את לא מתחייבת לקרוא לה
אבל אם תצטרכי בזמן אמת היא מוכנה לבא
ואם לא תקראי גם לא תשלמי לה
וכמובן שקרוב לתאריך היא גם תשאיר מכשיר דולק בלילה ובשבת
לי זה פתר את הפחד מלהשאר ללא עזרה לבד

וגם ממליצה ללכת למפגש עם מדריכת הכנה ללידה ללמוד תרגילים ותנוחות וטיפים

עזרה של הבעל באמצעות דבר חוצץ (כפפה, מגבת וכו') בשביל התרגילים של אמית.
דווה לנסות לשאול

אני גם צריכה מאוד תמיכה פיזית, והתמיכה הכי טובה מבחינתי זו בעלי בלבד
נוכחות של אשה נוספת שצריך לתאם מולה ולעדכן אותה מקשה עליי מאוד 
בפועל, זה מה שעשיתי, הזמנתי דולות וב"ה היה בסדר אבל אין ספק שזו פשרה מבחינתי כדי לשמור על ההלכה

הייתה לידה אחת שהקדימה והתפתחה מאוד מאוד מהר (כמעט ילדתי במעלית של בי"ח) ככה שרק בעלי היה איתי
הוא כמובן עזר לי (לא יודעת מה הדין לגבי מצב כזה, באמת היה שווה לשאול רב בדיעבד איך נכון היה לנהוג, אולי לעזור עם כפפות אין לי מושג). כך שגם מניסיון (לצערי) אני יודעת שזו האופציה האידיאלית מבחינתי
מאמינה שה' רואה את מסירות הנפש שלנו בשמירת ההלכה, ובסוף הכל לטובתנו

ומהרגע שיש דימום (צריך לוודא תכלס שהדימום אוסר, לא מאמינה שתהיה לנו פנויות תוך כדי הצירים המתקדמים) או שהלידה ממש מתקדמת (מפתיחה 4 בערך) אנחנו אסורים.

ואין אפשרות לגעת בכלל, גם בעזרת כפפות או חוצץ.

 

עד עכשיו תמיד הגעתי לבית החולים בשלב מתקדם, אז יוצאת מנקודת הנחה שבטוח נהיה אסורים.

 

לכן, אשמח לקבל טיפים והמלצות איך לצלוח את הלידה ללא תמיכה פיזית (חוץ מהמיילדות שתכלס לא תמיד זמינות..)

לבד.. בעלי יושב בצד.
ואני יולדת בלי אפידורל.
נמצאת הרבה במקלחת, עושה נשימות ומשמיעה קולות נמוכים.. ולמדתי לעסות לעצמי את הגב התחתון..
מבקשת כמה שפחות מוניטור כדי להיות בתנועה..
חמש לידות חלומיות בלי אף אחד לידי חוץ מהקבה..

בתכלס, הרבה מהלידה אצלי הייתי לבד. נעזרתי באיזי טנס, בבקבוק מים חמים בנסיעה לביח ובמקלחת חמה בביח, הרבה נשימות. אפשר להביא איתך כדורי טניס ולשים אותם על משקוף או קיר ולהשען כלפיהם כשהם לוחצים על הגב התחתון.

להיות במים כמה שאפשר, להזרים מים על האזור הכואב, נשמע מצחיק אבל גם לשתות מים עזר לי, ולהרטיב את הפנים עם מים קרירים.
כדור פיזיו, איזי טנס, מוזיקה.
והבעל יכול לעזור גם בלי מגע! מילים טובות ומעודדות (כתבתי לו על דף לפני זה וגם התאמנו על זה, בדיוק מה יעזור לי לשמוע ממנו), להביא שתיה, להדליק את המוזיקה, להעביר מהר מהר שיר שהכנת בפלייליסט ופתאום הוא מעצבן אותך נורא

שאלתי עכשיו את בעלי, והוא אמר שאין מניעה לפנות לרב אחר, ובלבד שתספרי לו שכבר פנית לרב וקיבלת פסק כזה וכזה. והוא ישקול אם בנסיבות שלך אפשר או אי אפשר להתיר את מה שרב אחר אסר.

ממליצה לך לפנות לרב שמואל אריאל. תלמיד חכם גדול, היה מכותבי ספר הלכה בנידה. אני יודעת שגישתו שונה ממה שנפסק לך.

