שבוע 18, התחילו לי עכשיו כאבים בצד השמאלי של הבטן, למטה.. כאב חד וחזק כבר 10 דקות בערך... לא עשיתי איזה משהו מיוחד היום או בכללי... הגיע משום מקום..
מחר יש לי תור מעקב..
תוהה לעצמי אם זה תנוחה לא נכונה של העובר.. גרם לי להיות מושבתת במיטה..
מישהי מכירה את התופעה? מודאגת מאוד..
כדאי להיבדק.
תרגישי טוב!
אצלי היה כזו תופעה, והרופאה הסבירה זאת כהשרשת הריון, אפילו שעבר זמן מההשרשה, משהו הורמונים וכו.
בצד הכואב זה הצד ששם נוצר ההריון...
באיזו פונקציה ועל כמה מעלות אתן אופים לחם\לחמניות?
ועוגיות?
הדיפולט שלי זה קו למעלה וקו למטה אבל זה קצת שורף ב-180 מעלות
אודה על צילום
אופה על חום סטטי (למטה למעלה) 200 מעלות
אבללא יודעת כמה משנה מה אצלי כי בכל תנור זה קצת אחרת האמת
אם זה שורף לך אותן, תנמיכי את החום או שתאפי פחות זמן
בטורבו על 175/180 מעלות
(180 לעוגיות, לחמניות לפעמים ב175).
חום עליון חום תחתון לא מתאים, את צריכה חימום אחיד בכל חלל התנור
לק"י
אני הרבה פעמים אופה על חום עליון ותחתון ויוצא טוב.
כנראה תלוי גם בתנור.
זה מאוורר שמפזר אוויר באופן אחיד בתנור.
עוגות אני אופה בחום עליון וחום תחתון כי נראה לי שטורבו קצת מייבש
חלות ולחמניות אופה ב160-170 מעלות, אחרת נשרף
כל תנור קצת שונה, תנסי
לפעמים 150 לפעמים 180
לא של סאוטר
כל מתכון שאני מכינה אופה בחום קצת נמוך יותר ממה שכתוב בהוראות.
חלות אופה על 170 וזה מוכן ציק צק.
עשיתי בדיקת בטא שהייתה ב"ה חיובית והתוצאה תאמה לשבוע 5-6 וזה תאם את החישוב שלי
אני חושבת שהחישוב שלי די מדויק כי בעלי ואני היינו ביחד אחרי הטבילה ואז הוא לא היה כמה ימים וגם היו לי סימנים של ביוץ (הפרשות וכו)
כשעשיתי אולטרסאונד יומיים אחרי לא היה שום סימן להריון.. שלחו אותי בדיחופות למיון, הגעתי לשם יום אחרי
בבדיקה-הבטא עלתה בצורה טובה כמו שצריך להיות אבל עדיין לא ראו שום הריון בשום מקום
בקיצור.. אחרי הרבה שעות במיון ואלטרסאונד נוסף ביחידת האוחטרסאונד הצליחו לראות משהו מאוד התחלתי
עברו שבועיים, חזרתי לבדיקה נות וב"ה יש דופק אבל במקום הריון שמתאים לסוף שבוע 7 הוא מתאים לתחילת שבוע 6, יותר משבוע הפרש
איך זה יכול להיות?? בעיקר שבדיקות הבטא שעשיתי כן התאימו לחישוב שלי
האם קרה למישהי?
יש מצב שיתפתח הריון תקין במצב כזה?
זה כנראה הסיכוי האחרון שלי להריון, כל כך מקווה שהכול יהיה בסדר
גיל הריון.
אמנם יש טווח מקובל לכל שבוע, אבל הטווח מאוד רחב.
כמובן אני לא חורצת גורלות ואין לי מושג מה יהיה, אבל הכי נכון לחכות עוד שבועיים ולעשות שוב אולטראסאונד...
כל השאר סתם השערות
סיכוי טוב שהכל תקין.
קרה לי שהגעתי למיון עם כאבים חזקים, אחרי בדיקה ביתית חיובית, ואחרי אולטרסאונד וסטיק במיון הרופאה הודיעה לי שאני לא בהריון. הייתי בהריון, ובאמת היה צריך לתקן את גיל ההריון.
לא מודדים שבוע לפי בדיקת בטא, רק לפי אולטרסאונד. גם לי יש כמה שלא התאימו לתאריכים שאני חישבתי של ביוץ ומחזור אחרון, לא ראו דופק כשיהיה צריך כבר להיות, הדברים לא התאימו, וב"ה כולם בריאים ושלמים
לא עשית שום בדיקה נגיד בשבוע 4?
כי לפי התאור שלך הכל נשמע תקין.
זה נפוץ שמשנים את התאריך.
גילית הריון מאוחר כך שאת לא יכולה באמת לדעת אם לא פשוט נקלטת מאוחר.
גם זה שבעלך לא היה כמה ימים זה לא סותר את זה שנקלטת אחרי שחזר.
ערך מסויים בבדיקת בטא לא אומר הרבה יכול להיות ערכים מחוץ לתחום שמגדירים לכל שבוע מה שחשוב זה העליה של הבטא ולא הערך האבסלוטי.
גם זה שהיו לך הפרשות לא בוודאות מעיד על ביוץ יכול להיות שפשוט בייצת יותר מאוחר בחודש.
בעיקרון ממליצים להיבדק באולטרסאונד בשבוע 7-8 בדיוק בגלל כל זה. מניחה שאם לא היית הולכת להיבדק לפני שבועיים היית בתחושה שהכל תקין.
והיתה בטווח העליון וגם המשיכה לעלות עוד
הגיוני שבבטא מעל 3000 לא רואים שום סימן להריון??
בטא לא נותן חישוב לגיל ההריון
אולי לקח קצת יותר זמן להשתרשות, לא יודעת
גם לאולטרסאונד יש טווח שגיאה. ובשבוע 5-6 לפעמים לא רואים כלום. דופק מופיע רק ב 6-7 ויכול גם ב 8
הביצית יכולה גם להיות מופרית עד 3 ימים אחרי קיום יחסים. תאי זרע יכולים לחיות עד 3 ימים בגוף האישה.
כך שאם הביוץ היה מעט אחרי, ליל המקווה, עדין יש אפשרות להריון
תלוי איפה קרתה ההפריה.
לא מתייחסים לזה רפואית, כי זה הבדל מזערי,
אבל אם הפותחת טרודה משבוע הפרש, אז שלושה ימים להפריה ועוד יום יומיים להשתרשות ועוד יומיים טווח שגיאה של הא"ס - יכול להסביר.
ולא הכל יודעים, גם הרפואה לא יודעת הכל.
בחוץ מאוחר
מה אורך המחזורים שלך?
ההריון הראשון שלי היה ככה, הזיזו כמעט שבועיים אחורה
והייתה עוד פעם שהזיזו אפילו קצת יותר
בע"ה הכל בסדר
וזה שיש דופק זה רק מראה שכנראה היה קצת מאוחר יותר משחשבתם. גם הגיוני שהזרע נשאר וחיכה לביוץ שלושה ימים
וגם ההפרשות לפעמים מטעות
אז אם לא בדקתם במעקב זקיקים או טיפולים יתכן שהייתה סטייה נוספת
אותם להגיד משהו טוב על השני
עין טובה
מחמאות
משהו שמתאים למגוון גילאים
מגיל 6 עד 12.
אפשר גם משהו שדורש הדפסה של דפים/כרטיסים.
אני מאוד רוצה לעבוד על זה בחופש הגדול.
יש למישהי רעיון?
משחק מסלול שמטרתו שיתופית - שכולם יגיעו לנקודת הסיום, ובדרך יש משימות על משבצות שנוחתים עליהן, כמו לחבק מישהו מהאחים או לומר לו מחמאה.
האמת שזה לא משחק שמחזיק מעמד להרבה זמן, אבל זה גם משהו...
קיבלנו אותו על הדלת מתנה מטעם עיריית ירושלים, משהו ממש חמוד.
אבדוק בבית מה השם שלו ואעדכן. אולי יש מקום שאםשר לקנות אותו.
