פורום הריון ולידה (עמוד 312)

קפוץ

תסמינים יכולים לבוא וללכת, ולא מעידים על כלום.

בשעה טובה בבריאות ובקלות!

אחרי רבע שעה נרגע ואחכ נרדם ל3 שעות. ואז שוב התעורר בצרחות.

אז כנראה שכואב לו...

אבל אי אפשר לחיות על נובימול...

אני בכל אופן כן הייתי נותנת שוב

אם הוא נרגע כנראה שכואב לו

כאבו לך פעם השיניים? לקחת משכך? אם כן, מבינים למה נותנים גם לתינוקות. זה באמת כואב נורא

אפשר לנסות נורופן בגילו, מחזיק ליותר שעות מנסיוננו פה

לרופא שישלול אוזניים או משו אחר

הבעיה שכל ששבועיים זה ככה למשך שבוע. 

הוא כל רגע רואה רופא.

זה קשוח.

היית נותנת כל 3 שעות? כל לילה?? זה בלתי אפשרי! (מותר כל 4 שעות. אפילו לו נניח שנותנת. מה עושיפ בשעה שצורח??)

אם עוד לא עבר מספיק זמן מהמנה האחרונהשל האקמול

ובמקום לתת 2 מנות אקמול סמוכות אפשר לתת נורופן וזה נחשב יותר בטוח

אם זה עניין של הרבה זמן, לחזור לרופא

מה הוא אבחן?

זה קשוח, אבל יותר קשוח שכולכם סובלים 

שיניים...

אבל איך יודעים שזה באמת שיניים, ושאנחנו לא נותנים לו סתם משככי כאבים?

אם כשאת נותנת לו, הוא נרגע

כנראה משהו באמת כואב לו

אם זה שיניים או לא זה משו אחר

אצלנו היו לרוב סימנים של יציאת שיניים. אודם ונפיחות, פחות תאבון,  או התחלה של יציאה של השן

אם את לא יודעת לזהות, בשביל זה הולכים לרופא. הוא יבדוק עוד דברים ואולי יוכל לומר לכם

לכאבי שיניים אפשר לנסות גם על מיני משחות שמקלות (לא זוכרת שמות) ואם אני זוכרת נכון גם לד"ר קי יש טיפות לשיניים.

ואני ממש מסכימה שאם הוא נרגע אם משכך כאבים כנראה שכואב לו.. וכמו שכואב לי אני לוקחת הרבה פעמים כדור, גם לה מותר.. וגם-אני מאמינה ממש שבשביל להחלים ולהתגבר על מחלה/סתם כאב ממש חשוב לישון טוב, אז אם זה מפריע לישון-לתת תרופה שיהיה אפשר לישון.. ידיים מרגיע אותו?

אבל כל 3 שעות? במשך תקופה?

ניסית לתת מים/הנקה/תמ"ל?

גדלו לך שיני בינה? זה כאבי תופת

תחשבי מה זה שתינוק קטן צריך להתמודד עם זה

זה מה שהיה אצלנו במקרה דומה

ככה היה אצל הבת שלי. בלי שום תסמינים נוספים בכלל

אפשר גם לנסות לשים לב אם משחק עם האוזנים מחשיד יותר.

רק אומרת שלא עברו לי הצרבות אחרי הלידה הזאת.

ובעצה של מישהי פה לקחתי שוב אומפרדקס לשבועיים חודשיים אחרי הלידה, והפסקתי, והן נעלמו ב"ה.

אבל עכשיו בהריון---

קחי אומפרדקס!! אל תסבלי את הדבר הזה!

ובעז"ה שתרגישי הכי טוב שאפשר.

והצרבות זו הבעיה הקטנה שלי

הבעיה הכללית זו ההרגשה הכללית הזאת והבחילות פה ושם, ורוב המאכלים שלי מצטמצמים כי כולם לא עושים לי טוב וגם מה שאני כן אוכלת עושה לי ר,

אני במרדף כל היום אחרי האוכל, ואם הייתי יכולה לא הייתי אוכלת 

וזה פחת משעותית

לא יודעת למה היתה לי התנגדות פנימית לאומפרדקס... אבל באמת כבר היה לי רעעעעעעעע

השתכנעתי מהתשובות פה ותקשיבי, זה מציל חיים הדבר הזה!!! חזרתי להרגיש כמו בן אדם. ולא הייתי צריכה את זה אפילו יום נוסף אחרי הלידה

שזה סירופ, ואמרה שזה יעיל כשלוקחים כמה שיותר מוקדם, אז הייתי מנסה להגיע לרופא כמה שיותר מהר, ובודקת את האופציה.. אחרי שלא עזר כלום אצלינו, קניתי את השמן של שפיצר, ועזר קצת. גם שפריצים של תרופת sos הועילו במידת מה, אבל בגדול זה היה נורא קשה, ופשוט חיכינו שיעבור. כמובן שאם יש מאכלים קרים כמו שלוקים, שייקים, מעדנים, גלידה וכו' זה יכול לעזור. אצלינו לא עזר אחרי שיצרו הפצעים. אה, ומשככי כאבים סביב השעון

לא יכולתי לשלוח למעון, כי זה מדבק.

אבל הוא לא סבל מהפצעים.

אבל עבר לו בסדר.

אולי הוא קצת פחות אכל.

עם פצעים בישבן

וזה לא הפה והגפיים

אז הייתי הולכת לרופא שיאבחן

וגם בידיים וגם מתחת לשפה 

הלוואי שלא 

הלכנו לרופא ואמר שזה לא הפה והגפיים

באמת הרופאה בהתחלה אמרה הפה והגפיים אבל שהיא לא בטוחה. בהמשך השבוע היה לנו תור לרופאת עור בלי קשר ואמרה שזה לא הפה והגפיים..

מעניין מה זה ואם יש לזה טיפול. זו היתה אחת המחלות המוזרות והכואבות ביותר שהיתה לילדונת...

מחכה איתך לעצות...

בינתיים קניתי שמן קיק, אבל עוד לא ניסיתי...

אם את עושה קוקו מתוח

תעשי אותו רפוי תעשי קוקס ותשחררי אותו שלא יהיה מתוח..ותנסי שביל באמצע זה גם מאוד עוזר אני גם ממליצה שמן קיק מורחת פעם בשבוע למשך שעה וחופפת ממש עוזר 

שמה ולא רואה שינוי

איך את שמה אותו ?

על כל השורשים מקדימה..אני שמה לב לשינוי היה לי ממש איזורים ריקים 

ותוך כמה זמן רואים שיפור?

