פורום הריון ולידה (עמוד 314)

יש פסיבות שונות בנוגי לכתם בניגוב, תלוי גם בצבע הדם והנייר

נראה לי שכדאי לנסות לאיזושהי תקופה, נניח שבועיים שלושה, ולא פחות, אחרת לא בהכרח תראי הבדל.

אלך לחפש.

כן, אני אוריד לתקופה ארוכה, מקווה שנראה שיפור.

טוב לבן שלך

זה משתנה מאדם לאדם 

בחיים לא שמעתי על זה.

הולכת לגגל...

תודה!

כותבת כדי שתדעי מה לגגל 

יש אפשרות ליצור קשר עם המזכירות ולבקש ממנה לבדוק מולו? 

הבנתי שזה אפשרי.

וואי, גלוטן זה קשה להוריד!!! מה אני אוכל?

שזה הלבנים בדרכ

סוכר לבן/קמח לבן/מוצרי חלב

יותר מפורט בכלל ללא סוכרים, ממתיקים אפשר סילאן, דבש, אפשר להעשיר פירות וירקות ממש לאכול ארוחה שהיא רק מפירות שייקים זה פתרון טוב לאכול כמות גדולה יחסית בארוחה אחת ולהוסיף שומן כלשהו כמו כפית טחינה או שקדיה, כדאי להוסיף כמה עלים ירוקים של חסה או סלרי

כמה שיותר אוכל שלא גורם לך תגובה חומצית אצלך יעשה לו טוב 

את יכולה יותר לקרוא על תזונה שיוצרת סביבה בסיסית בגוף

אולי כואב לו לאכול... או משהו בפה שמפריע

יותר הגיוני מאשר שהוא רגיש למאכל מסוים כי אז לא אמור לסרב לאכול בזמן האוכל חא מרגישים מיד את הכאב בדכ

ואם זה לא עוזר, אז לבדוק עוד דברים.

תירס, תותים.

לא הייתי צריכה, אז אני לא יודעת מה עוד.

בכללי, מאכלים אלרגניים זה: חלב, סויה, אגוזים, בוטנים, סומסום, דגים, ביצים, גלוטן 

זה ממשפחת הסטרפטוקוקוס

אולי זה זה?

זה סוג של משהו רק בעור..אני לא יודעת מה 

זה גם ממש נקודתי ץמיד באותו קצות האצבעות

ממש מוזר

אני לא כ''כ מחזיקה מרופאים בבעיות עור..מהנסיון שלי המשחות רק מעלימות ואז הכל חוזר

ולאו דווקא קשור להריון.

פשוט נטיה לחתכים ב2/3 מקומות קבועים.

הקפדה על קרם ידיים עזרה מאוד, לא העלימה. ראיתי שבעיקר תנאי מזג האויר שהשתנו עזרו לחתכים להתאושש. שימי לב אם זה משפיע גם אצלך, אצלי ראיתי ממש הבדלים 

גם לי היה רק באצבע אחת ורופא עור אונליין אמר שזה אקזמה. נתן משחה וקרם לחות. חבל לסבול...

את אומרת שאת עכשיו מרגישה 2 דקירות

משמע שלא חתך מספיק....

וצריך לבדוק....

הוא חתך הראה לי

אני הכנסתי אצבע להרגיש אם הכל בסדר ומגלה שתי חוטים יוצאים 

חבל שאני לא יכולה לבדוק בעצמי 

כן לא הייתי בטוחה אם לשאול במפורש

הנחתי שזה הבעיה.

עזבי להכניס אצבעות.

השאלה מה *הוא* ירגיש

מפחדת שאולי קרה משהו מאז שחתך

אולי זז אולי משהו לא תקין 

עכשיו קצת יותר רגועה מהתגובות פהשיש שתי חוטים 

אבל אם זה מפריע לך (דוקר למשל), אז כדאי ללכת שוב לרופא. במצב תקין את לא אמורה להרגיש את החוטים…

עד צוואר הרחם

יש שם חוט

טוב לדעת שיש שתי חוטים

אבל לפני שחתך הרגשתי אחד

בכל מקרה - זה אמור להציץ מחוץ לצוואר הרחם כדי שכשתרצי להוציא זה יהיה אפשרי לרופא…

כל עוד זה לא מפריע ביומיום לך/לבעלך זה תקין 

תבדקי בשעת מעשה

לרוב הם צמודים אז מרגיש כמו 1. לי פעמיים קיצרו כי זה הפריע לאיש.

לפעמים אם מקצרים יותר מידי אז קשה להוציא את ההתקן. לא אמור להלחיץ מידי למרות שפעם שלחו אותי להיסטרוסקופיה להוציא ואחר כך התברר שיש מומחים לדבר ופעם השניה הלכתי לרופאה מומחית והיא הוציאה בצ'יק אפילו שרופאים אחרים לא ראו את החוטים ולא הצליחו.

מבצבצים מצוואר הרחם. אם תכניסי אצבע זה הגיוני שתרגישי אותם, זה לא אומר שיפריעו לבעלך.

המחיר בהתאם..

