כבר גורם לי להזיות.....
עשיתי היום הבוקר בדיקה 10 ימים אחרי הביוץ
אשמח להתייחסות
כבר גורם לי להזיות.....
עשיתי היום הבוקר בדיקה 10 ימים אחרי הביוץ
אשמח להתייחסות
היה אצלי פס חד משמעי בבדיקה *בערב*
בבוקר למחרת(פחות מ12 שעות אחרי) עשיתי בטא והיא הייתה שלילית לחלוטין. אפס. לא קצת ולא אולי ולא כימי😏
שמתי לב שהחמוד בן שבועיים לא מסיים את ההנקה ואז התמעט לי החלב.. התחלתי לשאוב אחרי כל הנקה שזה אחד המתישים
הוא יונק יופי בהתחלה וכשנגמרת הזרימה הקלה הוא נרדם/ מתעצבן ולא מצליח לינוק.
הייתי בטיפת חלב והאחות יועצת הנקה אמרה לי להמשיך עם השאיבות וגם לתת בקבוק נוטריליון בלילה (לא אכפת לי לא להניק בלילה) ככה אני רגועה שהוא השלים את מה שלא אכל אם חסר לו כי הוא ישן בלילה 6 שעות רצוף
העניין הוא האם כשיגדל קצת יתרגל לינוק הכל ולסיים או שאני עלולה להישאר עם השאיבות האלה לנצח??
והאם תינוק נינוח בהכרח שבע?
המלצה ליועצת הנקה תותחית תתקבל בברכה איזור דרום
❤️❤️❤️❤️
אבל זה לא מספיק כדי זהוא באמת יסיים את הכל
וגם אחרגך ממש כואבת לי היד כי זה לא יעיל ואני עושה את זה הרבה
משרד הבריאות באופן גורף ממליץ לא לשלב תמ"ל אלא הנקה מלאה לפחות עד גיל ששה חודשים,
כמובן שבמצבי קצה לא משאירים ילד רעב, אבל סתם לשלב תמ"ל? ממש לא מומלץ, אם הוא עדיין רעב
או לא עולה מספיק במשקל אז בהחלט מומלץ להשלים עם בקבוקי חלב שאוב- אבל לא תמ"ל.
אז כנראה שהכל בסדר והוא יונק מספיק (הם צריכים לינוק בשלב הזה כעשרים דקות- הכוונה עשרים
דקות של פעולת יניקה, זה בסדר גמור אם מפעם לפעם נחים ונרדמים אבל בין לבין צריך לראות שיש
יניקה טובה כעשרים דקות)
ושוב, ממש ממש לא הייתי ממהרת לשלב תמ"ל לילד שיונק טוב ואם יש לך מספיק חלב
כמו האמהות המחייבות לגמור על מה שבצלחת 😅
אם הוא נרדם יכול להיות שהוא פשוט שבע, וזה הספיק לו, זה שנשאר לך עוד חלב זה בגלל שהגוף בתקופה הזאת מייצר המון חלב.
דווקא לשלב תמל נראה לי רעיון גרוע, כי בסוף הגוף שלך ייצר חלב לפי דרישה ואם את בעצם מדלגת על ארוחה אז הגוף ידע לא לייצר חלב בזמן הזה באופן קבוע.
אם הילד עולה במשקל סימן שהוא אוכל טוב, לא הייתי שואבת (סיוט!) וגם לא משלבת תמל.
אני דווקא משחררת בקטע של צלחות 😂😂😂
הכוונה היא שנשאר לי עוד חלב ואז הוא רעב שוב מהר מידיי
אם אני אשחרר ממנו אחרי רבע שעה שהוא יונק הוא כל רגע ירצה עוד
וכשהייתי בטיפת חלב 13 יום אחרי הלידה הוא עוד לא חזר למשקל לידה
נולד 3236 ו13 יום אחר כך- 3014
יכול להיות שהוא נכנס ללופ כזה שהוא לא אוכל מספיק, אז הוא קטן ועייף מהר, אז הוא נרדם באמצע, אז הוא לא אוכל מספיק, אז הוא ממשיך להיות קטן, חלש ועייף, וככה הגלגל ממשיך. ואז כמובן הוא גם רעב מהר יותר.
את צריכה לעשות הכל כדי להעיר אותו להמשיך לאכול - לדגדג, להוריד מכנסיים, להחליף חיתול, וכו'.
לאט לאט זה יסתדר.
בהצלחה!! הייתי שם, אני יודעת כמה זה קשה, מעייף ומתסכל
ויכולה לפרט איך היה?
חובה לעשות איפה שמתכננים ללדת?
(פותחת לבקשת חברת הפורום)
מזמינה אתכן לכתוב מהחוויה שלכן.. לטובת כל המשתתפות...
להשתדל לא להאריך ולפרט סיפורים אישיים אלא רק נתונים שרלוונטיים לאחרות...
וכמובן לא חייב לענות על הכל...
וכמובן דיס המלצות - לכתוב בכללי .ומעבר-בפרטי..