זה ממש מצמיח שיער..התחלתי להשים כי זה באמת צומח..בהתחלה שמתי כל לילה על הגבות כי היו לי דקות תוך כמה ימים צמחו לי מלא מלא שיערות..זה נשמע הזוי אבל זה עובד!!  

אני מורחת ישירות מהטפטפת בכל השורש של השיער מקדימה

התמדת לאורך זמן?

אני התייאשתי מהר האמת 

מה שנשר אבוד כבר נראה לי

אבל הלוואי ויש דרך לעצור

השיער מקדימה היה ממש דליל. כבר מתקרב לקרחת. 

א. החלפתי לגומיות קטיפה או גומיות יותר רכות. 

ב. משתדלת לא למתוח את השיער מקדימה. 

ג. עברתי לשמפו ומסכה של ארגניה עם שמן קיק. בעייני יש שינוי עצום! עכשיו השיער שלי מקדימה כמעט בקו ישר עם הרקה. כשלפני זה ממש כל הקדימה היה כמו חצי עיגול דליל. התחלתי עם זה קצת אחרי תחילת המלחמה. לפי דעתי השינוי התחיל כבר תוך חודש. 

ממליצה ממש לנסות. הלוואי שיעזור לעוד נשות ישראל צדיקות. באמת שלפני זה הסתכלתי על עצמי במראה והתבאסתי מהסיפור הזה. ואמרתי לעצמי,טוב, עשאנשים שעושים השתלת שיער. אולי פעם אברר על זה...  

ונראה לי בכל חנויות הפארם- בי, ניו פארם. 

 יש גם בחלק מהסופרים. 

מינוקסידיל ב2 הצורות שלו

+שמפו למניעת קשקשים (כי הוא מחזק את השורשים) ,

ולא למתוח את השיערות. 

עוד מנסיון- ביוטין לבד לא עזר, כן עזר מולטי חזק כמו פרנטל.

והכל בה תקין (רק שכבה במחסן בכל השנים האלה)

אני לא רואה בזה שום בעיה

הייתי קונה בכיף. אבל נסי פיזית קודם ואל תשלמי בלי לראות ולהרגיש ולקחת לנסיעת מבחן

מה זה, רכב?

אכפת לי רק באיזה מצב היא

חלקי העגלה הם מפלסטיק ופלסטיק מתיישן יש לו נטייה להשבר. בגלל זה יש תוקף גם לכיסאות בטיחות וכו'..

אז אם המחיר שווה ממש הייתי קונה אבל אם לא הייתי מחפשת אחרת.

וחשוף לפגעי מזג האוויר (לחום, בעיקר).

אם העגלה המדוברת אוחסנה לרוב בתוך בית - אז אין סיבה שיקרה לה כך. (חוץ מזה שלרוב שלד העגלה ממתכת, לא?)

כשהתינוק היה חגור וניסה לעמוד, להשתחרר כזה מתוך החגורה..

והיא תמיד אוחסנה בבית ולא בשמש ישירה..

ברור לי שכיסא בטיחות יושב בתוך הרכב וחשוף לטמפ מטורפות בקיץ ברכב סג7ר, אבל עדיין רק כדי להמחיש את הרעיון.

כמה שנים היא הייתה בשימוש וכמה שנים היא הייתה מאוחסנת?

(מודה שאצלנו אף עגלה וטיולון לא החזיקו מעמד יותר משבע שנים, אבל זה כי התעללנו בהם... ובעצם עגלה של מאמאס אנד פאפאס כן החזיקה מעמד מצוין, ומסרנו אותה רק כי לא התאימה לצרכים שלנו. לא יודעת מה מצבה כיום...)

בלי להתעלל יותר מידי, גרה בבית קרקע..

בואי נגיד שהיו עגלות שהתעללנו בהן יותר (שמים 2 ביחד בטיולון ומדרגות קומה 3 🫣)

7 שנים ברציפות שהיא לא נחה, והיא עדיין במצב טוב ולא נשבר בה כלום.

וסוחבת גם טרמפיסט.

שנים של שימוש יומיומי כי רציתי לחדש פשוט.. 

מאשר הוכחה לכך שלא כדאי לקנות מיד שנייה עגלה ישנה...

או שבאמת זו תקלה ספציפית בייצור, כי גם @שושנושי כתבה שזה קרה להם...

ככה שזה באמת עניין של מזל 

כי בלאי - לא היה. 

העגלה חדשה שמורה 

לא נמצאת בכלל בשמש

סתם עניין של מזל..

ואולי אם תצליחי לאסוף עוד סיפורים של כאלה שזה קרה להם באזור הזמן הזה - תוכלו לפנות עם זה לחברה ולגרום להם להודות שהייתה תקלה בייצור של אותו דגם/אותה שנה...

שנשבר המשענת אחרי שהילד כולה ניסה לעמוד על זה (איזה ילד לא נעמד בטיולון?)

אני בהלם שגם לך זה קרה

במרכז שירות שלהם שיחקו אותה בהלם

כל עוד היא במצב טוב ועונה על הצרכים שלך - אז אין שום בעיה...

תחשבי על זה שהורים עקרונית לא מחליפים עגלה בין ילד לילד אם היא במצב טוב, גם אם היא יוצרה לפני עשר וחמש עשרה שנים...

לא יד 2

שמורה טוב לא חושבת שהיא בבלאי גבוה

אם היא נראית מצב טוב, שמיש, נוח יציבה

קנינו עבור הבכורה, עדיין עם הרביעית שלנו. לא בשימוש רצוף לאורך כל השנים, אבל היתה בשימוש לא מעט שנים.

וזו לא עגלה מאוד יקרה, טיולון צ'יקו פשוט יחסית.

קיבלתי מתנה לבכור, אחר כך העברתי לאחיין וחזר אלינו לשניה, ואז הלך בדרך כל הטיולונים.

כנראה עניין של מזל ..

@בארץ אהבתי למיטב זכרוני העגלה שלכם לא עובדת קשה...

אם זו ההגדרה אז היא באמת לא עובדת קשה. אצלנו כל פעם ילד אחד...

אבל היא כן בשימוש. עולה ויורדת את המדרגות הביתה לא מעט.

יש לנו גם את העגלת אמבטיה שגם שרדה מהבכורה (שכחתי איך קוראים לחברה שקנינו), אבל היא באמת בשימוש בעיקר בבית. כשיוצאים אני בעיקר עם מנשא. אפילו להורים לרוב נוסעים בלי עגלה בשלב הזה... (גם בגלל בגאז' קטן, אבל גם כי באמת המנשא לרוב מספיק לי...)

לנוח זה כשאמא סוחבת אותו

המנשא בשימוש בעיקר עד גיל שנה וחצי (גם עד אז לפעמים יוצאים לטיול עם העגלה, לפעמים התינוק בפנים, ולפעמים התינוק עלי והציוד בעגלה...).

