הי,
התחיל לי עם נקודה שחורה אחת, שהתפוצצה והתקטנה, לא דאגתי כי היה לי פעם אחרי לידה והרופא הציץ ואמר שום דבר וזהו.
פתאום יש עוד 2 מן בליטות אחת שחור אחד לא, רק מורגש לא מציק...
במוקד אמרו תלכי לרופא נשים, יש לי תור רק עוד 3 שבועות. מהססת כי רופאים לא אוהבים שעוברים רופא ברבעון, ולהרגיש שמגיעה על סתם לבדיקה מביכה ולא נעימה די מיותר לי, מצד שני הרופאים הקבוע וזה שאלך אליו...
לא רוצה להזניח אבל גם לא לרוץ סתם 
בלאומית בי-ם למשל יש פשוט רופאי מיון נשים, כל יום בשעות מסוימות.
אם אין- תתייעצי עם הנציגת קשרי לקוחות במרכז הרפואי שלכם מה את יכולה לעשות במקרה שאת צריכה רופא נשים דחוף.
חייב להיות לזה מענה.
יכול להיות שיש לך שם ורידים?
אני רק רואה (בעיקר מרגישה, הבטן של 35 בכל אופן די מסתירה...) עיגולים קטנים בולטים.
זה בליטות נפוחות לרוב מאורכות
כדאי באמת שתלכי לרופא
זה בודאי לא מלחיץ ודחוף אבל אולי צריך איזו משחה?
וזה מעבר רציני, לאיזור מרוחק מאוד, התנתקות מכל החברים, מעבר מוסדות... הכל.
אני הייתי מספרת מרגע שזה וודאי.
אנחנו עברנו לפני שנה בתוך העיר לאזור אחר, מעבר הרבה יותר פשוט בלי החלפת מוסדות וחברים ועדיין הרגשתי שזה היה משמעותי.
עדיף קרוב אבל באופן ודאי ומסודר
בעד להניח על השולחן כמה שיותר מהר
לספר על זה, לשתף, לדבר
בלי לחץ.. אבל כן להנכיח שלא ''יפול'' עליהם.
וכמובן להעלות את זה בצורה כיפית ונעימה, להדגיש את היתרונות שבמקום החדש.
זה לא קל להיות באולי המון זמן
את צודקת שלא נכון להנחית ברגע האחרון
חושבת שאפשר לדחות את הלספר
ולהציג את זה כאפשרות ולדבר איתם ולשמוע אותם...אבל אפשר גם קצת בהמשך
אם יתעכב מדי אז אפשר גם לפני שוודאי
אבל הם לא חייבים לדעת מעכשיו דווקא
או אפילו רק לדבר איתם בכללי על מעברי דירה, שידעו שזה קיים.
וגם לקחתי אותם לאותה דירה לראות
זה היה חדש מקבלן ושדרוג למה שחיינו אז
גם אזור אחר בארץ והעברה של מוסדות
גילאים 2-12
אם כן לספר אתמול.
אם לא, להתחיל להכין את הגדולה לפחות חודשיים לפני.
קודם להכיר את הסביבה החדשה, אפשר לנסוע כמה פעמים לשכונה לקנות ארטיקים בסופר המקומי, לשחק בפארקים, ליצור חוויה חיובית וזיכרונות טובעם סביב המקום ואח"כ לדבר על הפרידה מהמקום הנוכחי.
שימי לב שלא תמיד מה שברור לך מברור גם להם וצריך להסביר את הכל.
יהיה בית חדש והחדר יראה קצת אחרת, תלמדי בביה"ס חדש, תכירי חברות חדשות. אולי יש חוג שיש גם שם אז לומר שאת זה החא תמשיך אבל עם מדריכה אחרת וחברות אחרות וכו'.
אני מחפשת עבודה, וכרגע בשלב של ראיונות לכמה מקומות. אני בשבוע 16, והעבודות אליהן אני מתראיינת מתחילות בספטמבר, כלומר כשאהיה בשבוע 22.
מצד אחד, אני לא מחוייבת חוקית לספר כרגע על ההריון, וסביר שזה יפגע לי בסיכויי הקבלה. מצד שני, לספר שבועיים לפני תחילת העבודה בפועל בטח יצטייר רע מאוד מאוד ואולי עלול להשפיע על היחס של המעסיק אליי, או לחילופין חיזלוש של ההעסקה ברגע האחרון.
מה הייתן עושות? מספרות בראיון? מספרות כשחותמות חוזה? מספרות רק כשחייבות חוקית?
אשמח לעצות 🙏
אם את בשבוע 16 כבר אז בראשון לספטמבר לכאורה תהיי כבר בשלב שבו את צריכה חוקית לספר למעסיק...
גם אם חוקית את בסדר, כמו שאמרת - בוסים לא יאהבו את זה שלא סיפרת...
הייתי מספרת בראיון
ויודעת מראש שיתכן מאוד והמנהלים יביאו לי רק מילוי מקום לחל"ד/משרה קטנה.
חיבוק גדול, זה באמת דורש הרבה אומץ לחפש עבודה בהריון ♥️
אגב עם המחסור של המורים היום אני כן מאמינה שיביאו לך משרה, אבל כנראה שהמשרה תהיה רק מילוי מקום לחל"ד. סתם השערה.
אלא אם את ממש בטוחה שיקבלו בכל זאת
צה 'אני עושה- מחכה ישעדכנו שהתקבלתי
ובדר''כ אחרי זה יש איזו םגישה או ישחה ראושנית כזאת של הסבר על התפקיד וכדומה-
ואז כן מספרת
אבל לא מציגה באופן לש
חיכיתי להתקבל כדי להודיע
אלא מסבירה שבזמן הראיון היתי בשלב מוקדם כדי לספר..אבל חשןב לי לעדכן מראש כדי שיהיה מספיק זמן להערך🙏
שיכולים לא לקבל אותך לעבודה בגלל הריון
אז אם לא רואים עלייך עדיין את לא אמורה לספר על ההריון..
בסוף חוק זה חוק ואת לא משקרת כאן חלילה
מכירה הרבה שסיפרו בראיונות ופשוט לא התקבלו לעבודה .. אז לדעתי לא שווה להיות נחמדים על חשבון הרווחה הכלכלית של המשפחה שלך.
כמובן, אם את לא חייבת לעבוד והמשכורת שלך היא אקסטרה ואת לא מרגישה בנוח עם לא לספר אז המציאות שונה ..
לא יפה להעלים דבר כזה
חוויתי את זה כמה פעמים עם קולגות והשנה גם כמעסיק בעצמי,
זה מבאס פוגע באמון.
את בהריון, אחלה תניחי את זה בינינו בסוף הריאיון. לא בטוח שלא תתקבלי בגלל זה, אבל אולי יכוונו אותך לתפקיד שמשקיעים פחות בהכשרה או לפחות ידעו להעריך לזה.
לדעתי - לא ישר לא לשתף (עזבי רגע את החוק.. באינטראקציה בין אנשים, זה מבאס) ובעיניי גם פוגע ולא נעים. כשמישהי לא מספרת - כמעסיקה- זה מוריד לי ממנה. חבל להתחיל ככה.