אפשר לשרשר לפי אזורים -כדי שיהיה מסודר.
לכתוב בכותרת שם בית החולים.
1. שם בית החולים-
2. שנת הלידה-
3. סוג הלידה- טבעית-אפידורל-קיסרי-ויב''ק-אחר
4. החוויה במיון יולדות- מבחינת עומס, תנאים, מותר/אסור מלווה- יחס לדולה וכו
5. החוויה בחדרי לידה- מבחינת -
א.תנאים פיזיים-מקלחת,אביזרים מרחב,מכשור-מוניטור נייד וכו
ב. משככי כאבים- מה יש ,מה אין..יחס לאפידורל, יחס ללידה טבעית, מרדים זמין, וכו
ג. יחס ואווירה של הצוות, זמינות המיילדות, פרוטוקולים מיוחדים, גישה לבקשות היולדת, הענות לתנוחות לידה שונות ,לידת מים וכו
ד. ההתנהלות אחרי הלידה- פיטוצ ין, הנקה, התאוששות וכו
6. מחלקת יולדות-
א. בחירת סוג מחלקה- מראש או גמיש?
ב. סוגי המחלקות שיש
ג. כמה יולדות בחדר
ד. אוכל- מהדרין ורגיל
ה. תינוקיה
ו. יחס האחיות
ז. יועצת הנקה
ח. עומס,צפיפות שעות ביקור
ט. אוירה דתית-שבת וכו
7. קיסרי- ידידותי,חרום, מלווה, התאוששות ,ליווי אחרי וכו
ואמר שישתתף בהוצאות של הדלק, נסיעה של 3/4 שעה לכל כיוון.
העביר לי בפייבוקס 50 שח. קצת לא נעים לי... זה מוגזם מה שהוא שילם? אני לא רגילה לקחת כסף... לפחות שאני אדע שזה מחיר סביר או שהוא הגזים?
החזר של 30-40 יותר נראה לו בול בטווח.
נראה לך שקריטי לחבר העשר-חמש עשרה שקלים האלה?
אם כן, ואם זה חבר טוב, אולי לכתוב לו משהו בסגנון וואלה הגזמת, אני מעבירה לך בחזרה 15, ולראות איך הוא מגיב...
שימי לב שאם את לא יודעת כמה ק"מ לליטר הרכב עושה, יש לך אפשרות להכניס את דגם הרכב והמחשבון יחשב בעצמו
ונתתי לתינוק שבן שנה
הריח היה בסדר גמור
והוא ממש אהב את זה 🤭
אבל עכשיו אני אוכלת את עצמי שעשיתי טעות..
יש מצב שזה ממש יכול להיות מסוכן?
הרתחתי את זה לפני במשך כמה דקות ארוכות.
(אני לפעמים נותנת את זה לילדים הגדולים ולא נרשמו בעיות אבל בגלל שהוא תינוק פתאום נלחצתי)
ואני מאוד מאוד רגישה לריחות
נמוכה
חוץ מזה אין מה להילחץ.
אני לבכורה שלי פעם הבאתי מרק כתום,
היא אכלה בהנאה גמורה, ורצתה עוד ועוד
אחרי שנרדמה ישבתי אני לאכול, היה לא אכיל ומקולקל ממש.
היה לי מצפון מסכנה, והכנתי את עצמי ללילה קשה של הקאות
וואלה הכל עבר בשלום, כאילו לא קרה כלום
אני לא רואה שום בעיה.
אולי האוכל כבר לא כזה טעים אחרי שבוע במקרר, אבל רוב הדברים לא מתקלקלים בזמן כזה.
ואם הרחת אז ברור שהכל בסדר.
אבל לא הייתי מלקה את עצמי. לא נורא.
וגם אם לא היה לך אוכל מבושל גם לא נורא שיאכל ביצה/טונה ולחם..
הכל בסדר..
אני אגיד לך מה היה
היום הגיעה העוזרת ואז פיניתי את המקרר מהאוכל הישן
ראיתי את העופות וכאב לי לזרוק. אז הרתחתי אותם והבאתי לו
באמצע שאכל פתאום חשבתי שאולי זה לא מומלץ
אבל הוא אכל בכזאת הנאה ונתתי לו להמשיך לאכול
ואחכ אני אכלתי את עצמי חח
ואז התקשרתי מיד לאמא ששלי שתרגיע אותי
ושאלתי אתכן פה
עכשיו כבר יותר רגועה, גם הוא נראה בסדר גמור ב"ה וכבר עברו כמה שעות
המסקנה היא
בני אדם הם לא פח אשפה 😆
גם לי כואב לזרוק. לכן משתדלת להקפיא אם יש כמות גדולה ומקסימום להפשיר בהמשך..