אחרי גיל שנה וחצי הן לרוב כבר פחות אוהבים להיות במנשא כי זה מגביל. אז העגלה יותר בשימוש. עד גיל שנתיים וחצי-שלוש (. בשילוב עם הליכה ברגל כמובן, אבל בדרך ארוכה העגלה בהחלט מקלה. לפעמים זה יוצא כבר בחפיפה לתינוק הבא, אבל הוא במנשא...).

לק"י

אבל לא היתה בשימוש רצוף.

והיא שימשה אותנו למשך 7 שנים כמעט ברצף כל הזמן

עכשיו אנחנו מעיפים אותה, אבל רק בגלל שהיא כבר לא נוסעת טוב, אבל הפלסטיק עדיין איכותי וחזק

אני כבר מחכה להגיע לשלב שהבת שלי תתחיל לאכול עוד מוצק ואני אוכל להוריד שאיבות.

גם כדי לספק מנה אחת שנותנים אצלינו במעון של חלב/תמ''ל עד גיל שנה

וגם כדי לשמר את ההנקה

זה ממש פשוט ומהיר לי ובהחלט לא מתגעגעת להתעסקות במשאבה.

אולי יפתור לך את הדילמה, אם כי באמת לא נראה לי נורא להמשיך רק עם ההנקות בזמנים המשותפים שלכם.

אז כנראה שהוא כן רעב.

לפעמים באמת הוא מתעורר בלילה וחוזר לישון גם בלי הנקה, לפעמים הוא יונק חצי דקה וחוזר לישון, אבל לפעמים הוא כאילו אוכל ארוחה של הנקה, חצי שעה לשת איתו להניק אותו (או להתייאש ולהביא אלי למיטה) צד אחד, צד שני, שוב הצד הראשון, שוב הצד השני, הוא גם לא באמת שבע לכן זה כל כך ארוך כי כבר אין לי כל כך הרבה חלב כמו בהתחלה והוא כבר גדול יותר וזקוק ליותר מזון.

תוסיפי גם דייסה והוא יהיה שבע עד שתבססו ארוחת ערב מלאה ומשביעה

כמה נשים פה אמרו שהילד לא הצליח לבסס ארוחת ערב טובה כל עוד הייתה לו ארוחת לילה אחר כך.

יש לך עצות איך לבסס ארוחת ערב?

אצלי כן אכלו גם אם אחכ ביקשו בקבוק (עד גיל שנתיים נתתי)

לגבי ביסוס ארוחה -- להציע ולבחון מה יותר אוהבים

גם דברים שהוא מאוד אוהב הוא אוכל ממש מעט (כמו שכתבתי שהוא השאיר חצי קיווי שהוא ממש ממש אוהב)

נמשיך לתהות לנו...

(ודייסה הוא לא יסכים, אבל אולי בקבוק מטרנה יותר גדול יעזור לנו בלילות)

אותה

הם לא שמים לב לזה בדרכ

יש בכל מיני טעמים

ופירות זה לא ארוחת ערב משביעה לדעתי

אני מדברת על כיוון של פחמימה וחלבון, ממש ארוחה

כמו פסטה וטונה

ביצים ירקות וגבינה

תפוח אדמה וביצה

אורז

לחם עם ממרח כלשהו

כאלה

ברור לי שפירות זה לא ארוחת ערב משביעה, הכנתי ארוחת ערב משביעה ומזינה שהוא לא אכל אז חשבתי מה הוא יסכים שמשהו בכל זאת יכנס לו לגוף ונתתי לו פירות שהוא מאוד מאוד אוהב וגם אותם הוא לא גמר.

זה לא משפיע על הטעם

הייתי בודקת גם ברזל

וגם, מציעה לו עוד ממאכלים שהוא אוהב.. מגוון. גם אם אכל מהם בצהריים

זה מה שאני הייתי עושה

לק"י

אולי עוד לא חזר לו התאבון לגמרי.

הבן שלי בן שנתיים+, וגם לא אוכל טוב בערב. אבל גמלתי אותו מהנקות לילה, כי הוא כבר באמת גדול, ולי זה כבר הפריע.

(עדיין יונק ביום).

כך ששנה לפני לא לאכול ארוחת ערב טובה, לא נשמע לי מוזר.

אצלנו כשהיא אוכלת טוב בערב היא בדרך כלל פשוט לא תסיים את הבקבוק. צריך לראות מה הוא אוכל טוב יותר, אצלנו לדוגמא מרקים טחונים זה להיט.

הוא לא מסכים שאני אאכיל אותו, רוצה רק לאכול בעצמו אז מרקים טחונים אין סיכוי, הוא מאוד אוהב עוף ושניצל אבל זה בדרך כלל ארוחת צהריים ום אם אני נותנת לו אותם בערב הוא יאכל די מעט.

הגדולה שלי גם הייתה ככה, אז הייתי נותנת לה בעיקר לחם חביתה וירקות או פנקייקים מסוגים שונים.

מה שהציעו פה פעם שהיא הייתה אוכלת יפה זה חביתה עם קוואר. אוכלים את זה ביד וזה משביע ברמות. 

נתתי לו הערב מרק עם קוסקוס ככה שהוא כבר לא היה נוזלי

אכל עם הידיים ונהנה ממש...

לא הייתי נותנת מרק

אבל כל אוכל שהוא לא נוזלי כמו מרק כן הייתי נותנת לו לנסות לאכול לבד ובוחנת את ההשפעה

הוא לא רעב כשהוא שותה אותו, זה מין הרגל להיכנס ככה למיטה.

ההמלצה היא לתת תמל/הנקה עד לפחות גיל שנה, יש ילדים שלא מוכנים עדין לגמילה בגיל שנה ורבע.

אני חושבת שענית לעצמך כשכתבת

אבל איך אפשר? לתת לו לבכות כשאני יודעת שהוא באמת רעב? הרי אם הוא לא אכל ארוחת ערב כמו שצריך איך אפשר לגמול אותו מהנקת לילה?

אני חושבת שקודם כל צריך לבסס אלטרנטיבה

ויש הבדל בין הנקת לילה להנקה לפני השינה

ולכן- אם כבר החלטת לגמוח- הייתי מתחילה מהנקת לילה ולא מהנקה לפני השינה

הנקה/מטרנה לפני השינה זה השלמה לא. ערב ולא הייתי מוותרת על זה כל עוד הוא לא ביסס א ערב כי זה יגיע בהפוכה בהנקת לילה

וגם לא הייתי מתחילה שינויים גדולים מיד אחרי מחלה

יכול להיות שהוא עוד מתאושש ולכן צריך את ההנקה

(ד.א. הוא יודע להרדם בלי הנקה?)