אם את פונה (אליו או לרב אחר), אל תתביישי ותני תמונה שלמה, כמו שפירטת לנו. שיבין לגמרי איפה הקושי, ויראה אם אפשר להקל.

עוד דבר - אם נפסק לך להיאסר רק בדימום, חשוב לברר גם עד כמה צריך באופן אקטיבי לברר אם יש דימום. למשל - האם מותר לך במכוון לא להסתכל על הכפפה של המיילדת אחרי שהיא בודקת אותך?

בהצלחה!

הדבר הכי חשוב זה לדעת ולהבין שאת מסוגלת
ושאת יכולה.
וזה לא לבד , זה איתו. אצלי גם מה שבעלי אומר לי עוזר מאוד.
עוד דבר, התנוחה. אני ילדתי על 6 ונראה לי שזירז את הלידה. גם אם מישהו היה רוצה לעזור לי הוא לא היה מספיק. וכמובן לזוז. זה
עוזר לצלוח את הצירים.

בהצלחה ובידיים מלאות!

וטישטוש שהיה מיותר. לא נראה לי שקיים היום.

לא ידעתי על בזמנו על קיום דולות. לא יודעת אם בכלל היו.

אבל זה בהחלט היה אפשרי.

כיום כאמא ליולדות, עזרתי להן המון בלידות.

בהצלחה ובקלות בעזרת ה' 

והיה לי בסדר גמור, היתה לידה אחת שנתתי יד למיילדת כי הייתי חייבת.
אבל באמת היה ריק יחסית אז היא הייתה פנויה רק אלי.
ובסוף היא אפילו קראה לעוד מיילדת שתעזור לה כי לא שחררתי אותה....
אבל נראה לי שאם היא לא הייתה יכולה אז כן היה עובר בסדר כמו הלידות האחרות.

הראשונה עם בעלי ואימי

שניה ושלישית רק עם בעלי

ללא אפידורל

היה בסדר.

עבר ..

 

לידה 2 היתה לא נעימה בכלל- אימי לא הצליחה לבוא. המיילדת עשתה לי מסאז' , ותפסתי לאחרת את היד בעוצמה...יואוווו. היה לא נעים.  (לידה עם זירוז )

שלישית היתה קלהההה.לא הייתי צריכה שבעלי יתמוך , פשוט לא היה זמן לעזור לי. הגברת קפצה החוצה עם הכנסי לחדר לידה. ברוך ה'. הלוואי כל הלידות הבאות שלי יהיו כך ויותר קלות אמןן.

בעלי מרוב שמחה אמר לי לאחר הלידה "קטן עלינו לידות" , הצעתי לו לנסות פעם הבאה ..  (מסכן אחרי הקודמת חטף טראומה)

 

 

לא משהו נגדך, שיר.
את יכולה לשאול כאן וננסה לעזור

כדאי להיזהר גם כמבקשות ייעוץ וגם כמייעצות משיחות בפרטי עם ניקים לא מוכרים.

המון הטרדות והצקות התחילו ככה.

לק"י

תעשי שוב אולטרסאונד עוד שבועיים.
ואם זה היה לא תקין- הרופא כבר היה דואג להלחיץ אותך😅

אבל דופק שהוא היה צריך לחפש אותו

לק"י

בכל מקרה, המלצתי בעינה עומדת.

זה קצת מוקדם מידי
סביב שבוע 8 יותר הגיוני לשמוע בבירור דופק

כלומר, הגיוני שיהיב ביוץ מאוחר??

יש לי שני סיפורים שהתחילו ככב וכל אחד. הסתיים אחרת...

אחד שלאחותי היה ככה והרופאה לא דאגה, בסוף נגמר בהפלה..
ולי היה ככה וב"ה בהריון

לק"י

ולפי האולטרסאונד דחו לי את התאריך בתשעה ימים. כנראה שהיה ביוץ מאוחר.
אז גם עם מחזור סדיר זה יכול לקרות.

יומיים אחרי אני מציינת שהרופא כן ראה דופק פשוט הוא היה צריך לחפש אותו

יום לפני יומיים אחרי אבל סדיר שוב מציינת הוא כן ראה דופק פשוט הוא היה צריך לחפש אותו

ובעה שיהיה המשך הריון תקין וקל ומשעמם!!

היה 3 ב120 על כל החצאיות שלהם בסופעונה בקיץ, אחת מאלו שקניתי היתה ג'ינס (אולי דמוי גי'נס).

