פורום הריון ולידה (עמוד 3259)

תלוי בסיבה

פעמים בודדות היינו בהתחלה ואחכ פעם נוספת בשמיני והיה צירים ופעם נוספת בתשיעי וזה גם גרם לצירים.. זה עובר עם כל הקושי, באמת תבררי עם הרופא למה אסור ואפר להתייעץ עם מכון פועה לי הם אמרו שאפשר עם קונדום והסבירו את הסיבה אבל הרב שלנו לא בדעה הזאת

יש הרבה נשים שלא נהנות בהריון מיחסי אישות , גם אני, ועושות מאמץ והשתדלות לשמח את הגבר שלהם, לפעמים בסוף גם נהנים מזה. בכל מקרה בחודשים מתקדמים זה באמת יכול להיות עול שממש לא מתחשק ולא אומר כלום לא על הזוגיות ולא על חי האישות הרגילים שלא בזמן הריון.

עד כאן לענייני שפיטה על אנשים אחרים

מכיון שאני אישית ממש לא נהנית בטח לא כשיש לי בטן גדולה בסוף ההריון לא נותר לי אלא לומר לך שאני משתתפת בצערך , ומתמודדים כמו כל איסור רפואי מעצבן אחר (למשל לשים גרביים אלסטיות כשיש לך ורידים באוגוסט) פשוט על ידי זה שמבינים שאין ברירה אחרת וזה בשביל תינוק בריא ועם הקושי זה מה יש...
זה לא שנאסרתם נכון? אז חיבוקים לרב, מגע ודיבורים ועוברים את זה..
בהצלחה רבה!

היה לי גם בתחילת ההריון. קשה ומתסכל!

עם הזמן הקושי יקטן

הרבה חיבוקים ואהבה יעזרו לך לעבור את התקופה

חיבוק 

עייפות מטורפת. בהיריון הנוכחי יותר מהראשון כי פשוט יש לי ילד לגדל במקביל. והוא לא מוותר לאמא😅
אוכל- האמת שאני לא רעבה יותר. סתם משחררת טיפה.
פתאום לא אוהבת במבה כשלפני כן זללתי הרבה.
זוגית- ההיריון הראשון ריגש בעיקר אותי. בעלי לא הבין מה אני רוצה. כשהתינוק נולד הוא התרגש בטירוף. ממש. ואחכ הגיעו הקשיים והמורכבןת. לנהל זוגיות אחרי לידה היה לנו לא קל. אם מבחינת עייפות שלי,מצבי רוח, מריבות. לילות לבנים וכו.

חרדות- אני בן אדם לחוץ. תמיד חושבת.מה יהיה ואם ככה ואולי ככה. אני יודעת שאני צריכה להירגע ומשתדלת להשאיר לקב"ה את התפקיד שלו אבל לפעמים זה חזק ממני.

ואחרון חביב אחריות הבדיקות היא עלי בלבד . לבעלי אני רק מודיעה תאריך ושעה. יש לי קלסר עם כל ההפניות, האולטראסאונדים, הסיכומי ביקור הכל הכל.
גם בראשון וגם עכשיו ומניחה שאצל כולם אעשה ככה.

בהיריון נגעלת מאלף ואחד דברים,
ולוקח לי המוון זמן לחזןר לאכול אותם אחר כך.
או שבכלל לא חוזרת.
נגיד בשבתות, מאחת שהייתה אוכלת לא מעט סלטיםב
אני לא נוגעת בשום סלט גם לא באצבע קטנה.
דוחה אותי לגמרי. אפילו טחינה.
ממש אוכלת את החלה בלי כלום..
גם לחם מלא הפסקתי בגלל ההיריון, ובספק אם אחזור.

התזונה שלי על הפנים אחרי ההריון...
ד' יעזור

אוכל, זה הדבר שהכי ביאס אותי בהיריון הזה.
דברים שאני הכי אוהבת בעולם דוחים עד רמה שאני אפילו יושבת בחלון עד שהריח יעבור..

דגים זה בכלל הסיוט של חיי עכשיו וכל מיני בשרים ולא מסוגלת לראות בכלל...

וקמח לבן עושה לי את שיא החגיגות והכאבים..

יין לקידוש (ענבים, תירוש) בכלל אין.על מה לדבר הקיא והצרבות איומים.,

נראה מה יהיה אחרי הלידה אם אוכל לחזור לאכול/ לשתות את זה

איך היה בהריון של הבכורה, לפי הרשימה

 

אוכל: שינויים בשליש ראשון בגלל הבחילות, הקאות וכו'... היו דברים שאני אוהבת שדחו אותי מאוד (שוקולד למשל). הגעיל אותי לבשל ואפילו רק המטבח שלנו דחה אותי. הכל חלף אחרי שעברו הבחילות, בהדרגה בערך בסוף שליש ראשון.

