פורום הריון ולידה (עמוד 3129)

למרות ששאוב היא כן אוכלת קצת (לא מנה שלמה).

תגגלי על קרן פרקש- היא מעין "יועצת בקבוקים" ויש לה ארבעה סרטונים חינמיים.

אני מנסה לתת לה שאוב אבל היא לא מעוניינת,ניסנו הרבה שיטות,אצפה בסירטונים מקווה מאוד שיעזור תודה רבה

עכשיו הצלחתי לתת לה בעמידה ותוך כדי קולות מציצה.
אולי אצלך היא דווקא תסכים לתמ"ל?

היא לוקחת מוצץ?

תמ"ל כרגע מעדיפה שלא,כשתגיע ל3 חודשים אנסה,מפחדת מהגזים/עצירויות.
בעלי ניסה בעמידה גם ללא הצלחה.
מוצץ הצליחה רק לפני כמה ימים לקחת בזכות שיטה שקראתי כאן בפורום,ולוקחת אותו רק לפני שינה.בין לבין היא לא רוצה

ספרי ספרי!

ומצמידה באלכסון כלפי מעלה ל שפה התחתונה והופ שואבת.תעדכני אם הצליח לך

מצאנו מוצץ שלא עושה לה רפלקס הקאה והיא נותנת להכניס אותו אבל אחרי 3 שניות היא פשוט פולטת אותו.

הבת שלי בת חודשיים ועד לפני 3 ימים לא הכניסה שום פיטמה לפה,למרות שהתעקשתי יום יום וכמה וכמה פטמות של מוצצים ובקבוקים,אנחנו עם מוצץ אוונט,עשיתי את השיטה הזו והופ מוצצת עד היום אני בשוק שהיא לוקחת,נופל בהתחלה ואז מחזירה לה עד שנתפס טוב אל תתייאשי

לא עבד לי

תניחי אותו באלכסון כלפי מעלה על השפה התחתונה

מגיל 3 וחצי חודשים מנסה לתת לה בקבוק,

בהתחלה לא הסכימה לאכול בכלל והייתה בוכה רק מזה שראתה בקבוק שמתקרב אליה.

היום היא עדיין עושה לפעמים בעיות אבל כבר בד"כ מסכימה לאכול יפה

המסקנה שלי (אחרי בחלפת אינספור סוגי בקבוקים, תנוחות האכלה , טמפרטורות שונות של החלב השאוב ועוד כהנה וכהנה) היא פשוט להיות סבלניים ולנסות שוב ושוב בלי להתייאש. בסוף הם לומדים שאין להם בריריה ומסכימים לבקבוק

חשוב מאוד להיות עקביים עם הבקבוק, לנסות לתת לה אם לא רוצה, לחכות כמה דקות ולנסות לתת שוב.

חשוב מאוד לבדוק שהחלב עדיין תקין וטוב אחרי כמה נסיונות

 

בהצלחה לך

 

היום ניסיתי וזה עבד מעולה. ככה הטמפ' מתאימה בדיוק.

היום פעם ראשונה הצלחתי לקחה 30 שאוב,על כדור פילאטיס ,השבוע יש לי השגים מריעה לעצמי חחח

מה יהיה? לא מסכימות בשום אופן בקבוק, לא שאוב ולא מטרנה!

על המוצץ כבר וויתרתי...

אבל אני מפחדת מאד שפשוט יזרקו אותן מהמעון....

לא היה לי אף פעם סרבנים... וכולם ינקו עד מאוחר.

האמת שאצל התאומות הארכתי את חופשת הלידה וזה יוצא שאני חוזרת כשהן כבר בנות 8 חודשים...

אבל כבר חודשיים מנסה איתן בקבוקים ולא הולך לנו..

הצילו!!!

תמשיכי לנסות,עשיתי את כל השיטות עד שנתפס,רק השבוע מזה חודשיים.תנסי הכללל עם הרבה סבלנות.חיפשתי פתרונות באינטרנט וניסיתי הכל.

אולי בגלל שהן פגות, כל הקטע של לאכול מכפית קצת קשה להן

מקווה בעז"ה שיסתדרו איתן במעון...

בחוזה קבלה היה תנאי דרקוני כזה-שתינוק יונק חייב לדעת לקחת בקבוק...

ודייסות על בסיס תמ"ל.
טוב שהן בכזה גיל!
תניקי לפני ואחרי המעון.
לא יזרקו אותן.

עד שאנחנו בקבוק של לנסינו! יקר אבל היחיד שהצליח

התאומים שלי היו מגיל אפס עם בקבוק, נתתי ארוחה ארוחה.

בגיל חודש התאומה התחילה להתנגד למטרנה, בגיל חודשיים נכנעתי ועברתי להנקה מלאה.

בגיל 4 חודשים נכנסו למעון- עשתה המון בעיות עם האוכל, אכלה רק מתוך שינה או שרק 30 גרם ב 6 שעות... ככה כמה חודשים וגם את המוצקים היא לא אכלה עד גיל 8 חודשים לפחות.

כשהפסקתי להניק התחילה לאהוב בקבוקים.

שקיבלת (הודעה קודמת שלך, כתבת שקיבלת ב ז׳ באב).

