פורום הריון ולידה (עמוד 3223)

בעיקר אני מחרדות של סרטן, כי זה מה שהיה קרוב אצלינו

ככה זה, כל החיים דואגים מאד

 משתדלים לא לחשוב על זה

לעשות השתדלות

אבל אם זה ברמה שמפריע לך לחיים תקינים יש מצב לשקול טיפול קצר

קשה מאד שחשופים לכל המידה זה 

וכשזה קורה במשפחה בכלל

חיבוק גדול גדול את ממש נורמלית

זה לא שזה ממש מונע ממני לחיות, אלא כמו מחשבה שמנקרת לי בראש. מי יודע מה איתם, מה הייתי עושה אילו היה קורה לי וכו'.

תודה

 

תכל'ס מבינה אותך, גם אני בחורה שאוכלת סרטים.

מה שלי עוזר זה להבין שזה תמיד יהיה.

תמיד נמצא סיבה להיות בחרדה. זה לא הגיוני, ולכן כל ניסיון להשליט את ההיגיון לא ממש עוזר.

לי עוזר להתפלל לה' על מידת הביטחון בו ובטובו ובחסדיו.

הרי רק אמונה שבסוף זה רק אנחנו מולו, 

לא החברה, 

לא המשפחה,

לא כל העולם-

רק זה יכול לחזק אותנו באמת.

ההרגשה שה' שומר את צעדינו. הביטחון בטובו ובניצחון של הטוב.

 

בלי זה הרי תמיד יש ספק.. 

ותמיד הספק ינקר.

תאמיני לי שבשנות הרווקות הארוכות (והארורות...) הספק פשוט החליש אותי לגמרי.

הרי אף אחד לא יודע להגיד מתי זה יקרה ואם זה בכלל יקרה.

ואם זה לא קרה עד עכשיו- מי אמר שלא אבלה כך עוד 5-10 שנים לפחות?

 

הספק הזה כרסם בי יום יום.

 

ופשוט הדלקתי נר על השולחן הקטן שהיה לי.

ואמרתי לעצמי שזה נר התקווה. שלמרות הפחד המצמית- לא אתייאש מהרחמים.

 

בקיצור,

תמיד יש רחמים. תמיד ה' הוא טוב.

רק צריך לכוון לשם...

אבל אני ממש משתדלת פשוט להאמין. אלו דברים שאין לנו שליטה עליהם וכאן צריך לשחרר ולהאמין בה'.

 

זה קשה ולקח לי הרבה זמן להגיע ליכולת שחרור הזו, אבל כשהצלחתי, פשוט הרגשתי שהוסר מעלי עול כבד.

 

אני עושה את המקסימום השתדלות שלי, חוגרת את הילד שלי, מביאה לו רק אוכל שמותאם לגיל שלו וכו'.

אבל מכאן, אחרי שעשיתי את כל ההשתדלות זה כבר בידיים של הקב"ה ומכיוון שאין לי שליטה בזה, אין טעם שאחשוב על זה כל הזמן כי זה גורם לי לחוסר אונים מוחלט.

ממש בחרדות מזה לא מצליחה להרדם
גם כשאני מנסה לא לקרוא חדשות אני שומעת על זה ממקור אחר
ובכלל מאז שקרה משהו אצל שכנים שלנו ...

מנסה להדחיק. מדי פעם עולה... קשה

אני מסתובבת אחוזת אימה כבר תקופה...
משקשקת מפחד..
רק אמונה בה' שמשגיח תעזור לנו, אבל קשה.....

והרבה תפילות כמו שאמרת. אבל בקטע הטוב, לא בקטע המפחד, אלא פשוט להתפלל שהכל אצלך יהיה בסדר ושלא תבואו לידי ניסיון.
אני אסביר...
באמת בכל שלב בחיים יש לילדים אפשרות להפגע, אין שום גיל שבו הם חסינים להכל. גם בגיל 30 כשיהו להם כבר ילדים בעז"ה הם חשופים חלילה לתאונות דרכים למשל. שום דבר לא מובטח לנו ואין לנו מושג מה יקרה עוד 5 דקות. אנחנו יכולים לעשות את ההשתדלות הנכונה והמתאימה, ומשם להתפלל. אפשר לחיות בחרדות, אבל זה לא מוביל לשום מקום טוב, אז נעשה עם עצמנו עבודה ונשים מבטחנו בקב"ה שיעשה מה שנכון לנו.
*ומה זה השתדלות נכונה? מה הגבול בין ביטחון להשתדלות? אחרי שנים של התחבטות בשאלה הזאת, שמעתי שנה שעברה שיעור שסידר לי את העניינים- הגבול הוא איפה שאת מרגישה שנכון לשים אותו. שמצד אחד את בוטחת בה', אבל מצד שני את כן פועלת במציאות. אצל כל אחד הגבול עובר במקום אחר. אני אתן דוגמה שנתנו באותו שיעור- חסיד אחד שמע מהרבי שלו שבליל הסדר יש עניין להשאיר את דלתות הבית לא נעולות כי זה ליל שימורים והקב"ה שומר עלינו בלילה הזה. אותו חסיד פחד מהעניין הזה אבל הלך על זה. כל הלילה הוא התהפך על משכבו מפחד מה יקרה, מפחד משודדים שיכנסו. הוא הלך לרבי שלו ושאל אותו איך זה אפשרי?! והרבי ענה לו שבאמת בשבילו המעשה הזה לא נכון, זה יותר מדי ביטחון בה', אבל לרבי זה היה נכון ומדויק. אנחנו צריכים מצד אחד לא להיות חוצפנים ולחשוב שהכל בידינו ולעשות את כל ההשתדלות בעולם, אלא לתת מקום לקב"ה, ומצד שני לא לסמוך על הנס ולא לעשות כלום, אלא לפעול כפי מידתנו.
מקווה שעזרתי...