ירושלים רחוק לי
אבישג ארבל- יש לה דגמים מהממים, אבל 240 לחצאית...ממ

אני גם ממש אהבתי לצאת איתה לסידורים ואז היא נרדמה בדרך...

מאז, כשהיא נהיית עייפה היא בוכה הרבה ולוקח זמן עד שהיא מוכנה לינוק.
אז כבר לא בא לי לצאת איתה..

יש שיפור מסוים אצלנו במובן שבזמן עירות הוא לפעמים יכול להיות לבד. מתחברת למה שאמרת בנוגע לקושי עם המנשא וההנקה - גם אצלנו עבד עד לפני כמה שבועות ולאחרונה ממש לא...
הלוחשת לתינוקות אמרה שהרבה פעמים בכי זה מעייפות אז אני מנסה להרדים אותו כשבוכה גם אם התעורר לפני שעה, לפעמים זה עובד.
מחכה לקרוא תגובות נוספות ולראות אם יש עצות... תהיי חזקה!

גם אצלך זו תופעה יחסית חדשה או שהיה ככה די מההתחלה?
הבעיה היא שלפעמים כשהיא בוכה היא באמת מאוד רעבה אז אני צריכה לנסות להציע שוב ושוב עד שהיא מסכימה לאכול. ממש מבלבל.

נרגע/נרדם יותר בקלות מאשר היום, הנקה הייתה מנחמת יותר בעבר...

כמו שאמרת, מתחילים קשיים בהירדמות, הרבה תינוקות פתאום מצמצמים רווחים בשינה שכבר היו..
מוכר, חיבוק גדול.
ממש הרגשתי כמוך.
בא לי לומר לך שאמנם יכול לקחת לזה זמן אבל זה באמת משתפר.
ואם את מרגישה שהקושי עם השינה הולך וגדל וזה מעיב עליכם, תנסי לקרוא באינטרנט על שיטות שונות להרדמה או לעשות ייעוץ שינה.

אבל מתי זה משתפר?
הרבה אמרו שבשלושה חודשים....

לי היה יותר קל עד גיל 4 חודשים, 4-7 חודשים היה קשה יותר, אח"כ קצת השתפר (גם עשינו במקביל ייעוץ שינה שמאוד עזר)
עכשיו הוא בן 1.9 וגם השתפר עוד, כי יותר עצמאי ולאט לאט מצליח יותר להסביר מה הוא רוצה..

מן הסתם לאחרות זה שונה

והאמא ספרה שעד שהיא "למדה" את הילדה, הכל פתאום השתנה והסתבך.

ונזכרתי שגם אצלנו היה ככה. 

אבל רוצה לעודד אותך שאני מרגישה שעכשיו משהו נרגע (מגיל 8 חודשים). 

כאילו היה איזה גל גדול של קושי, הרבה הרבה בכי (תאומות, אז בכלל היתה פה תזמורת שלמה) וקושי להירדם ומה לא, ובחודש חודשיים האחרונים יש רגיעה.

 

מציעה לנסות למצוא/לייצר רגעים שכיף לכן יחד ולהיאחז בהם (עבור שתיכן).

 

תחזיקי מעמד! 

זוכרת שגם אצלי היה קטע כזה בחודשים הראשונים...
בהתחלה הכל מבולבל
והוא בכה המון
וכל השינויים שהגוף עובר...

אבל זה עובר!
בע"ה מקווה שיעבור אצלך ממש בקרוב.

ועד אז,
אולי לנסות לחשוב על פתרונות נוספים...
אצלי היתה תקופה שהוא נרגע יותר בסלקל
או בטיול בחוץ
או לבקש קצת עזרה ממשפחה או אפילו בתשלום..


בהצלחה רבה!!

אולי יכולה לעזור

בסוף הדף אמור להיות רשומות לך המלצות. זה גם תלוי בגיל. לעניות דעתי נראה בסדר אבל אני לא רופאה

כתוב לי בסוף רק לעשות את הבדיקה המשולבת בשבועות 16 עד 20 וזהו..לא מעבר

עפי הרפואה זה הקו.
מעל זה- נחשב תקין, מתחת נחשב סיכון גבוה ונותנים המלצות להמשך ברור.
כאמור זו בדיקה סטטיסטית.
1:1100 זה אומר שתינוק אחד מתוך 1100 תינוקות לאמהות בגיל שלך ושאלה היו תוצאות הבדיקות, יהיה בעל תסמונת דאון.