בהצלחה

תודה הלוואי

ושל הזרע דומות..
מתי קיבלת מחזור? כמה ימים בין וסת לוסת?

היי המחזור שלי לא סדיר פעם אחרונה היה 35 יום

קיבלתי ב 8/8 טלפני ב 9/7

עד שהוא יחזור הוא יצטרך לצאת שוב...

וערבית לא צריך מיד בתחילת הערב אפשר מאוחר הרבה יותר. שיצא שוב אין מה לעשות
לפני שמגיע יתפלל מנחה וקצת יתעכב בגלל זה לחזור

יגיע יותר מוקדם הביתה

גם לי קשה התקופות שזה מתנגש לנו בזמן הזה.. אבל זה זמני כמה שבועות ואז זה מוקדם יותר/מאוחר יותר ..

שכחתי כבר איך בעלי נראה

שהתפילות תמיד בול בזמנים שצריך אותם בבית.
שחרית - מתארגנים למוסדות וכו'.. לחץ של התארגנות וזמן.
מנחה וערבית - מקלחות והשכבות.

מה אתן חושבות שזה במקרה? הגברים סידרו זמני תפילות בדיוק כשבא להם לברוחחח...

צוחקת כמובן

כי היו לו 12 ילדים בבית!

כשהוא הולך וקשה לך עם זה, דברי עם ה' ותאמרי שאת שולחת את בעלך לתפילה אפילו שמאוד קשה לך ושיחשב לך שכרך לפי צערך

עבודה גם לנשים- לשחרר את הבעל בזמנים מאתגרים ולשמוח בזה

אצלנו משתדל להתפלל מנחה בצהריים ואז קצת מקל..

עם הילדים? לצאת פעם בשבוע חובהה! למצוא זמן.. אין לי מה לומר חוץ מאיזה כיף שהוא מקפיד על זה, ושזה סדר העדיפות הנכון והטוב בבית יהודי, וצריך להתאים את עצמנו ללוז הזה אן אין שעות אחרות..

אם הוא חוזר בשבע אז בחורף הוא יוצא באמצע העבודה למנחה נכון? מה שהוא יכול בחורף אפשר גם בקיץ אם זה מספיק חשוב לו. יתכן שהוא לא מספיק מבין כמה זה חשוב לך. מציעה לדבר על זה

ואם תגידי שבחורף הוא לא מתפלל במנין בגלל שלא מצליח לצאת מהעבודה , אז למה בקיץ את פחות חשובה מהעבודה?

אשכרה להכניס לאישה ספקות בזה שהיא חשובה מספיק לבעלה,?
להראות לה שהוא לא מספיק מתאמץ בשבילה?

למה,?

וכל מה שכתבת זה השערות באוויר את לא מכירה את המציאות חיים שלהם
מי אמר שהוא חוזר מוקדם?
אולי יש לו מניין בעבודה או סמוך ויוצא להפסקה וחוסר ?
אולי יש ערבית מאוחרת במקום בו גרים בחורף?
אולי חוזר מוקדם בחורף כי אז הבוס מאשר לו במיוחד ובקיץ לא?
יכולות להיות סיבות שונות
למה להציג רק את השלילית שבהן?

וגם
אדם שמשקיע ומקפיד על תפילות במניין לא אומר שלא אכפת לו מאישתו
עבודת ה' זאת גם התמסרות לא רק התנהלות בגבול הנוחות
וכל אחד יתנהל איך שנכון לו
ובוודאי שלהצליח לתת מענה גם ל בעזרה בבית זה הכי ראוי
נגיד אצלינו- הוא מתפלל ערבית במניין מאוחר
ומניחה לרוב משתדל מנחה גדולה אם יכל או לפחות בשעה נוחה לי יותר
אבל לא תמיד זה קורה
ולא חושבת שיש לי מה לכעוס עליו
זה לא אומר שלא אכפת לו
כמו שבבוקא הוא לא יכל להיות בבית ולעזור לי בלארגן את כולם כי קם נץ ואחרי התפילה הולך לעבוד שעה וחצי באיזו עבודה וברור לי שזאת גם השקעה שלו עבור שנינו ולא התחמקות מאחריות
גם תפילה זה השקעה שלו עבור שנינו

להתגמש אין סיבה שבקיץ לא
בקשר אליך אם טוב לך ואת מרגישה שהתפילה במניין בשביל שניכם מצויין אין בכלל ספק
אבל לפותחת קשה ..היא בקושי רואה את בעלה
יש זמן לכל דבר תפילה במניין זה מאוד חשוב אבל בקיץ קשה לשלב בין 3 תפילות במניין ..שעות ארוכות של עבודה וגם יחס לילדים ולאישה לפעמים צריך להפעיל שיקול דעת ואם צריך להתייעץ עם רב כדי לראות מה יותר חשוב

סהכ אמרתי שאם בחורף יש לו פיתרון למנחה (שככל הנראה אומר לצאת באמצע העבודה, כי אין ברירה) אז גם בקיץ הוא יכול לעשות אותו דבר

