פורום הריון ולידה (עמוד 3060)

ולא קשורה לנרתיק
סביר להניח שזה מהלידה הקודמת ואולי שילוב של בצקות ודליות

ממליצה לך, בבוא העת בעוד כמה חודשים, לעבור בירור רפואי אצל רופא פלסטי מומחה להצרת הנרתיק ולשמוע המלצות לטיפול אסטטי במקום.

הבעיה נפוצה והרבה נשים עושות זאת.

רק עניין אסטתי לא כדאי להתערב שם
וגם אם כן קודם לנסות תרגילים

מילא אם היה מותר הלכתית לבעל להסתכל הייתי מבינה, אבל גם הוא לא רואה את האזור...

כמו פעם...

כנראה זה לא כזה מפריע

אבל הרגשה שלי

רק אומרת שאם לי בשתי הלידות היה ריח נוראי, באמת דומה לנבלה, ולא היה שאריות...
אז מחזקת אותך, תהיי עם יד על הדופק והלוואי וזה כלום

בשר"פ עלה בסביבות 1000 שקל והקופה( לאומית )שילמה את היתרה עוד בערך 10,000.
אני התייעצתי עם הרב פירר שאמר שצריך לעשות את זה טוב כדי לא לפגוע ברחם והמליץ על ד"ר מסויים ולכן לקחתי אותו.
הייתי מרוצה???? בכלל לא.
הוא היה אמור לעשות לי היסרוסקופיה ובסוף אמר שיעשה גרידה כי זו חתיכה ענקית.הייתי בהרדמה מלאה והתאוששות,(שמתי את התינוק הקטן אצל אמא שלי היה נורא...)
ואחרי 3 שבועות מהגרידה שהדימום לא הפסיק וחוזרת לרופאה התברר שזה לא יצא.כלום.נשארה אותה חתיכה.
הוא נבהל מאד,התקשר אלי והתנצל ואמר לי לבוא מייד ויקבל אותי.
הגעתי אמר לי לשכב והוציא לי( זה לקח המון זמן שהיה נראה נצח!!) בלי שום הרדמה עם מספריים ענקיות וחפצים אחרים,זה היה כאבי תופת ואח"כ שהוא סיים קמתי והתעלפתי.זה תהליך שעושים בהרדמה אבל כנראה בגלל האגו שלו שלא הצליח( ראיתי גם מהתגובה של הבהלה שלו,ושהתקשר והתנצל וממש נלחץ)לא רצה להתחיל תהליך מחדש ופשוט תלש את זה ככה.
הבנתי אותו,זה אנושי אבל כל התהליך היה בלתי נסבל אחרי הלידה....זה היה קשה מנשוא.
לפעמים מרוב אגו וכבוד שוכחים מה התבקש מהם ולמה שילמו לו ספציפית.
אם הרחם שלי היום תקין? מאד מקווה...
בקיצור...הכל משמיים וכולם שליחים ומה שצריך לקרות קורה.
אני כן ממליצה לקחת שר"פ ולברר טוב על הרופא. כי זה פרוצדורה שיכולה לסכן את הרחם (והקופה משתתפת )וזה ההשתדלות שלנו...כל היתר מלמעלה.
ובסוף הכל עובר.....
חיבוק גדול ושיעבור בקלות

לא פרטי ולא מומחה..אצל מי שעושה את זה פה.בךי לשלם בכלל...
ועבר בקלות ובשלום ללא שום בעיות
וב''ה ילדתי מאז עוד 3 ילדים ככה שנראה לי שהרחם גם תקין ב'ה
אז באמת כנראה לא תמיד מומחה הזה ערובה להצלחה

אבל שאלתי על ד''ר ינאי כי הבנתי שהיא לא עושה היסטרוסקופיה אלא שאיבה בשיטה מיוחדת..ופחות פולשנית. ככה שזה יותר מדבר אלי.

אני עשיתי אצלה את הפרוצדורה הזו בשביל שאריות מהפלה. הלכתי בפרטי, וזה אכן יקר (1000 ש"ח). 

היא מקבלת גם בשר"פ של הדסה עין כרם, ואז יש השתתפות חלקית של הקופה, אבל אני לא יודעת אם היא עושה שם שאיבת שאריות (הייתי אצלה שם בסקירות).

בשורות טובות!!!

זה שווה את זה אם באמת זה עוזר ופחות מסוכן לרחם

נברר

קודם תוודאי שאת צודקת... ואם חלילה כן - תבררי בשר"פ של הדסה אם היא עושה את זה אצלם. ואם לא - אז ה' באמת יעזור ותמצאו את הכסף...

בע"ה שיתברר כחשש שווא!

שבד"כ הקופה משתתפת בו. (אבל אמרת שיש לך ביטוח בסיסי, אז לא יודעת כמה השתתפות תהיה...)