יש קצת מבצעים

הרעיון הוא שאת קונה שמלת בסיס בכל צבע שאת רוצה ומעליה מאותה החנות או בכל אחת אחרת - עליונית או חולצת בטן

גיסתי הזמינה מאלי אקספרס את שתי אלה

היא רזה מאוד (לובשת s גובה 1.60 פלוס מינוס)

נראה עליה מעולה 

שמלת בסיס קצת צמודה לקחה מידה יותר

שמלת מקסי נשים שמלת מקסי זהב העליון שמלות רוכסן סט פרחים שחורים sblomo שמלה ללא שרוולים עבור גברת, גודל XS-XXXL - AliExpress 1501

מזה לקחה 2 מידות יותר והיצרה בסוף

https://www.aliexpress.com/item/1005006666072920.html?spm=a2g0n.detail.storeRecommendH5.4.1c557183s5WBXH&gps-id=storeRecommendH5&scm=1007.18500.300835.0&scm_id=1007.18500.300835.0&scm-url=1007.18500.300835.0&pvid=38a42047-4c10-4330-bed9-210675222f59&_t=gps-id:storeRecommendH5,scm-url:1007.18500.300835.0,pvid:38a42047-4c10-4330-bed9-210675222f59,tpp_buckets:668%232846%238110%231995&pdp_npi=4%40dis%21ILS%21167.38%2176.42%21%21%2146.17%2121.08%21%4021015b2417400477903781819e0813%2112000037965065244%21rec%21IL%212521567100%21X&_gl=1*1ddtb9r*_gcl_aw*R0NMLjE3NDAwNDc3ODYuQ2owS0NRaUF3dHU5QmhDOEFSSXNBSTlKSGFuaDV1LWItNXY3ckhIbHlpbGh5Z3JfSFFUQ3Z5WDdLeHIwTzhyaUEyWGRvWjRVLVh1YXkwb2FBbUlSRUFMd193Y0I.*_gcl_dc*R0NMLjE3NDAwNDc3ODYuQ2owS0NRaUF3dHU5QmhDOEFSSXNBSTlKSGFuaDV1LWItNXY3ckhIbHlpbGh5Z3JfSFFUQ3Z5WDdLeHIwTzhyaUEyWGRvWjRVLVh1YXkwb2FBbUlSRUFMd193Y0I.*_gcl_au*NTA4MTc1OTc2LjE3MzM4NTg5MTY.*_ga*NzQzOTE0NTc3LjE2Njk3MzY3NjI.*_ga_VED1YSGNC7*MTc0MDA0NzY1OC4xODkuMS4xNzQwMDQ3NzkwLjQwLjAuMA..

תבדקי בטבלת מידות

אני מתכננת להזמין לעצמי היום את השמלה השנייה

אם תרצי לחכות שזה יגיע, אעדכן אותך (אני מידה 2 איקס)

ותודה את ממש מתוקה! 

צבע אחיד- שמלת בסיס בלי שרוולים ומחובר אליה כמו עליונית עם רוכסן באותו צבע

אבל שמלת סריג גופייה עם עליונית אותו בד מעל. 

אחפש רגע קישור אולי יש גם באתר

בקניון רמות

מה אתם אוהבים לעשות יחד.

יש זוגות שאצלם שולחן שבת לעצמו הוא מספיק, כזמן לשיחה ולהיות יחד.

אפשר לימוד

להכין אוכל מפנק שאתם אוהבים (לבשל יחד לפני שבת )

משחק למהלך השבת (סתם משחק, לא קלפי שיח. משחק אמיתי)

אז לא יודעת כמה כוח ישאר לו אחרי הסעודה לשחק משחקים...

באלי משהו קצת אחר

כתבתי שזה תלוי מה אתם אוהבים ומה האופי שלכם.

לשחק אפשר גם בשבת בצהריים, או אחרי קידוש ולפני ארוחה.

אולי תנסו לחשוב מה אתם אוהבים לעשות יחד בדרך כלל, ולראות איך אפשר להתאים את זה לשבת.

בעיניי גם סתם להיות בבית זה בסדר, כתבת שאת מחפשת מעבר, אז מנסה לחשוב

כלומר, מה אתם כן עושים בשבתות אחרות?

זה יותר שאלה פרקטית, או שאת מבואסת פשוט?

כי באמת שתינוקת היא אחלה תעסוקה, בנוסף לסעודות, קריאה, יציאה לפארק/ סיבוב, אולי תפילה בשבילך כשהוא שומר עליה, מנוחה 

והיא תקבל את הימים הנוספים

ככה היה אצלי

ואם עוברים אותו צריך שוב להגיש?

כי ככה היא הבינה.

אישרו עד התאריך

אחרי שילדתי (לא זוכרת כמה זמן אחרי) קיבלתי הודעה שהאריכו עד לתאריך לידה 

לא הגשתי כלום, זה היה אוטומטי 

אחרי הלידה יעבירו לה תוספת תשלום על הימים מהתאריך המשוער ועד ללידה בפועל.

כשביטוח לאומי מאשרים שמירה עד התאריך= שמירה עד הלידה. אם היא קורית לפני התשלומים נעצרי לפני, ואם הלידה מתעכבת התשלומים ממשיכים עד הלידה.

שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

לא עד התאריך המשוער (אם היא קיבלה שמירהעד סוף ההריון כמובן ולא זמנית בלבד) 

כמו שאם היא תלד לפני התאריך היא לא תמשיך לקבל שמירה אלא זה יעבור לחופשת לידה...

ואם אחרי אז זה מתעדכן אוטומטית והיא מקבלת גם את הימים בין התלמ ללידה..

ממש עזרתן!!

לנו יש אחד שמתחבר לפתח של המזגן במין קליפס כזה וזה לא נוח, גם חוסם את הפתח הזה ואז לנהג יש רק מזגן אחד מצד שמאל, וגם לפעמים הוא יוצא יחד עם הפלאפון..