אה, ויש דברים שצריך להקפיד עליהם כמו להפחית בצריכת קפאין (אני גם כך לא שותה קפה. אבל מעט יותר שמתי לב לאייס קפה \ קולה וכו'), לא לצרוך אלכוהול (אצלי זה אומר רק יין בקידוש, ולא בעיה מבחינתי לוותר על זה), להקפיד יותר על שטיפת פירות וירקות בסבון. להימנע מדג נא כמו סלמון מעושן או סושי. להימנע מגבינות מסוימות. להיזהר בכל מה שקונים בחוץ - לא מיצים לא מפוסטרים, לא דברים שעמדו אולי בחוץ... יש המלצות של משרד הבריאות. בסה"כ לא מדיי מגביל, לפחות עבורי.

 

שינה ועייפות: לא שינוי קיצוני. כן הייתי יותר עייפה באופן מורגש, אבל לא באופן קיצוני שהפריע לי מאוד. ישנתי די טוב (רק התעוררתי בלילה לשירותים, מה שלא קורה לי סתם כך בד"כ). בחודשים היותר מתקדמים היו ימים שבצהריים באמצע העבודה היתה פתאום נוחתת עליי עייפות גדולה. אבל לא משהו שאי אפשר לשרוד.

 

הורמונים: היו קצת מצבי רוח, אבל לא משהו יוצא דופן במיוחד.

 

זוגיות: זה אישי, אבל אכתוב מעט בכלליות - מביא אתו אתגרים, אבל יכול להצמיח מאוד. כנ"ל אחרי לידה - שיכול להיות שלב אפילו קשה יותר מההריון. אצלי אישית אחרי הלידה היה שלב קשה יותר גם רפואית. זה הביא מצד אחד אתגרים חדשים לזוגיות ומצד שני חיבור חזק יותר. ובכלל, ילד - מביא אתו אתגר לזוגיות, אבל אם מתמודדים נכון זה רק יותר מחבר.

 

חרדות: לא היו לי חרדות בהריון. אחרי הלידה היו לי סיבוכים רפואיים ואז הייתי מדוכדכת וקצת חרדה מהעתיד.

 

בדיקות: זה חשוב ורציני, ולכן אפילו אני הייתי מספיק אחראית לגבי הבדיקות, אז לא הייתי דואגת לאחרות

ב4 חודשים ראשונים עיפות כרונית. נזרקת בכל מקום. אין כח לכלום.
בחילות והקאות וחוסר מצב רוח.
לא יכולה להריח את בעלי ולא את הבית.
ורידים
ומחודש שישי צרבות. אי אפשר לישון, לאכול.. אכלתי קרח כל היום.
אוכל מבושל בהתחלה אין על מה לדבר!
יש מאחלים שלא נגעתי בהם כל ההריון.
ויש מאחלים שנדבקתי בהם כל ההריון. בהריון אחד אכלתי כל יום יופלה תות. היום אני לא אגע בו.
הריון אחר כל יום במבה נוגט. וגם בזה לא נוגעת היום.
והריון אחר גבינה לבנה.
ומיץ תות בננה אני לא מסוגלת לשתות כבר 18 שנה.

זוגיות דווקא בהריונות היה טוב. זה היה מאוד מקשר ומקרב.

הורמונים, אחרי לידות משתגעים אצלי. עצוב בכי חרדות..אחרי לידה שלישית טיפלתי וה3 האחרונות היה ב"ה בסדר.

חרדות, תמיד יש לי פחד מהלידה. שהכל יהיה בסדר.
ומלידה ללידה פחדתי יותר.

אחריות לבדיקות,
אני עושה בדיקות דם. סוכר סקירת מערכות. ואולטרסאונט רגיל.
אבל חשוב לשים לב לכל שינוי ועדיף ללכת להבדק אפילו על סתם.
בהריון ראשון לא ידעתי כל כך מה קורה איתי. ולא התייחסתי לכמה סימנים שהיו. והיה צריך להפסיק את ההריון בחודש שישי. מאז לא לקחתי סיכון. כל דבר שהיה חשוד רצתי להבדק.

ועוד דבר..לא אהבתי מתוק ליפני הלידות. חוץ משוקולד.
ומלידה שניה התחלתי לאהוב קפה ועוגיות. לפחות 4 פעמים ביום. ובגלל זה מעדיפה לא לאכול בשרי🙄 שיגעון!

להיות אישה זה מורכב.
אצלי כמו ברכבת הרים.

בהצלחה!

אוכל- נתקפת בבולמוס בכל הריון. אוכלת כל מה שבא ליד......

שינה- עיפות מטורפת בתחילת ההריון, אמצע ההריון ישנה סבבה, סוף ההריון לא ישנה כלל (סימפיזיוליזיס)

הורמונים- בעיקר מתבטא בשינויי מצב רוח קיצוניים, דמעות, כעס ושמחה מעורבבים....

זוגיות- בתחילת ההריון אין משיכה מינית כ"כ. אבל עם הרבה הכלה של בן הזוג ההריון עובר כחוויה מפעימה.

חרדות- בעיקר סיוטי לילה לקראת סוף ההריון.

 

אני הייתי מעדיפה לטרטר את עצמי למיון נשים כלשהו להיבדק לראות שהכל בסדר, ולא לאכול סרטים...