הריח בהתחלה בהחלט דומה למה שאת מתארת ולא בהכרח מעיד...

תקשיבי הייתי בסרט הרע הזה ממש עכשיו, הלוואי והריח הוא סתם אבל לצערי, מנסיון שלי זהו היתה בדיוק האינדיקציה הראשונית לשארית.
יש בתי חולים בהם לא צריך לחכות 3 חדשים.
דיברתי בזמנו עם דר' ינאי והיא אכן היתה מוכנה לעשות זאת כבר לפני, זה עולה כמדומני 1000₪ פרטי.
אני בסופו של דבר כן עשיתי היסטרוסקופיה אבחנתית בלי הרדמה מקומית אפילו ותוך כדי הרופא גירד לי את השאריות החוצה, וזהו. לא כאב לא כלום. הלוואי שהיו עושים לי את זה מוקדם יותר.

הייתי פונה כמה שיותר מהר לבדוק את הרחם ואז לוחצת על היסטרוסקופיה (בגלל ריח עכור גדל החשש לזיהום). הסיבה שלא עושים את זה מוקדם יותר זה א. הם פוחדים שהרחם רגישה עדיין, אבל עם האבחנתית בלי הרדמה יש יתרון שאת מרגישה בעצמך אם משהו לא הולם כשורה ואפשר לעצור.
ב. מקווים שזה יצא עם הדימום או במחזור ראשון, אבל ממה שאני הבנתי מנשים שונות ומחיפושים ומאמרים רפואיים, אצל כמעט רוב מוחלט של הנשים זה לא קורה ואז כן עושים פרוצדורה רפואית כלשהי.

אצלי כל תקופת ההרחקה והדימום יצרה עומס רגשי ומנטלי עצום ובסופו של דבר זה היה מה שדחף את כולנו לפרוצדורה (הרופאים לא הסכימו לטפל בי מוקדם יותר עד שאמרתי להם שזה ממש סכנת נפשות בשבילי מבחינה נפשית) והלוואי שהייתי עושה מוקדם יותר.
נכון שיש סיכון לרחם אבל הפרוצדורה כמו היסט' אבחנתית או מה שנקרא see and treat שזה שילוב של אבחנתית וטיפולית, הסיכון קטן עוד יותר.

רוצנ גם לומר לך שפה איפה שאני גרה, לא בארץ, יש מקומות השיטה של דר' ינאי היא הברירת מחדל בכאלה מקרים ולמרות זאת הרופאה שלי הסבירה לי שזה לא דווקא פחות טראומתי לרחם. לדעתי אבל בגלל שאני לא חושבת זה מתבצע תחת הרדמה, זה פלוס ענק.

מזל טוב והלוואי שתצאי מזה הקלות ובמהירות ובבריאות

ההיסטרוסקופיה עצמה לא היתה נוראית עבורי כי בהרדמה כללית לא הרגשתי כלום
ובאמת הכל יצא ותוך כמה ימים כבר עשיתי הפסק וזהו נגמר הסיפור
אבל כשניסיתי ללחוץ ובכיתי להם ממש שאין מצב שאני מחכה עד 3 חודשים מהלידה (גילו שארית אחרי 7 שבועות)
הם אמרו לי שאם אני לא רוצה קרע ברחם זה מה שיש וסיפרו שבדיוק שבוע לפני היתה מישהי שהתעקשה והרחם שלה נפגע לכל החיים
...קיצר הצליחו להפחיד אותי

וזה באמת סיוט..נטהרנו אחרי כמעט 4 חודשים מהלידה


השאלה היא אם אלך עכשיו לרופאה איך היא תדע שמדובר בשארית? הרי הגיוני שזה גם סתם דימום מהלידה שטרם יצא..
אז ללכת עכשיו או לחכות ל5-6 שבועות אחרי?

לא אמורים להשאר קרומים ברחם אחרי לידה, זה משהו שיראו בא"ס.

יש לי את המספר של דר' ינאי אם תרצי בפרטי. אולי שווה לדבר איתה ישירות על הסיכונים הכרוכים בזה.
אחלי הסיכון המזערי היה שווה את הסבל הנוראי שעברתי. אני עדיין בטראומה נוראית מכל מה שקרה והנפש שלי ממנאת להנחם למרות שעבר כבר קצת זמן.

וגם להתייעץ עם רב אולי, שמכיר ויודע וייוכל להנחות

ובאמת אקבע תור לרופאה.

למרות שיודעת שהיא תגיד לי למה סאתי ושזה מוקדם כי היא רופאה מעצבנת
אבל נתעלם..