זו דעתי
קוראת פה בשרשור שיש אומרות ש''אל תתני ללא נעים לפגוע ברווחה של המשפחה שלך'' לא יודעת.. בעיניי להיות בנאדם זה הבייסיק, ולא מפסידים מזה.
בהצלחה!!
זה לא פייר להנחית עליהם בספטמבר שאת שם רק לעוד ארבעה חודשים או שלושה...
הייתי אומרת בסוף הראיון שאני ממש בתחילת הריון.
אולי לא הייתי מספרת באיזה שבוע אני, למרות שגם שם אם היו שואלים אז אין דרך לשקר
ומאחר וזה קורה המון ..
יכולה להעיד שבעבודה אחת
בראיון היתי בשבוע 5-6
בקושי אני ידעתי שאני בהריון.. עוד לא ראיתי דופק
אז כמובן לא סיפרתי
סיפרתי בהמשך.. הבוסית כ''כ התעצבנה
ומצד שני הודתה בפה מלא שטין סיכוי שהיתי מתקבלת אם היתה יודעת
וואלה זכותי לעבוד ולהתפרנס
ואם לאנשים זה לא ברור אז אני לא חושבת שנכון שאני לא אעבוד בגלל זה
למה לדעתך עשו את החוק הזה. ? שלא חייב לספר עד חודש חמישי ?
בדיוק בגלל זה שהריון פוגע בתעסוקת נשים ומעסיקים לא מקבלים נשים בהריון כי אין להם כוח להתעסקות הזו .. הרי בסוף אם יש לך עובדת שנכנסה להריון את מקבלת את זה נכון?
אני לא מתעלמת מהקושי של המעסיקים אבל אם מחפשים עובדת לטווח ארוך ולא לשנייה וחצי אז זו תקופה מסוימת שהם סופגים וזו לא הכשרה לחינם ..
אני אישית הייתי באותו מצב ובאמת לא מצאתי סטאז כמורה כי חיפשו עובדת למשרות של מילויי מקום וכאן הייתי הוגנת כי חיפשו למשל לחצי שנה החלפה ואני לא יכולתי למלא את כל התקופה אז ברור שהמצב כזה סיפרתי. אבל אם היו מחפשים למשרה קבועה לטווח ארוך לא הייתה סיבה שאספר כי כמו שמתמודדים עם מורות שיוצאות לחופשת לידה אז כנל ..
אבל יש לציין שהמשפחה שלי באותה תקופה יכלה להתמודד עם זה שאמשיך לעבוד במשהו פשוט שעבדתי בו תוך כדי הלימודים בלי לקרוס כלכלית ..
והייתי ישרה וסיפרתי והמעסיק קיבל אותי ופשוט התעלל בי. אז סורי, יש זכויות בעולם ומותר להשתמש בהם.
היתה לי שיחה ארוכה על זה עם שכן מנהל בית ספר שרוב המורות דתיות והוא אמר שיש דיבורים חופשיים בחדר המורות איך הן מתכננות את ההריון ככה שיהיו בהריון/בתקופה מוגנת נגיד חלד או אחרי לידה בחודש מאי (הייתי בהלם הוא אמר שרובן חרדיות, הייתי בשוק שמדברות על זה ככה בחופשיות), כי זה החודש של השיבוצים. וגם מי שבתחילת הריון בחודש מאי ישר מספרת כי זה החודש של השיבוצים לשנה הבאה ואז הוא מחוייב לתת להן אותם שעות והכל וזה די דופק אותו, והוא ממש תהה בינו לבין עצמו אם זה בסדר או לא (ברור שחוקית הוא לא מחסיר מהן פסיק, אבל בסוף זה דופק אצ המערכת וממה שהוא אמר גם את הילדים. וראיתי את זה גם בעצמי כאמא בכמה פעמים).
ואמרתי לו שלדעתי בתקופה של פעם שמפרנס אחד הספיק אז וואלה צודק מי שרואה בזה משהו לא הגון, כי באמת לא חייבים את המשכורת הזו ועדיף להיות פחות "מתחכמים" ו"מנצלים את המערכת", אבל בימינו שאי אפשר בלי שתי משכורות אז מצטערת, יש תחומים שגם ככה אני בעמדת נחיתות כאישה דתיה, ואם אצטרך לספר כל פעם שאני בהריון פשוט לא אעבוד בחיים. וגם המורות האלה, נשים חרדיות, יולדות כל שנה וחצי בממוצע. אם הוא לא יתן להן את הפרנסה מי יתן להן? נכון זה לא צריך להיות על גב המערכת, אבל במקרה הזה המערכת היא על גב הנשים. לא יתכן שכאמא את צריכה לתפקד במאה אחוז בבית, קשה ממש (לפחות בתחום שלי) למצוא משרה חלקית, אז את עובדת משרה מלאה וגם אם את שמה בגן בשניה שנפתח ומוציאה אחרי הצהרון אי אפשר להסתדר עם כל השעות בעבודה, בטח לא אם יש כמה ילדים במוסדות שונים. אני מרגישה שפשוט מכריחים אותי לקרוס.
אז עם כל הכבוד כשרצו שנשים יצאו לעבוד נתנו להן הקלות כמו לא לספר על הריון בהתחלה - אז כן שישתמשו בזה כי אחרת הן דופקות את המשפחה שלהן.
שסתם לא רוצים להתעסק בלהעסיק אישה בהריון.
היו לי פעמיים ראיונות לעבודות שזה לא היה אמור להשפיע עליהן (אחת למילוי מקום, התלמ היה אחרי סוף המילוי מקום, ואחת שהתלמ היה בחופש הגדול...) ובשתי הפעמים קיבלתי תשובה מפורשת שלא התקבלתי בגלל ההריון. באחת המנהל אפילו כתב לי את זה בהודעה בלי להתבייש....
זה לא חוקי, מעצבן, ולא נעים בכלל....
מאז מספרת למעסיקים רק בשבוע 19-20.
כנראה שלא סתם זה הזמן שקבעו בחוק.
התוצאה של זה הייתה שנה וחצי בלי עבודה.
היא כבר התקבלה הייתה עם חוזה וחיכתה לתאריך תחילת עבודה (מקום ממשלתי - כל התהליך לקח 5 חוד')
ואז רצתה להיות הוגנת וסיפרה על ההריון
החברה בלי להתבלבל ביטלה את החוזה וסגרה לה את התקן.
בשלב הזה של ההריון היא כבר לא מצאה, אחרי שכבר קודם חיפשה מלא זמן עבודה.
הייתה צריכה לחכות ללידה ועוד חופשת לידה שלא קיבלה בה שקל ורק אז מצאה עבודה אחרת.
אז לדעתי אל תהיו תמימות ואל תהיו ישרות על חשבון הלחם והחלב שלכן, כל עוד אפשר עדיף לספר רק אחרי שמתחילים לעבוד בפועל.
כן מסייגת שאם זה תפקידים בכירים של משרות אימון אז כמובן לספר מראש.
ובדר"כ אז גם פחות קשה למצוא עבודה. וגם לא יוותרו כ"כ בקלות על מישהי שראו אותה כמתאימה.
לעבודה מהסגנון הזנ
זה הרבה סיעתא דשמייא, אבל יש גם מקרים כאלו
רק באמצע שביעי
ולדעתי קיבלו אותי אפילו לפני שישי, עכשיו כשאני נזכרת. לדעתי תחילת חמישי. אבל זה היה על השולחן שאני בהריון מן הסתם
עבודה.