ואם גם את זה לא הצלחת גם לא נורא, אנחנו אמהות בחופש גדול, רק על זה צריכות מדליה 🙃
הכל בסדר
אשמח לשמוע כמה שיותר פרטים❤️
חשוב לי
גישה טבעית
שקט ואוירה נעימה במחלקות(גג 2 בחדר ורצוי גם פרטי..אבל לא חייב)
וכמובן יחס נעים של הצוות
ורצוי אוירה דתית כלשהי..אבל לא חייב
הילדים פה, לא הפסיקו להשתולל כל הצהריים. ואז הקטן התגלגל מהמיטה שלי, נראה שזה היה עם תנופה אז קיבל מכה רצינית בראש, בכה, נרגע די מהר ושכב על הספה עם מוצץ. היה נראה קצת אפאטי, העברתי אותו לכיסא אוכל ונתתי לו אבטיח, ואז הוא אכל והיה נראה חיוני ושמח. עכשיו עברה שעה מהנפילה והילד נראה עייף פחד. זה יכול להיות כי כבר שבע בערב פשוט לאחרונה אין סיכוי להשכיב אותו בשבע והוא הולך לישון בשמונה או שמונה וחצי...
מדאיג?
אה, לפני כמה ימים, בשעה הרבה יותר מאוחרת שרק רציתי שהוא ישן והוא השתולל, אז הוא גם נפל, טיפס על כיסא, נפל אחורה עם הכיסא (הרבה יותר גבוה ממיטה כי כאילו הוא עמד על הכיסא אז הראש נפל מגובה מטר וחצי בערך), לקחתי אותו, חיבקתי, והא שוב נרגע מהר, הכנסתי למיטה ונרדם (כשבאותו ערב לא היה סיכוי להשכיב אותו, ופתאום נרדם בשניה)
תבדקי אם באור האישום רחב. אם כן, זה מדאיג.
אם לא, בד''כ זה בסדר.
מנסה להשוות לגדול אבל רגע אחד זה נראה אותו דבר ורגע אחר נראה ששל הקטן מוגדלים הרבה יותר, כי צבע העיניים שלהם שונה.
אם זאת לא נפילה רצינית, אני לא דואגת.
יכול להיות שזה מאפס אותם, ואז הם נרדמים בקלות.
יכול להיות שזה הגיוני גם לנו, אחרי לחץ חזק ופתאומי מרגישים מותשים, מן ירידת אדרנלין כזו.
שמעתי על פעוט שמנפילה פחות ממה שאת מתארת הגיע לדימום מוחי
שמיכה וכד'
חשבתי עם ארטליין אבל לא רוצה שתריח את הריח הזה כל היום
כתבנו בארטליין אבל הם כבר זוכרות, זה מוצץ של המעון והיא מקבלת אותו רק בשינה בד"כ, מידי פעם מחדשת שלא יתבלבלו בטעות. על הבקבוק כתבתי בתחילת שנה ובאמת נמחק אבל ראיתי שהיא יודעת מה הבקבוק שלה וגם המטופלות מזהות. בתחילת שנה קניתי בקבוק שמגיע עם מדבקות של אותיות לכתיבת השם וזה עמיד לשטיפה רגילה אבל הבקבוק הזה נשבר לנו.
היא נכנסה למעון קרוב לגיל שנתיים אז אולי זה לא באמת רלוונטי לך..
אבל הוא פשוט נמחק וצריך לחדש כל שבועיים
שהילדים לא ישתו לי ממנו🫣 וכן מריחה
העניין שאני די רגישה לריחות
יש להם חותמות מעולות שלא יורדות בכביסה. השתמשתי לטקסטיל.
בשביל חפצים כמו בקבוק מוצץ וכו - מדבקות של אהבה קטנה
וגם על חבילות של טיטולים ומגבונים.
אנחנו לא מביאים שמיכות, הם מקבלים מהמעון.
אני כותבת עם ארטליין, בדרך כלל נמחק אחרי כמה זמן
היו פעמים שהמטפלות כתבו עם לק.
על שמיכות, אולי אפשר לכתוב בטוש שמיועד לבד. ואז זה לא יורד בכביסה.
מבקבוק זה יורד.
ועוד מישהי כתבה בשרשור שזה נמחק.
יש לנו מעיל לילד שהיה של אח שלי וכתבו עליו שם לפני יותר מעשור וזה עדיין קיים, אבל מסינר נמחק לי אחרי חודשיים בערך. אולי כי המעיל בעשור עבר פחות כביסות ממה שהסינר עבר בחודשיים ואולי זה הבדל בין סוגי בדים שונים.
בארטליין
תרשמי יום לפני זה מתייבש אין חשש
או שתרשמי ותכבסי בטוח אין חשש
קניתי לגדול 90 מדבקות שם קטנות במיוחד (ככה קוראים למוצר)
זה לא יורד, לא בשטיפה ולא סתם ככה (אגב גם המדבקות שלהם למטבח חלבי/בשרי/פרווה מעולות)
קניתי לו בתחילת המעון ועדיין נשארו לי המון אז זה כן משתלם שלא הייתי צריכה לקנות שוב כל שנה
מה לעשות???
בעלי משכנע אותי להישאר לנוח בבית
אני בשבוע 27 נפלתי וקיבלתי מכה בגב, הרגשתי תנועות והכל הרגיש תקין, עדיין במוקד אמרו לי לגשת למיון..