הפרשות מאוד מסריחות אחרי הלידה
עד כחודש אחרי ואף פעם זה לא היה שאריות

תמיד קשה לי לשמוע על שאריות שלייה...
כאילו עד שבסוף סוף מסיימים לסחוב ויולדים בשלום...אז עוד סיבוכים פתאום... אוף

לקבל על עצמך? לחלק?

אולי איגרת הרמב"ן? נשמת כל חי? פרק שירה?

אפשר הדלקת נרות שבת

ולתלות במקווה...

רק תבררי קודם עם הבלנית.

 

בכל אופן לא הייתי דואגת בגלל זה או מייחסת לזה איזשהי משמעות מיוחדת

הייתי מיידעת את הרופא שלך

אני לא בארץ..

אוף מפחדת

מקווה שזה כלום הרבה הריונות יש בהם דימומים קטנים
אולי זה קשור לתמיכה תבקשי לדבר איתו

לגבי הדימום קורה לפעמים דימומים בהריון.
אם זה ממשיך או מתגבר הייתי מבקשת מהרופאים לשקול תמיכה

9 ימים זה באמת הרבה זמן וגם עלול להקשות על קליטה להריון

עם הניק שלך עדיין בתוקף...

נראה לי שכדאי להתקשר למכון פועה להתייעץ איך ניתן לקצר את ימי המחזור.

 

וזה באמת קשה ועצוב.. שולחת כח

בדרכ אני עושה הפסק ביום 6

אפשר להצליח לעשות הפסק ולספור שבעה נקיים למרות הכתמים.
אל תאסרי את עצמך סתם.
מהרגע שאת מסיימת עם הדימום הכבד את יכולה לעשות בדיקה ולשאול עליה.
מניסיון מפתיע המון פעמים זה בסדר.
יותר ממליצה, להתקשר לנשמת או למכון פועה לקבל הדרכה צמודה
ולבקש מספר של רב או יועצת הלכה שרואה מראות (רק חלק מהן) שגרים בסמוך אלייך שתוכלי להראות להם את הבדיקות והן יכוונו אותך מתי זה מתחיל להיות בסדר

זה כ''כ טוב להרגיש לפעמים געגוע.
זמן לעצור ולהגיד לעצמך כמה זכית שיש לך אותו.
כמה זה לא מובן מאליו.
גורם למקפצה בזוגיות,
ההתרגשות כשסופסוף
מותרים.
עכשיו קשה, אבל תזכרי שהסוף
מתוק.


(ממני, שכ''כ מתגעגעת למצווה הזאת.... המון זמן שלא הרגשתי פרפרים בבטן וגעגוע עז לבעלי..)

לפני חודשיים בערך (לפני ההריון שקורה עכשיו בניסים)
הייתי מתה
אבל מתה
פיזית, נפשית, הכל
מלקרוא את התגובה שלך...

היא כל-כך רוצה הריון ורוצה שתיגמר התקופה הזו
וממש כואבת את המרחק מבעלה...

היא לא כתבה על הציפייה להריון,
רק על הגעגוע לבעלה
ועל זה דיברתי...

סליחה מהפותחת אם נגעתי פה בנקודה רגישה...

אני יותר ממליצה לך ליצור איתו קשר
הוא מבין בכל הדברים האלה יודע בדיוק מה להתיר ומה לאסור
רב גדול מאוד אם לא הוא לא יודעת אם היה לי את הנסיכה הקטנה
הוא מדריך ממש מה לעשות הוא אנושי מאןדדד
בקיצור ממליצה לך מאוד

מלא זוגות נכנסו בעזרתו להריון

אין הפחד של תשיעי זה משהו שגם אותי משתק

והכי טוב הסחות דעת

מחשבות לא עוזרות בכלל....

חיבוק

בעז"ה בידיים מלאות ובשמחה!

הכי הכי חשוב - תאמיני בעצמך שאת יכולה.
את יכולה ללדת. הגוף שלך יודע מה לעשות. תהיי קשובה לו ותנקי רעשי רקע וכל מה שעלול לא לקדם אותך באותו רגע. ובלי להתבייש אם את מרגישה לא בנוח עם המיילדת או שהיא לא בראש שלך - לבקש להחליף.

והרבה תפילות - לשליחים טובים, שיעבור בקלות ומהר (גם אם לא מהר בזמן אז בהרגשה), בלי התערבויות, להתאוששות קלה ומהירה, לשפע חלב וכל מה שעולה לך בראש.

לי מאוד עזר כשילדתי בלי אפידורל ממש להגיד ולחשוב מחשבות חיוביות ומחזקות של אמונה בה' ובעצמי.. במקום להגיד זה קשה אני לא מסוגלת להגיד אפילו בצורה אוטומטית "אני מסוגלת, אני אצליח ה איתי ממש ועוזר לי" לי מאוד עזר להגיד המון פעמים מזמור לתודה חיזק אותי והרגשתי שגם קידם את הלידה ממש בצורה טובה!