כשאני הייתי בהריון ממש סבלתי בעבודה וזה גם היה עבודה פיזית וכאב לי כל הגוף, השעות לא היו טובות ועוד..
חיפשתי עבודה אבל ברגע ששמעו/ראו שאני בהריון - אף אחד לא קיבל אותי. אחרי כמה ראיונות התייאשתי ולא היתה לי ברירה נשארתי לעבוד במקום שסבלתי עד הלידה וזה השאיר לי צלקות נפשיות על תקופת ההריון.
אנחנו פשוט עוברים דירה באוגוסט, ואני אמורה ללדת בתחילת ינואר...
ולהשאר בלי עבודה לארבעה חודשים זה יאתגר אותנו כלכלית מאוד מאוד מאוד.
אין לי מושג מה לעשות
היום והקאתי אחרי ששתיתי.
הגיוני שבכל זאת אני לא מרגישה טוב עכשו בגלל הבדיקה?
זוכרת שכתבתם שיש נפילת סוכר, השאלה אם יכול להיות קשור או שבגלל שהקאתי זה לא אמור לקרות?
גם לי קרה ככה בפעם היחידה שעשיתי את ההעמסה של המאה. זוכרת שהייתי חלשה אחר כך מאוד (ביקשתי מבעלי שיבוא לאסוף אותי אף שיש תחבורה ציבורית נוחה מהמרפאה) - לא זוכרת כבר תוך כמה זמן התאוששתי.
בכל אופן, כנראה שעכשיו ייתנו לך לעשות פרופיל סוכר במקום... תתכונני...
מה זה אומר פרופיל סוכר?
פרופיל סוכר הוא בעצם מעקב למשך שבוע אחר רמות הסוכר בדם אחרי אכילה. הוא מתבצע במדקר וסטיקים שמקבלים מהקופה (בעצם בזה משתמשות כאלה שיש להן סוכרת כדי לעקוב אחר האיזון של הסוכר בדם) - דוקרים קלות את האצבע, ו"מנגבים" את הדם בסטיק, ואז מכניסים אותו למכשיר שבודק כך את רמת הסוכר בדם. את הערך שיוצא רושמים בצורה מסודרת.
אחרי שבוע בודקים את כל הערכים שיצאו, ואם כולם תקינים אז אין סוכרת. אם יש שניים או יותר לא תקינים אז חושדים שיש סוכרת, ומנחים לשמור דיאטה של סוכרת היריון.
אז התחלתי עם חיפוש של מסעדה ליומולדת של אמא (משהו משפחתי גדול)
ואז הגעתי לחיפוש בגוגל של כל מיני פינות גן ובתי קפה מיוחדים וטרנדיים עם גינה או מרפסת בתל אביב (הנפש שלי כ"כ נמשכת לשם)- וחשבתי על כמה שרובנו הולכים על המסעדה הסולידית עם המזגן והחדר הפרטי המוכרת והידועה במקום על הפינות הפחות מוכרות.
ואז הפלגתי במחשבות שביומיום לא יוצא לנו לחוות דברים מיוחדים כי יש מסגרת וסידורים ועבודה ודברים בלו"ז שמעיקים,
וכמה בעצם צריך לחוות עם הילדים ולא ליצור סטריליזציה אלא לחגוג את הכאן והעכשיו ולנסות להכניס יותר ענין וחוויה ומגניבות גם לתוך היומיום האפרורי.
יש לי כ"כ הרבה רעיונות ודברים שאני רוצה לעשות ולהשקיע בהם (נמל ת"א בקיץ\הופעת רוק לכל המשפחה\ גלידריה במקום חדש בלילה) אבל כל הבירוקרטיה\שגרה\דאגות\חוגים\בירורים\תורים-גוזלים ומסיחים ובעצם צריך לזרום ולהנות.
וגם חשבתי מצד שני כמה מורכב להנות השנה. אבא שלי נפטר, לא בטוחה שבאמת עיבדתי את זה עד הסוף.
ולהבדיל, בשוטף המון דאגות, המצב הלאומי, מלחמות, מחשבות על מה יהיה ומתי תגיע הגאולה, אמונה, הדרכת הורים, קשיים בין הרצוי למצוי בתוכי, עם ילדיי, בכללי.
רוצה להיות אמא משמעותית אבל קרייריסטית, להיות שמחה אבל רזה, להיות אחראית ורצינית אבל גם קלילה, לפחד פחות, להעז יותר, לצחוק יותר ולהנות מהדרך.
לעמוד במטבח זה פנטזיה מבחינתי, לארח במרפסת, לעשות פיקניק קיץ בפארק רחב ידיים, בנפש אני מתגעגעת להמון דברים ודמיונות וציורים שאני לא מספיק מתורגלת בהם וקורצים לי.
וכמה שצריך לאזן ולנווט בים הסוער של החיים,
לדאוג אבל לא לשכוח לזרום
להיעצר לחשוב אבל לבחור דרך ולהמשיך לנוע.
לקדם את הילדים ולהעשיר ולטפח אבל לא על חשבון תמימות ילדית והדברים כבר יסתדרו מאליהם.
ולשמר איזה קסם ומקום לחידוש ובשורות טובות.
אובדת חצותאחרונהספר ניסויים של מכון דוידסון
ספר מתכונים לילדים
אלא יש לה הרבה דברים
אפשר לקנות לה עוד חלקים ממשחק/ ספרים מסדרה/ חפצים שהיא אוהבת
ויש לה הכל…
ילדת שמנת מפונקת להורים בעלי יכולת כלכלית גבוהה מאוד
תמיד אפשר לקנות עוד
קניות זה דבר אינסופי
לפעמים כשיש הרבה באופן שלא רגילים זה נראה הכל
בפועל לאף אחד אין הכל
גם לעשירי העולם
למשל חול קינטי-ערכה שווה עם חלקי בנייה, יצירה של פאייטים או הדבקת יהלומים, רקמה, יש מין ספוגיות שכשמרטיבים הן נדבקות ואפשר לעשות מזה פסלים.
או באמת חוויה כחדהי
בעלי כל הזמן עמוס בלימודים שלו,ואני הכי נותנת לו בעולם!!מכינה כמעט תמיד צהריים,לפעמים אפילו ארוחת בוקר/ערב, משחקת עם הילד, יוצאת איתו לכל מיני סידורים ולגינה,מרדימה אותו לבד,הכל אבל הכל כדי שילמד,וזה ככה שנה שלמה!!
