פורום הריון ולידה (עמוד 3222)

1. סודה לשתייה
זיהומים בדרכי השתן שנמשכים ימים אחדים דורשים התערבות רפואית, כיוון שאם הם לא מטופלים כהלכה הם יכולים להדביק את הכליות ולהפוך לבעיה רצינית מאוד. כדי לסייע לטיפול בדלקת, נסו לערבב כפית סודה לשתייה בכוס מים. הסודה מנטרלת את החומציות בשתן ועשויה למנוע התפשטות של הזיהום, כמו גם לעודד התאוששות מהירה.

2. אוכמניות
אוכמניות וחמוציות הן מאותה משפחת פירות יער ויש להן מאפיינים דומים של נוגדי חמצון. במחקר שנערך בפינלנד נמצא כי מיץ אוכמניות יעיל מול חיידקי לקטובצילוס הנמצאים במערכת העיכול ובנרתיק. ההשערה היא שמיץ אוכמניות מסוגל למנוע מחיידקי האי-קולי להידבק לדפנות שלפוחית השתן. כיוון שמיץ אוכמניות אינו נפוץ על מדפי המכולת, גם אכילת קומץ גרגרי אוכמניות, בשילוב דגני הבוקר, יכולה לספק הגנה יעילה.

3. מיץ חמוציות
מחקרים רבים מצאו כי שתיית מיץ חמוציות עשויה לעזור למנוע ולטפל בדלקות בדרכי השתן. המיץ מונע מחיידקי המעי להתפשט וליצור זיהום. כמו כן יש לו השפעה אנטיביוטית קלה. על פי המחקרים, הפרואַנתוציאַנידינים שנמצאים בריכוז גבוה בחמוציות, מפחיתים את היצמדות החיידקים לדפנות דרכי השתן ובכך מסייעים למנוע את התפשטותם. שתייה של כוס מיץ חמוציות ביום יכולה לעזור למנוע זיהומים בדרכי השתן. במידה ואתם כבר סובלים מזיהום, שתו 2-4 כוסות מיץ ביום.

4. אננס
אננס עשיר בויטמין C ובברומלין, אנזים חיוני המסייע בין היתר לטיפול בדלקות בדרכי השתן. שניהם ביחד עוזרים לחזק את תפקוד המערכת החיסונית הנלחמת בזיהום. אכילת כוס אננס ביום יכולה לספק תמיכה מצוינת לטיפול בדלקת.

5. מים
אם אתם נוטים לסבול מדלקות בדרכי השתן הקפידו לשתות הרבה מאוד מים; כ-8 כוסות ביום לפחות, כך תכיפות מתן השתן תהיה לפחות כל 4-5 שעות. במידה ואתם כבר סובלים מדלקת, הגדילו את צריכת המים ושתו כוס מים לפחות כל שעה. זרימת המים במערכת השתן תעזור לשטוף את החיידקים על ידי מתן שתן בתדירות גבוהה. כמו כן, ניתן למלא בקבוק מים חמים ולהניח על הבטן התחתונה כדי להקל על הכאבים המתלווים לדלקת.

אל תשאירי את זה למוצש!!! לפחות יתנו לך טיפול במקום... יש עוד קצת זמן עד שבת...

בדכ ברפוואה דחופה ( לא במיון של בית חולים) הולך יותר מהר ומשלמים השתתפות עצמית
שווה הכל לדעתי ממש כדאי

זה למניעת כאבים של דלקת בדרכי השתן
זה כאבים איומים!! כל כך מזדהה
הסדורל משפיע בהמשך על תוצאות התרבית, אז בכל מקרה אם את בטוחה שיש לך דלקת קחי אנטיביוטיקה אחרי שבת.

אחרי בירור שעשיתי בהריון בגלל דלקות חוזרות (7 פעמים) אסור!! וגם בהנקה ☹️

אם לא, אז תקחי משכך כאבים, אפילו 2 ביחד, ולשתות מיץ חמוציות, ומים שבישלו בהם פטרוזיליה.

סי שלוש ביום

בסוף לקחתי מקרודנטין ועזר לי פלאים ברוך השם.
(לא היה לי זמן ללכת למוקד כי היתה לנו נסיעה של שעתיים לשבת...)
אבל באמת תודה על כל ההמלצות!!!

אני לוקחת מקרודנטין כל פעם אחרי קיום יחסים בעקבות 4 דלקות בדרכי השתן תוך חודשיים..
ומאז אפס דלקות בה כבר מלא זמן..

זה פליז דק. ואנחנו ישנים עם מזגן.
היא יותר קטנה משמיכה רגילה

ראיתי רק שמיכות חורף לילדים

ויפה

אבל אצלי זה הלילה שלא ישנה טוב

ובשכיבה.. הכי קל..

וחוץ מזה במשך היום איו לי הרבה עצות אל היא לא לוקחת מוצץ...אולי נדנוד בעגלה עם חיתול על הלחי... ?

אני מנקה בלילה בשכיבה.
ביום זה לא נוח לי כי זה אומר להכנס למיטה, ויש לנו גם עריסה מתחברת מצד אחד וקיר מצד שני אז מעדיפה להניק בסלון בספה...
מה גם שהיא מזהה שאני קמה מהמיטה גם אם היא כבר התנתקה לבד ורק ישנה איתי במיטה, ומתעוררת תוך כמה דקות. (זה מה שקורה בבוקר כשאני קמה לפניה, אם היא במיטה שלי היא מתעוררת מיד אחריי)

איך לא קרה לך לפני אפילו?

אבל לא יודעת פתאום היה נראה לי מוזר , וגם בהריון הקודם רצתי אולי 7 פעמים למיון כי חשבתי שיש לי טפטופים של מי שפיר לבסוף זה היה סתם דמיונות .
אז מנסה להרגיע את עצמי ולדעת שזה תקין וקורה לעוד נשים .
תודה

שלילי ושל הבעל חיובי צריכה לקבל זריקה.
בכל מקרה ההמלצות הן לקבל את הזריקה בשבוע 27 אך אם הבדיקת קומבס תקינה לדעתי אפשר עוד לקבל וזה גם מאד חשוב.
בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל.

מהלידה...

את בטוחה שלא נתנו לך? אולי נתנו וזה נרשם רק בכרטיס מעקב הריון ולא במחשבי הקופה?