הוא כבר בן שנה ושלושה חודשים ואני מניקה אותו מעט במהלך היום.

הוא תמיד נרדם בתחילת הלילה בלי הנקה (וגם בלי הבקבוק, כמו שכתבתי בהתחלה, הוא שותה ואחר כך הולך לישון)

אז אני חוזרת לשאלה, איך לבסס לו ארוחת ערב טובה?

גם אם אוכלים יפה בערב. אחר כך גמלנו מהנקת לילה. היה בכי בגמילה מהנקה בגלל ההרגל לינוק בלילה, ליטפנו ואמרנו שאנחנו לומדים לישון טוב בלילה וניסינו להרגיע. תוך לילות בודדים זה נגמר.

אותי זה מרגיעה לדעת שבטוח הורעים לישון שבעים

ואני לא רוצה להחליף את ארוחת ערב בבקבוק לפני השינה, אני רוצה שהוא יאכל אוכל... אבל אולי כדאי להתחיל עם בקבוק מטרנה ולגמול ממנו בהמשך

אצלנו אהבו רק חלק

הברזל שלו תקין?

גם הבן שלי לא תמיד אוכל טוב ארוחת ערב, ויונק הרבה בלילה.

לא יודעת אם הוא רעב, או שזה רק הרגל ודרך הירדמות.

הוא לא מקבל מטרנה.

הוא קטן מאוד במשקל, אז אני לא רוצה להוריד לו ארוחות, אבל רוצה שהוא פחות יהיה תלוי בי בלילה.

מה הבן שלך אוכל בדרך כלל לארוחת ערב?

אני מחפשת עוד רעיונות לדברים שהבן שלי ירצה.

לחם הוא בדרך כלל פחות אוכל.

לא הצלחתי לאזן את זה האמת.. ינקה מלא בלילה

ולא הצלחתי להפחית לה אז זרמתי עם זה..

לדעתי גם כשניסיתי להפחית קצת לא אכלה יותר...

עונה מרוכז

תודה על הנרמול ועל כל העצות!

הוא תמיד אוכל בעצמו עם הידיים, לא יודעת אם זה יתרון או חיסרון אבל זאת עובדה, לא נתון לבחירתי, ולכן גם האוכל שאני נותנת לו מותאם לזה (פעם ניסיתי לתת לו מוצקים של מרק על המגש ונוזלים של מרק בבקבוק, הוא לא שתה מהבקבוק, כנ"ל כל מיני סוגים של דייסות, קורנפלור, שיבולת שועל, סולת, דגנים מעורבים)

אני נותנת לו ברזל משתדלת כל ערב, בפועל יוצא נניח 4 פעמים בשבוע, אז לא חושבת שיש לו חוסר משמעותי.

הוא אוהב לאכול עוף ובשר בכל מיני צורות (מה שאפשר ללעוס עם שש שיניים קדמיות), אוהב גם מרקים (לטבול את הכפית בעצמו, לטבול את הידיים, לשתות מהקערה כמו מכוס ולעשות המון בלאגן), אוכל סביר לחם, אוהב מאוד פירות וחלק מהירקות, לא נוגע בתפוחי אדמה, לא כל כך אוכל ביצים, אוהב מאוד מאוד כל מה שעם קטשופ או רוטב עגבניות.

בערב הוא לא אוכל הרבה גם אוכל כמו פנקייקים שזה חצי ממתק... גם שקשוקה שמלאה רסק עגבניות הוא אוכל ממש מעט, גם לחם שבבוקר הוא אוכל יפה... קיצור נשאר לנסות לתת לו עוף בערב.

מתי להעביר?

אפשר אולי בסביבות פסח, כשתחזרו לשיגרה בבית. ובדרך כלל זה זמן נוח לעשות שינויים, כשבכל מקרה מנקים את הבית לפסח.

לגבי חזרה להירדמות עצמאית, יכול להיות שזה יקרה אבל גם יכול להיות שלא.

לפעמים שינויים כאלה גורמים לשינוי בהתנהגות, ולא תמיד חוזרים להרגלים הישנים.

וגם, כשיש לה אכנית אפשרות לצאת מהמיטה, היא יכולה לנצל את זה.

אחרי שתהיו במקום ברור, תןכלו ליצור דפוס קבוע לשינה.

הימים הראשונים יהיו אולי מאתגרים, וידרשו מכם סבלנות.

אבל אז היא תתרגל..

בהצלחה ממש

(פעם ב, כשיש חלום רע, נביא מזרון שיהיו לידנו)

מה שכן, כמו שכתבת שאת בטוחה שנוצר לה איזשהו בלבול, אני מאמינה שאם תהיי בטוחה (ואם צריך תזכירי לעצמך) שתהליך ההפרדה של השינה בחדר משלה הוא טוב לה, [גם אם זה 'רק' כי ככה יותר טוב לכם ותשני יותר טוב- זו כבר סיבה ממש חשובה למה זה כדאי, כי אם את תרגישי שהמציאות שהיא איתכם לוקחת ממך אנרגיות זה תמיד יבוא על חשבון הסבלנות במשך היום] זה יתן לך יותר כח לעמוד על הגבולות שאתם מעוניינים בהם. 

ועוד משהו, אם נגיד תעשו את זה לקראת פסח, אז אפשר להתחיל להגיד נגיד מראש חודש ניסן, תכף נתחיל לנקות ולסדר את הבית לקראת פסח, ואז גם תעברי לחדר שלך ונשים לך שם את המיטה. להזכיר את זה פה ושם וליצור אצלה ציפיה. אפשר גם לקנות מצעים חדשים לכבוד החדר החדש שרק כשהיא תישן שם פותחים אותם, או וילון או איזה קישוט או צעצוע חדש משמח אחר. אפשר איזה בובה גדולה ונעימה שיהיה לה עם מי לישון וכד'.

בהצלחה, ושיהיה סוף הריון קל ובריא ובידיים מלאות

אשמח אם יש לכם עוד תגובות

בת כמה היא?

הייתי חושבת על כיוון שלעשות לה הכרות עם החדר החדש באור יום, לשחק בו , סתם לשהות או להגיד הנה זאת המיטה שלך

גיסתי עברה דירה 

הגדול שלה בן שנתיים .

שהם עברו הם ישר שמו אותו בחדר משלו- היא אומרת שהוא בסדר עם זה

אם תרצי אשאל אותה איך היא עשתה את זה

ובע"ה עתידה ללדת סוף יוני

כתבו לך שקודם תיכנסו לשגרה ואחר כך תעשו שינויים, יש בזה הגיון, אבל יש גם יתרון הפוך, שמיד שחוזרים הביתה היא החדר אחר, גם ככה זה יהיה שונה ממה שהיא התרגלה והיא תצטרך להתרגל שוב לבית החדש, אז שתתרגל כבר לחדר שלה ולא תצטרך להסתגל פעמיים (פעם אחת לחזרה הביתה ופעם אחת לחדר).

