זה יכול לבוא בלי קשר לכלום, אבל בהחלט גם יכול להיות קשור לבדיקה, לא נראלי סביר שזה הפקק הרירי אבל בכמעט כל קופת חולים יש נראלי מוקד אחיות שאפשר להתייעץ איתן טלפונית
פעם ראשונה שממש כואב לי סביב הפיטמה, איפה שהבלוטות, אני מרגישה גוש קטן 
שאבתי, מניקה למרות שכואב, מים חמים ועיסויים
מה יכול להיות?
עוד דבר, שיעולים ונזלת, יש מה לקחת לרופא?
תודה חברות על המקום 
הכלטוביש לה גם נוזלים באוזניים, היתי אצל הרופא
הרפלקסולוגית אמרה לי לאכול כמה שפחות חלבי וקמח כי זה משפיע על הליחות
היא מישהי פרטית, אמא של חברה, רציתי מהיום להיום, לא יודעת על הקופה
אגב הרופא אמר לי שחלב אם באף עושים את אותה עבודה כמו מלח
מרחמת עליה, עדיין צרודה ומשתעלת
הכלטובואם תהיי בביות - אז יש רק שתיים בחדר...
כי לפני כן לא היה - ומבחינתי זה הדבר הכי נכון וטוב לי ולתינוק.
זו דרך להוציא אותה החוצה. הבכורה שלנו היתה עושה את זה לא מעט...
אם זה חד"פ ואין חום לדעתי אפשר לשלוח.
הסתבכתי בניסוח..לפניו ברננה!אחרונהספרו נא לי ועודדו אותי....
נכון שזה לא?
נכון שהבנות שלי לא יסבלו מזה?
נכוןןןןןןןןןןןןןןן??????
סתם בגלל כמה שרשורים שנפתחו פה החלטתי לשאול..
מיואשת******אוף. חשבתי שאם לאמא שלי ולאחותי אין אז סתם אני סובלת ממזל רע והילדות שלי לא יכירו את זה
עוד משהו להתפלל עליו
ה, בבקשהההההההההה
בינתיים הן חוו רק הריון אחד שלי בתור מתבגרות. בקודמים היו קטנות מכדי לזכור.
קשה לי מאד שזה חווית ההריון אצלן
תפילות , רק תפילות.
🙈אצלי אחרי מעקב צמוד ראיתי שיש לי כאבי ביוץ ממש סמוך לביוץ.
ואחכ הכאב נעלם לחלוטין.
אני מטופלת באיקקלומין (נסיון ראשון),
אך מאוד-מאוד לא רוצה הריון מרובה עוברים, אפילו לא תאומים.
היום, לקראת טבילה, ראו באולטרסאונד שלושה זקיקים - אחד 21 מ"מ, אחד 16 מ"מ, ואחד 15 מ"מ.
עוד אין לי תוצאות של בדיקת דם, אז אני לא יודעת מתי הביוץ... אבל בימים הקרובים, אני מניחה.
השאלה שלי, היא באיזה סבירות אפשר לדעת כמה ביציות יהיו בפועל בביוץ?
האם אחיות הפוריות יודעות בטוח, או רק מנחשות ניחוש סביר?
אבל בסבירות נמוכה. החל מ18 סבירות רגילה.
את צריכה לראות גם מה הערך של הE2, זה בסביבות 700 פלוס לכל זקיק בשל
זקיק של 21 כנראה יבייץ היום\מחר.
אז לדעתי יש סיכוי, אבל יחסית נמוך
דברים מפנקים שאת אוהבת, דייט עם הבעל, מה שבא לך.בהריון שבוע 7 עם בחילות, לא בא לי אוכל מבושל, רק המחשבה והריח...יואוו.
לא מרגישה טוב ככ בשבוע האחרון לא בדיוק קשור להריון אלא תוספת לבחילות הריון.
ובדיוק השבוע יש לבעלי
יום ראשון לימודים עד 11 בלילה
יום שני אירוע עם כל החברים מהעבר (משהו ענקק)
יום שלישי חתונה של מישהו מהמשפחה
יום רביעי שוב לימודים עד 11
ורק ביום חמישי אחרי הצהרים יש לו חופש בשבילי.
אין לי כוח ואני עצבנית אש.
כבר כמה ימים בא לי תפו"א מוקרם ואין מי שיקנה לי (אני עם כמה ילדים בבית) להכין זה לקנות את המוצרים ואין מי שיקנה לי.
אמא ממש לא הכיון של עזרה
אחיות- גם לא ממש כל אחת עסוקה בחיים שלה.
חמותי לא גרה בעיר.