לא יודעת אם עזרתי, אולי להוריד אופציה אחת

אבל מבאס כי הוא השאיר סימן אחרי שהוא נפל ועדיין הוא היה לי ממש נח

צריכה לקנות חדש 

שזה ממש קשה!

ואת בעצמך עושה המון וסוחבת המון, ויש עלייך הרבה עומס.

מצד שני, נשמע שגם הוא מצידו בעומס גדול.

אולי בחשש, אחריות גדולה, דאגה לך ולילדים.

ודווקא בגלל שאת כותבת שהוא לא ככה בדרך כלל, זה מחזק את המחשבה שמשהו לא טוב לו, קשה לו.

אז קשה לך

וקשה לו

ולכל אחד מכם הקושי הוא משמעותי, ובמקרים כאלו הרבה פעמים יכול לעלות רגש של כעס, תסכול. 

אבל אם מצליחים, זו הזדמנות טובה דווקא לנסות לראות אחד את השני.

במקום לכעוס, לנסות להבין.

במקום להאשים, לחמול.

זה לא קל, אני לא אומרת שזה פשוט.

אבל זה יכול מאוד לעזור לשניכם.

תנסי רגע בתוך הראש, לשים את ה"משקפיים" שלו. בתוך הראש שלך, תדברי בשמו. תסבירי מה עובר עליו, ממה הוא חושש, ממה הוא דואג, מה קשה לו.

הרבה פעמים השיח הזה בראש, עובר לנו להרגיש את החמלה כלפי השני.

אחרי שמרגישים חמלה והבנה, הרבה יותר קל לבוא ולדבר, לנסות למצוא פתרון.

זה לא אני מולך או נגדך.

אלא שנינו ביחד. בא נחשוב מה עושים

וזה הגיוני

אתם עוברים תקופה מאוד קשה עכשיו

תהיו בחמלה אחד כלפי השניה, תשבו לדבר בערב

עוד מעט בעז״ה תלדי, תתאוששו, ותתחילו להשתקם מהתקופה הקשה

הריון מאתגר יכול לטלטל ממש. 

הבת שלי בת שנה וכבר לפחות פעמיים נתנה לי מכה בעין שחשבתי שיגרום לי נזק משמעותי.

זה כמובן בלי כוונה, אבל יכול להיות מאוד מאוד כואב ומלחיץ.

הבדיקה היא לנשאות לbrca אם אני לא טועה

בדיקת דם רגילה. מנסיון

וזה אכן מציל חיים!

תודה ששיתפת אותנו

נראלי שלעתים עושים יום מרוכז לבדיקה הזאת (ככה בכל אופן אני עשיתי, הביאו אחות גנטית או משהו כזה למרפאה באזור שלי וקראו לנשים מהישובים באזור לבוא להיבדק)

לק"י

שיש להן בת משפחה קרובה שיש לה את הגן של הסרטן הזה (כלומר שחלתה ועשתה בדיקה גנטית, והיא נושאת את הגן).

אצלינו עשו במרפאה בכל יום שרוצים

זה אפילו לא חייב להיות בשעות של בדיקות דם הרגילות, יכול להישלח יום אחרי.

לא באמת הספקתי לבדוק, ידעתי שאני רוצה וצריכה לעשות את הבדיקה ואז היה את הפרסום הזה אז זה היה לי נוח (יש מצב באמת שזה היה לא בשעות רגילות של בדיקת דם, אני כבר לא זוכרת)

כי לרוב כשאומרים לך תבואי מתישהו זה פחות עובד..

אצלנו פרסמו בישוב על הבדיקה הזו, וכתבו שאפשר לעשות אותה רק בישוב אחר בינתיים. ובהמשך עשו יום מרוכז שהיה אפשר לעשות בישוב.

אני מניחה ששולחים את הבדיקות למעבדה אחרת מהרגילה, ולכן לא היה מתאים לעשות בכל יום. 

גם למי שאין אצלו במשפחה סרטן השד

לנו יש מהמם ממזכרת של בר מצווה במשפחה, הוא נשאר להרבה שנים ואפשר לעשות בעיצובים מהממים

אני מכירה כאלה שיש להם.

בעיקר אם זה הקופסא של הגדולים שיותר נוח להדליק איתם נרות 

משהו כמו זה:

תוצאות חיפוש תמונות ב-Google עבור https://amy-judaica.com/wp-content/uploads/2021/04/WhatsApp-Image-2021-04-11-at-14.52.48-1.jpeg

זה יקר בשביל לקנות לכולם, אבל אם יש לכם זמן וידיים טובות אפשר להכין משהו דומה לבד.

לחלופין - אפשר מגנט או מחזיק מפתחות שעליהם מודפסים דברים מקוריים: ברכת מעין שלוש, מזמור לתודה, תפילה לבניין המקדש, ספירת העומר (או משהו כזה שקשור לחג הקרוב), משימות לכבוד שבת...

כיוון

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress: 
₪18.95 | בר מצווה חמה בר מצווה חמה עם פרח כחול, מראה אקריליק כרטיס חמסה עם פרח כחול, מראה אקרילי, מזמורי הודיה שקופים
בר מצווה חמה בר מצווה חמה עם פרח כחול, מראה אקריליק כרטיס חמסה עם פרח כחול, מראה אקרילי, מזמורי הודיה שקופים - AliExpress 15

מחזיק מפתחות או תליה לרכב עם תפילת הדרך

אם את מזמינה מראש זה יספיק להגיע וזול משמעותית מהארץ

איזה מזל שהגבתי לך,@אביגיל ## אחרת הייתי מפספסת את הרעיון....