ילדתי ב"ה ביום חמישי אולי עוד מעט אכתוב את סיפור הלידה שלי
בינתיים מעודדת- זה אפשרי

ממליצה לך בחום על הנוסחה,ילדתי איתן 3 לידות מדהימות.

את יכולה להעזר בטנס גז צחוק לשמוע מוזיקה מרגיעה שמנים מרגיעים כמו לונדר

מה שנשאר זה להתחזק באמונה ובטחון, לשנן משפטי כח כדי שתוכלו לשלוף בלידה, להתאמן על דמיון מודרך.

 

עד היום אני זוכרת משטי אמונה שבעלי שינן לי תוך כדי הצירים (בלי אפידורל) ועזרו לי לצלוח את הרגעים הכואבים

בעז"ה במהרה!

בסד

טוב שיש פה את הפורום לפרוק...
אמנם אני 4 ילדים ואז 3 הפלות ובכלל לא שופטת אותך אין לי זכות. אבל מה שאני עושה בתקופה האחרונה זה לחפש לי איזה יעד שבו אהיה עסוקה וככה פחות אתעסק במחשבות.. אני מגיעה למצב שפשוט לא זוכרת כלום רק עסוקה.. כל כך כיף לי לחיות ככה... לא רוצה להתיימר לייעץ כאילו אני מביננה את מצבך.. אני בכלל לא מבינה.... רק נתתי לך נקודה שלי אישית שאולי תוכל לעזור לך קצת.. ואולי לצערי זה לא עזר. מנסה להיות רגישה לחשוב מה עוד ישמח אותך... אין לי עוד מלים לנחמה. רק נשמה ויקרה.. תפילה... שבעזרת ה' שנה הבאה בזמן הזה תבשרי לכולנו שאת חובקת תינוק. מתפללת עלייך. מוזמנת לשלוח לי בפרטי את השם. אני מתפללת ומדליקה נרות לצדיקים לרוב ומארגנת תהלים.לרוב. מוזמנת מוזמנת . חיבוק וצער איתך . מקווה שלא עשיתי לך רע.

ליבי כואב איתך.
הלוואי שיהיו בשורות טובות בקרוב!

מגיע לך ילד. הלוואי שתזכי בקרוב!

מותר לך להרגיש ככה
לחשוב ככה
ולא לומר מזל טוב
מותר לך!!! את צודקת !
ואת לא מבהילה אף אחת, אוהבות אותך ❤️❤️❤️❤️

מחבקת אותך מרחוק ודעי לך שיש שכר לפעולתך. גם אם כרגע רואים רק את הקושי
אל תתחשבי יותר מדי בצרכים של אחרים אם זה גורם לך לשקוע
השם ימלא חסרונכם במהרה!

ב. הייתי נמנעת. מה אשתך אומרת על זה?

ג. אנחנו בחרנו שמות של צדיקים מהתנ"ך, כאלה שאנחנו מרגישים קשר אליהם. לא הייתה התלבטות כמעט. אומרים שיש רוח הקודש להורים בנתינת שמות...

שם שואהבים- את הצליל ואת המשמעות.

אני לא הייתי רוצה שלבת שלי יהיה שם זהה לבחורה שהיתה משמעותית לבעלי, לא משנה כמה השם יפה בעינינו

 

יותר מזה חלק גדול בבחירת השם מעבר לצליל או למשמעות זה איזה קונוטציה הוא מעלה אצלינו

 

ודווקא לבנות יש הרבה שמות יפים, אנחנו היינו צריכים שני שמות לבנים וזה היה קשה, ובסוף זה כאילו בא מעצמו

ולא ברור לי למה לפנות לרבנים בגלל זה, פשוט תתן שם לפי העקרונות שהרבנים מנחים

שם של בן לבן ושם של בת לבת

לא רואה צורך להתייעץ עם רב. כל אחד מה שמתאים לו. בוחרים לפי נעימות הצליל וחיבור למשמעות. לא הייתי בחיים קוראת בשם של הבחורה ההיא לא מצידך ולא מצד אשתך. בעיקר שנשמע שהמשפחה הכירה והכל. תמצא שם אחר!!

אנחנו קראנו לבת שלנו בשם שיש למישהי שבעלי נפגש איתה פעם. אמנם לא קשר ארוך כמו שאתה מספר, אבל בכל זאת. בהתחלה כשהעלנו את השם זה ישר הציק לי.
אבל כל החיים רציתי לקרוא ככה לבת שלי, ואחרי שראיתי והבנתי שלבעלי זה בכלל לא קשור ולא מזכיר את ההיא, אין לי שום בעיה עם זה ואני שמחה שקראנו לה בשם הזה !
האמת שנתנו גם שם שני שמאד הולך עם הראשון אז זה גם נשמע קצת אחרת.

