זהו, כבר מזמן לא שאבתי (כי קשה לי עם זה), והחלטתי שאין לי טעם להשאיר בבית את המשאבה החשמלית שקניתי. (אשאיר רק את המשאבה הידנית ליתר ביטחון)
היא עלתה 1000 ש"ח. בכמה הגיוני למכור אותה?
והאם לצרף למכירה גם את החלקים שנגעו בגוף ובחלב עצמם? מקובל להעביר אותם בין אישה לאישה? (אני אישית לא הייתי לוקחת אותם, אבל אני איסטיניסטית, אז אולי לא דוגמה...)
תודה רבה!
בגן מבקשים לשים תמונות ולכתוב דברים על הילד,
אני פחות טובה בכתיבה בכתב יד,
יש סיכוי לעצב לוח רחב עם תמונות ולכתוב שם דברים על כל תמונה של הילד שלי? בסוף תולים בגן, צריך להיות מעוצב ויפה...
בקאנבה לא מצאתי פונקציה שמאפשרת מקום לכיתוב בקולאג'-והאם בכלל אפשר להדפיס משם?
תודה!
לק"י
ואז שם אפשר להוסיף כיתוב, ואפשר לשים מסגרות בצורות שונות, ולתוכן לגרור תמונות: להוסיף תמונה ולגרור לתוך המסגרת עם העכבר.
כדי להדפיס את צריכה להוריד כקובץ- אפשר פידיאף.
לא יודעת אם אפשר להדפיס ישירות מהקנבה.
אנסה לשלוח תבנית של קנבה בפרטי
רק צריכה למצוא את המקום של שיתוף תבנית
יש שם גם שיתוף של תבנית.
יצא מדהיםאובדת חצות
ואיך אני אוהבת לעצב בקנבהיעל מהדרוםהחמוד הקטן שלי חולה, איתי בבית כבר שלושה ימים, אבל בלי קשר כל שבוע יש לנו בוקר ביחד בלי האח הגדול, אני צריכה גם לעבוד תוך כדי וזה לא שכל הבוקר מוקדש לו אבל כן יש זמן שאני רק איתו.
עם הגדול שלי ממש הייתי כל הזמן איתו, עשינו דברים ומשחקים ויצירות וכו' כדי לפתח אותו, כל הזמן גם היום, אני מלמדת אותו דברים, יוצרת איתו והכל... עם הקטן אני הרבה פחות כזאת, רוב הזמן הוא עם האח הגדול שלו ויותר זרימה כזאת בבית.
אבל בא לי כן להשקיע בו וללמד אותו דברים חדשים, לעשות איתו דברים מעניינים, יודעת שהוא צריך בעיקר את הקשר והיחס אבל נראה לי שהוא מאוד יהנה גם ללמוד דברים חדשים ליצור וכו', וגם אני יותר אצליח להקדיש לו זמן איכותי בלי הסחות כשאנחנו עושים משהו.
בקיצור- מה רלוונטי בגיל שנה? מדבקות, צבעים וכאלה זה מתאים או עוד לא? מגדל קוביות? סיפורים?
אולי את יכולה לנסות ללמד אותו להחזיק צבע ולצייר - רק קחי בחשבון שבעתיד זה לא ייגמר בדף 
אשרייך!
משחקי 'קוקו'
לבנות לו מגדל והוא יפרק, או שילמד לבנות
סיפורים
אפשר לנסות מדבקות וצבעים.
לבן שלי נתתי כמה פעמים. הושבתי אותו עלי ליד השולחן. (אפשר גם בכיסא אוכל, או בעמידה ליג שולחן קטן).
הוא בעיקר דפק עם הצבע על הדף, והייתי צריכה לשמור שלא ישים בפה.
מדבקות- אני מדביקה לו אחת על היד, ואז הוא מוציא ומנסה להדביק על הדף. אבל הוא צריך עזרה בזה.
מדבקות גדולות כמובן..
מגדל קוביות זה מעולה!
סיפורים קצרים שחורים על עצמם, כמו ברכבת יושבת ארנבת
או ספרונים עם תמונה גדולה ואתם רק אומרים איך קורים לאובייקט בתמונה.
היום ימלאו שבועיים אז אתן מנה שניה - לפתוח חדש בשביל זה?
אחרי המנה השניה תזרקי
סתם חבל לבזבז בקבוק שלם על מנה אחת
ויש טווח ביטחון רחב על תוקף של תרופות
ירושלמית במקורכשפג התוקף הן לא 'מתקלקלות' במובן שיגרמו לנו לקלקול קיבה או משהו כזה, אלא שהחומרים הפעילים כבר פחות יעילים.
אז אם הבאת וזה עזר- כנראה שהחומרים עוד טובים (או שהמצב שלכם לא היה כזה גרוע...).
בכל מקרה, זה לא אמור לעשות נזק (חוץ מזה שעלול לא להועיל).
האמת שאני באופן אישי כמעט לא מקפידה על זה (אם נדייק, אני מקפידה רק באנטיביוטיקה, ששם זה ממש בעייתי להביא ריכוז חלש מדי), ומעולם לא נתקלתי בתרופה שלא עבדה/גרמה לבעיות.
אבל כמובן שאני לא רופאה, אחות או רוקחת ואין להסתמך על דברי וכו'.
וזה עבד,
מנה שניה אם אתן מאותו תרחיף זה בתום 11 שבועות מהפתיחה,
ואם לעומת זאת אפתח את החדש -
הוא לא ייזרק בתום מנה 2 אלא יחזור מיד "פתוח אבל טרי" לשכנים שהביאו לי לפני שבועיים, אחרי שהחזיקו 9 שבועות פתוח. כי לא היה לי בבית.
אז האם זה משנה את התשובה שלך? *מבחינת שני דברים:* גם מבחינת יעילות אחרי 11 שבועות (האם שקולה ליעילות אחרי 9), וגם מבחינת זה שזה לא לגמרי יתבזבז באמת כששוכב אצלנו אלא חוזר לשכנים ששם פי 3 ילדים ויותר סיכוי שיחזור ורמוקס...
עובד מעולה
סתם עניין שהם לא רוצים לקחת על זה אחריות
וזה כסף.
ככה מרווחים הרבה כסף....
