פורום הריון ולידה (עמוד 313)

כמו עוגת שוקולד פירורים,

רק במקום השכבה של השוקולד לפורר חלווה (אפשר גם אגוזים קצוצים/ קוקוס), ומעל פירורים. יאמי. 

פליימוביל

עמי חכמי

משחקים של חיים שפיר הולכים אצלנו המון!! מתאים לגיל שלה- פיקולינו, מישהו לעוף איתו, קלאק קלאק, מצד שני

הוצאתי את ההתקן, תוך כמה שעות התחילו לי כאבי בטן, אחרי יום התחיל דימום.

הדימום היה כמו מחזור.

הריון חודש אח"כ- התאריך ווסת אחרונה הוא יום אחרי הוצאת ההתקן

בהוצאה היה טיפה דימום.

אחרי קצת זמן, אולי חודש בערך לא זוכרת כבר... הגיע מחזור. והוא היה אחרון לתשעת החודשים אחריו😉.

בקיצור, מחזור אחד והריון.

מעניין ששניכם נכנסתם ממש מהר להריון, הייתי בטוחה שהתקופה הארוכה של ההורמונים ברחם, תגרום לזה שיח זמן עד שיהיה הריון

קחי בחשבון שעד 3-4 חודשים זה שיא הנורמלי

וגם חצי שנה זה עדיין בגדר הבסדר.

בהצלחה!!!

יש בסביבה מישהו שיכול לעזור? ארגון מתנדבים? שכנה טובה? אחות/בת דודה/ אחיינית גדולה?

אפילו שעה-שעתיים יכולות לעזור לך להרגיש טיפה יותר טוב...

מבינה ממש.

תנסי לחשוב אם יש מה שיעזור לך.

קשה להיעזר אבל שווה לפעמים.

איזה תקופה קשוחה.

בבקשה תשתפי מישהו בעולם האמיתי ❤️

מחשבות אובדניות זה נורא ואת לא צריכה לחיות עם זה. ואל תחשבי את לא הולכת לעשות איתן כלום, זה יכול להשתלט עלייך ברגע אחד..

מדברת מניסיון. בבקשה תשתפי מישהו. ואל תשכחי אף פעם שיש המון המון אנשים בעולם שאת חשובה להם מאוד מאוד וגם אם נראה שאת לבד במערכה ולאף אחת לא אכפת ממך זה לא נכון!! את לא לבד! אוהבים אותך מאוד ומעריכים! ויהיה להם מזעזע אם תלכי להם פתאום.. בבקשה תחשבי עליהם ועל עצמך בעתיד, ושוב אגיד בבקשה תדברי עם מישהו ❤️

את יקרה ואהובה ומוערכת!

עם הסגנון של נפשיות, אני בנאדם מאוד מעשי באופי שלי.

רק מהסיכוי שאני אפול על מישהו שלא מדויק לי, אני לא אבדוק את זה.

ואני משתפת את בעלי, אבל הוא לא מבין. או לא מקשיב. או מקשיב ולא קולט.

אני גם יודעת גם מה יעשה לי טוב, אבל לא יכולה לעשות את זה כרגע.

וגם קצת אין לי כוחות לזה, עושה מה שצריך (ויש הרבה דברים שצריך)

אני רק תוהה ביני לבין עצמי אם כדאי למנוע הריון בזמן הזה, עד שאני קולטת מה נסגר עלי.. מצד שני בלאגן הורמונלי זה בדיוק מה שחסר לי

זה טיפול יותר פרקטי, את יוצאת כל מפגש עם ״שיעורי בית״

ובלי קשר - למצוא מטפלת זה קצת לצאת לדייטים (אבל מניסיוני מוצאים הרבה יותר בקלות, בסוף הדרישה שונה). כלומר יכול להיות שאחרי פגישה ראשונה תביני שזה לא מדויק לך והכל טוב - עוברים למישהי אחרת שנשמעת לך יותר… לא חושבת שתצטרכי לעבור יותר מ2-3 מטפלות…

וזה מאוד מאוד חשוב שתהיי בטיפול. בטח כשבעלך לא באמת מודע לסיטואציה (אם את אומרת שהוא לא מבין… שזה לגיטימי, פשוט זה אומר שחייב משהו אחר)

רפואה שלמה❤️ 

אפשר מניעה לא הורמונלית

התקן לא הורמונלי, דיאפרגמה+קוטל זרע… תתייעצי…

באמת לא חושבת שהייתי עושה במקומך משהו הורמונלי אם את יודעת שזה משפיע עליך רגשית. אבל יש אמצעים אחרים. ובמקומך הייתי מונעת אבל זו לגמרי בחירה שלך ושיקולים שלך❤️

אבל גם לא להחליט זו החלטה.