לה להסתגלות

לק"י

וגם אצלינו גיל שנתיים התחיל לפני...

אולי צריך להחליף לו את השם😅

בימים שאין לי כוח לריב על זה רק בדקות שהוא במקלחת הוא בלי נעליים או מגפיים. גם בגן עושה להם על זה סצנה.

לא מוריד לרגע נעליים, ונעלי בית לא משכנעות אותו..

נראה לי לא בריא שהרגל תהיה חנוקה מוגבלת כל היממה.

אבל זו מלחמת עולם😓

בשעה טובה הוא נרגע עכשיו, בלי מגפיים, אחרי כמעט שעה של בכי וצרחות + הקאה על כל החדר..

בקיצור- סיוט.

לק"י

שמסתובב יחף לגמרי חלק מהיום.

לבן שלי יש קטע דומה כל פעם שהוא אבא של שבת הוא עושה הכל עם הכתר, כולל מקלחת (ואחר כך מתחנן שנכניס את הכתר למייבש)

עם הזמן ב''ה למד והבין 

אני סרמתי איתו עד הקטע של המייבש 

אחרי שנרדם אני לוקחת את הכתר מהמיטה

מי כמוני מבינה אותך אמא לילד בן שנתיים וחצי שמגיל שנה ו 10 הוא מאתגר אותי עם המלחמות (גם בלי עניין בכתר והמגפיחם - תמיד יש להם רעיונות להפגנות חדשות)

ואם לא, מתעורר בזעקות שבר באמצע הלילה על המגפיים..

ולפני המגפיים זה היה נעליים,

ולפני כן סנדלים..

הוא ממש אוהב את זה, שומר על נאמנות מוחלטת לזוג המועדף באותה תקופה..

פשוט מאז שקניתי לו את המגפיים זה הגיע למצב עוד יותר קיצוני..

עם הנעליים וסנדלים היינו מגיעים לפשרה שהוא יחבק אותם בלילה במקום לנעול, עם המגפיים זה לא עובד

אם זה ספציפית חוזר על עצמו

אולי לדבר איתו על זה בנחת בצהריים שבלילה נוריד את המגפיים

כי המגפיים אוהבות לישון במיטה משלהם בלי שיפריעו להם

או כי הם אמרו לך בסוד שהם אוצות להיות עם חברות שלהםהנעליים

וכל פעם שכשנוריד את המגפיים נשים מדבקה על הדף המיוחד שהכנו

אתה תשים בעצמך

ואחרי שיהיה להו כמה מדבקות נראה לאבא כמה מדבקות יש לך

וגם נשלח תמונה לסבתא

וכו

לפעמים המלחמות זה איזה שהוא קיבעון שיש להם, שהם לקחו את הרצון של כולנו ליציבות , סדר ובלי שינויים צעד אחד קדימה

ולפעמים זה רצון ב'שליטה' בתחושה שיש מקום לרצון שלי, לבקשה שלי, ל'סֶיי' שלח, שאני מחליט.. אז בזמן רגוע לתת לזה מקום, לאפשר לו להחליט על משהו בתוך התהליך ולתת לו את הכבוד...

וגם, לבקש עזרה בדברים שלגדולים בבית גם יכול לתת לו תחושת חשיבות ומשמעות...

ואיזה קל להגיד וקשה לעשות😉😉

מקווה שמשהו כאן יהיה לך לעזר

אגב,המלחמות עם הבן שלי הם על לעלות במדרגות הביתה, זה קשוחחח לי ממש... הוא רוצה על היידים ולי זה כבד.. 

כתבתי בפורום וקיבלתי עצות, ועדיין קשוחח לעיתים...

להכין ביחד ולקשט מיטה למגפיים, מקופסת נעליים או משהו בסגנון, ולהשכיב אותם לישון במיטה שלהם ליד המיטה שלו. אולי זה ישכנע אותו...

 מקלחת עם הכתר.. צחקתי בקול

שאם התחלת ׳להילחם׳ עם זה, תהיי עקבית 

אחרת התגובה שלו תחריף בכל סרוב 

עקביות היא חשובה, אבל נראה לי שמותר לנו לשנות את דעתנו, וזה לימוד גדול לילדים.

לא תוך כדי בכי לשנות מדיניות, אלא (אם באמת מחליטים בזמן רגוע שבעצם רוצים להרשות לישון עם מגפיים),אפשר ליזום שיחה על זה בזמן רגוע, ולהגיד לילד - "נכון שבזמן האחרון אתה מאוד רוצה לישון עם מגפיים, ולא הרשיתי? לא הרשיתי כי חשבתי שזה לא כל כך טוב לך, אבל חשבתי על זה שוב / התייעצתי עם אבא / התייעצתי עם סבתא / קראתי ספר שמלמד אמהות על רגליים..., ושיניתי את דעתי, ומעכשיו מותר לישון עם מגפיים / מותר לישון עם מגפיים רק חלק מהימים/ כל דבר אחר..."

בעיניי אין עם זה שום בעיה, אם זה לא במיידיות מתוך תגובה לבכי.

אני רוצה שגם הילד שלי יוכל להגיד לי דברים כמו "אמא, נכון אמרתי שאני מוכן לשתות שוקו רק מהכוס הכחולה? אז חשבתי על זה שוב, ובעצם זה לא משנה לי כל כך, וזה בסדר שאני אשתה מהכוס האדומה בימים שהכוס הכחולה לא נקיה"

לגבי תגובה לבכי באותו רגע, בעיקרון משתדלים שלא, כדי לא לעודד אותם לבכות כדי להפעיל אותנו, אבל גם זה יוצא לי לפעמים להגיד דברים כמו - "אני רואה שאתה מאוד עייף, ומאוד חשוב לך לישון עם המגפיים, אז אני מרשה באופן חד פעמי לישון איתם היום"

הילדים מצליחים מצויין להבין את ההבדל בין חד פעמי לבין שינוי הכלל באופן קבוע (בהנחה שזה באמת חריג, ולא כל פעם שהם בוכים הם מקבלים את מה שהם רוצים "באופן חד פעמי").

וכל זה רק כתגובה לזה שאני לא חושבת שאם היא התחילה לאסור מגפיים היא חייבת להמשיך גם אם היום היא חושבת אחרת.