וזה לא קשור לתנועות בבטן
גם אם מרגישים זה יכול לקרות
ולכן רוצים שתיבדקי
מודה ומתוודה.
סביר להניח שהכל בסדר זה גם לא שלב כזה מתקדם של הריון
בטח ובטח שבגב
ומשבוע 23 לדעתי זה גם אפילו במיון יולדות
בגלל שהמכה היא בצד של הבטן
מיכה לתשובה של הרופאים
בגדול הכל בסדר ברוך ה'
רק שממש מוזר אבל שוב עשו לי אורך צוואר מהבטן
ברוך ה' שהכל בסדר
אלא אם יש איזשהו ספק ..או משהו
אם הכל נראה מאה אחוז תקין
אני חותמת ומשתחררת
בפועל זה יוצא ץמיד כמה שעות אחרי ועם הזמן במילא יש פחות סבירות להפרדות
התיעצתי פעם עם מיילדת והיא אמרה לי שבאמת זה הגיוני.. וגם לקוב לא ניסו לשכנע לשא..כי כאמור עבר מספיק זמן מהנפילנ..אז הסבירות ממש יורדת..
אני לא לוקחת אחריות..
אבל אני כן אומרת שזה גם אופציה
השתחררתי ברוך ה'.הכל בסדר. אמרו שאם זו הייתה נפילה ישירות על הבטן,היו מאשפזים להשגחה
אבל חייבת לציין שיש לי חברה שאחרי נפילה ממים במהלך שטיפה,הייתה היפרדות
שלישיה וירידת מים אחרי כמה שעות בשבוע 27 וכמובן שילדה תוך כמה שעות ☹️
(אגב, בזמנו רופאת נשים אמרה לי שההיפרדות שליה חלילה מנפילה יכולה לקרות כמה ימים לאחר הנפילה, וצריך לעקוב)
לכל אחד משפיע ברזל מסוג אחר.
לי אישית אקטיפרין עזר, ומכיוון שהוא יחסית זול ממליצה להתחיל לנסות אותו. (רק שימי לב שיש רבנים שאומרים שאסור לקחת אותו כי הוא מצופה בג'לטין מן החי. תשאלו את הרב שלכם)

המליצו לי על שומשום
ועל תה סרפד..
ביקשתי עירוי ברזל ואישרו לי ב''ה.
זה ממש מומלץ.. הגעתי ללידה עם כוחות.
השתחררתי אחרי לידה עם המוגלובין 12.5
חוץ מהמולטי ויטמין.
10.9 זה לא כל כך נמוך.
אבל בדרך כלל זה יורד עוד אם לא לוקחים תוספים.
היה 12 נקודה משהו בתחילת ההריון.
שבוע 30.
הרופא שלי נותן רק בפחות מ10
מה שעזר לי להעלות את הברזל הייתה 2 אבקה של אלטמן ביום
היה פה שרשור כזה 5בל אני לא מוצאת אותו
ואני מחפשת משהו מטימו או עליאקספרס
אני עם טייצים קצרים כל הסמן ולא יכולה לשלם 100 ליחידה לפריט שמחליפה לפחות פעם ביום, זא רוצה לקנות 8 יחידות...
וכמה שיותר כותנה
ענין היופי פחות חשוב, אני ממילא עם חצאית או שמלה מעל.
זה נטו לנוחות.
לי היה נוח לשים את הגומי מתחת לבטן.
כמובן גומי עדין ולא לוחץ. את יכולה למדוד ואם כן אז זה זול יחסית לטייצים. נגיד חבילה של 5 ב80 בדלתא.
שם יכל להיות מהשו זול ובד נעים
בכלל הייתי בדרך לבייסיקיו ונעצרתי שם.
הוא בדיוק הוציא טייצים קצרים ב15 שקל. מידות גדולות (קניתי מידה 4 ומידה 5- ה5 קצת גדול)
והורידו את הסכום ל450,
לפני זה היה החזר של 500 ש"ח
האם מישהי עשתה עם Babygenes מבית מרכז הרפואי שמיר אסף הרופא?
באמת מקבלים החזר מלא, ותשובה מהירה, או שזה סתם נסיון שיווק?
לחוצה לעשות בדיקה, אבל רוצה משהו אמין, ולא לזרוק כסף לפח (הבדיקה דרכם יקרה ממש..)
תודה רבה!
לא יודעת ממי את אמורה לקבל החזר מלא, לי יש סל הריון מקופ"ח אז מקבלת משם החזר עד 75% (האמת עוד לא טיפלתי בזה)
תשובה מהירה-קיבלתי לאחר 5 ימים, לא יודעת להשוות למקומות אחרים.
דווקא יש להם הסדר עם מכון פועה ויוצא מאוד זול, 1800 ועוד 350 אם את רוצה שתבוא אלייך אחות הביתה (שזה ממש שווה אם יש לך החזר כלשהו ואת לא גרה צמוד אליהם).