לדעתי חלק נוסף מההשתדלות הוא מודעות.
אני לא יודעת איך מפתחים אותה, אבל אני גדלתי בבית שמאוד מודע לסכנות, ומצד שני לא היה לחוץ...
(באמת אין כמו אמא שלי! אין לי מושג איך זה קרה...)
אבל ברור לי מגיל קטן שלילד חוצים ענבים ונקניקיות,
לא נותנים פופקורן ובוטנים, ושאין כזה דבר באוטו בלי חגורה, ושהרדופים זה צמח ממש רעיל שלא נוגעים בו.
חלק מהתאונות, יכולות להימנע רק בזכות העובדה שההורים היו זהירים בשלב הקודם.

אני הכי לא מאלה שחושבות ש'לי זה לא יקרה', מפחדת בנסיעות, מפחדת ממים, מחפשת את הקטנה בבית אם היא לא לידי, מפחדת מזרים, ממחלות, מאסונות....
את לא לבד.
את עושה כ-ל מה שאת יכולה, והלוואי שלעולם לא יפקדו אותך נסיונות קשים.

גם אצלנו לצערי היה במשפחה הקרובה מוות בעריסה, ולקח לי כמה חודשים טובים..להפסיק לקום שלושת׳אלפים פעמים הלילה לראות ולדמוע ולהרגיש שכולם בסדר....
זו חרדה! אין לי ספק...
אחרי הסיפורים עם התינוקות ברכבים_באותו יום בכיתי מלא ! (ואני לא מכירה אותם בכלל)
ועוד יום או יומים להתאפס על עצמי...
אבל חייבים להמשיך _החיים זקוקים לנו!

״השלח יהבך אל ה׳ והוא וכלכלך... ״
אני לא באה חלילה להטיף לך על אמונה וביטחון בה׳ אבל זה באמת ,הדבר היחיד שהרגשצי שבאמת נשאר לנו לעשות.

לקרוא את המילות חיזוק שלכן ופשוט להרגע!

החלטתי שלא לקרוא עוד חדשות, ע"מ לצמצם את החרדה שמתעצמת עם כל אסון, ופשוט לבטוח בה' שיעזור לנו.

תודה יקירות!

אני זוכרת נכון,מישהי פה אמרה שללעוס שקדים עזר לה.

תודה אבל כל יום אני אוכלת קבוע חופן שקדים מקולפים
לא הועיל:׳(

זה הדבר היחיד שהציל אותי

ובכל זאת כדאי לעשות בדיקות

עדיין יש אבל הרבה פחות.
שמתי לב שאם אני שותה מספיק במהלך היום ההרגשה פוחתת משמעותית.

אצלי עזר לי שצחצחתי שיניים היטב וגם את הלשון- זה השאיר תחושה טובה של רעננות עד לפעם הבאה... (בעלי צחק עלי על כמות הפעמים שצחצחתי שיניים ביום.... אבל זה באמת הדבר היחיד שעזר לי)

עבר מעצמו..
חיבוק, זה זכור לי כסיוט

בטעות מסמך של מישי אחרת

אני ממש מתכוונת להרים אותם על טיל
איזה חוצפה

אין לי מילים

אבל לפעמים המזכירה עושה טעות בלי לשים לב, טעות אנוש

לא ישר צריך לפנות למשרד הבריאות... להעיר לסניף בעדינות שישימו לב...

מאמינה שבטעות פשוט הכניסו את הדף הזה למדפסת

ויכול ליהיות שתלונה למשרד הבריאות יכולה להביא לפיטורין של מזכירה שבסה"כ עשתה טעות אנוש

מצד שני תחשבי על אותו אדם שהמידע הכי אישי שלו עבר הלאה לעיניים זרות...

אבל זה עבר לידי אדם אחד בלבד, אני מניחה שהיא לא תפרסם את שמו ברבים ולא בטוח בכלל שהיא מכירה אותו.

 

זה חמור מאוד, ויש מקרים שבהם הנזק מחוסר האחריות הוא גדול מאוד ולכן צריך להתלונן מיד בדרגים הגבוהים גם אם זה יהיה במחיר של פיטורי עובד.

 

אבל לא בטוח שזה המצב כאן וצריך לשקול האם הנזק שנעשה לאותו אדן מצדיק מצב שבו העובדת תפוטר או שאפשר לפתור את זה ברמות היותר נמוכות.

אבל זה גם יכל ליפול לידיים של בנ"א פחות מצפוני שהיה יכול להעביר את המידע הלאה

או אפילו ליפול בידיים של אחד מבני המשפחה, אולי במקרה אשתו שממנה הוא מסתיר את המחלה?

סיכוי קטן אבל קיים.

אני מסכימה שאם אפשר לפתור את זה בדרגים נמוכים לכאורה עדיף כך אבל עדין זה טעות חמורה שאסור בשום אופן שתקרה.

שלא תידבק גם..

הצגתי את הצד שלו, גם אם הוא לא בהכרח צודק או נכון או הוגן.

בתוצאות בדיקות האלה
אני ישירות הייתי זורקת לפח ולא מבינה אם יש לו איידס או לא...

מיש עובר על חוק זכויות המטופל וחיסיון מידע רפואי יכול לשבת בכלא עד 3 שנים על המעשה.
זה נושא ממש לא פשוט.

את לא יכולה להתלונן על זה. בגלל שהמידע שלך לא נמסר.
האדם שעליו נכתבו פרטים אישיים שנמסרו לך יכול להתלונן.

את כן יכולה לדווח על כך לקופת חולים ולמשרד הבריאות. במידה וזה נכון - יטופל בחומרה (דווח טעות, חקירה פנימית וכו').

שלא אמורה לחזור על עצמה.. בטח היא הכניסה בטעות דף משומש למדפסת... אני אישית לא הייתי רצה להתלונן.. יש לי דברים יותר חשובים להתלונן עליהם.

אצלינו זה ישוב וכולם מכירים את כולם..יש מזכירה חדשה בקופ''ח... לא מבינה עניין.. בעלי אמר לי שהוא שומע אותה צועקת 'לגבי מעקב זקיקים של ****.... " אמרתי לו שאם הייתי שם הייתי נכנסת להעיר לה.. כי כולם מכירים אותה.. בחיאת, קצת טאקט!