וזה רופאה אמרה לי...
לדוג'- משחות, למה צריך לזרוק אותן אחרי חצי שנה מאז הפתיחה? כי משחות אפשר להשתמש בהן במשך המון זמן כי כל פעם זה שימוש של קצת בדרך כלל... וחברות התרופות רוצות כסף...
ובכללי יש המון עניין סביב רופאים והתרופות שהם בוחרים לרשום למטופלים, יש סביב זה המון עניין של כסף..
באופן אישי אני פחות מקפידה על תוקף אבל לאחרים אני אף פעם לא אביא משהו שהוא פג תוקף
יש פג תוקף של תרופה ויש שכתוב עליה תוך כמה זמן מהפתיחה לא להשתמש...
על הפג תוקף אני מקפידה יחסית.. אבל על הזמן שכתוב שלהפסיק להשתמש, זה פחות ..
לדוגמה מה שכתבו על הוורמוקס, וגם על סירופ נורופן ואקמול כתוב אחרי חצי שנה לא להשתמש... ואני משתמשת הרבה יותר. ומשחות אני משתמשת עד הזמן שזה פג תוקף
אתן זורקת סירופ אקמול אחרי חצי שנה אפילו אם השתמשת בו פעמים בודדות?
את תזרקי משחה(נגיד נגד פיטריה) אחרי 3 חודשים/ חצי שנה למרות השתמשת פעם אחת?
אבל למיטב הבנתי (יש לי השכלה רלוונטית) יש כאן שני עניינים:
1. התוקף של התרופה - קשור ליציבות של החומר ולקצב הפירוק שלו.
2. הלזרוק לאחר הפתיחה קשור לאינטראקציה של החומר עם האויר (חימצון) ו/או לזיהום.
הראשון הרבה פחות מעניין אותי גם כי הוא לא מוחלט - כלומר אם התוף הוא שנה, אין הרבה הבדל אם עברו עוד כמה חודשים. מקסימום עוד כמה אחוזים מהחומר כבר לא יהיו פעילים.
השני כן, החימצון יכול להיות הרבה יותר מהיר וגם זיהומים זה בעייתי במקרה של נטילה פומית או מריחה על פצע פתוח.
היי אני רוצה ללמוד תואר , ותכלס למה אני כותבת פה?
כי אולי נשים מנוסות כמוכן שכבר למדו תואר ידעו לענות
מבחינת ימים בשבוע
כמה ימים בשבוע זה תואר? איך משלבים עם זה עבודה ומשפחה?
איזה תואר.
וממליצה לחשוב מה המטרה שלך בלימודים, כדי שתדעי לבחור מה נכון לך ולא לבזבז זמן על לימודים שבסוף לא יובילו לשום מקום (אלא אם כן את סתם רוצה ללמוד בשביל הידע, שזה בסדר גמור)
כמעט כל התואר למדתי מהבית.
צריך להשקיע בטירוף כי השיעורים ארוכים ויש מטלות ומבחנים שצריך ללמוד אליהם.
אז זה בכלל לא כ"כ פשוט.
תכלס למדתי 4 שנים.
עבדתי משרת סטודנט של 80%
ועדיין כל ערב בערך למדתי חוץ מהיום שהייתי בבית שגם בו כמובן למדתי.
לא יודעת איך עושים א זה עם ילדים.
יש תואר שאני רוצה
הוא כן ידרוש ממני להשקיע בפסיכומטרי אולי השלמה של כמה בגרויות
אם ילדה והכל קשה
תואר ממש קשוח עם שני ילדים.
אז זה אפשרי, פשוט צריך להבין מראש למה נכנסים.
לקחת בחשבון שייקח אולי יותר זמן, אבל עדיף לפרוס מראש לפעמים כדי להצליח.
יש לזה מחירים, שייתכן ששווים את זה.
אין לי דעה בעד או נגד
אני בעד להבין מראש מה התואר ידרוש, להבין את המחירים ואת הרווחים ואז לתכנן תוכנית מסודרת איך עושים את זה.
אם תכתבי איזה תואר ואולי עוד קצת פרטים (כמו האם את בעלך עובד, כמה את צריכה לעבוד, וכו') אז יהיה אפשר גם לתת המלצות יותר פרקטיות
אני גם עובדת משרה מלאה בתחום מעניין ממש
ילדה
מה את רוצה ללמוד.
יש תארים שבהם תוכנית הלימודים היא מסודרת ומובנת, ויותר קשה לתמרן ולשלב עבודה. (למשל תארים כמו ריפוי בעיסוק, פיזיו' שאת גם נדרשת להרבה קורסים, יש גם עבודה מעשית) ואז השילוב הוא קשה יותר.
יש תארים שבהם יש קורסים שאולי מאפשרים עבודה תוך כדי, אבל רמת הקושי גבוהה ולכן צריך להשקיע גם הרבה זמן מעבר ללימודים (כמו למשל מדמ"ח, מתמטיקה, פיזיקה)
בקיצור, את צריכה לבדוק מה התואר שאת רוצה, לבדוק את המסלולים באוניברסיטאות השונות, לראות מה המערכת ומה הדרישות ואז לפי זה לבדוק את האפשרות
השאלה מה המטרה, למשל תואר בחינוך יכול להיות יחסית בקלות, יומיים בשבוע כזה, אבל אם לא בא לך להיות מורה אז אין לך סיבה לעשות את זה.
אני למדתי תואר ממש ממש קשוח, (5 ימים בשבוע, 6-8 שעות כל יום, ארבע שנים, מלא מטלות וחומר לימודי מורכב) אבל בעבודה אני ממש נהנית, יש לי תנאים שכל אמא עובדת הייתה חולמת לקבל... אז השאלה מה המטרה שלך בתואר הזה?
4 וחצי שנים
תואר קשה 5 ימים בשבוע ומלא מטלות בית
לעבוד אין על מה לדבר
יש לי תינוקת ובאמת לא ברור איך אני עושה את זה
קשוח ממש
זה האמת.
בטח לא שמדובר בתואר
אבל.. אם אתה לומד מה שאתה אוהב אז מרגישים יותר חדורי משמעות ושליחות ולכן יותר קל להתנהל סביב הקושי.