מסובבים או זורקים קוביה, לוקחים כרטיס בהתאם למה שיצא
יש כרטיסים גם של מחמאות ידע וגם של משימות
ואולי עוד סוג
שיחקנו כל המבוגרים במשפחה במפגש וגם אני ובעלי לבד
אהבתי ממש.
הרופאה אמרה לי לעשות ואני לא זוכרת בדיוק מתי,
הגיוני שזה בבוקר שעה לפני האוכל ואז עוד 3 פעמים שעה אחרי כל ארוחה?
נדמה לי שכתבו פה, שזה שעה מזמן שהתחלת לאכול.
ויש רופאים שאומרים שעתיים.
(לי הרופא אמר שעה וחצי. אבל אני מבינה שזה ממש נדיר)
לדעתי האישית כדאי לפחות פעם פעמיים גם שעתיים, כדי לקבל תמונה מדויקת יותר. אולי אם תשכחי אחרי שעה, אז תמדדי אחרי שעתיים (ולכתוב שזה אחרי שעתיים! טווח הערכים שונה)
ועדיין אין תוצאות זה הגיוני?
רוצה כבר לדעת מה קורהההה
קיבלתי בינתיים רק 2 תשובות
הבדיקה הראשונה בצום יצאה 85
הבדיקה שעה אחרי השתיה של הסוכר יצא 145. בתוך הטווח באתר של כללית
האם תקין????
היה לי פעמיים
פעם אחת הרופא שלח אותי לאקו לב ובפעם השניה הרופא צחק על הרופא ששלח אותי ואמר שזה כלום..
ברוך ה' שני הילדים בריאים 🙏🏻
לק"י
קוראים לזה "סימן רך".
היה לי בהריון אחד, אז עשיתי חלבון עוברי.
וזהו...
לא העצם אף
אבל מוקדים אקוגניחם וגם ריבוי מי שפיר וגם חלק במח מורחב
קיצר היה הריון מתוח וקשוח
אבל ילדה בריאההה ומתוקההה ב''ה🙏🙏❤️
רוצה להתעודד...
יש 2 סימנים אבל עדיין הרופא אמר שרוב הסיכויים שהכל בסדר כי יש גם סימנים לטובה- גפיים ארוכות למשל...
מחכים לייעוץ גנטי. אני במתח קשה
את יכולה להתקשר למכון פועה והם יקשרו אותך עם מחיר מיוחד שלהם.
אמנם זה לא 100% אבל את יכולה לחפש שרשור שהיה פה לא מזמן על הסיכוי שלו לתת תשובה שלילית כוזבת.
באופן אישי עשיתי לא מזמן (לא בגלל ממצאים מדאיגים אלא בגלל סיכויים בינוניים בבדיקות הסקר),
הרופאה אמרה לי שאני צריכה לדעת שזה לא 100%, אז בעקבות הדברים של @פשוט אני.. ידעתי לשאול אותה על מקרים שידועים ברפואה על תשובות שליליות כוזבות,
והיא אמרה שהיה מקרה אחד לפני 7 שנים (בקיצור לא רלוונטי). אז תודה @פשוט אני.. שבזכותך היא לא באמת הלחיצה אותי.
אשתי עשתה בדיקת ניפט, דרך מכון פועה זה עולה 1,800 ש''ח לבדיקה של 7 התסמונות השכיחות פלוס מין העובר (אפשר לשלם 2,500 ש''ח בשביל הבדיקה הכי רחבה שיש), ואם יש ביטוח פרטי עם נספח הריון או ביטוח משלים בדרגה הכי גבוהה של קופת החולים, אז מקבלים את רוב הכסף בחזרה.
תוך 48 שעות קיבלנו תשובה שלילית לכל התסמונות שהם בדקו, וידענו את מין העובר, וכל זה בשבוע 9...
אחר כך הולכים לשקיפות עורפית בראש רגוע יותר, כי גם אם עולה ממצא מחשיד לתסמונת דאון - כבר יודעים שזה חסר משמעות.
עם זאת,
אני מזכיר שני דברים:
א. הבדיקה מעולה לאיתור תסמונת דאון, אבל יש מאות תסמונות אחרות שהיא כלל לא מתיימרת לזהות או שהיא כן מתיימרת אבל עם אחוזי דיוק של 80 עד 90 אחוז, שזה לא מספיק טוב.
מי שרוצה לשלול את כל מה שהמדע יכול לשלול - רק בדיקות מי שפיר או סיסי שילייה יועילו.
עם זאת, בדרך כלל נשלחים לבדיקות האלה רק בגלל החשש לתסמונת דאון, ואם זאת הסיבה היחידה - אז ניפט בהחלט עושה את העבודה בלי לסכן את העובר ובשלב הרבה יותר מוקדם.
ב. יכולות להיות הרבה מאוד בעיות בהריון שהן כלל לא גנטיות. דברים שאפשר לראות בשקיפות ובסקירה ואף בדיקה גנטית לא תוכל לזהות.
כך שתשובה שלילית בניפט או במי שפיר לא מבטיחה לצערי שההריון תקין או הילד בריא, וחשוב ללכת לכל הבדיקות המומלצות.
ובהחלט לא צריך ללכת לכולן בשגרה.
הוודאות אצל בורא עולם
קרו מקרים שאמרו משהו אחד, ומתברר ששום דבר והכל תקין
ומנגד גם הפוך שהכל תקין, והתברר הפוך
כמו מי שפיר וסיסי שילייה.
אין מקרים, בטח לא מהשנים האחרונות, שאמרו משהו שהתברר כשגוי בבדיקות האלה.
ואם יש, זה אחד למאות אלפים או אחד למיליונים.
בכל מה שקשור לסקירות US - יש דברים שאפשר לראות שם בוודאות מוחלטת, ויש דברים שאפשר לפספס. תלוי בסוג הבעיה, במקצועיות של הרופא, במנח של העובר...
אבל זה שהבדיקות האלה לא נותנות ודאות של 100%, לא אומר שמומלץ לוותר עליהן.
לא מסכים עם ההמלצה הגורפת "לא צריך ללכת לכולן בשגרה".
את יודעת בכמה הריונות שגרתיים מצאו דברים מאוד קשים אצל התינוק בבדיקות האלה?
ברוך ה' זה לא המצב השכיח, רוב העוברים בריאים, ועדיין יש מקרים שבהם בהריונות מאוד תקינים פתאום מגלים שלעובר אין גפיים (קרה לשכנה שלנו), שהלב שלו לא בנוי נכון, שהמוח לא התפתח בצורה שמאפשרת חיים ועוד כל מיני מרעין בישין. מה תעשי אם בגלל ההמלצה שלך "לא צריך ללכת לכולן", יוולד תינוק עם פגם מאוד מאוד קשה?
שוב, אני לא מנסה להחליץ וברוב המקרים הכל טוב, אבל יש סיבה שהמדינה מממנת לכל אשה את הבדיקות האלה (ולא, ההנאה של ההורים לראות את העובר היא לא הסיבה) - אלה בדיקות שבאמת מצליחות לאתר מומים.
מאתרות בהכרח פגמים גנטיים, עליהם כתבת
שאין בהם וודאות. ולכן אני עדיין חושבת שלא כל אחת חייבת לעשות אותן
יש גישות שעודף בדיקות מזיק לעובר
עי רבנים גדולים שמבינים בתחום
כך שזה לא רחוק מהאמת
ובכלל הבדיקות הסטטיסטיות לפעמים מאתרות דברים שלא קיימים..
נכון, הן גם צודקות
ולפעמים כשהכל תקין, הכל יוצא לא תקין
סוף דבר אם את מחליטה לעשות את הבדיקות קחי הכל בערבון מוגבל
וודאות יש רק אצל בורא עולם.
לפעמים יש ממצאים חד משמעיים שיש מוטציה מסויימת, אבל לא נדע איך זה ישפיע על התינוק למעשה.
אצלנו למשל היתה שקיפות עורפית עם סיכון גבוה לתסמונת דאון.
עשינו מי שפיר - בדיקת שבב, ויצא תקין.