בתרבות שלנו פה בארץ אין דיסקרטיות.
אם זהירות גדולה היתה חלק מהתרבות טעויות כאלה היו קורות הרבה פחות

מישהו נכנס לבית מרקחת ולוחש לרוקחת משהו
ואז היא צועקת לרוקח השני-
'' ג'ו'ג'ו, איפה שמת המשחות של הטחורים?!"

האחות אמרה בקול למישהי - שיש לה פה מישהי עם בדיקת חלבון עוברי.
ההיריון היה סודי, ובדיוק הייתה שם מכרה

שדפים של מטופלים משמשים כדפים להדפסה
ועוד מידע של בנאדם עם איידס???
אולי זה נעשה בתמימות, אבל אני ממש לא הייתי רוצה שדפים שלי יהיו כדפים למדפסת. ואין לי הסטוריה של מחלות.
אולי אם לא היה כצוב את המחלה זה היה פחות חמור

רק לפני שאת מדווחת תשקלי את ההשלכות של פיטורין של אישה

היינו באחת הבדיקות, והמזכירה הרפואית מדברת בקולי קולות על כך שיש לי תאומים זהים... והיתה שם מישהי שהכרתי

ת'אמת, כעסתי מאד!!! (חוויתי את זה בהריון הזה כמה פעמים, יכול להיות שהייתה לי רגישות יתר בעניין בגלל שלא סיפרתי שזה תאומים, רק כל פעם שזה קרה זה הקפיץ לי את הפיוז...)

בצורה עדינה אבל חד משמעית.
אחות, רופא, לוקחת דמים, מזכירה רפואית וכ'ו - כוחן מחויבות לסודיות רפואית.
בידיוק בגלל דברים לא נעימים כמו שקרה לך במרפאה.

היה לי סיפור דומה -
חיכיתי לאחות בקופת חולים, קראו את המספר שלי ואישה אחת עקפה אותי. אני מייד נעמדתי ואמרתי שזה לא מקובל ואני ממהרת.
האחות אמרה " היא אישה חולה בX ולכן יש לה קדימות".
אני הייתי בהלם. לא בגלל המחלה אלא בגלל שהאחות נתנה לי כל כך בקלות מידע רפואי של מישהו אחר.

אם זה היה מדווח למנהל הסניף/משרד הבריאות - היו מפטרים אותה לאלטר ומעמידים אותה לדיון משפטי בנושא.

ילדנו אני וגיסתי באותו שבוע ובאותו מקום (יש לנו את אותו שם משפחה..הבעלים הם אחים)
כשקבלתי את המכתב שחרור אני קוראת שם בפרטים ניתוח קיסרי.. ואני לא מבינה מה קורה הרי ילדתי רגיל
פתאום קלטתי שזה של גיסתי שילדה בניתוח!!

אפילו לא הייתי מתלוננת, זה קורה...

וחזרתי ללדת באותו מקום

שהייתי צריכה לקחת גלולות למניעת הריון בגלל חשד לאנדרומטריוזיס והרוקחת שאלה בקולי קולות עוד כמה זמן החתונה. אמרתי שאני לא מתחתנת אז למה הגלולות? וכולם שמעו. מזל שלא היו שם מכרים של המשפחה... שכונה חרדית ולא נעים בכלל. נורא התעצבנתי

וגם קצת אנמיה ( אחוז תאי הדם האדומים נמוך)
אבל, אני לא רופאה אז כמובן לא להסתמך רק עלי

וירוס

הפותחת.. אם את בהריון זה נחשב עדיין תקין אבל אולי כדאי לבקש גם בדיקת ברזל ומאגרים

11.8 נחשב לנמוך ?

מניסיון מר בעבר עזר לי..
וגם להוריד סוכר מהתפריט
בהצלחה ורפואה שלימה!

ורמוקס בהריון אני אישית לקחתי אחרי שניסיתי לטפל בדרכים טבעיות ולא הצלחתי להיפטר מהן.

לכן רוצה לדעת אם מותר בהנקה
אוף זה פשוט גועל נפש שאין לתאר

אסור ממה שהרופא אמר לי.

כשלבן שלי היה, הרופא אמר לכל המשפחה לקחת ואותי ממש הזהיר לא לקחת!

גרעיני דלעת על בטן ריקה בבוקר. ממש ממש עוזר . אני שמה ביוגורט ואוכלת להנאתי

דלעת עם קליפה או בלי?

זה נראה לי כזו תופעה שילדים קטנים נדבקים ממנה,
אני פשוט נגעלת מעצמי ומהמחשבה שמסתובבות לי שם תולעים 😦

מהילדים.
לדעתי אם את סובלת הרבה זמן קחי ורמוקס.
ואחכ לשנות תזונה- פחות סוכר.
לשתות על בטן ריקה מיץ רימונים (לא טעים אבל עדיף על פני כלום)
להוסיף שום, לכל דבר כמעט שאת אוכלת. מגורד, מבושל, אפוי

לגזוז ציפורניים!!
להקפיד לשטוף ידיים עם סבון אחרי שירותים או החלפת טיטול.
שימי סבון נוזלי במקלחת, כדי שזה יעודד גם את הבנות..

בהצלחה!!!

גרד בפי הטבעת לא בהכרח מעיד על תולעים. יכול להיות גם דברים אחרים, קראתי על זה לא מזמן אבל אני לא זוכרת מה בדיוק הסיבות הנוספות. בכל מקרה, ממליצה לבדוק עוד אופציות

לא יודעת לגבי הנקה

לא תמיד חוזרת הווסת בהנקה. ולפעמים מתקתק כל 26 יום.

לגבי הרחקות- תבררי עם רב.

2.כן.
כתוב שאם שוכחים לקחת 12 שעות, צריך להשתמש באמצעי חוצץ למשך שבוע..