אחרי הלידות לא קיבלת?

מוזר לי מאד שהרופא שלך לא התייחס לעניין, לא עשו לך בדיקת סןג דם בתחילת ההריון?

יש כ"כ הרבה סיבות במהלך ההריון שהנושא הזה יעלה...

 

אצלי בכל ההריונות והלידות התייחסו לנושא מאד ברצינות

והיה מודגש בגדול על התיק שלי בבי"ח וכן על כרטיס מעקב הלידה שיש לי סוג דם שלילי.

 

את חייבת להתייעץ עם רופא, אם אפשר עדיין לקבל...

ולעדכן בבית החולים על העניין!!!

בהריון ראשון קבלתי בשבועה28, ובהריון שני לא. קבלתי דוב אחרי לידה שנייה כי ץינוק היה עם סוג דם פוזיטיב. רופא שךי היה מעודכן לגבי סוג הדם שלי מתחילת ההריון ובקש ממני בתחילת הריון ובשבועה28 לבצע בדיקת קומבס ועל סמך זה שהיא יצאה שלילית לא שלח אותי לחיסון

וצריך את החיסון גם הבדיקת נוגדנים בדם תקינה כי אם היא תצא שלילית כבר אין מה לעשות וההריון מוגדר בסיכון ויש סיכונים לאמא ולעוברים וסכנה בהריונות הבאים.

אם הוא שלילי אז באמת אין צורך (הרופאים לא מתייחסים לזה כי הם כביכול לא יכולים להיות בטוחים שהוא האב, אבל את יכולה לדעת שאפשר לסמוך על זה...)
אם לבעלך סוג דם חיובי אז בהחלט זה חשוב. טוב שהקומבס יצא שלילי, זה אומר שבינתיים לא קרה כלום, אבל עדיין יש חשיבות לבדוק ולעשות. הייתי מתייעצת עם רופא נשים אם יש עדיין צורך לעשות או שכבר יתנו רק אחרי הלידה (אם לתינוק יש סוג דם חיובי).

הבנתי שסיכון הוא לעובר ולא לי. מפחדת שלא יקרה לו כלום

נותנים תוך 72 שעות מהלידה... זה ממש לא קשור לתינוק!

מכיוון שבזמן הלידה עלול להכנס מעט מדם התינוק למחזור הדם של היולדת

ואז הגוף מתייחס לדם התינוק כנוגדנים זרים

ואם נכנסים להריון נוסף, הגוף עלול לתקוף את ההריון...

אז אם עד עכשיו, שבוע 40 גוף לא דחה את העובר וגם לא בצעתי חיסון אנטי די בשבוע 28, אז אני יכולה להיות שקטה מבחינת הבריאות התינוק ?

פגיעה בעובר.

הדבר היחיד שראיתי פעם שיש יותר מקרים של צהבת ילדים כאשר יש לאם סוג דם אחר מלתינוק.

מנסיון אישי שלי-

4 ילדים- כולם סוג דם אחר ממני.

כמעט לא היתה צהבת, כלומר: לא ברמה אפילו שהיו צריכים אור/מעקב בילירובין/ דחית ברית

רק אצל התאומות הקטנות היתה צהבת

אבל זה תופעת לוואי של פגות...

אני רק ממליצה לך להיות בקשר בקרוב עם רופא ולשאול האם צריך עדין לקחת חיסון / להסתמך על החיסון של אחרי הלידה

בהצלחה רבה רבה

בריאות שלמה ותמיד בשמחה

שבת שלום

הסיכון הוא לא לעובר הנוכחי אלה להריונות הבאים.
ובכל מקרה גם אם את שבוע 40 והגוף לא פיתח נוגדנים ב"ה זה יכול להתרחש גם בזמן הלידה ולכן מביאים לאם חיסון גם אחרי הלידה (אם לתינוק יש סוג דם חיובי)

כך שעכשיו זה ההריון השני המסוכן, שמדהים ששרד בכלל עד עכשיו

מה שאני יודעת שהנוגדנים מהאם תוקפים את התינוק וכל הריון נוסף מסתיים בהפלה בשלב מוקדם יותר

והגוף לא פיתח נוגדנים.. זה לא מחייב שהדם של העובר חדר למערכת הדם של העובר.

הסכנה היא רק במצב של עובר יש סוג דם חיובי, ואם סביב סוף ההריון או סביב הלידה הדם של התינוק מגיע לדם של האם זה גורם להיווצרות של נוגדני אנטי די שיגיעו לדם של העובר ויפגעו בו (ברמת פגיעה נמוכה זה יגרום לצהבת רצינית לאחר הלידה, ברמות קשות יותר זה גורם לאנמיה כבר בתוך הרחם ויכול גם לגרום למוות תוך רחמי ח"ו במידה ולא מטופל).

אבל כל זה קורה רק אם באמת נוצרו נוגדנים בדם של האמא, שזה מה שבדיקת קומבס בודקת. אז כל עוד היא יוצאת שלילית זה מצויין וזה אומר שלא נוצרו נוגדנים למרות שבהריון הקודם היתה טעות ולא נתנו את החיסון (אולי לתינוק היה סוג דם שלילי ולכן לא קרה כלום, ואולי גם אם היה סוג דם חיובי לא היה מעבר דם שלו לדם האם..).

אם לאבא יש אלל אחד דומיננטי שהופך אותו לחיובי, ואלל אחד רצסיבי של שלילי, אז לילדים יש 50% סיכוי לכל אחת מהאפשרויות.
לי יש סוג דם שלילי, לבעלי חיובי, לשני ילדים חיובי ולשלישי שלילי.

אצלי בכל ההריונות הרופאת נשים התייחסה לחיסון ברצינות רבה
גם אחרי שקיבלתי מכה בבטן באחד ההריונות והכל נצפה תקין באולטרסאונד שלחו אותי לחיסון

לדעתי צריך להיות גם שלילי ואז באמת אין סיכון לילד

 

עיסויים באיזור העטרה...עם 3 אצבעות לוחצים ממש בעדינות פנימה עד השניה שמרגישים טיפה כאה לא יותר מזה ומשחררים
וככה בכל השד
ואז תנסי לסחוט

זה מעודד ייצור חלב.
ויגרום לעוד גודש שלא יוצא.