אפשר תמיד להתקשר למוקד אחיות (בעצם אני יודעת שבכללית יש, לא יודעת על כל הקופות) לשאול מישהו מקצועי...

בהצלחה!

לגביי הפחתה בתנועות- זה עדיין לא שלב שתמיד מרגישים תנועות. הרבה פעמים העובר משנה תנוחה ואז פשוט פחות מרגישים. זה ממש מוקדם. זה לא שלב שעוקבים אחרי תנועות וזה לא מדד שצריך לבדוק בשלב הזה של ההריון.

קפיצה על משטח רך לא בעוצמה ממש לא הייתה מדאיגה אותי..כדאי לציין את זה במפגש הבא עם רופאת נשים.

לזה שחיכית או לא,

כך שעוד יומיים זה לא מה שיעשה את ההבדל, 

אבל כן צריך להיזהר ולשמור על הבטן, קרובת משפחה של בעלי איבדה הריון תקין שהכל היה בסדר רק יומיים לפני בגלל שנפלה

ועוד בהריון ראשון . הגיוני שדמיינת.
בכל מקרה רוב הסיכוי שהכל בסדר אל תדאגי סתם.
ואם את ממש דואגת תלכי להבדק רק בשביל הרוגע הנפשי

יש כאלה שמרגישות תנועות מוקדם! גם בהריון ראשון (אני לדוגמא, ויש פה עוד הרבה בפורום שיעידו על כך, מניסיון גם של כמה הריונות אח"כ..). 

 

לפותחת, בשלב הזה ההריון מוגן עדיין מהרבה סוגי מכות, בטח שממכה רכה. בכל מקרה ההנחיה לגשת להיבדק, ואני הייתי עושה את זה אפילו בשביל השקט הנפשי

ההנחיה היא להיבדק באופן מיידי במקרה שמקבלים מכה.
אם משהו מרגיש לך חריג כדאי ללכת למוקד נשים ולהיבדק.

אם את מתלבטת, או צריכה הפניה או מידע תמיד כדאי להתקשר ולהתייעץ עם מוקד האחיות בקופת החולים שלך.

בשורות טובות!!

והוא עדיין די שומר עליה.

בהריון הקודם שלי, בערך בשבוע הזה, קיבלתי מכה די חזקה בבטן (בלימת חירום כשהיה עלי תיק כבד), ואמרו לי, שבוע כל כך מוקדם, לא סביר שהיה נזק, וגם אם קרה נזק, אין כל כך מה לעשות...
לכן לחכות ליום שני נראה לי ממש הגיוני, אבל אם חס וחלילה מתחילים כאבים או דימום אז כן ללכת להיבדק קודם.
בנוסף, כמו שאמרו לך, העובר יכול לשנות תנוחה ואז לא תרגישי אותו גם בלי קשר למכה.

אבל העובדה שהם קיימים לא מבטלת אותנו, ואסור לה שתבטל.
אם תבטלי את רצונותייך את תלכי ותנבלי.
זה יהיה רע וגרוע לילדה שלך...
אז כשאת דואגת לעצמך, תזכרי טוב טוב שזה בסופו של דבר בשבילה.

כדי שתהייה לה אמא שמחה, אמא שבעה וסבלנית, אמא עם כוחות ולא עייפה ותשושה, אמא חייכנית שנהנית לטפל בה.

תשמרי על עצמך!

ואז פעם דיברתי על זה עם חברה טובה, והיא אמרה לי קחי על עצמך כל פעם חלק מהיום שבו את הכי טובה ופנויה נטו לילדים. אי אפשר להתמסר כל הזמן לילדים.

ולקחתי על עצמי את עניין המקלחות וההרדמות- שהילדים ירדמו עם חיוך.
ולאט לאט אני מוסיפה עוד רבע שעה שאני יוצאת מעצמי- וסובלנית.
יש ימים שזה לא מצליח..
אבל אני אמא טובה דיה, לעשות מה שביכולתי.

המצפון לא מיטיב עימנו.. אל תקשי על עצמך.

גם אני קיבלתי עצה דומה ממישהי חכמה וזה עוזר לי מאוד. בימים שאני מקפידה על זה יש לי פחות רגשות אשמה...
אצלי כשהילד חוזר הביתה (בן שנתיים) אני משתדלת להיות נטו איתו במשך כשעה, לדבר איתו, לשחק, להתייחס אליו, לעשות דברים שהוא אוהב (אפילו אם זה לשטוף כלים שהוא נורא אוהב, עושה את זה ביחד איתו ואז זו פעילות משותפת והוא מאושר), ואז אני יודעת שנתתי לו הרבה תשומת לב, וזה בסדר שעכשיו אלך לבשל והוא ישחק לבד. וזה בסדר אם הוא יבקש ממני מליון דברים ואני אומרת לו אמא לא יכולה עכשיו, חמודי, עכשיו אמא מכינה ארוחת ערב. וזה בסדר שאהיה עסוקה בעוד עניניים ולא הכי פנויה אליו, הוא קיבל כבר מנה גדושה של יחס והוא בסדר גמור.
והתינוק, שיש לי פחות אפשרות להתייחס אליו כשהאח הגדול נמצא בסביבה, אני משתדלת לתת לו את היחס האישי שלו במשך היום. רבע שעה שאני משחקת איתו, עשר דקות של חיוכים שירים וחיבוקים, הרבה תשומת לב בזמן החלפות טיטולים. ואחר כך בהמשך היום מבינה שאני לא יכולה להיות כל הזמן איתו כי יש לי עוד דברים לעשות, וזה בסדר שהוא יהיה לידי וישחק גם בלי לקבל מאה אחוז תשומת לב