אבל אם היא עדיין חושבת שלא נכון להרשות את זה זה כמובן לגיטימי 😃

רק מחדדת שלא חייב שהשינוי דעה יהיה בעקבות שיחה עם סבתא או קריאה בספר.

זה בסדר להגיד, ראיתי עד כמה זה חשוב לך ולכן החלטתי לשנות את דעתי. גם אם לא נוסף עוד פרט חדש למערכת השיקולים.

בין אם הבנה של רמת החשיבות לילד או החלטה שלא שווה להילחם על זה עוד.

אני חושבת שההבחנה בין להיכנע לבכי, לבין לשנות את הדעה מתוך שיקול דעת, היא הבחנה נכונה.

שככל שיותר נלחמים מקבלים תגובות יותר חריפות 

אני לא נלחמת על שום דבר, אומרת את דעתי, אולי חוזרת עוד פעם עליה וזהו, מי שלא רוצה שלא יקשיב, לרוב כשאני מרפה, בדיוק אז מגיע שלב ההקשבה של הילד.

ככה נראת ההובלה ההורית שלי, הדעה שלי מספיקה, אני לא צריכה לאכוף אותה. נכון שיש מקרים שהילד עושה מה שהוא רוצה ואז כשמגיעה התוצאה, אני עושה לו את ההקשר בין ההחלטה העצמאית שלו לבין המחיר ששילם.

התלהב מהנעליים

עבר לו

לפעמים היינו מורידים אחרי שנרדם כדי שהרגליים ינשמו קצת

זה מחרפן אבל בעד לשחרר

זה ממש חשוב ועוזר להם להרגיש שאנחנו איתם ולא במאבק,

וגם זה מאפשר פתרונות נוספים כמו לחבק את הנעליים שהצליח לכם..

כשילד נכנס למלחמת עולם, אני לא מתעקשת על דברים.

אומרת לו שאני רואה שזה ממש חשוב לי ואני מבינה את הקושי שלו להיפרד, ולכן אני מרשה לישון עם נעליים.

למחרת בזמן רגוע, מסבירה למה חשוב מה שחשוב לך.. למשלמסבירה שחשוב לרגל לנשום,

מסבירה שהרגל שלנו בנויה מנקבוביות קטנטנות,

מנסה להראות לו את הפסים ברגל שלו,

אולי גם לעשות יצירה עם טביעות רגליים בגואש.

תוך כדי לעשות לו עיסוי ברגל ולדבר על זה שקשה לו לישון/ להיות בלי נעליים.

לתת לו אפשרות לבחור בין להירדם עם הנעליים ובלילה אבא ואמא יורידו לו, לבין לחבק אותם או להשאיר במדף.

לספר סיפור על דובי שהתקשה להוריד מגפיים וסנדלים ונעליים..

לספר את התחושות של הדובי, את החשיבה והדאגה של אבא ואמא,

לשאול אותו אם יש לו פתרון לדובי.

לספר על פתרון שדובי בחר ולשאול אותו איזה פתרון הוא היה בוחר.

מכירה את ההתמודדות עם קושי של ילד במעברים שמתבטא בקושי עם בגדים,

זה לא קל בכלל בכלל,

אבל תזכרי שבשבילו זה הרבה יותר קשה.

לגבי ההקאה, האמת הייתי חושבת עם עצמי אם אני מספיק קשובה לילד ואם הוא מרגיש שיש לו כלים להביע את עצמו אם הגיע למצב של הקאה כדי שאשים לב שהוא מדבר איתי.

(אולי זה סתם מקרי ולא רגשי, אבל כדאי לשים לב לזה)

אפשר גם את זה לפתוח בשיחה, לומר אני ראיתי שבכית אתמול הרבה והיה לך קשה להירגע.

אתה רצית משהו מאוד מאוד ולא קיבלת.

ואז לשאול אותו אם הוא חושב שאבא ואמא הקשיבו לך?

הוא בטח יגיד שלא,

כי בגיל הזה אם מקשיבים לו עושים מה שאני רוצה,

אם לא הסכימו לי לישון עם מגפיים, לא הקשיבו לי.

זה מסר טיפה מורכב אבל כדאי להתחיל להעביר אותו,

אמא רואה את המצוקה שלך, אמא מרגיש  את הכאב, אמא שומעת את הרצון, לאמא אכפת ממך והיא אוהבת גם כשהיא לא מרשה.

זה חשוב שיהיה בשיח גם אם הוא לא מבין ומקבל, כי לאט לאט הוא יבין. עם הזמן גם יש דוגמאות מהחיים שהם לא אתם.

האמא שלא מרשה ממתק בחנות, האבא שלא מרשה לעצור לשחק בגן שעשועים, הסבתא שלא מרשה לילד לחצות לבד וכו.

מדברים על זה שואלים מה הילד רוצה? מה הוא מרגיש? למה המבוגר לא מרשה? האם הוא דואג לילד? האם הילד מבין שהמבוגר דואג לו?

ככה כל הזמן, עם הזמן יש הפנמה כלשהי וממילא גם קבלת סירוב.

כל היום עד הלילה, המעיל שלה נראה כמו סינר,

משחררת...

מה שלא לחוץ לי לא מתמקחת, יש מספיק על מה

צינון, אוזניים, שיניים.

אפשר לנסות לתת לו את הבקבוק בתנוחה אחרת, אולי ככה הוא יסכים לשתות יותר.

איך הוא עם מוצקים?

יכול להיות שהוא יאכל יותר טוב, יוכל להחליף בקבוק בארוחה.

הבן שלי היה ככה, בגיל קצת יותר גדול.

הוא עבר לאכול שתי ארוחות מוצקים אצל המטפלת, בלי בקבוק בכלל.

אחרי תקופה הוא חזר לשתות מבקבוק.

זה יכול להיות קשור?

לגבי המוצקים הוא עוד ממש בטעימות

אנחנו רכשנו דירה במחיר למשתכן לפני 5 שנים, באף שלב לא הרגשנו צורך בעו"ד שילווה אותנו.

יש לנו כמה חברים שקנו במחיר למשתכן ולא לקחו עו״ד בנפרד ממה שאני יודעת

מה שכן כדאי לדעתי - חברת בדק בית. הרבה פעמים יש ליקויים כאלה ואחרים שכדאי לעמוד על תיקונם לפני המסירה

אם יעלה משהו ניקח במיוחד.

בדק בית כמובן בשלב קבלת המפתח.

בשביל מה צריך?

ככה פותחים עין וכנראה שכלום לא יקרה😂

שלג?

לא בטוח

אצלנו יותר קר מירושלים ולא פרסמו על שום שינוי. אבל מניחה שיש סיכוי להפתעות בבוקר...