תתקשרי למכון פועה והם יקשרו אותך וככה תקבלי את המחיר שלהם. (מסייגת שזו הבדיקה הבסיסית. המורחבת עולה יותר אבל גם מאוד זול יחסית כשאת מגיעה דרך מכון פועה)
שבררתי באופן פרטי איתם ואז כבר לא יכולתי לקבל את ההנחה של מכון פועה.
שאם משהי מתעניינת שתדע. בכל מקרה עושה כי הבנתי שאמין.
ההחזר שיכולוים לקבל זה חלק מקופת החולים תלוי איזה ביטוח יש לך. בביטוח המקסימלי זה עד 75%
אם יש לך ביטוח בריאות פרטי הם יכולים לכסות עוד.
אם הולכים דרך מכון פועה המחיר זול יותר ואז אפילו שהאחוזים אותו דבר משלמים פחות
בנות אשמח לעזרתכן אני מחפשת שמלה לאירוע במחיר שפוי סגנון קלאס עדין אבל שמלת אירוע, לא שבת. השכרה כאן מינימום 1500
אם אתן מכירות באזור ירושלים בית שמש וגם אזור המרכז השכרת שמלות אני אשמח לקישורים או מספרים
אבל יש שמלות יפות בהלל עיצובים וכאלה, במרכז העיר.
יש בברצ'ה... תלוי מה הסגנון
אם תהיי מעוניינת אנסה לברר מספרים. בבית וגן זה נראה לי בחינם. אולי משלמים רק על ניקוי יבש. ברחובות מחיר סמלי
אני ממליצה לך ללכת לחנות אלגנצה בגאולה בירושלים (דווקא לסניף הזה, יש בו הכי הרבה סחורה)
יש שם מבחר גדול של שמלות קלאסיות ובמחירים טובים
הכל עד 350 שח, שמלות מהממות
קוראים לה דקלה, אם תרצי יש לי מס שלה
אם יש לך זמן לאירוע תקני בשיין . אני עושה אירוע בקרוב וקניתי שמלות מעלפות בכלום כסף
חפרתי באתרים ולא מצאתי כלום לטעמי
Coutiva שמלת ערב, שמלת אורח לחתונה עם עיטור יהלומים מלאכותיים, צבע בלוק אלגנטי יוקרתי בסגנון חברתי מוזיקה פסטיבל אביב/קיץ, שמלת מסיבה, שמלה פורמלית
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
תחרה רקומה לנשים בצבע ניגודיות חצוצרה שרוול מותן שמלה באורך הרצפה, שמלה אלגנטית מסיבת ערב רשמית צנועה שרוולים ארוכים
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
Coutiva שמלת ערב ארוכה לנשים עם צווארון דמוי פנינה, שמלת מסיבה רשמית, לאורחי חתונה
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
Coutiva שמלת ערב ארוכה לנשים עם צווארון דמוי פנינה, שמלת מסיבה רשמית, לאורחי חתונה
קניתי סגנון כזה במקימי בסנטר 1 בירושלים
הייתה הנחה ממש שווה אבל גם בלי הנחה המחיר היה סביר לשמלות ערב יש להם מחלקה לסגנון הזה אם אני זוכרת נכון וכנראה שרק בסניף הזה או שהרעיון שזה רק בסניפים מסויימים אז אולי תמצאי גם בסניפים אחרים שלהם
יש לה שמלות אירוע למכירה במחיר של כמה מאות, ממש ממש יפה ושווה
מגיע עד מידה 44-46 בערך
תראי נגיד את חליפת דריה, אני ממש אוהבת אותה
אם_שמחה_הללויהאני היחידה שמתפחלצת מהמחשבה על ג'קט בחום הזה?🥴
אבל יש אנשים שככה באים לאירוע... אני גם לא אוהבת לרקוד עם ז'קט... או לעמוד בחופה בחום עם ז'קט...
בערבים אצלנו נעים..מקווה שיהיה בסדר🙂
האמת על לרקוד לא חשבתי..הולכת לחתונה שלצערי לא תהיה שם הפרדה
לרקוד אולי כדאי באמת לחפש שמלה עם שרוולים או להוסיף שרווח אצל תופרת גם פתרון
עד עכשו כואב לי בבטן באיזור שהוא לחץ
הוא לחץ עם מכשיר ממש חזק.
מה אתן אומרות תמיד זה כך בבדיקה הזו?
יצאתי בהרגשה ממש לא טובה משם
אבל פעם אחת העובר שכב בתנוחה שהרופא לא יכול לבדוק והוא פשוט לחץ על הבטן עד שהוא הצליח להזיז, קרה לי בעוד בדיקות אולטראסאונד שרצו לבדוק באופן מדויק איבר מסוים.
כואב אבל לא גורם נזק
אני אחרי קלומיפן והזרעה ביום ה14
אתמול יום 15 היה ביוץ תסמינים גופניים וסטיק שדהה
היה לי זקיק 27*30 ועוד כמה קטנים יותר
בפועל הכאבי ביוץ הורגשו היוב ב2 הצדדים ונפיחות מטורפת
ייתכן שבגלל הקלומיפן היה ביוץ מיותר מזקיק אחד?
