מק"ר
- איך אפשר לעזור לה להגדיל את הארוחה ולרווח את הזמנים?חלק ממשאני לא עושה שום דבר מיוחד
הלילה הם קמו כמו שעון כל 3 שעות לאכול ולפעמים קורה שהם ישנים 6 ואפילו 8 שעות רצוף (רק חבל שהם לא מתאמים ביניהם את הזמנים חח)
חלק ממשתשאבי כמה שבא לך.
ותתני עד שהיא תשבע. כל 3 שעות.
יש תינוקות שישבעו ב- 60
ויש ביותר.
זה ממש תלוי בתינוק.
והיה לי לעזר למצבים בהם השארתי את הבייבי בבית עם בעלי
לדעתי רעיון מצויין.
דבר יש דעות שונות
אחרת אין משמעות לבדיקה.. ומה שאמרת לא מעשי כי יש נשים שרוצות לעשות מאמץ דווקא בימים האלו ולא בימים אחרים
למה דחוף.. בדיקת ביוץ מראה יום יומיים לפני הביוץ והיא מופיעה במשך כמה שעות עד יומיים זאת אומרת שאם לא בודקים גם בשבת יכולים לפספס ולא לדעת מתי הביוץ יש נשים שיש להן הרבה ימים טהורים ודוקא בגלל זה מפספסות את הביוץ
יש זוגות שרוצים לרכז את המאמצים סביב הביוץ ולא בימים אחרים ועוד כל מני סיבות
מבחינה הלכתית זה מותר וזה לא לחלוטין מלכת צובע
מה ההלכה
ואפשר לנסוע שעה בשבוע 38. גם םא יהיו לך פתאום צירים סדירים יש לך מספיק זמן להגיע לבית חולים שאת רוצה
חג שמח!
בהצלחה ושנה טובה!מק"ר
מאמינה ומחכהיכול להיות שאת בכלל לא תצטרכי טיפולים לילד הבא??
לפעמים ה"אוטומט" רק צריך הפעלה ראשונית...
הקב"ה יתן לך הרבה כוחות לרצות ולהיות יכולה להיות אמא בריאה ל(כמה שיותר-שאת יכולה) ילדים בריאים.
מאמינה ומחכה
אמא וגםמדובר בהריון תקין ב"ה... אהיה בשבוע 33 בע"ה. לדעתכן הוא יורה לי לצום מלא או לשתות לשיעורין? רוצה להכין את עצמי נפשית...
מבחינתי הריון זה לא יכול להיות 'הכל תקין' בהגדרה חח... אני בהריון, אני הרבה יותר תלויה בתזונה ובשתיה שלי, מרגישה חולשה אם לא אוכלת כמה שעות... לא ציינתי את זה כי בעיניי זה ברור לכל שאשה בהריון יותר רגישה למצב התזונה מאשה שלא בהריון ולא מניקה....
אצלי בשתי ההריונות התקינים צמתי צום מלא. לעומת כמה מחברותי שאכלו שיעורים.. תלוי במצבך וברב.
היה צום אחד שהורו לי לשתות לשיעורין כי לקחתי אנטיביוטיקה ממש חזקה.
דווקא בחודש שמיני היה הכי קל. אצלי בשליש הראשון הרגשתי זוועת עולמים!
מסכימה איתך שחייבים לשאול רופא קודם מה המצב מבחינה רפואית
אבל למשל לי היה פעם רופא חילוני תל אביבי (סליחה על הסטריאוטיפ) שאמר לי בתחילת הריון רגיל לחלוטין בגלל שהיו לי בחילות - מה פתאום לצום? תאכלי ותשתי רגיל!
זה בפירוש לא היה מבחינה רפואית אלא מבחינת זה שמבחינתו מה פתאום אשה בהריון צריכה לצום , יום כיפור לא כזה חשוב...
כך שכן צריך להיות חכמים
אין כמעט רבנים שיגידו להם שרופא אמר שמסוכן לאשה לצום והם יגידו לה לצום. ממש לא.