אני מוותרת על הלימודים שלי כל הסמסטר בשבילו וצריכה להשלים הכל בתקופת מבחנים לבד,וזה לימודים לא פשוטים בכלל באוניברסיטה מאוד נחשבת. ביקשתי ממנו שבתקופת מבחנים יהיו כמה ימים שהוא יצטרך להעסיק אותו לבד ולהיות איתו כולל לצאת איתו מהבית כמה שאפשר כדי לתת לי להתרכז בלימודים.רוב הימים השגתי מישהו מהמשפחה שישמור עליו, אבל השארתי לו יומיים לשמור עליו,יומיים!!!זה כלום לעומת כל מה שאני שומרת עליו ועושה בשבילו, וגם ביומיים האלה הוא לא יודע להתנהל איתו-נותן לו לראות מלא מסך,נותן לו לעשות מה שהוא רוצה-לפתוח את הברז ולהשפריץ מים לכל אבר במשך איזה 5 דקות לפחות, נותן לו לקשקש על כל הבית-על המיטה,על הספה,על השולחן כל הבית עכשיו מקושקש!!!ואני אחת הבחורות המסודרות-כשהןא לומד אני כמעט תמיד מנקה את הבית תוך כדי,שוטפת כמעט כל יום את הריצפה,עושה כביסות-אף פעם לא מצטבר ערמות,עושה הכל לבד!!והוא יודע כמה חשוב לי הניקיון-אז המינימום זה לשים לב שהוא לא הורס את הבית. והנה יום לפני מבחן שהייתי צריכה אותו כל כך נשרף לי, ואני כל היום בערך בוכה מלחץ ותסכול, אני כבר בחודש תשיעי וצריכה בעז"ה ללדת בקרוב, ופשוט לא מעניין אותו כלום פשוט נמאס לי לעשות הכל לבד וכשאני מבקשת עזרה אז נאדה,ההשתדלות הזו שלו בעיני היא אפילו לא השתדלות. ואז כשאני מצליחה הכי כיף לו לקחת קרדיט כאילו הוא בכלל עשה בשביל זה משו. פשוט נמאס לי. ואני גם מאוד כאובה וקשה לי לנהל את הבית לבד, הבטן נורא מכבידה עלי, ואני פשוט מרגישה לבד!אני בחיים לא מבקשת כמעט עזרה מהמשפחה-רק בתקופות מבחנים כי אין ברירה, אבל הם לא יכולים כל הזמן.
המינימום זה שהבעל שותף,והוא פשוט הכי לא שיש.
כי בעצם את מתארת פה כמה נושאים במקביל שמתערבבים יחד.
א. ההשוואתיות נובעת מזה שאת מקריבה ומוותרת ומתאמצת המון עבורו ועבור הלימודים ולוקחת על עצמך הרבה בשביל זה-
מחדדת את תשומת ליבך
שהענקה ונתינה מדויקות נותנות לנו סיפוק ושמחה.
כשאנחנו לא מדויקות שם- אז זה יוצר מרירות וכיווץ ותסכול..שבסוף משפריץ גם החוצה.
ומציב מול השני ציפיה ודרישה להקריב כמוך.
ולכן התחושה האזת- מצביעה בעיני על צורך לבחון מחדש את כל המבנה הזה..בכללי
לשאול את עצמך
עד כמה את מעוניינת לתת ובאיזה אופן?
ואיפה הז לא מדויק לך ולא בכוחך באמת.
ומה שלא- ללמוד להרפות ממנו. לא להרגיש מחויבת. כי זה לא לטובתו שתתני באופן כזה.
ב. הציפיה שכשאת צריכה הוא יתן יד ויקל אחריות- היא מאוד הגיונית.
יש משהו ששמתי לב אליו במשך השנים-
ברוב השנים הראשונות של האמהות- אני בעיקר היתי עם הילדים..הז היה מרכז עולמי וכמובן המרכז אחריות המרכזי היה שלי.
בעלי עבד הרבה מחוץ לבית..וגם היה שקוע נפשית בעבודה המאוד משמעותית שהיתה לו.
כשהוא היה עם הילדים הוא היה סוג לש בייביסיטר..
יושב מנמנם על הספה..מצפה שישחקו לבד..ומשגיח בחצי אוזן
בפועל היו מטפסים עליו ורבים ומשתעממים ואני שניסיתי לנוח היתי משתגעת..ניסיתי להגיד לו שיותר חכם יהיה שיהיה יותר אקטיבי ויוזם ויציע להם תעסוקה מוגדרת או יצירה או משחק ספציפי.. ואחרי שידאג שהם עסוקים שינסה לנמנם על הספה
הוא לא יישם..לא במקרה ולא מעקשנות
כי התדר שלו היה אחר
הוא לא היה מונח בהורות באמת.
החינוך הסתכם בלמשמע את העסק ולהקנות כללים
ואני חלמתי שיהיה איתם בכיף בחוויות יחד.. בחום..
ורק בשנים האחרונות...הוא לאט לאט נפתח למרחב ההז אחרת.. ולומד ומשתפר והיום ב''ה המצב יותר טוב בהמון
ולמה כתבתי לך
כי מה שתיארת הזכיר לי מופע בו האישה לוקחת אחריות+++ על כל המרחב הביתי.
והגבר לא מכיר את השפה האזת של הביטוי העצמי לשו בבית
הוא לא יודע מה הוא יכל להביא שם מעצמו ומה המשמעות של זה
מהצד הז נראה לו אבוד מראש
הוא לא חרוץ ותקתקן כמוך
לא יןדע לקרוא את הילד ומה הוא זקוק רגשית באוטומט
לא מרגיש בנח לעשות לו שירים ותנועות..
ולא ממש יודע איך מעסיקים תינוק לאורך יום לשם
פשוט המרחב של הבית יכל להרגיש לא טבעי לך..כמו אורח שצריך לשאול כל דבר איך ואיפה שמים..
ואז ממילא.. יומיים כאלה מאוד מתסכלים..ומעייפים ואולי העודף חשרור זה ביטוי לזה..
הוא פשוט לא יודע מה כן.
ולא בטוח בעצמו שם.
אולי דוקא זה שאת כזאת תקתקנית ומסודרת מייאש שאותו כי הוא רחוק מהרף שלך אז לא יודע להכנס למרחב הזה בכלל
בעיני התשובה לזה
זה אשת תקחי קצת צעד אחורה בכללי
תמצאי לאט לאט את הדרך איך לתת לו לחוש יותר בבית -בבית.
שזה מרחב טבעי עבורו. ושיש ביטוי בו גם למי שהוא ולאיכויות המיוחדות שלו.
שירגי שסיפוק. שירגיש שיש פה יצירה.וביטוי לש עצמו.
את האיך- משאירה לך ולבינת הלב שלך למצוא לאט לאט
העיקר לא לשדר כל הזמן שליטה ובלעדיות
הבאתי לו נובימול ב2 בלילה שקדח מחום.. עשיתי לו אמבטיה קרירה ועזר לו.
ב10 בבוקר גם הבאתי לו נובימול שהחזיק עד 4 אחהצ ושוב הבאתי לו מנה נוספת..
ועכשיו הבאתי לו עוד מנה אחרי האמבטיה..
לדעתי הוא נדבק מאחותו בת 3.5 שהייתה מנוזלת בשבת בלי חום, אבל יחסית עבר לה מהר.. כי היא גדולה ומחוסנת..
מקווה שעד הבוקר ירגיש טוב ויעבור לו... ממש מלחיץ כשהם קטנים ממש..
המערכת החיסונית. אז לפחות זה
תרגישו טוב!!
הייתי בטוחה שאלד בלניאדו.
ב"ה חוץ מהבכור ילדתי את כולם שם.
המייילדות מקסימות וזרמו איתי.
אני מאוד רוצה ללדת עכשיו במים - והבנתי שיש בלניאדו כמה חדרים שאפשר ללדת במים - נשמע טוב .