יחד עם עיסויים. לדחוף לכיוון הפיטמה מכל הכיוונים.
לנסות לסחוט עד שיצא משהו. לסיים את המקלחת עם מים קרים על השד.
אפשר גם לשים עלי כרוב על השד- לא על העטרה! זה מקל.
ואם הופך להיות אדום וחם- לפנות לרופא לקבל אנטיביוטיקה

ורופא זה רק ביום ראשון.. סובלת ממש בנתיים..

מים חמים במקלחת ותוך כדי עיסוי למקום

על הפטמה? אם כן אפשר לפתוח אותה עם מחט (אחרי חיטוי) ואז להניק זה נפתח מייד. אם את לא רואה כלום תניקי בתנוחות משונות ככה שהסנטר של התינוק מופנה לאיזור הגדוש עד שתראי נקודה (או שהסתימה פשוט תיפתח)

ננסה.. תודה

וואי, זה כאבי תופת.. חיבוק גדול!!
ותנסי להשיג כרוב לפני שבת

ניסיתי להניק בתנוחות שונות. הבעיה זה שבקושי יוצא חלב. אז המתוקה מתעצבנת...

בליל שבת אחרי הסעודה הנקתי אותה בכמה תנוחות מוזרות.. (על שמונה.. בעיקר..)
והשתחרר ברוך ה'..
עכשיו קצת כואב בפטמה.. מקווה שלא מתחילה לי פטריה..למרות שאין לה סימן ואין למתוקה לבן על הלשון.. מחר אקנה לי משחה (איך קוראים לה?)
שבוע טוב

מקווה שיחלוף במהרה!

תחכי קצת. לא בטוח שזה פיטריה, כנראה מהסתימה

הרבה נחת ושמחה

@מק"ר איך עובר אצלך?

עכשיו אני מבינה לאן נעלמת באמצע הסיפור שלי

ואז אחרי הלידה את ההמשך...
תודה נשמה😘

נחת, בריאות ושמחה לכולם. התאוששות קלה ומהירה

ניתח את הבן שלי לבקע.
מקצועי ואנושי.

ניתח שני בנים שלנו. אדם נחמד מאד. ומאד מקצועי

ועצבנית אך מתקשה להירדם?

כרגע הולכת לישון בערך ב1 בלילה קמה בסביבות 8 9 חוזרת לשנת בוקר מ10-11
וישנה שוב צהריים בערך מ17:00-18:00 כי היא גמורה אי אפשר למשוך אותה יותר .
אוכלת מטרנה ודייסה לפני השינה .

לפני זה הייתה נרדמת בערך ב21:00 עד 6 וחצי בבוקר .

דברים שהיו עוזרים לפני כמו מקלחת חמה לפני השינה או להרדים אותה במיטה שלנו ואז להעביר לא עוזרים גם עכשיו

את השנת בוקר תהפכי ל12-14
ואת השעה של הערב תבטלי לה ואז היא תהיה עייפה
וב7 וחצי כבר אמורה להירדם

למרות ששאוב היא כן אוכלת קצת (לא מנה שלמה).

תגגלי על קרן פרקש- היא מעין "יועצת בקבוקים" ויש לה ארבעה סרטונים חינמיים.

אני מנסה לתת לה שאוב אבל היא לא מעוניינת,ניסנו הרבה שיטות,אצפה בסירטונים מקווה מאוד שיעזור תודה רבה

עכשיו הצלחתי לתת לה בעמידה ותוך כדי קולות מציצה.
אולי אצלך היא דווקא תסכים לתמ"ל?

היא לוקחת מוצץ?

תמ"ל כרגע מעדיפה שלא,כשתגיע ל3 חודשים אנסה,מפחדת מהגזים/עצירויות.
בעלי ניסה בעמידה גם ללא הצלחה.
מוצץ הצליחה רק לפני כמה ימים לקחת בזכות שיטה שקראתי כאן בפורום,ולוקחת אותו רק לפני שינה.בין לבין היא לא רוצה

ספרי ספרי!

ומצמידה באלכסון כלפי מעלה ל שפה התחתונה והופ שואבת.תעדכני אם הצליח לך

מצאנו מוצץ שלא עושה לה רפלקס הקאה והיא נותנת להכניס אותו אבל אחרי 3 שניות היא פשוט פולטת אותו.

הבת שלי בת חודשיים ועד לפני 3 ימים לא הכניסה שום פיטמה לפה,למרות שהתעקשתי יום יום וכמה וכמה פטמות של מוצצים ובקבוקים,אנחנו עם מוצץ אוונט,עשיתי את השיטה הזו והופ מוצצת עד היום אני בשוק שהיא לוקחת,נופל בהתחלה ואז מחזירה לה עד שנתפס טוב אל תתייאשי

לא עבד לי

תניחי אותו באלכסון כלפי מעלה על השפה התחתונה

מגיל 3 וחצי חודשים מנסה לתת לה בקבוק,

בהתחלה לא הסכימה לאכול בכלל והייתה בוכה רק מזה שראתה בקבוק שמתקרב אליה.

היום היא עדיין עושה לפעמים בעיות אבל כבר בד"כ מסכימה לאכול יפה

המסקנה שלי (אחרי בחלפת אינספור סוגי בקבוקים, תנוחות האכלה , טמפרטורות שונות של החלב השאוב ועוד כהנה וכהנה) היא פשוט להיות סבלניים ולנסות שוב ושוב בלי להתייאש. בסוף הם לומדים שאין להם בריריה ומסכימים לבקבוק

חשוב מאוד להיות עקביים עם הבקבוק, לנסות לתת לה אם לא רוצה, לחכות כמה דקות ולנסות לתת שוב.

חשוב מאוד לבדוק שהחלב עדיין תקין וטוב אחרי כמה נסיונות

 

בהצלחה לך

 

היום ניסיתי וזה עבד מעולה. ככה הטמפ' מתאימה בדיוק.

היום פעם ראשונה הצלחתי לקחה 30 שאוב,על כדור פילאטיס ,השבוע יש לי השגים מריעה לעצמי חחח

מה יהיה? לא מסכימות בשום אופן בקבוק, לא שאוב ולא מטרנה!

על המוצץ כבר וויתרתי...

אבל אני מפחדת מאד שפשוט יזרקו אותן מהמעון....

לא היה לי אף פעם סרבנים... וכולם ינקו עד מאוחר.