אז תודה לך על פתיחת השרשור

אולי משו קשור לחג קרוב

משו שקשור לערכת פיקניק? מחצלת?

ברכת האילנות? - אם זה בחודש ניסן

משו שקשור לבוא הקיץ

אולי ברכת הטל?

אחרי שפותחים את הפקק שעם. 

עם הקדשה עליו

לא יודעת מאיפה מזמינים. אולי אלי אקספרס? בכללי אולי יש שם רעיונות מקוריים... 

תמונה של ביהמ"ק? 

להבדלה- אנחנו קיבלנו בבר מצווה מזכרת צנצנת קטנה עם בשמים של סממני הקטורת. יש לזה ריח טוב לאורך זמן. זה הבשמים שהכי אוהבים אצלנו בהבדלה. 

יש גם בשמים שזה כמו נוזל צהוב כזה עם פרח מעץ הדר. יש איזה קיבוץ שעושה את זה, או לפחות עשה פעם. גם יש לזה ריח טוב ומחזיק הרבה זמן. לא זוכרת מאיפה. 

עוד משהו להבדלה- תחתית להבדלה. יש לסטודיו 'דוגמא' (נמצא בעוטף עזה בבני נצרים)

אפשר קופסה מקרטון בצורת תפילין ובתוכה בשמים. יש קופסאות כאלה בחנויות חד"פ וגם באלי אקספרס.  

נר הבדלה- אפשר להשחיל עם חוט על הנר פתק מזכרת מ...  

ברכה למוצאי שבת. מודפסת על מגנט. 

וואו איך נבהלתי! 

הרופא נשים שלי בדק  וטען שתקין לחלוטין (נראה לי זה סוג של ורידים בולטים או בצקות ושזה מאור שכיח)

אחרי הלידה עבר כלא היה. 

ליתר ביטחון תתייעצי עם אחות במוקד (אני לא הספקתי בתשובה שלה ופניתי לרופא אבל אולי את פחות חרדתית ממני )

ממליצה לשתות ולנוח, ולראות אם מתפתח. לא בהכרח...

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

תנוחי

תעשי רק דברים שעושים לך כיף ונעים

שיהיה בשעה טובה יקרה

תשתי ותנוחי הרבה

למרות שזה לא הולך ביחד כי כל רגע הולכים לשירותים😉

ולהמתין ובדיקות וכו..

חיכיתי בבית עד שייפסקו הכאבים... ממש מרגיש בימים הקרובים... רק שלא יהיה בשבתתתת

מלאות בעז"ה

לא מאמינה שסוחבת ככה עד סוף שבטטט

רופאת שיניים ראתה שיש לי חור רציני בשן בינה שצריכה להיעקר...

בקיצור,תלכי לרופא שיניים  אם הוא לא ימצא כלום בשיניים או בחניכיים תמשיכי את הבירור אצל רופא משפחה. (כי רופא מדפחה פחות יכול לזהות בעיות בשיניים למיטב ניסיוני, לכן כדאי להתחיל אצל רופא שיניים)

שגורם גם להרבה כאבים בראש בסינוסים..

תבדקי.. 

היה לי סינוסיטיס עם כאב ראש מטורף. 

כאבים סביב העיינים כשקנחתי את האף המצונן מאוד!!

וכאבים בשיניים האחוריות בהשפעה הסינוסיטיס. 

אני הלכתי לרופא אאג, שמשמיים מצאתי תור אצלו מהיום למחר. הכניס מצלמה וראה שהכל מלא ליחה. הביא לי אנטיביוטיקה.  

הכאב בחניכיים העליונות?

כדאי ללכת לרופא שיניים וגם לא.א.ג כדי לבדוק את שני הכיוונים.

ממש קשוח הכאבים בראש. ללכת לבדוק ולא להזניח.. בהצלחה! 

התינוקי כבר לא פיצי

9 חודשים

תראי עולם תתאוורי תפגשי אנשים... 

נשמע בעיקר עומס החיים ועומס הלידות וגידול הקטנים

ולמזלי כרגע המשכורת של בעלי מספיקה לנו.

רק המחשבה מלהוסיף עוד מטלות לחיים שלי מעבירה בי צמרמורת. גם מניסיון קודם אני חייבת לבסס את השינה של התינוק טוב לפני שחוזרת לעבוד כי אז אני לא אתפקד בכלל וכרגע הוא קם כל שעתיים שלוש לינוק.

ב''ה בית ברוך, אמנם לא צפוף בכלל אבל עם הקטנה נשארתי בבית כמעט שנה, נהנתי אבל גם הרגשתי שכל החיים שלי מתרכזים בכביסה ובישולים.

שחזרתי לעבוד ועסקתי שוב בנושאים של מבוגרים הרגשתי טוב יותר, לא יודעת אם זה מתאים גם לך.

אם את נ

מתלבטת על דיכאון תבקשי את השאלון מאחות טפ''ח

לא נשמע זמן לעצמך ...

לדאוג במחשבות להרבה ילדים

והמון מטלות שמתלוות לזה גם לא מאפשר זמן איכות מיטבי עם עצמך...

המעבר מהנקה למוצקים בעיניי גם יכול להתיש מאוד.

גילאים שונים, שעדיין לא עצמאים כמעט בכלל וכל גיל דרישות שונות, תשומת לב שונה והתייחסות שונה, זה המון לסחוב על הכתפיים.