פשוט לא. .
יש דברים שלא עושים וזה אחד מהם!!
ולגביי לשאול רב אני נגד. שם זה נבואה שההורים מקבלים.. אין קשר לדעתו של רב בעניין זה לא הלכה.

כל רב קהילה אמור לדעת מה מומלץ פחות או יותר על פני משו אחר.
לגבי השם של האקסית - לא לעשות את זה. זה נראה רע

יכול להקל ולהנחות אותה מה לעשות חשוב שיהיה רב מהקהילה שלהם היא יכולה לקבל המלצה מהמדריכת כלות שלה
במקביל היא יכולה לפנות לרופא נשים לרוב אפשר לתת גלולה נוספת כלשהי
או להפסיק ולקבל מחזור אבל שבועיים לפני זה קצת סיכון
דבר נוסף חופת נידה זה לא סוף העולם

יש להם אפשרות לעזור בנושא.
כדאי כמה שיותר מהר...

נשמע שזה דימום הסתגלות לגלולות מניעה, יש גלולות שרק דוחות את המחזור

מתי החתונה? היא צריכה שיהיו לה לפחות 7 ימים בלי דימום לפני

 

 

 

זה נותן מרווח של יום נוסף

בדיוק בשביל שאלות כאלה.
אני לא יודעת מה מספר הקו של הכלות.
אפשר להתקשר למספר הראשי והן ידעו להפנות אותה. 02-651-5050

שתתקשר וכמה שיותר מהר יותר טוב...

גם בחתונה . והתייעצתי לכל אורך הדרך עם הרב מחפוד . התיר לי .
ולא היתה חופת נידה -הייתי מותרת למרות שהייתי בטוחה ב100 אחוז שאהיה טמאה

ממש מלחיצים אותי.

אצלנו זה רב.

לילדים בני 3 פלוס

ונהנים מהאנרגיה של רב לעומת גננת.

בהנחה שמי שהולך להיות רב לגיל הזה, יש לו את זה...

 

פשוט מחוסר מודעות

אם כן כנראה לא מבינות ומתגעגעות לילד. ולדעתי את יכולה גם לסגור את זה בינכם. דופקים את לא חיבת לפתןח מתקשרים את אומרת אני במיטה לא מתאים לי היום.
אם זה נשואות זה כבר יותר מורכב כי הם אמורות להבין מה בית.
תנסי להסתכל על זה שהם באים לשוק זה כיף שיש גיסה שגרה קרוב שאפשר לקפוץ והם מתות על האחין. לא שאת חיבת לקבל את זה

התקן זה מש לא מפחיד כמו שזה נשמע

מפחדת מכל הדימומים ושהכתמים שזה יכול לעשות... מהקטע שזה מאריך את המחזור...
וגם החשש הזה שהוא יצא/ייעלם...
לא בא לי על כל ההתעסקות הזו.

ההתקן ללא הורמונים יעיל יותר מבחינת ההלכה כי זה נחשב פצע ופשוט לא מסתכלים.
אין לו לאן להעלם.. אולי לצאת. ואז בטוח תראי אותו.

שאני מכירה באופן אישי נשים שקרה להן שהוא נעלם
לכן לדעתי כדאי חהשקיע יותר כסף ולשים ג'ניפיקס אין בו את הסיכונים האלו ומבחינת כתמים באמצע החודש רבנים אומרים שיש איתו הרבה פחות בעיות
מבחינת הדימום הכבד זו תופעה של כל התקן נחושת אז באמת במצב של אנמייה או אישה שגם ככה סובלת מדימום כבד בצורה קיצונית זה פחות מתאים
התקן הורמונלי יכול לגרום לדימומים ולטמא במשך זמן מאוד ארוך הוא פחות מתאים לשומרות טהרה ואם את רוצה להמנע מהורמונים אז גם ככה לא כדאי למרות שיש לו פחות הורמונים והשפעה מקומית ההורמונים נספגים לדם וגורמים לתופעות לואי

מה זה ג'ניפיקס, למה זה להשקיע יותר?
חושבים למנוע בערך לחצי שנה מקסימום שנה..
השאלה אם שווה לנו...

הורמונולי לא מתאים בהנקה
ואם לא תקבלי מחזור בהנקה אז בכלל יש יתרון להתקן נחושת על פני אמצעי הורמונלי
לגבי ההשקעה בג'ניפיקס זה פשוט הרבה יותר יקר לדעתי אם את רוצה לשנה זה שווה את זה אולי לחצי שנה כן כדאי לנסות את ההתקנים הפשוטים יותר

רק פרוגסטרון. אבל יכולה להיות הסתגלות של חצי שנה דימומים כך אומרים. יותר מתאים למי שרוצה למנוע לשנים.