האמת שאצל התאומות הארכתי את חופשת הלידה וזה יוצא שאני חוזרת כשהן כבר בנות 8 חודשים...

אבל כבר חודשיים מנסה איתן בקבוקים ולא הולך לנו..

הצילו!!!

תמשיכי לנסות,עשיתי את כל השיטות עד שנתפס,רק השבוע מזה חודשיים.תנסי הכללל עם הרבה סבלנות.חיפשתי פתרונות באינטרנט וניסיתי הכל.

אולי בגלל שהן פגות, כל הקטע של לאכול מכפית קצת קשה להן

מקווה בעז"ה שיסתדרו איתן במעון...

בחוזה קבלה היה תנאי דרקוני כזה-שתינוק יונק חייב לדעת לקחת בקבוק...

ודייסות על בסיס תמ"ל.
טוב שהן בכזה גיל!
תניקי לפני ואחרי המעון.
לא יזרקו אותן.

עד שאנחנו בקבוק של לנסינו! יקר אבל היחיד שהצליח

התאומים שלי היו מגיל אפס עם בקבוק, נתתי ארוחה ארוחה.

בגיל חודש התאומה התחילה להתנגד למטרנה, בגיל חודשיים נכנעתי ועברתי להנקה מלאה.

בגיל 4 חודשים נכנסו למעון- עשתה המון בעיות עם האוכל, אכלה רק מתוך שינה או שרק 30 גרם ב 6 שעות... ככה כמה חודשים וגם את המוצקים היא לא אכלה עד גיל 8 חודשים לפחות.

כשהפסקתי להניק התחילה לאהוב בקבוקים.

שקיבלת (הודעה קודמת שלך, כתבת שקיבלת ב ז׳ באב).

בהצלחה

תודה הלוואי

ושל הזרע דומות..
מתי קיבלת מחזור? כמה ימים בין וסת לוסת?

היי המחזור שלי לא סדיר פעם אחרונה היה 35 יום

קיבלתי ב 8/8 טלפני ב 9/7

עד שהוא יחזור הוא יצטרך לצאת שוב...

וערבית לא צריך מיד בתחילת הערב אפשר מאוחר הרבה יותר. שיצא שוב אין מה לעשות
לפני שמגיע יתפלל מנחה וקצת יתעכב בגלל זה לחזור

יגיע יותר מוקדם הביתה

גם לי קשה התקופות שזה מתנגש לנו בזמן הזה.. אבל זה זמני כמה שבועות ואז זה מוקדם יותר/מאוחר יותר ..

שכחתי כבר איך בעלי נראה

שהתפילות תמיד בול בזמנים שצריך אותם בבית.
שחרית - מתארגנים למוסדות וכו'.. לחץ של התארגנות וזמן.
מנחה וערבית - מקלחות והשכבות.

מה אתן חושבות שזה במקרה? הגברים סידרו זמני תפילות בדיוק כשבא להם לברוחחח...

צוחקת כמובן

כי היו לו 12 ילדים בבית!

כשהוא הולך וקשה לך עם זה, דברי עם ה' ותאמרי שאת שולחת את בעלך לתפילה אפילו שמאוד קשה לך ושיחשב לך שכרך לפי צערך

עבודה גם לנשים- לשחרר את הבעל בזמנים מאתגרים ולשמוח בזה

אצלנו משתדל להתפלל מנחה בצהריים ואז קצת מקל..

עם הילדים? לצאת פעם בשבוע חובהה! למצוא זמן.. אין לי מה לומר חוץ מאיזה כיף שהוא מקפיד על זה, ושזה סדר העדיפות הנכון והטוב בבית יהודי, וצריך להתאים את עצמנו ללוז הזה אן אין שעות אחרות..

אם הוא חוזר בשבע אז בחורף הוא יוצא באמצע העבודה למנחה נכון? מה שהוא יכול בחורף אפשר גם בקיץ אם זה מספיק חשוב לו. יתכן שהוא לא מספיק מבין כמה זה חשוב לך. מציעה לדבר על זה

ואם תגידי שבחורף הוא לא מתפלל במנין בגלל שלא מצליח לצאת מהעבודה , אז למה בקיץ את פחות חשובה מהעבודה?

אשכרה להכניס לאישה ספקות בזה שהיא חשובה מספיק לבעלה,?
להראות לה שהוא לא מספיק מתאמץ בשבילה?

למה,?

וכל מה שכתבת זה השערות באוויר את לא מכירה את המציאות חיים שלהם
מי אמר שהוא חוזר מוקדם?
אולי יש לו מניין בעבודה או סמוך ויוצא להפסקה וחוסר ?
אולי יש ערבית מאוחרת במקום בו גרים בחורף?
אולי חוזר מוקדם בחורף כי אז הבוס מאשר לו במיוחד ובקיץ לא?
יכולות להיות סיבות שונות
למה להציג רק את השלילית שבהן?

וגם
אדם שמשקיע ומקפיד על תפילות במניין לא אומר שלא אכפת לו מאישתו
עבודת ה' זאת גם התמסרות לא רק התנהלות בגבול הנוחות
וכל אחד יתנהל איך שנכון לו
ובוודאי שלהצליח לתת מענה גם ל בעזרה בבית זה הכי ראוי
נגיד אצלינו- הוא מתפלל ערבית במניין מאוחר
ומניחה לרוב משתדל מנחה גדולה אם יכל או לפחות בשעה נוחה לי יותר
אבל לא תמיד זה קורה
ולא חושבת שיש לי מה לכעוס עליו
זה לא אומר שלא אכפת לו
כמו שבבוקא הוא לא יכל להיות בבית ולעזור לי בלארגן את כולם כי קם נץ ואחרי התפילה הולך לעבוד שעה וחצי באיזו עבודה וברור לי שזאת גם השקעה שלו עבור שנינו ולא התחמקות מאחריות
גם תפילה זה השקעה שלו עבור שנינו

להתגמש אין סיבה שבקיץ לא
בקשר אליך אם טוב לך ואת מרגישה שהתפילה במניין בשביל שניכם מצויין אין בכלל ספק
אבל לפותחת קשה ..היא בקושי רואה את בעלה
יש זמן לכל דבר תפילה במניין זה מאוד חשוב אבל בקיץ קשה לשלב בין 3 תפילות במניין ..שעות ארוכות של עבודה וגם יחס לילדים ולאישה לפעמים צריך להפעיל שיקול דעת ואם צריך להתייעץ עם רב כדי לראות מה יותר חשוב