ממה שאני יודעת מדובר על 12 שעות איחור.
כך גם כתוב בעלון הגלולה.
איחור של 3 שעות יכול לגרום לדימומים

נראה לי שזה אמור להגן אם סיימה חפיסה

היא כבר לא מוגנת

היא הפסיקה. אז זה לא מגן.
זה גלולות שלוקחים ברצף. בלי הפסקות.

מכירה גלולות רגילות

כדאי להתייעץ עם רופא לגבי ההגנה.

אני עדיין בהתלבטות אם כדאי להיכנס להריון או לא. כי זה ילד ראשון ובאמת שאין לי מושג איך זה עם 2 וגם יש עוד כמה דברים שהם שיקול לכאן ולכאן אז החלטתי פשוט להשאיר את ההחלטה בידי הקב"ה אבל כן לעשות השתדלות בהקשר של מניעה..

אז זה לא נורא אני חושבת.
לגבי האם זה בעייתי שקפים אם הרית-אין לי מושג.


חשבתי שחשובה לך המניעה..

יש נשים שלוקח להן זמן להרות בהנקה. ויש כאלה שזה לוקח מהר מאוד. ויש כאלה שכל עוד מניקות אין הריון.

וככה נכנסתי להריון הנוכחי ב"ה
תכלס זו הבעיה, לשכוח לקחת..

האם את שייכת לקהילה?
אולי למצוא חבורה סביב משהו קבוע?
שיעור תורני קבוע, ילדים שחברים של ילדייך או מאותן מסגרות, שכנות, חוג?

אבל קהילה לא פעילה במיוחד.. לא נפגשים כמעט וגם כשכן, טווח גילאים ותחומי עניין שונים..

מנסה לא לחשוף מדי מחשש אאוטינג..

 

חברים של ילדים מהמסגרות גם פחות.. באים, לוקחים ושלום.

בעניין הזה אני רוצה לקבוע עם חברים\ות בשבילם, שלהם תהיה חויה של חברה.

שיעור זה רעיון.. ולו בשביל לחוות ולהיות בחברה

אני גם כן במצב דומה. אני ובעלי עברנו לגור אחרי החתונה ליישוב ודי ניתקתי קשר עם חברות שלי מהתיכון. בניתי חברויות חדשות, יותר בריאות ויותר אמיתיות אבל לצערי בגלל שעברנו גם כן אנחנו לעיר, בגלל לימודים, (עיר ילדותי) הייתי צריכה להתחיל קשרים חדשים ועד היום אני מרגישה שאין לי את החבורה היציבה שבדיוק כמו שאת מתארת, נפגשות באמצע שבוע, יוצאות לסרט, קופצות אחת לשניה.. זה מאוד חסר לי. הייתי בן אדם ממש חברותי. כל הזמן יצאתי, ביליתי, אספתי חוויות וכבר אין לי את זה.. אבל אני מאמינה ומקווה שברגע שנעבור לבית קבע ביישוב אחר, והתינוקות שלי יגדלו קצת ואהיה קצת יותר פנויה, אוכל לייצור חברויות אמיתיות. אני מתפללת לקב"ה שישלח לי חבורה של בנות שנוכל לעבור את חיינו יחד. בעל לא יכול לבוא במקום חברה.. זה פשוט לא אותו הדבר.. אני מאמינה שזה יקרה לך גם מתישהו בעז"ה!

אני יודעת שאת לא לבד ויש עוד הרבה שמרגישות כמוך.

ז"א, בשירות כן היינו חבורה טובה אבל לא פתחנו שיח אישי כפרלמנט אלא יותר כיף וצחוקים..

 

אח"כ בלימודים גם-היתה חברה אבל פתחתי עם חברות קרובות באחת עלך אחת גג שתיים...

 

וזה גם סוג של קושי ועניין שממש מעצבן אותי אצלי- שאני מתקשה כשיש הרבה אנשים שכל אחד צריך להשמיע את עצמו,

טובה יותר ונפתחת באחד על אחד

 

לא מרגישה פתוחה לומר את שעל ליבי...

 

החלום שלי שיהיו לי מינימום שלוש חברות נפש שנהיה מאוחדות ונאמנות אחת לשניה ונעשה כיף וצחוקים...

 

לצערי עדיין לאר מצאתי

 

אני אמינה שזה גם ירפא את החשש שלי מכינוסים מרובי משתתפים.

שארגיש שאוהבים אותי ורוצים לשמוע אותי (ולא קוטעים אותי באמצע דבריי או מדברים בלי סוף בלי טקט) ...

 

ה יעזור לי... כמה קשה זה להרגיש  בדידות

איך היה אצלך בתיכון?

חווית את מה שאת מתארת? היו לך חברויות משמעותיות?

באזור המרכז יותר מאשמח לשמוע..

מישהי שחוותה 'ענינים' עם עצמה, חוסר ביטחון חוסר הערכה עצמית ומפגשים עם מישהי טיפולית שינו את חייה-אשמח מאוד לשמוע.

 

אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי, להרגיש אהובה עם או בלי קשר לסובב אותי ולצערי זה לא כך..

עירית לוי. היא מיוחדת במינה, ממש. שינתה את חיי, לא פחות מכך. ואני יודעת על עוד רבות שחשות כמוני.

תגגלי, תקראי טקסטים שהיא כותבת, תראי אם גם את מתחברת.

מאזור המרכז, ומוכנה גם למפגשים בסקייפ / טלפון.

פשוט לרשום את שמה בגוגל?

מה תפקידה? פסיכולוגית? מאמנת? משהו אחר?

משאירה לך גם מסר בפרטי..

עירית שאני ממליצה עליה היא מאמנת, וייסדה שיטה חדשה באימון - "ביד רכה".

פה אפשר למצוא מאמרים שלה: עירית לוי - "בְּיָד רַכָּה": בּוֹר עִם תַּחְתִּית

וזה דף הפייסבוק: עירית לוי - מטפלת ומאמנת אישית

עונה לך גם בפרטי.

בהצלחה מקרב לב!