).מספר פעמים כבר אמרו לי
הם צפופים
לא קשה לך
איך הספקת כל כך הרבה
את רצה
לאן את ממהרת
אחת הגדילה לעשות ואמרה "כל הכבוד לכם...באמת עדיף בצעירות יותר להביא, כשמבוגרים זה יותר קשה" 
אנשים הזויים.
לא אשקר. שחושבת על זה.
אבל בתכלס לא משפיע עלי. לגמרי מרצוננו החופשי וכמובן רצונו של הבורא.
בעיקרון.
גדלתי במשפחה גדולה, ואני חושבת שזה "כיף" וחשוב, ואנו גם גרים בסביבה מרובת-ילודה ב"ה - אז אולי זה כן משפיע באיזשהו מקום, אבל זו בכל זאת בחירה שלנו... (ומצד שני יש לנו גם משפחה שלא מבינה למה להביא הרבה ילדים לעולם... וזה לא משפיע עלינו...)
לדעתי זה ממש לא קשור למציאות לומר לא משפיעה. אה במקרה כאילו בסביבה מסוימת יש לכולם אותו סדר גודל של ילדים? וואו מקריות מופלאה לא?
אז אם ננסח את השאלה- אם הסביבה אומרת לך מספיק\עוד אחד האם את מקשיבה? ברור שכולם יענו לא
אם תנסחי את השאלה - אם היית גרה באי בודד האם היו לך אותו מספר ילדים, קשה לי להאמין שמי שממש אמיתית עם עצמה לא תגיד שלכל הפחות היא לא בטוחה בתשובה.
וסביבה זה לא בהכרח רחוב מגורים, זה קהילה. אפשר להיות שייכים לקהילה \מגזר שמקובל בו 6-7 ילדים ולגור בשכונה חילונית של 1-2 ילדים. ואז מה נקרא הסביבה?
בכל מקרה אנחנו לא חיים בוואקום, ההחלטות שלנו בחיים מושפעות מהמון דברים והסביבה היא גורם גדול (תקראו לא רציונלי ולא במקרה) וגם אם אנחנו ממש בטוחים שקיבלנו החלטות מושכלות לבד, נו נו... זה לא לגמרי המצב.
בארץ שלנו ובמגזר שלנו לחץ חברתי על מספר ילדים הוא עצום.
מי שממש בטוחה שהוא לא משפיע עליה בשום דבר לדעתי קצת מרחפת...
תפוחים ותמריםאו חברים
חוץ מזה לפעמים ההשפעה של הסביבה הפוכה
ובסופו של דבר , שוב, אם היית חיה באי בודד, ולא גדלה איפה שגדלת, חיה איפה שאת חיה, עובדת איפה שאת עובדת , לא היו לך חברים ועוד ועוד, סיכוי קלוש מאד שדעותיך ורצונותייך היו זהים. זו המציאות, אפשר לקרוא על זה המון מחקרים וניסויים, זה לאו דווקא לענין ילודה. אנחנו לא חיים בוואקום, ככה זה. 
לא קשור למשהו שראית אצל מישהו? לא קשור אולי לעובדה שלא היה לך והיה חסר לך?
השפעה חברה ומשפחה היא לא תמיד ישירה, גם השפעה של - לי לא היה ואני כן רוצה כזה, היא השפעה
<והשפעה זה לא דבר שלילי או חיובי, זה פשוט נתון בחיים שלנו אחד מיני רבים>
מיואשת******אפילו ברמה שאני מסתכלת על זוג אחים ואומרת וואו זה פערים גדולים מדי אני צריכה לצמצם..
וזה קרה!
ראיתי אמא עם תינוק וילד בן 4 ואמרתי שאין מצב שאני עושה פער כזה..
אז עשיתי שלוש שנים.
היום גם את זה הייתי מצמצמת לשנתיים
שבוע 31 ב"ה.
כל הזמן הולכת עם פד (גם לא בהריונות, מרגישה פשוט יותר נוח...) ויש לי כל הזמן רטיבות/ הפרשות שקופות ברמה נורמלית, לא צריכה להחליף פד.