סהכ אמרתי שאם בחורף יש לו פיתרון למנחה (שככל הנראה אומר לצאת באמצע העבודה, כי אין ברירה) אז גם בקיץ הוא יכול לעשות אותו דבר

ולפעמים אשה צריכה להסביר במפורש שזה בעיה וזה מפריע לה ולא בגלל שהיא לא מספיק חשובה לו אלא בגלל שהוא לא מבין ולא מספיק חושב איך לפתור את המצב

כמו שאם אני לא נשארת לשחק עם הילד בגן קצת בבוקר זה לא כי הוא פחות חשוב לי אלא כי אני *חייבת* להגיע בזמן לעבודה

אישה שאין לה בעיה שבעלה בקושי בבית ומסתדרת וכולם שמחים אז הכל מצויין אבל אם לא הבעל צריך לדעת שיש תקופות בחיים שיש עניינים יותר חשובים מתפילה במניין
ואם יש לו ספק בזה שישאל רב

מותר להגיד שמשהו קשה לי ואני רוצה לשמוע מה שיעזור לי להתגבר ולא לוותר.

אין ספק שזה מאתגר וזה שעות קשות אבל בעיני זה עוגן חזק מאד של הבית. הידיעה שאבא שלנו מתפלל במניין 3 תפילות וזה ברזל מעמידה את כל הבית כאילו מונח תמיד בעבודת ה', מתנהל תמיד ב'זמן יהודי'.
אבא הולך לתפילה זה אומר שמפנים זמן ומקום לתפילה. לא חוטפים אותה, מקצרים, שוכחים... ( לא שזה מוכרח, אבל כשאין מניינים זה הרבה יותר מצוי).
האם חשוב לכם שהילדים ובעיקר הבנים ירגישו גם מחוייבים ל3 תפילות ביום? הידיעה שזו חובה בסיסית של יהודי נוצרת אצלם עכשיו. בשנים האלה וכשרואים את ההורים מתאמצים על זה. נראה לי שזה בונה בית אחר, כשיש הקפדה על מניין וכשאין. ככה אני רואה את זה... בהצלחה רבה רבה!

דבר ראשום היא קיבלה פה המון חיזוקים וזכותי לחזק גם מהכיוון השני לא כולן באותה דיעה וזה בסדר..פורום פתוח..

בקשר לחינוך הבנים אם זה בא מהאישה והיא שמחה זה מקסים אבל מצד הבנים אני מאוד אשמח שיגדלו וידעו שלפעמים צריך לעשות ויתורים רוחניים בשביל שלום בית..בשביל העזרה לאישה

דבר נוסף הדברים שכתבתי מגובים ע"י רב מי מאתנו יודע מה יותר חשוב? רק התורה!
אני מכירה כמה זוגות לצערינו שהתגרשו בגלל דברים דומים..התעקשות של הבעל וחוסר התפשרות אז בהחלט טוב להשמיע גם את הדיעה הזו במיוחד שעוד נשים קוראות פה בפורום ואין לך או לי שום מושג מה באמת קורה בבית שלהן ועם מה הן מתמודדות

אז הבהרתי את זה

אמרתי שיש שתי אופציית.
או שאם בחורף הוא מתפלל מנחה על חשבון העבודה(כי אין מנין אחרי סיום העבודה) אז גם בקיץ הוא יכול. הכל ענין של סדר עדיפויות
ואם בחורף הוא מתפלל בלי מנין כי הוא לא יכול לצאת מהעבודה, אז בקיץ אשתו חשובה כמו העבודה שלו
זו נקודת המבט שלי על הנושא

תפילה במנין זה מצווה. לא להתפלל במנין זה לא עברה

גם חסד זה מצוה
ואם אני אגיד שכל יום אני הולכת להתנדב בשעות ההשכבה ובעלי יסתדר לבד? זה מצווה כמו תפילה במנין.

מחכות להמשך....

אמאל'ה מקווה שלבעלך היה תירוץ טוב לכל העיכובים הייתי משתגעתתתתת

באחת הלידות, כששמע שאני עם צירים ושהוא צריך לבוא הביתה, הוא נזכר שביקשתי מתנה ללידה, אז הלך בדרך לחנויות להסתכל ולבחור לי מה שרציתי... ואז אני עצבנית כולי כי הוא מתעכב, וזה בעצם בשבילי.
עד היום לא הצלחתי לגרום לו להבין מתי זה מתאים ומתי עדיף לוותר והעיקר לבוא הביתה.

הקראתי לבעלי את התגובות על האיחור שלו והוא אמר שלקח לו 4 דקות המתנה. הוא פשוט לא הצליח לסיים בזמן כי כל רגע מישהו דיבר איתו ועיכב אותו. חבל שאמרתי היה עדיף לחשוב שזה בגלל המתנה עכשיו אני עצבנית עליו רצח.

אל תהיי עצבנית. תדעי שהוא באמת עשה הכל כדי להזדרז ולהגיע, אבל משמיים עיכבו אותו וכל פעם שלחו מישהו אחר לעכב אותו. והוא כבר בא לצאת, ועוד מישהו אמר לו משהו, ולא רצה לומר שהוא ממהר, כדי שלא יידעו מה קורה איתך, ויהיה לך לא נעים.
חחחחח כתבתי את זה לעצמי... כל פעם שאהיה עצבנית על האיחורים של בעלי (פעמיים ביום לפחות) אחזור לפה לקרוא את זה

הגבתי מהבטן. זכותך להתעצבן עליו. אבל זה לא יועיל או יקדם. תסבירי לו אבל שידע שבמצבים האלה- לקראת לידה, ילד שנפצע חלילה או משהו, לא דופקים חשבון. מפעילים שכל ובאים מהר. חשבונות אחר כך... תיהי נחמדה, תגידי שאת מבינה שזה קשה לפעמים..

בעלי אמר לאמא שלי לבוא לקחת את הבן שלנו ובינתיים מנסה לשים את הילד אצל השכנים עד שהיא תבוא אבל הוא לא מסכים ומתחיל לבכות. אמרתי לו שיחכה לה ויצטרף אלינו אח"כ.