ולפעמים אשה צריכה להסביר במפורש שזה בעיה וזה מפריע לה ולא בגלל שהיא לא מספיק חשובה לו אלא בגלל שהוא לא מבין ולא מספיק חושב איך לפתור את המצב

כמו שאם אני לא נשארת לשחק עם הילד בגן קצת בבוקר זה לא כי הוא פחות חשוב לי אלא כי אני *חייבת* להגיע בזמן לעבודה

אישה שאין לה בעיה שבעלה בקושי בבית ומסתדרת וכולם שמחים אז הכל מצויין אבל אם לא הבעל צריך לדעת שיש תקופות בחיים שיש עניינים יותר חשובים מתפילה במניין
ואם יש לו ספק בזה שישאל רב

מותר להגיד שמשהו קשה לי ואני רוצה לשמוע מה שיעזור לי להתגבר ולא לוותר.

אין ספק שזה מאתגר וזה שעות קשות אבל בעיני זה עוגן חזק מאד של הבית. הידיעה שאבא שלנו מתפלל במניין 3 תפילות וזה ברזל מעמידה את כל הבית כאילו מונח תמיד בעבודת ה', מתנהל תמיד ב'זמן יהודי'.
אבא הולך לתפילה זה אומר שמפנים זמן ומקום לתפילה. לא חוטפים אותה, מקצרים, שוכחים... ( לא שזה מוכרח, אבל כשאין מניינים זה הרבה יותר מצוי).
האם חשוב לכם שהילדים ובעיקר הבנים ירגישו גם מחוייבים ל3 תפילות ביום? הידיעה שזו חובה בסיסית של יהודי נוצרת אצלם עכשיו. בשנים האלה וכשרואים את ההורים מתאמצים על זה. נראה לי שזה בונה בית אחר, כשיש הקפדה על מניין וכשאין. ככה אני רואה את זה... בהצלחה רבה רבה!

דבר ראשום היא קיבלה פה המון חיזוקים וזכותי לחזק גם מהכיוון השני לא כולן באותה דיעה וזה בסדר..פורום פתוח..

בקשר לחינוך הבנים אם זה בא מהאישה והיא שמחה זה מקסים אבל מצד הבנים אני מאוד אשמח שיגדלו וידעו שלפעמים צריך לעשות ויתורים רוחניים בשביל שלום בית..בשביל העזרה לאישה

דבר נוסף הדברים שכתבתי מגובים ע"י רב מי מאתנו יודע מה יותר חשוב? רק התורה!
אני מכירה כמה זוגות לצערינו שהתגרשו בגלל דברים דומים..התעקשות של הבעל וחוסר התפשרות אז בהחלט טוב להשמיע גם את הדיעה הזו במיוחד שעוד נשים קוראות פה בפורום ואין לך או לי שום מושג מה באמת קורה בבית שלהן ועם מה הן מתמודדות

אז הבהרתי את זה

אמרתי שיש שתי אופציית.
או שאם בחורף הוא מתפלל מנחה על חשבון העבודה(כי אין מנין אחרי סיום העבודה) אז גם בקיץ הוא יכול. הכל ענין של סדר עדיפויות
ואם בחורף הוא מתפלל בלי מנין כי הוא לא יכול לצאת מהעבודה, אז בקיץ אשתו חשובה כמו העבודה שלו
זו נקודת המבט שלי על הנושא

תפילה במנין זה מצווה. לא להתפלל במנין זה לא עברה

גם חסד זה מצוה
ואם אני אגיד שכל יום אני הולכת להתנדב בשעות ההשכבה ובעלי יסתדר לבד? זה מצווה כמו תפילה במנין.

מחכות להמשך....

אמאל'ה מקווה שלבעלך היה תירוץ טוב לכל העיכובים הייתי משתגעתתתתת

באחת הלידות, כששמע שאני עם צירים ושהוא צריך לבוא הביתה, הוא נזכר שביקשתי מתנה ללידה, אז הלך בדרך לחנויות להסתכל ולבחור לי מה שרציתי... ואז אני עצבנית כולי כי הוא מתעכב, וזה בעצם בשבילי.
עד היום לא הצלחתי לגרום לו להבין מתי זה מתאים ומתי עדיף לוותר והעיקר לבוא הביתה.

הקראתי לבעלי את התגובות על האיחור שלו והוא אמר שלקח לו 4 דקות המתנה. הוא פשוט לא הצליח לסיים בזמן כי כל רגע מישהו דיבר איתו ועיכב אותו. חבל שאמרתי היה עדיף לחשוב שזה בגלל המתנה עכשיו אני עצבנית עליו רצח.

אל תהיי עצבנית. תדעי שהוא באמת עשה הכל כדי להזדרז ולהגיע, אבל משמיים עיכבו אותו וכל פעם שלחו מישהו אחר לעכב אותו. והוא כבר בא לצאת, ועוד מישהו אמר לו משהו, ולא רצה לומר שהוא ממהר, כדי שלא יידעו מה קורה איתך, ויהיה לך לא נעים.
חחחחח כתבתי את זה לעצמי... כל פעם שאהיה עצבנית על האיחורים של בעלי (פעמיים ביום לפחות) אחזור לפה לקרוא את זה

הגבתי מהבטן. זכותך להתעצבן עליו. אבל זה לא יועיל או יקדם. תסבירי לו אבל שידע שבמצבים האלה- לקראת לידה, ילד שנפצע חלילה או משהו, לא דופקים חשבון. מפעילים שכל ובאים מהר. חשבונות אחר כך... תיהי נחמדה, תגידי שאת מבינה שזה קשה לפעמים..