הדבר הכי טוב שאת יכולה ללמד את הילדים שלך זה איך להיות מאושר ואת זה את עושה בכך שאת בעצמך תהי מאושרת,

בנוסף את רק בת אדם, תרשי לעצמך להיות אנושית

להיות אמא טובה זה לא אומר לשים את עצמך במקום האחרון בכל דבר.
את צריכה לדאוג לעצמך כמו שאת דואגת לילדתך. לאהוב את עצמך. אמהות מוזנחות לא מלמדות דברים נכונים...
אני לא זוכרת בשם מי פעם שמעתי שאמא צריכה לאכול ראשונה ורק אח''כ הילדים שלה (!) בהתחלה זה נשמע נורא, אבל כמה זה נכון! כ''כ הרבה פעמים את רוצה לתת להם ראשונים כדי שיהיו רגועים אבל את לא רגועה. כי את רעבההה. למי יש סבלנות כשהבטן מקרקרת? אני גיליתי את הקסם הזה .. כשאני ממש רעבה אני אוכלת (כמה דקות) לפני הילדים ואחכ מאכילה אותם ויש לי הרבה יותר כח וסבלנות.
בעצם לכאורה דאגתי לעצמי ראשונה, אבל בתכלס מי שהרוויח מזה אלו הילדים.

כשלי זה קרה אמרו לי שמרגע שהבטא יורדת היא לא עןלה שוב. אחרי השחרור סבלתי במשך יומיים מכאבי בטן איומים ודימום שנאמר לי שברגע שההריון החוץ רחמי נספג בגוף הרחם מתרוקנת והכאבים נובעים מההתכווצויות. גם צד שמאל כאב לי נורא.
אם זה מחמיר הייתי ניגשת למיון אבל כל עוד חום לא עןלה לא הייתי נלחצת..

איך יודעים שההריון נספג? זה שהבטא יורדת מעיד על ההספגות של ההריון או רק שהוא לא ממשיך לגדול?

אם את יודעת על הריון חוץ רחמי וסובלת מכאבים את צריכה להבדק
גם אם סביר להניח שהכל בסדר
כי זה מצב של סכנת חיים ולא לוקחים סיכון

אצלי זה היה אחרי שחרור ממיון. אם כואב ואת חוששת- לכי למיון. שלא יישמע מדבריי שאני לא חושבת שכדאי לך לפנות למיון אם את מרגישה רע, אני רק משתפת מה קרה לי.

זה שהבטא בירידה מעיד על כך שההריון נספג בגוף. אותי שלחו לעשות מעקב בטא עד שייראו שהיא מתאפסת (מתחת ל5 נראה לי) וזה לקח כמעט חודשיים.. אבל היומיים הראשונים אחרי השחרור מהמיון היו מלווים בכאבים ודימום מאד קשים ונאמר לי שזה תקין.

אותך לפני שבת סתם חבל להתעכב

זה אחד הסימנים של הריון חוץ רחמי תלכי להיבדק ועד שהבטא לא מתאפסת לצערי לא סיימת עם הסיפור הזה!

אז בסוף הצלחתי להשיג את הרופא שלנו ביום שישי והוא שלח אותנו למיון...
אישפזו אותי לשבת ובמוצש חזרנו הביתה..
האמת לא יודעת אם היה כזה קריטי להיבדק...רק ראו שהבטא בירידה ושהכאבים לא מתחזקים.
לא חידשו לנו הרבה...

עכשיו נחכה לראות שהבטא מתאפסת.

בכל מקרה, תודה רבה על העצות! ממש עזרתן לי!
בשורות טובות לכולן!

ירידת הבטא עשויה לקחת זמן אבל הכאבים יפחתו..
תרגישי טוב!!

וטובלים בד"כ אחרי צאת הכוכבים מתי שהמקווה פתוח יש מקוואות שמתאמים שעה עם הבלנית

אם יש בעיה בגישה למקווה בשבת או משהו כזה תשאלי רב מה עושים

צריך לשטוף עוד פעם כשמגיעים למקווה?

שוטפים רק את הרגליים במים קרים,
ואז טובלים במקווה טבילה נוספת, ואחריה את הטבילות הרגילות שאת טובלת. כלומר: אם את בדר"כ טובלת 3 פעמים, אז בליל שבת טובלים 4 פעמים.