אני באמת מקווה שהעומס של ערב פסח גרם לי לקריסה ועכשיו יהיה לי יותר פנאי להשקיע בעצמי,ולחזור לעצמי.

אבל לדעתי עוד הריון במצב כזה, זה לא ריאלי

אבל אני יודעת לספר רק על עצמי, ובלי מחשבות אובדניות ב״ה, לגמרי מנעתי (עוד מונעת האמת) ואני מאוד שמחה על כך. בזמן הזה שיקמתי הרבה את עצמי, הזוגיות השתנתה, ואיכות החיים שלי עלתה פלאים

הנפש שלך חשובה מאוד.

ולפעמים לא צריך הרבה שיחות בתור התחלה, מספיק רגע לאזן את הבלאגן עם כדורים עד שתתאזני קצת ותוכלי להחליט איזה טיפול נוסף יתאים

ממליצה לך מאוד על cbt.

וזה שאת יודעת מה את צריכה לעשות אבל אין לך כוחות לזה, זה בול תסמין של דיכאון..

ממש ממש ממש מעודדת אותך לטפל בזה! את יכולה לחיות חיים ממש טובים ושמחים!

מוזמנת לפנות בפרטי...

את לא אמורה לחיות עם זה ככה.

מגיע לך הרבה יותר טוב בעז"ה!

אני מבינה ממש את החשש מטיפול. זה מאוד קשה להתחיל ולהחשף... גם יכול להיות שנכון להתחיל מטיפול תרופתי (גם רופאת משפחה יכולה לעזור)

וזה מאפשר לאסוף כוחות לטיפול עומק

אבל תתחילי מלשתף מישהו קרוב שאת סומכת עליו, במיוחד שאת מרגישה שבעלך לא קשוב לעניין.  זה יעזור לך אם יהיה מישהו בחיים האמיתיים שיעזור לך לאסוף מוטיבציה לטיפול ולהתמודדות

וגם- לבדוק חוסרים.  זה מאוד משפיע על המח ועל הנפש

תמיד יהיה דברים דחופים יותר. אבל תזכרי שאין משהו חשוב יותר מלדאוג לעצמך

את חשובה

ואת טובה

ומגיע לך לחיות בטוב בעז"ה.

לגבי מניעה- נראה לי ברור שצריך למנוע בינתיים.  הריון ולידה הם בעצמם טרלול הורמונלי וטריגר משמעותי מאוד להתפרצות של דיכאון קליני. כמובן שאם את חוששת מההורמונים אז כדאי מניעה לא הורמונלית

בהצלחה!

את חשובה ויקרה! ואפשר לצאת מזה!

כמה מקומות שיכולים אולי לעזור אם את מרגישה צורך עמותת ער"ן - עזרה ראשונה נפשית - עמותת ער"ן

מענים למניעת אובדנות - קווי חירום, תמיכה וייעוץ - בטיפולנט

רשת תמיכה לאם ולמשפחה - אור ניצה - רשת תמיכה לאם ולמשפחה (ע"ר)

שהיום היה הרבה יותר טוב. חסדי ה'.

בעלי יצא עם הילדים ואני נחתי בבוקר.

כשהם חזרו יצאנו לטייל, הלכנו ברגל (ולא באוטו כמו תמיד) ליד הבית, עם נופים מרחיבי נשימה

קפצנו לבקר דודים, וגילנו אותם באמצע הפתעה להורים, אז קצת נתנו יד בבישולים (איזה כיף זה להכין עוגה בלי לשטוף כלים 😉 סתם, שטפתי..)

חזרנו הביתה והילדים נשפכו למיטות ונרדמו תיק תק.

ועכשיו העמדתי בשרי שהיינו חייבים לבשל כבר (חיכה כמה ימים מופשר במקרר..) והחלטתי לשלוח לשכנה מגויסת חלק מזה לצהריים מחר.