אני יכולה לשתף אותך שגם אצלי המצב דומה..
עברתי איזה שינוי בחיים שגרם לנתק עם חברויות ישנות שהיו לי וגם חברויות חדשות שנוצרו אחרי החתונה מכל מיני סיבות לא ממש הצליחו להחזיק או לפחות לא במתכונת המוכרת שהיתה. היצה תקופה שזה נורא הפריע לי היום הבנתי שזה גם קצת כי לי קשה להיפתח ואיפה שאני גרה לא ממש מאפשר לי חברויות אם כל אחת. אז יצרתי לעצמי איזה חבורה של חברות גינה כמו שאני קוראת לזה במרכאות כמובן שכייף לפגוש בגינה ויש כמה חברות מהמסגרות של הילדים שאנחנו קצת קרובות. אבל חברות נפש ממש כאלו שאנחנו יוצאות יחד פחות קיימות ולאחרונה גיליתי שזה גם כי ברוך ה המציאות שלי כאמא פחות מאפשרת את זה כרגע. אני מקווה שאני אצליח להרגיש שייכת לא שהו בצורה חזקה כמו שהייתי רוצה ואולי באמת החוסר בחברה נובע מההרגשה של חוסר שייכות למקום?.. בכל מקרה שולחת לך חיבוק וירטואלי והרבה הצלחה

אני באמת מרגישה שבחיים אני נמצאת במקום מדהים. רק מבחינה חברתית הייתי רוצה יותר. אבל את צודקת. אני מאמינה שזה קשור למציאות שלי כאמא למקום בו אני גרה. אני מתפללת שנעבור לגור במקום שאוכל לקיים את תפקידי כאמא ואמצא חברות שיעברו יחד איתי את היום יום. אני לא רוצה להגיע לגיל מבוגר ולגלות שאין לי חברת נפש. צריך מישהי שתהיו שם אחת בשביל השניה. 

זה קצת מעודד.. אני עדיין עצצובה שהגעתי למצב הזה שאני "מבודדת חברתית"..

תוהה לעצמי מה יהיה בעתיד -ממש עצוב להיות בלי חברה..

לדוגמה להזמין אליכם לצהריים חבר ואמא שלו מהגן..

אחרי שנוצר קשר אפשר לקפוץ להלוות דברים, ללכת יחד לשיעור,

להזמין לסעודה שלישית או יותר מזה..

תנסי לסמן לעצמך נשים שמעניינות אותך, ולראות אם זה הדדי..

הן לא מספיק מעלות את הקשר לדרגה נוספת..

היתה לי חברה טובה שהיו בני בית אצלנו אבל אז עברו לעיר אחרת וזהו...

 

אני באמת אנסה להרים את עצמי ולעשות נסיונות..

לא קל

 

 

הניסיון שלי ליזום וליצור כאלו קשרים איכשהו נעצר כי הנשים שהתחברתי אליהן לא בהכרח התאימו לי מבחינת הדרך חיים ואז בעצם התקשיתי למצוא נקודות השקה שאפשר ליזום בהם דברים משותפים.. בשונה מחברות ילדות או חברות שהיא רבת שנים ששם החברות נוצרה כבר ואז גם אם כיום כל אחת בחרה בכיוון שונה עדין יש קשר נפשי והמון משותף.. אני כרגע נמצאת בקהילה שמורכבת ממעט מאוד אנשים אז אולי לכן יותר מורכב. אבל אם יש לך קהילה שאת קשורה אליה יותר קל קצת לנסות להתקרב למישהי מסוימת. אולי לקבוע חברותא אם מישהיא שמעניינת אותך ודרך זה לנסות ליצור קשר..

בדידות - זאת לא מציאות, זאת הרגשה.

ובזמנינו כ"כ הרבה אנשים חווים את זה. אולי זה ינחם אותך איכשהו...

שתמיד יהיו לכם רגעים של אושר כאלה..
הבת שלך נשמעת ממש חכמה ומתוקה

מבאס ממש.
כדאי להקפיא מנות קטנות כדי לא לבזבז...

נראה לי מותר לתת תוך שעה אבל לא סגורה על זה.
יש ברוק חיידקים שמפרקים את המזון ובכלל שיש בחלב שבבקבוק רוק אז הוא ממשיך להתפרק גם כשלא שותים ולא כדאי לתת את זה לתינוקות.
מבאס אבל זה המצב...

לא מקפיאים אחרי האכלה.

במקרר

בעייתי לחמם אוכל פעמיים.

זה ישר ממני בלי לחמם, רק אחרי שאכלה שמתי במקרר וחיממתי וזהו
השאלה האם מותר להוסיף על זה

לא מומלץ.

אם היא לא אכלה ממנו מותר להוסיף על זה עוד? ורק שזה יהיה באותה טמפ'?

במקום לפח אני מקלחת אותו עם חלב אם זה ממש טוב לעור

חלב ששתו ממנו לא מומלץ לשים במקרר לשימוש חוזר.

כמו שכתבת, להשוות טמ' קודם. אבל בכל מקרה אם זה עבר חימום זה לא כל-כך טוב לקרר ולחמם שוב.

ויש גם חוברת הוראות, אם שמרתם..

יש רשימת חנויות של מתקיני בטרם מורשים

ארגון בטרם - בטיחות ילדים - טכנאי מושבי בטיחות מוסמכים

 

תפני למי שהכי קרוב אליכם דחוף דחוף 

אם זה רופף כל כך אז כנראה מה שמחזיק לא תופס כמו שצריך

ואגב לא מספיק למתוח

צריך להפעיל לחץ על הסלקל- לשים את מלוא המשקל של מבוגר עם הברך למשל ואז למתוח ולאבטח

זה ממש לא פשוט לקשור אותם כמושצריך לבד, לפי הנתונים אומרים שכ- 85% לא קושרים נכון

ככה זה לפחות במכוניות שראיתי עד כה...
אין לי את החלק הזה (טוב לדעת עליו!) אבל אחרי שמסדרים את החגורה ומותחים כמו שצריך שומעים קליק והחגורה לא יכולה לזוז יותר, אז הסלקל לא זז. כנ"ל גם עם בני אדם, לא רק עם סלקלים... אחרי שחוגרים אפשר לזוז כי החגורה לא מתוחה עלינו כל כך, אבל אם יש עצירה חדה החגורה ננעלת. או שלא בכל המכוניות זה ככה?