חייבת לברר עם עצמך מה את אוהבת ומה את רוצה לעשות..
אני לא בעד לעשות סתם תואר כי לא בטוח שהוא יקדם אותך לאנשהו
את צריכה לחשוב במה את רוצה לעבוד ולראות מה תנאי הקבלה
יש מקצועות שאפשר להיכנס עם קורס
יש מקצועות שמחייבים תואר
מאוד מאוד אינטנסיבי, ארבעה ימים בשבוע כשלושה מהם חוזרת הביתה מאוחר..
ויש מטלות גם לעשות בבית.
לא קל לי בכלל, אבל אני ממש שמחה כי חלמתי על זה שנים וממש מעניין לי.
דורש המון
למה את מניחה כך?
אני לא ככ בעד ללמוד רק בשביל לסמן וי
בהצלחה
אשמח להמלצות שלכן על עגלה שמרוצות ממנה.
ובמיוחד אם יש למישהי- סייבקס, ג'ואי, אינגליזינה וספורטליין- אשמח לשמוע אם מרוצה..
מה שחשוב לי- שיתקפל נוח, אמבטיה לא קטנה מידי, וטיולון לא כבד מידי
ככל הנראה אחרי מאות השקלים שהוצאתי על שני הגברברים הקטנים שלי הבגדים יהיו קטנים עליהם תוך חודשיים שלושה..
ישלנו מבצע יומולדת בפבואר ואם אצליח למשוך עד אז את הקניה זה יהיה מעולה
אני בעיקר חמה על ה5 חליפות של שילב ב200
וגם ישלי הרבה זיכויים בפוקס
מישהי זוכרת מתי שוב יש מבצעים שווים על החורף ?(ואז בטח לא יהיה כבר מבחר ככ גדול
צריכה להעביר זמן ארוך מאוד במקום מסוים ומרגישה שמשתגעת
בחורים טובים 1
נראה שמותאם לדוסים ממש ממש
אבל לא יודעת עד כמה מעניין
רק לך או גם אם בעלך?
את מחפשת סרט צנוע? אם כן באיזה רמה צניעות? או סתם סרט טוב?
החיים עצמם
קופה ראשית
גוף שלישי
המורדת
פרינדס
קופה ראשית
אז הנחתי את העגלה בצד וכשחזרתי אחרי כמה דקות מגלה חתולה בפנים.. לא משנה שעוד לא התאוששתי מזה.. אמיתי!
בעניין הניקיון:
1. מספיק כביסה של הגיינה של כל הבדים והשמיכות שהיו בפנים? 60..
2. את השלד מספיק לנקות עם סקוץ וסנו ג'אוול? לא הצלחתי להכנס ממש לכל הפינות
3. קשת לעגלה מספיק לרסס סנו גאוול ולשטוף באמבטיה?
אוף! פתאום מרגישה בכל הגוף גירודים ורואה חתולות בכל פינה.. חתיכת טראומה!
לא רואה סיבה לזרוק.
וכן איכסה ממש דוחה 🤢
חושבת שזה מספיק.
הייתי מאווררת גם את הדברים קצת.
אם התיק עגלה היה סגור רק הייתי מכבסת אותו ולא זורקת כל מה שיש בפנים (אלא אם יש דברים מבחוץ וכזה..)
אם זה כמה דקות אני אישית הייתי מסתפקת בניקיון בקטנה (נגיד שלד לא נראלי הייתי מנקה וגם מה שבתוך תיק החתלה, במיוחד אם היה סגור)
אם זה ניו-בורן אולי קצת יותר.. כביסה רגילה לגמרי מספיקה לדעתי
איפה??
אז לפעמים זוכים לחוויות כאלהלראשונה מכינה בצק כוסמין
קיבלתי מתכון אמרו לי שהוא מעולה
התייעצתי עם אותה אחת איך להתפיח המליצה בתנור על 30 מעלות למשך רבע שעה
עברה רבע שעה והבצק לא תפח
תוהה מה לעשות..
אולי כוסמין פחות תופח מקמח לבן?
רגילה בקמח לבן שזה ממש מכפיל את הנפח..
תודה מראש
התחיל.
לפעמים לוקח לגוף טיפה זמן לקחת את הפיקוד בחזרה על הפרשת ההורמונים.
ולכן אין דרך לנבא מתי הביוץ אם לא עשית בדיקות מתאימות.
(בעזרת אולטרה סאונד אפשר לדעת אם הוא כבר התרחש אבל אי אפשר לדעת לפני כמה זמן..)
אז בשורה התחתונה קשה להגדיר מה נקרא איחור אצלך כי אין נקודת התחלה לחישוב.
יש לי ילד בן 5 שעדיין לא גמול בלילה. זה יכול להיות קצת אשמתינו כי לא הורדנו לו את הטיטול בלילה לתקופה ארוכה, כי אנחנו עדיין קמים ל2 ילדים ואין לנו כח לזה.
חשבתי לרכוש את הזמזם הזה ועלו לי כמה שאלות: האם זה עלול להעיר את האחים שלו בחדר? באיזו מידה התחתון מתרטב כשזה מצפצף? והכי חשוב- האם הוא ידע לקום לבד בעקבות כך?
וגם אחיו הקטן בן 3 כבר קם לשירותים ואנחנו לא רוצים שיתביש
ובסוף גם הוא יצליח ושזה רק עניין של זמן, והרבה חיזוקים חיוביים
הבת שלי עדיין מפספסת בלילה, בת5.5,אח שלה היה גמול לגמרי בגיל 4. היא מתבאסת לפעמים ואני מיד מבטלת את התחושה הקשה כי זה לא באשמתה. זה פיזיולוגי. כשהיא תהיה מוכנה - היא תהיה מוכנה. עם הזמן זה פוחת
גם אני מסבירה ככה.
אצלי השלישי הוא הראשון שהיה גמול בלילה (מגיל שנתיים) שני אחיו הגדולים המשיכו להרטיב עוד שנים אחר כך.
בן השלוש לא מפספס בלילה וגמול לגמרי
שני אחיו הגדולים מפספסים בלילות בלי סוף
מיועד מגיל 5.
מעל גיל 5 הרטבת לילה לא נחשבת תקינה לא אצל בנים ולא אצל בנות
רק רוצה להגיד שבעיני ממש חשוב להסביר לילד את הרעיון של זה, מה נדרש ממנו, וגם למה זה יעזור לו.