וזה גם מריח פצצה.

ואנחנו מסדרים את הבית, ואני אוהבת שהבית מתוקתק.

תפילות שנמשיך לעשות דברים שממלאים באנרגיה 😍

בשנלר.

א"א לשלם שם עם תווי שי/הנחת יומולדת

שם  לפני.

רק אא להביא עגלה. אנחנו הלכנו על החומה הדרומית. הצפונית יותר ארוכה ולא מגיעים איתה עד הכותל.

היה היום משקפי תלת מימד ליד החורבה בחינם. לא יודעת אם יהיה גם מחר (לא עשינו)

א. משפחה במובן הרחב של המילה זה דבר סבוך שמעלה בנו כל מיני רגשות, דפוסים וכו׳. ממה זה נובע בדיוק אני לא בטוחה. אבל בפשוטות אם בהקשרים האחרים אפשר לבחור להתרחק מאנשים שמעלים בנו כל מיני דברים שפחות נוח לנו איתם, עם המשפחה אין מה לעשות. הם כאן, והם כאן כדי להישאר בע״ה ובטווח הארוך אי אפשר לברוח ממפגשים או מחיכוכים איתם. משפחה זה גם מקום שאולי מחזיר אותנו לילדות וגורם לכך ששוב הצורך להרגיש אהובים, מוערכים, מיוחדים וכו׳ עולה ביתר שאת. בקיצור, לצד כל המעלות והברכה שיש במשפחה, משפחה זה עשוי להיות מקום מורכב קצת 🙂.

ב. עולם הרשתות החברתיות הוא עולם שמזמין השוואות והמון וצורך למצב את עצמינו במקום טוב (לפחות שווה) ביחס למה שאנחנו קולטים אצל אחרים. אני אישית די מתרחקת מזה כי העיסוק הזה במה שאחרים עושים, מה הם משיגים או מגשימים ואיך הם נראים, וכמו כן מה אני אשדר, איך אני אראה, איזה חלקים ממני אבחר לשתף ולהבליט בחוץ, כל העיסוק הזה לא עושה לי טוב ובכללי לא מרגיש לי מאד בריא.

ג. לגבי האיך להתפטר מזה, אני מאמינה שאנחנו במקום יותר טוב נקי ובריא כשאנחנו מפנים את המבט שלנו פנימה ולא החוצה. אז במפגשים משפחתיים זה קצת מורכב כי מן הסתם משוחחים, מתעדכנים וההשוואות צפות מעצמן. אבל בהקשר הזה הייתי לפחות חוסכת מעצמי את כל מה שקשור לאינסטגרם וכו׳. אולי תזכרי את הכתוב שאומר ״מוסיף ידע מוסיף מכאוב״. לדעת כמה שיותר על החיים של השני, זה מקום שהנשמה שלנו לא הכי בנוח איתו. התברכנו דווקא כשידענו לשמור על הפרטיות שלנו - ״מה טובו אהליך יעקב״ נאמר על כך שאוהלי עם ישראל מוקמו באופן כזה שכל פתח פנה לכיוון אחר כדי שלא יכלו לראות מה עשו באוהל של השני.

אז ברוח הזאת הייתי מציעה לך ״פשוט״ לא להיכנס יותר לעמוד שלה, ולא בודקת אם היא הסתכלה למה ששיתפת או לא. ממש להתגבר על ההרגל ועל הסקרנות וללמד את המוח שלך שאת יכולה בלי זה. אם זה לא היה עושה לך כלום, הכל היה סבבה. אבל את מתארת מצב שלא עושה לך טוב וכבר לא כל-כך בריא לך 🫶🏼, אז זה נראה לי איתות חזק שכדאי לשנות את זה.

ד. ולהתחזק בזה שיש מקום לשתיכן בעולמו של הקב״ה. ששתיכן יכולות להיות טובות ומוצלחות מאד, אדרבה. ושלכל אחת יכול להיות מצוין! כל אחת במסלול שלה. ההצלחה שלה לא אומרת כלום על מי שאת, כמו שההצלחה שלך לא נוגעת בה ובמה שמוכן לה.