מובן מאוד. 

להגיד שזה דיכאון?

לא יודעת להגיד. זה נשמע קשה כן. נשמע מעייף נפשית. נשמע תחושות הגיוניות מאוד למצב שאת מתארת. 

אני חושבת שדיכאון יכול להתפתח ממעמסה נפשית. ומתכנים שלא מדוברים או מעובדים בגלל המעמסה או מסיבות אחרות.

וכל נפש ואיך שהיא חווה את העולם והתכנים שהיא מקבלת מהמציאות וסופגת. 

אין לי הרבה עצות. רק להגיד שמבינה וזה באמת לא קל. ואולי ימליצו לפנות לטיפול... 

קודם כל חיבוק

דבר שני, מה באמת היית רוצה לעשות? עזבי את החסמים של תינוק יונק ומשפחה גדולה וילדים דורשים. רגע של פתיחות וכנות עם עצמך, איפה היית רוצה להיות עכשיו מבחינת עשייה? מבחינת הרצון? 

נשמע שאת חווה עומס גדול ורוצה להשתחרר קצת מאחריות. 

שאני אמא מאד אבסולוטית רףורואה באמהות את תפקיד חיי. בדרך כלל אני גם עושה את זה בשמחה ואהבה, פשוט כרגע ממש ממש מתקשה.

כן חייבת לציין שאני יודעת לעובדה שאני חייבת גם לדאוג לעצמי כדי לדאוג לאחרים וכן דואגת למצוא לעצמי זמנים לצאת עם חברה טובה/בעלי או אפילו לבד למקום שמעניין אותי וכאלה. פשוט כרגע נמצאית בעומס מטורף.

גם קשה לי מאד העובדה שכולם כל הזמן צריכים ממני משהו. פיזית, טכנית, רגשית, מנטלית. קשה לי.

ויש לי עזרה והכל

לכן אני חושבת שזה כן דכדוך/ דכאון

זה לא דבר שתלוי בזמן שיש לך, אלא בהלך הרוח. בכבדות הנפשית שאת חווה למרות הזמן שכביכול יש לך. הבלעדיות הזו על הכל (גם אם היא יותר בראש) יכולה ממש להתיש,  זו הצפה כזו.. גם אם פיזית את יכולה להסתדר, התשישות הנפשית מכבה את הכוחות שבגוף.

הייתי מתחילה בשאלון שיש באינטרנט לגבי דכאון.

את אמא מהממת, אני בטוחה,  ולפעמים זה באמת חיסור איזון כזה.  

❤️

לא מרגישה חנוקה בכלל 

אבל 

מחפשת רוב הזמן להיות לבד בלי הילדים

כי זו עבודה קשה מדי ואני אוהבת להיות חופשיה בלי ערמות עבודה סיזיפית 

אז בעיניי אלא תחושות נורמליות מאד אבל גם מצריכות חשיבה איך את רוצה שהעתיד הקרוב והרחוק שלך יראה ומה את צריכה לעשות בשביל זה (למשל לא ללדת יותר/ לשים את הילד במטפלת אפילו שאת לא עובדת/ למצוא תעסוקה (עבודה או משהו אחר) שתעשה לך טוב ולא תעמיס עליך)

כי שלך יחסית גדולים וגם עצמאיים, אז בראש שלי הם דורשים פחות מאשר פעוטות נניח שאז זה יותר מסתדר לי

( לא מתכוונת לילד עם המוגבלות, שזה מן הסתם מורכב יותר)

את גם לא חייבת לענות כמובן

קטנציק רוצה כל הזמן שאקשיב לו/ אשחק איתו/ נצייר ביחד

בן 14 פחות מעסיק אבל עדין צריך להקשיב לו ולתווך לו את ההצקות בינו לבין הקטן

זה עדין עבודה איתם

2 הגדולים פחות רלוונטי, אחד בישיבה וכבר מזמן לא מעמיס כשהוא בבית (להיפך הוא עוזר מאד) והשני עם המוגבלות זה באמת סיפור אחר וציפייה אחרת (אבל לא זה מה שגורם לי להרגיש ככה עם הילדים)

שעכשיו את לא מקשיבה לו ושילך לשחק לבד?

שאני עסוקה או נחה

ושחקנו מספיק ביחד

ודברנו מספיק

לא יודעת למה, תפסתי את הניסוח שלך כדרמטי

אבל אני גם ממש מחכה לזמן פנוי איתם ולאיושבת לעשות גישור כמעט  

להכריז בפה מלא שאין לי כוח להיות עם הילדים שזה קשה

אבל זו האמת שדי אסור לומר אותה במיוחד כשאין ׳סיבה מספקת׳

סובלים הכל❤️

אף אחד לא נמצא בנעליים שלך

וזה בסדר לומר ולהרגיש שזה מאוד קשה עד בלתי נסבל. אני זו שלא הבנתי אותך, סליחה! 

נשמע שאת השקעת המון במטרה אחת שהיתה חשובה לך- האמהות והבית והילדים

אבל מה עם עוד צדדים בעצמך?

ממה היית מתמלאת ושמחה ומרגישה ממשעות וצמיחה פעם?

את לא עובדת -אולי חסר לך מימוש עצמי, ביטוי הכשרונות שלך? 

אולי חסר לך שייכות ומפגש עם אנשים וחברות?

אולי יש לך תחביבים שלא מקבלים מקום?