(הקטע שפחות נשמע טוב, שהרופאת נשים אמרה לי שהיא לא ממליצה לי בגלל ההמוגלובין הנמוך , ושהיא לא בטוחה שגם הצוות יאשר בגלל זה)
החיסרון הגדול מאוד מבחינתי בלניאדו - זה שאני רוצה אפס הפרדה וביות מלא - ואני לא מוכנה לישון עם גבר בחדר. יש לי חוויה מגעילה מזה, לא שייך לי אחרי לידה שיהיה לי גבר בחדר כשאני ישנה. וגם לא שיסתובבו גברים עם בוקסר בלילה..
בהיריון האחרון רציתי להשאר עוד לילה כדי לנוח נורמלי - אבל כ"כ לא היה להם אכפת וחששתי להרגיש עוד פעם כ"כ לא נעים, שחזרתי הביתה..
פעם קודמת התלוננתי על זה - ואמרו שרוצים לפתוח במחלקה א (שהיא יותר חרדית) מקום גם לביות מלא ואפס הפרדה בלי גברים בלילה.
ביררתי עם כמה נשים שילדו ואמרו שהיה אפשר לישון עם הבעל במחלקה א. אני רוצה לברר מחר טלפונית עם המחלקה ..
במעייני הישועה ילדתי את הבכור (בלית ברירה) והייתה חוויה ממש מקסימה!
המיילדת הייתה איתי ממש, האוכל היה טעים, ולא היו לי גברים בחדר!
מישהי יודעת אם מותר שם לגברים לישון במחלקה?
אם מעודדים לידות במים?
ומתלבטת - גם כי הלידות שלי מהירות ואני לא בטוח אספיק להגיע לשם.
תודה! אשמח לתובנותיכן..
אנחנו מחפשים לטיפול בלונג קוביד חריף שממש משבש את איכות החיים 😞
יש על זה מידע רק באינטרנט ובתקשורת, זה יקר בטירוףףף ואנחנו מנסים לחפש מידע גם מאנשים כדי לא להיכנס למשהו סתם, בטח שזה מחירים אסטרונומיים...
אבל כבר ממש נמאס מהמצב... (כאילו שורדים אבל זה באמת סבל יומיומי.. כבר כמה שנים טובות- מדובר על חולשה כבדה מאוד, בעיות זיכרון, ערפל מוחי, ועייפות )
אשמח לשמוע אם שמעתן על טיפול בתא לחץ ממישהו סביבכם לדברים אחרים גם...
או אם מישהי במקרה מכירה טיפולים אחרים ללונג קוביד משמעותי...
בגלל שהיה חולה המון המון מאז הקונה
אבל הטיפול שלו היה משולב עם עוד הרבה הוראות שהוא קיבל מהמטפל והרבה תמציות שהוא אמר לו לשתות שזה גם הוסיף עוד מלא כסף לטיפול
ברוך השם עזר לו יחסית
מישהו שעשה טיפולים בהפניית רופא מהקופה, כך שזה היה ללא עלות. במקרה שלו זה לא עזר.
דיברתם עם רופא המשפחה? אם הוא חושב שזה יכול לעזור תוכלו לקבל הפניה אולי.
הרבה בריאות בע"ה! בשורות טובות!
תתקשרי למוקד של כללית ותבררי עם כללית פלטינום הם יגידו לך בדיוק.
בהצלחה!
אני אהיה בשבוע 27 פלוס.
מלחיץ אותי שלא יתייבש.
בד"כ רבנים נותנים הקלות או שלרוב צמים?
גם בשבוע יותר מתקדם.
האמת שלא ניסיתי לשאול רב.
שתיתי הרבה לפני, בתשעה באב עצמו לא זזתי מהמזגן והשתדלתי כמה שיותר לנוח וב"ה עבר בטוב.
כמובן שבעלי עזר בכל מה שהיה צריך.
אבל מודה שזה לא גורם שהפעם לא אדאג מתשעה באב שמתקרב 😅
אבל את מכירה את עצמך בצומות, מכירה את מצב ההריון שלך, את יכולה להתייעץ עם הרופא ואז ללכת לרב ולשאול אותו.
בעיקרון מתחילים לשתות איזה יומיים שלושה לפני, אבל ממש לשתות. 3 ליטר ביום בערך.
השנה הצום יוצא מוצש אז אפשר לאכול סעודה שלישית טובה, אפילו בשרית אם רוצים.
לאכול פירות- אבטיח, ענבים..
וכמובן בצום עצמו להיות במזגן, לא להתאמץ ולהיות קשובה לגוף שלך, אם יש צורך לשבור את הצום.
אלא אם יש סיבה שלא.
ואם במהלך הצום יש קושי, יש אפשרות לשבור את הצום.
כדאי כמה ימים לפני להתכונן עם הרבה שתייה.
ולהתייעץ עם רב כדי לדעת כמה לצום ובאיזה שלב להפסיק.
אני צמתי תמיד ההריונות, עבר בשלום.
גם לא בכיפור
אני לא יכולה לצום בהריונות
כי גם בלי צום אני מרגישה גרוע
(הקאות וחולשה/ צירונים מוקדמים)
צום ט באב הוא יחסית קל להקלות בהריון
אני אהיה בחודש תשיעי שהבנתי שבו פחות מקלים
כמובן שאשאל רב, אבל אשמח לשיתוף ממישהי שחוותה
גם עכשיו אני בתשיעי
חשוב להכניס הרבה נוזלים לגוף בימים לפני
ענבים,מיץ ענבים
.
אולי לקחת כדורי קל צום או של פוראוור
ולנוח
אני רק במיטה רוב היום
ובעלי עם הילדים
אחרת לא מסוגלת
יצא לי גם לשבור באמצע אם את מרגישה חולשה וסחרחורות שמתגברים ובטח אם מתחילים צירים
גם בתשיעי כי נכון אפשר ללדת אבל לא בריא לגוף להגיע מיובש ללידה צריך כח
וגם צריך חלב לתינוק😉
וקיבלתי הנחיות מתי ואיך לשבור את הצום.
זה צום חמור יותר מתשעה באב, ועדיין יש בו מצבים ששוברים אותו גם בחודש תשיעי.
תעשי שאלת רב. כי יש בזה הרבה הנהגות.
בכ"א אם כן תצומי-
לא מתייבשים כ"כ מהר...
שותים הרבה לפני
מתכוננים כראוי
נמצאים כל היום במזגן ואח"כ משלימים....
כמובן אם לא מרגישים טוב/לא מרגישים תנועות וכד' מיד שותים. זה לא יום כיפור
ביום כיפור האחרון הייתי כמה ימים לפני התאריך
צמתי את כל הצום כאילו אני בחורה צעירה
ממש בשעה האחרונה של הצום היו לי טיפ טיפה צירים שעברו ברגע ששתיתי
ילדתי 3 שבועות אחרי....
די בהתחלה עוד בלילה
כי התחילו לי צירים
תשאלי רב
תהיי במנוחה
וקשובה לגוף שלך
שום צום בשום שלב בהריון.
יש רבנים שמקלים יותר יש רבנים שמחמירים יותר.
כמו הרבה נושאים תלוי את מי תשאלי..
ויש שפוסקים שנשים בהריון לא צריכות לצום כלל צום נדחה
תבדקי מול הרב שלך
(אני באופן גורף לא צמה בהריונות בגלל קרישות...)
