למשל
היא רוצה צעצוע מסוים, לומר לה: את רוצה לשחק עם אמא? בואי נשחק ב..(מה שאת מסכימה, ולאו דוקא מה שהיא רוצה- ובעינייך לא מתאים)
היא רוצה לאכול: את רעבה מתוקה. בואי אמא תביא לך משהו טעים ולהציע לה משהו שאת מסכימה
ובכלל חושבת שצריך להיות הגיון מאחורי הדברים . בעיקר עבורנו כהורים
למה אנחנו מסרבים? אנחנו באמת חושבים שזה לא טוב
או בגלל סיבות אחרות?
זה השדר שגם עובר לילדים שלנו, ובהתאם גם האופן שבו הם מגיבים ומתייחסים
תראי,
להגיד לא החלטי לילדים יוצר מצב של נגד.
ז"א כשאת אומרת לא -דווקא היא רוצה.
בעלי למשל מבלבל את הילדים בצורה שפתאום רוקד להם משחק איתם צועק להם הנה חתול ורץ איתם לחלון.
והם אכן מתבלבלים.
אני מתנהלת קצת אחרת ויושבת ומסבירה שאמא מאוד אוהבת ובשמחה היתה נותנת עוד אבל כדי לנו לחשוב שוב אם כדאי כיון שזה מלא סוכר ולא כל כך בריא ויש לנו שיניים ואנחנו רוצים שהן תהיינה חזקות ובריאות ומנסה להציע אלטרנטיבה בריאה יותר..כמו פריכיה וכאלה...
אל תשכחי שהיא ממש קטנה. וסתם בננו מה הבעיה לתת שוקו?
שימי לה מעט אבקת שוקו והרבה חלב...
חבל להתפס על כאלה דברים ..כמובן שזו רק דעתי.
אספר לך משהו קטן.
יש לי גיסה שחפרה לבנה על בריאות ובריאות. לא הסכימה לו בשום אופן לאכול מעדנים.
בושה איך הוא מתנהג היום.
מתבהם על המעדנים! וחוטף לאחיינים האחרים את שלהם.
הילדים שלי קיבלו מעדנים תמיד. והם לא מתלהבים בכלל. אוכלים חצי ומשאירים את השאר והוא לוקח..
פאדיחה.
זה לא שווה את זה.
להפך ברגע שלא תהיי לחוצה ותשדרי נינוחות ורוגע סביב נושאים מסויימים כך תרוויחי הקשבה.
הכל בנועם!
גם הבת שלי יכולה לרצות מלא שוקו וחלב ועוד ועוד... אז אני אומרת- עכשיו שותים מים, או עכשיו אוכלים פרי..
וזהו. בלי יותר מדי הסברים מלומדים...הם לא מבינים יותר מדי.
כדי שלא יתבהמו כמו אחיין שלך.
אני מכירה ילדים שחיים בבית בלי שום דבר מעובד - ההורים יודעים לומר לא והילדים מקבלים את הלא הזה.
למה?
כי ה"לא" של ההורים לא היסטרי, הוא החלטי
והילדים מבינים שההורים רוצים בטובתם (ומתבטאים ככה בעצמם).
הילדים מפלחים ממתקים מדי פעם ואוכל שלא נכנס אליהם הביתה באירועים ובגנים ובתי הספר?
ההורים לא נלחצים, אבל הילדים חשים את זה על בשרם - אז הם לומדים להימנע גם כשלא משגיחים עליהם.
אם הם מספרים על זה שהתגברו, או שרואים שהתגברו - יש מלא שבחים ומחמאות...
בקיצור, יש דרך לעשות את זה.
הלוואי שאלמד מהם.
אני למדתי לשחרר, עד גבול מסוים
למשל מיץ. אצלנו בכלל לא שותים בשגרה מיץ. רק מים
אבל אם היא נמצאת אצל אחד ההורים אז יש אצלם דווקא
לכן החלטתי שאני מסכימה מיץ, אבל רק כוס אחת
ורק אחרי שהיא מסיימת ארוחה
אני חושבת שחבל להכנס למאבקים וככה זה יותר נח לי להתמודד
לפעמים במשך הזמן המשפחה מבינה קצת את הנורמות שלך ומכבדת אותן..
ולפעמים זה פשוט נשאר ככה ואז צריך לחשוב איך להיות יצירתיים
מחילימדתי אותם כבר מגיל קטן שלכל דבר מבקשים רשות מאבא ואמא
אז הם יודעים שדבר ראשון הם שואלים אותנו
ואח"כ את סבא וסבתא
כך שזה בסדר
גם אצלנו ככה...מה יהיה?