בימים האחרונים מרגישה שיש לפד ריח חזק יותר, ריח לא טוב, אני לא מרגישה שהרטיבות חזקה מבד"כ.
(אציין שחוץ מזה, אני נתקלת לאחרונה בהרבה דברים עם ריח חזק מסריח יותר...)
מתלבטת אם הריח מהפד אמור להדאיג, או שכנראה פשוט בעייתי הריחות חוזרת לי עכשיו.
יש דרך לבדוק אם זה הפרשות רגילות או טיפטוף של מי שפיר?
עוד משהו, תנועות ב"ה מרגישה מצויין במהלך כל היום. בערב בד"כ הן חזקות הרבה יותר, ואפילו קצת מכאיבות. אני אוכלת סרטים שאולי פשוט יש ירידה במי שפיר ולכן התנועות מורגשות יותר...
אני מלאת דמיונות בלי קשר, אז לא תמיד לוקחת את ה"סרטים" שלי ברצינות..
יכול להיות קשור?
גם אותי כל פעם זה מלחיץ מחדש. אבל תכל'ס - תמיד עברתי את הצום בשלום... (נדמה לי שצמתי שלושה ימי כיפור בהיריון, כששניים מהם זה היה גם עם הנקה).
כמובן - לנוח כל הצום, ולא ללכת לתפילות. (אולי רק בערב ובנעילה - אם תצליחי).
)לפעמים מרוב חוסרים, הגוף צועק הצילו בדרכים משלו...
ויכול להיות פיברומאלגיה...
מקוה שתמצאי מהר מה הבעיה וימצא פיתרון.
תרגישי טוב.
שנה טובה
מרגרינהמוריהאני גם לא כזה הרבה כאן אבל את באמת נעלמת
כיף שחזרת.
התעוררתי בלילה מכאבים איומים ברגל
כאילו מישהו קורע לי את השריר או משהו.
עבר תוך כמה דקות...
פעם שניה כבר שזה קורה לי.
צריך לבדוק משו?
(אה, אני גם בסוף הריון)
התכווצות שרירים בשוק הרגל היא תופעה מאד ידועה, אומרים שזה קשור לאשלגן וצריך לאכול בננות
מה שפותר את זה מיד היא פעולה שמנוגדת לכל הגיון ורצון - באותו רגע מיד לקום ולעמוד על הרגל ולמתוח אותה. לחילופין לעשות במיטה תנועת "פלקס" של כף הרגל. כלומר למתוח אותה מאד.
זה נגד הרצון הטבעי שלנו שגורם לנו לרצות להתכווץ מהכאב, אבל זה מעלים את הכאב תוך שניות.
תתאמני קצת על יבש שתדעי מה לעשות אם זה קורה לך שוב 
זה מה שאת מתארת.
תודה!!
הבעיה שזה קורה מתוך שינה ואני רק צורחת ולוקח לי זמן להבין מה קורה לי
נראה לי אם אני אקום אני אפול...
אמא לאבל זה עוזר מיד...
מוריהצריכה ללכת לרופא מחר.
להתיעץ עם רופא נשים או שזה לא קשור אליו?
מאושרת(=וזה גם הכנה לצירים
וואו , אני ממש אהיה מוכנה!!!!!
(רק שהוא יהיה מוכן ויצא כבר..... נמאס לי לגמרי לגמרי לגמרי. אני רוצה את הילד שלי בחוץ!)
מיואשת******אבל מה שהיה הכי נורא - שזה לא היה רק בהריון, הרגל נתפסה גם במהלך הלידה בצירי הלחץ (שהיו במשך שעתיים וחצי). וזה היה סיוטטטטטטטטטט
אפילו לא הייתי בטוחה בבוקר שזה באמת קרה
רק בעלי שאל אותי מי מת בחלום.
ואז הבנתי שזה באמת היה...
או לא עשיתי פלקס.
לפניו ברננה!אחרונה