מנסה לעזורכמובן שצריכים להתכונן היטב לפני כן ..
ובצום עצמו לנוח בחדר ממוזג עד כמה שניתן.
כשאני הייתי בהריון אחרי קיסרי ורופא אמר לי שעדיף שאשתה..
שאלנו רב והרב אמר לבעלי שהוא יהיה אחראי על הילד הגדול וייתן לי לנוח בחדר ממוזג.
אם לא ארגיש טוב חלילה- אז לשתות.
אבל צמתי במון פעמים בהריון בתשעה באב וביום כיפור. גם בחודש תשיעי וגם באמצע הריון וגם בתחילה.
החכמה היא להכין את הגוף בייומיים לפני כן, לשתות המון מים, לאכול ענבים
והמלצה שלי: לשתות מיץ ענבים של קידוש (תירוש). עוזר מאוד. והשנה אפשר לשתות כי ערב תשעה באב זה בשבת אז אין איסור בשבת לשתות מיץ ענבים..
ובצום עצמו לנוח כמה שיותר בחדר ממוזג.
(יותר קשה זה לצום כשאת מניקה. במיוחד כשמדובר בתינוק קטן שרק יונק.
ועברתי את זה גם כמה פעמים כם תינוק בן חודשיים. זה מאתגר ומחליש ממש.
אבל גם כאן למדתי להתכונן טוב לפני כן...)
בהצלחה ובשורות טובות
לפי הפסיקה שלנו צמים. אל תתכנני לעשות כלום חוץ מלשכב במזגן.
אם יש חולשה קיצונית, הקאות או צירים אז יש פעמים שצריך להפסיק את הצום. אני צמתי פעמיים, עבר סביר במנוחה מוחלטת. הייתי חלשה ממש אבל לא נגרם נזק להריון.
אם את ב"ה לא בהריון בסיכון.
הריחון בסיכון- זה משהו אחר.
לא מתייבשים ממחסור של שתיה ביום וחצי... צריך גם לדעת להיערך בהתאם לפני הצום...
ב"ה צמתי בהצלחה ברוב ההריונות שלי, גם כיפור. לא קיבלתי היתרים כי הריונותיי ב"ה היו תקינים (כמובן צמתי רק יוה"כ ו9 באב, לא צומות קטנים...)
לפחות שלושה ימים לפני, להרוות את הגוף בנוזלים - אפשר ממש לעשות טיימר כל 30-45 דקות, וכשהוא מצפצף אז לשתות ולכוון אותו מחדש.
לי זה עזר מאוד במקומות שצמתי (ובכל זאת היה לי יו"כ אחד שהתחילו לי צירים לקראת הסוף אז כן שתיתי).
גם אני קצת בלחץ מהצום. עם תינוק בהנקה מלאה (שיונק הרבה...) ועוד גדולה יותר שגם עוד מתפנקת לפעמים עם הנקה (אצלה אפשר יותר לצמצם, אבל יום שלם זה עשוי להיות קשה).
לק"י
(תירוש). זה גם יכול לעזור.
ובצום לנוח במזגן כל היום. אם יש ילדים- לדאוג להם מראש לאוכל שיוכלו לקחת לבד (או שמבוגר אחר ייתן להם), ברבוקי מים, משחקים זמינים.
וממליצה גם לשאול רב עם הפרטים שלך (אם יש הקאות/ בחילות/ ברזל נמוך וכו').
ואם הוא אומר לצום, תשאלי באיזה מקרים צריך לשבור את הצום.
לשתות המון מים
ללקק כפית דבש לפני הצום
לאכול ענבים שלושה ימים לפני
כנל אבטיח
בארוחה המפסקת להפחית מלח
בדכ אכלתי מרק, קוסקוס ועוף.
לשבת במזגן ולא להתאמץ
שכדאי לנסות לפני הצום, כי לא לכולן זה עושה טוב.
במידה ונפסק לך לצום ולשבור במידת הצורך, צריך לברר מה הדין לגבי הבדלה (כי כשתשעה באב יוצא בשבת אז ההבדלה במוצאי תשעה באב, אבל עם אוכלים צריך לעשות הבדלה קודם).
בזמנו אמרו לי שאם אני שוברת את הצום אז לעשות הבדלה על בירה שחורה, כי תירוש בעייתי בתשעה באב, בסוף לא היה צורך כי צמתי כל הצום.
גיל 4.8 מוקדם מדי או דווקא כדאי להתחיל?
הבנתי שזה לא בהתפתחות הילד אלא בקופה-בקהילה לכל האוכלוסייה.
כי זה עוד יכול להשתפר באופן עצמאי.
ואנחנו כן טיפלנו דרך התפתחות הילד
גם לי אמרו שזה לא דרכם.
אלא אם צריך קלינאית תקשורת למשהו מעבר ההגייה.
עד שמקבלים טיפול זה לוקח מלא זמן.
שרק אוהב שלטים🤣
ולבלגן לי את הבית
ולהוציא את החדפ מהמגירה
או את הנרות מהמגירה
או את הברכונים
מה עושים איתך ילד???
רק בחוץ הוא אוהב..
סקרן מאוד..
אבל חםםםם
סירים אמיתיים- מה שמתאים לך לאפשר
כפות וכלי מטבח
תפוחי עדמה או קוביות או שלל רעיונות
ובכלל דברים של גדולים- נעליים🫢
בימבה ועגלה ובובה וכדורים ומכוניות
מגנטים לשים על הדלת או המקרר
אפשר גם להתחיל להתנסות בצביעה יש צבעים מיועדים לקטנים
גיגית קטנה או קערה עם מים וסקוץ' וכלים ומ שחקים
הומלץ לי לבדוק את הכיוון, נאמר לי שיש אופציה לעיסוי/ שתיית חליטה שמנקה את הרחם - כמובן לצורך שיפור הפוריות
אשמח לכל מידע והמלצות בעיניין
כן חשוב לומר שכשניגשים לרפואה האלטרנטיבית חשוב לבוא עם הרבה זהירות.
על עיסוי רחם יצא לי לשמוע, וזה משהו שיש מצב ששווה לנסות כתוספת לטיפולים קונבנציונליים, לא הייתי שו"ת. שום דבר שלא עבר אישור רפואי.
בהצלחה!
ונכנסתי אחכ להריון תקין , אחרי מלא הפלות. עשה לי טוב נפשית ופיזית הרגשתי ממש שהכל משתחרר שם.
לא יודעת אם זה מה שעזר לקליטת הריון מהר והריון תקין אבל בטוח שהכל מה' וזה עזר מהצד
קוראים לה גל לביא - 0526526332
היא מקבלת ביהוד ובעוד מקום איפשהוא בארץ
היא גם מטפלת רגשית בתחום של הריון ולידה וגם דולה, אחרי שנכנסתי להריון המשכתי איתה כמה שיחות וממש עזרה לי
שמתמקדים באזור הרחם. לי כאב האמת אבל זה מאוד משתנה מאישה לאישה. אצלי הכל היה תפוס הייתי בדיוק אחרי גרידה ואחרי מלא הפלות אז די הגיוני
באמת תוך כדי הטיפול כבר נקלטתי. עשיתי 3 עיסויים כאלה
זה לא שזה עזר לקליטה, פשןט ה' החליט שהגיע הזמן והיא הייתה השליחה הטובה
לאחרונה (שבועים אחרונים ויותר) יש לי קושי מטורף להתרכז בעבודה.