בעלי אמר לאמא שלי לבוא לקחת את הבן שלנו ובינתיים מנסה לשים את הילד אצל השכנים עד שהיא תבוא אבל הוא לא מסכים ומתחיל לבכות. אמרתי לו שיחכה לה ויצטרף אלינו אח"כ.

 

מורידים אותי למטה, נכנסים לאמבולנס ומתחילים לנסוע, במקרה יש בצוות מיילדת והיא שואלת אותי אם יש לי לחץ, אמרתי שלא, היא אומרת שכל פעם שיש ציר שאגיד. אמרתי לה שאני מרגישה שכל הזמן זורם לי דם, היא שאלה אם אני רוצה שהיא תסתכל ואמרתי שכן, היא מסתכלת לא זוכרת מה היא אמרה רק אני זוכרת שאמרתי לה וגם לצוות של הצלה שיגידו לי שיש לידות שמתחילות ככה וזה לא משהו נוראי במיוחד, היא אומרת שהכל בסדר

יש צירים כל דקה והם כואבים בטירוף, היא אומרת לי לעשות שששששש. תוך כדי נסיעה פותחים לי וריד ומתחקרים אותי, אני בקושי מסוגלת לנשום, צירים מזעזעים ואני ממלמלת ת"ז וכל מיני פרטים לא חשובים.

בשעה טובה מגיעים לבית חולים, בעלי כבר מחכה לנו שם, הוא נסע לידינו עם האופניים כל הדרך.

מריצים אותי לחדרי לידה לחדר בדיקה, אני כבר צורחת עם כל ציר, נכנסת מיילדת ומבקשת שאעבור למיטה שתוכל לבדוק אותי, אמרתי לה שאני מדממת בטירוף, אמרה בכל זאת, עברתי איכשהו למיטה והיא מסתכלת ואומרת, נכון, באמת דימום מוגבר, תודה שסופסוף מתייחסים לזה.

היא אומרת קודם נעשה מוניטור ונראה אם יש דופק, אני כולי בהיסטריקה, זה הפחד הגדול שלי. היא מחברת את המוניטור – יש דופק!! הקלה אדירה

היא רוצה לבדוק פתיחה ואני בלחץ מזה וצירים מטורפים. היא אומרת – אם לא תלדי עכשיו והדימום ימשיך ככה זה יגיע לקיסרי. אני יודעת שאין סיכוי, אני מרגישה את הלחץ למטה.

היא בודקת פתיחה – 8/9 !!!!!!!!!!!!!!!! ואני עוד פינטזתי על אפידורל, ברור.

יאללה מהר לחדר לידה, מפנים את כל הגברים מהשטח ומעבירים אותי לחדר לידה, בדרך אני צורחת שיש לי לחץ, רצים בטיל ומכריחים אותי לעבור למיטה, המיילדת באמצע לשים כפפות, מיילדת אחרת, אלופה שלא איבדה עשתונות.

נכנס רופא רוצה לבדוק פתיחה שוב, אני מנסה להזיז לו את היד הוא מעיף לי את הידים ובודק והולך, המיילדת צועקת אחריו – כמה? הוא: 8.

 ????

בינתיים אני מתפתלת כולי, צורחת שיש לי לחץ ופשוט מתחילה ללחוץ כי זה לא משהו נשלט פשוט.

צורחת צרחות איימים, כבר שורף לי הגרון, המיילדת אומרת תלחצי, תוציאי אותו, היא כל רגע מביאה משהו וחוזרת אלי להגיד לי מה לעשות, שוב מביאה עוד משהו וחוזרת אלי, כלום לא היה מוכן שם בשבילי והיא פעלה תחת לחץ בצורה מדהימה.

אני מרגישה שאני בוערת אבל יודעת שזה ממש הסוף.

בזמן הזה שלחו את בעלי להביא מדבקות – הוא כששמע פתיחה 8/9 חשב שיש לו חצי שעה ככה, חזר אחרי 5 דקות שומע את המיילדת אומרת הנה הראש, היה בטוח שעובדים עלי כדי להרגיע אותי ולעודד אותי ללחוץ במרץ.

ואז המיילדת אומרת, זהו לא ללחוץ!!! שלא יהיה לך קרעים, אני עושה ששששש קטנים ו -- - -- - - - - - -

בשעה 15:37 התינוקת היפהפייה שלנו מחליקה החוצה וכל הכאבים עוברים מיד.

מסתבר שהיתה היפרדות שלייה והיה לי ממש נס שהגעתי במהירות כזאת לבית החולים.

סוף טוב הכל טוב, התינוקת שלנו בריאה ושלימה וגם אני ואפילו ההמוגלובין לא ירד, השתחררתי עם 12.8 האחיות לא האמינו חחח

הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב

מדהימה!!! איזה גיבורה.. ואיזה יופי שהייתה לך שליחה טובה שעבדה בצורה נכונה..ברוך ה'.