מיואשת******
זה לא עניין אם זה פעם ב.. אבל הילדים מתרגלים ששותים פעמיים שוקו וזה לא ייגמר.
כל אחד שיגביל איפה שהוא חושב. אבל סתם, היא פיצקית ושוקו וגם הרבה חלב זה לא משהו בכלל.
שלא לדבר על מלא סוכר ואז יתחילו תולעים לחגוג.
בקיצור האמא יודעת מה טוב..
העניין זה ההתמודדות עם הילדה. זה הכל. אפשר להתמודד עם זה בגבורה, אם יש סבלנות...
פשוט חיבוקים, לתת משהו אחר במקום, אם היא לא רוצה- לא צריך. לחכות שיעבור. בלי הרבה הסברים מלומדים... זהו.
אם לסבא קשה לשמוע את הבכי אפשר ללכת לחדר ביחד איתה...
גם ההורים שלי לא היו נותנים לנו סתם ככה מעדן או לא יודעת מה..לא זוכרת...חטיפים ממתקים ועוד...
כשהיינו קטנים. אבל עם נכדים זה לגמרי אחרת. ואם אני בתור אמא אומרת-סטופ. זהו, עכשיו אין ממתקים- אז הסבא והסבתא מבינים ומשתפים פעולה...
.קוראים לזה גבולות.
אם החלטת שאין שוקו אז אין שוקו (היא יכולה להמשיך לבכות זה בסדר ולגיטימי ככה היא מביעה אי שביעות רצון).
וגם אצל סבא וסבתא פשוט לנטרל רעשים ובעיקר את המשפט "מה כבר יקרה..מה אפכת לך.."
אכפת לי.
בלי הסבר אפילו.
גפ אצלי זה היה ככה.. מגיל שנה וחצי בערך אולי קצת פחות..
זה משתפר עם הזמן.
אני הרבה פעמים נתתי לה לצרוח... הגבתי באדישות כי כלום לא עוזר.
אם היא נותנת להתקרב אליה אני מביאה לה חיבוק ואומרת לה שאני אוהבת אותה.
עוזר לפעמים. אם אפשר להתקרב... חחח
אם היא קצת מבינה אפשר להזדהות איתה- נכון מאד רצית את הX? אוי...אבל אי אפשר עכשיו. זה עצוב לך? ולתת חיבוק ... ואז לומר לא נורא, אפשר משהו אחר...
כלומר אם תשמעי לכמה מהעצות שכתבו לך כאן...
ילד חייב כבר מגיל 0 לשמוע לפעמים "לא".
ואפילו אם אין על מה אז להמציא משהו.
אני ממש מתנגד לזה שכל הדברים השבירים גבוהים, אין שוקו כדי שלא יהיה נסיון וכן הלאה. פשוט - ילד צריך להתחנך שיש דברים שאסורים! ככה זה כל בנאדם תרבותי, ובודאי יהודי מאמין שרגיל שיש מצוות ואיסורים ואנחנו מקיימים אותם גם כשלא מתחשק.
בודאי רצוי להסביר, לחבק, לתת תמורה אחרת וכן הלאה. אלו בהחלט עצות טובות נבונות וחכמות.
אבל בסוף הילד לא יקבל את מה שהוא רוצה, והוא יבכה, ואולי יצרח, ואולי יישכב וידפוק עם הרגלים על הרצפה.
אז את מחכה רגע שיגמור את ההצגה, וחוזרת על ה"לאו" שלך בנחת. וזהו.
לא להילחץ!
אחרי כמה פעמים כאלה הוא יבין ויפסיק. (ויעבור לדרישות חדשות...)
אבל הוא יתחנך שגבולות זה גבולות ומה שאסור זה באמת אסור, ויפסיק לדרוש.
אם את לא עומדת על כך עוד תמצאי אותו ילד עקשן ובלתי מחונך - היום, ועוד יותר מכך כשיגדל.
איך מעיר התנ"ך על אבשלום כשמרד באביו ואנס את נשותיו וכו' - "ולא עצבו אביו מעולם לאמור מדוע ככה עשית" (ציטוט לא מדויק מהזכרון). כן - מצופה היה מהאב שיעציב את בנו לפעמים בסרבו למלא את דרישותיו...
ולגבי הסבא וסבתא - כדאי ליזום שיחה נעימה ומתוכננת בקפידה מראש ולהסביר להם את זה, ואם זה לא הולך אז בלית ברירה לתת מינון קטן יותר לביקורים. (לפעמים מי שהיו מחנכים דגולים בעצמם, משנים קצת סגנון כסבים ונהיים יותר מדי מפנקים. כשזה פעם ב.. אז לא נורא. מותר לשחרר קצת. אבל אם זה יומיומי אז יש כאן בעיה והמחיר עלול להיות גדול)
(האמת שלא השקעתי בכרטיס האישי תשומת לב ועכשיו תיקנתי את זה).