דעתי מוסחת כל הזמן ולא יכולה לבצע משימות.
אני יושבת שעות מול המחשב ובעצם בסוף כלום.
לא היה לי ככה בכלל בתחילת ההריון
עכשיו שבוע 15.
מצד שני יש לי קושי רגשי נפשי בעבודה עכשיו. עברתי לעבודה שאני הרבה פחות אוהבת וגם עובדת הרבה מהבית (שמאוד אהבתי לצאת)
השאלה אם זה בגלל זה.
כי כבר עברו שבועיים מאז שהתחלתי את התפקיד ואני לא מרגישה שאני מתרגלת
יש אנשים שבשבילם לעבוד בעבודה שלא אוהבים זה לא אסון, אבל זה לגמרי יכול להשפיע על מצב הרוח והריכוז.
מקווה בשבילך שישתפר..
עבודה משותפים או משהו בסגנון.
אולי פשוט חסרה לך החברה ולראות פרצופים.
בקרוב ממשאחרונהידעתי את הכל מראש.
רק שכרגע בנתונים לא היו לי הרבה ברירה.
אולי באמת אנסה ללכת לבית קפה.
חללי עבודה אני קצת מפחדת מזה - לא בא לי לעבוד באופן ספייס עם כל מיני ....
אני גם אחת שעובדת שנים בחדר פרטי.
אבל עדיין היתה לי מלללא חברה
ככה שהשותפות שהיא לא באמת שותפות תיהיה לי לא קלה גם.
מנסה ממש למצוא את הרע במיעוטו
חשובה בריכה ופרטיות
יש?
התייאשתי מאתרי אינטרנט וחיפושים מייגעים
ורוצים בשבועיים הקרובים
מדהים שם
שקט ופרטי
היינו פעם אחת ורוצים לחזור שוב 😀
מקום מקסים
שקט ופרטי
כי בתאקיך שרצינו הבריכה תפוסה
וג'קוזי לא רלוונטי בהריון
אחלה צימר, ובריכה ענקית אבל היא לא בצימר אלא במקום אחר ואפשר להיות בה שעתיים
אנחנו היינו שם בהריון
פשוט לא הפעלנו את הזרמים של הג'קוזי
זה היה כמו אמבטיה גדולה או בריכה קטנה מחוממת
ונקיון- של מה?
הריון הוא שמור ברחם..אין צורך ברצפה שטופה כדי לשמור עליו😉
אם התכוונת לנקיון של בריכה אז הגיוני
אבל שימי לב להרגשה שלך.
היינו בבריכה זוגית כשהייתי בהריון והייתי בטוחה שזה הבילוי הכי מתאים להריון.. יצאתי משם עם סחרחורות מפחידות וכמעט התעלפתי:/
יש מלא מעיינות..
ויש אתרים יותר היסטוריים-שילה הקדומה, מרכ זמבקרים באלון מורה,
יש גבעות עם חיות- גבעות עולם
בתי קפה..
בקדומים.
אנחנו בלילה עשינו מנגל, יש שם מנגל גז.
קנינו חבילה אחת של המבורגר לזוג זה יותר ממספיק.
במכולת קצת ירקות וחומוס.
במאפייה שם קנינו לחמניות מפנקות.
בבוקר התלבטנו בין להכין משהו בקטנה בצימר או לקנות במאפייה. במאפייה שם יש סלטים ושקשוקה וטוסטים...
נקראת הסנה
עגלת קפה שמתמחה במאפי טאבון- טאבום
גלידריה "מג'יק"
פיצה
ובסופשים יש עגלת קפה ממש בתוך המשתלה של בין הפרחים עם פיטיסרי שווה וגם מכירת אוכל מוכן לשבת.
"פשוט טעים"
שמכינה גם מגשי ארוחות ומביאה לצימר אם מזמינים ממנה מראש
מעל חצי שעה נסיעה.
אם מגיעים מירושלים אפשר בדרך הלוך או חזור לעבור בשילה הקדומה.
יש את נחל קנה
ויש כמעט בכל יישוב מעיינ/ות
בחלק מהיישובים יש גם מסלולים רציניים יותר אי פחות.
הייתי פותחת על זה שרשור נפרד
ויש עוד מקומות אני לא כזה בקיאה ..זה לא האזור מגורים שלי..רק מקומות ששמעתי עליהם וחלק יצא לי לבקר
בסופו של דבר זו לגמרי החלטה של הזוג מה הוא רוצה לעשות. במרחק של שעה פלוס מינוס יש חוף ים בהרצליה, וכשאנחנו נפשנו בקדומים החלטנו שמה שאנחנו רוצים זה לנסוע לכותל. אז נסענו. למרות שזה לא באזור.
אבל זה לא עונה לשאלה מה יש באזור... מבינה למה התכוונתי?
יש נטייה לכווצ'ץ את יו"ש למשהו מאוד קטן שהכל סמוך.. זה לא בדיוק ככה😉
תודה לכולן!!
(סליחה על האנונימי)
פתחתי עכשיו את המבזקים, יש שם אחד על נער שנפצע בעקבות נפילה מסוס, ופעוטה שנפגעה מנפילה מגובה.
חוץ מלעשות לי קווץ' בלב על משפחה שהחיים שלהם משתנים ברגע... מה המידע הזה נותן לי?
לא אומרים מי זה, לא אומרים איך בדיוק זה קרה וממה כדאי להיזהר... אז למה לפרסם?
(כן, אני יודעת שאני צריכה להיכנס פחות למבזקים... אני צריכה לעבוד על זה... )
למפרסמים זה נותן הרבה. מחקרים הראו שפירסום חדשות עצובות ומפחידות מושכות יותר קוראים מחדשות שמחות, ולכן כדי להגדיל את מס' הצפיות שלהם הם מנסים לפרסם יותר כתבות מפחידות או עצובות, ככה כמות הפירסום בעמוד עולה והם מרוויחים יותר מפרסומות וכו'.
אין באמת טעם להיכנס לדברים האלה, את צודקת, סתם מכניס לחרדות ולעצב
המסקנה שלי שרוצים להכניס לנו
מודעות לסכנות.
זהירות מכוויה ממים רותחים
זהירות מטביעה בים ובבריכה
זהירות לא לשכוח ילדים ברכב
זהירות ברכיבה על סוסים
זהירות בנסיעה בטרקטורונים
זהירות כאשר יורדים לשוליים לטפל ברכב
וכן הלאה
בא נגיד שאני למשל בחיים בלי נדר לא אקח להשכרה וילה עם בריכה, כל עוד יש לי ילדים קטנים.
כי אני שומעת וקוראת סיפורים.
מניחה שאם לא הייתי שומעת כ"כ הרבה סיפורים לא הייתי נזהרת עד כדי כך.
מה שאפרסקה כתבה.
מודעות אפשר גם בלי לדעת על אסונות מדי יום.
ותראי איך החדירו לנו לתודעה שזה נורמלי לשמוע כל יום על אסונות כאלו ואחרים..
ל ממתקית
רייטינג לא מגיע מכאלו ידיעות
הם חושבים מה זה ייתן להם.