פעם אחת את יכולה טיפה להעביר את הידיים כאילו להתנקות ואז לעשות את מספר הטבילות

את כל ההכנות עושים לפני כולל צחצוח שיניים ואל תוכלי שום דבר עד הטבילה..לא זוכרת אם גם בשבת עושים עיון לפני הטבילה 

אם יש לך שיער ארוך את מסרקת טוב לפני שבת וקושרת טוב בגומייה כשאת מגיעה  את יכולה לעבור בעדינות עם האצבעות כדי שלא יהיו קשרים

כדאי שתעברי על ספר הלכות מה אסור לאכול בערב שבת וכו 

לטבילה בליל שבת צריך לעשות עיון ביום שישי כשמסיימים את ההכנות לטבילה

לא זכרתי אם צריך לחזור על העיון לפני הטבילה גם

אשכנזיות טובלות כרגיל בצאת הכוכבים, ספרדיות טובלות מוקדם יותר - בין השקיעה לצאת הכוכבים.

זה תלוי בפסיקה
אני אשכנזיה וההנחיה שקיבלתי היא לטבול בליל שבת לכתחילה בין השקיעה לצאת הכוכבים

אם כן, ואם אין לך צוואר של ג'ירפה, אז הכול בסדר.

גם בגלל הרוח ובעיקר בגלל החשש הכי קלוש בעולם שזה יפול ל״ע
באותו חדר עם המאוורר, כמה יותר רחוק ממנו, בקיץ חם, אם האויר לא מגיע ישירות אליו נראה לי בסדר

בבית הוריי היה מאוורר תיקרה במטבח,
יום בהיר אחד - הוא פתאום קרס על הריצפה!

אבל אם הרוח ממש מעליו זה יכול להקשות על הנשימה שלו

שזה לא מספיק תלכי שוב כשהיא תחזור

הרבה אנשים וילדים סובלים בזמן האחרון מכאבי ראש ווירוסים למניהם בגלל המזג אוויר

ולפעמים כאב ראש יכול להעיד על צורך במשקפיים

נבדוק את עניין המשקפיים, באמת שמעתי על מישהי שהיה כך אצלה.
אבל יש עניין לראות רופא בינתיים? או שלחכות וללכת לרופא אם התלונה ממשיכה זה גם בסדר?

שוב, בגלל השרב כאב ראש זה לא תלונה חריגה כל כך במז אויר כזה

במזג אויר הזה כאב ראש זה מאד נפוץ
לשים לב ששותה מספיק ואת יכולה מדי פעם לבקש ממנו לא להוריד את המים אחרי פיפי ולבדוק שהצבע באסלה לא כהה מדי וככה את יודעת שהוא שותה מספיק ולא מיובש

כאבי ראש בגיל צעיר ככ זה לא נפוץ. הייתי בודקת..

נשתדל להקפיד יותר על שתיה. תודה!

אם את רואה שהוא בסך הכל בסדר ואין התנהגות חריגה- אפשר לחכות.
אבל לא להזניח אמירה כזאת. נשמע שבאמת כואב לו והוא מאוד ממוקד. יכול להיות בגלל בעיות ראיה (ככה היה לבן אחד שלי. ועשינו הרבה בדיקות עד שעלו על זה, בדיקת עיניים רגילה היתה תקינה!), כאב במצח גם יכול להיות סינוסיטיס. במיוחד אם הוא מצונן אבל לפעמים גם בלי זה.

משני הצדדים לנושא הזה פשוט לא אנושי
בקשר לחום נראה לי שזו תופעת לואי של כל החיסונים איך היא בדיוק יכלה להבטיח לך שלא יהיה חום..קצת הזוי

אבל יודעת שיש ילדים שלא מקבלים חום אחרי כל חיסון, תלוי בחיסון, אבל יש כאלה שעוברים את זה כאילו כלום

הייתה סמרטוט הייתי מתחרפנת מזה....
ובפעם האחרונה שעשינו חיסון לא היו לה תופעות לוואי בכלל.. זה קורה בדכ שמקבלים את אותו חיסון פעם שניה או שהילד קצת גודל....
אבל כדאי לך אולי לתת אקמול גם ככה זה חיסונים מוחלשים/ מומתים...

הבן ראשון שעבר את החיסונים כמו אריה.... כאילו כלום לא קרה
והיא ההפך אז ממש היה לי קשה

שפעוטות מקבלים חום ומחלימים הרבה יותר מהר ממבוגרים. כשאנחנו חולים לוקח לנו שבועיים לחזור לכוחות שלנו, ילד בן שנתיים חוזר לעצמו ברגע שהחום יורד. ככה שכנראה לך מפריע יותר מאשר לו. זה שהוא היה חולה השבוע ועכשיו שוב, לא מורגש אצלו כ"כ בצפיפות כמו שאצלך.
בעז"ה החום יירד במשך היום, ומחר הוא כבר ישכח מזה. אולי את לא תשכחי, אבל הוא כן

זה באמת מעודד.
פשוט ההרגשה שהעמסתי עליו עוד משהו כשהגוף שלו הרגע סיים להתגבר על משהו אחר...
והוא כזה ילד פעיל ושובב, קשה לראות אותו שוכב ככה ולא עושה כלום. ונתתי לו אקמול, נראה שזה לא עוזר.
מקווה שהוא באמת יעבור את זה מהר ומחר כבר יחזור לעצמו בעזרת ה'!