בתאומים בכלל לא עושים את הבדיקת דם ומסתמכים רק על השקיפות

יצא לי ערכים מאוד גבוהים לפי הגיל עדיין נישאר אותו הדבר ולפי שקיפות וגיל יצא לי 1:7220 פשוט בבדיקה הזאתי החלבון יותר משלוש...אז נילחצתי

וגם נשאל בעבר באתר של פוע״ה.

ג'ל בהריון - מכון פועה

הכל נשמע טעיםםםם
את ממש משקיעה ומאורגנת!
שבת שלום!

ואולי גם אורז אם אספיק.
שמחה לשמוע על האמא שהולכת לשנת צהריים! כל הכבוד!

כל הכבוד לך על כל התקופה הזאת שאת עברת ועוברת!
שבעז"ה תהיה לך לידה קלה ומהירה בעיתה ובזמנה!!!!
שבת שלום לכולם❤

אני עם שיעול ליחתי כבר הרבה זמן ורופא המשפחה לא רוצה לתת לי כלום (תלדי.... ) ובעלי עם אלרגיה לאבק (מאבקים את כ-ל הספרים בבית ומקימים מחדש ספריות) - כמה היינו עייפים.... חצי יום הילדים היו כמעט לבד, בעלי נתן א.בוקר וחזר לישון, אני קמתי רק בצהרים לארגן את הסעודה, ובשעות שלא היינו נוכחים הם רבו המון.

מהצהריים היה ממש נחמד, המון שיחות וצחוקים, תה עם עוגה, אין לנו שום משחק זמין (מי חשב שהשיפוץ יתארך כל כך?)
ההבדלה היתה מאד שמחה, ולפניה הילדים ארגנו את המגבלה הנוראית שעשו פה.... כיף שהם מספיק גדולים לטאטא, לא נשאר לי המון.

וגם, בשבת הזו, בשינוי משבתות קודמות, בעלי היה מאד מגויס. לא חמק לשחק בטלפון אחרי שהשבת נכנסה (קרה ונפגעתי), הקפיד להעמיד את המיחם והפלטה בזמן (אני עוד קילחתי ) והיה חם וקרוב אלי.

צריך להקפיד לקחת כל יום בדיוק באותה שעה!
בהצלחה!

תודה

אם לא טבלת, ממה ששמעתי, מכון פועה ממליצים להתחיל לקחת רק אחרי טבילה כי לרוב זה עושה דימום/כתמים שמקשים מאוד על הבדיקות.

אני אישית התחלתי אחרי הטבילה ובשבוע עד שהכדורים מתחילים להשפיע השתמשתי בשקפים (זה קצת סיכון, אבל אצלי היה בסדר)

ועוד משהו, ממש ממליצה להיות בקשר עם מכון פועה לגבי זה. לי אישית היה דימום שאם לא הייתי מתייעצת עם רב הייתי אוסרת את עצמי. לכן תמיד לשאול לפני. גם אם ברור לך שזה אוסר.

מה שחשוב זה לדייק בשעה כל יום

תודה על הטיפים!

 

ושאלה, יש הבדל בין זה לסרזט?

כמה שידוע לי אין הבדל.

סוג 9.30 -10

לדעתי להגיע לפחות פעמיים, בין השעות 8:30-12:00 בעיקר. לנסות לראות התנהלות של זמן אוכל, ושל זמן פעילות.
בהצלחה!

מה תגידי שישאלו אותך למה באת? ואם זה כדי לקחת את הילד מוקדם אז למה לא הודעת וכו"?
מבחינתי הייתי אומרת:אני אוהבת להפתיע.
אבל אני כן רוצה שיחשבו שאי סומכת עליהם בעיניים עצומות

באתי לראות את הפעילות במעון.
באתי לראות איך הילד שלי מתנהל/ מסתדר במעון.
וכו.
למה לא הודעתי? כי לא חשבתי שיש צורך..

ואגב, אצלינו במעון ממש אומרים כל הזמן שמוזמנים מתי שרוצים, ואף פעם לא שאלו למה באתי כשבאתי ולמה לא הודעתי ולא שום שאלה בסגנון הנל....