לא היה לי זמן להרגיש גיבורה.

 

מלחיץ. ב"ה שנגמר בטוב!

פשוט חרדה... ב''ה ששתיכן בטוב. ממש ב''ה!!!

מה שהכי מפחיד אותי

שאת מתכננת לידה רגילה עם אפידורל והכל ואין לך שמץ מה הולך להיות.

סיפור מרגש

איבדת פול דם יצאת ממש בנס בחינת ברזל

אבהל'ה מלחיץ

 

העיקר שנולדה בשעה טובה ולא איבדתם עשתונות.

ושם את השליחים המתאימים שלו בכל מקום.

הרבה נחת ושמחה!

כל-כך לא מובן מאליו הכל..
ותודה לה' ולשליחים הטובים שהוא שולח!
שנזכה

איזה לחץץץץ....התמודדת איתו בגבורה רבה!

בה שאת והקטנה בסדר והגעת בזמן
המון מזל טוב וגידול בנחת

וואו איזה מהר, מדהים

חסדי השם שעבר בשלום

איזה מלחיץ!
ב"ה שהכל עבר בשלום.
ובלי קרעים?
מדהים איך הכל מתהפך ברגע.

ואיפה הקטן נשאר אחרי כל זה?

אמא שלי הגיעה ולקחה אותו

ב"ה על הניסים!!
שיהיה במזל טוב ורק בריאות
איזה כיף שההמוגלובין לא ירד

מזל טוב 😍

שגם שאני מסתובבת לצד הזה כואב לי

לגבי הכיסא בטיחות,מה זאת אומרת להתקין? אנחנו פשוט קנינו וחיברנו לרכב לפי ההוראות. למיטב ידעתי גיל 9 חודשים עדיין בעייתי מאוד עם פנים מול הנסיעה. תבדקי באתר של בטרם מה ההמלצה.

הקטן שלנו בן 1.10 ועדיין בסלקל והוא גם יושב לידי כשאני נוסעת לבד אז זה מקל.

לגבי הלול, אני אישית ממש לא אוהבת. לפי דעתי ילדים צריכים מרחב. עדיף שיהיה לה מרחב גדול לזחול ולהתיישב. נפילה היא חלק מהתהליך. אולי תקני לה שטיח פלסטיק, ככה הנפילות לא יהיו כואבות מידי.

בנוגע ללול אצלנו מאוד שימושי קמפינג פחות מוצלח כדאי עץ או פלסטיק

אני פשוט שמתי אותה נשענת על הקיר בסלון, שמתי כריות כאלה של ספה מסביב שירפדו את הנפילה, וכמובן ישבה על שמיכה או מזרן פעילות כזה. היה מעולה!

 

חושבת שלול יגביל אותה קצת במרחב שהיא צריכה

אלו ההנחיות של בטרם. אפשר למצוא את זה באתר שלהם.
אפשר להושיב אותה כשהיא בצד הנגדי אליך, כך כן תוכלי לתת לה מוצץ. (מה את עושה היום?)


לול -
כשסבתא שלי גידלה ילדים, הם היו בלול... כך היו שמורים מנפילות ומסכנות. היום זה הרבה פחות מקובל, נותנים להם להתפתח במרחב...
בעריסה היא מסכימה לשחק? כי הבת שלי בכלל לא מסכימה להיות בעריסה כשהיא רוצה לשחק, אז אין טעם אפילו לנסות לול😏.

עד גיל שנה/9 קילו המאוחר מבניהם חובה לשים נגד כיוון הנסיעה.

אנחנו קנינו (לדעתי חובה! מזרון) בתור פינת משחקים לזמנים שאני צריכה להשאיר אותו כמה דקות.. נגיד כשהולכת לשירותים או לחמם אוכל...

זה מציל אותו מהתרסקויות.. כשאני לידו הוא על משטח פעילות

וכן יש נחשוש ויש מגן ראש.. הילד מוכשר

היתרון בלול קמפינג שאין לו במה לדפוק את הראש.... זה רשת

אני חושבת שאין מה לעשות חלק מההתפתחות שלהם זה ליפול קצת פה ושם
הסורגים של המיטה זה לא כזה נפילה רצינית
וגם מה הבעיה שיהיה 3 דקות של שרותים על משטח הפעילות? זה לא שזה מקום גבוה שהוא יפול ממנו

וכשהתינוק כבר יודע לזחול וממש לא נשאר על משטח הפעילות?

היא אמרה שיש לה לצורך זה לול נוסף מרופד יותר וזה כבר ממש היסחפות לדעתי
אפשר להניח לכמה דקות האלה במיטת סורגים הרגילה

אני דווקא כן בעד לול מעץ (יש לי לול גדול)

כמובן שילדיי נמצאים הרבה על הרצפה,

אבל גם בלול ניתן להתפתח

ואם לא מתייחסים אליו כמו לכלא, אז הילד לא חושב שזה כלא

הלול זה מקום מצוין לתרגל עמידה וישיבה בלי לחטוף מכות /פחות מכות

הלול זה מקום מצוין לפתח מוטוריקה עדינה וגסה

הלול זה מקום מצוין כשאני רוצה ללכת לשירותים ויודעת שהילד במקום מוגן

וגם בבוקר, אם בא לי עוד קצת לישון/בשבת

שמה בלול עם משחק מעניין, מול הילדים הגדולים וכך גם לתינוק כיף, גם לאחים שיכולים לשחק ולהצחיק אותו

וגם אמא יכולה לנוח בשלווה.