גם אני לפני כל חיסון חוששת ויוצא לי לדחות מלא כי פה חג שם חולה וכו... וזה באמת קשה לראות אותם זרוקים ככה אבל תזכרי שאת עושה את זהלטובתו ומאחלת לך שיעבור מהר מהר ויחזור לעצמו

יכול להיות תגובה אלרגית לחיסונים.
חשוב לעדכן את האחות פעם הבאה שאתם הולכים עם הילד להתחסן.

מקווה שיעבור מהר.

בהצלחה!

תודה לכולם!

כדאי להיות ביחד היום, אםשר גם מחר.
לא אמורה להיות בעיה יום אחרי יום.

הגבר מוציא מילוני זרעונים בכל פעם. נדרש רק אחד !

ההמלצה ליום כן יום לא, נאמרת בצורה כוללנית כי יש גברים עם בעיות פריון ומיעוט זרע פעיל, ורוצים להבטיח שהגוף יתאושש בין היחסים כדי להגביר את סיכוי ההפריה.
גבר הידוע כאדם בריא וכל עוד לא נבדק ונמצאה אצלו בעיית פוריות יכול בהחלט כל יום.

בגלל שאנחנו מנסים להכנס כבר כמעט שנה.. המליחו לנו יום כן יום לא. מחדש שאולי יש לבעלי בעיה. היום לראשונה מצאתי ביוץ!!! אם נקיים יחסים מחר זה בסדר? מה את ממליצה? תודה רבה לך!

תקיימו הערב יחסים כי הזרע ממשיך להיות פעיל כמה ימים. ואם הביוץ בשעות הקרובות, וגם אם הביוץ יהיה רק מחר, יהיה זרע שממתין במקום הנכון.

ואפשר לקיים יחסים גם מחר, כאופציה נוספת.

סליחה שאני נדפחת.. פשוט גם רלוונטי לי

הם הם קיימו אתמול ויקיימו מחר?
אני פשוט גם בהתלבטות הזאת עכשו..
מרגישה שמעדיפה לדעת שהזרע יגיע באיכותו המקסימלית, ואם יצא שהם לא עשו בדיוק ביום, אלא יום לפני, אבל כשהזרע במיטבו, זה עדיף, לא?

לרוב אין בעיה יום כן יום לא ועוד 3 ימים רצופים ברגע שמזהים ביוץ במיוחד לשומרות טהרב שגם ככה יש הפסקה של שבועיים

ועדיף לדעת בערך את מועד הביוץ.

(זוכרת אותך היטב וממשיכה לחשוב עליך... בשורות טובות במהרה!)

תקני בדיקות זולות ותעשי מדי פעם 

יש לך אולי קישור לקניית בדיקות זולות ואמינות?

תזהרי מכל מני פסים שקופים זה סתם יכול להלחיץ

המניעה מושגת באמצעות הורמון הפרוגסטורון, שנמצא הן בגלולות המתאימות להנקה והן בגלולות המשולבות.

ההבדל הוא בתוספת אסטרוגן.
בגלולות הנקה אין אסטרוגן, כי הוא פוגע בייצור החלב.
בגלולות משולבות יש אסטרוגן, אך הוא לא קשור בכלל למניעה.

אני מכירה את ההבדל, פשוט בגלולות האלו לא מקבלים מחזור, אז בעצם אין סימן לדעת אם יש הריון או לא.

למרות שבאמת אין מה לחשוש.... בהנחה שאת מקפידה על נטילת הגלולות כל יום בדיוק באותה שעה.

הייתי חוזרת על הבדיקה בעוד כמה ימים.
כמה איחור?

תחזרי על הבדיקה אפילו מחר לראות שהפס מתחזק קצת

בדקת עוד פעם?

תחשבי חיובי. הוא יגדל ויהיה השומר ראש שלך!
בדרך כלל בנים בכורים ואמהות זה קשר שאי אפשר להסביר במילים... החברים הכי טובים .
לי יש בן ראשון הוא האושר שלי.
עכשיו כבר בת 3 ברצף וכל כך חלמתי על עוד בן
. אבל מה שחשוב זה שהעובר יהיה בריא!

שדווקא אצלי בת בכורה והיא די קשה איתי והבנים אחריה זה קשר ממש שונה ומיוחד... אז נכון שתגדל בטח יהיה כייף יותר אבל עדין לדעתי בת ראשונה משקפת לאמא כל מיני נקודות שקשות לה בעצמה ולא תמיד זה קל

התמודדתי עם קושי דומה בבן הראשון שלי..

ואחרי שיחות נפש רבות..

הגעתי למסקנה המתבקשת..