בהצלחה נשמה, נשמע כמו מצב לא הכי קל ונוח להיות בו 🫶🏼

שאת מחפשת מילוי עבורם ודרכה את מקבלת את המילוי

תשאלי את עצמך מה את מקבלת ממנה בעצם כשאת משתפת אותה בדברים האלה והיא מגיבה לך? רצון לאהבה, רצון להערכה וכד'

תנסי לחשוב על תפיסת עולם שלך שגורמת לך להרגיש את החיסרון הזה לדוג' לא רואים אותך

אבל ברגע שתביני שאין לך צורך במילוי חוסר כי תמיד מלאה את נשמה והנשמה תמיד שלמה אין לה צורך בהערכה, כבוד,אהבה וכד' היא מלאה מעצם זה שהיא חלק מהקב'ה ולכן היא לא חסרה

אז כשרואים כך את המציאות פשוט כבר שאין צורך במילוי החסרונות

כמה הייתי זקוקה לשמוע את זה!

חיבוק על הקושי

ותודה גדולה ועמוקה על המסירות וההקרבה❤️

בס״ד

תודה לך על המילים המחזקות וגם על החיבוק!

מקווה שאת בטוב ושהימים האלה עברו עלייך בטוב. 

טלפונית עם רוקח

לכל הילדים שלי היתה אנמיה בשלבים מסוימים.

חלק גם קיבלו סירופ ברזל, במקום טיפות.

כשהקפדת על ברזל האנמיה עברה?

עדיף סירופ על פני טיפות?

אגב לרופא טוב הייתי נוסעת גם אם הוא לא גר קרוב מאד,מדובר בד"כ במעקב שאפשר לעשות גם מרחוק ולא לכל ביקור צריך להגיע פיזית

בהצלחה

כמו תמיד, כל שיר נוגע עמוק.

תודה לך!

פירה עם בטטה (ותפו"א)

זה בהחלט פותח אפשרויות נוספות...

ארשום זאת בפניי!

ומרק ירקות עם עוף בהחלט אפשרות שלא חשבתי עליה!

פלפלים בצבעים שונים, כרוב, גזר (אפשר גזר גמדי), בצל, קישוא.

תיבול אפשר סילאן וקצת חומץ בשביל הטעם החמוץ מתוק

או צ'ילי מתוק אם מצאתם ללא קטניות

לק"י

אז זו גם אפשרות

זאת כמות לבערך 7 חביתיות,

מומלץ לנסות קודם את הכמות המקורית

ואחר כך שמכירים את המתכון אפשר להכפיל כמויות

שתי ביצים

כוס וחצי סודה (אפשר טיפה פחות ולהשלים עם מים רגילים)

1 כוס קמח תפוחי אדמה

מעט מלח (אפשר טיפה פלפל שחור לא ניסיתי)

3 כפות שמן

מעט פטרוזיליה קצוצה (אפשר לוותר)

לערבב הכל בקערה *עמוקה*

בבלנדר יד/בלנדר מוט אם יש לך

עד שהכל הומוגני (יש למעלה שכבה של קצף מהסודה, שזה בסדר, דומה לבירה )

לחמם מחבת קטנה

לשפוך מעט מהבלילה ולשטח  על פני כל המחבת

או בגבינה עם קצת סוכר )

גם פה זה לבערך 7 חביתיות,

אחרי שלומדים פעם אחת ניתן להכפיל כמויות

צריך:

שתי ביצים

כוס וחצי חלב

2 שקיקים של סוכר וניל

1 כוס קמח תפוחי אדמה

3 כפות חמאה (אפשר שמן במקום)

לשפוך מעט למחבת חמה

להפוך כשהשוליים מזהיבות 

להוציא לצלחת.

ניתן להגיש עם ירקות חתוכים 

זה עובד עם סילאן.

שמים ממש קורט מלח

ואני שוב אומרת

לעבוד עם קערה עמוקה! כזו שיש לה שוליים גבוהים

בשביל שלא כל המטבח ייתלכלך!.....

חוץ מטיפונת

בשביל החביתית הראשונה שלא תידבק.

אחר כך זה רץ .

אפשרי לעשות בלינצע'ס.