אולי גם את הזמן שיש לך- אין לך בו את עצמך לבד?

אולי אין לך פניות לשאול את עצמך אשלות פשוטות-

מה שלומי?

מה אני רוצה מעצמי?

מה ישמח אותי?

מה החלומות שלי?

למה אני זקוקה כשי להגשים אותם?

נשמע שחסר לך הנעה ומטרות וכיוונים קשימה וגם בהווה

שהאמהות השתלטה על הכל

וכן מגיע שלב בחיים שזה לא מספיק לנו

זה החוויה לשי

היתי שקועה כל כולי באמהות לא היה לי כוחות למעבר

הבאתי משפחה ברוכה ב''ה

ואמנם אני בהריון גם כרגע אבל מרגישה במקום אחר

אני בהחלט.מחפשת את עצמי הפרטי יותר

וגם משנה דברים באמהות לשי כדי לעזור לעצמי לשי לקבל חיות ומקום

קם אני מחפשת עבודה חדשה שתמלא אותי יותר

ויודעת שחסר לי מפגש חברות כדי להתאוורר יותר

וכן יש גם ברקע עוד התמודדויות

וגם דכאון נסתר

אבל כשיש לך כל כך הרבה מרחבי יצירת ישנוי בחיים חבל להתקבע רק לדכאון כי הז עצמו עלול לכבות

אולי אבל הז נמשע שאם קצת יצירתיות וישנוי חשיבה אפשר לייצר ישנוי לטובה

וגם ממליצה על אימון או טיפול יכל מאודדדדד לעזור לך

כי לדאוג לתינוק בן 9 חודשים, זה ממש לא זמן לעצמך..

אמנם עם שלשה ילדים 

אבל מנטלית העומס גומר אותי 

אני קורסת רק מלחשןב מה יש להספיק והמירוץ

פשוט אומרת לה' תעזור לי כל פעם שאני קורסת נפשית, שאני רוצה לגדל את הילדים שלי בשמחה באהבה שייתן לי כוחות ... 

חיבוק לך 

זה לא דיכאון לדעתי זה עומס עומס עומס 

מנטלי זה קשה 

ביום שישי האחרון רק מלראות את הבלאגן קרסתי למיטה 

אולי תוסיפי עוד עזרה , נערה נחמדה לשטוף כלים ,לטאטא , קצת ניקיון , 

אני אומרת לעצמי את המחשבות שלך ואז אני מגיבה לעצמי שמי נתן לי את הילדים?? הוא ידאג לי לגדל אותם ....  ,זה מרגיע מבטיחה לך

שוב חיבוק 

ואז הוא נכנס ללופים שחורים.

כאן זה נשמע שהלופ השחור הוא סביב הילדים.

המוח שלך תופס אותם כתיק.

ואז הוא אומר לך- איזה תיק גדול, מעיק ומעצבן זה

התיק הזה רק עלייך

את האחראית הבלעדית, גם אם יש לך בעל

ומחר יהיה לך עוד יום, בדיוק כזה, עם התיק הנוראי הזה

אין לאן לברוח. גם אם תברחי, בסוף הם שם

את הבאת אותם. ואיזו מם אמא את שאת מרגישה ככה? פויה...

המצאתי את זה, אבל העיקרון הוא שלופ שחור שואב את האנרגיה שלו גם ממחשבות קשות שכביכול הן האמת

וגם מתחושת האין מוצא

כי אם היה מוצא- היה לך אור...

כדאי להכניס ללופ השחור מחשבות שמתמודדות עם הנושאים שהוא מעלה- אבל בהעצמה אישית.

איזו אישה מופלאה אני. כמה נשמות הבאתי לעולם. כמה טרחתי וכמה אני טורחת בגידולם. כמה זה יומיומי ואף אחד לא רואה, ובכל זאת רק אני יודעת-

שבלעדיי הם לא היו איפה שהם היום.

אני יודעת שכל כישרון שלהם שיוצא לפועל או יצא לפועל בעתיד- זה בזכות הקרקע המוצקה והטובה שאני נתתי יום יום. יום יום.

וכמה יש עליי, אבל אני נותנת פייט. וכמה זה כל יום להתאמץ ולהתגבר, וזה סיזיפי, אבל יש בזה שכר.

גם מחשבות של אמונה כמו- הקב"ה שהשגיח עליי עד עכשיו, הוא שהפקיד בידיי א הנשמות האלו, והוא שיודע מה עובר עליי, והוא ישלח לי דברים שיסייעו בעדי.

הוא שומע אותי גם כשאני שותקת.

הןא יודע את הסיבוכים הנפשיים והרגשיים ואת מקורם.

והוא ידע לעזור לי.

אני מאוד בעד איפול וכזה, אבל את גם יכולה לעזור לעצמך מנטלית. נשמע שאת אישה ממוחדת ורגישה.

מאחלת לך את כל הטוב!

חכמות וטובות ממני כתבו על העומס שבאמת נשמע מאתגר מאוד. בסופו של דבר אני מאמינה גם בחוויה הסובייקטיבית של האדם; אבל גם יש תחושות שמעבר לתקופת זמן מסוימת - לחוות אותן נחשב דיכאון. 

למשל, אבל על אדם קרוב ח״ו - הגיוני תחושות קודרות, אבל מעבר לזמן מסוים גם הן יחשבו כדיכאון. 

ואז מגיעה השאלה מה לעשות עם זה. ובכלל - אולי דרך הפעולה לא שונה בין אם זה דיכאון ובין אם לא. 