שאמא של התינוק שלך היא לא האמא של אבא שלך ולא של בעלך..

וסביבת החיים שאת תגדלי את התינוק, היא לא הסביבה שבעלך ואבא שלך גדלו..

וכך גם עם הזמן/תקופה וכדומה..

התינוק שלך יהיה בסדר גמור!! את האמא שלו!! את תגדלי אותו מצוין, עם מידות טובות וכל מה שצריך כדי להיות בן אדם טוב ועובד את ה'..

תחשבי ככה כל הזמן..

תלוי בך ואת תשני את המזל..

עולות מחשבות כל אחת בהקשר החיים שלה
יש אחת כמוך שרוצה בת
יש אחת שמרגישה שזה סוף העולם אם לא יהיה פדיון
אחרי שהתינוק מוחשי ביד כבר מרגישים אחרת

בכל מקרה אם את מרגישה ממש מצוקה כדי לפנות לעזרה מקצועית

יש להם חיבור טוב איתה והם שומרים עליה ואוהבים אותה.
והוא הבן שלך!!! את תגדלי אותו בדרך שלך ותהפכי אותו לגבר מקסים שיפיץ שמחה וטוב בעולם. תשמחי בו!!

בן בכור יש לו רגישות מיוחדת ואכפתיות לאמא
הוא צריך שהכל יהיה בסדר ודואג לך, באמת שומר ראש!
ובנים בכלל הם זורמים..
וגם לי היה קשר גרוע עם אבא שלי, זה לא קשור, יהיה לך עם הבן שלך קשר מיוחד.
ודווקא עם בת לפעמים לאמא יותר קשה כי זה פוגש אותך בכל מיני דברים על עצמך לדוגמא אם את רגישה מדי קשה לראות את הבת שלך רגישה.
כשזה במין השני זה שונה.
ואחרי הלידה את תראי שתקשרי, אז מותר לך להיות עצובה עכשיו ולהתאכזב, לגיטימי.
ועוד יבואו הבנות בעזרת השם.

בן ראשון ככ חמוד ורגיש....
וזה מה זה כיף לשמוע משפטים מהממים שהוא אומר לך... דוג מהפשוש שלי:
אמא אני ממש אוהב אותך
תביא לי חיבוק
אם תפלי שוב אני ירים אותך😍😍😍( אחרי שהתעלפתי בחוץ שהייתי בהריון)
למה את בוכה (ומחבק ומלטף)


בן בכור זה מדהיים ודווקא בגלל שלא ככ הלך עם אבא ועם הבעל אז אצלו זה כן ילך! הוא יהיה הפיצוי שלך ב״ה....

תודה לך אהובה

בעזרת השם המחשבות יעבר מהר תודה לך

לעבוד על חלק מהתפיסות האלה....

עם זאת-באמת קשה כשיש תפיסות כאלה לחשוב על זה שיהיה לך בן....
ובאמת שהריון ראשון הכל קשה לתפוס....

זה מהפחד איך להגדיל בן זה מפחיד אותי חינוך הבנים נראה מה זה קשה הבהיל אותי כזה
אבל בדקך כלל אני מאוד קשורה לילדים אם זה בנים או בנות
אבל ברגע שאמרו לי שזה בן קבלתי חרדה כבר על היום אחרי לידה

בן הוא פחות פגיע מבת. אל.תדאגי,את תהיי מאושרת.

אל תצטערי, מניסיוני בעלי בן בכור ואת לא מבינה איזה כיף זה..
הוא כל כך רגיש ועוזר, אני רואה את הדאגה להורים שלו ולאחים שלו ובפרט בפרט לאמא שלו ואני כל כך שמחה שזכיתי שבעלי הוא בן בכור..
עוזר בכל התחומים...

אז אל תצערי על כך, עוד יבואו ימים ותגידי איזה כיף יש לי בן בכור, זכיתי בבן מהמם ונסיך...
והבת בעז'ה תבוא..

שיהיה לך היריון קל, תקין ומשעמם..❤

תודה נשמה

בעזרת השם אני יעבוד על המחשבות שלי שישתנו
תודה לכן על התמיכה שעד עכשיו לא קבלתי מאף אחד חוץ מאמא שלי
הלוואי ואני יצליח לחנך בן כמו שצריך נכון זה הבהיל אותי והפחיד אותי מאוד אבל אני יעבוד על זה תודה ;)

תראי מה זה גבר טוב.

 

יש גם בנים שזה צרה טיש גם בנות שזה צרה. יש גם בנים שזה ברכה ויש גם בנות שזה ברכה.

למה את חושבת שבת תהיה לך לחברה? את נביאה?..

למה את חושבת שבן שלך לא יהיה חבר הכי טוב שלך? יש לך רוח הקודש?..

 

אל תקחי על עצמך יותר מידי. הקב"ה יודע יותר טוב ממך מה טוב לך. אם הוא שולח לך בן - סימן שזה בדיוק מה שהכי טוב לך. 

אז תגידי תודה ותהי שמחה ומאושרת.