אני זוכרת שבתור ילדה ניסו לתת לי להשתמש בזמזם (לא זוכרת באיזה גיל הייתי). ובגלל שהוא מצפצף אחרי שכבר התחלתי לפספס, ובכל מקרה אני כבר רטובה - לא הייתי טורחת לקום (גם גם לא ממש התעוררתי עד הסוף, ישנתי חזק...).
והבעיה העיקרית לדעתי היתה שלא הבנתי איך זה אמור לעזור לי - חשבתי שאני אהיה תלויה בו לכל החיים, ושאני פשוט אמורה ללמוד לקום מהר מספיק אחרי שהוא מתחיל לצפצף. וזה לא היה נשמע לי כל כך נחמד. אז בפועל כשהוא היה מצפצף הייתי מנתקת אותו חצי מתוך שינה, וממשיכה לישון... ודי מהר עזבנו אותו ולא הסכמתי לחזור לזה בהמשך (גם התפדחתי שכל המשפחה תשמע כל פעם כשאני מפספסת).
אני חושבת שאם היו מסבירים לי את העיקרון זה היה משנה הרבה בשיתוף פעולה שלי. להסביר את העיקרון הכוונה שזה עוזר למוח להבין שצריך להתעורר כשהגוף צריך לשירותים, ושבהתחלה אני אמנם מתעוררת אחרי שהתחלתי לעשות, אבל אם אני אקפיד לקום מיד כשזה מתחיל - המוח שלי ילמד להעיר אותי כבר לפני.
ויכול להיות שכן כדאי בהתחלה עם אפילו לעזור פיזית - אבל שהילד ידע שזה רק עזרה בהתחלה כדי להכניס את זה להרגל, ובהמשך הוא יצטרך לקחת אחריות ולקום לבד כי זה חלק מהעניין.
(ושוב - לא יודעת לגבי הגיל, ואם הבן שלך באמת יהיה מסוגל ללמוד לקחת אחריות על זה בגיל הזה).
שלרוב אני אתעורר מזה לפני הילד
לדעתי גיל חמש זה ממש צעיר
אני מאמינה שזה לא מה שאני מחפשת
אני בדיוק משתמשת בזה אצל בן 5.5
הוא מתעורר מהצפצוף, האחים שלו לא מתעוררים
בעיני זה יעיל והשתמשתי אצל עוד ילדים.
הרעיון שהוא ילמד להתעורר כשצריך וכשהוא מצליח לקום יבש מספר ימים הוא מקבל הפתעה
הריון ראשון.. זוכרת את הרגע גיליתי על ההריון כאליו זה היה אתמול. אני מאוד חיובית ומנסה לחשוב רק טוב אבל החששות צצות ועולות לי מחשבות של איך תהיה הלידה? איך התינוקת יוצאת ״משם״? אמאלה המחשבה הזאת קצת מפחידה
ועד כמה יכאב לי.. ואני ישר משנה את המחשבה ואומרת שיהיה טוב וכולן עוברות את זה בסוף
חברות צריכה עידוד, טיפים למחשבה טובה,
אני רוצה להיות בגישה של חוויה חיובית שהקב״ה כמו שהוא הביא את ההריון ככה הוא גם ידאג לתינוקת לי והכל יהיה בסדר
אני רוצה חוויה רוחנית להתחבר לרוחניות שבדבר🙏🏼
אם את רוצה להתחבר לחוויה רוחנית, זה לא יגיע מעצמו, כדאי לקרוא וללמוד על זה. יש את ליד ה', ובטח יהיו לבנות כאן עוד המלצות טובות.
ואחרי הכל, בעיקר להאמין שהגוף שלך יודע ללדת ולהתפלל!
מקדימה שזה לא סיפור מרתק או משהו, לידה רגילה ב"ה...
רק רוצה להניח את זה איפשהו כי אני ממשיכה להריץ את זה בראש בלילה וזה מפריע לי לישון...
אז הכל מתחיל ביום שישי בבוקר אי אז לפני חודשיים וחצי, שבוע 38+6, אני מתעוררת עם תחושת בטן מוזרה. משתדלת לנוח באותו יום קצת יותר. בצהריים מצלצלת לאמא שלי, ומבקשת ממנה שתשאיר את הפלאפון דולק בשבת שמא אני אלד בשבת בלילה אז אצלצל אליה להגיד שאנחנו באים לשים אצלה את הילדים (ביום אין בעיה כי שומעים דפיקות בדלת, בלילה יותר בעייתי כי אמא שלי לא שומעת הכי להיט). אמא שלי שואלת אם אנחנו רוצים לבוא אליהם לשבת, אבל אני לא רוצה להעמיס מהרגע להרגע אז אני אומרת לה שהסיכוי שאני אלד בשבת קלוש לדעתי וחבל סתם להתחרפן.
אח"כ מצלצלת לסבתא שלי להגיד שבת שלום, וסבתא שלי נזכרת שאמא שלי פעם שמה אותנו אצלה בשבת בלילה כשהלכה ללדת, ו"איזה מצחיקה היא, היא לא הביאה איתה את החמין ובקושי היה לנו מה להגיש לכם בשבת בצהריים!"
טוב, שבת נכנסת, ואני מתחילה להרגיש קצת תחושות מוכרות מלידות קודמות. מחכה לראות איך יתפתח. ב-21:00 אני כבר מבינה שאלו אכן צירים. בעלי קולט שאני מסתכלת יותר מדיי על השעון ושואל מה קרה, ואני תוהה אם להגיד לו מעכשיו שיש צירונים כי בעלי טיפוס קצת היסטרי ולא רוצה להלחיץ אותו לחינם מה שיפריע לו לישון בלילה. בסוף לא מצליחה לחשוב על תירוץ ואומרת לו. אבל ממשיכה ואומרת שכדאי לנו לישון כמה שיותר עד שיתחיל להתפתח. קצת מתקשים להירדם, בסוף ב-22:30 סוף סוף שנינו נרדמים.