וגם במרכזית קומה 2 יש פוטו שעושה פספורט.
יש יחסית מול קפה נאמן ליד חצאיות נטע עוד פוטו, לא יודעת אם עושים, אבל אם את באזור כדאי להכנס לבדוק
זה נשמע מזעזע אני יודעת.
בן 3.5 סיים גן טטח. גם במהלך השנה אהב רק את גננת האם ולא את המחליפה והסייעות. עכשיו בקייטנה הגננות הן הסייעות, והוא ממש כל יום אומר שלא רוצה ללכת ולא אוהב אותן.
לפני כמה שבועות שאלתי בתמימות בדרך אגב אם הוא עדיין חבר של איזה ילד שפעם היו משחקים ביחד והוא התחיל ממש ממש לבכות שאין לו חברים ואף אחד לא משחק איתו וילדים ממש מציקים לו. כשקצת ניסיתי להבין יותר אז הסתבר שהילדים הגדולים (גן דו גילאי) לא נחמדים אליו כי הוא קטן ולא מרשים לו לשחק איתם, והילדים *שסבבה איתו* כל פעם שהוא משחק במשהו איך שבא לו באים ומשגעים אותו - צריך לעשות את זה ככה, צריך לעשות את זה אחרת (בעלי אמר שגם ראה את זה בלייב ובאמת זה מעיק), ובנוסף במהלך השנה היתה לו "חבורה" בטוחה כזו עם עוד שניים בגילו שהם ילדים טובים והיו חברים טובים שלו. מסתבר שלאחרונה השניים התחברו לילד די מופרע בגן (שבמהלך כל השנה איתגר את הצוות והיה מרביץ המון ומשתולל) ובעקבותיו מתנהגים אליו בצורה לא נעימה (חיבוקים מציקים, דחיפות "משחק", תופסת פרועה שרודפים אחד אחרי השני). ספציפית זה לא אישי נגדו אלא הם פשוט התחילו להתנהג ככה אחד לשני, והוא היחיד שסובל אז מתרחק מהם ומרגיש בודד. ברמה שבעבר אם היינו רואים אחד משני הילדים מחוץ לגן הוא היה רץ אליו שיכנסו ביחד, ולפני כמה ימים התקרבנו לגן ואמרתי לו "איזה יופי, הנה יוסי תשחקו ביחד" והוא ממש היה כזה "אוי לא, לא רוצה הוא יציק לי", וזה דווקא הילד השקט והיותר נעים מבין השניים. בסוף נכנסנו והילד המופרע עוד לא הגיע אז הם שיחקו מהמם. רק כשהילד המופרע נמצא אז יש בעיה.
בסוף כן בשיחה ההיא שהוא בכה שאלתי על כמה ילדים יותר נייטרליים והוא אמר שהם כן חברים שלו ומשחקים יפה, וזה עזר לו שאמרנו שיתחבר אליהם יותר.
בימים האחרונים כל בוקר וערב מתלונן על כאב בטן - בבוקר כי לא רוצה ללכת לגן, בערב כי לא רוצה לישון אבל גם כי רוצה להבטיח את ההישארות בבית בבוקר הבא.
אני יודעת שבמהלך היום הוא ככה ככה - יש זמנים שכיף לו בגן, יש זמנים שלא. כששואלים אותו בכללי הוא לא משתף בכלל, אבל לא בקטע של להסתיר, מאד קשה לו לזכור חוויות (ברמה די קיצונית. יכולים להיות בגן שעשועים לחזור לשאול אותו איך היה - כיף. במה נהנית לשחק? לא זוכר. באיזה מתקנים היית? לא יודע. זה משתפר עם הזמן ועובדים על לתמלל לו את החוויה אבל עדיין זה די מהותי. אם היה ביום הולדת של חבר יכול לא לזכור יום אחר כך שזה קרה אתמול. לפעמים זוכר אבל לפעמים רק אם נזכיר לו ממש).
חוץ מזה הוא ילד ממש ממש רגיש, אנחנו כל השנה עובדים איתו על לא לקחת ללב אמירות מטופשות או רעות של ילדים אבל הוא ממש מתקשה עם זה.
לקייטנה נשאר עוד שבוע במחזור א, אבל הוא רשום גם לשני המחזורים הבאים עד ה8.8, ככה שיש לו עוד 3 שבועות שם שכל יום הוא לא רוצה ללכת.
אנחנו צריכים לעבוד בגלל זה הוא רשום, ומראש חששתי מהקייטנה אבל לא היה לי משהו אחר.
פשוט לא יודעת כבר מה לעשות וכמה לתת מקום לקושי שלו. ברור לי שחלק זה קצת דרמטי יותר ממה שהמציאות, כי הוא ילד כזה, והדברים הפחות נעימים יותר דרמטיים אצלו, אבל מבחינתו הוא באמת חווה את זה ככה.
יצא ממש ארוך, אז תודה למי שקראה. אשמח לשמוע עצות מנסיונכן וחוכמתכן.