 

ובכל מקרה, אין מה להתאבל לפני הזמן. כרגע בן שלך עשה לך משהו רע?...

למה את סתם מושכת דברים רעים על עצמך?

ולא ידוע שלי שפוגע בעובר..
אבל (!) עלול לפגוע בשרירי רצפת האגן.. עדיף ללמוד נשימות במקום לחיצות

לחם מקמח מלא.

תזונה עשירה בסיבים תביא ליציאות קלות ולא יהיה צורך ללחוץ בצורה מוגזמת.


וכעת, לשאלתך - לא אמורה להיות בעיה ללחוץ. העובר לא מושפע.

קרה לי גם. השתמשתי בפומיניק, הדימום הפסיק וכמה זמן אחרי הטבילה היה דימום שנראה כמו מחזור.
טבלתי שוב פעם ואחר כך לא היה דימום בכל זמן ההנקה.
מבינה ממש את התסכול והבאסה, אבל רק שתדעי שזה לא מחייב שיהיה מחזור כל חודש.
תשתדלי לקחת את הכדור בדיוק בזמן.
מקווה בשבילך שיסתדר!

זה לא נכון שלא אמורים לקבל מחזור ...רוב הנשים לא מקבלות עם הגלולות אבל יד נשים שכן כך הרופאה אמרה לי
אבל יכל להיות שזה גם סוג של דימום הסתגלות

דבר ראשון- במידה ולא אסרת את עצמך, אל תאסרי! קודם תתייעצי עם רב (ממליצה מאוד על מכון פועה).
במידה ואת כן אסרת, גם תתייעצי כי לפעמים ההיטהרות אחרי דבר כזה לוקחת זמן, והתייעצות עם רב שממוחה בנושא יכולה למנוע הרבה עוגמת נפש!!

דבר שני- ההמלצה במקרה כזה היא לקחת מינון כפול. תתייעצי עם רופא (לא להתחיל בלי הנחייה של רופא!!)

לי אחרי כמה ימים של שימוש כפול הפסיק הדימום, ואז ירדתי הדרגתית מהמינון הכפול ואח"כ זהו!
כמה חודשיים טובים בלי כלום עד שהפסקתי עם הכדורים!

בהצלחה רבה!!

יכול להצביע על כולאוסטזיס, שיכול להיות מסוכן לעובר.
כדי לאבחן צריך לעשות בדיקת דם למלחי מרה. בדרך כלל זה מבוצע רק בבית חולים, לפי הניסיון שלי.
אם אכן תפקודי כבד ומלחי מרה גבוהים, מיילדים מוקדם. סביב שבוע 36-38, תלוי במדיניות של כל בית חולים.
בנוסף מבצעים עד הלידה מעקב צפוף יותר של מוניטור ואולטרסאונד.

אוכל אותי שהוא צורח הרבה כי כנראה רעב למרות שאני מניקה לפי דרישה אז תמיד מציעה הנקה.. אבל מרגישה כל כך רע שעד עכשיו לא עלינו על זה..
כי בהתחלה עלה יפה וינק יפה עד שהתחילו ההתנתקויות בהנקה ועד שעקבנו ובדקנו...
אוף מרגישה אמא גרועה

למרות שרופא ילדים אמר שאין בעיה, ליבך אמר לך אחרת, והלכת בכל זאת לבדוק.
למרות הגיל ולמרות שיותר מסובך- את לא מזניחה והולכת בכל זאת להתיר.
כל הכבוד!

שלי קטן וסובל מגזים..מנסה ממש לאכול בריא!
אבל בעז המצפון שלי מייסר..

עכשיו אני מרגישה ממש רע גם

מה הרופא אמר לך? מה הפרוצדורה? ולאיזה רופא הלכת?

 

ואת אמא מדהימה שדאגת והלכת, הנה אני מתעלמת לי...

הלכתי לד"ר טלמור בבני ברק דרך מכבי.
פשוט התקשרתי למרפאה קבעתי תור והגעתי..
הפרוצדורה בגילו המופלג חחח 7 חודשים כן... זה טשטוש בבית חולים מנסה לקבוע תור לאיכילוב שהרופא המליץ לי ששם מומחים בנושא זהו אין לי מושג לגבי הביצוע עצמו כשאדע אעדכן בשמחה

שאר הפרוצדורה למי שתרצה לדעת...

כי כבר בשירשור הקודם בנושא כתבתי לך שהרופא שבודק את זה זה אף אוזן גרון.

רופאת שיניים וכך גם נאמר לי ע"י יועצות הנקה גם הרופא עכשיו הפנה לרופאי שיניים בבית חולים. ושנית ממש לא היתה בכוונתי לפגוע בך בכך שרשמתי משהו שונה. סליחה בכל אופן אם התגובה פגעה בך או באחרות

הגבתי למיואשת
בכל אופן ככה חשבתי, זה הגיב אלייך? סליחה ומחילה.
נראה לך שאוסיף לך עוד רגשות אשם? מה אני, מפלצת? (קצת אבל זה נושא אחר)