ב-00:00 הילד מתעורר למוצץ ומעיר גם אותנו. בעלי שואל מה המצב, אמרתי לו שהצירים נעלמו (אכן נעלמו) והוא חוזר לישון. אני לא מצליחה להירדם כי הצירים חזרו. אני שוכבת ומחכה שיתגברו. פעם ב... יש ציר חזק ואני ממש שוקלת להעיר את בעלי, ואחרי שהציר עובר אני חושבת לעצמי "מה זה לא היה כזה נורא, נחכה." ומחכה עוד. ב-01:30 קמה מהמיטה כי כואב יותר להעביר צירים בשכיבה, וסתם מסתובבת לי ברחבי הבית. ב-14:00 יש ציר חזק ומחליטה שזהו, מעירה את בעלי.
הוא מתעורר ואני אומרת לו מה צריך לארגן, אבל בנחת כי הצירים לא כואבים. בינתיים נכנסת למקלחת זריזה. יוצאת, מארגנת לילדים תיק עם בגדים ומעירה אותם. בעלי בא לצאת עם התיקים והילדים, ואני אומרת לו- "רגע אחד! סבתא שלי נמצאת אצל אמא שלי השבת, חייבים להביא איתנו את הסיר של החמין!" חחחחחחחחחח וככה יוצאים מהבית, בעלי סוחב הכל, אח"כ הילדים ואני מדדה אחריהם עם סיר של חמין חחחחח
טוב נכנסים לאוטו, האמצעית שלי אומרת לי עם עיניים בורקות: "אני אוהבת לעשות פיקוח נפש דוחה שבת!" יאללה יוצאים לדרך!
02:55 מגיעים לאמא שלי, בעלי מעלה אליה את הילדים והחמין, וממשיכים לבית חולים!
מגיעים, השער סגור!
עושים סיבוב, סוף סוף מגיעים למיון ב-03:10.
נכנסים, עושה מוניטור, הכל טוב ב"ה. פתיחה 3.5 שזה טוב! יחסית לעובדה שהצירים בקושי מורגשים. אני שואלת אם אני הולכת לחדר לידה, אומרים לי כן. יש!
ואז אני פשוט מחכה ומחכה איזה רבע שעה כי האחות נעלמה לה, וכשהיא חוזרת אני שואלת למה לא זזים, והיא אומרת לי "מותק אין לך בכלל צירים, אני מחכה לראות שיש לפחות ציר אחד במוניטור לפני שאת נכנסת ללדת." אמרתי לה, ברור, אני שוכבת, אם אני אעמוד תראי איזה יופי של צירים. למזלי באותו רגע בא ציר ואני יכולה ללכת לחדר לידה
הולכת לחדר לידה, והצירים כמובן בתדירות פסיכית של כל 10 שניות בערך, אז אני הולכת 3 צעדים ועוצרת לנשום, הולכת 3 צעדים ועוצרת לנשום, אבל הכל טוב כי הם ממש נסבלים. בסוף מגיעה ב"ה לחדר לידה באזור 03:40.
מבקשת אפידורל מהמיילדת שמגיעה לחדר. פה אני חייבת לציין שלצערי המיילדת הייתה ממש רחפנית, אולי בגלל ששבת בלילה לא יודעת... מסתבר שבכלל לא פתחה קריאה למרדים לבוא, ורק כשאני שואלת שוב מה עם האפידורל היא פותחת קריאה... המרדים לא מגיע.. אני בינתיים עולה למיטה כדי להיות מוכנה לאפידורל, והצירים אומנם נהיים פחות תכופים כי אני בשכיבה אבל נהיים כואבים של החיים!
שוב, מה עם האפידורל?? המיילדת הולכת לחפש רגלית את המרדים... חוזרת אחרי מה שנראה כמו נצח ואומרת שהוא "במקרה חירום". אני מבינה שאפידורל אני לא אקבל בדקות הקרובות ופשוט מתרכזת בנשימות. כל ציר אני מרפה וממש מרגישה איך לאט לאט מתרחבת שם למטה, חוויה הזיה אבל פשוט וואו...
אני מסתובבת על הצד ומבקשת מהמיילדת שתעזור לי שהרגל תהיה גבוהה כמו שאני יודעת מלידות קודמות שעוזר לי, היא לא כ"כ משתפת פעולה, בעלי עוזר לי עם הרגל במקום. אחרי כמה דקות אני אומרת לה: "תגידי אין פה איזה מתקן שיוצא מהמיטה שאפשר להניח עליו את הרגל? ככה אני זוכרת."
המיילדת: "אה כן... הנה פה.." פותחת לי את המתקן של רגל ימין למרות שאני עם רגל שמאל למעלה.
אני: "אני צריכה את של הצד שני!"
בעלי מנסה לפתוח את המתקן של הצד השני, וכמובן לא מבין איך המנגנון עובד.
אני :"יש מצב את עוזרת לו בבקשה??"
המיילדת מואילה בטובה לעזור.
סוף סוף מגיע המרדים!!!! מבוגר, לוקח את הזמן.
אני: "אפשר כבר אפידורל בבקשה אני מתה???"
המרדים: "אני לא חושבת שאת יכולה אפידורל."
אני: "בבקשה????"
המרדים: "טוב תתקרבי אליי ותחכי עשר דקות..."
אני: 10 דקות?!?!?!?!?!?!?
המיילדת: "את כבר פתיחה 8 לדעתי את יכולה להתחיל ללחוץ כמה דקות והוא בחוץ!"
אני: "בפתיחה 8??"
המיילדת: "את לידה רביעית עוד דקה את בפתיחה 10 כבר."
חושבת לעצמי מה עדיף, ומעדיפה לסיים עם זה עכשיו מאשר לחכות עוד 10 דקות עם צירים. המרדים מתנדף באותה שניה.
המיילדת ועוד איזו בחורה שצצה יש מאין עוזרות לי עם הרגליים, ולוחצת! עוד! עוד קצת!
הופס הראש בחוץ! הופס התינוקי בחוץ!!!
מרגישה עוד מן משהו נמשך שם, ושומעת את המיילדת: "רגע הכף רגל עוד בפנים, שניה אחת, מה זה, רגע, הנה גם היא בחוץ!"
לא הסכים לוותר על מקום המבטחים שלו חחחחחחח
זהו סוף סוף התינוק בחוץ, אני עפה על החיים, השעה 04:42, ב"ה.