עכשיו אחרי שהתינוק נולד, היו לו כמה עניינים רפואיים, שבעקבותיהם עשינו בדיקת אקסום (בדיקה גנטית מלאה יותר, לעומת השבב שבודקת רק שינויים כרומוזומאליים).
וכן מצאו משהו, שמסביר את העניינים הרפואיים שלו (לפחות את חלקם), אבל זה עדיין לא מספיק בשביל לדעת מה יהיה איתו כשהוא יגדל. כי בחלק מהמקרים זה משפיע גם על הקוגניציה (יכול להיות ברמה של ליקוי למידה, יכול להיות גם פיגור), ובחלק מהמקרים זה ההשפעה מינורית יותר והילד עם קוגניציה תקינה.
בקיצור, זה ממצא וודאי, אבל לגמרי לא חד משמעי. ואם היינו יודעים על זה בהריון, לא היינו מפילים, אבל היינו עוברים את ההריון עם יותר לחץ וחוסר וודאות שלא באמת היה תורם לנו במשהו...
ויש את הסטטיסטיות שלדעתי פחות אמינות, ולפעמים מלחיצות.
כשהייתי צעירה יותר לא ביצעתי את כולן, בגיל מאוחר ביצעתי כי הסיכונים עולים עם הגיל.
נראה לי, בהריון תקין, לגלות מקרים קשים כפי שתיארת זה אחד למיליון. עושים מה שצריך, ואם הכל בסדר, הכל טוב. לא צריך לעשות גם סיסי ומי שפיר אם הכל תקין...כי אולי בהריון התקין שלי יגלו משהו.
כי עצם הגילוי מאפשר טיפול, ובזכות הגילוי בהריון אפשר להציל את העובר.
יש דברים הגילוי רק לאחר הלידה עשוי להיות מאוחר מידי.
(ושמעתי ממישהי שאני מכירה, שהיא הכירה אישית סיפור כזה, של מישהי שלא עשתה סקירות בכלל, והתינוק נפטר לאחר הלידה בגלל משהו שאם היו יודעים מראש היו יכולים לטפל בו מיד ולהציל אותו).
ב 2 ילדים, בנוסף מוקד אקוגני וגם ראש מקרופלציה משהו כזה
אקו לב וסקירות מכוונות יצאו תקינות פרט לממצאים הנל. שלחו למי שפיר ולא עשיתי מכיוון שלי יש ראש קטן ואף קטן אז לא התרגשתי ולא הזיז לי בכלל.
ב"ה הילדים יצאו בריאים 🙌
הגודל של האף והראש שלך פשוט לא שייכים...
לא סתם עושים את בדיקת השקיפות העורפית בשלב מאוד מוקדם של ההריון.
בשלב שבו עושים את הבדיקה, יש שונות קטנה מאוד בגודל של העוברים.
גם עובר שנולד להורים בגובה 1.4 מטר עם אף קטנטן, יהיה בגודל של עובר שנולד לשחקן NBA עם אף ארוך.
כשהרופא אומר שיש לעובר אף קטן, הוא לא מתכוון שזה ביחס לאנשים שכבר נולדו שאז יש אלפי גדלים וצורות ומידות, אלא ביחס לעוברים בשבוע הזה של ההריון - כלומר ביחס לעוברים בשלב שבו לגנטיקה של ההורים כמעט ואין השפעה על הפרופורציות של הגוף.
בקיצור, האף הקטן של ההורים לא מסביר את האף הקטן של העובר בשלב הזה של ההריון, ולא מקטין את ההסתברות שהממצא הזה מעיד על תסמונת דאון.
כמו כן, זה לא שהאף הקטן עצמו מהווה בעיה (רפואית או אסטתית). אנחנו פשוט יודעים שאצל עוברים בריאים רק X אחוז הם בעלי אף קטן בשלב הזה של ההריון, ואילו אצל עוברים עם תסמונת דאון זה 5X (המספרים סתם בשביל הדוגמה, זה תלוי כמה האף קטן...). כנ"ל מוקדים אקוגניים בלב ועוד כל מיני ממצאים שמעלים את החשד.
אם הסיכוי לתסמונת דאון עולה בעקבות הממצאים האלה, ובסוף עושים בדיקה ומגלים שאין את התסמונת (ותסמונות אחרות), אז הממצא הזה הופך להיות חסר משמעות.
אצלי גילו את הממצאים בסקירה, אבל הייתה לי הרגשה ממש טובה שזה כלום מניסיון העבר עם הילד הגדול יותר לכן לא ייחסתי לזה משמעות.
קול פנימי אמר לי להתעלם. וב"ה באמת היה בסדר
כמובן שכל אחת תעשה מה שהיא חושבת שנכון לה
(סתם סתם! בלי עגבניות בבקשה!)
באמת צריך לשים לב למבנה ההורים גם, לפעמים זה פשוט מבנה גוף גנטי.
שפיר במקרה הזה.
כדאי להתייעץ עם מכון פועה.
כל הדברים שבודקים בשקיפות עורפית כדי להעריך את הסיכון לתסמונת דאון ותסמונות אחרות, הם ממצאים סטטיסטיים.
אם עובי השקיפות גדול, אם האף קטן, אם הגפיים קצרות, אם יש ממצאים בלב, אם משקללים את גיל הביצית* - כל אלה רק נותנים בסוף את הסיכוי הסטטיסטי לתסמונת דאון, בהתבסס על מיליוני עוברים בריאים וחולים בעשרות השנים האחרונות.
כלומר בסוף הרופא (או יותר נכון המחשב שלו) יידע להגיד שבהתבסס על כל הממצאים, הסיכוי לילד עם תסמונת דאון הוא X.
זה בעצם אומר 2 דברים:
1. לא יעזור לשאול ברשת "האם היה לכן את זה ובסוף נולד ילד בריא".
עשו מחקר על מיליוני תינוקות, וגילו שאצל רובם המוחלט נולד ילד בריא, אבל אצל אחוז מסוים כן הייתה תסמונת דאון.
אז גם אם כאן כווווולן יגידו לך שנולד להן ילד בריא, זה לא ישנה את הסטטיסטיקה. הסיכון קיים, שווה לבדוק אותו אם את רוצה להיות בטוחה, הסיכון לא נעלם בגלל שבפורום לכולן נולד ילד בריא.
ולהפך: אם במקרה שתי מגיבות מתוך עשר יגיבו שכן היה להן ילד עם תסמונת דאון, זה לא באמת אומר שהסיכון שלך הוא 20%. הסטטיסטיקה של 5 או 15 או 30 נשים לא מלמדת כלום, לטוב ולרע.
2. כל הממצאים האלה לא מהווים בעיה בפני עצמה, אלא רק אינדיקציה לתסמונות גנטיות מסוימות. אם בבדיקה (או אחרי הלידה) יתברר שהילד לא לוקה באף אחת מהן, אז הממצאים האלה יהפכו להיות חסרי חשיבות. זה לא שיש בעיה רפואית להיות עם אף קטן או עם שקיפות עורפית עבה, זה רק ניסיון לנבא את הסיכון לתסמונות. אם אין תסמונות, כבר אין משמעות לממצאים.
בסוף המטרה של הבדיקות היא לא להפחיד אלא לתת ידע, כדי שתוכלי לקבל בחירה מושכלת לגבי ההמשך.
כמו שבטח הרופא המליץ לך, לדעתי הבחירה המושכלת היא פשוט לבדוק במקום להיות במתח.
*גיל הביצית הוא הקובע ולא גיל האם.
אשה שהקפיאה ביציות או עשתה הפרייה מלאכותית בגיל 25, אם היא תיכנס להריון בגיל 40 מאותה ביצית או מאותו עובר קפוא, הסיכוי לתסמונת דאון יהיה לפי גיל 25 ולא לפי 40.
לא עשיתי לא שקיפות ולא סקירה מוקדמת (לא לזרוק עגבניות עכשיו. מיותר)
ואני בשבוע מתקדם- מעל 20.. בלי פרטים מדויקים..