 

מורידים אותי למטה, נכנסים לאמבולנס ומתחילים לנסוע, במקרה יש בצוות מיילדת והיא שואלת אותי אם יש לי לחץ, אמרתי שלא, היא אומרת שכל פעם שיש ציר שאגיד. אמרתי לה שאני מרגישה שכל הזמן זורם לי דם, היא שאלה אם אני רוצה שהיא תסתכל ואמרתי שכן, היא מסתכלת לא זוכרת מה היא אמרה רק אני זוכרת שאמרתי לה וגם לצוות של הצלה שיגידו לי שיש לידות שמתחילות ככה וזה לא משהו נוראי במיוחד, היא אומרת שהכל בסדר

יש צירים כל דקה והם כואבים בטירוף, היא אומרת לי לעשות שששששש. תוך כדי נסיעה פותחים לי וריד ומתחקרים אותי, אני בקושי מסוגלת לנשום, צירים מזעזעים ואני ממלמלת ת"ז וכל מיני פרטים לא חשובים.

בשעה טובה מגיעים לבית חולים, בעלי כבר מחכה לנו שם, הוא נסע לידינו עם האופניים כל הדרך.

מריצים אותי לחדרי לידה לחדר בדיקה, אני כבר צורחת עם כל ציר, נכנסת מיילדת ומבקשת שאעבור למיטה שתוכל לבדוק אותי, אמרתי לה שאני מדממת בטירוף, אמרה בכל זאת, עברתי איכשהו למיטה והיא מסתכלת ואומרת, נכון, באמת דימום מוגבר, תודה שסופסוף מתייחסים לזה.

היא אומרת קודם נעשה מוניטור ונראה אם יש דופק, אני כולי בהיסטריקה, זה הפחד הגדול שלי. היא מחברת את המוניטור – יש דופק!! הקלה אדירה

היא רוצה לבדוק פתיחה ואני בלחץ מזה וצירים מטורפים. היא אומרת – אם לא תלדי עכשיו והדימום ימשיך ככה זה יגיע לקיסרי. אני יודעת שאין סיכוי, אני מרגישה את הלחץ למטה.

היא בודקת פתיחה – 8/9 !!!!!!!!!!!!!!!! ואני עוד פינטזתי על אפידורל, ברור.

יאללה מהר לחדר לידה, מפנים את כל הגברים מהשטח ומעבירים אותי לחדר לידה, בדרך אני צורחת שיש לי לחץ, רצים בטיל ומכריחים אותי לעבור למיטה, המיילדת באמצע לשים כפפות, מיילדת אחרת, אלופה שלא איבדה עשתונות.

נכנס רופא רוצה לבדוק פתיחה שוב, אני מנסה להזיז לו את היד הוא מעיף לי את הידים ובודק והולך, המיילדת צועקת אחריו – כמה? הוא: 8.

 ????

בינתיים אני מתפתלת כולי, צורחת שיש לי לחץ ופשוט מתחילה ללחוץ כי זה לא משהו נשלט פשוט.

צורחת צרחות איימים, כבר שורף לי הגרון, המיילדת אומרת תלחצי, תוציאי אותו, היא כל רגע מביאה משהו וחוזרת אלי להגיד לי מה לעשות, שוב מביאה עוד משהו וחוזרת אלי, כלום לא היה מוכן שם בשבילי והיא פעלה תחת לחץ בצורה מדהימה.

אני מרגישה שאני בוערת אבל יודעת שזה ממש הסוף.

בזמן הזה שלחו את בעלי להביא מדבקות – הוא כששמע פתיחה 8/9 חשב שיש לו חצי שעה ככה, חזר אחרי 5 דקות שומע את המיילדת אומרת הנה הראש, היה בטוח שעובדים עלי כדי להרגיע אותי ולעודד אותי ללחוץ במרץ.

ואז המיילדת אומרת, זהו לא ללחוץ!!! שלא יהיה לך קרעים, אני עושה ששששש קטנים ו -- - -- - - - - - -

בשעה 15:37 התינוקת היפהפייה שלנו מחליקה החוצה וכל הכאבים עוברים מיד.

מסתבר שהיתה היפרדות שלייה והיה לי ממש נס שהגעתי במהירות כזאת לבית החולים.

סוף טוב הכל טוב, התינוקת שלנו בריאה ושלימה וגם אני ואפילו ההמוגלובין לא ירד, השתחררתי עם 12.8 האחיות לא האמינו חחח

הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב

מדהימה!!! איזה גיבורה.. ואיזה יופי שהייתה לך שליחה טובה שעבדה בצורה נכונה..ברוך ה'.

לא היה לי זמן להרגיש גיבורה.

 

מלחיץ. ב"ה שנגמר בטוב!

פשוט חרדה... ב''ה ששתיכן בטוב. ממש ב''ה!!!

מה שהכי מפחיד אותי

שאת מתכננת לידה רגילה עם אפידורל והכל ואין לך שמץ מה הולך להיות.

סיפור מרגש

איבדת פול דם יצאת ממש בנס בחינת ברזל

אבהל'ה מלחיץ

 

העיקר שנולדה בשעה טובה ולא איבדתם עשתונות.

ושם את השליחים המתאימים שלו בכל מקום.

הרבה נחת ושמחה!

כל-כך לא מובן מאליו הכל..
ותודה לה' ולשליחים הטובים שהוא שולח!
שנזכה

איזה לחץץץץ....התמודדת איתו בגבורה רבה!

בה שאת והקטנה בסדר והגעת בזמן
המון מזל טוב וגידול בנחת

וואו איזה מהר, מדהים

חסדי השם שעבר בשלום

איזה מלחיץ!
ב"ה שהכל עבר בשלום.
ובלי קרעים?
מדהים איך הכל מתהפך ברגע.

ואיפה הקטן נשאר אחרי כל זה?

אמא שלי הגיעה ולקחה אותו

ב"ה על הניסים!!
שיהיה במזל טוב ורק בריאות
איזה כיף שההמוגלובין לא ירד

מזל טוב 😍

שגם שאני מסתובבת לצד הזה כואב לי

לגבי הכיסא בטיחות,מה זאת אומרת להתקין? אנחנו פשוט קנינו וחיברנו לרכב לפי ההוראות. למיטב ידעתי גיל 9 חודשים עדיין בעייתי מאוד עם פנים מול הנסיעה. תבדקי באתר של בטרם מה ההמלצה.