כשאדם חוגר עצמו במכונית, החגורה יכולה לזוז ואכן ננעלת במקרה תאונה.

אבל כשמקבעים סלקל - הוא חייב להיות מעוגן הרמטית ללא תזוזות
כתבו לך שחייבים ריבוע מתכת שמהדק את החגורה ברכב ולא מאפשר לה תנועה חופשית - וזה גם מופיע בהנחיות באינטרנט.

והצלחתן להפחיד אותי..
אנחנו מקבעים בול כמו שכתוב בחוברת הדרכה וכך גם הדריכו אותנו אנשי הצוות בחנות ממנה קנינו
ועדיין אם אני מזיזה ממש חזק הכסא כן זז מעט.
הוא ממש אמור להיות מקובע בלי שום תזוזה? ככה זה אצלכם?

ומשתולל בכסא.

העיגון לא רק לתאונה.

גם לתינוקות שמנסים להתכופף הצידה ולנסות לצאת בזמן הנסיעה.

צירפתי רשימה בהודעה הראשונה למעלה
לדבר בטלפון וודאי לא בתשלום

היא ממש לא משאירה אותם בלי תזוזה
אפ תסתכלי בסרטונים של מבחני ריסוק והדמיות של תאונות רואים את הגוף של הבן אדם זז קדימה ואחורה
יש תזוזה כלשהי קטנה אבל יש
כבר בטיחות בנוי על זה שהוא מעוגן לאוטו בצורה שלא יזוז בכלל
אבל ממש בכלל
רק ככה הוא מגן
בהתקנה של סלקל עם הקליפס הזה צריך שהם אדם אחד יפעיל את כל משקלו להצמיד את הכסא לאוטו והבן אדם השני יאבטח את החגורה עם הקליפס. זה צריך לשבת באוטו כמו אבן שאי אפשר למשוך או להזיז בכלל

בחלק מהמכוניות תלוי בדגם הסלקל ותורת הקשירה, החגורה פשוט ״נגמרת״ כשהיא מקיפה את כל הסלקל ולכן יש הרגשה שהיא לא יכולה לזוז יותר, כי היא נגמרה. אין ליממושג האם במצב כזה זה בטוח מספיק בלי הקליפס או לא. אישית לא הייתי מסתמכת על זה

לא סתם אומרים ש85% מכסאות הבטיחות לא מותקנים נכון

בזכותך גם אני בדקתי שם וגיליתי שבאמת קשרנו לא נכון! בד"כ צריך להשחיל קודם את החגורה בחלק הקדמי של הסלקל, להקליק , ורק בסוף משחילים בחלק האחורי של הסלקל ומותחים.
תחפשי סרטון שמתאים לסוג שלכם.

בסלקל באזור הבטן של התינוק
והחלק האלכסוני של החגורה יהיה מאחורי הסלקל

דבר שני אפשר לקנות מן ריבוע כזה מברזל ששמים על הרצועה ליד הסוגר של החגורה וזה נועל את החגורה שלא תתמתח

בהנחה שאין לסלקל עצמו משהו שנועל את החגורה, חייבים את הריבוע

הבעיה היא שקונים בדכ לילד ראשון , ואז מאחסנים לילד שני והריבוע נעלם ושוכחים מקיומו

או שבקניה לא מביאים את זה בחנות וזה בעיה

אם אין משהו שנועל את החגורה אז ברור שהסלקל יזוז

הסלקל שלנו די יציב גם בלי זה

מה צריך לבדוק כאשר רוכשים סלקל או מושב בטיחות חדש?

כמובן, שכל מוצר הנמצא ברשותכם לפני 2015 ומצויד ב-Lock Offs מובנים, או ב-Locking Clip בהנחה שאביזר זה לא אבד (או שהמוצר עצמו אינו פג תוקף), יכול להמשיך לשרת אתכם לפי הוראות היצרן גם בשימוש בחגורות בטיחות ELR הנפוץ בישראל.

 

אבל, אם רכשתם מוצר בתקינה אמריקאית בשנת 2015 ואילך, ייתכן מאוד שאותו Locking Clip מעולם לא היה ברשותכם, ובלעדיו (ובהעדר Lock Offs או מנגנון נעילה מובנה אחר) לא ניתן לעגן את הסלקל או מושב הבטיחות לרכב, אלא באיזופיקס בלבד!

 

חשוב לציין כי היצרנים בארה"ב מציינים כי יספקו את ה-Locking Clip לכל דורש, ומוצר זה גם זמין לרכישה עצמאית באמזון ובאיביי, אבל נשאלת השאלה המטרידה, מדוע נושא כה מהותי לבטיחות ילדכם, אינו מטופל כראוי כבר בשלב הייבוא.   לצערי, טרם נתקלתי באזהרה לכל שלל המוצרים שאינם מתאימים עוד לעיגון ברכב בחגורות הבטיחות הנפוצות במחוזותינו.

 

 

 

 

Locking clip - זה השם של הקליפס המתכתי הזה

למי שרוצה להעמיק ולדעת עוד יכולה לקרוא את כל מה שהוא כותב כאן

אזהרה: מושבי בטיחות בעיתיים בישראל - אבי ורון

 

שימו לב - בהנחה שאין לסלקל עצמו משהו שנועל את החגורה. לסלקלים בתקנים אירופאיים אמור להיות חלק שמובנה בתוך הכסא\סלקל שהחגורה עוברת דרכו והוא ננעל עליה. היה לנו פעם כסא כזה

כך או כך, החגורה חייבת להיכנס לתוך משהו שנועל אותה חזק מאד 

באביזר הזה! ואני מחשיבה את עצמי את שמאוד משקיעה בענייני בטיחות...
באמת הזוי שבחנויות סתם ככה לא מספרים על זה וגם לא בסרטוני התקנה.