למלא ב:

פירה עם בטטה ובצל.(רוטב אני עושה איך לא. מתפוחי אדמה של הפירה עם מים מהבישול שלהם וצבלינים עם בצל מאודה וחטחון בבלנדר ידני )

ממרח בטעם כבד (מקישואים או שקדים ואגוזים)

לק"י

זה לא הדבר הכי טעים בעיני, אבל מגוון את תפו"א

2 כוסות מים וכפית מלח לכל כוס קינואה.

להרתיח, להנמיך את האש ולבשל 15 דקות. להשאיר את הסיר מכוסה עוד 10 דקות

לק"י

הילדים שלי כנראה יאהבו בלי כלום (מי שיאהב).

אני פעם אכלתי עם סלט ירקות, וזה היה טעים יותר. הכנתי גם עם ירקות מבושלים.

אולי יהיו לכן רעיונות נוספים.

אם כמו אורז אז להכין  עם בצל מטוגן גזר מטוגן, או חמוציות

בורגול זה  להןסיף לסלט ירקות או עשבי תיבול

קוסקוס פשוט להגיש עם מרק ירקות של קוסקוס 

היום נאכל דג שלא נאכל בחג עם סלטים

וממחר עד חמישי אנחנו ממנגלים

בבוקר הילדים מכינים לעצמם מצה עם שוקולד.

הכי הרבה חביתה בערב עם ירקות

מי שלא אוכח שרויה גם לא מורח שום ממרח על המצה?

או שיש הבדל בין ממרחים? 

שמים מרור (חסה) אחרי שייבשו אותה היטב היטב כמה פעמים וטובלים רק את החסה בחרוסת ולא את המצה ומנערים מיד (לא באמת אוכלים את החרוסת)

סוג של נטיפים (עשיתי אותם ממש קטננים)

עם מלא ירקות

מצכננת גם לנסות לעדות אותם ברוטב שמנת פטריות וחמאה - כמו פסטה 

אנטיפסטי

כרובית וברוקולי

קוביות חציל פלפל ובצל

כי אם יש ילד רחב יותר( לאו דווקא שמן בכלל, פשוט מבנה יותר רחב) אפשר יהיה לקנות לו מידה או שתיים מעל, זה יראה טוב ולא יותר מדי גדול וישב ארוך יותר.

ועל ילד בגובה זהה אבל עם מבנה יותר רזה, מכנסיים באותה מידה יראו ענקיות בגלל הרוחב, למרות שזה האורך שמתאים לו

תוכלי להזמין מידה מעל, ולא יראה עליו רחב מדי

עורכת ומוסיפה: בשנה שעברה היו בקיווי מכנסי ג'ינס ברמודה כאלה, שכיסו יפה את הברך 

לק"י

וזה היה עד אחרי הברך.

בנקסט מה שראיתי נראו קצרים.

לק"י

אבל בהנקה הכמויות הרבה פעמים קטנות יותר מאשר בתמ"ל.

(אני חושבת שהיא הגיעה גג ל-120 עד גיל שנה או קצת יותר).

יש כל מיני שיטות לשאיבה:

- לעסות קצת את השד לפני.

- לשאוב 7 דקות מכל צד, ואז 5, 3, 1.

- להניק מצד אחד ולשאוב מהצד השני במקביל.

- לשאוב מיד אחרי השינה, אם את מרגישה מלאות.

- להסתכל על התינוק או תמונה שלו תוך כדי שאיבה.

בהצלחה!!

הייתי שואבת 20 דקות מכל צד בשביל להוציא מנה (בגלל זה העדפתי משאבה דוצ) והיו ילדים שינקו אצלי 5-7 דקות.

שאבת 3 שעות אחרי הנקה? כי בעבודה הייתי שואבת כל 3 שעות ואז באמת הייתה יוצאת מנה בבית כשזה תוך כדי הנקות יכול לצאת רק חצי מנה ואז מאחדים כמה מנות.

ולא ממש משנה סוג המשאבה ולכן צריך לשאוב יותר,  וגם היא יכולה לקחת משלך ואז להוסיף לה תמל אצל המטפלת

בד"כ אומרים רבע שעה מכל צד

לפעמים צריך יותר אם רואים שהזרימה משמעותית דווקא בסוף השאיבה אז להמשיך ולא לעצור

המשאבה פחות יעילה וגם לוקח יותר זמן לתהליך שחרור החלב

אפשר לזרז את זה. יש כל מיני טיפים:

לעסות לפני השאיבה וגם תוך כדי לסחוט קצת (זה קצת קשה עם משאבה מתלבשת)

לשאוב בו זמנית במשאבה דוצ עוזר וגם חוסך זמן.