הקטן שלנו בן 1.10 ועדיין בסלקל והוא גם יושב לידי כשאני נוסעת לבד אז זה מקל.

לגבי הלול, אני אישית ממש לא אוהבת. לפי דעתי ילדים צריכים מרחב. עדיף שיהיה לה מרחב גדול לזחול ולהתיישב. נפילה היא חלק מהתהליך. אולי תקני לה שטיח פלסטיק, ככה הנפילות לא יהיו כואבות מידי.

בנוגע ללול אצלנו מאוד שימושי קמפינג פחות מוצלח כדאי עץ או פלסטיק

אני פשוט שמתי אותה נשענת על הקיר בסלון, שמתי כריות כאלה של ספה מסביב שירפדו את הנפילה, וכמובן ישבה על שמיכה או מזרן פעילות כזה. היה מעולה!

 

חושבת שלול יגביל אותה קצת במרחב שהיא צריכה

אלו ההנחיות של בטרם. אפשר למצוא את זה באתר שלהם.
אפשר להושיב אותה כשהיא בצד הנגדי אליך, כך כן תוכלי לתת לה מוצץ. (מה את עושה היום?)


לול -
כשסבתא שלי גידלה ילדים, הם היו בלול... כך היו שמורים מנפילות ומסכנות. היום זה הרבה פחות מקובל, נותנים להם להתפתח במרחב...
בעריסה היא מסכימה לשחק? כי הבת שלי בכלל לא מסכימה להיות בעריסה כשהיא רוצה לשחק, אז אין טעם אפילו לנסות לול😏.

עד גיל שנה/9 קילו המאוחר מבניהם חובה לשים נגד כיוון הנסיעה.

אנחנו קנינו (לדעתי חובה! מזרון) בתור פינת משחקים לזמנים שאני צריכה להשאיר אותו כמה דקות.. נגיד כשהולכת לשירותים או לחמם אוכל...

זה מציל אותו מהתרסקויות.. כשאני לידו הוא על משטח פעילות

וכן יש נחשוש ויש מגן ראש.. הילד מוכשר

היתרון בלול קמפינג שאין לו במה לדפוק את הראש.... זה רשת

אני חושבת שאין מה לעשות חלק מההתפתחות שלהם זה ליפול קצת פה ושם
הסורגים של המיטה זה לא כזה נפילה רצינית
וגם מה הבעיה שיהיה 3 דקות של שרותים על משטח הפעילות? זה לא שזה מקום גבוה שהוא יפול ממנו

וכשהתינוק כבר יודע לזחול וממש לא נשאר על משטח הפעילות?

היא אמרה שיש לה לצורך זה לול נוסף מרופד יותר וזה כבר ממש היסחפות לדעתי
אפשר להניח לכמה דקות האלה במיטת סורגים הרגילה

אני דווקא כן בעד לול מעץ (יש לי לול גדול)

כמובן שילדיי נמצאים הרבה על הרצפה,

אבל גם בלול ניתן להתפתח

ואם לא מתייחסים אליו כמו לכלא, אז הילד לא חושב שזה כלא

הלול זה מקום מצוין לתרגל עמידה וישיבה בלי לחטוף מכות /פחות מכות

הלול זה מקום מצוין לפתח מוטוריקה עדינה וגסה

הלול זה מקום מצוין כשאני רוצה ללכת לשירותים ויודעת שהילד במקום מוגן

וגם בבוקר, אם בא לי עוד קצת לישון/בשבת

שמה בלול עם משחק מעניין, מול הילדים הגדולים וכך גם לתינוק כיף, גם לאחים שיכולים לשחק ולהצחיק אותו

וגם אמא יכולה לנוח בשלווה.

יודעת שיש לכך הרבה מתנגדים, אבל אני בעד.

 

אם כבר מדברים על בטיחות...

ואני מסכימה עם מי שכתבה שככה הם לומדים... מהנפילה,

אך גם אני חושבת שעדיף ליצור סביבה יותר מרופדת עם כמה שפחות סיכונים וסיכויים לנפילה

נופל שוב ושוב בקטע מפחיד.. וכן שאר היום אני דבוקה אליו כל הזמן...
מאמינה שזה עניין של תקופה קצרה עד שיעמוד וישב בצורה יציבה..

מניסיון אצלינו מיותר לחלוטין עמד בצד ללא שימוש עד שהעפנו

יש שם את דוקטור רקנטי תנסי לבקש אותו הוא מומחה מספר אחת.
אם אי אפשר אותו גם רופא אחר זה בסדר הם מקצועניים שם

הבנתי שד"ר קנטי יצא לפני כמה חודשים לגמלאות (מהמשיבון במס' שמופיע באתר לקביעת תורים).
בכל אופן אנסה לשוחח עם ביה"ח מאיר.
אני בהתלבטויות גם כי בלי קשר למזג שנודע לי רק בלילה האחרון הרופאה שלי קצת המליצה על קיסרי (ולא עונים אצלה במרפאה...)

אני הייתי במאיר הרופאה תוך שניה עשתה היפוך ליולדות חבל סתם קיסרי
לי דוקטור קנטי ניסה להפוך אבל בלי שנגע רק ממבט אמר שאין סיכוי כי הראש היה ממש תקוע
אבל חבל תנסי זה סיפור של 2 דקות

מסיבה שמצביעה על סיכוי גבוה יחסית (יותר מהרגיל אחרי קיסריים מסיבות אחרות) לצורך בניתוח שוב.
היא אמרה שאני יכולה לנסות רגיל, אבל המליצה לחשוב על קיסרי אלקטיבי. הייתי לגמרי בראש של לנסות לידה רגילה, אבל עם המידע החדש זה מבלבל...)

עשיתי אצל דורית רביד ועבר בהצלחה. אכן זה השלב שבו עושים את ההיפוך

נשמע כמו התשובה להכל...
הייתי נותנת עוד

אצלי בגילאים האלו הם לא אוכלים מסודר .. יכול להיות גם קפיצת גדילה, שהיא יונקת הרבה כדי להגדיל כמויות.
המון בהצלחה!!