בדיוק אני ובעלי דיברנו על כמה שהסלקל לא נראה לנו בטיחותי כמו הכיסא של הגדולה ושהוא ממש זז למרות שאני מותחת ממש חזק את החגורה. אולי גם בגלל זווית המושב של הרכב, הסלקל 'מתקפל' לכיוון גב המושב ממש בקלות. בעזה נקנה את המוצר הזה!

גואי i-gem

אם כן מצוין ואם לא צריך את הקליפס
התקינה משנה רק לזה שהתקינה אירופאית בדרך כלל יש משהו בסלקל עצמו שהחגורה עוברת דרכו והוא ננעל
אם אין לך משהו שננעל על החגורה חייבים את הדבר הזה

קליפס H לנעילת חגורת בטיחות - אביזרים לכסאות בטיחות

אני לא יודעת מה זה די יציב, אבל כל הבדיקות תקן ומבחני ריסוק מסתמכים על זה שהסלקל לא יכול לזוז גם אם את מנסה 

או תתקשרו לבטרם הם יפנו אתכם למתקין מורשה שקרוב אליכם... בהצלחה!

אשכרה כבר התלבשת התאפרת...ממש מבינה אותך!! ולא משנה שזה מוצדק או חצי מוצדק זה פשוט לפוצץ בלון של המתנה והתרגשות...
הוא חזר כבר? דיברתם?
תשמעי קודם מה קרה בשטח אולי הוא היה חייב להישאר?....

גם לנו אין זמן וזה ממש קשה... במיוחד שעכשיו לכאורה נוצר מצב של זמן.אבל ככ התרחקנו אוף

לחיות בתחושת שליחות תמידית ותמיד להיות מקום שני ביחס לשליחות- קשה מאוד, ולפעמים מתסכל.
לבעלך זה לא מפריע. הוא אוהב את זה, וזה נותן לו אנרגיות. אבל כדי שאת תוכלי להמשיך להקריב בשביל השליחות של בעלך- את חייבת להיות מתוגמלת גם כן!
בעלך צריך להבין שהוא *חייב* להקדיש לך זמן, ברוגע, בנחת, ובאופן קבוע- פעם בשבוע, או לפחות פעם בשבועיים.
ואם זה מתבטל- הוא באמת ראוי להערכה שמוכן להקריב זמן איכות עם אשתו בשביל להציל חיים, אבל הוא גם חייב להחזיר לך את הזמן הזה במועד אחר.
הוא ראוי להערכה על הצלת חיים
אבל זה לא סותר שהוא צריך לתחזק זוגיות נורמלית.
אם אתם לא מצליחים בעצמכם להגיע לעמק השווה בעניין זה- כדאי לשקול ייעוץ זוגי, שיסייע לכם למצוא את המינונים המתאימים לשניכם, שיקדמו את הזוגיות שלכם, ויחד עם זה לא יפגעו בעבודה החשובה שלו.

האמת שהוא לא עובד בהצלת חיים..
פשוט במקרה מישהו התעלף בעבודה שלו, ואדם אחד שם רצה לברוח מהעבודה אז אמר לבעלי שהוא ילווה את האדם שהתעלף לבית החולים.
ובעלי יחליף אותו והוא הסכים, מחרפן אותי שהוא לא יודע להגיד לא! ויש מלא מצבים שמנצלים אותו וכואב לי. הוא אדם טוב, יותר מידי..

מבינה אותך כל כך, את חייבת לדבר איתו על זה..
שההשעקה שלך לא תשחק בסוף..

אדם טוב- זה נפלא! והוא באמת ראוי להערכה על זה! אבל לא על חשבון אשתו.
ועל זה צריך לדבר איתו. בטוחה שהמעשים הטובים שלו באים המון פעמים על חשבונך, ואת מוכנה לסבול את זה, כי את מעריכה את בעלך. ועדיין, הוא צריך להבין שהוא חייב להקדיש לך זמן זוגי! הוא צריך ללמוד איך לתמרן בין המשפחה לבין עזרה לאחרים במינון נכון, שיתאים גם לו וגם לך

הוא אדם טוב, יותר מידי...
וממש מבינה אותך. אני באותו מצב. כל מי שמכיר אותו אוהב אותו, והוא באמת אדם טוב, שלא יודע להגיד לא, והמחיר כבד, והבעיה היא שהוא לא משלם את זה לבד, אלא גם אני משלמת...
אין לי פיתרון קסם, רק הזדהות עמוקה

אני רק חיבוק

גלולות הנקה ובהנקה. מקווה בשבילך שלא בכל אופן לי לפעמים היו כאבים וזה היה ממש כמו לפני מחזור רק בלי המחזור עצמו...

אז קרה לך הכאבים פה ושם? זה נורמלי?

וגם קרה לי שהיו כאבים ואז רק כתמים שלא אסרו כמה ימים אז תשתדלי לא להסתכל בנתיים

אצלי זה קרה ארי הלידה הראשונה, עם הנקה מלאה ובלי מוצץ

אח"כ לא קרה לי יותר, אבל כן היו כאבי מחזור כל חודש ולא הגיע המחזור עצמו (אולי כאבי ביוץ?)

בערך התחילו חצי שנה אחרי הלידה, ואחרי חודשיים שלושה כבר התחיל וכתמים ועברתי למשולבות (עם ההנקה)

חברה שלי לוקחת סרזט ומההתחלה היא מקבלת מחזור כל חודש, מניקה כמעט מלא

או מפסיקים להניק, הסיכוי לקבל מחזור עולה? והאם המניעה פחות אפקטיבית בלי הנקה?
תודה

בכל התקופה שלקחתי סרזט
כשהנקתי מלא, כשהורדתי חלק מההנקה וגם אחרי שהפסקתי להניק

הגלולות מונעות השרשה ולכן יש כאלה שכן מקבלות מחזור אבל לא יכנסו להריון כל עוד מקפידים על לקיחה נכונה

בד"כ לא הופיע דימום

הזמנתי משם כמה פעמים מחברות שונות והן היו טובות אבל לא זוכרת איזה חברות..