יודעת שיש לכך הרבה מתנגדים, אבל אני בעד.

 

אם כבר מדברים על בטיחות...

ואני מסכימה עם מי שכתבה שככה הם לומדים... מהנפילה,

אך גם אני חושבת שעדיף ליצור סביבה יותר מרופדת עם כמה שפחות סיכונים וסיכויים לנפילה

נופל שוב ושוב בקטע מפחיד.. וכן שאר היום אני דבוקה אליו כל הזמן...
מאמינה שזה עניין של תקופה קצרה עד שיעמוד וישב בצורה יציבה..

מניסיון אצלינו מיותר לחלוטין עמד בצד ללא שימוש עד שהעפנו

יש שם את דוקטור רקנטי תנסי לבקש אותו הוא מומחה מספר אחת.
אם אי אפשר אותו גם רופא אחר זה בסדר הם מקצועניים שם

הבנתי שד"ר קנטי יצא לפני כמה חודשים לגמלאות (מהמשיבון במס' שמופיע באתר לקביעת תורים).
בכל אופן אנסה לשוחח עם ביה"ח מאיר.
אני בהתלבטויות גם כי בלי קשר למזג שנודע לי רק בלילה האחרון הרופאה שלי קצת המליצה על קיסרי (ולא עונים אצלה במרפאה...)

אני הייתי במאיר הרופאה תוך שניה עשתה היפוך ליולדות חבל סתם קיסרי
לי דוקטור קנטי ניסה להפוך אבל בלי שנגע רק ממבט אמר שאין סיכוי כי הראש היה ממש תקוע
אבל חבל תנסי זה סיפור של 2 דקות

מסיבה שמצביעה על סיכוי גבוה יחסית (יותר מהרגיל אחרי קיסריים מסיבות אחרות) לצורך בניתוח שוב.
היא אמרה שאני יכולה לנסות רגיל, אבל המליצה לחשוב על קיסרי אלקטיבי. הייתי לגמרי בראש של לנסות לידה רגילה, אבל עם המידע החדש זה מבלבל...)

עשיתי אצל דורית רביד ועבר בהצלחה. אכן זה השלב שבו עושים את ההיפוך

נשמע כמו התשובה להכל...
הייתי נותנת עוד

אצלי בגילאים האלו הם לא אוכלים מסודר .. יכול להיות גם קפיצת גדילה, שהיא יונקת הרבה כדי להגדיל כמויות.
המון בהצלחה!!

מסתבר שרק בגיל 3 חודשים הם מתחילים לווסת כמויות אוכל

אבל מה שכן שבהנקה אי אפשר לדעת כמה היא אכלה ואולי היא באמת לא אכלה מספיק או שיש משהו אחר שמפריע לה, אחרת כבר היתה נרדמת מזמן

 

לי אמרו בבית חולים לנסות להניק עד 20 דק ואם עדין רעבים לתת בקבוק- כי באמת לא היה לי כמעט חלב אבל בסוף זה גרם לי להתייאש מהנקה, כי זה קשה ולוקח זמן ועוד עם שני תינוקות רעבים ובוכים, ובמיוחד שכל כך קל פשוט לתת בקבוק

 

בשבילך גם אם אין לך מספיק חלב, יש מצב שזו קפיצת גדילה, תנסי בכל זאת להניק כמה שיותר, זה גורם לגוף לייצר יותר חלב

כמעט
והיא עוד רוצה!!!
כואב לי!!! אני כבר לא יכולה!

ממש נשמע שזו קפיצת גדילה. זה גם בדיוק תואם את הזמן.
תשתדלי לנוח כמה שאת יכולה ולאכול טוב ומזין ולהניק אותה לפי דרישה כמה שהיא זקוקה. בדרכ אחרי 24 שעות כמות החלב גדלה ושוב יש התאמה בין הדרישה לכמות וההנקות חוזרות להיות מסודרות והיא להיות רגועה.
תכיני את עצמך לזמנים האלה בהנקה. זה חלק מהתהליך יש בו חלקים מאתגרים וחלקים נפלאים, מהנים ומקרבים.
שולחת לך חיבוק!

בקפיצת גדילה לפעמים התינוק רוצה כל היום לינוק וזה ממש קשה קחי הפסקה של כמה זמן תאכלי תשתי תנוחי קצת ותראי איך היא.

האפשר,כן?