הממצאים המחשידים הם מהסקירה המאוחרת
פשוט אני..זה לא משנה את המהות - קיבלת ממצא שהוא לכשעצמו לא מעיד על שום בעיה רפואית, הוא רק מעלה באחוז מסוים את הסבירות שיש לעובר תסמונות מסוימות.
עדיין רוב הסיכויים הם שהעובר בריא.
אם את רוצה לקבל תשובה ודאית ולא להיות במתח, רק בדיקה (ניפט או מי שפיר, כי סיסי שילייה כבר לא רלוונטי) תועיל.
אם את מעוניינת בניפט - רק תוודאי עם הרופא שהממצאים שעלו לא מעלים את הסיכון לתסמונות שעבורן ניפט לא מוצלח (מוצלח = מעל 99.99% דיוק).
קשה להתווכח עם הגיון נשי... יש לו ישות משל עצמו.
ישראל מעל המזלות ונשים מעל הסטטיסטיקות
אין ישראלים עם תסמונת דאון? הפלות? מחלות גנטיות נוראיות?
אני לא מסכים עם האמירה שנשים הן לא רציונליות...
שנשים הן פחות רציונליות מגברים?
פשוט אני..אחרונהאבל כמו שכתבת, היה שם שמץ של אמת, וזה מאוד מורגש כאן בפורום...
טכנאית האולטרסאונד שעשתה לי אז אולטרסאונד הייתה חכמה ואמרה לי מיד שזה לא אומר כלום, ולחזור שוב אולי זה ייעלם. הייתי מעט בלחץ.
באחד הפעמים שהייתי היא כבר לא ראתה את הממצאים הללו, נולדה תינוקת בריאה ב"ה.
או יותר נכון לא היתה הסתידות של עצם אף בסקירה המוקדמת. בשקיפות הרופא בכלל לא התיחס לעצם האף. אבל יצאה תוצאה לא משהו בלי קשר לעצם האף .
הלחיצו אותנו מאוד . עשינו מי שפיר.
נולד לנו תינוק מתוק חייכן ובריא ב"ה
לבעלי יש קטע שקשה לו לקום בבוקר.
וזה ממש ממש מוריד לי ממנו.
במיוחד הבוקר שתכננתי לעשות משהו בשקט לבד לפני שהילדים קמים, וכולם התעוררו מוקדם. עשינו את זה ביחד, סיימנו, עשינו גם מלא רעש.. והוא עדיין ישן. הוא כן עזר לי קצת עם מריבה שהייתה תוך כדי אבל תכלס חצי מתוך שינה.
אחרי שסיימנו רציתי לארגן אותם לגן, היה אמור להיות קליל ופשוט. כולם ערניים ושמחים. אחת לבושה. לקח לי מעל חצי שעה. יצאנו מהבית ב8 וחצי כשהוא עוד במיטה.
נכון, לא ביקשתי עזרה. ציפיתי שיושיט אותה לבד כשרואה שאני מאבדת סבלנות אחרי שאני ערה כבר שעתיים.
קצת כועסת עליו שלא עשה את זה ועצם העובדה לראות אותו ישן כל כך הרבה ממש מורידה לי ממנו, בלי לדבר על זה שבאסה לי שהוא לא קם לתפילה. יש פה מניין ב9 לנוער אבל זה לא זמן תפילה. ואני לא אומרת לו כלום על זה כי אני לא המחנכת שלו, אבל בלב ממש מאוכזבת ממנו.
יש קצת צד של לימוד זכות - הוא הלך לישון ממש מאוחר אתמול, אני הלכתי לישון ממש מוקדם. ובכל זאת, העמדה הפסיבית שלו פשוט מבאסת אותי. ואני עכשיו בעבודה וזה גרם לי להתחיל את היום בבאסה.
להשתמש בשיח שנכון לך. לדוגמא לא להגיד הרגשתי בדידות איומה אלא היה לי קשה וכן הלאה.
תפתחו את המקום הזה של השיח הרגשי באופן שנכון עבור שניכם, בקשב, זה חשוב וזה נפלא.
בני 4.8
זה ישמע מפגר,
אבל כשהיו תינוקות תאומים-הלחיץ אותי
עכשיו בשעה טוהבה ומוצלחת התקנתי כסאות ברכב,
אבל מפחדת מלנהוג איתם (תאונה ח"ו?) או לשכוח אותם ח"ו-יש לי פחדים כאלו. איך לומדים? איך מקבלים בטחון?
לבד אני נוהגת מלא ואוהבת להסתובב אבל ילדים נראים לי עדינים וזה קצת מלחיץ. ואני רואה איך אמהות נוסעות עם ילדים מגיל 0 עם מלא בטחון.
רוצה להיות מסוגלת לקחת אחד מהם או את שניהם לסידורים, ואת שניהם לבילוי וכו.
תתחילי עם נסיעות קצרות..תתרגלי לרעיון..
לאט לאט תעזי יותר...
וגם מאוד עוזר במחשבה לזכור שאת משתדלת ונוהגת זהיר ובאמת.אנחנו בידיים רק של ה'...
מה עשית עד עכשיו?
נשמע שנהגת אבל לא איתם. איך זה מתסדר?
מצטרפת לבעלי שמסיע אותם
תנהגי איתם ביחד עוד מישהו.
אחר כך תנהגי איתם לבד אבל למקום קרוב, נסיעה קצרה. או עם אחד מהם אם נוח לך יותר.
בסוף צריך להיות זהירים בנהיגה ולא משנה מי נוהג או מי נמצא ברכב.
לגבי לשכוח ברכב, יש מלא רעיונות באינטרנט, תאמצי לך אחד מהם עד שיהפוך לך לשגרה (כמו לשים את התיק מאחורה עם הילדים, יש גם אפליקציות או דברים יעודיים שאפשר לקנות אם את מרגישה צורך). בהצלחה!
זה ללמד את הילדים איך לצאת באופן עצמאי מהרכב. שידעו לפתוח לעצמם חגורה, שידעו איך לפתוח דלת מבפנים, שידעו לפתוח נעילה של הדלת, ושידעו גם מה עושים במקרה ולא מצליחים לצאת - לצפור עד שמישהו שם לב.
בנוסף כמובן כדאי לחשוב איך לא לשכוח בעצמנו. אבל בגיל כזה אפשר גם לתת להם כלים איך לצאת בעצמם.
אני לא בטוחה באיזה גיל כבר מצליחים לפתוח חגורה אם היא של כיסא בטיחות זה די קשה אבל לדפוק על החלון לגמרי אפשרי.
ואם מצליחים לפתוח חגורה אז ללמד לצאת ו/או לצפור.
וככה?
אם תנעל באוטו?
נראה לי מלחיץ לומר ככה לילד
באתר שלו- מילה טובה
לק"י
"אם אתה נשאר לבד באוטו, אז תעשה ככה וככה".
גם למבוגרים אסור להישאר ברכב לא מונע (לא נכנסת להבדלים בין חורף לקיץ... פשוט חופרת על זה בקיץ).
למשל כשאנחנו מגיעים הביתה ולפעמים חלק מהילדים, גם הגדולים, מתמהמהים לצאת מהרכב כי הם עדיין באמצע משהו -
אני מזכירה שאסור להישאר ברכב לא מונע, זה מסוכן.
כמעט כל יום אני אומרת את זה,
ולילד הרלוונטי, בן 4, אני חופרת במיוחד - נכון אתה יודע לצאת לבד? תראה לי איך אתה פותח לבד. אתה זוכר שאסור אף פעם להישאר לבד ברכב לא מונע? אם חס וחלילה זה קורה צריך מיד לצאת.