תודה בכל אופן..

וכן עדיין נשאר לי סימני שיניים עליונות.. במיוחד אם הוא יונק הרבה זמן (יחסית)

אצל הבן שלי יצאו שיניים יותר מאוחר (סביבות שנה פלוס) אז ממילא כבר ירדו לו הרבה הנקות, ומשך זמן ההנקות התקצר

בהתחלה כשההנקות היו תכופות והסימנים עשו לי גירודים אז שמתי אלופירסט

אני חושבת שאז אמרו לי שזה חלק מתופעות הלוואי..
לא בטוחה

אני רוצה להרגיש טוב בשביל זה וזה לא קורה

אולי אני אלך לרופא שוב

זה כ"כ מתיש הצינון!!

 

אולי שווה לנסות לקחת טלפסט, היא מותרת בהריון ממה שידוע לי. צריך מרשם

תודה

מה קרה?
את מתכוונת למטרנה?

בן 3 עשינו בדיקה שיצאה לא תקינה אז הרופא אמר שחייבים להפסיק עם הכמויות מים ששותה. היה שותה המון ולעשות בדיקה חוזרת עוד עץכמה ימים

ישמצב כזה ששותים יותר מדי מים??
האמת עכשיו נזכרתי שקרוב שלי ילד בן 3 היה ממש צמא תקופה, לקחו אותו לבדיקות וגילו שיש לו סכרת..
מקווה מאוד שלא כך המקרה, אבל אולי כדאי לברר.

בהצלחה!

סכרת זה לא אבל רק צריך להשלים את הבירור לגבי תיפקוד הכליות ובעזרת ה שיהיה טוב..

התלבטתי גם אם להעיר אותו בשביל להחליף בגד..

וח"ו לא ביקורת כלפייך או ממשו..

צריך ממש להיזהר לא לשתות כשהתינוק עלינו.

 

למיטב ידיעתי זה לא בהנחיות של טרם או משהו 

אבל לפי ראות עיני זה ממש מסוכן.

 

פעם אחת גם אני שתיתי כשהתינוק עליי, בצורה מאוד בטוחה ואז תנועה קלה ולא צפויה של היד שלו גרמה למשקה להישפך- הוא השתנק (סוג של בלע מים) ואני ככ נלחצתי והתפללתי...

 

וב"ה כשיצא מזה הבטחתי לעצמי לא לעשות זאת שוב!!!!

 

תחשבו, תינוקות קטנים וכל בליעת מים יכולה להיות מעין טביעה כי אין להם ממש את הכלים להתמודד.

 

אז אני גם לא חשבתי על זה לפני- לכן מזהירה את מי שקורא.

 

גידול נעים ושמח!

אמא שהחזיקה תינוק, הכינה שתיה חמה ונשפך עליו...

צרחות עד לשמים. 

בחשבון תזוזות לא צפויות- של התינוק או של מישהו חיצוני..

במקרה שאין לנו כלום בידיים אנחנו יודעים לתמרן שהבגד לא יתלכלך אבל כשהתינוק בידיים-לא נעזוב אותו הרי

אז יוצא מצב שאכן מסכן את התינוק..

במקרה שלי למיטב זכרוני זה היה מים אבל התינוק היה בשקט ו"נלחם" וככ התפללתי שיבכה, שיוציא את המים..

זה היה מזעזע, ממליצה לכולם ללמוד מניסיון של אחרים.

שנשמע רק בשורות טובות תמיד!

מים זה שטויות. אפילו מיץ אפשר להתמודד ;)
אבל שתיה חמה זה יכול להיות הרבה יותר מצרחות... העור רגיש מאוד והוא כזה קטן אז זה יכול לגרום כוויה חמורה

סכנת נפשות!

גם כלי רופא

אבל ארגז כלי עבודה זה שיא הכיף ומעסיק מלא-יש מלא סוגים..וזה גם לא יקר בכלל. בדר''כ עולה סביבות ה30₪ ואם יש תקציב אז אפשר לקנות 2 סוגים ויהיה לו אוסף גדול

ואני לחלאקה קניתי מטבח- לא יקר ולא מאוד גדול
וזה תענוג הוא ממש אוהב את זה

הוא נראה ממש כיפי ולא מסוכן...
ובדיוק לגיל הזה.
אני קצת חוששת מהך פטיש..חלקים קטנים ומסוכנים.
אני לא נותנת לבן שלי לשחק בלי שאני לידו.

Интернет-магазин KAKU электрическая головка для дрели группа игрушек гайка разборка набор инструментов детский креативный 3D пазл развивающая игрушка для детей подарок | Aliexpress для мобильных,scm-url:1007.18500.139670.0,pvid:520c52ea-2275-43f3-958d-0204246c007e&spm=a2g0n.detail-amp.store-card.33007465109&aff_trace_key=9fc746bc47eb4323b950cb6ab51cb3ae-1563907390484-03325-UneMJZVf&aff_platform=msite&m_page_id=7768amp-tYUT7KG9fziiQX5Z8Usrfg1563963677308

הוא היה בממצע, אבל לדעתי גם במחיר הרגיל המחיר טוב.

וזה משחק מאוד מוצלח אצלנו!

משחק ממש ממש מקסים!
ממליצה מאוד!
ראיתי שמוכרים אותו גם בבזאר שטראוס.
מזל-טוב!

הילד שלי בן3 מאוהב במשחק הזה... בונה, מפרק, מוסיף אנשים וכו'.

זה משחק קצת יקר אבל שווה כל שקל (ד"א היה עכשיו באושר עד מבצע רציני על זה, לא יודעת אם עדיין קיים)

אכן משחק איתם.
תודה לכולם על כיווני המחשבה. אין כמוכן

אחותי קנתה לקטן שלי משחק ממש חמוד.
זה בא קופסא עם חורים מברגה וברגים וכלמיני צורות (הכלמפלסטיק כמובן) והוא יושב ומבריג יושב עליו שעותתת