בעיניי זה ממש חשוב.
אנחנו גם עובדים.
אבל בכל אופן החלטנו לא לשלוח את אחד הילדים לסבב ב למרות שהייתה אפשרות, כי אנחנו יודעים שיהיה לו לא טוב.
לפני כמה שנים הבכור שלנו היה בגן שהיה לו ממש לא טוב ואמרנו בדיוק את מה שאת אומרת - אין ברירה, הוא רגיש, אולי זה מוגזם וכו'.
ובדיעבד אני מצטערת שלא התייחסנו לזה יותר.
זאת אומרת, הלב שלנו היה איתו, והבנות אותו והכל. אבל בפרקטיקה - המשכנו לשלוח אותו לגן.
ורק בסוף הבנו שבאמת באמת הייתה שם התנהלות לא תקינה (לא אלימות חס וחלילה, אבל לא תקין), ולילד רגיש כמוהו זה היה יותר מידי ורק הגביר את החרדה ופגע בו. (ואף ילד לא צריך להיות במצב של סטרס).
בקיצור, לא להתעלם.
לבדוק אופציות אחרות
אני לא מצפה שתמיד יהיה לילדים מושלם בגן, אבל ילד שמסרב בתוקף ללכת לגן, נותן הסברים טובים לזה ובוכה בדברים שקשורים לגן - זו נורה לנו ההורים ואנחנו חייבים להתייחס לזה.
לפעמים ביחס לילדים, אנחנו מנסים ללמד אותם לפתח חוסן. וזה חשוב, אני לא מזלזלת.
אבל לפעמים זה גורם לנו קצת להקטין את החוויה שלהם, או לצפות שהם יסתדרו עם הכלים האלו וזהו.
וזה לא ככה. הם קטנים, העולם גדול.
לא תמיד ההתמודדות הזו מחזקת, אלא מחלישה
ממש עזרת לי רגע לעצור ולהבין מה נכון לו.
אני ממש מסכימה איתך שההתמודדויות האלה לא מחזקות. לא ילד כמוהו בכל אופן.
ברקע גם יש לו הסטוריה של התעללות במעון, ואנחנו הכי רוצים דווקא לשדר לו שאם יש מקום שלא טוב - אז אפשר לספר ולא נשארים.
הבעיה שעד עכשיו קצת הרגשתי שזה לפעמים לא טוב אבל לפעמים סבבה, וגם שהוא קצת דרמטי כי יודע ללחוץ על הכפתור הנכון אצלנו.
מצד שני אחרי שכתבת נזכרתי שבמהלך השנה היה עצוב אם היה חולה באמת ולא יכל ללכת, ורק בימים שבאמת סובל (עם המחליפה) או בקייטנה אז מבקש לא ללכת.
אני באמת מתחזקת במחשבה שצריך למצוא חלופה גם אם זה ידרוש מאיתנו.
ואגב, את העובדה שהוא רגיש ציינתי דווקא לטובת הפסקת המסגרת ולא כהקטנה של החוויות שלו. אני רואה כמה הדברים משפיעים עליו.
לפעמים גם עם הכלים שנתנו לו נראה שהכל הסתדר והכל בסדר
ואז הילד גדל, וזה צף לו, והוא נזכר וזה פוגע. ואז כבר מאוחר לטפל.
גם של הקושי, וגם שכנראה זה לא חזות הכל.
לא כתבת בשום מקום מה הגננת אומרת. דיברת איתה?
היא אמרה שבאמת הילדים הגדולים מתנהגים לא יפה לקטנים והוא רגיש מאד והיא משתדלת להושיב אותם בנפרד באוכל למשל, אבל בסופו של דבר רוב הזמן זה משחק חופשי ונראה שהיא לא מספיק על זה שגם שם הם מתנהגים לא יפה.
גם מבחינתה כאילו לא טוב לך תבוא תגיד, אבל הוא עוד לא יודע איך לעשות את זה. מעליבים אותו והוא ישר מתקפד ומרגיש לבד וצועק או בוכה, הוא לא מצליח בתוך סערת הרגשות לחשוב על ללכת אליה (אולי ניסה בעבר והרגיש שאין מענה מספיק. לא יודעת). אנחנו עובדים על זה גם אבל יש עוד דרך
אני אצמצם ימי עבודה תמורת ימים ארוכים יותר בימים האחרים, בעלי יבקש לעבוד מהבית חלק מהימים, בזמן שבעלי יהיה - נביא בייביסיטר, כשאני אהיה אז אני.
זה יקרע אותנו אבל הנפש שלו חשובה יותר
להוציא אותו משם.
אולי יש קייטנה נחמדה קרוב למקום העבודה של אחד מכם.
דיברתי עם הגננות אבל סליחה שאני אומרת לחלקן לא אכפת וחלקן יש סיבה שהן סייעות ולא גננות. הן לא יודעות להחזיק גן כל כך, גם מי שמנסה. אין להן סמכות כל כך מול הילדים.