ושכנים- כל אחד כאן חי לעצמו גם לא הכיון.
בקיצור.
אני עצבנית.
ובדיוק חברה עוד כותבת שכשהיא חולה בעלי ממש לא הולך לעבודה.
איזה. כשאני חולה מתה ובעלי רץץץ לעבודה.
תמיד מרגישה שהוא לא שם בשבילי.
ותמיד אמרתי לו שאני מרגישה שאם משפחתו היתה מבקשת משהו היה טססססססס לעזור.(גם לפני ההריון- לא קשור להורמונים)
בהריונות הקודמים גם כשאמרתי בא לי משהו. הבחור לא ממש התייחס.
אני שמחה מאוד בהריון. וממש ממש לא מוותרת עליו בעד כל הון שבעולם!
אבל גם אשמח שבעלי יהיה יותר לצידי.
אני רוצה קצת תשומת לב!
טוב באמת נראה לי שזה הורמונים.
אבל איך אני מגיעה למוקרםםם הזה.
באלייי
אני מבינה מאוד את העצבנות מול לו"ז כזה של הבעל
אני גם שבוע שביעי ואוכלת כל היום תפוחי אדמה
נראה לי שצריך להפריד
אני מניחה שגם את לא רוצה שבעלך יפסיד עבודה ותשלום כשאת חולה, אלא אם כן זה ממש משהו נוראי.
ואני מניחה שהלימודים שהוא עושה היו חשובים גם לך לפני הההריון אחרת מלכתחילה לא היית מסכימה לזה
מצד שני, את מתארת הרגשה שיש לך שהוא לא שם אותך במקום ראשון, ויותר גרוע, את מרגישה שהמשפחה שלו חשובה לו יותר ממך
זה משהו שקשה מאד להרגיש
וצריך לדבר עליו
כנראה כשתהיי קצת פחות עצבנית
ואחרי שתאכלי תפוח אדמה
ואולי באמת לנסות להתארגן על רשימת קניות מקיפה לשלוח אותו כל סופש
או להזמין אונליין את הקניות
או את התפוח אדמה
ולכל הפחות, חסכת מלא קלוריות בינתיים
חיבוק גדול!!!
הריון ולידה2יוצא ב-7 בבוקר עד 3 בעבודה, ומיד אחכ נוסע ללימודים חוזר ב-11
לדבר לא ממש עוזר
רק השיגעון לזה. זה הזוי.
לא זוכרת מהריונות קודמים שיגעון למשהו בטירוף ככ.
בדכ אני הריונית רגועה בקטע של תאוות
כבר לא ידעתי למי להתבייכן ושיבין אותי.
נס שיש אתכן!!!
התאמצתי לקחתי את הילדים איתי עכשיו.
ו....הפתעה.
אין שמנת לבישול
אזמין בפון וזהו.
חייבת לספק את הצורך המוזר הזה לגוף.
רק מה אחר כך חייבים לישון, זה כבדדדדדדדד בבטן.
וואו בכזה גיל לא היה לי
באמת מלחיץ.
(מתגוררת באיזור)
והקטע היה שאני כבר לא התרגשתי מזה. והיא נבהלה.
אז בגללה הלכתי שוב לרופא ילדים שאמר לי בדיוק מה שאמרו לפותחת.
אני אדייק- היא נפלה במדרגות ולכן הכחילה , לא הפוך.
אני הייתי עם העגלה והאחות בדקה מה איתה,
ו...כלום, חזרה לעצמה וצחקה תוך רגע .
העירוי עוזר לעובר,
אח"כ בגיל 9 חודשים עושים ספירת דם בדר"כ
או שיש סיבה אחרת לבדוק.
אצל הגדול שלי היה בגיל יותר גדול בערך משנה וחצי ועבר בסביבות גיל 4.
אצל הקטן התחיל בגיל 36 שעות בבדיקת הPKU. האחות קצת נלחצה אבל שיחררו אותנו הביתה. כיוון שחזר הרבה פעמים בימים הראשונים, הלכנו לרופא ששלח אותנו לבירור מיותר בבית חולים. (אושפזנו ללילה במחלקת ילדים עם תינוק בין 5 ימים ותכלס כמעט לא בדקו כלום).
עבר לגמרי תוך כמה חודשים.
אני הרגשתי שלעשות פוו עוזר לי לא לעצור נשימה ביחד עם הילד (: (אולי זה גם עוזר לילד)
בפעמים הראשונות שהגדול עצר נשימה, הרגשתי סחרחורת אחר כך ואז קלטתי שבאופן רפלקסיבי אני עוצרת נשימה ביחד איתו...