(האמת שלא לימדתי אותו לצפור. לעבור כדי לצאת מקדימה זה רגיל אצלו. ברכבים שלנו הוא יודע לפתוח את הדלתות)
אנונימית בהו"ל45 דקות לחפש חניה
בהתאם איחור לתור
ואז (כעונש?) המתנה של חצי שעה
ותור שנמשך שעה כשתוך כדי היא מתייחסת לדברים אחרים ואנשים אחרים
ואז היא נבהלת ממני כי אני משתעלת
אז אני צריכה מסיכה
ואז אני נחנקת
ואסור לקחת את כל התרופות נגד שיעול
ומנסה להכנס לרופאה כדי להבין אם זה משהו שאמור להדאיג אותי
שורפת על זה עוד זמן לא מבוטל
כדי לקבל אמירה שהרופאה לא יכולה לקבל אותי, ולא, אף רופא אחר לא יקבל אותי כי הרופאה שלי נמצאת
ושאגיע עוד כמה שעות
ואז כשאני בשארית כוחותיי מתחננת על נפשי
הרופאה יוצאת עליי שאני לא אקבל ככה אבחנה נכונה ואי אפשר להלחיץ רופא
ובמקביל שיחות מהעבודה מאנשים שונים
ואני מותשתתתת
אהה ונוסף על הכל המטפחת מחליקה לי באמצע שום מקום
חוויה ממש
אני עייפההההה
ולא יודעים להגיד בוודאות מה זה
רק נתנו לי מלא ימי מחלה
וביקורת במרפאה
והבוס בכלל לא יודע על ההריון, מדמיינת את התגובה שלו אם אגיד עכשיו שיש לי מעל שבוע חופשת מחלה
ואני לא מפסיקה להשתעל.
מישהי מכירה דבר כזה- שיעול בגלל לחץ על הסרעפת בגלל הריון?
כי זו אחת האופציות
באחת העבודות שלי שאני מבריזה להם הרבה לאחרונה
כאילו שאני בחרתי בזה
לק"י
הם יודעים שאת לא מרגישה טוב באמת?
ולא עם טיפת צינון....🤦♀️
שבוע שעבר התקשרתי אליהם שעה לפני שהייתי אמורה להגיע
אמרתי שהקאתי עכשיו ולא יכולה לבוא
אמרו שאני לא יכולה לבטל ככה מהרגע להרגע.
עכשיו לא פרטתי, רק אמרתי שלא מרגישה טוב
אבל עדיין
אמרתי שאני לא מרגישה טוב
לא כי בא לי
עכשיו מעבירים למנהלים, יעני מתלוננים עליי... ואני עדיין לא רוצה לספר להם. אבל כן, גם הפעמים הקודמות שהברזתי היו בגלל ההריון
או שגם ככה, הם לא יקבלו בהבנה?😏
מבאס שבמקום להצטער איתך שאת חולה הם מקשים עלייך.
מצד שני אם כל פעם את אומרת להם רק ברגע האחרון אולי זה מרגיש להם שאת זורקת עליהם..
אם נגיד היית שולחת הודעת עדכון אתמול בערב שאת מעדכנת שאת עדיין לא מרגישה טוב וחזרת עכשיו ממיון ואת לא רוצה להבריז אבל שייערכו אולי זה יכול לעזור.
את עובדת שם הרבה זמן? הם מכירים אותך כבחורה אחראית?
חזרתי היום לפנות בוקר, ואז חותים ואז הצלחתי סוף סוף להרדם.
טיפלתי בעצמי קצת והודעתי להם.
אני שם כבר כמעט 5 שנים ובעבר הייתי מגיעה כמו שצריך. לאחרונה הברזתי כמה פעמים גשהייתי חולה... כשזה לפעמים באמת ברגע האחרון, ולפעמים יום לפני (עבודה של פעם בשבוע, מתי אני אמורה לעדכן על חולי?)
5 שנים שאת עובדת טובה ומסורה, וככה מגיבים כשתקופה את לא בטוב זה ממש ממש מבאס ולא יפה.
לפחות אצלי..
ההסתרה, והלחץ שהם משדרים כי הם לא נבינים מה קורה
אני העדפתי, בהריון הנוכחי לספר בשבוע 7 ולעשות שיחת תיאום ציפיות וחבקש שיתחשבו בי כמה שיותר כי ההתחלה היתה לי קשה...
אז בטח במקרה כזה.. כך לדעתי...
בע"ה שיהיה רפואה שלימה והריון קל ומשעמם!!!
בישוב שלי אין תחנת טיפת חלב של משרד הבריאות ואין טיפת חלב של הקופה שלי יש רק של קופות חולים אחרות הנציגה ממשרד הבריאות אמרה שיש אפשרות של קיזוז בין הקופות אבל לא הבנתי איך עושים את זה
מישהי התנסתה ?
משרד הבריאות אמור להסדיר את זה שיקבלו את כל הקופות אבל זה לא שאדם פרטי יכול להגיע ולדרוש שיקבלו אותו.
בדרך כלל זה מוסדר ובאמת להרים טלפון ולבדוק.
אני כל כך נגעלת מזה גם ככה והשירותים בדירה שאמורים לשכור
יש כמו לכלוך ישן בתוך השירותים 🤢
יש דרך להלבין את זה???
כדאי רק לרוקן את המים לפני (עם כמה סמרטוטים)
זה מגביר את היעילות, ולשים לב שלא ישפריץ על הפלסטיק רק על החרסינה (אחרת זה לא יורד)
בהצלחה!
אבל יכול להיות שאם הייתי שמה 2-3 בקבוקים זה גם היה עובד. מה שחשוב זה להיות נדיבים כי החומר מאוד אפקטיבי אבל הלכלוך יכול להיות מאוד מאוד עקשן....
ומצדי שהלכלוך יישאר
אני שמתי פחות מבקבוק ללילה בלי לרוקן באסלה שמצבה היה קשה, וזה עזר
צריך לשפשף טוב
ואפשר לעשות את זה יותר מפעם אחת ואז לתחזק
ולא צריך מגע ישיר איתם.
דוחפים אותם פנימה לכיוון הביוב עם המברשת של האסלה, עד שרוב המים יוצאים.
ואם לא אז לעשות שני לילות...
אנסה גם, גם אצלנו יש כמו אבנית דבוקה על האסלה וזה לא יורד.
ה 00 יעזור?
האבנית..
בעיני כשנכנסים לדירה שכורה כדאי גם וגם.
ולהחליף מושב אסלה מומלץ ממש!!
עדיף שבעלך יתעסק עם זה, מאוד לא בריא לשאוף חומרים כאלה.
או לפחות לעשות את זה זריז ממש ועם מסכה. אבל לגמרי עדיף שלא את.
איל אני יודעת מה לחפש?
משתמשת באקונומיקה. לא מספיק?
בגדול, חומרי הניקוי החריפים מתחלקים לחומצות ובסיסים. שניהם מחטאים כי הם מפירים את האיזון וגורמים לסביבה לא מיטבית לחיידקים.
חומצות מורידות אבנית, כל חומר שמיועד לשירותים וכתוב עליו מסיר אבנית מכיל חומצה. יש כאלה שהריכוז שלה נמוך מדי, ולא עושים עבודה טובה.. 00 הוא באמת חומר טוב ועוצמתי שגם מנקה טוב את האבנית, ובשימוש קבוע מספיק להשתמש בו אפילו בלי להשרות כדי לנקות את הקצת שהצטבר מאז הניקיון הקודם. אני אוהבת גם את החומר לשירותים מהסדרה של סנו jet. מריח הרבה יותר טוב ועושה עבודה מעולה.
אקונומיקה היא בסיס, מאוד טובה לנקות שומנים וגם להלבנה של כתמים. לפעמים צריך גם אקונומיקה בשירותים.. אבל אם המטרה היא להוריד אבנית כדאי לבחור חומצה. כמומשכתבתי למטה אסור אסור לערבב חומצה ובסיס.
כמובן 😅
הנה הסבר שיטתי שכולל הנחיות לבחירת תכשיר ניקוי בהתאם לסוג הלכלוך, תוך הדגשת ההבדל בין תכשירים חומציים, בסיסיים, ונייטרליים, וכיצד להשתמש בהם באופן בטוח:
💡 עקרון בסיסי:
כל חומר ניקוי פועל בצורה אופטימלית מול סוגים מסוימים של לכלוך, בהתאם להרכב הכימי שלו.
🧼 הנחיות לבחירה לפי סוג הלכלוך: 1. אבנית (בקומקום, ברזים, מקלחון)
🔹 תכשיר חומצי – למשל: חומץ, תרסיס נגד אבנית, חומצה ציטרית.