כרגע אני בעיקר שמחה שעברנו את כל השבת עם חשמל. זה החשש העיקרי שלי מסערות, ובשבת יותר מתמיד...

אבל הכנתי את הילדים לזה שאולי לא נשלח מחר (יש פה הצפות ממש בכבישים באזור הגנים, תשתיות גרועות) 

הבן אמר שאולי ניקח אותו עם טרקטור😂

לק"י

גם אצלינו הכבישים מוצפים כשיש הרבה גשם.

מקווה שמחר יהיה בסדר לחצות.

אבל לפעמים סוגרים את הכבישים, או שההצפות הן עד מעל הגלגלים ואז אין למה לצאת בכלל

מאוחר בגלל חשש לקח שיצטבר הצידי כבישים ומדרכות ויכול לגרום להחלקות ונפילות 

קרוב משפחה שלי מורה בחנמ 

כתב בקבוצת וואצאפ שהתלמידים מתחילים ב 9, המורים כרגיל ב 8 (לתלמידים יש קרח, למורים לא 🤣)

דבר לא מעבר...

היה כמה פעמים שלג באוויר. בבוקר נתפס שכבה דקה דקה

ואין כלום. כי אין משקעים 

לא היום ולא בימים הקרובים 

ככה שסופה לא יכולה להיות 

רק קור אימים 

שקפוא

לא ירד פה בכלל גשם

והיה גם חלון של שמש יפה היום..

לא הבנתי מה כל הרעש😅

מהמעט ששמעתי  עושים בגרויות (לא יודעת אם הכל /חלקי).

יש להם שנה של לימודי קודש.

מבינה שהם סמינר קטן וברמה לימודית גבוהה 

כמובן כל סמינר כדאי ללכת ולהתרשם, לשאול הכל, לבדוק הכל, ירושלים מוצפת בסמינרים.

גם מחיפוש קצר בגוגל לא מצאתי שום סמינר בשם ראש ההרים.

המנהלת בוגרת גייטסהד ורוצה שזה יהיה הקו של הסמינר.

גייטסהד- gates head- ראש שערים

מה הסגנון של הבת?

שמלות שושבינות בד"כ קצרות. אם את רוצה ארוך צריך להזמין מידה/2 מעל

אם את כן מחליטה להזמין אז תעשי את זה היום 

בהצלחה

תתעכב ההזמנה? 

לא בטוח בכלל שההזמנות יגיעו בזמן... אמזון אולי פחות סיכון, אולי...

מיץ ענבים או לאכול שוקולד.. ולשים יד על הבטן לנסות להרגיש...

בגדול צריך להרגיש 5 פעמים ביום לפחות תנועות.. לא תמיד אנחנו על זה ממש כי עסוקים וכו.. ולכן אם לא יצא שהרגשת הרבה זמן מבחינתך תנסי את מה שכתבתי..

ואם לא תרגישי תוך שעה/שעתיים הייתי הולכת להיבדק.

באיזה חודש את?

אני בחודש שביעי

אני באמת אחרי בוקר עמוס ופעיל

אנסה מה שכתבת, תודה!

לק"י

שצריך להרגיש 3 (?) תנועות תוך חצי שעה אולי.

אבל הגיוני שתבוא כי אנחנו דאגניות חח

קולה עזר לי ממש

אכלתי שוקולד וכל מיני מתוקים

ורק קולה הקפיצה לי אותה

רעיון שיהיה קולה בבית

תודה 

🕯שרשור פרשת שבוע - פרשת משפטים🕯ור"ח אדר👑 - הריון ולידה

https://www.inn.co.il/forum/t1361514#14763138

רוצה לשתף  רעיון ששמעתי-

במעמד הר סיני בקבלת התורה כתוב שהעם ראו את הקוחות והברקים

ובפרשה הזאת שמפורטים בה כל הדינים כתוב שהעם רואים את הלפידים.

מה ההבדל בין ברק ללפיד?

ברק זה האור עצמו, לפיד זה הכלי שנושא את האור.

לומדים מזה שאי אפשר לקבל את התורה בלי הכלים, וכל הדינים איך לקיים אותה בחים הפשוטים.

בעצם השימוש בזה הוא במשפטים בין אדם לחברו. מה קורה כשמישהו הזיק לחברו, בכל מיני וריאציות.

במבט פשוט, נראה שדינים כאלו יכולים גם להתפתח מתוך ההיגיון והמוסר שלנו. הרי אנחנו רואים שבאמת גם בלי התורה - יש בתי משפט וחוקים שלא מאפשרים לעוולות לקרות.

אז למה צריך שזה יושת עלינו מלמעלה, מהתורה?

אבל הפרשה שלנו מלמדת אותנו שהמקור של המוסר הוא אלוקי. שזה לא יכול לצאת רק מתוכנן, הקב"ה הוא שזה שמתווה לנו את כללי המוסר, והם מעל הטבע וההיגיון האנושי.

ובאמת אנחנו יכולים שלאורך הדורות, וגם בימינו ובדור שלנו, המוסר לא תמיד תואם את המוסר האלוקי. יש הרבה דברים שלאורך הדורות העולם הבין ולמד מהיהדות (חלק עבר לעולם דרך הנצרות, שהתחילה מתוך הבסיס של היהדות. אבל חלק גם התעוות בדרך...).

ויש גם דברים שהעולם עוד מבולבל בהם. אבל בחורה היא נצחית והאמת שלה לא משתנה. גם כשהמציאות החיצונית משתנה, ויש צורך לברר את ההלכה בהתאם למציאות, עדיין התורה היא הבסיס והיא זו שמתווה לנו את הדרך.

שראיתי בדבר תורה שמישהי שולחת כל שבוע, וממש התחברו למחשבות שהיו לי השבוע על הפרשה.

"וקדושת המשפטים היא לא מפני שהם אמת על פי שכל, אלא מפני שהם דברך מלכנו אמת, אמת לאמיתה. דיני התורה אינם כדיני אומות העולם שהם סברות אשר בדו מליבם, אלא משפטי  התורה הם תורה ודבר ה'. וזה שבעת ששלושה יושבים בדין, שכינה שרויה ביניהם, אין זה רק שלא יטעו הדיינים בשיקול הדעת, אלא בכדי שפסק דינם יהיה דבר ה', ולא רק אמת שכלית".. (נתיבות שלום לפרשת משפטים, עמ' קע"א)

".."המוסר האנושי" הוא מוסר המתחיל באדם עצמו, בהתנהגות שנראית בעיניו כמוסרית. "המוסר האלוקי", לעומת זאת, הוא הדרכתה המוסרית של התורה.... המוסר האנושי משתנה מחברה לחברה, מזמן לזמן וממקום למקום. המוסר האנושי אינו יכול להיות קבוע ומקובל על הכל, הוא תמיד יהיה נתון בוויכוח ואי הסכמה.. כשאדם חי על פי המוסר האלוקי, אזי, לא רק שמעשיו מוסריים כלפי חוץ, אלא הם גם פועלים עליו ומזככים אותו, הופכים את לב האבן שבו להיות לב בשר. בנוסף, במשך הדורות, פועל המוסר האנושי דרך מצוות התורה להשפיע ולשנות גם את העולם כולו, ולא רק את האדם הפרטי"..