רק כדי לאזן את מה שאמרו על הקפיצת גדילה-אצלי זה היה כמעט 4 ימים עד שהתינוק חזר לינוק נורמלי (עד כמה שאפשר) אז תתכונני לכמה ימים מתישים ותשני בכל רגע שגם הוא ישן כי זה מעייף ומתיש להניק.
לגבי הספייס,את צודקת לגמרי.אני גם חושבת שהתינוק מרגיש מתי לאמא יש כבר "קוצים" ואז הוא לא נרגע בוכה ורוצה לינוק וזה נהיה מעגל שלא נגמר.אני בכזה מצב מביאה אותו לבעלי או לאחד הילדים הגדולים ובדרך כלל הוא נרדם אצלם בידיים.כשאין מישהו שיחזיק אותו במקומי אני שמה אותו במיטה גם אם הוא בוכה והולכת "לעשות אמא"כלומר,שותה משהו, אוכלת,נכנסת לשירותים ואז חוזרת לתינוק רגועה ואפשר להתחיל מחדש.
אה,והמון המון מזל טוב😘

ספייס תתני בקבוק זה בסדר גמור להרגיש ככה
היא עולה במשקל? אוכלת טוב? טיטולים מלאים? עושה גרעפס?
אם כן אפשר גם להציע גם מוצץ אחרי הנקה

רציתי לתת לפטמות שלי זמן להחלים קצת... לא שיש לי פצעים אבל הם כאבו... קיצר זה עזר ועכשיו הן פחות כואבות.
כן היא עולה יפה מאד, עלתה קילו 200 ב3 שבועות!!! טיטולים מלאים וגעפס יש
אוכלת טוב? לא יודעת. אוכלת כל הזמן, זה אני יודעת

בגיל הזה מנסה קצת לרווח בין ההנקות. לא להניק כל הזמן ( כך זה נשמע ממך שאת עושה)
לפעמים כשמניקים ככה זה רק גורם לאי נוחות לתינוק כי נהיה לו עומס בבטן ואז הוא בוכה ואת מפרשת את זה כרעב. ואז מציעה לו לינוק והוא יאכל, כי יש לו את הרפלקס..
לי רופאת ילדים אמרה לי שאם הנקתי 45 דקות אפשר לחכות לפחות שעתיים עד ההנקה הבאה. אם הוא לא רגוע, לנדנד, לשים מוצץ, עיסוי בבטן..

שבגיל הזה הם יונקים כל שעתיים שלוש מתחילת ההנקה ולא מסופה
אם הנקת 45 דק את יכולה לחכות שעה ורבע ואם הילד מראה סימני רעב להניק לאט עם הגיל כבר אפשר יותר לרווח
בסביבות גי 3 חודשים ההנקה יכולה כבר ממש להיות מסודרת עם רווחים גדולים

ובוודאי שצריך לקחת בחשבון שיש זמנים יוצאי דופן של קפיצות גדילה שהן חלק בלתי נפרד מההנקה ואז צריך להשתדל ולנוח מתי שהתינוק ישן. עם תינוק ראשון זה בדרכ קל ומתאפשר יותר.
אני לא ממליצה לתת בשלב הזה תוספים. זה השלב שההנקה מתבססת וחשוב שכמות החלב תגדל כדי שלא תהיה תלויה כל הזמן אחכ בתוספים.
זו דעתי.. מנסיון. היו אכן ימים יותר מאתגרים אבל עם עזרה מתאימה וסדרי עדיפויות זה לגמרי משתלם.

גם קרבה לאמא והרבה פעמים כדי להרדם רוצים לינוק
יש אמהות שאין להן בעיה עם זה אני אישית משתדלת כן להפריד הנקה בשביל אוכל ואחרי שמודאה שאכלו מספיק אז מוצץ חיבוק עגלה..

בספר הלוחשת לתינוקות יש שם זמנים מסודרים לתינוק מיו שיגרה כזו..
מזדהה איתך לחלוטין שלי גם בשלבים שזה לא יורד משעתיים להנקה גם אם ינקה מעל חצי שעה .

אם את רוצה אוכל לכתוב לך או שתקני בסטימצקי ספר מומלץ מאוד

לא מתאים לכל אמא ולכל תינוק. לדעתי מתוכנת מידי.
אני ניסיתי עם אחד הנקה לפי שעות ובאחרים לפי דרישה והיה הרבה יותר קל וזורם ועד היום אני רואה שמנגנון הרעב שובע שלהם עובד הרבה יותר טוב. אוכלים מתי שצריכים ובכמות שצריכים...

שאת בונה את השעות לפי הילד לא לפי מה שכתוב שם..
זה רק דוגמא היא נתנהשם

ואם קשה לך לפנות לרב יש קו של נשמת שנשים עונות בו.

שאלה לרב
אבל הגיוני מאוד שיתיר כי זה פחות מגריס

לא תכננתי להתקשר .כיון חשבתי שזה בעייתי -הכתם אדום ואין למה לברר .

התקשרתי עכשיו.

והרב שאל כמה שאלות והתיר

ברוך ה'!!!

 

 

אף פעם אל תהססי לשאול.

לשאול אם יש לך ספק

לא נראה לי שזה ככה ב7 נקיים.

זה על תחתונים ולא על עד..