⚠️ לא להשתמש על שיש/גרניט – החומצה עלולה לפגוע במרקם.
2. שומנים במטבח (כיריים, קירות, תנור)
🔹 תכשיר בסיסי – "ממס שומנים", אקונומיקה מדוללת, סודה לשתייה.
⚠️ זהירות על משטחי עץ לא מוגנים – עלול לגרום להלבנה/נזק.
3. חלודה
🔹 תכשיר חומצי – כמו מסיר חלודה על בסיס חומצת לימון או אוקסלית.
⚠️ לבדוק תחילה בפינה נסתרת – חומצות עשויות לשנות צבע של מתכות מסוימות.
4. פיח, לכלוך "שחור" עיקש (קירות, אריחים)
🔹 בסיסי קל או נייטרלי – תכשירי ניקוי רב-תכליתיים.
לעיתים יש לשלב עם ספוג מיוחד (כמו "ספוג פלא").
5. צואת יונים, לכלוך אורגני מבחיל
🔹 תכשיר בסיסי חזק + חיטוי.
ניתן לשלב גם עם חומר חיטוי מבוסס כלור (אקונומיקה).
6. רצפות
🔹 נייטרלי או בסיסי חלש.
חומרי רצפה עם ריח נעים ובסיס קל לא יפגעו ברובה או באיטום.
⚠️ זהירות ובטיחות:
אין לערבב חומצה עם בסיס (למשל חומץ עם אקונומיקה) – עלול לשחרר גז רעיל!
להשתמש תמיד בכפפות, ובמקומות מאווררים.
לבדוק כל חומר חדש על שטח נסתר קטן.
לשמור מחוץ להישג ידם של ילדים.
לחומרים מקצועיים – לעיין בעלון הבטיחות (MSDS אם יש).
רוצה שאכין לך טבלה שתסכם את זה להדפסה או תלייה?
חומצות ובסיסים מוכר לי היטב מאימי הכימאית
לשפוך הרבה 00 לתוך האסלה ולהשאיר לילה.
כמובן בזהירות...
ממש סובלת מריחות
ברמה שאני יושבת במרפאה ומריחה את הברזל שנותנים לנשים בוריד 🤢🤢🤢🤢
חזק פנימה הרבה פעמים והם פשוט נכנסים פנימה...
ואז לא צריך להוציא עם כוס...
אני בהיפר מחוסר שינה
טוב, חברה הגיעה אלינו לעזור ולתמוך בתהליך ההירדמות העצמאית, ויצאנו לדרך. עשתה להם הכנה להיות גיבורים בלילה ולישון לבד במיטה שלהם.
שאלה ראשונה: מה נכון לעשות? איזה משלושת הגישות תוביל לזה שהוא סופסוף ילמד לישון במיטה שלו?
גישה א':
לפני כמה ימים עשיתי את גישת ה-5 דק' להיות איתו, להגיד שאני אצא ואחזור לבדוק אותו- והוא קם אחרי 30-40 פעם בלילה. הוא כל הזמן פקח עין לראות מתי אצא והיה חרדתי וקפץ אחריי בכל פעם. היה סיוט אבל אולי שווה להתמיד בזה ולראות ישועות?
גישה ב':
יש גישה שאומרת לחכות עד שירדם- אבל לשבת על כסא ככה שהילד נרדם לבד (וזה לוקח נצח עד שנרדם וסיוט לשבת בכסא יכול לקחת שעות)-ניסיתי פעם, גם סיוט.
גישה ג':
גם לחכות עד שהילד ירדם אבל לשכב איתו במיטה הנפתחת (למי שקשה לו בכסא) זה מקל, עדיין ישנים גרוע, מחזירים את הילד כשבא אלינו אבל מצד שני הילד מתרגל שמישהו ישן איתו ושוב כל פעם שקמים הוא מזהה ומגיע.
האם לשכב איתו במיטה הנפתחת שזה גם תענוג מפוקפק יכול להועיל? או שהוא עדיין רגיל לישון איתנו יחד?
שאלה שניה: פרס.
תאום אחד מתקדם וכל הזמן למעשה ישן לבד במיטה כבר ממזמן למעט כשאחיו מעיר אותו (תודה לאל), גם שלשה ימים יבש בתחתון לילה (לא שזה אומר שיהיה יבש כשנשים תחתון כי אנחנו בתהליך הזה מלא זמן וזה כנראה פיזיולוגי) ואני רוצה להעצים אותו -מגיע לו באמת שהוא ישן לבד במיטה ולא משגע אותנו בלילה-מגיעה לו מתנה גדולה מבחינתי.
הבעיה שזה עלול להעליב את התאום שמקשה עלינו בלילות ומתעורר מלא ובא למיטה. הוא חושב שהוא משתדל (מבחינתו הוא משתדל) אבל אנחנו עדיין באים לישון איתו ואם עוזבים אותו הוא שוב בא אלינו שוב ושוב ושוב. אני אולד סקול וחושבת ששווה להעצים את התאום שישן לבד, מגיע לו ואחיו יכול קצת לבכות העיקר שישאף לאנשהו ויבין שככה צריך.
מצד שני אולי זה יכול לפגוע? או ליצור תחרות? לקנות לאחד ולשני לא? אבל כן צריכה להיות הפרדה בריאה ביניהם לפי התקדמות.
הוא התאמץ בשביל זה? התגבר ועבד קשה?
למה אבא לא נרגע- אביחי הולנדר
לא צודק ולא חכם נבוך הבן החם
רק אל תצעק יותר הוא לא יודע
אבא עוד נלחם בראש צבעי פחם
ירוק ואש בזכרונות שוקע
זז לא נח מאז עוד מפחד לא מרוכז
לא מספר הרבה בכלל
ויש כבר בן חושש עכשיו שכעס יעבור אליו
ויום אחד עצמו ישאל
מה אם אמא תפגע?
למה אבא לא נרגע?
למה אבא לא נרגע?
חולם על הצדקות על אלף צלקות
והנה עוד אחת בבן המתפתח
מבטיח לא להיות מושא לחרדות
וגם נשבע עכשיו להישאר פיקח
הראש כל כך מבוך שנייה זועם מיד נבוך
ולילד הזה אין מושג
רואה שטוב יש אהובה תמיד מוקף באהבה
ובעת חרון אב ידאג
מה אם אמא תפגע?
למה אבא לא נרגע?
למה אבא לא נרגע?
אומר לך רק ילד
לאבא יש עוד גלד
מזמן מאז ימי המלחמה
רסיסים לא פגעו בגוף רק בנשמה
זה למה אבא לא נרגע
זה למה אבא לא נרגע
זה למה אבא לא נרגע
מרגישה שכתבו את השיר הזה עלינו.
בעלי אדם מדהים, אוהב.
הוא מאוהב בילדים שלנו,באמת. ובכל זאת יוצא שכל הזמן הוא כועס, מעוצבן, צועק, לפעמים נותן מכה לילד אם הוא מתחצף אן משהו. והוא יודע שזה לא האידיאל. יודע שהוא רוצה אחרת. אבל כל הזמן שוקע לדיכאון ודברים מהסוג הזה. המצב רוח שלו עולה ויורד(יותר יורד) בשניה. זה פשוט קשה!
שנתיים אחרונות במילואים. יותר משנה במצטבר.
זה היה גם לפני. זה משהו מזמן, עוד לפני החתונה והאמת שלא ידעתי כמה זה משמעותי ונוכח. הוא לא אדם שמח, אני בוכה כשאני כותבת את זה. ואני הכי ההפך! אדם אופטימי, פשוט ושמח בגדול. לא כועסת על הילדים, לא צועקת כמעט. ומרגישה שהוא ממש השפיע עליי לא טוב בהקשר הזה. וזה כואב לי. אני יותר כועסת ופחות מכירה את עצמי. בכללי מרגישה שאנחנו מורידים אחד את השני במקום להעלות.
בא לי להוסיף שהוא ממש משתדלת עובד על עצמו לא לכעוס וכן רואים שינוי ביחס לילדים. אבל זה לא תמיד עובד. מה שבטוח, הוא רוצה. לטיפול קשה לו ללכת ולפתוח.