פרטי כדאי לתאם או לפחות למצור תירוץ

הן סתם לא ירגישו בנח שאני אפתיע ואני באמת חוששת שזה יפגע בילד ובכל מקרה אם אני מגיעה לראות אותו אהיה חייבת לקחת הוא לא יסכים להשאר .
אולי אני באמת ימציא שיש טיפת חלב ושכחתי מזה ואבוא לראות אותו. ואולי זה טוב שיחששו שבאים באמצע היום.
סתם מציק לי שהן אפעם לא אומרות לי שהוא בוכה ממשהו שהציקו לו או משהו כזה או שהיום הוא לא אכל טוב. (הלוואי שזה לא באמת .. ) אבל לא ניראלי.

לק"י

ואם יש לך שאלות ספציפיות- תשאלי.

לא חושבת שאת צריכה להמציא סיפורים כדי לבקר.
וזה שתצטרכי להוציא- זה הגיוני. אבל זה קשור לטובת הילד ולא למטפלות. תעשי את זה בזמן שמתאים לך להוציא.
ברור שהן צריכות להתנהג תמיד בצורה תקינה ולא אמורות לחשוש מביקורים. לא ידועים ולא מפתיעים.
אם הכל תקין הן לא אמורות להבהל או להטרד מביקור פתע! וזה לגמרי זכותך!

ולהגיד-
שכחתי שיש לה טיפת חלב היום..
יש לנו ברית . שכחתי להגיד לך בבוקר..
אני לא הייתי רוצה להיראות אמא חשדנית. זה מאוד מעצבן ומעליב את הצוות (אפשר להבין אותן) וזה עלול לפגוע בילדה.

אישית לי מפריע להמציא...
אפשר גם פשוט להגיד שהחלטת היום להוציא אותו מוקדם וזה לא היה מתוכנן מראש.
אבל אגב, כשבאים רגע להוציא ילד לא מספיקים לראות הרבה.
יכול להיות שבביקור מתוכנן ומתואם, ארוך יותר, תוכלי לקלוט יותר.
אפשר גם זה וגם זה.
מתוכנן ומתואם זה לבקש מראש שאת רוצה לבוא לראות פעילות, איך הוא משתתף וכו.
אם יכולה גם להגיד שאת רוצה לצפות מבלי שיראה אותך נניח מבעד לחלון, ולתאם שיושיבו אותו עם הגב אלייך.
בלי קשר זו יכולה להיות חוויה נחמדה לראות קצת איך עובדים איתם ואיך הוא מגיב.
ואם את מבחוץ לא לגמרי זוכרים שאת שם כל רגע וההתנהגות יותר טבעית.

לק"י

אלא אם המטרה שלה זה לראות את המטפלות.

כשהייתי מגיעה לקחת את הגדול מהמעון, הייתי עומדת בפתח בלי לקרוא לו, כי באמת מעניין לראות איך הוא שם. אבל החברים היו קוראים לו "עמיחי, אמא שלך באה"

וזה באמת מצחיק. אבל כשהם קטנים יותר הם לא קוראים עדיין זה לזה....

לק"י

אצל הגדול שלחו לנו תמונות מידי פעם. עכשיו אצל הקטנה בקושי שולחים (וזה אותו מעון ואותה מנהלת).

שגם המשפט שלך מומצא..... לא תכננת מראש? זה מאוד מתוכנן..

גם אני לא בעד להמציא. אני בדרכ לא משקרת אבל אם הייתי ממש מודאגת מהמצב ולא היה לי רעיון אחר הייתי ממציאה בלי הרבה מצפון

אני באמת לפעמים מתכננת תוכניות ומשנה תוכניות תוך כדי תנועה.
ובהחלט אפשר לראות שנוצרת הזדמנות מתאימה ולקפוץ.

או כשהיא כבר לומדת שם?

 

 

 

 

בכל אופן, הצעה קטנה שלי: לדעתי תשחררי... לא צריך לעשות אלף ואחת בדיקות לכל מטפלת ומעון שאת שוקלת להכניס אליו את בתך... מספיק לקבל המלצות ולבוא פעם אחת להיכרות - ולא נורא אם זה מתואם מראש. 

שלחתי שישה ילדים למטפלת (מגיל גדול יותר) ב"שיטה" הזו, וב"ה הכול בסדר ונתקלתי רק במטפלות מקסימות...

מקווה שתקבלי את דבריי בטוב

לק"י

למרות שאני מבינה את החששות שלך.

(ואני מבינה מטפלות שרוצות לדעת מראש מתי אוספים את הילד. לפעמים הילדים בדיוק הולכים לישון וכניסה של הורה מעירה אותם, וגם לא ישכיבו את הילד לישון אם באים לקחת אותו/ שקשה להם לראות שהורים כבר מגיעים והם נשארים, ואז מוציאים את הילד להורה במקום שיכנס).