מסתבר שרק בגיל 3 חודשים הם מתחילים לווסת כמויות אוכל

אבל מה שכן שבהנקה אי אפשר לדעת כמה היא אכלה ואולי היא באמת לא אכלה מספיק או שיש משהו אחר שמפריע לה, אחרת כבר היתה נרדמת מזמן

 

לי אמרו בבית חולים לנסות להניק עד 20 דק ואם עדין רעבים לתת בקבוק- כי באמת לא היה לי כמעט חלב אבל בסוף זה גרם לי להתייאש מהנקה, כי זה קשה ולוקח זמן ועוד עם שני תינוקות רעבים ובוכים, ובמיוחד שכל כך קל פשוט לתת בקבוק

 

בשבילך גם אם אין לך מספיק חלב, יש מצב שזו קפיצת גדילה, תנסי בכל זאת להניק כמה שיותר, זה גורם לגוף לייצר יותר חלב

כמעט
והיא עוד רוצה!!!
כואב לי!!! אני כבר לא יכולה!

ממש נשמע שזו קפיצת גדילה. זה גם בדיוק תואם את הזמן.
תשתדלי לנוח כמה שאת יכולה ולאכול טוב ומזין ולהניק אותה לפי דרישה כמה שהיא זקוקה. בדרכ אחרי 24 שעות כמות החלב גדלה ושוב יש התאמה בין הדרישה לכמות וההנקות חוזרות להיות מסודרות והיא להיות רגועה.
תכיני את עצמך לזמנים האלה בהנקה. זה חלק מהתהליך יש בו חלקים מאתגרים וחלקים נפלאים, מהנים ומקרבים.
שולחת לך חיבוק!

בקפיצת גדילה לפעמים התינוק רוצה כל היום לינוק וזה ממש קשה קחי הפסקה של כמה זמן תאכלי תשתי תנוחי קצת ותראי איך היא.

האפשר,כן?

רק כדי לאזן את מה שאמרו על הקפיצת גדילה-אצלי זה היה כמעט 4 ימים עד שהתינוק חזר לינוק נורמלי (עד כמה שאפשר) אז תתכונני לכמה ימים מתישים ותשני בכל רגע שגם הוא ישן כי זה מעייף ומתיש להניק.
לגבי הספייס,את צודקת לגמרי.אני גם חושבת שהתינוק מרגיש מתי לאמא יש כבר "קוצים" ואז הוא לא נרגע בוכה ורוצה לינוק וזה נהיה מעגל שלא נגמר.אני בכזה מצב מביאה אותו לבעלי או לאחד הילדים הגדולים ובדרך כלל הוא נרדם אצלם בידיים.כשאין מישהו שיחזיק אותו במקומי אני שמה אותו במיטה גם אם הוא בוכה והולכת "לעשות אמא"כלומר,שותה משהו, אוכלת,נכנסת לשירותים ואז חוזרת לתינוק רגועה ואפשר להתחיל מחדש.
אה,והמון המון מזל טוב😘

ספייס תתני בקבוק זה בסדר גמור להרגיש ככה
היא עולה במשקל? אוכלת טוב? טיטולים מלאים? עושה גרעפס?
אם כן אפשר גם להציע גם מוצץ אחרי הנקה

רציתי לתת לפטמות שלי זמן להחלים קצת... לא שיש לי פצעים אבל הם כאבו... קיצר זה עזר ועכשיו הן פחות כואבות.
כן היא עולה יפה מאד, עלתה קילו 200 ב3 שבועות!!! טיטולים מלאים וגעפס יש
אוכלת טוב? לא יודעת. אוכלת כל הזמן, זה אני יודעת

בגיל הזה מנסה קצת לרווח בין ההנקות. לא להניק כל הזמן ( כך זה נשמע ממך שאת עושה)
לפעמים כשמניקים ככה זה רק גורם לאי נוחות לתינוק כי נהיה לו עומס בבטן ואז הוא בוכה ואת מפרשת את זה כרעב. ואז מציעה לו לינוק והוא יאכל, כי יש לו את הרפלקס..
לי רופאת ילדים אמרה לי שאם הנקתי 45 דקות אפשר לחכות לפחות שעתיים עד ההנקה הבאה. אם הוא לא רגוע, לנדנד, לשים מוצץ, עיסוי בבטן..

שבגיל הזה הם יונקים כל שעתיים שלוש מתחילת ההנקה ולא מסופה
אם הנקת 45 דק את יכולה לחכות שעה ורבע ואם הילד מראה סימני רעב להניק לאט עם הגיל כבר אפשר יותר לרווח
בסביבות גי 3 חודשים ההנקה יכולה כבר ממש להיות מסודרת עם רווחים גדולים

ובוודאי שצריך לקחת בחשבון שיש זמנים יוצאי דופן של קפיצות גדילה שהן חלק בלתי נפרד מההנקה ואז צריך להשתדל ולנוח מתי שהתינוק ישן. עם תינוק ראשון זה בדרכ קל ומתאפשר יותר.
אני לא ממליצה לתת בשלב הזה תוספים. זה השלב שההנקה מתבססת וחשוב שכמות החלב תגדל כדי שלא תהיה תלויה כל הזמן אחכ בתוספים.
זו דעתי.. מנסיון. היו אכן ימים יותר מאתגרים אבל עם עזרה מתאימה וסדרי עדיפויות זה לגמרי משתלם.

גם קרבה לאמא והרבה פעמים כדי להרדם רוצים לינוק
יש אמהות שאין להן בעיה עם זה אני אישית משתדלת כן להפריד הנקה בשביל אוכל ואחרי שמודאה שאכלו מספיק אז מוצץ חיבוק עגלה..

בספר הלוחשת לתינוקות יש שם זמנים מסודרים לתינוק מיו שיגרה כזו..
מזדהה איתך לחלוטין שלי גם בשלבים שזה לא יורד משעתיים להנקה גם אם ינקה מעל חצי שעה .

אם את רוצה אוכל לכתוב לך או שתקני בסטימצקי ספר מומלץ מאוד

לא מתאים לכל אמא ולכל תינוק. לדעתי מתוכנת מידי.
אני ניסיתי עם אחד הנקה לפי שעות ובאחרים לפי דרישה והיה הרבה יותר קל וזורם ועד היום אני רואה שמנגנון הרעב שובע שלהם עובד הרבה יותר טוב. אוכלים מתי שצריכים ובכמות שצריכים...

שאת בונה את השעות לפי הילד לא לפי מה שכתוב שם..
זה רק דוגמא היא נתנהשם