אם זה על עד צריך להראות לרב אם על תחתון לבןפחות מגריס לא מטמא אבל אולי תתייעתי עם רב את אחרי לידה? עם אמצעי מניעה? אולי תשאלי רב אם את יכולה לשים מגן תחתון או תחתונים צבעוניים

שיש רבנים, כמו שלנו, שבשלושה ימים הראשונים מתייחסים לכתם בצורה שונה.
אבל ככלל זה נכון

חסרונות :

1. מוסיף ימים למחזור (הפסק בערך ביום השביעי/שמיני).
2. דימום כבד מאד מאד בימים הראשונים.
3. יש חודשים עם כתמים לפני הדימום, צריך לדעת לא לראות וכך לא לאסור את עצמך (תסמונת קדם ווסתית).


יתרונות:

1. כמו כל התקן - לא מתעסקים במניעה יום יום.
2. לא הורמונלי - הכי חשוב בעיניי.

ממליצה בחום ;)
לא מכירה את השאר.

יש הבדל?

ההבדל בין ההתקן "הפשוט" שזה נובה טי לבין גניפיקסט ש- גניפגס 'ננעץ' ברחם וכך האפשרות לדימום ארוך מהרגיל הולך וקטן. וזה גם דעת מכון פועה הם דיי ממליצים על גניפיקס.

שוב הכל יחסית כי הווסת בוודאי שתהיה בכמות גדולה יותר ויותר ימים .

אבל גם לזה יש פתרונות טבעיים וטובים כמו טיפות ילקוטמרועים וכדומה

לא כל הרופאי נשים יודעים להתקין את ה גניפיקס. כדאי לברר על רופא מומחה שעושה זאת! בהצלחה

פעם ראשונה קצת כתמים, לא אסר ,ולא הכביד את דימום המחזור..בהוצאה סבבה ואחרי זמן קצר הריון ב"ה,

פעם שנייה כן  התחיל דימום קל לשבוע (לא אסר,שאלתי את מכון פוע"ה ולפי הפרטים שנתתי-לא אסר).

ממש שגר ושכח.

לא כדאי לדאוג אבל כן כדאי ללכת להבדק בזמן הקרוב

ז

דחוף

אבל נשמע שאת לחוצה קצת אז כדאי ללכת כדי שתהיה לגמרי רגועה

לא חושבת שאת צריכה לרוץ להיבדק

לפעמים זה משפיע, וריר בטיול יכול להיות ליחה
את בטוחה שזה שילשול? יש ריח חריף?
האם קיבל חיסון רוטה?

בן 4 חודשים, משלשל משבת (או יום ראשון, אני כבר לא זוכרת). אבל זה כבר יותר משבועיים שיש אצלינו במשפחה שלשולים, כל פעם מישהו (או כמה מישהויים) משלשל, אז ברור לי שהוא נדבק.
אני לא עושה משהו מיוחד, פשוט מחכה שיעבור לו. מה שכן: אני משתדלת להחליף לו מייד כשהוא עושה, מורחת לו בנדיבות אורה קרם בכל החתלה (הציל את העור שלו), ובודקת ממש כל הזמן אם הוא עשה, כדי שלא יישב בזה הרבה זמן.

הבת שלי בת 3 חודשים התאשפזה בגלל זה והיה לה גם ריר ברוך ה הבדיקה יצאה תקין

קיבל אוכל חדש?

כדאי להתייעץ עם גורם רפואי.

בתור אחת "שהתברכה" בזוג מכובד מאוד.

עשיתי מלא הליכה מהירה (על מכשיר הליכה במהירות 7) ואח"כ כל מיני תרגילי ירכיים, תסתכלי באינטרנט.

בהריון הנוכחי הם חזרו בגדול  כי הפסקתי את הספורט, אבל מאמינה שבעז"ה אחרי הלידה אחזור והם ייעלמו לפחות בקצת..

 

בהצלחה במלחמה של כולנו

באינטרנט ניסיתי לחפש ויצאתי מבולבלת

בערך שבוע אחרי המחזור הקודם התחילו לי הפרשות כמו של ביוץ שנמשכות עד עכשיו
מלא הפרשות נמתחות וצמיגיות

יש הפרשות לבנות

ואז זה התנפץ בשניה

כל כך קשה להתמודד עם הספקות האלו.
בעז"ה מאחלת לך לשוב אלינו בעוד כמה ימים עם בשורות טובות!!!

לראות דם או שיתקשרו ויגידו לי היה טעות :/

היה לי בהריון רביעי סיוט לא יודעת מה יכול לעזור .. הייתי בוכה מתסכול
אמבטיות חמימות עם מלח אמבט היה עוזר טיפה

ב''ה חודש אחרי הלידה עבר ועכשיו נשאר רק זכרון רחוק

שאני רק בחודש שישי ומרגישה כבר בסוף תשיעי. אז החמוד ענה "את כבר בחודש שישי ובוקשי בכית, מותר לך😍"

מישהי הסבירה לי למה זה קורה....

כואב ומבאס, אבל טוב לדעת שזה לא חריג.

אני במצב הזה סחבתי עד 42+4 ..

מאחלת לך רק טוב ומתוק בחיים בסוף זה משתלם ב''ה

נזכרתי עכשיו שהרופא המליץ על חגורת הריון - קצת הקל לא יותר מזה