נכון למטפלת מספיק לקבל המלצות ואז לעשות פגישת הכרות אחת ולשאול הכל ולראות בעיניים וכו
למעון ממש לא. בהחלט לשוב לבוא פעמיים בשעות שונות ולראות מטפלות שונות והתנהגות באופן כללי. זה לא מטפלת אחת וזה לא בית. זה ממש שונה

כדאי להתפשר על דברים אחרים?
אנחנו בלי רכב ואני חושבת על זה שבחורף של ירושלים זה יכולהיות קשה.
עשרים דקות זה הרבה?

ובאופן כללי מומלץ לרשום למעון פרטי?

לק"י

למרות שקחי בחשבון שעם עגלה ותינוק זה לוקח יותר זמן מאשר לבד.

אבל אם זה מקום ממש טוב, ומה שקרוב פחות מוצא בעינייך- אולי זה שווה.

וזה 20 דקות מהבית או מהעבודה?

וויתרתי ושילמתי פרטי רק כי לא היה נראה לי הגיוני לעשות את הדרך בחורף.
אבל שיקול שלך

מה יש בסביבה שלך

 

מה שמשנה זה איכות המעון . רוב המעונות שחשפו בהם התעלליות היו דוקא מעונות פרטיים. ולכן אני חוששת יותר מפרטי. במעון תמ"ת יש יותר פיקוח ונהלים ברורים.
מעון פרטי כל אחת ( בלי שום הכשרה) יכולה לפתוח ולעשות מה שבא לה.ההורים הם הפיקוח היחיד. במעון תמ"ת למנהלת יש הכשרה כלשהי ויש מפקחת שמגיעה מידי פעם ונהלים ברורים בנושאי בטיחות .

לק"י

לא שזה תמיד מעיד על איכותן.
הבת שלי היתה במשפחתון פרטי, והמטפלת שלה היתה ממש טובה ממה שראיתי.

אבל החלטתי ש10 דקות כל כיום ממש שווה בשביל מעון הרבה יותר טוב

3. את מתכוונת כתם כזה? יש את זה להרבה תינוקות זה שום דבר

1.2. הוא סובל מסבוראה או משהו? אני באופן אישי פחות אוהבת לשים קרם כי זה פוגע בלחות הטבעית של העור את יכולה לקלח עם שמן רחצה כל עוד צריך בלי קשר לגיל.. בקשר לתחליב אני כל פעם מחליפה שמעתי פעם שבכל מוצר יש חומרים אחרים ויותר טוב להחליף מדי פעם  כמובן לבדוק שאין פרבנים וכל מני

אני משתמשת בשמן אמול פרטה היה לו באמצע הראש ירד לו נשאר קצת קילופים מאחורה לא שמתי לב כנראה כי יש לו הרבה שיער שם לאומת הקדימה
אני ינסה להחליף סבון תודה

לעבור לסבון טבעי שאינו מכיל SLS שזה חומר מקציף כימי שמאוד מייבש את העור. כל סבון טבעי אמור להיות כתוב עליו שאינו מכיל SLS.

ממליצה להוסיף שמן שקדים לכל אמבט ,שומר על עור התינוק.

וסבון/שמפו של ד"ר פישר .

איזה סבון. כל עוד נועד לתינוקות, בלי דמעות וכו'.
שמן באמבט- שמה בחודש חודשיים הראשונים ואז לפי הצורך אם יבש או אדום.
את יכולה לקנות דרמקול, קרם טוב ליובש בלי ריח ובשמים שורפים ולמרוח קצת בכפלים של הצואר. זה נהיה אדום כי לא מאוורר ולח הרבה פעמים. אם זה משהו שנהיה חמור אולי כבר פטריה וצריך רופא.

נראה לי שאם כתוב לך שבבקרה אמור להיות פלוס ואין, זה אומר שהבדיקה לא תקינה.