("המוסר האלוקי והמוסר האנושי", הרב דרוקמן, עמ' 248-249)

באמת ראיתי רעיון כזה - מצוות התורה מחולקות למשפטים, לעדות ולחוקים. מכל אלה משפטים אלה המצוות שהיינו מקיימים גם בלי תורה. ובכל זאת שם הפרשה קרוי כך כדי להראות שגם אותם אנחנו מקיימים בגלל הצו האלוקי, ולא מצד המוסר האנושי. וכך הן מתעלות מעבר לסתם משפטים שכל אומה הייתה יכולה לחשוב עליהם...

על שרה אימנו

שכל חייה היו שווין בטובה

כולם היו נראים טובים בעיניה

למרות שחכמינו דורשים שמאה שנותיה הראשונות היו רק בקושי וניסיונות

עזיבת המולדת, עקרות,  הגר, ישמעאל ועוד..

ורק 27 השנים אחרי היו בנחת

ולמרות זאת כל ימי חייה היו נראים לה טובים,

וזאת מ2 סיבות-

- אמונה חזקה 'שכל רחמנא עביד לטב עביד'- כל דבר שה' עושה הוא לטובה! ואז הכל נראה בעיניה כטוב, כי האמונה כ''כ חזקה ומושרשת

- רצון תמידי להתקרבות והידבקות בה' יתברך וכך כל דבר שקורה מגוייס לשם כך.

בע''ה...

בתור מישהי גם שמגיעה לתחום הזה בע״ה 

זה כל כך לא משנה איך את מגיעה ללידה שלך

מניסיון

לא מעניין אף אחד שם, אני הגעתי ככה בלי להוריד כלום ונראה לי שרוב היולדות גם... את יכולה להיות רגועה בקטע הזה.

א. בטוחה שזה הדבר האחרון שמעניין את המיילדת שעסוקה בלהוציא אותך ואת הילד בשלום מהלידה

ב. יש נשים שלא מורידות בכלל. אז המיילדת ראתה את זה כבר בחייה

למי זה מפריע?

הם רואים שם הכל

את יכולה לגזור, זה כן יכול לתת לך תחושה טובה 

לידה קלה בעזרת השם 

למיילדות ממש לא אכפת. 

אבל אם זה שיהיה לך שיער יגרום לך להרגיש לא בנוח -שווה להוריד כדי שתהיה לך טרדה אחת פחות בזמן הלידה❤️ 

אם כשאת מסירה מגרד לך שם,  אין שום צורך להוריד שיער לא לקראת לידה ולא בכלל. 

יש כל מיני גישות לאירוע אבל תסמכי על זה שמספיק נשים לא מורידות בכלל שער ערווה. 

שם

 נשמע לי נורא

גוזרת קצת במספרים אחת ל..

ובכללי מצד המיילדות מבטיחה לך במאהההה אחוז זה לא מזיז להן בכללללל

הן מתורגלות וראו הכל וזה יומיומי

ובכלל בלידה המקום הוא כל כך הלידה עצמה והתינוק ולא מעבר

והן מסתדרות עם הפרשות וכו וזה ממש כלום בעינהן

מהכרות קרובה עם המקצוע

תהי רגועהההה

תסלחי לי אבל לידה זה דבר כל כך לא אסטטי הרבה פעמים, שהשערות שם זה באמת לא מה שיטריד אותך ואת הצוות כנראה..

אותי לדוגמא הרבה יותר הטריד איך שהיה נראה החלוק של הרופא כשהלידה נגמרה🙈

אח"כ יש הרבה דימום והפרשות והכל כואב את לא רוצה להתאמץ בשביל לנקות כמו שצריך.

במיוחד אם יהיו תפרים שיכולים להזדהם

אבל כמובן לא צריך להוריד רק לקצר

אני עם לייזר אז לא היו לי דאגות כאלה אבל לא נראה לי אישיו בכלל לצוות

יותר עניין של נוחות שלך

את רוצה להגיע בהרגשה נעימה יותר ללידה.

הסרת פעם עם שעווה?

אמנם כואב, אני הלכתי לקוסמטקאית שעושה ממש בעדינות.

אז אם את בקטע להסיר, עם סכין זה סיוט ושלא תעיזי, מגרד בלי סוף ולא יעיל.

מקסימום ים מספריים וחלאס.

העיקר לידה קלה

להתעסק בזה וזה לא מפריע ללידה ולא למיילדת

לידה קלה ובידיים מלאות בעז'ה!

שהראש יהיה מוגבה

כל אחד עולה 30₪ בניצת הדובדבן

תשים בחדר סגור עושה נפלאות!!

למרוח על החזה שמן אליפטוס עם שמן שקדים 

עוד דבר קצת מסוכן

לעשות בזהירות גדולה

לשים את הפנים שלו מעל צנצנת מים רותחים ששמת בה כמה טיפות שמן אקליפטוס

וראיתי סרטון על השפרצת מי מלח מנולם לא ניסיתי אבל נראה יעיל😬

בבצלחהההההה

עם מזרק קצת חלב לנחיר, גם לגדול וגם לקטן מעלים את המינון ברגע 

משהו שממש מומלץ לצינון. לשתי גיסות שלי עזר ממש. אני גם רוצה לקנות לבן השנתיים

הומאופתיה 

לק"י

ואני גם לא בטוחה כמה אני מאמינה בזה🤷‍♀️

אז לא אתאמץ בשביל זה...

תודה!!

אולי תתקשרי לקופה לברר?

אולי פיספסו ולא לקחו בטא?

פשוט כבר מלא זמן

ולא רק בהודעות האחרונות שקיבלת.

לי היה ככה בהיריון האחרון באפליקציה של כללית. כבר ביקשתי עוד הפניה, וכשראיתי שגם התוצאות של הבדיקה השנייה לא הגיעו, החלטתי להכינס לתוך עמוד הבדיקות של האפליקציה, והפלא ופלא - שתי התוצאות היו שם... (ושאר הבדיקות כן הגיעו להודעות של העמוד הראשי)

היתה תקלה כזו מלפני כמה ימים. אולי עדיין לא טופלה.

אני אתקשר תודה