מה יעזור לך? מה חסר לך? איך את רוצה להגיע לשם?

אני יודעת שממש קשה לחשוב על הדברים האלה כשנמצאים בתוך התחושות הקשות, לכן חושבת שאולי שווה אפילו אימון קצר נטו כדי להגיע להבנה של איך את יוצאת מהמצב הרגשי/נפשי הזה. כי וואלה באסה להיות ככה… (אומרת בתור אחת שמתמודדת עם דיכאון שנים רבות רבות וחלילה לא מזלזלת בזה)

תנסי לחשוב אם את מעוניינת בעזרה מקצועית. ובכל מקרה - כדאי מאוד לחשוב איזה שינוי ייטיב איתך. 

בהצלחה❤️

שלהניק תינוק בן 9 חודשים כמעט הנקה בלעדית, ובנוסף לקום אליו כל שעתיים שלוש, זזה מתכון מאוד לא מוצלח. לא יודעת אם הייתי קוראת לזה דיכאון כי אני לא מבינה בזה. אפשר להתייעץ גם עם אחות טיפת חלב יש להן שאלון ראשוני לאבחון. 

רבל בעייני הדבר הראשון שצריך לקרות כאן זה לבטל את התלות הזאת בהנקה. תנסי אוכל לא טחון, אוכל אצבעות, מרקמים שונים, אוכל של המבוגרים. תני לו לשבת אתכם בשולחן כשאתם אוכלים. 

וגם בלילה, כבר לא צריך בגיל כזה לקום כל שלוש שעות ובטח לא שעתיים. אם זה בשביל החום והקרבה,אז אפשר לישון ביחד בצורה בטיחותית. אם לא, שבעלך יקום אליו כמה לילות. וגם תסבירו לו לפני שהולך לישון שלא צריך לקום בלילהלאכול. בסוף בהתמדה זה מצליח. וכל המשפחה תרוויח מזה. ולא פחות מכך התינוק עצמו שישן שינה טובה יותר.. מוזמנת להתייעץ כאן איך עוזרים לו בזה. 

אחרי ששני אלה יקרו, תבדקי אם להכניס אותו למסגרת אפילו חלקית יקל עליך. בסוף זה גיל שהם צריכים השגחה צמודה וגם מחפשים יחס. ולפעמים קצת משעמם לשחק איתם. שלא לדבר על זמן פנוי או שאר מטלות הבית שלא יכולות לעשות ככה. 

ולא על שמלות שמתרחבות עם תפר מתחת לחזה. בעיניי גזרה מאוד מאוד לא מחמיאה

למשל טוניקות וחצאית ישרה מתחת

אפשר גם מראה של שכבות עד שייגמר החורף

נגיד שמלה בגזרה ישרה ומעליה קרדיגן אחרי המותן

אני לא מוצאת שם גזרה ישרה, הכל עם תפר מתחת לחזה..

שמלה שנצמדת קצת בישבן 

את יכולה שמלות סריג / ריב 

יש המון כאלה 

אני קניתי מידה 2 יותר ככה שלא היה צמוד מידי ועדיין עמד ממש יפה 

ברגע של פניות (שכנראה לא תהיה בימין הקרובים) אנסה לצרף קישורים 

כן מפריע לי כשנצמד אבל אראה בכל זאת, אולי כן יתאים. תודה!

@טארקו , שעזרה לי בזה בזמנו

(בסוף לא הזמנתי בגלל סיבות טכניות, אבל היא נתנה לי קישורים מצוינים)

טובות ומפורטות.רק נקודה קטנה רשמת שאת נותנת לו עצמאות להחליט.לדעתי זה יכול לגרום לדברים שאת תיארת וטנטרומים.לפעמים צריך להחליט בשבילם ולא לשאול אותם הכול "רוצה ככה או ככה"....אני שמתי לב שזה ככה אצלי.אני עדין נופלת בזה ואני לא אומרת לא לתת להם לבחור לפעמים אבל כשזה יותר מידי זה כבר עושה את הפעולה ההפוכה לדעתי והם עצבניים ולא רגועים.

יש פעמים שלא מביאה לו להחליט,

במה שיכולה אני כן זורמת (לבחור בבוקר מה ללבוש, לבחור איזה משחק הוא רוצה. איזה סיפור רוצה לפני שינה, איזה ממרח רוצה בלחם, איזה פרי או ירק וכו')

זה בערך מה שעולה לי,

אני לא מביאה אפשרות בחירה בדברים נוספים

אבל פחות באופן כללי.

נגיד לא "איזה משחק אתה רוצה לשחק?" אלא "רוצה לשחק x או y?"

ככה גם הוא מרגיש בחירה אבל גם לא נאבד. בינינו, יש גם מבוגרים שעודף בחירה מבלבל אותם.

נגיד בגדים, אני מוציאה קבוע לילדים עד גיל 6 נגיד, (אח''כ לרוב מוציאים לעצמם) וכל עוד אין התנגדות אני לא שואלת מה בא לך ללבוש. לפעמים יש תקופות שילד מסויים רוצה כל הזמן בגד ספציפי אז משתדלת לזרום איתו ולכבס מהר. אבל ממש לא כל יום שואלת מה ללבוש. 

אותו דבר בלחם, כל עוד אין התנגדות מסוימת ואני יודעת שהוא אוהב איקס וואי וזד, אני פשוט שמה לו בלחם. מידי פעם שואלת - זה או זה. אבל בגדול השאלה הזאת עם הקטנים פותחת פתח לעניינים... 