מרגיש שהיתה לך חוויה טובה
אהבתי שלקחת בקלות את ההתנהגות של המיילדת מאחלת לך התאוששות קלה
אה, ומה עם החמין?? הגיע בשלום?😅
כן חחח אמא שלי סיפרה שהילדים אכלו יפה יפה
גם @אמאשוני
נשמעת חוויה טובה למרות הכל
איך סבלת את הצירים??
איך כל לידה היא סיפור שלם!
ונשמע מחרפן ההתנהלות שם!
מזל טוב!!!
מיילדת לא משו... באסה
אבל נשמע חוויה ממש טובה בסך הכל!
אבל מה עם החמין???
הגיע בשלום??
אגב אם הוא נוזלי אז יש בעיה להחזיר אותו לפלטה להמשך שבת, אז תעדכני את סבתא שלך 😄
ואיזה סיפור יפה!! ממש נהניתי לקרוא.
הרבה מזל טוב ועוד יותר הרבה נחת מארבעת הילדודס.
לפי מה שאני יודעת בדיעבד אם לא הסיחו את הדעת מהחמין (כלומר כל הזמן היו במודעות שעוד מעט הולכים להחזיר, יש דעה שצריך להחזיק את הידית של הסיר כל הזמן) והוא עדיין חם ממש, אז אפשר להתיר להחזיר.
מניחה שיש בזה כל מיני דעות...
אם מקפידים על הכללים שהזכרת. וכמובן - רק אם הוא מבושל כל צרכו (בשעה כזו בלילה די ברור שכן...)
אבל בהחלט שכל אחת תברר עם הרב שלה, מי שגם שוקלת להביא את החמין להורים...😉
ישר כח שלקחת בקלילות את עניין האפידורל, המרסים והמיילדת האדישים.. לא מובן מאליו!
נשמע שזרמת עם התכנון של בורא עולם ובסהכ נשמע שהיתה לך לידה מקסימה!! אלופה!
מזל טוב!!
לפי הסוף חשבתי שילדת תאומים🤭
לקח לי רגע להבין שהכוונה לכף רגל
ממש מתסכל האדישות של המיילדת. גם אני עברתי לידה אחת על מיילדת עייפה/ אדישה/ מבוגרת... היה ממש לא נעים ודי הרגשתי שיילדתי את עצמי .
ומממש ממש הזדהיתי עם הפסקה הראשונה שלךך
מה יכול לעזור?
שמנו שמן אקליפטוס, אבל יש לו הרבה נזלת...
כשהבן שלי היה בן חודשיים הרופא אמר שאולי לנסות טיפטיפה בזהירות אינהלציה
אבל קצת כדי שלא יעשה משהו לריאות (לא הבנתי בדיוק מה)
ותרסיס מי מלח
יש תרסיס
או להשפריץ לו לאף מי מלח של האינהלציה (לא מרןכז) עם מזרק
אבל אין לי כרגע מי מלח😔
כל הלילה האף שלו חרחר. וממש קשה לו לינוק ככה
מסכני
אפשר להכין בבית, אנחנו מכינים לבד ועושים להם
חצי ליטר מים מים חמים וכפית שטוחה מלח דק
אבל לא פעם אחת
אני עושה כמה פעמים ביום, תלוי בכמות הנזלת
הקטנה שלי גם ככה
אני ערה כבר כמה לילות...
מתייעצת איתכן לגבי תינוקת כמעט בת שנה
יונקת בבוקר אוכלת 2 ארוחות מבוססות ושוב יונקת בצהריים באזור 14:00 בערך, עכשיו בתהליך ביסוס ארוחת ערב, אז בערך ב17:00 יונקת, וב19:30 לפני השינה.
בלילה גם יונקת פעם פעמיים.
יום בשבוע יצא לי שלא אהיה קרובה אליה להניק אותה (אני יכולה לעשות מאמץ אבל זה מורכב ומסורבל) בשעה 14:00 האם זה קריטי ויכול לפגוע בהנקה או שעכשיו זה שלב כבר מבוסס ומתי שהיא רוצה היא יונקת וזה כבר באמת לא משנה אם רק יום בשבוע נוותר על ההנקה בשעה הזו.
מציינת שאני לא יכולה לשאוב לה בקבוק, וגם לא מעוניינת לתת תמל.
היא אוכלת מצויין ושותה טוב מבקבוק. וכל משך השבוע כן אוכל להניק אותה בשעות האלו כרגיל. ובכל מקרה בהדרגה ההנקה הזו כבר תרד בעוד כחודש, ההתלבטות האם להתאמץ על בפעמים הקרובות או שאפשר לאפשר לה לנשנש אוכל רגיל עד שאגי לבית ב18:00
הבן שלי גם בגיל הזה.
הוא במעון עד ארבע, ואני שואבת לו פעם אחת בסביבות שלוש.
בשבתות הוא יונק יותר, ואין בעיה.
אצלי כל יום משהו אחר, כל יום יונק כמות אחרת ואוכל כמות אחרת, ותמיד יש חלב. לפעמים בבוקר בשעות שהוא בדרך כלל במסגרת כן קצת חסר אבל זה בגלל 4-5 ימים בשבוע, לא יום אחד.
נשמע לי ממש בסדר בעיקרון, אבל אולי אצלך בגלל שהגוף רגיל לשעות מאוד קבועות זה ישפיע אחרת, הייתי מנסה, מקסימום את רואה ירידה בכמויות החלב אז יש לך שבוע שלם להחזיר אותם ובשבוע אחר כך לעשות מאמץ להניק.
אין בעיה של חלב
כן מקס' אני גם חושבת שאקח את הסיכון כי זה לא שהיא קטנה וממילא בשעה הזו צריך לבסס לה כבר ארוחת ערב והיא יונקת טוב גם אם קצת גם אם הרבה
זה לא שהיא מורעבת ב'ה
וגם בלילה היא יונקת ממש טוב..
אולי קשה לי הפרידה שהיא הולכת למטפלת חח
נותנת לו אוכל רגיל עד שחוזרת
אבל כן סוחטת בשירותים שיצא חלב באיזשהו כמות
שלא יהיה הרבה זמן בלי להוציא . גם תחושתית בשבילך
נפל עליי חלושעס היום
צמרמורות
וחולשה
וכאבי ראש
וניראלי התינוקת פחות רגועה…
קשור?
