שבוע 41 יום שישי מגיע ואני כבר כמעט מתייאשת ואומרת לבעלי שביום ראשון הולכת לעשות סטריפינג!
שבת בבוקר מתארחים אצל ההורים ב12 מתחיל ציר קצר ולא כל כך כואב מעדכנת את אמא ומתחילות ביחד לתזמן ציר כל חצי שעה ואז אחרי 20 דקות ואז שוב חוזר לחצי שעה.. מה קורה פה? הצירים לא סדירים בכלל!הבנים חוזרים מבית הכנסת מתפילת מנחה אמא שלי מעדכנת את בעלי ואני בתגובה לא נראה לי שזה רציני !עוברות שעה ,שעתיים והצירים לא סדירים ולא כואבים אבל נוכחים ולא נעלמים.
ב16 הצירים מתחילים להצטופף כל רבע שעה ואז 10 דקות ואז שוב רבע שעה... אני אומרת לעצמי לא כואב סביל נו טוב כנראה שזה גם לא היום.מעבירה את הצירים במשחקים עם אחיות שלי ומרגישה די נינוחה. אמא שלי ממשיכה לתזמן את הצירים אומרת בואי נסע לבית חולים הם הצטופפו שלא תלדי פה! אני עונה לה שלא כואב לי כמו בלידה הראשונה וגם הצירים לא סדירים אז נחכה עוד קצת. היא מתחילה להלחיץ אותי שגם בלידה הראשונה חיכיתי הרבה בבית ואז ילדתי תוך 4 שעות מהרגע שהגעתי לבית חולים ולידה שנייה היא יותר מהירה בד"כ ולא לשכוח שאני צריכה גם אנטביוטיקה.. אבל שבת עדיין, אני רוצה לחכות למוצאש שלא יחללו שבת בגללי!! בעלי משכנע אותי לצאת.. יוצאים אני אמא ובעלי. הילדה נשארת עם אבא ואחיות שלי (מזל שהיינו שם שבת). נוסעים ברכב אני עדיין נינוחה צוחקים על כל מיני דברים בין ציר לציר.
מגיעים לבית חולים ב17.20 מקבלת אותי מיילדת מתחילה, פחות התחברתי אליה ולסגנון... ופחות הרגשתי בטוחה איתה.. מוניטור בודקת לי פתיחה 3וחצי כמעט 4 היא אומרת לי את יכולה להסתובב ככה עוד הרבה.(היא רואה שאני נינוחה אז לא ממהרת להכניס אותי ללידה) אומרת לי לעשות סיבוב וננסה אח"כ. אני קמה מהמיטה תופס אותי ציר ארוךךך ואפשר להגיד כואב. אני אומרת לה שאני מעדיפה להכנס לחדר לידה לקבל אנטיביוטיקה!!
18.30 מכניסה אותי לחדר לידה ומקבלת אותי מיילדת ותיקה שהרגשתי ביטחון איתה(תודה לאל!!)
מבקשת ממנה שתבדוק אותי כי אני רוצה אפידורל. לא רוצה לסבול!!
בודקת והופ פתיחה 6 וחצי. מי היה מאמין?! נותנת לי אנטיביוטיקה. מעבירה את הצירים בעמידה ומתחילה להרגיש לחץץ מבקשת אפידורל למרות שהצירים לא הכי כואבים אבל אני מפחדת מצירי הלחץ וחלילה מהתפרים!
מגיע המרדים תוך דקות מבקשת לחתום בצאת השבת.אמא שלי תופסת אותי בזמן הזריקה ועברנו את זה. בעלי מתחיל לחשב מתי אני צריכה ללדת כדי שהברית תהיה בראשון ולא בשבת ואומר לי ללדת אחרי 20.
המיילדת פוקעת לי את המיים והולכת לחדר אחר.. וליי יש לחץץ לדחוףף אמא שלי קוראת לה בודקת פתיחה 9.וחצי ...
20.00 מתחילה ללחוץ (כיאלו התינוק שלי חיכה גם לצאת השבת) 3 לחיצות ארוכותתת מנוחה בין לבין ובלחיצה הרביעית 20.23 מגיע אלי הנסיך הקטן והטהור. והוא בוכה והוא שלי. ואז גם השיליה יוצאת והבטן מתרוקנת מכל החיים והפלא שהתחוללו בתוכה.
שמים אותו עליי ובעלי זוכה לגזור את החבל הטבור..התינוק שלי בוכה עלי ואני איתו מרב אושר!
תודה לך ה' על הנס הגלוי הזה!
כמה תובנות מהלידה:
- צריך להרפות ולשחרר כדי שהגוף יתחיל לידה
-צירי לידה לא חייבים להיות סדירים
-לא להתבייש לבקש מיילדת אחרת(אין שום סיכוי שהייתי יולדת עם המיילדת הראשונה)
-אפשר לבקש אפידורל גם בפתיחה 6 וחצי אבל יש מצב שאם לא הייתי לוקחת הייתי יולדת לפני!
מזל טוב!