אני יודעת שבדור הזה הרבה מדברים על לאפשר בחירה וזה מצוין, אבל זה הרבה פעמים מביא בלבולים! 

וואו קשוח לי 

כל-כך הרבה אני שומעת על לאפשר בחירה.. עכשיו מדובר בשינוי 

למרות שכיום אני לא מציעה אינספור אפשרויות של ממרחים לצורך הדוגמה - אלא פשוט מתעניינת בקטע של מה אתה מעדיף היום?

איזה חולצה מבין שתיים אתה רוצה?

זה לא שפותחת את הארון ואומרת לו לבחור מבין 10 אופציות 

בקטע כזה..

מבינה שגם זה יותר מידי 

טוב, ננסה ליצור שינוי 

תודה על המענה 

שילד צריך את ההובלה של ההורים. עם נותנים לילד תחושה שהוא מוביל ומחליט על מה שקורה, זה מאיים עליו.

הכלי של לתת לו בחירה הוא חשוב בעיקר כדי להקטין התנגדויות, אבל זה צריך גם להיות מתוך תודעה של הובלה (למשל - צריך עכשיו ללכת למקלחת והילד לא זורם, אז אני אתן לו לבחור איך להגיע - בקפיצות או בריצה, כשהתודעה שלי היא 'אני מובילה, עכשיו הולכים למקלחת ואין פה שאלה על זה. אבל אתה יכול לבחור את הדרך שתהיה לך יותר נעימה').

כלי של בחירה הוא חשוב, אבל צריך לזהות מתי זה באמת עוזר לילד, ומתי אנחנו כבר מטילים עליו יותר מידי 'אחריות' וזה כבר מאיים עליו.

אני יגיד מה עושים עכשו, אם אני יכולה אני יתן בחירה איך, זה בגדול

חושבים טוב של יהודית כץ.

יש לה המווון פרקים במגוון גדול מאוד של נושאים. גם על הנושאים שהזכרת.

אבל לדעתי היא בעיקר מפרסמת את הקורסים שלה על זה 🤭 

אבל הייתי מתחילה בלרשום מה כן יש ומה את מרגישה שחסר

לפעמים צריך מוטיבציה כמו פודקאסט כדי להתעורר לזה, אבל עבודה עצמית פנימית היא דבר שאין לה תחליף

מהמם.. חולה עליו

זה יענה לך על 2 ו3

בדיוק כתבתי למעלה את מה שלמדתי מרותי דריאל בנושא של נתינת בחירה לילדים... (לא זוכרת אם שמעתי את זה בפודקאסט או בקורס שלה שעשיתי, אבל מניחה שהיא כן מתייחסת לזה גם בפודקאסט).

זה כללי כזה, על גישה טובה לחיים.

מאוד אוהבת. בטוחה שתמצאי מענה גם לתודעת שפע שאת מחפשת.

אבל אני ממש בנחת עם זה. לא עושה יותר מדי שטיפות וכאלה

לא הבנתי את החלק השני האמת. אני בעד לנסות בנחת, אם זה מסטריס אותך הייתי מחכה למוצש שיהיה לך נח וזהו

ותקשיבי

תעשי לפי מה שיוצא וה' כבר ידאג שזה יצא מעולה..

מקסימום תדחי טבילה (למרות שאני ממש לא ממליצה) אבל לא לדחות הפסק...

אני מנסה להיטהר  ברגע שאפשר כי זו המצווה שלי, והאחריות שלי להשתדל. אם ה' עושה שזה יהיה ביום שלא נוח לנו - הוא גם יעזור למצוא את הפתרונות ולהתמודד. לא מנסה לחשב מראש זמנים.. הפעמים הבודדות שניסיתי לחשב זמנים היו לי ממש ממש לא טובות רגשית...

בכל מקרה, היתה לי פעם עם כתמים באמצע 7 נקיים, יום אחד היה כתם ממש גדול בניגוב ועל הבגד. הם לא אסרו, אבל הייתי די בטוחה שהבדיקה של אותו ערב תאסור אותי. שאלתי את הרב אם אפשר לדלג עליה והוא אמר שלא. (עכשיו יקפצו פה נשים על זה שמותר וכו'.מסתבר שלא בכל מצב מותר לפחות לפי הפסיקה שלנו. הוא ת"ח גדול ויודע לתת הקלות כשצריך). הנס היה שהבדיקה של אותו ערב יצאה נקייה לגמרי. אפילו לא שארית קטנה. כאילו לא היה כלום באותו יום... 

וידאת מול רב שזה באמת אסר?

בכל אופן כבר לא רלוונטי..

תודה על החיבוק!

יש עדיין מעט מעט דימום מעורבב עם הפרשה 

מתלבטת כמה להשקיע כשיודעת שזה מכניס ללחץ (ואני עושה מינימום בדיקות ושוטפת במרחק מהבדיקות) ועדיין

אבל עדיין חוששת לעשות כי יודעת שבהמשך יהיה שוב קצת דימום

זה לא נגמר אצלי בבום וקצת הופתעתי שכבר מעורבב עם הפרשה רגילה בשלב הזה

אוף נמאס לי מהחרדה סביב זה!!!!

ואני כבר עושה מינימום בדיקות ושוטפת במרחק מהבדיקות אז אין יותר איפה לתת

וגם על זה אני עם מצפון שאני לא שואלת רב ושהחלטתי לעשות ככה גורף למרות שהנחו ככה בתחילת הנישואין בלבד