מותר להניק כשלא מרגישים טוב?
או שזה בגלל שהיא בת עשרה ימים היום ועד כמה שזכור לי יש בגיל הזה קפיצת גדילה?
האירו את עייני 🤎
חולשה בהחלט יכולה לגרום לפחות חלב, ואז התינוקת פחות רגועה.
מותר להניק, בטח! כל עוד את לא לוקחת תרופה שאסור בהנקה אין שום בעיה.
ויכול להיות גם קפיצת גדילה..
את יולדת, תיכנסי למיטה עם בקבוק גדול של שתיה, תאכלי ותנוחי עם התינוקת.
זה תקופה קשה שעוברת מהר
הגיוני מאוד כל ההשערות שלך...
כי אם יש לך חום - אז צריך לבדוק למה זה... את ממש אחרי לידה...
בכל אופן, לגמרי מותר וכדאי להיניק כשחולים מלבד במחלות מדבקות מסוימות. הגוף מייצר בחלב נוגדנים למחלה, והתינוק מקבח אותם כך.
תרגישי טוב!
בערך חצי שעה אחרי אמא שלי אמרה שאין לי
אבל אולי זה הכדור
נעקוב…
אופ אני הייתי מזה בטוב
באמת הרגשתי ממש טוב (המשכתי לשמור לא להרים ולנוח הרבה ולאכול טוב אבל הייתי בסדררר)
ועכשיו זה…
אני מרגישה ברגרסיה…
שנאת
מתואמתהיה לי את זה גם, שלושה שבועות אחרי הלידה הזו... (אצלי זו הייתה קורונה. ב"ה עברה מהר)
אבל תמשיכי לעקוב אחר החום כדי לדעת אם להיבדק...
לקחתי שני אקמול בתשע
נחשב חום?…
שאת אחרי אקמול, זה לא מדד. כי בגדול זה לא נחשב חום, אבל את עם ההשפעה של האקמול.
מצטרפת להמלצות להתייעץ עם מוקד אחיות אם את עדיין לא מרגישה טוב.
ומחר תדאגי לראות רופא.
קחי בחשבון שיכול להיות שיפנו אותך למיון.
תרגישי טוב!!
( בכמה וכמה לידות שלי בערך עשרה ימים אחרי לידה פיתחתי זיהום חריף, בשתי לידות הצריך גם אשפוז. אפשר להתעקש להישאר עם הפיצית, יש בתי חולים שמאפשרים בקלות ויש כאלו שצריך להילחם על זה.. בהצלחה! רפואה שלמה!)
כל הלילה בערך הייתי בשירותים😒
אני חלשה וכל מה שאני אוכלת יוצא😩
מה אוכלים? צריכה לשמר את החלב לפיצית…
שניה אחרי לידה זה לא צחוק....
לגבי התינוקת- הגיוני שזה מוריד את כמויות החלב...שווה להתיעץ עם יועצת הנקה אולי כן להוסיף תמ"ל אם אין לה חלב אבל בזהירות כי זה ימים רגישים להמשך ההנקה.
ובשבילך - צנימים, אורז לבן
והמון המון המון שתיה. הכי טוב מים של מרק או משהו כזה שמכיל גם עוד משהו מלבד מים
רפואה שלמה!
אני לא יודעת. אולי אם יש תסמינים כאלה זה שולל בעיות אחרות
אבל אני יודעת שחום סמוך ללידה זה יכול ח"ו ל"ע להיות מסוכן
בעז"ה שזה כלום ותבריאי במהירות
בן חצי שנה
לא לוקח מוצץ
יונק ואני משלבת בקבוקים פה ושם
אין לי בעיה להפסיק עם ההנקה
הוא ישן איתי במיטה ופשוט מתעורר כל פעם שאני מזיזה אותו ... מה עושים?
לק"י
יש שיטה הדרגתית איך לנתק את ההנקה מהשינה.
ואז התינוק יונק, עובר למיטה כשהוא עוד לא ישן לגמרי, ונרדם במיטה. פעם ראיתי סרטון של מישהי בשם לריסה גינת, שמסבירה את זה.
אגב, ניסית להניק בישיבה ולא במיטה שלך, ואז להניח אותו במיטה שלו? אפשר להניח ולטפוח עליו או להניח את היד שלך עליו עוד קצת.
אפשר להניק כשהוא מכוסה בשמיכה, ולהעביר למיטה כשהוא עם השמיכה.
(ומבינה אותך. יש לי ילדים שהיו ככה).
כן מאוד קשה לו להמשיך לישון כשמזיזים אותו. או שלא למדתי איך לעשות את זה נכון...
מעניין מה שאמרת על הסרטון
אם תעבירי אותו כשהוא רדום לגמרי, הוא יתעורר?
אולי הפיתרון הוא לחכות אחרי ההנקה עד שהוא שוקע בשינה ואז להעביר?
האמת שאני בשלב הזה שיחררתי, העדפתי שיישן איתי במיטה ואני אשן ברצף ולא שאצטרך להתעורר אחרי כל הנקה כדי להחזיר אותו (כי לרוב עד שהוא שוקע בשינה אני נרדמת לפניו)
אבל כן אם הייתי קצת מתעורר בלילה כשהוא לידי לא בהנקה עצמה אז הייתי מחזירה אותו למיטה שלו.
עכשיו בגיל שנה העברתי חדר ואני מניקה בישיבה בחדר שלו, זה הרבה יותר קשוח ולא הייתי עושה את זה בגיל חצי שנה.
ולהרדים אותו בלול אחרי ההנקה, אני מניחה את הזרוע שלי מתחת לעורף שלו, (כמו בהנקה בשכיבה), ואז הוא שוקע בשינה במיטה ואני שולפת את היד שלי מתחתיו תוך כדי היד השניה מונחת לו על הבטן. החיסרון של זה זה שאני ממש מתכופפת וזה לא כל כך נוח.