תקני של חברה אחרת

אבל יש עוד מלא.. לא קליר בלו

אני 3 ימיים לפני מחזור,
אני משתגעת לא יודעת מה התשובה בבדיקה הפס בחלון הגדול חלון בקרה אמור להיות +

יש ערכה של אתר מאמא גורו, עלה לי 40 שח+17 משלוח. היא כללה פחית סימילאק 400 גרם (שהמחיר שלה לבד בסופר הוא 54 שח), מתקן לכוס שמתאים לרוב העגלות, נשכן, חוברת מתכונים של חלי ממן, מוצץ של Nuk, דוגמיות של משחות וסבונים, קופוני הנחה לכל מיני מוצרים... אמממ יכול להיות שהיה עוד דברים לא ממש זוכרת... תיכנסי לאתר שלהם אולי רשום
לגבי הערכה של שילב היא עלתה 40 שקל באתר צעדים ראשונים אבל זה אני ממש לא זוכרת מה היה שם סורי
ועוד משו אם תוכלי לרשום מה היה בערכה של סופר פארם כי אותה עוד לא קניתי

למרות שאני מתכננת להניק כמובן אני תמיד מעדיפה שיהיה למקרה חרום.. מלידות קודמות זכור לי גם בקבוק ושאר דוגמיות שכמובן רק הבקבוק שווה..

היה דוגמיות של האגיס ושל לייף בייבי, סימילאק קטן וזהו.
אני ממש התבאסתי על זה.

הם משנים כל הזמן.באצת מעניין מה יש שם עכשיו

בסימילאק בכלל לא משתמשת

ומטרנה מספיק לי כמה יחידות טוגו אין צורך בפחית (זה רק הולך איתי ממקום למקום לא השתמשתי בפועל)

חבילת מגבונים דקה.

ואולי עוד כמה קופוני הנחה

ספרון דק של טיפטיפות.

לטעמי לא שווה בכלל. אלא א"כ את משתמשת במטרנה.

אני לצערי קניתי שתיים כי יש לי תאומות והרגשתי שזה היה ממש בזבוז ואפילו מרגיז שלא אמרו מראש שזה חלב נוכרי.

אולי אם היית מבקשת היה אפשר לבחור?
אני לא משתמשת דווקא בצהדרין ככה שכן משתלם לי, כי אני תמיד מעדיפה שתהיה לי קןפסה בבית למקרה ש..

אני לא קניתי בגלל שזה לא מהדרין

באיזה אזור את גרה? אני דרומית..

יש משפחות שעבורם תמ"ל זה הצלה.
אצלנו לפני פסח יש נקודת איסוף לחמץ שמוכרים ואחרי פסח מחלקים למשפחות, אז העברתי להם גם תמ"ל שלא השתמשתי (סגור)

והיו שולחים מהדרין.

למעון הולכים ברגל

מה שכן, אסור לחגור ברכב עם מעיל..

או שהיא התכוונה עגלה? או ממש ברגל? 🙄

אם זה ממש ללכת, יש מעילים שהם אוברולים בלי רגליות.

לא יודעת.
שנה שעברה הבן שלנו זחל עם אוברול כזה..

כשאין גשם אפשר שמיכה אבל מה עושים כשיש גשם?

זה לא שמטיילים בחוץ. עוברים ממקום למקום..

זה באמת אחד הסיוטים. מודה שבנסיעה מהבית למטפלת של שתי רחובות אני לא מקפידה על זה. אבל בנסיעות ארוכות יותר כן

אם לא קר אצלכם וזה רק מעיל גשם זה פחות בעייתי למיטב הבנתי. הבעיה עם המעילים הנפוחים

אחד האזורים הכי קרים בארץ.

אצלנו זה ממש לא מספיק.

אם הולכים לאנשהו אז הכי נח מנשא ומעיל לאמא מעל...

ולא משתמשת כמעט במעילים. בחורף כ"כ קר כאן שאין מה לחפש בחוץ. ובשביל השתי שניות מהבית לאוטו ומהאוטו למעון אפשר להסתפק בקפוצ'ון חם, כובע וחיבוק מאמא.

קודם כל זה גם תלוי אם נוסעים או הולכים למעון
אבל אצלינו זה בעיקר שבתות
גרים קרוב למשפחה וכמעט כל שבת קופצים לבקר מישהו, עד שמגיע לקור של קרוב לשלג..., מעיל הוא מאסט

כלומר מחוץ לבית הכנסת... בליל שבת ובבוקר ואחה"צ, אלא אם יורד גשם (לפעמים גם אם יורד גשם...)

אז בד"כ כן מלבישה מעיל. אבל בגיל של עגלה לפעמים מסתפקת בסוודר כובע ושמיכה חמה.

מעיל, שמיכה, כיסוי גשם. הכל... מה לעשות.. אבל מי שממש נוךד לי בחורף זה הבכור. פשוט לא יצאנו. מדכא

לא לצאת. אח"כ זה לפחות פעמיים ביום לצאת למסגרות...