להריח בגד של התינוקת או תמונה שלה (אני לא הרגשתי שינוי אבל טוענים שעוזר).

לעשות הפסקה קצרה באמצע.

אם שואבים חד צדדית אז לשאוב עשר דקות צד אחד, לעבור לצד שני ואז שוב 5 דקות מכל צד. זה מגביר חלב, מנסיון.

אם שואבים דוצ פשוט לעצור,לעסות קצת כמה דקות ולהמשיך

וגם הגוף צריך להתרגל כשחוזרים לעבודה שואבים כל יום באותה שעה אז בד"כ יוצא יותר מאשר שאיבות פה ושם

אם היא לא מוכנה תחליפים אז כדאי להכין סטוק...

לשאוב לא במקום ארוחה אלא בנוסף

נגיד בבוקר אחרי ההנקה הראשונה או זמן אחר שמתאים לך (עדיף קבוע ועדיף בבוקר כי אח"כ כשתשאבי לא יפריע לך אם יהיה יותר ממה שהקטנה אוכלת)

לנסינו שאבה הרבה ומהר וחיקוי של ביאמבה קצת ולאט

כי אני לא מרגישה מלאות כמעט אף פעם

אז גם לא יודעת אם היא מרוקנת אותי

מצד שני- השישים ששאבתי לה הרגיע אותה לשלוש שעות…

לק"י

הם כנראה נמצאים במקום אחר מכם, גם המצב הכלכלי, וגם הם ההורים.

אז להביא משהו כהכרת תודה, ולעזור כשבאים (אם בלהכין משהו לסעודה, ואם בלעזור במהלך האירוח עצמו), זה נפלא!

אבל לחשוב שצריך להחזיר להם באותו סדר גודל שהם מביאים, זה מיותר בעיני.

ולגבי ההורים שלך, אין צורך לספר לצד אחד מה ההורים בצד השני מביאים.

אצלנו ההורים ייעלבו אם ננסה להחזיר להם מתנות...

מבחינתם הסדר הוא שהורים נותנים לילדים מתנות פיזיות, והילדים מחזירים להם בנחת - כלומר, לגרום להם לנחת (זה בעיקר אצל ההורים מצד אחד שלנו)

מבינה שאתם עוד זוג צעיר (בלי ילדים?) אבל בע"ה עוד תזכו להחזיר להם בנחת...

זה שהם נותנים או לא נותנים מתנות לא אומר שהם בהכרח מחפשים את אותה נתינה או אי נתינה ...

אפשר להרגיש מה הצורך של בן אדם....

לפעמים מחפשים רק הכרת הטוב והערכה, לפעמים עזרה בבית, לפעמים להתקשר פעם בשבוע...

יש כל כך הרבה דרכים להביע הערכה והכרת תודה.

ואז לפעמים הבאות יש מאיפה להחזיר.

כן ממליצה לעבוד על המקום הרגשי ולהתנתק מהשיפוטיות ולהבין שזו פשוט שפה אחרת ולכן את מדברת אליהם בשפה שלהם,

אין עניין להשוות בין צורת חיים של משפחה אחת לאחרת,

אנשים שונים נותנים דגש על דברים אחרים בחיים ואי אפשר להכניס את כולם על אותו סולם.

לטווח הארוך יותר אני חושבת שזה מפרה ללמוד גישות שונות על היתרונות והחסרונות של כל גישה, וכך לאמץ הסתכלות בריאה ומחושבת בין הגישות השונות.

יש לך ילדים?

אםם היה לך אפשרות- לא היית רוצה לתת להם?

זו שפת האהבה שללהם, זה כנרטה עושה להם טוב

אם הם אנשים טובים וזה לא מגיע עם דרישות

תני חהם לאהוב

והערכה והכרת תודה לא חייבת לבוא במתנות חוזרות

זה יכול לבוא במחוות קטנות יחודיות להם

את מכירה אותם

אני בטוחה שתמצאי את הדרך להביע אהבה והערכה הדדית

זה מאגרים שבדרכ יש בגוף.

וחיבוק. שיבוא טוב בלב לגבי מה שיבוא