רייטינג, כסף.
וממש ממש מצער.
אף אחד לא פותח חדשות כדי לראות כאלו דברים דווקא.
הוא פותח כדי לעקוב אחרי התפתחויות
רכילות
אבל לקרוא בדיוק על ילדה שנפלה מהסוס?
אבל גם נראה לי שזה ממלא חלל מסוים
לתת הרגשה של כאילו כל רגע קורה משהו (וחשוב שנדע עליו כמובן)
וכדאי להיכנס ולהתעדכן...
תחושת התרחשות כזאת
לא בהכרח התוכן כמו פשוט שמשהו קורה.
ואם זה קשור להורים וילדים אז זה עוד בוסט.
להרגיש שאם הם לא מעודכנים הם מפספסים דברים.
סוג של פיתוח תלות.
מאותה סיבה מברברים באולפנים בלי סוף כשאין שום דבר לחדש.
נניח יש בממוצע מבזק כל רבע שעה, מי שמתרגל לזה מרגיש נניח אחרי שעה, יואו בטח יש משהו חדש שאני לא יודע.
גילוי נאות, הייתי עוקבת בווטסאפ אחרי הערוץ של עמית סגל, והוא גם מפיץ עדכונים על כלום לעיתים קרובות יחסית, וממש שמתי לב שאני כל הזמן מרגישה צורך להתעדכן ולא יכול להיות שלא קורה כלום.
קצת כמו שאחרי כמה ימים שאין אזעקה מהחותים אז זה קצת חסר 🫣 כאילו מרגיש שיש משהו שאני לא יודעת, ואני לא יודעת מה זה אז זה גורם לאי שקט. (אגב באמת לפעמים כשיש לי תחושה כזאת אני בודקת ואז רואה שהייתה מתישהו אזעקה אבל לא אצלנו ואז זה מרגיש כזה אההה ידעתי שמשהו לא בסדר. עכשיו אני מבינה ועכשיו זה מסתדר לי ואני רגועה שכן הכל בסדר..)
לא נותן שום תחושה של משהו
זה בדיוק גם המסר של ההודעה
לא יודעים מי זה, איו על זה כמעט פרטים איך קרה, אז מה זה מעניין בכלל??
רק קוראים משהו כללי וזהו.
לא חושבת שאנשים מרגישים "מעודכנים" בגלל מבזקים מסוג זה.
להיפך אם כבר זה די גורם למבזקים להיות משעממים.
כמו שפעם אנשים היו מוכוונים על שעה עגולה לשמוע חדשות כאילו שכל שעה קורה משהו לשמוע עליו..
זה יותר התניה, לא משנה מה התוכן
או יותר נכון - לא נותן שומדבר חיובי
לדעתי אין שום חובה לצפות בזה או להתעדכן באופן תדיר
חברות החדשות והאתרים למיניהם דואגים להכנסה שלהם. ותו לא.
מה זה נותן להם
ובכן זה נותן ומעודד צפיות
באופן כללי אתרי החדשות לא נותנים כלום אלא רק לוקחים זמן ושלווה
אולי גם...
אבל בכללי מרגיש שהרמה של המבזקים בערוץ ירדה ממש.
לצערי אני צריכה למנוע הריון לתקופה ארוכה בגלל עדיין רפואי
אני מניקה (הוא אוכל גם מוצקים)
גלולות הנקה יש לי נסיון לא טוב לפני כ6 שנים
הרופאה המליצה על התקן הורמונלי
אמרה שיש עוד אופציות )התקן לא הורמונלי, נוברינג, גלולןת לא של הנקה)
דיאפרגמה וכאלה היא לא מחשיבה כאמצעי מניעה
מוריד את עצמת ותדירות הווסתות עד שאין שום דימום חודשים ארוכים.
אני לא הרגשתי שום התופעות לוואי משמעותיות.
עם גלולות פחות הסתדרתי, נוברינג היה נורא בתופעות לוואי אצלי, יותר גרוע מהכל
יש נשים שזה זוועה בשבילם
ויש נשים שזה מעולה להן
(אני נפלתי על הצד הטוב של הסטטיסטיקה)
לקח לי הרבה זמן לטבול כי היו מלא כתמים
רק אחרי ארבעה חודשים הלכתי לבודקת שראתה פצע (כנראה, לא בטוח. אמרה שנראה הגיוני שזה בגלל החוט של ההתקן)
יכול להיות שאם הייתי נבדקת קודם הייתי טובלת הרבה לפני כן.
של הנובה טי
וזה מבחינת מניעה עשה את העבודה
בפעם השניה ששמתי על ידי הרופאה זה היה עושה הכתמות
יש הבדל גדול בין הפסיקה שההתקנה אוסרת ואחכ גם הכתמים אוסרים
לבין הפסיקה שאומרת שכתמים מהתקן הם דם מכה ולכן כל עוד זה לא וסת ודאית זה לא אוסר
וכמובן יש פסיקות גם באמצע...
זה משהו שתצטרכו לבדוק עם הרב שלכם ולא נכון לברר בפורום.
מבחינת נוחות אני אישית ממליצה מאוד. זה נותן שקט וההשפעה ההורמונלית מאוד קטנה, בטח ביחס לגלולות.
לפני שאני קובעת תור להתקנה אני צריכה לעשות בדיקת דם לוודא שאין הריון?
בעקרון אין הריון (אני עם מניעה שלא נחשבת מבחינת הרופאה)
מחזור בהנקה וירדתי לקנות בדיקת הריון ולעשות כדי לוודא שאני לא בהריון...
במחזור כדי צוואר הרחם פתוח יותר. .
לי זה לא היה רלוונטי. אבל אם כן רלוונטי לך..
אני הוצאתי במחזור..
זה מה שלוקח הכי הרבה זמן.
ואם אני מתכננת קציצות דגים אז כן גם את זה
שניצלים
עוף
בגדול הכל חוץ מתפו"א
מוסיפה שום כתוש, תבלינים-מלח, פלפל, פפריקה, כמון, גריל עוף, ראס אל חנות.
מוסיפה את הבשר- 1/2 ק"ג בקר טחון ו1/2 ק"ג הודו טחון.
מוסיפה ירקות מגורדים-גזר, קישוא(סוחטת מהנוזלים) בטטה, פטרוזיליה, כוסברה, מה שאוהבים. מערבבים היטב עם 2-3 ביצים ופירורי לחם.
לרוטב- 2 קופסאות רסק עגבניות, קצת קטשופ, תבלינים, מים. מרתיחה בסיר גדול. כשרותח מכניסה כדורים. אם מפסיק לבעבע, מחכה שירתח שוב כדי שלא יתפרקו.
בשר - שולקת כמות גדולה במים, פורסת ומקפיאה
קציצות בקר - לפני או אחרי בישול
עוף בתנור כנל
חזה עוף מוכן כנל
סלטים - יתא לי חציל מטוגן, מטבוחה ופלפלים קלויים
עוגות ועוגיות
שניצל לפני טיגון מצופה כבר
בשר אחרי בישול ראשוני
חלות, עוגות, עוגיות, סלטים (מטבוחה, סלט זיתים וכו)
אם מכינה משהו שמתאים לסדש אז לפעמים מקפיאה גם לשבת (פשטידות, פנקייקים וכו)