פעם אחת הרופא הכאיב. זה היה כואב וגם ההסתגלות של יומים הייתה כמעט בלתי נסבלת.
בפעם השניה , רופאה, לא הרגשתי כלום. וגם לא הייתה בעית הסתגלות.
לי יש התקן ללא הורמון. יש נשים המעוניינות שלא לקבל מחזור כמעט בכלל או מחזור מועט וקל, אז ההתקן של ההורמון בד'כ מועיל לזה.
התקן ללא הורמון המחזור בד'כ מאריך ביום והוא טיפה יותר כבד.
זהו בעיקרון.. אה.. יש את העניין הכספי..

זה בעצם כמו סרזט בשילוב עם התקן נחושת. הבעיה איתו שיש לו תקופת הסתגלות ארוכה עם יותר דימומים שבעייתיים יותר מבחינה הלכתית. לכן הוא מומלץ רק לטווח ארוך.

התקן נחושת רגיל גם עושה קצת דימומים לפעמים אבל לרוב יהיה קל יותר לא להטמא (דברי עם יועצת הלכה או רב שיסבירו לך בדיוק מה ואיך) ותופעת הלוואי העיקרית היא הארכת המחזור בפעמים הראשונות אחרי ההתקנה. אם את מניקה סביר להניח שבכ"מ לא יהיה לך בזמן הקרוב אז זה סיכון שכנראה כדאי לך לקחת.

אם מתקינים אצל רופא/ה רגיש/ה זה בכלל לא אמור לכאוב יותר מבדיקה פנימית רגילה (אולי טיפונת כשמיישרים את צוואר הרחם) וקצת התכווצויות בכמה ימים אחרי.
אם עוד לא טבלת- אז עוד נקודה נחמדה אם תצליחי למצוא תור קרוב לטבילה אפשר לקיים יחסים בלי מניעה עד 4 ימים לפני ההתקנה. מבחינה הלכתית אבל עדיף ממש להתקין אחרי הטבילה.

מחירים- ההתקן הכי פשוט הוא כמה מאות בודדות. לכל התקן יקר יותר יש יתרונות, לא יודעת אם מוכחים....
הרופא לוקח תשלום על ההתקנה בנפרד וזה מאוד משתנה בין רופאים אז כדאי לברר.

אני אישית ממליצה להתקין בלרין אצל ד"ר ברעם אם את באזור ירושלים.אפשר לקרוא על זה הרבה גם כאן בפורומים אבל זה יקר יחסית- מעל 900 שקלים כולל התקנה אצלו

לא היו כלל דימום או כתמים

שווה לנסות, כל גוף מגיב אחרת...

הם יתנו לך מפה מסודרת על כל הסוגים יתרונות וחסרונות
אני ממש ממליצה מרוצה מאד. וגם אם זה עושה דימום ארוך יש פתרונות טבעיים וטובים

ד׳א איך לוקחים דם לתינוק? (זה פחות כואב מחיסון שעושים להם לשריר נכון?)

קשה לי לעמוד בפני הבכי שלה
תודה!

ובדיקת דם זה רק דקירה רגעית.
זה נראה קצת קשה כי לפעמים האחות לוחצת חזק כדי שיצא דם מהדקירה הקטנה הזו. אז צריך לקוות שיצא הדם בקלות ובכמות שהאחות צריכה ובמהירות כמה שאפשר.
והבכי שלהם תמיד ממיס וקורע קצת את ליבי...
אבל צריך לזכור שתכלס זה לטובתם. וביננו אנחנו יודעים שזה לא כזה נורא... תכיני איזה ביסקוויט/ עוגיה לאח"כ, בקבוק.. חיבוק ונשיקה, וזה עובר.

כדאי להביא בקבוק עם מים חמימים לתת לה להחזיק כי כשהיד חמה יוצא יותר בקלות

ליפני כמה חודשים אבל לקחתי חבילה כפולה אולי זה קשור?

אין לי מושג.

לק"י

ב"ה שזו הסיבה שאת מקבלת כסף מביטול לאומי!!

ונראה לי שאין מה לענות לה כשהיא מתחילה שוב עם זה שאת לא גרה לידה, או לנסות להחליף נושא או להגיד "עניתי על זה" בלקוניות.

ממש לא יפה!!
עתה לשיחה הבאה, כשהיא אומרת חבל וכו, פשוט תגידי נכון חבל מאד הייתי רוצה לגור לידכם. זהו. אל תיכנסי להסברים את לא חייבת הסברים לאף אחד

אם מתאים תפתחי איתה את הנושא הזה בהזדמנות ותגידי לה שזה ממש פגע בך.