הבן שלי היה נרדם בשניות במיטה שלי גם כשאני לא שוכבת לידו, הבנתי שזה בגלל המזרון, שמתי לו כרית יחסית דקה בלול, היא מכסה חצי ממנו ואז הוא ישן על משטח רך יותר, אמנם יש תקן למזרן של מיטת תינוק אבל בעיני התקן הזה לא שווה כלום אם הוא גורם לו לישון במיטה של אמא שחד משמעית לא עומדת בתקנים, אז העדפתי לרכך לו את המיטה שלו וזה ממש עזר.
בד"כ כשהוא בשינה עמוקה גם אני עייפה 
אני ב"ה אחרי לידה ויוצא שאטבול לפני הביקור אצל הרופא.
איזה אמצעי מניעה אפשר לקחת לבנתיים עד הביקור?
הטבילה ככל הנראה בליל שבת...
כרגע עולה לי בראש רק שקפים
לשאר הדברים את צריכה מרשם
ושיטת המודעות לפוריות לא רלוונטית מיד אחרי הלידה
למרות ששקפים זה די סיכון להריון..
אני אגיד לך מה אני עשיתי, זו לא ההמלצה הרפואית.
אני הנקתי הנקה מלאה אז השתמשתי בשקפים שההגנה שלהם לא גבוהה אבל בצירוף העובדה שהייתי מיד אחרי לידה בהנקה מלאה עבורי זה הרגיש מספיק בטוח
אבל קיים.
תחליטי מה שמתאים לכם אבל הגיוני להסתמך על שקפים בשלב הזה
גם תלוי מה את מתכננת אח"כ.
אם גלולות- לגלולות גם לוקח שבוע או שבועיים להשפיע
אם התקן - הוא מונע מידית ואפילו אחורה
אם כבר עברו5-6 שבועות את יכולה לנסות להשיג תור ליום ראשון וככה את מוגנת
של עצמי גם, כי אני איסטיניסטית.
של שאר הילדים לא...
(אומרים לכבס בגדים חדשים מכיוון שבאחסון הם עלולים לתפוס חיידקים או משהו כזה. לכן לפחות בתינוקות כדאי להקפיד על זה)
נגיד יש בגדים שאני קונה שאני משערת שאחרי כביסה כבר לא ייראו אותו דבר
יהיו מקומטים וכו.. ולכן תוהה אם לכבס או לפחות להנות פעם ראשונה כשהוא חדש ומקסימום אחרי זה אם יהרס בכביסה אז יצא לי להנות ממנו.
השאלה באמת כמה זה קריטי לכבס, חיידקים זה מלחיץ נגיד)
אני מכבסת בשביל הריח
וגם כי מגעיל אותי שמישהי אחרת מדדה
וגם שמעתי (לא יודעת אם נכון)
ששמים על הבגדים חומר מרחיק עכברים.. זו מבחינתי כבר סיבה לכבס לילדים - שניהם תינוקים
לעצמי אני לא תמיד מצליחה
לפעמים גם מפחדת שייהרס בכביסה לכן מעדיפה לא לכבס לפני הפעם הראשונה
את מכבסת על כמה מעלות?
וממש כביסה כביסה ? עם מרכך ואבקה?
בתוכנית הזאת אני שמה אבקה או ג'ל
בלי מרכך
אלא כימיקלים שמשמשים כדי ליישר את הבגדים בתצוגה ולשמר אותם במחסנים וכו..
בפועל לתינוקות אני מקפידה לכבס
לנו פחות..
לילדים - מכבסת גם מהארץ וגם מחול
לעצמי - מחול כן מהארץ לא תמיד
רק תחתונים ובגדים לתינוק קטן לא מלבישה ללא כיבוס
קונה רק בארץ
תינוקות - כן הכל
לאחרונה לא מכבסת נגיד סריג מהארץ פעם ראשונה כי גם ככה הוא לובש משו מתחת, כנל לגבי מכנסיים מחוייטים
לעצמי- תחתונים תמיד , חזיות לא מכבסת וקונה מהארץ, אם מחול אז ברור שכן, הכל
פיגמות כן
סריגים חצאיות כאלה וכו׳- בדרכ לא
כשעושה הזמנה משיין, אחרי שמודדת הכל מכניסה בבת אחת לתכנית קצרה במכונה
פשוט כי יש לזה ריח פלסטיקי כזה כשזה חדש
אין לדעת מה/מי נגע בבגד עד שהגיע עלינו, גם בגד שהיה ארוז בניילון
כנראה בגלל שאני מקפידה לא להלביש להם בגדים חדשים (רק יד2)
אז התחלתי לקחת לפני 12 ימים סרזט
מחכה ומחכה לדימום הסתגלות
והואלטא מגיע
בפעמים קודמות שלקחתי היה דימום הסתגלות.
אם לא הגיע עד עכשיו הדימום כבר לא יגיע?
שואלת כי אנחנו אסורים
ואני לאנעושה הפסק כי מחכה לדימום הסתגלות....
מתי אפשר להגיד אם אין דימום עד עכשיו כנראה לא יהיה?
בשבילך כאילו
אם יופיעו כתמים אז יופיעו
אבל כל עוד אין, אין סיבה ממשית לדחות
אאכ ואת ממש מתקשה להתמודד עם האכזבה
אם היית מנסה לפני 12 יום כבר היית יכולה להיות ממש לפני טבילה..
אחרי טבילה התתייחסות לכתמים שונה מלפני טבילה..
כבר שנים בהנחיית רב עושה
ראשון שלישי שביעי והםסק
לכן מתלבטת אם להתחיל...
זהו מרגישה סתומה שלא התחלתי לפני 12 ימים
אבל כל יום הייתי בטוחה שמחר יתחיל הדימום הסתגלות....
ממש לא הכאבת
מובן השאלה
במצב רגיל באמת אין מה להפסיד מלנסות.
במצב הזה תוהה לעצמי מה טווח הזמן שבו אם לא התחיל דימום הסתגלות, אז כבר לא יתחיל
היו פעמים שהיו לי קצת דימומים היו פעמים שהיה המון והיה פעמים שלא היה בכלל.
לגבי העובדה שאת נפצעת אני זוכרת שבאחת הלידות התייעצתי עם פועה והרב אמר לי לשים פרק זמן מסוים לפני הבדיקה שמן שקדים בעדינות על הנרתיק, אולי כדאי לך לשאול על זה גם