וילדיי הבינוניים והבוגרים בהחלט מודים לי ולרעייתי היקרה על החינוך האוהב שאנחנו מעניקים להם ובאווירה טובה אבל גם עם גבולות.
הפותחת ציינה קשיים באמירת 'לא' וקשיים מול הסבא ששובר לה את ה'לא' ולזה התייחסתי.
וה"מפלצות" עלולים להתפתח מעצות של כמה מהכותבים שנבהלו מאוד מהאופציה של לאסור על ילד קטן דברים ולגרום לו אולי לבכות בצער על שאסרו עליו דבר כזה או אחר...
לא כל דבר אפשר וצריך להסביר, ובגיל הזה במיוחד.. אפשר להגיד "אמא החליטה שלא מקבלים עוד שוקו". ולהציע משהו אחר.
אגב יש תחליף לשוקולית שאפשר להרגיל את הילדים וזה אבקת חרובים (חרובית). אפשר גם לקנות קקאו/אבקת חרובים לבד ולהוסיף מעט סוכר כי בקנוי יש הרבה
בן שנה ו11 - כבר חודשים רבים שהוא עושה סצנות כאלה מדי פעם,
אבל אני פשוט משננת לעצמי שחשוב לי שהוא יימנע מדברים כאלה, לכן א. מרחיקה אותו מכל מה שמכיל סוכר גלוקוז
(פירות הוא אוכל המון וזה סוכר מצויין)
ב. אומרת לא - החלטי. כשאני מפשלת ואומרת את זה לא החלטי כ"כ - הוא עוד יותר נכנס לזה.
עושה לי את זה גם עם ההנקה שהוא מקבל לפני השכבה - אז הוא מנסה אותי כמעט כל יום ואני אומרת לא - ובזה נגמר העניין.
ג. חלב הוא גם מלא סוכרים (לקטוז...), אם הילד שלך הפסיק לינוק, זה אומר שהגוף שלו כבר לא מכיל את אנזים הפירוק שלו וחבל לתת לו גם את זה...
ד. זה הכל תלוי בך ובמה שאת מרגישה ומחליטה בתוכך.
ה. אם לסבא וסבתא קשה, לוקחים אותו מהשטח עד שירגע. לא בנוכחותו - מדברים איתם יפה לגבי הנקודות עליהן
אתם לא מוותרים גם אצל סבא וסבתא, ברור שיש נקודות שאפשר לוותר עליהן אצלם - את תחליטי מה הן.
הרבה הצלחה לכולנו!!
רציתי לחזק אותך ולומר לך כל הכבוד שאת עומדת על עקרונותייך!
(קצת ארוך זה יצא ..
)
את -האמא - ואת היא האחראית הבלעדית להחליט מה טוב לילדייך ומה לא .
ואת לא צריכה להתנצל ולהרגיש רע עם זה שהבת שלך מתחנכת .
ילד מטבעו , רוצה כאן ועכשיו , וכמה שיותר מהר וכמובן שילד בריא רוצה ואוהב ממתקים (זה ככה במאמר מוסגר) .
אם החלטת שלא לתת לילדה שלך שוקו או כל דבר אחר , מכל סיבה שהיא ,
את מחנכת אותה , לדחות סיפוקים , ביטול עצמי , כיבוד הורים וכו..
זה דבר חשוב מאוד ! וזהו חינוך !
כאשר אנחנו אומרים לילדנו שאנו לא מסכימים משהו , חשוב להיות עיקביים ,
ולתת לילד תחושה שלא משנה אם זה יגרור בכי , או אי הסכמה או נדנוד ..
יש כאן "בעל הבית" ובעל הבית החליט ...שלא .
הילד ילמד שיש מולו הורה אסרטיבי , חזק , שלא משנה איך תגובתי תהיה הוא החלטי בדעתו .
והורה כזה ראוי להערצה וכדאי לי לסמוך עליו ,
ילד שלהוריו יש עקרונות ,יעריץ ויאהב את הוריו ויסמוך עליהם .
וזה מאוד חשוב להתפתחות שלו ,
ילד כל הזמן בודק גבולות ובודק עד כמה הוריו חזקים ..
ברגע שניתקפל מול הילד הוא יאבד בטחונו בנו
וירגיש שהוא יוכל להשיג כל מה שירצה, הרי הוא החזק יותר.
אני מאוד מזדהה עם התחושה
שילד מבקש משהו
והוא בוכה ( זה קורה בד"כ בגילאים הקטנים ) אז לפעמים יש רעשי רקע מהסביבה :
"תני לו , למה שיבכה , מה כבר יקרה וכו וכו.."