הבכור פשוט נוחד באמצע החורף. עכשיו זה כבר לא הבכור... והוא כבר בן חצי שנה ולא בא לי לחשוב על החורף כי גם ככה חצי מהפעמים מאמצע הסיבוב הוא כבר בוכה בעגלה. לפעמים מוציאה (וסוחבת אותו פלוס עגלה). לא רוצה לדמיין את החורף. אבל בהחלט צריך כל שכבה אפשרית פה בסיבוב. כשיש אוטו (לרוב בעלי איתו) אז כובע סוודר ושמיכה, כי מעיל לא אמורים ללבוש באוטו מבחינת בטיחות בכסא.

למה שזה יהיה לא בטיחותי?

כי זה מלא אויר, ובזמן תאונה כנראה האויר נמעך החוצה ואז החגורות לא מהודקות מספיק
משהו כזה
אל תתפסי אותי על המילה...

היה סרטון שרץ פעם שמראים מה קורה אם תינוק נמצא עם מעיל ברכב ויש תאונה. הוא פשוט עף מהכסא בטיחות.
מעבר לעובדה שתרחמו עליהם, תחשבו על עצמכם בתוך רכב עם חימום, לבושים חם, ואז עוד מעיל, סבל...

אני מעדיפה לנהוג עם סוודר או אפילו בלי כלום ולסבול קצת מקור.
השאלה היא מה עושים עם התינוק...

זה מה שאני עשיתי..

הבעיה שאז החגורה לא צמודה לגוף.

לגבי העובי תלוי בישוב שאתם גרים

מין חרמונית כזו מחממת לתינוקות.

אם למישהי יש המלצה על מקום לקנות בו מעילים באזור ירושלים אשמח.

שהחברים הכי טובים שלי זה המשפחה

אני חושבת שעם הזמן מבינים שזה באמת כך..

שאיתה יש חיבור?

אני גם כמוך
לאחרונה איכשהו התגלגל במקרה שנפגשתי עם איזה אמא שהבת שלה והבת שלי ביחד בגן קבענו להיפגש בגן שעשעועים, הבנות שלנו לומדות יחד, נפגשנו עוד איזה כמה פעמים שם, אני והאמא ההיא היום די חברות יוצאות יחד לשיעורי תורה אם יש משהו מתאים, הליכה, בכלל מרגישה שהיא ממש באותו סטטוס שלי מבחינת הרבה דברים..
אני חושבת שיש חברה שיש איתה כימיה ומצב חיים דומה אז הרבה פעמים לא צריך חבורה מספיקה אחת שכיף איתה ..
ממש בפוקס הכרתי את האמא הזו כי אני הכי בתוך עצמי ואין לי כח ליצור חברויות חדשות כי נסייתי ותמיד ראיתי שזה לא מתאים כאילו החברה לא באופי שלי (גם עם אמהות אחרות שהילדים שלהם לומדים ביחד עם שלי לא הלך)

גם בישוב זה לא יבוא לבד אבל תהיה לך יותר אפשרות להכיר ומשם להתקדם וגם עצם התחושה של השייכות והקהילה תורמת

לא הבנתי את העניין. למה צריך חבורה מספיק חברת אמת אחת .. וגם זה לא חובה. ..
לא יודעת אם יש לך ילדים אבל כשיש כמה אז אין כזה זמן לחברות..

חברה שלי מהלימודים סיפרה לי שאמא שלה מצטערת על דבר אחד-שאין לה חברות נפש כי היא הקדישה את כל זמנה למשפחה ולא לחייה החברתיים. אני לא רוצה שזה יקרה לי. אני רוצה לדעת שיש לי כתובת שאני יכולה לפנות אליו ושאני גם כן כתובת למישהי אחרת.. שאני יכולה לצאת ולבלות עם הבנות שאני מרגישה הכי בנוח איתן. היה לי את זה פעם אבל איכשהו הכל התפוגג וזה בעבר הרחוק..

ותצרי קשרים!

אנחנו גרים בישוב מאז שהתחתנו.
זה רחוק יחסית מההורים שלנו.

אבל מהרגע שהגענו עטפו אותנו מכל הכיוונים. אנשים שיא הטובים כל אחד. מזמינים לארוחות. יש ערבים קהילתיים שיעורים וכאלה
ממש כיף!