העיקר שפרקתי ...סתם ישב לי בלב כל היום🙏🏼

מציעה לך אולי לנסות לחשוב למה היא אומרת את זה ולענות לה מהמקום הזה. ממש מעצבן כשאמא עונה לך ככה!
אם יש לך עצבים לחשוב מה היא בעצם אומרת- אולי היא רוצה לשמוע שהיא חשובה לך והיית רוצה להיות לידה? ואז אפשר לענות ' באמת מבאס לא לגור לידכם, היה יכול להיות כל כך טוב לגור בישוב שלכם..'
נשמע שמאד חשוב לה שתצטרכי אותה..
אבל הכל כמובן השערות וכיווני חשיבה נוספים.

אבל היא לא באמת יכולה לעזור.. כי כל פעם שבקשתי (הפעמים בודדות) היא תמיד נתנה לי תירוץ של אני צריכה לעבוד לעשות קניות יש לי לנקות ושהיא רוצה לבוא זה בשעה מאוחרת אחרי שהילדה כבר עם טקס שינה או שבעלי חוזר מהעבודה אחרי 11 שעות בחוץ.
היא יכולה לטייל בין אלפי סופרים ביום ולא לוותר על זה ולהקדים ולבוא בבוקר או אחהצ .. היא עובדת במשרה חלקית של כמה שעות בבוקר אפשר פעם ב לוותר ולבוא לקראת אבל אצלה תמיד יש עוד רשימה ארוכה של דברים ורק בסוף המשפחה. או שהיא רוצה לבוא בתחבורה ציבורית שזה תחלופה של 2 אוטובוסים .. איך אפשר לעשות את זה בחורף בסופות? זה לא נעים גם לי.. אני הכי רוצה לגור לידם ביישוב אבל אין לי עזרה מהם כי הם לא באמת יכולים לעזור עדיף להישאר במקום שאנחנו יכולים לשלם 🙏🏼

זה עוד לפני היכולת לעזור.
זה הרצון שיראו אותי ויצטרכו אותי לא ברמת העזרה הפיזית אלא יותר רגשי.
כמו שאנחנו רוצים שיראו אותנו ולהרגיש נצרכות גם בלי לעבוד ולעשות כל הזמן, סוג של אהבה ללא תנאי..
זה קצת הפוך ממה שרגילים כי בד"כ זה מה שהורה נותן לילד שלו ואנחנו לא רגילים לתת את זה להורה שלנו. אבל הצורך הזה קיים אצל כל אדם.. ואולי אצל אמא שלך יותר קשה לה לראות אותך כי היא מרגישה רק את הצורך שלה ואז ככה זה באמת לידי ביטוי..
נשמע ממש שהמשפט שלה נובע גם ממקום מתוסכל, אז אולי זה מתחבר..

לדעתי הרגש או הרצון לעזרה ולקרבה, אפילו שזה לא ייטיב עם שני הצדדים בהכרח, גדול מהשכל הישר.
גם אצלנו זה ככה ואני גרה רחוק מהוריי ואמא שלי בעצמה עוד מגדלת ילדים ועובדת קשה ועוזרת עם נכדים וזה יהיה לה עמוס ממש, עדיין מתעקשת שנעבור לגור לידה. לא משנה שטוב לנו פה ויש לנו עבודות נחשבות וטובות וכו. היא מרגישה שזה מה שנכון. אפילו שלא תוכל לעזור וההגיון אומר שטוב ככה.
זה כמו מצפון כזה שהיא רוצה לעזור ולא יכולה אז היא רוצה שנבוא קרוב, ועדיין כשיכולה גם לא עושה יותר מדי כי זה לא נח (בערך דומ למה שאת מתארת, רק הרבה יותר רחוק כי בכל זאת המצב קצת שונה אבל אותו סגנון).

בשורה התחתונה - מהנהנת בנימוס ואומרת שהיינו רוצים אבל לא אפשרי כרגע.
ובנוגע למשפט המוזר - אצל ההורים שלנו לא היה מושג של ביטוח לאומי.מוזר להם. כשנכנסצי לשמירת הריון שנייה אבא שלי אמרלי שלא כדאי לי כי יפטרו אותי. לא היה מצב להסביר לו את התמונה כי מבחינתו הוא לא מכיר אתהענ יין של לא לעבוד ולקבל כסף מהמדינה אפילו שמגיע לך ואת זה שצריך לפעמים שמירת הריון. פשוט תדלגי.זה דור אחר.