שוב, באמת הוא אדם טוב ודואג! (תגובות קיצוניות כמו להתגרש לא יתאימו פה בכלל. זה לא הכיוון בכלל בכלל! רק איך להתקדם ולעבוד!)
לבעלי יעזור טיפול לדעתי. במיוחד אחרי שנתיים מילואים שלא איפשרו עבודה אמיתית.
אחרי התקופה הזאת גם אני חייבת טיפול. הגעתי למצבים מזעזעים נפשית.
צריכים טיפול גם יחידני וגם זוגי לדעתי.
לא יודעת איך נכניס את זה אבל נראה.
לא יודעת מה אני רוצה
אולי לפרוק. לקבל עצות.
וגם, שתמליצו לי על מטפל או מטפלת מושלם (לא פחות) לזוג.
גם ככה עד ששכנעתי אותו ללכת אין סיכוי מבחינתי ליפול על מישהו לא טוב שיעשה נזק..
תודה!
את אישה מהממת ומשמח ומרגש לראות שאת רואה בו את הטוב
דפוסי התנהגות של כעס וביקורת באמת מצריכים עיבוד כלשהו, זה משו שמגיע מבפנים, הרבה פעמים בגלל ביקורת פנימית שמושלכת החוצה, או חוסר יכולת להתמודד במצבי לחץ. שזה לגמרי נורמלי שהתגבר גם אחרי מילואים ארוכים. וגם בלי זה יכול לקרות
אבל אפשר לשנות
לא מכירה כדי להמליץ, אבל מקווה שתמצאו שליחים טובים בעז"ה
מי מטפל בדברים כאלה?
איזה סוג מטפלים?
וואי.... הנפש של האדם כל כך מורכבת, מסובכת... ופגועה.
אין לי מילים יותר מידי,
רק באתי להגיד לך לגבי הילדים - אם הקב''ה שם את ילדייך עם האבא הזה, זה מה שהכי נכון ומדויק להם, גם אם נראה אחרת, תאמיני בהם שהם לא ישברו מזה.
מעודדת ללכת לטיפול, חשוב ממש....
אפשר זוגי בתור התחלה ואפשר אישי..
היה הרבה שרשורי חיפושים בפורום אז אולי תנסי לגגל אולי יעלה לך שרשורי עבר
למרות שלצערי החיפוש גם דרך גוגל נהיה נורא מסובך!!!
אנחנו נעזרנו בנגמרו לי השמות, ממליצה מאוד מאוד!!
אבל לא יודעת אם זה חלק מהתמחותה- טיפול אישי אחרי מלחמה... לנו כזוג היה מאוד טוב לבוא אליה!!
אבל התכוונת שאת רוצה לעשות את האישי והזוגי אצל אותו מטפל?
כעס נחשב כאחד הרגשות היותר קלים
זה אולי נשמע מוזר אבל יחסית יותר קל דווקא לעבוד איתו...
לכן, באמת חושבת שתעשו (בדגש על אתם) כל מה שאתם יכולים כדי שיקרה הטיפול הריגשי הזה במיוחד לבעלך. וכדאי שהוא יילך קודם כל לבד. ואולי לשלב זוגי אח"כ. בעיניי הקריטי הוא הטיפול האישי כרגע כל אחד בנפרד... ואחכ מבחינה זוגית השמיים הם הגבול.
אתם פשוט יכולים להקפיץ את איכות החיים שלכם!!! וכל כך להנות מהביחד שלכם, מגידול הילדים, מהבית, מהמשפחתיות...
ועוד את כותבת שאת אוהבת אותו ונשמע מהדברים שלך שהוא כל כך חשוב לך וזה מרגש ומדהים בעיניי.
תצליחו בע"ה!!
אני מרגישה שאני משתגעת
מרגישה תנועות והבדיקות יוצאות שליליות
(אני על גלולות בעיקרון)
כבר שבוע 14 נגיד ומרגישה תנועות?
אז תעשי בדיקת דם או תלכי לרופא לבדוק עם אולטרסאונד, אם זה נראה לך המצב תעלי על זה בשניה.
אם את בשלב מוקדם שהבדיקה הבייתית לא מזהה, את לא בשבוע שמרגישים תנועות.
אגב לשאלתך ההתחלתית, לי פעח יצא בדיקות שליליות וזה היה היריון (אזור שבוע 6 או 7 לדעתי) כי כנראה הבדיקות היו פגות תוקף
תעשי בדיקת דם ותצאי מהספקות.
בשבוע שיש תנועות, כבר אמורים לראות בבדיקות דם.
הכי אמינה.
גם עם גלולות הריון יכול להיות.
נדיר, אבל קיים.
וכך או כך, גם אם זה הריון, לא אמורות להיות תנועות בשלב הזה....
זה נקרא תנועות פנטום..
או מהמעיים או מתחושה פסיכולוגית
יש לנו רכב של 7 מקומות, בלי מזגן מאחורה.
חשבתי לקנות מאוורר נטען שיהיה מאחורה.
אני צריכה אותו בשבי שני ילדים: בשביל הגדולה שיושבת במושב האחורי, ובשביל הקטן שיושב בסלקל נגד כיוון הנסיעה במושב האמצעי (בדיוק לפני הגדולה).
יש מאוורר מתאים שנותן אוויר לשני הכיוונים, או שאני צריכה מאוורר נפרד לכל אחד?
אני צריכה משהו שיהיה מספיק בטיחותי לתינוק, שלא יכניס אצבעות.
מישהי קנתה כזה דבר ויכול להמליץ לי?
או משהו אחר שניתן מענה?
לא אמור לעלות יותר מ20 שח ליחידה ואפשר לקנות כמה כדי להטעין בבית מדי פעם
באיזה חנות סטוק.
והוא נהרס די מהר.
זה היה בשביל הגדולה, שהחזיקה אותו ביד.
בשביל לשים מול הקטן וייתן לו אוויר, זה היה חלש מידי.
אולי יש אחרים יותר טובים.
אבל אז צריך אחד לכל אחד כדי שיהיה מכוון
יש גם עוצמות שונות
מאחורה בינתיים יש רק אחת.
ואין לנו הרבה נסיעות ארוכות.
אז לרוב שורדים.
אבל עדיין כדאי שיהיה.
גם לנו אין מזגן מאחורה ברכב,
וזה בהחלט רעיון טוב לקנות מאוורר או משהו,
אבל כשהמזגן עובד כמו שצריך, בנסיעות ארוכות המזגן מקרר מספיק גם מאחורה. אפילו לפעמים הילדים מבקשים שאנמיך את המזגן כי כבר קר להם...
רק אם זה אפשרי
על לחפש רכב עם מזגן מאחורה
אני חושבת שזה ממש נצרך בקיץ אם נוסעים באוטו..אבל אם לא רלוונטי תעברי הלאה.
מאחורה ברובם המוחלט...
רכב ישן עם 7 מקומות ומזגן מאחורה,
ואני מכירה עוד עם מזגן מאחורה
עלה פחות מ30000
מחשש לאאוטינג
אבל רכבים שנת 2006 ועוד קצת קדימה
יש במחירים מתחת ל40
מתחבר עם כבל usb למטען של האוטו, יש לו חוט ארוך.
מחברים אותו למשענת ראש, וזה שתי מאווררים קטנים, כל ילד כיוון איך שהוא רוצה עליו.
עבד מצויין כל עוד היו עדינים איתו..
לקראת סוף הקיץ, אחרי כמה חודשים של עבודה הילדים שחקו בו יותר מידי ונשבר החיבור לכיסא. הוא עדיין עבד אבל לא היה איך לחבר אותו והוא נשבר די מהר.
תכלס ממליצה לקנות, זה לא עולה הרבה עושה את העבודה.
הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:
US $25.58 | מאוורר קירור לגב המושב ברכב SEAMETAL בעל 3 מהירויות, טעינת USB, ראש כפול, סיבוב 360 מעלות, מקרר לצוואר לאביזרי קיץ לרכב
שכבה על הרצפה והסתובבה באמצע בכי לכיוון הקשפיץ של הקיר היישר אל האף 🤦🏻♀️
הוא טיפה נפוח וקצת סגול, מכה יבשה
איך אני אדע אם עיא צריכה לראות רופא?? שבר או משו
למרות שהיא נרגעה ממש מהר
למי פונים… או שבכלל להעביר את זה…
יפנו לצילום כנראה ויבדקו שלא מדובר בשבר עם תזוזה שמצריך התערבות
אנחנו גם הופננו לאף אוזן גרון לבדיקה. אכן היה שבר, אבל לא כזה שהצריך התערבות
למכה רגילה.. .
בשביל שבר צריך עוצמה.. והאף זה עצם חזקה יחסית..
מקסימום שולחת חברה שהיא אחות...
איך את מרגישה עם זה?
ואיך זה יכול להיות שבית ספר ממ''ח מאפשר את זה?
הרי אני מבינה בגוגל שיש הגבלות, עד שמצאתי ממח לרוחי אני נתקלת בעניין הכמות (איך עליתי על זה? קיבלתי שיחה מהמזכירות, מאין שיחת וולקאם. המזכירה התבלבלה בשם הפרטי מול המשפחה, אמרה כזה טוב - כשיש יותר מ 40 ילדים בכיתה זה הגיוני - שאלתי אותה רגע מהההה 40??? אמרה לי כן, יש 40-45 ילדים בכיתות בגיל הזה. לקראת כיתה א-ב מפצלים את הכיתות ככה שיש בכל כיתה לא יותר מ 30 ילדים)
כואב לי על הבן שלי שיהיה שנה הבאה אחד מארבעים. זה מוגזם!!!
או שזה נחשב תקין?
עם שני אנשי צוות.
אני לא מבינה בזה, בחיי.
בתור אישה 'לא מבינה' זה נשמע לי הזויייייייי
יש לנו אופציה למקום אחר, הבירור הראשון היה - כמה תלמידים בכיתה. גם שם יש הרבה, 35 פלוס מינוס, לא ממח.
הילדים שלכם גם בכיתה של 40 ילדים ויותר?
התנדבתי לארגן מתנת סוף שנה במעון.
יש לי תקציב של 200 ש"ח למטפלת- 3 מטפלות.
אחת רווקה
אחת נשואה טרייה
והשלישית נשואה עם מלא ילדים.
חשבנו לתת לשלושתן 100 ש"ח גיפטקארד של נופשונית+ מתנה ב100 ש"ח.
רעיונות? צריכה משהו שיהיה יפה וכיפי...
ויצא לי גם להביא בעבר במשפחתון מכל ההורים
היה עדיף אם היה כרטיס עם סכום יותר רציני אבל זה גם בסדר ומכובד בעיניי
שאלנו בפירוש את הצוות מה הן מעדיפות, וחד משמעית יש הסכמה גורפת ששובר בסכום יותר גבוה עדיף להן ולא מתנה ושובר.
אנחנו מביאות ביי מי, שזה להמון חנויות ובעיניי זה התו שהכי כיף לקבל.
היתי קונה כרטיס ביימי או תו הזהב ב200
וקונה ליד זה עציץ קטן או חבילת שוקולד נחמדה
והעיקר הברכה מהלב
אנחנו מביאים ביי מי עם חבילת שוקולד איכותי עטוף בצלופן
בד''כ אוספים בשביל עוד כמה שקלים שיצא לכל אחת סכום עגול פלוס המחיר של השוקולד אז לא יודעת אם רלוונטי לך עדיין לארגן את זה
הי בנות אולי מישהי תוכל לעזור לי..
ביום ראשון הייתי במעקב זקיקים , היו לי שני זקיקים בגודל 15,20
רירית 10.5
והיום גם הייתי במעקב זקיקים בבוקר והיה לי זקיק אחד בגודל 20
רירית 10.8
אתמול עשיתי אחרי צהריים בדיקת ביוץ ביתית שיצאה חיובית
והיום בצהריים שוב עשיתי בדיקה שיצאה שלילית
בנוסף היום עשיתי בדיקת דם
אסטרדוויל 355
פרוגסטרון 7.2
LH 11.8
לא מצליחה להבין אם היה ביוץ או לא? והאם ייתכן שהזקיק נשאר
באותו גודל?
אציין שהתחיל לי בשעה האחרונה מעט דקירות עדינות באיזור בטן תחתונה
ייתכן שהביוץ ממש עכשיו?
יתכן וזקיק 20 זה אותו אחד שהיה 15. או שבאמת הזקיק שהיה 20 בראשון בייץ, אבל אז היו רואים גופיף צהוב ונוזל
מה היו התוצאות של הבדיקת דם בראשון?
לא אומרים לך בקופה מה עלייך לעשות?
לי אחיות פוריות היו מתקשרות כל יום כשהגיעו התוצאות ומסבירות איך ממשיכים הלאה...
אני לא מטופלת פוריות .. התחלתי לקחת אסטופרם בשלושה חודשים האחרונים עקב ביוץ מוקדם לפני טבילה..
וביום ראשון לצערי לא עשיתי בדיקת דם
קשה באמת לדעת מדויק כי צריך לראות רצף של בדיקות.
בעקרון עובי הרירית נהדר וזקיק 20 ביום ראשון אומר שבשני/שלישי היה בערך 22/23 ובד"כ בגודל הזה זקיק מבייץ
יש כאלו שמבייצות בזקיק גדול יותר אבל לרוב זה באזור 23
הרופא שנתן לך את המעקב זקיקים גם צריך לתת לך אופציה למענה לברר מה עלייך לעשות ומתי.
אולי את יכולה להתקשר לאחות במרכזה הרפואי להתייעץ?
ואולי כדאי לך לעשות את זה כן בעזרת רופא פוריות כי הם יודעים לכוון את הטיפול התרופתי בצורה הנכונה והטובה ביותר.
חיבוק
שבעז"ה לא תצטרכי עוד בדיקות וכדורים
ותזכו לזש"ק בבריאות, בקלות, בשמחה ובידיים מלאות
היי,
חייבת יעוץ מנסיון 🙏
עבדתי גרידה בשבוע 10 בתאריך 2.5
אחרי ivf אבל זה סיפור אחר..
בדקתי ירידת בטא ושאריות ברחם
אחרי 5 שבועות בטא 100
אחרי 4 -75
לפני שבוע 17
כבר קיבלתי מחזור בחודש שעבר ב18.6 ובדרכ הוא ממש סדיר
עכשיו אני באיחור 4 ימים ויש לי כאבי מחזור מזעזעים
למרות שיש בעיית זרע.. עשיתי בדיקה ביתית ויצא פס חלש.
כבר לא יודעת מה לעשות.
אין לי ורידים מכל הבדיקות דם והטיפולים
בהנחה שבדיוק לפני שבוע הבטא היתה 17 , האם יכול להיות שעדיין יש פס חלש?
הרי זה במגמת ירידה..
מבולבלת ..שבורה ובעיקר כאובה.
מצב באמת מבלבל
לדעתי למרות הפס אין לך דרך לדעת בוודאות גמורה רק ממנה
תעשי בטא ותראי אם הבטא עלתה..
אבל המתח..ומתישהו במילא תצטרכי להבדק לאמת
אז תתזמני את זה אולי בהמשך כשבמילא הבדיקת בטא תיתן תשובה יותר וודאית
חיבוק גדול יקרה. לדעתי אם הבטא עוד לאאמהלההתאפסה שבוע שעבר אז הגיוני שהווסת מתאחרת. והגיוני שרואים פס חלש
של איזו חברה הבדיקה הזו? של קליר בלו? אם כן, לצערי היא לא אמינה.
עד שהתאפסה
לי לצערי לקח איהז חודשיים וחצי
וזה ירד ממ שממש לאט
והיה פס חל שכל זמן שהיה בוא
אפילו בבטא 10 עוד ראו פס
לכן לצערי לא חושבת שמישהי תוכל לתת לך תשובה ודאית על סמך הבדיקה
יש כמובן סיכוי שכן
אבל את תצטרכי לחכות כמה ימים כדי לדעת
או לעשות בטא
.למרות האי נעימות המובנת מממש