לומדים לסנן את רעשי הרקע האלה .
אני גם הסברתי למי שיכל להבין וזה הופסק ב"ה.
גם אל לנו לשכוח שסבא וסבתא הם לא בעלי תפקיד של מחנך הם על תקן מפנקים 
הכול טוב את בדרך נכונה..לגבי הבכי בגילאים הקטנים ניתן מהר להסיח דעתם למשהו אחר..פחות דיבורים , אפשר להרים לתת חיבוק ולומר :"כבר הבטן הקטנה שתתה שוקו היום" ,הבטן רוצה גם מים.. להסיח דעת בצורה נעימה.
בהצלחה
למדתי סדנת הנחיית הורים אם תירצי עוד דברים מעניינים תפני אליי באישי.
אין דבר כזה "היא רק תינוקת".ובטח בגיל הזה-הם הרבה יותר חכמים ומבינים משנראה לנו
ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.
זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?
הורים ו4 ילדים.
אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.
(אני מפה בניק אחר)
גם במוצרים שהם לא המותג הפרטי שלו
רוב מה שאנחנו קונים שם זה לא מהמותג הפרטי, אלא ממותגים גנריים שיש בכל מכולת בגדול. ובהחלט יותר זול ובפער
לפחות מהמכולת השכונתית שלנו.. (ויש כמה)
אבל היא גם באמת יקרה
ודווקא בשר ועופות וכו אנחנו לרוב לא קונים שם
מה משמח יותר? בגד לתינוק או משחק לילדים גדולים?
מניחה שיש הבדלים, אבל אשמח לשמוע טיעונים לכאן או לכאן
(וכן, יודעת שהכי משמח ארוחה / עזרה, אין לי אפשרות אבל לצערי)
לחדש לקטן
אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.
(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)
אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽♀️
אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.
בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור
פעם פיגמה שווה
כי לתינוק יש הכל…
מדובר על גיסות
הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי
והיה לי ממש כיף😂
לדעתי זה לא תלוי קירבה
פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃
וחלוק פרוותי והיא עפה על זה
אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב
אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.
אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.
ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים
אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה
אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם
אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר
אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה
אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות
תכלס מאז ומתמיד
כמה ספורות ממש
אין לנו משפחות בסגנון
הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה
וזה הנורמה
אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש
אז לא קניתי הכל כמובן
אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי
בעיקר לשבת
אז אני היתי שמחה בבגדים
אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר
היתי שמחה גם במשהו לעצמי
פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק
בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."
נהניתי מהמחשבה
והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)
אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...
אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו...
כן כיף להתחדש במשהו לבייבי
דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.
ארוחה אפשר להזמין בוולט.
יואו חיכינו איתך
איזה מרגש
ירושלמית במקורזוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון
מרגש מאוד !
הרבה נחת להתאוששות קלה
של @בכינוי אחר (תודה לך)
שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -
כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,
לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.
מאיפה מתחילים?
אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.
הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?
לא באלי לחיות ככה.
לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.
אבל אולי אין מנוס.
תודה!!
להגיד לעצמך לא זה באמת לא כיף,
צריך להתחיל מהחלום שבגללו רוצים לחסוך, להיות בתפיסה שאת מרוויחה מזה
בעיני הכי עוזר לזה זה להדגיר תקציב להוצאות שאת לא סגורה עליהן, ואז בתוך התקציב הכי בכיף בעולם, הגדרת לעצמך 300 בחודש ליצירות? לבני ואל תתבאסי על זה שאתם חוסכים פחות, ומעבר לזה ממש להכניס לעצמך שזה לא בתקציב, כי אתם בוחרים בחלומות אחרים וזה לא משרת אותך ההוצאה הזאת
מה תעשו?
סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה
בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת
אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯
אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??
סגנון דתי לאומי דוס
(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)
אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76
יש לנו סיכוי?? 🥴
אם ירושלים רלוונטית
יצאנו לנסיעה דיי ארוכה עם כמה עצירות, האחרונה היתה אמורה להיות לתדלק, ושכחנו (שיואו כמה שזה לא אופייני לבעלי!! זה ההפך!)
באמתע כביש שש רואים שנשאר חמש קמ
התחנה הכי קרובה 15 קמ מאיתנו
מזמור לתודה
דברי תורה
חסדי ה' הגענו לתחנהה
זהו אמרתי שאפרסם 😂
תודה לה'
שבת שלום❤️❤️
מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות
ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים
לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.
בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.
בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)
יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)
וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.
יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…
אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.
ובהצלחה רבה!
ועכשיו שוב,
לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..
ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...