גדולה כדי לומר דבר כזה לבת
חיבוק

מאוד.
אבל אם תנסי להתבונן בשיחה שהייתה תראי שקרה שם משהו מתחת לפני השטח.
היא אמרה טיעון וענית לה עליו. ואז היא אמרה אותו טיעון כמה פעמים נוספות וענית לה באותה תשובה.
אם התשובה שלך היתה המענה עבורה היא לא הייתה חוזרת לזה שוב ושוב (נראה לי לפחות...)
כנראה שהטיעון שלה בעצם אומר משהו אחר שאותו היא בעצם לא אמרה ולכן לא שמעת.
מה זה המשהו האחר? אני לא יודעת בדיוק. אולי צורך שתהיו קרובים אליה גם אם לא עוזרת- כי זה נותן לה משהו רגשי ונפשי חשוב. אולי צורך אחר. אני לא יודעת כי אני לא מכירה.
אבל אם יצא ששוב תהיה שיחה כזאת, אולי תנסי לברר מה באמת היא אומרת. אם תצליחי להגיב ממקום של אמפתיה (אחרי פגיעה זה יכול להיות קשה, אין ספק..) אז אולי היא תצליח להגיד מה שהיא באמת מרגישה. (אולי גם לה לא ברור מה היא מרגישה?)
ואז יהיה יותר קל לשתיכן- היא תרגיש שמבינים אותה, ואת לא תרגישי שאת צריכה להתנצל, להסביר, להצטדק.

אני רוצה להציע נקודת מבט. נשמע שזה דו שיח של חירשים. מרגיש לי שאמא שלך ממש במרמור, תסכול ומצוקה כלשהי, עמוסה וכבד לה והייתה שמחה שתגורי לידה, והשפה בה היא מדברת איתך אינה שכלית, אלא מהבטן.. ואת עונה לה בצורה שכלית והגיונית.... וזה לא מדבר אליה ולא ממלא לה את הצורך בתמיכה. את בכלל לא צריכה להצטדק ולתרץ כמה וכמה פעמים למה את לא גרה לידה. את ילדה גדולה עם בחירות משלך. מה שכן, אם תצליחי להבין את המסלול בו היא מדברת, ותמלאי לה את הצורך, המצב ישתפר.... להיות אמפטית ולומר, אמא, אנחנו חסרים לך? היית רוצה שנתראה יותר? להבין מה עומד מאחורי השיחה...

קודם כל תודה על ההבנה של כולכן ולנסות להראות גם צדדים אחרים במצב! ❤️😘
הכל יכול להיות.. אבל הגישה שלה נמאסת מתקשרת כל בוקר שרק פותחים עיניים וישר מתחילה להתמרמר .. יש ימים שאני לאא עונב גם כי אני לא באמת רוצה לפתוח ככה את היום שלי, ואז מתקשרת שוב ושוב עד שאני עונה ומתפוצצת עלי הבעיה שלה ממקור אחר והוא לא באמת ברור לאף אחד, גם שאנחנו באים אליה מתארחים היא בוכה לאחים שלי שאחר כך היא צריכה לנקות אחרינו וכמה שזה קשה והיא עומדת על הרגליים .. אבל אצל כולם ככה. אני למדתי לא להתבכיין לה לא לבקש עזרה לא שיקנו לי לא שיקחו לי לא שתיתן לי כי אני יודעת שזה לא מכל הלב ותמיד יהיה לה מה להגיד אחר כך.. אבל כן בלב הייתי מצפה לדברים אחרים ממנה, ובקשר לאמירה שלה אני אפילו לא חצי שנה בבית יש לי חברות שבחופשת לידה שנה אני לא חושבת שביטוח לאומי ממן לנו אפילו רבע יום מחופשת הלידה, במקום האמירה האת הייתי מצפה ממנה שתשאל איך זה להתמודד ממשכורת אחת ועם יש לה דרך לעזור לנו, אפילו בביביסטיר בערב ואני מוכנה ללכת לנקות מדרגות בשביל שיהיה עוד כמה שקלים בחודש אבל מבחינתה כלום! למרות שיש לי מקצוע אני מוכנה לוותר עליו רק בשביל שנוכל לנשום ולא לבקש עזרה מאף אחד

כל ההריון התפללתי לבורא עולם שתהיה לי תינוקת רק בשביל שאוכל לתקן את הדרך שלה ומעבר לזה שתהיה לי נסיכה משלי בבית שתהיה לי קודם כל חברה לחיים! ❤️

עם משכורת אחת כשהיא בעצמה במצוקה? האם יש לך דרך קצת לתפוס מרחק ממנה כדי לעזור לה? באמת לא לענות לה מיד על הבוקר אלא רק כשאת מרגישה חזקה כדי להקשיב.. בעיקר להקשיב ולשדר אמפתיה.. האם לך בעצמך קשה עכשיו להתפנות אליה כי את אחרי לידה? נשמע שהיא ממש זקוקה למשהו...