נראה לי שבאמת נוציא
לדבר בטלפון בערב
בנחת
לספר כמ הילד סובל
לנסות לתת מהם כלים
יש לגננות יכולת השפעה מטורפתתתתת
גם להחמיא וזה אבל לחתור לפתרון
שיהיה תורן.שיעזור להם.שיחזיק את הספר של הגננת
שיחלק ממתק או הפתעה לכולם
כן היא מבינה את הקושי אבל לא יודעת אם הרצון שלה מוגבל או היכולת. במבחן התוצאה נראה שלא טוב לו.
מצד שני זה לפעמים קצת מתעתע. היום נגיד היה יותר טוב ואז אני מתחילה לחשוב - אולי אני טועה, אולי לא פירשתי נכון, אולי אני מגזימה. מבינה?
ומצד שלישי גם אם הולך סבבה בסוף הוא בןכה שהוא נשאר בצהרון כשאחד החברים שלו הולך (הוא קלט שיש שם איזו "נקודת יציאה" שהוא מפספס) שזה מבחינתי עוד סימן שרק בא לו לעוף משם.
תוציאי אותו מהקיטנה, ותתיעצי עם איש מקצוע להדרכה קטנה שלכם מולו.
בשביל מה לך לעבוד כשהוא ככה? תהיא איתו בבית, בסוף כשיגדל תצטרכי עוד כסף וזמן לטיפול פסיכולוגי בשבילו, את הזמן והכסף תשקיעי עכשיו כשהוא עוד קטן ויותר קל... חבל, הילד סובל!!!!
ובכל מקרה נראה לי שעיקר הנקודה אצלו זה חיזוק הביטחון העצמי, שאנחנו עובדים עליו אבל יש הרבה לאן לשאוף. היינו בהדרכה, לא יודעת אם היה מיותר או שהיא היתה גרועה.
לגבי שנה הבאה ששאלת למעלה - אין לנו מושג. עוד אין שיבוצים. לא יודעים מי הגננת, מי הסיעות, מה יהיה ההרכב מבחינת ילדים. צפויים שינויים מהשנה אבל עוד לא ידוע מה.
בכל אופן גננות הקייטנה הן במהלך השנה סייעות או גננות צהרון, בכל מצב הן לא תהיינה גננות האם שלו. אולי הסייעות.
וגם מזדהה, לפחות עם חלק.
זה ככ קשה
הייתי מנסה למצוא אופציות חלופיות אם אפשר, גם אם יידרש ג'ינגול בשביל זה.
בייביסיטר, סבתא, לבוא אתכם לעבודה, רוטציות של כל הנ''ל או עוד.
זה היה במקרה של גננת קייטנה שלא היתה לה גישה, הילדים היו הופכים את הגן ומילד רגוע ומתוק ראינו שהילד שלנו נהיה ממש היפר ומשתולל. הגעתי כמה פעמים בהפתעה לגן לראות מה קורה שם והזדעזעתי והחלטתי להוציא.
גם אנחנו עשינו שמיניות באוויר אבל היתה מטרה וזה היה שווה את זה.
לדעתי שווה להתאמץ על זה ולהוציא אותו
נשמע שבאמת ממש לא פשוט לו שם. את יודעת איזה מהילדים ממשיכים לסבב הבא?
נשצע קשוח בטירוף לשלוח ילד למקום שלא טוב בו, הלוואי והייתה לך אופציה אחרת.
אם אין אופציה אחרת עבורו כרגע, הייתי מנסה לדבר עם הגננות, לשתף בקושי שלו ולהכוין מה הוא צריך ולמה לשים לב.
לגבי עזרה לילד, להגיד לו לא לקחת ללב אמירות מטופשות, זה בדרך כלל פחות יחזק ילדים. ילד (גם מבוגר) זקוק לזה שיראו אותו, ולזה שיגידו לו שזה באמת מעליב, זה באמת כואב, זה באמת פוגע ולא נעים שמתייחסים/אומרים/עושים לו כך. לתת לו חיבוק, להגיד לו שהוא אהוב וטוב. ואפשר גם לתת לי כלים אחרי זה, כמו מה להגיד להם או לגננת, או להתרחק וכו.
כנל לדבר על זה שהוא לא רוצה ללכת לגן. למה הוא לא רוצה? מה לא נעים לו? ממה הוא פוחד? לתת תוקף לחששות שלו: זה באמת לא נעים כשלא מוצאים עם מי לשחק. לתת מענה: אנחנו נדבר עם הגננת, נזמין את איקס..
בנוסף הייתי מנסה אחרי הצהריים לחזק קשר בינו לבין ילדים חיוביים.
ובכללית בחופש ממש לעבוד על לחזק אותו לקראת שנה הבאה, לתת לו להתנסות בדברים שהוא טוב בהח ולצבור אהבה ובטחון.
יש דרך להחזיר אותה במלואה?
כרגע האופציה היחידה שמצאתי זה לחפש פריט פריט מחדש, אפילו לא מצליחה ללחוץ על כל פריט בנפרד כדי להזמין מחדש....
אולי פיספסתי משהו ויודעות על דרך כזאת?